פורום יחסים, זוגיות ונישואין - יש לך שאלה?

נירית יקרה!
ברגע שנישאתם ושיניתם סטאטוס – בעצם חתמתם על חוזה שותפות לחיים. לכן, ברור שבעלך אמור היה ליידע אותך בדבר ההסתבכויות שלו בבנק. לא נכון לבנות זוגיות שמהתחלה מסתירים דברים כה מהותיים ומשמעותיים. וכן. את בהחלט עשויה להסתבך עם עיקולים והוצאות לפועל שיפלו על ראשך. וכיוון שבפורום זוגיות לא עוסקים ביעוץ משפטי – המלצתי היא שעליך לפנות בהקדם ליעוץ שכזה!

תתפלאי, מישל, אבל יש לי טענה כלפייך: את מעידה על עצמך שאת "מתחקרת אותו" "ממש מוציאה ממנו", ומאוד יתכן שהנבירה והחיטוט הזה בעברו מאוד לא נוחים לו, ואז יש לו נטייה לזרוק לך פירורים, חצאי אמת או שקרים קטנים, רק כדי להפסיק את שטף השאלות. ואז כאשר את תופסת אותו בחוסר דיוקים את נעשית יותר חשדנית וטון הדיבור שלך נעשה יותר חקרני ומאיים לגביו והוא אפילו מעדיף לריב איתך מאשר לחשוף בפנייך את האמת.
אז כבר בתיאור שלך את צורת התקשורת ביניכם אני רואה בעייה.
יחד עם זאת, אני מסכימה שאת בבעייה: את כבר לא יכולה לסמוך עליו שיספר לך את האמת, ואת לא ממש בטוחה עם מי התחתנת. כנראה יש לו נטייה להסתיר דברים ואף לשקר, והוא למד משום מה לעשות זאת כי זה שרת אותו במובנים מסויימים. אני מציעה לך לעצור את ניהול החקירה בעצמך, לשתף אותו בכך שקשה לך עם התופעה הזאת וכי מאוד חשוב לך שייווצר ביניכם אמון, ולשאול אותו אם יש לו הצעה מה לעשות עם הבעייה. יש אנשים והוא כנראה כזה - שמאוד קשה להם לחשוף על עצמם דברים שהם תופסים כשליליים. זה מעיד על חוסר בטחון, על הערכה עצמית נמוכה, הזקוקה כל הזמן לאישורים של האחר. אני חושבת שהוא זקוק לעזרה, ויתכן שעליו להיכנס לטיפול פסיכולוגי. אם הוא יסרב, נסי להביאו לפחות לייעוץ זוגי קצר, כדי ליצור מקום יותר בטוח במסגרתו הוא ירגיש מוגן לחשוף דברים.
הערה חשובה: חשוב מאוד לטפל בבעייה מסוג זה מוקדם ככל האפשר, כדי לא להסתבך בשקרים לרבות בהיבטים הכלכליים. נתקלתי כבר בזוגות שאחד מבני הזוג הסתיר כל מיני צרות והסתבכויות מפני השני, מחשש לביקורת, והשקרים רק הלכו ותפחו, ואיתם גודל הבעייה.

דורית היקרה,
אני מתייחסת לעניין שאמרת שיש לנו בעייה בתקשורת וזה מתחלק ל-2:
1. מאז שהכרנו ועד היום תמיד דיברנו על דברים, ליבנו עניינים שהיו ולמעשה לא היו לנו כמעט חילוקי דיעות או ריבים. היתה הבנה וכו' הקשר לא מבוסס על סקס או על אינטרסים הוא מאוד מאוד עמוק וכך שנינו מרגישים.
אבל -
2. כאשר אני חופרת בעומקו של עניין אני בעצם שמת ליבי לעובדה שאני בעיקר זו שמדברת, זו שנפתחת, זו שיוזמת שיחות. ובעלי הוא מאוד מאוד סגור!!! הוא מקשיב לי תמיד ומשתדל (כמוני ביחס אליו) לרצות אותי ולהבין אותי וכך היה עד היום.

