פורום יחסים, זוגיות ונישואין - יש לך שאלה?

נראה שאתה כבר "תקוע" בבחירה שלך לקום וללכת והכנסת לראש שהיא תלותית בך. האם חשבת אי פעם שההתנהגות שלך וחוסר התקשורת פוגעים? אם אתה מתלבט, למה שלא תחשוף בפני איש מקצוע אמין שמחוייב לשמור מבחינה אתית על הדברים שתוציא? קמצנות? קורה לך משהו שלאחרים לא? פחד? כדי להיות שלם עם כל החלטה שהיא שתקבל לך ליעוץ זוגי. בכל מקרה אפילו אם תתגרשו ותרצה מתישהו זוגיות חדשה, תהיה לך בדיוק אותו דפוס התנהגות עם החדשה ושום דבר לא ישתנה. לדעתי גם בך יש איזושהיא בעיה ואתה לא רואה. תן ליועץ לשקף לך ולעזור לך לגבש החלטה. ביקשתי עזרה - אתה יכול לקחת או לדחות אותה. סביר שתדחה. כי זה האופי שלך: לברוח!

קראתי כאן פניות לתגובות של אחרים והתגובה המיידית של המגיבים הן בקרב מנהלי הפורום ואחרים הינה טיפול זוגי ,משיחות עם חברים שעברו את החוויה הזו יש בה מעמד מאוד לא נעים והוא הוצאת רפש ממש רפש והכל בעידוד המנחה מתוך כוונה להוציא הכל וליישר את ההדורים .
הבעיה שאחרי הדינמיקה הזו הרפש חרוט בזכרון ממש , גם אם פתאום מסתדרים לכאורה יש בכך עילבון ומאחר ואני מכיר את אישתי כאישה רגישה ביותר אני רוצה להמנע ממצב בו אני מזעזע אותה באמירות קשות ..לפיכך אני מתאפק ובוחן ומתלבט ..עד שארגיש שקלו כל הקיצים .
פנייתי לכאן היתה עמ לשמוע דעות ושיקולים שאולי יאירו את עיני..

אני חושבת שאם הגעת למצב שאתה בוגד באישתך... הבסיס בקשר נהרס, עם זאת שאינך יכול לסבול אותה... מה אתה עושה איתה??? נשאר איתה מתוך רחמים??? רחמים עלייך או עליה???
סביר להניח שאחרי תקופה כזאת ארוכה של נישואים לא קל לפרק את החבילה, אבל זה עדיף אם המוצא השלך הוא דלתות אחרות בכל מחיר!!! זאת אומרת, שגם אם יש בחורה מהצד או לא אתה פשוט מעדיף להיות מחוץ לבית ולא בקרבת אישתך - שזה מאד עצוב.
לטנגו יש שניים, אם המצב מדרדר ככה במשך 7 שנים ולא הלכתם לייעוץ מה הטעם בלמרמר לאחד ואת השני את החיים... זה לא מה שאמרתם מתחת לחופה ביום חתונתכם... השאלה אם אתה מעוניין בלשקם את היחסים בינכם??? אני מציעה שתלך קודם כל לבד ליועץ זוגי... ורק לאחר מכן תצרף את אישתך.... במקרים מסויימים זה מאד עוזר... אם אתה לא מוכן לפנות לשום ייעוץ, להזכירך הפורום זה גם סוג של ייעוץ.... עדיף שתעשה את זה עם בן אדם מיקצועי כמו שאמרתי בהתחלה לבד ואח"כ לצרף את אישתך... תחשוב על זה.
לפחות תגיד שניסית... השאלה הגדולה אם אתה באמת רוצה לנסות????