היתה לנו שיחה אתמול בבית קפה לאחר התפרצות חזקה ביותר ושאלתי אותו למה הוא לא עונה לשאלות כאשר אני שואלת, למה הוא לא מדבר ! תשובתו היתה תוך כדי חיוך: "את יודעת שאת אוהבת לדבר יותר ממני." ו- לגבי השאלה מדוע הוא לא עונה לשאלות שאני שואלת הוא התייחס לכך שבדוגמא שסיפרתי לך : הוא לא רואה את עניין האקסיות שלו כדבר חשוב בכלל ולדעתו מיותר לדבר על זה ובעניין המילואים שאינו עושה (השקר שהוא לא באמת לא משרת כי אין תקנים אלא שהוא עשה בעיות) הוא אמר שפשוט זה מה ש"יצא לו".

אני הסברתי לו שהוא מאוד יקר וחשוב לי ושאני אוהבת אותו מאוד ולא משנה מה הוא יספר לי על עברו אני אקבל אבל עדיף להגיד את האמת מייד ולא לסלפה. ו-כן, אולי לא עשינו זאת מספיק לפני הנישואים אבל חשוב לי לדעת את עברו כפי שאני חשפתי בפניו הכככלללל!!!

כאשר דיברתי על הנושא של ייעוץ נישואים הוא שלל אותו על הסף ולא משנה מה אמרתי הוא לא קיבל. אני כעת מנסה למצוא פתרונות אחרים או פשוט לשכנע אותו ...
אני לא טלית שכולה תכלת אני אשה אוהבת, מפרגנת מאוד, אכפתית, לבעלי אין חסרים לא באוכל ולא במין (לגמריי לא!!) אבל אני מודעת לכך שיש לי חסרון בעייתי בקשר וזה הפחד המתמיד שלי שיעזוב אותי ועל כן אני נוטה להתקפי זעם. כמה שהוא אומר לי שהוא אוהב אותי ולעולם לא יעזוב אותי אני מגיעה לזה (רק לאחרונה). אני מטופלת אצל פסיכולוגית (הרבה מגיע גם מדברים שראיתי בבית) ואני לא רואה איך העניין הזה נפתר!!!



סיימנו את השיחה בחיבוקים ומילות אהבה.
שנינו מרגישים רע עם מה שקרה אבל יש לנו אהבה ענקית !!!!

אבקש התייחסותך,
מישל.

מישל שלום לך, ראשית, תודה על גילוי הלב. מה שאת מספרת נשמע יותר קל לתיקון ממה שחשבתי קודם לכן, כי כאשר הוספת לגבי התפרצויות הזעם שלך - קיבלתי את ההסבר מדוע הוא לא תמיד חושף הכל בפנייך. קשה לו התגובה שלך, ומכיוון שכתבת: "התפרצויות" - יש להניח שזה מגיע באופן בתי צפוי מבחינתו ובלתי נשלט מבחינתך, ולכן כדי להימנע מכך עליו להיות זהיר איתך, כמו ללכת על קליפות ביצים איתך, לא לעורר תגובות קשות שהוא מתקשה להתמודד איתן. אז הוא מחליק קצת את האמת, או מסתיר מפנייך דברים. הפתרון טמון בהצלחה שלו לא להיות כה מושפע מתגובותייך ולא להיבהל מהן, אלא להישאר עם האמת שלו, יחד עם העובדה שאת נמצאת בטיפול בתופעה הזאת.

שלום לך ע,
אני רוצה להתייחס למה שהעלית בשני מישורים: האחד הוא מישור האנרגיות המיניות, שבו יש שונות בין אישית מאוד גדולה ואחת האפשרויות היא שלבעלך יש יצריות נמוכה יחסית ויש ביניכם פער בנושא החשק המיני עצמו. די קשה לעזור כאשר זהו המצב, כי זו נטייה פנימית, פיזיולוגית, ולעשות זאת בצורה מלאכותית (כלומר לאלץ את עצמו) לאורך זמן זה מאוד קשה ולא מומלץ.
המישור השני הוא מישור היחסים ביניכם. אחת השאלות הרלבנטיות היא איך זה היה בהתחלת היחסים שלכם. האם תמיד הרגשת שאת רוצה סקס יותר ממנו? אם התשובה לכך היא תמיד - אני נוטה יותר לכיוון של המישור הראשון, הפיזיולוגי. אבל אם זה משהו שקרה רק לאחר זמן מה ביחסיכם - אז יש מקום לבדוק את מערכת היחסים ואת התקשורת ביניכם. וכאן - שוב בשתי רמות: ברמת היחסים בכלל - איך אתם מסתדרים בבית, מטלות הבית, מי מוביל? מי יותר ביקורתי ושיפוטי, עד כמה יש ביניכם מחוות של אהבה מעבר לסקס, ועוד שאלות רבות. הרמה השנייה היא ספציפית יותר - מה קורה כאשר אתם מקיימים יחסי מין? עד כמה החויה כולה היא נעימה, מחברת, הרמונית, איך אתם מרגישים במשחק המקדים? איך ההרגשה כאשר זה נגמר? את כל השאלות הללו - גם מישור היחסים וגם איכות יחסי המין - יש לבחון עם יועץ זוגי, גם מכיוון שעלולים להיות דברים רגישים שתתקשו לפתוח ביניכם לבד, וגם כדי להיעזר בנסיונו ובידע שלו.

ליאת יקרה, מאוד קשה לתת לך עצה נכונה, כי צריך להכיר אותך קצת יותר על מנת לדעת מה יותר מתאים לך, והנתונים שכתבת לגבי שני הגברים - אף הם אינם מספיקים. עליך לבחון עד כמה את זקוקה לבטחון ולוודאות ולשלווה, לעומת ריגוש, עניין, ומתח בחיים. לאורך זמן - מה עדיף לך? האם את לא עלולה להשתעמם במחיצת הראשון ולחפש בעצמך ריגושים במקום אחר? ולהבדיל - אם השני כה מרתק - האם תעמדי בחששות שלך שמא הוא לא נאמן לך? האם חייכם לא יהיו כרוכים בעימותים ובקנאה? אני לא חושבת שאני מחדשת לך...את מכירה את עצמך יותר טוב מכולם. אם את חזקה וסומכת על עצמך, ולא סובלת מחוסר בטחון עצמי - אולי עדיף לבחור בשני, כי התנהגויותיו לא יערערו אותך עד כדי כך. לגבי שאלתך על תשוקה גופנית - לדעתי היא מאוד חשובה במערכת יחסים לאורך זמן. כל כך הרבה זוגות נשואים נופלים במלכודת הזו של חוסר משיכה גופנית והקושי הזה מנהל אותם לאורך כל השנים, זה לא משהו שנפתר ממש. או שהמשיכה הגופנית גוברת תוך כדי ההיכרות האינטימית, בחודשים הראשונים, כאשר לומדים זה את זו וקשובים אחד לשני ויש תקשורת גופנית טובה, או שהמשיכה הגופנית הנמוכה הולכת ודועכת. כאשר יש משיכה גופנית גבוהה - גם אז היא עלולה לדעוך עם השנים, אבל יש סיכוי יורת גבוה שהיא כן תישאר. אבל נתון כמו "מעניין לי" הרגש חזק יותר - גם אלו נתונים חשובים,לטובת השני. אבל הנקודה החשובה היא אחרי שאת בוחרת - איך לבנות יחד את החיים כך שהאינטימיות ביניכם - הרגשית והגופנית - רק תיגבר, וזוהי המשימה הרצינית והמאתגרת: לקחת את הבסיס ולהפוך אותו למשהו יותר ויותר טוב.

דורית, תודה לתגובה...
למה האהבה צריכה להיות כזו מסובכת ?????