תודה על התגובה .
אכן אני באמת רוצה לנסות ולכן פניתי לפורום .
לגבי הבגידה ,היא סוג של חיפוש אחר משהו שלא קיים בקשר המשפחתי סוג של בריחה מהמציאות למשהו וורוד יותר (לכאורה ) מאידך כתוצאה מהקשר הזה נוצרת סיטואציה תמידית של השוואה ואז האישה נראית באור חיוור יותר ולכן התדרדרות נמשכת..
ובגלל המצב הזה אני לא מוכן לוותר על הקשר עם החברה כי חרא לי בבית ..מאידך לאור התנהגותה של אישתי אני מוצא עצמי אומר "שאם היא מתנהת ככה למה שאוותר על הקשר עם החברה "..
למרות האמור לעיל ומאחר ואני חושב שיש סיכוי והבסיס בקשר המשפחתי בעל פוטנציאל (היו לנו שנים יפות) אז אני לא ממהר לפרק מתוך מחשבה שאולי זה זמני ואולי יחלוף..ולא מדובר בקניית מוצר וקבלת החלטה מהירה מדובר במשהו מאוד מורכב עם עבר מפואר ..
כמו שכתבתי בתגובה למעלה הצעה כמעט ספונטניתבפורום הינה לייעוץ זוגי וזה פשוט לומר אולי ציפיתי כאן לקבל איזה צ'ק ליסט או רשימת מאפיינים שאם הם לא מתקייימים אז זה סימן או שלא לפרק או לא וכו..או כל מיני אמירות אחרות
אבל בהחלט ההצעה של פניה לייעוץ אישי נראית ויכול להיות שאפעל בכיוון .

בחור יקר! בוודאי שאישה מזדמנת שערוכה לפינוקים בלבד ללא שום מחוייבויות נוספות, קל לה להצטייר אחרת וורוד יותר מהחוקית! אבל אתה נכנס כך ל"לוּפ" שממנו קשה יהיה לצאת. היחסים והאמון, הקשר והשיחות כבר לא יהיו שלמים. היחס - מזוהה ומורגש כמנוכר. אתה באמת חושב שהזמן יעשה את שלו ללא עזרה וחשיבה ואיכפתיות מצדך גם???? המילים שלך קוממו אותי: " לא ממהר לפרק מתוך מחשבה שאולי זה זמני ואולי יחלוף...." למה בדיוק אתה מחכה ???! יום אחד תקום.. תתעורר ו..הופס.. החיים חלפו ואשתך לא רוצה אותך יותר. מה תעשה אז? היא תגלה שיש מוצר חביב יותר בחוץ שמספק לה תשומת לב חיבה ואהבה. היא תגלה מישהו שיזהה בה את הקסם . "היה עבר מפואר..." מי אמון על רענון העבר המפואר שהיה? וגיוון ושיחות וחידוש? השכן שלכם??? אתה שוחה בבוץ, יקירי! ולא בדיוק אחראי וישר. המשפט היחידי שבגינו התחשק לי כן להתייחס אליך בכלל הוא, שקיבלת בחיוב את ההצעה לפנות ליעוץ ובהקדם! קח את גורלכם בידיים ואל תחכה לניסים

נכון שלא? למה אתה מצפה??? היא רגישה וודאי חשה שאתה לא מגלה אהבה ולכן לא מחזירה אהבה. הזהר. אם לא תתקן את הסדק עכשיו, יהיה מאוחר והכל יתנפץ לך בפנים. לא תוכל לתקן דבר כשהיא תימאס בך. נסה לשחזר תקופות יפות ביניכם. גם בפועל. תראה איך זה מרגיש לך. תפנק. תיזום יציאה רומנטית. תרגש. זה יחזור אליך עם ריבית ואולי יחזרו ימים כקדם..............