דנה יקרה,
אני מודה שקצת עצוב לי לשמוע על קנאה חזקה מצד שניכם, בעצם. זו קנאה שמגבילה את החופש האישי שלכם ואת הביטוי העצמי שלכם. הוא לא מרשה לך להתלבש כפי שאת אוהבת, ואת לא מרשה לו לשוחח עם נשים אחרות. נכון שאלו נושאים שמאפיינים את הצעדים הראשונים של זוגיות, אבל תביאי בחשבון שרצוי לתת קצת יותר חופש אישי אחד לשני, ושכדאי לשוחח על כך כדי ליצור לעצמכם את הגבולות המתאימים לשניכם בנושא הקנאה והיחסים עם אחרים, וכדאי לדעת שמידי פעם רצוי לבחון מחדש את הכללים שקבעתם ומותר לשנות אותם בהסכמה אם הם לא מתאימים!

רמי יקר,
נדרש הרבה מאוד אומץ כדי לנקוט בצעדים לקראת גירושין, ואת האומץ הזה לפעמים לוקח יותר זמן כדי לאסוף אותו. יש תהליכים רגשיים ונפשיים שלוקחים יותר זמן ממה שנראה לך נכון והגיוני, ופעמים רבות במציאות יש פער בין הצהרה מילולית - הבטחה - לבין הביצוע שלה.
עלי לציין שעלול להיות מצב שההתאהבות בך מהווה בשביל חברתך הנשואה אמצעי עזר לסיים את הנישואין לבעלה, או להדליק אצלו נורת אזהרה - חייבים לטפל בזוגיות כי היא מדרדרת. כלל לא בטוח שהאהבה הגדולה עליה אתה מדבר נועדה להמשיך לזוגיות יציבה. עליך לבדוק עד כמה נראה לך מתאים להמשיך איתה, לחיות יחד, עד כמה אתם מתאימים זה לזו. חשוב שתדע שכרגע הכימייה של ההתאהבות מסנוורת אותך וסביר להניח שאינך קורא נכון את המציאות. אל תלחץ עליה לעשות צעדים, תן לה להתקדם בתהליך שלה בקצב הנכון לה. האם אתה רוצה למצוא עצמך אחר כך בתור הגבר שבגללו היא הרסה את נישואיה? היא עלולה לכעס עליך כל חייכם המשותפים אם אהבתכם לא תצלח.

שושה היקרה,
מערכות יחסים הינן דבר מאוד מורכב ומשתנה מאדם לאדם. אותה התנהגות שאת מודאגת לגביה - חוסר חיזור ותשומת לב מספקת - יתכן שאצל חברך הנוכחי זה נחשב להרבה. יתכן שעכשו הוא זהיר איתך דווקא משום שהוא מרגיש שהעניק יותר מדי לחברתו הקודמת והוא רוצה הוכחות שאת באמת אוהבת אותו. ואפשרות נוספת היא שהוא לא כל כך מתלהב...בקיצור, בשלב זה הכל עיין פתוח לפרשנויות שונות. מה שאני יכולה להציע הוא שתהיי גלוייה ותשתפי אותו בצרכים שלך וברצונות שלך, ותבררי מה חשוב לו בקשר. את עוד מאוד צעירה ולא מנוסה, אבל את תראי שעם כל גבר מרגישים קצת אחרת, כי הוא מגיע עם היסטוריה שונה ועם עוצמות שונות של רגש וסגנון שונה בהבעת רגשות...

היי רמי,
לא נוח לי לייעץ בצורה עקיפה. המציאות עוברת כאן יותר מדי מסננות ופרשנויות, ולא יהיה נכון מצידי להתערב.

ערב טוב, דנה! את מיטיבה לתאר את יחסיכם. עושה רושם שהבחור בטראומה ממערכת היחסים הקודמת והוא על כן מאוד זהיר ולא נכנס שוב למקומות בהם נכווה. זה מעיד בעיני על אופי לא ממש חזק. כלומר אני יכולה להבין כמה הוא פגוע ונזהר, אבל אם הוא לא מבין שעם כל בת זוג זה יכול להיות אחרת, כי היא בן אדם אחר והאינטראקציה ביניכם היא אחרת - אז זה עצוב וחבל. אז יש לך שתי בעיות בהקשר אליו - האחת היא שהוא כל כך רגיש וזהיר וכתוצאה מכך את צריכה "ללכת על קליפות ביצים" איתו שזה מאוד לא בריא ליחסים, והשנייה היא שהוא אינו מוכן לטפל בבעייה ע"י הליכה לייעוץ. ההערכה שלי היא שבגלל חולשותיו הללו הוא דווקא ייתקל באותן בעיות בכל זוגיות חדשה שתהיה לו, אלא אם ימצא תהליך טיפולי ומטפל או סדנא רצינית של יחסי אנוש שתתאים לו. בגלל ההתנגדות העזה שלו לשינוי ולטיפול - אני הייתי נזהרת להיכנס ליחסים עמוקים איתו בלי עזרה מקצועית.

ערב טוב לך איתי, שמתי לב שדיברת על מערכת יחסים בת פחות מעשרים יום. ברור שהתאהבות שכזאת יכולה לקרות, אלא שעל מנת שתהפוך למערכת יחסים של אהבה יציבה וזוגיות - עליה לעמוד במבחן הזמן והאירועים הלא פשוטים שעומדים להגיע.
מה שקצת מדאיג אותי הוא הצורך שלה בריגוש. אני שואלת את עצמי האם היא לא בן אדם שתמיד יזדקק לריגוש הבא? ומה יקרה כאשר אתה תהיה בן הזוג הננטש על ידיה? כי אני נתקלת בהרבה זוגות שהתחתנו "בטרם עת", מן הסיבות הלא נכונות, אשר לא השכילו לעבור יחד את השלבים השונים באהבה ובזוגיות מתמשכת.
מה שאני מציעה לך זה לתפוס קצת מרחק, ולאפשר לה לסיים את נישואיה. מאוד יתכן שההתאהבות שלה בך משמשת לה טריגר לסיום הנישואין שלה. עליך לבחון עד כמה היא מתאימה לך כבת זוג. גישה אחרת יכולה להיות לקחת זאת יותר בקלילות, להישאר בקשר איתה ולעבור איתה את התקופה הזאת, ולהכירה טוב יותר ככל שעובר יותר זמן.
לגבי כאב לב - ככה אנחנו בנויים, איתי, כגודל האהבה כך גדול יותר כאב הלב במקרה והדברים משתבשים. אבל האם תרצה לוותר על העונג שבאהבה כדי להימנע מכאב הלב?

הנה לך מס דוגמאות.
פעם סבתא שלי טענה שאימי שפכה עליה תבשיל רותח למרות שזה לא נכון ........ניסו לגרום להם להתגרש לאחר שלא יכלה לשכב עם אבי עקב דימום אחרי היריון.
לעולם לא נתנו לאבי לקחת אותנו לרופא כשהיינו ילדים ולא נתנו לו ללכת בשבילה לחנות להביא מצרכים כשהייתה בהיריון וכל ההיריון הקיאה ולא הרגישה טוב
כשהיינו יוצאים לבקר קרובי משפחה של אימי היו נועלים את השער הגדולה מבפנים שלא נוכל להכנס היתה סוגרת את הברז כשאימי ניקתה מדרגות או ניקתה שטיח.בקיצור פגעו בה המון..........ואני מבינה מאוד אשתך הסובלת.......חבל שיש אנשים רעים כאלה בעולם

גם סבתי (מצד אבי) ובנותיה ובניה היו פוגים באימי

לא יכול להיות כי סתם בא להם. כנראה שיש סיבה טובה, ולך די נח להתעלם מהסיבה/ות הללו.

הסיבה היחידה שיכולה להיות כי יש לה אופי חלש וכי היא נוחה לפגיעה לא חס וחלילה שעשתה להם רע
את מאוד תמימה לילי ואם היית רואה דברים כאלה במו עינייך היית מבינה שבפירוש יש אנשים רעים ולא סובלניים (אולי היא באה מרקע אחר כמו אשכנזים ומרוקאים אולי ההשכלה שלה שונה או מעמד כלכלי שונה רק התנשאות יכולה להביא לדברים כאלה וחבל.
למשל אימי חשבו שיש לה כסף אז ייעצו לאבי להתחתן איתה ואז לא רצו שתעבוד ואם כן תעבוד שמשפחתה של אימי תטפל בילד וגרמו לה המון סבל בגלל שלא הרוויחה כסף וידעו שהיא לא תוכל לכלכל את עצמה והילדים אז עשו לה גהנום כי בכל מקרה היא לא תעזוב...........מי שראה יודע ומי שלא אז לא.....לפחות עד שתתנסה בעצמה (ואני לא מאחלת לאף אחד)

התייחסו אליה כך כי היא בעלת אופי שונה משלהם, יותר מוחצנת לעומתם שהם משפחה קרה יותר.
בכל אופן, אני נקרע בין משפחתי לאישתי.