שבע שנים לשבת על הגדר זה מאוד לא בריא. אז שמעת מחברים שייעוץ זוגי זה להוציא את הרפש. יש בזה משהו, כי אחרי שבע שנים מצטבר הרבה רפש, שעד שלא מוציאים אותו אי אפשר להתקדם הלאה. אבל ייעוץ טוב לא מסתפק וגם לא מתרכז בהוצאת הרפש אלא נותן לכם כמה כלים לתקשורת יותר טובה, ואולי יאפשר לאישתך לבנות את עצמה מן המקום הנמוך שהזוגיות שלכם גלגלה אותה אליו.
אתה יודע משהו? אם תתגרשו, אני חותמת לך שתופתע למראה אשתך - עד כמה היא תצליח לפרוח גם חיצונית וגם באישיות שלה.
קרה משהו בזוגיות שלכם שהותיר אותה עם השנים מדוכאת, חשדנית, ולא מעיזה לעשות עם עצמה משהו. את הפלונטר הזה צריך להתיר, לשחרר שם משהו ששניכם לא מעיזים לעשות ואת זה יכול לעשות איש מקצוע חיצוני. עזיבה ללא נסיון ייעוץ היא בעיני לא אחראית. נכון שלא בכל מקרה ניתן לעזור, ונכון שלא כל יועץ יהיה מתאים לכם. אבל אני מציעה שתבחן קצת את התחום הזה ותלמד אותו לפני שאתה פוסל אותו. אני חושבת שהיה לך נוח להקשיב עד כה דווקא לטיעונים שתומכים בחוסר הרצון שלך להיפתח בפני אדם זר, שזה מובן, אנושי וטבעי, אבל לא חכם, אם יורשה לי.
אבל חשוב על כך - מה עדיף להמשיך לשבת על הגדר עם כל הריחוק והתיעוב הזה, או לחתוך סוף סוף ולראות את אישתך פורחת (כמעט תמיד זה קורה לאחר משבר זמני מסויים) כאשר אתה כבר לא שם, או לנסות לעשות שינוי מבפנים עם עזרה חיצוני, נכון, כי מה שאצתם יודעים ויכולים לא הצליח לגבור על הבעיות.

כפי שכתבתי לעיל תגובה מיידית של כל גורם הינה פנייה לייעוץ .

איני מזלזל חלילה בגורם מקצועי אשר למד את התחום על בוריו.מאידך .יש אנשים שקל להם להיחשף ולדבר בפתיחות ויש שאצלם התהליך מורכב יותר .

.אישתי חשובה לי כאדם ,כאם ילדי וכחברה , אומנם רגשותי כלפיה לא כתמול שלשום ובטני מלאה על תחומים כאלה ואחרים בנוגע להתנהלותה עימי ..יש דברים שאני יכול לומר בפניה ואכן אמרתי אולם יש דברים שלעולם לא אוכל לומר לה, אני בטוח שהיא תתרסק ..

שאלתי לסיכום כיצד ניתן ללמוד על נושא הייעוץ הזוגי ולא מתוך התנסות אישית .כיצד מחליטים מי הגורם המתאים לייעץ והאם טיפול אישי מומלץ ?

כן אומנם הגברים מנסים להצטיירים כמצ'ואיסיטים מחספסים אך פנימה בתוך תוכנו וכולנו רגשות וצרכים .בגידה היא סימפסטום של משהו פגום ..אומנם קל להצביע על הצד הבוגד כאשם אבל גם לצד הנבגד יש "אשם תורם" כלומר התנהגות או מעשים שגרמו לחסר כלשהו ביחסים .
לפנק לפרגן וכו'..קל לומר אולם אם האישה לא מתנהגת באופן שנעים לחזר לפרגן וכו'..אז איך אפשר לעשות זאת זה ? באופן מאולץ ולא אמיתי ..?
אינ לא מצדיק שום בגידה אבל לחלוטין היום אני מבין את מניעיו ושיקוליו של הצד הבוגד..הוא אשם ללא ספק אבל גם לבת זוגו יש חלק באשמה