למה לא נוח לך עם משפחת אחיו? לדעתי מדברים שקורים לי אם את מצפה שיעריך את משפחתך את חייבת להעריך את שלו....הכי קל זה לא להתמודד עם דברים להתרחק....גם לי למשל יש דמויות במשפחת בעלי שאני לא ככ סובלת ואני הולכת איתו לבקר אותם כי אני מתפה שגם יעריך את משפחתי אבל הקטע שהוא לא הוא ממש נמנע בחגים לבקר קרובי משפחה שלא נוח לו איתם כאלה שלא ככ מדברים (לא שיש להם בקורת כלפיו ואותי זה מאוד מעליב

תודה.
אז ככה לא נוח לי עם אחיו כי אחיו אגואיסט וסנוב וחושב רק על עצמו , לפעמים גם פוגע בהתנהגות שלו בילדיי .
אינני חושבת שבמקרה שלי היחסים מותנים , ז"א תתיחסי יפה למשפחתי אתייחס יפה לילדייך. האם משפט כזה לא צריך להדליק מנורות אדומות במע' היחסים שלנו ?
אם לא הבנת נכון אני הולכת למשפחתו אבל לא תמיד .
השאלה הגדולה האם המשפט "תתיחסי יפה למשפחתי גם אם הם סנובים , אגואיסטים וקמצנים ואם לא לא אתייחס יפה לילדייך ?
זו שאלת המפתח , האם יש קשר בין הדברים ?
תודה
תמר

לילדייך זה משהו אחר בכלל כי בעלך הוא אבא חורג שלהם ברגע שהתחתנת איתו אני התכוונתי משפה זה אחים ואחיות הנשים והבעלים שלהם הוריו.....אולי תדברי עם אחיו שלא ידבר ככה לילדייך? למרות שמניסיון זה בדרכ לא עוזר.....

תמר היקרה, אני מסכימה איתך שתגובתו המציבה את יחסו לבת שלך מנישואייך הקודמים מול יחסך לאח שלו - היא מדאיגה. זוהי דרך ילדותית "לסדר" בעיות. יחד עם זאת, חשוב שתזכרי שמה שהוא רוצה בא ממקום של דאגה ליחסים שלו עם אחיו, ורצון חזק לא לאבד איתו את הקשר, כלומר זה בא ממקום חיובי. אלא שהאיום שלו נובע מסוג של חוסר אונים, הוא לא רואה שום דרך חרת להתמודד עם הבעייה שאת אינך מרגישה נוח עם משפחת אחיו, אז הוא מידרדר לאמצעים הילדותיים של האיום שהוא נקט בו. חשוב שתנסו לנהל שיחה בוגרת, שבה את תכירי בצורך החשוב שלו לשמור על קשר טוב עם אחיו, אני חושבת שחשוב לו לשמוע זאת ממך, ותראו מה ניתן לעשות כדי לשפר. אני רוצה להאמין שמעבר לתכונות שציינת - אגואיסט וסנוב - יש לאח גם תכונות חיוביות, ותראי אם את מצליחה לגלות אותן מעבר לחזות שמעוררת בך התנגדות. קרה לי המון פעמים עם אנשים שהרושם הראשוני לגביהם היה שלילי ואחר כך גיליתי בהם תכונות נהדרות ולא הבנתי איך פיספסתי אותם.
אמרי לו עד כמה מפריע לך האיום שלו לגבי היחסים עם ביתך.

נעמה היקרה, אני לא חושבת שאת צריכה להשלים עם מצב זה. אני חושבת שהצורך שלו בשתיית אלכוהול מעיד על בעייה ביחסים ביניכם, שלפעמים ניתנת לפתרון די מהיר אם תצליחו לשוחח על כך. את חייבת להבהיר לו שזה דוחה אותך, אבל לא לצעוק עליו ולהאשים אותו, אלא להציב עובדות בשטח. פשוט להגיד לו שאינך מוכנה להתקרב אליו כאשר הוא שיכור כי זה דוחה אותך. החשש שלי הוא שהוא נמנע מאיזושהי סיבה להתקרב אליך ולהיות איתך באינטימיות, וחשוב מאוד לברר מהי הסיבה, כי או שהוא שיכור או שאתם רבים - בכל מקרה אין התקרבות אמיתית. משהו כאן לא תקין כנראה מצידו, ויש לברר זאת.

שני היקרה, בזוגיות הצעירה שלכם נתקלתם במשבר הראשון, או במבחן הראשון: הוא עבר לתפקד בסביבה מאוד שונה ממה שאת מכירה, ועוברות עליו החוויות הכי חזקות שהוא אי פעם חווה. האם קראת את הספר "אם יש גן עדן" - שממנו עיבדו את הסרט "בופור"? כדאי לך לקרוא אותו, גם כי הוא ספר מעולה ומיוחד, וגם כי הוא יכול לתת לך מושג מהי אחווה בין חיילם. עד כמה חשוב לחברך מכיוון שהוא חייל קרבי - החברות ובילוי הזמן עם החברים. אני מציעה לך לא ללחוץ עליו. יש לו מסםפיק לחצים. את תראי שככל שאת תלחצי עליו פחול ותביני את הצרכים שלו - כך הוא ירצה לבלות איתך יותר זמן. זה עובד הפוך על הפוך! הרי אם אתם נפגשים ואת מתלוננת ומקטרת - כל הכיף של הפגישה הולך, ולקאת הפגישה הבאה איתך הוא זוכר את הקיטורים ומעדיף לצאת עם החברים. את כותבת על עצמך שאת בוגרת - המבחן שלך הוא לאפשר לו למלא את המצברים שלו על פי הצרכים החשובים לו. פשוט לקבל אותו כמו שהוא. אז נכון שלא יהיה לכם את כל זמן האיכות שהיה לכם קודם, אבל אם האהבה היא גדולה ומיוחדת - היא יכולה לשרוד זאת. בדיוק שוחחתי עם זוג חברים שלי, והאישה סיפרה איך היה בשנים הראשונות לחברותם כאשר בעלה היה מאוד עסק בתפקידייו בצבא ובקושי חזר הביתה, ואז גם לא היו טלפונים. היא הבינה זאת ולא התלוננה. האהבה שלהם עמדה במבחן הזה ועומדת בכך עד היום.

אני מרגישה שהוא לא מבין אותי,שהוא לא מתאמץ אפילו טיפה בשבילי
אין ספק בכלל שהוא חוזר ממסגרת והוא צריך גם את החופש שלו,ויש לו חיים חוץ ממני
אבל גם יש גבול,
אני מרגישה כאילו הוא חוזר אל החברים שלו מאשר אליי
וזה כואב לי,
סבלתי בשקט יותר משנה,ניסיתי ליהיות איתו הכי בסדר שאפשר,באמת
אבל אני אתן לך דוגמה :
מגיע מוצ"ש,היום האחרון שלנו ביחד לשבועיים שלושה הקרובים
בא לו ללכת עם חברים למסעדה,
לא משנה שאת השעות האחרונות הוא לא מבלה איתי,לבד ..
בסדר..אני לא רוצה לבוא איתו
אין לי מה לעשות שם ,אז הוא המתחיל לשכנע אותי,אז בשביל לא לבאס אותו אני מסכימה
אני הולכת איתו,יושבת כמו איזה פודל ומשתעממת
אין לי נושא שיחה עם אף אחד,כל היום באוזניים שלי צבא צבא צבא
אני רק מחכה שזה יגמר,
זה לא צריך ליהיות ככה,עם כל הכבוד הוא צריך להבין גם אותי
את לא חושבת ?
אני ממש מתוסכלת מכל העיניין הזה..