לנה היקרה, צר לי על מה שאת עוברת בשנתיים האלו, יחד עם זה נדלקות אצלי כמה "נורות אדומות" כאשר אני קוראת את תוכן הדברים ושומעת את "המוסיקה". נראה לי שבמערכת שלכם שניכם התרגלתם למצב שבו את נושאת בעול ואילו הוא משתעשע. את הבוגרת ואילו הוא הילדון. את הביקורתית והוא ה"לא בסדר", הנאשם.
ככל שאחד מבני הזוג לוקח על עצמו תפקיד מסויים בזוגיות כך השני נשאב לתפקיד ההופכי, ואז המערכת נשארת מאוזנת, אך כל אחד מכם סובל.
את סובלת מרגישה פראיירית, יש בך המון כעס וקוצר רוח, וחסרה אהבה, חסרה אינטימיות איתו. אני מנחשת שהוא מרגיש שאת מנסה להחזיק אותו קצר, מבקרת אותו, הוא מרגיש חנוק ומואשם, ומרגיש צורך בחופש ממך.
אם אני צודקת, לנה, אז נכנסתם למעגל קסמים שאינכם מצליחים לצאת ממנו.
אבל, יש לי חדשות טובות: דווקא בגלל שכתבת בתחילה שהצלחתם להתגבר על משבר הבגידה, ושהיתה תשוקה ואהבה שנים כה רבות - אלה סימני חוזק מצויינים. אלא שכדי להציל את הזוגיות מן המצב אליו הדרדרה עכשו - צריך לעצור את מעגל הקסמים הזה, ולדעתי לא ניתן לעשות זאת ללא ייעוץ. שניכם צריכים להגיע, לא רק את. במקביל, אני מציעה לך לשקול לעשות את סדנת [a href='http://www.landmarkeducation.co.il/' id='link']הפורום של לנדמרק[/a], עליה אני נוהגת להמליץ כמעט לכל אחד, בתור תהליך מהיר ואינטנסיבי המאפשר בין היתר להיפטר מהרגלי חשיבה מקובעים ולהתחיל לפעול ולהתנהג בצורה אחרת מן ה"אוטומט" של כל אחד.
לנה, בכוונה לא הזדהיתי איתך ולא נתתי לך יותר מדי תמיכה וסימפטיה, לא כי יש לי משהו נגדך, אלא כדי שתראי ששניכם תורמים למצב שנוצר, וששניכם צריכים להשקיע בשינוי. לא יהיה נכון שרק את תילחמי עכשו על הזוגיות כמו אז, והוא יישאר הילד המקסים והשובב שלא צריך להתאמץ וכולם סולחים לו.

היי
לדעתי ... אם היום הקשר וההרגשה שלך כלפיו נראה ככה את פשוט צריכה להתגרש
הרי אין לך אפילו 5 דברים טובים לומר עליו הוא שובר לך את הלב, הוא נותן לך הרגשה שהוא בוגד בך, הוא משקר, מתקשר לבחורות אחרות ... סליחה??? למה מגיע לך לעזעזל יחס כזה ???
מה את לא שווה מספיק??? למה את לא מעריכה את עצמך? למה את מפחדת מהמילה גרושה??
עדיף גרושה + ילדים??? הרי את יודעת שזה לא זה את כל כך צעירה 23 כל החיים לפנייך תתגרשי עכשיו כי אם לא עכשיו זה יהיה שתהיה בת 30 עם יותר ניסיון מלכאוב ולהתאכזב + ילדים לא חבל ??
אני בטוחה שמלא בחורים יחטפו אותך ..... אז תהססי ...את כל כך צעירה
מאמי תחזקי את הביטחון עצמי שלך תהיה חזקה .........
עדיף שתהיה בלי ילדים וגרושה מאשר עם ילדים וגרושה ...
אני פה אם צריכה סתם ההקשבה או עצה
ב=ה=צ=ל=ח=ה
ליאל

ניקול, אני מצטרפת למה שליאל כתבה לך. מכל מה שאת מתארת אלו לא נישואין ששווה להשקיע בהם. מצאי מהי הדרך הפשוטה ביותר החוצה ולכי על זה לפני שיהיה מסובך עוד יותר. קורה שמקבלים החלטות לא נכונות בחיים. אבל אין סיבה להמשיך לשלם על ההחלטה שלך כל החיים, לא? בפעם הבאה קחי את הזמן שלך, ותעשי היכרות קרובה יותר עם בן זוגך לפני שאת מחליטה להתחתן.

דנה היקרה, צר לי על מה שאת עוברת. כנראה שיש ביניכם פער בצרכים המיניים ובתפיסת המיניות. רק לידיעה כללית יש הרבה זוגות, גם בגילכם, ששלוש פעמים בשבוע נראה להם הרבה, אז חשוב שתדעי שהכל יחסי, והשאלה היא מה גורם הפער הזה ליחסים ביניכם. כרגע ברור שזה עושה לכם ממש רע, כי יש להניח שהאכזבה שלך לא נשארת מוסתרת ומאוד יתכן שבעלך איבד את הבטחון שאולי היה לו מקודם ביכולותיו המיניות והוא מרגיש מתוח ולחוץ במגע איתך וזה משפיע על התפקוד שלו, כמו מעגל קסמים. יכול להיות שקורה משהו במערכת היחסים שלכם שמכבה אותו, וצריך לבחון את זה. אני רוצה שתביאי בחשבון שאולי יש משהו בתגובות שלך שגורם לו להילחץ ולהירתע מסקס. זהו תחום מאוד רגיש ומאוד קל להיפגע ולהיעלב ולאבד את הבטחון העצמי, וזה קורה להרבה גברים ברגע שבת זוגם יותר יוזמת מהם - משהו בגבריות שלהם הולך לאיבוד. אני מציעה שתלכו לייעוץ סקסולוגי או זוגי שמטפל גם ביחסי מין, בקיצור - לכו לייעוץ מהר, לפני שהדברים ייגררו לתחומים נוספים של הזוגיות. אם זה כבר עבר לתחומים נוספים- עדיף ללכת לייעוץ זוגי. אם זה בינתיים אך ורק בתחום המיני - לכו לסקסולוג/ית.

אלכס יקר, אני דווקא לא מסכימה עם הכיוון הזה. יש משהו תבוסתני באיך שאתה מציג את עצמך, אתה מראש מחדיר לעצמך שאתה ממוצע, ומוריד ציפיות מעצמך ומבת הזוג הפוטנציאלית. שני דברים אני רוצה להגיד לך:

האחד - אין אדם מושלם. גם מי שבעיניך נראה או נראית, לצורך העניין, מושלמת, מן הסתם אינה חושבת את עצמה למושלמת, ותתפלא עד כמה הכל יחסי גם בהיבט הזה. כלומר מאוד יתכן שתפגוש אישה שנראית לך יפהפייה ומרתקת, אבל כאשר תיצור איתה קירבה תגלה שהיא לא מרגישה כך עם עצמה. ולהיפך. יש אנשים ונשים שאינם מרשימים במבט ראשון אבל משדרים נינוחות ובטחון עצמי, כי כך הם מרגישים עם עצמם, ולדעתי זה אחד הדברים שהכי מושכים בבן זוג.

השני - תתחיל לחפש דרך להתיידד יותר עם עצמך: לאהוב את הדברים הטובים בך, לעבוד על מה שניתן לשנות, כדי לאהוב את עצמך עוד יותר, ולהשלים עם מה שלא ניתן לשנות. אם תעבור את התהליך הזה תתחיל גם אתה לשדר החוצה - אני בסדר גמור כמו שאני, ונשים יימשכו לכך. ממליצה לך לשם כך לעשות את סדנת [a href='http://www.landmarkeducation.co.il/Default.aspx?tabid=1' id='link'] הפורום של לנדמרק [/a]לצמיחה אישית.

יואל היקר, זה אכן מאוד מצער שלאחר כל המחוייבות שלך וההקרבה שלך והתמיכה הגדולה אישתך מרגישה שאין לכם שפה משותפת.
אבל אם תחשוב על כך בצורה אובייקטיבית, תבין שמה שקרה, למרבה הצער הוא, שאשתך התפתחה מאוד בחוץ (נכון, בזכותך) והשתנתה, ואילו אתה די נתקעת בבית ולא התפתחת, ומאודג אפשרי שכיום יש ביניכם פער. אי אפשר לצפות שאישתך "תחזור אחרונית". אפשר לצפות רק שאתה תיקח עצמך בידיים ותתחיל למצוא תחומי עניין משלך, תלמד משהו חדש, ואז - או שתחזרו למצוא עניין זה בזו, או שתיפרדו אבל אתה כבר תהיה על בסיס יותר מוצלח, לאחר שגם אתה עשית שינויים בחיים שלך.
זה עצוב, שאחד מבני הזוג מתפתח וצומח, ומשאיר את בן זוגו מאחורה. אבל הרי לא תרצה שהיא תישאר איתך רק מתוך המחוייבות ומתוך חובה. זה קשר לא בריא ושניכם לא תעמדו בכך. אם תיכנס לתהליכים של צמיחה ושינוי אישי יש סיכוי שהיא תבחר להישאר איתך מתוך אהבה והערכה ולא מתוך חובה.

שלום לך דורית אישתי למדה 12 שנות לימוד היא למדה קורסים שהיא בכלל לא עובדת בזה אין לה תואר או משהוא כזה סך הכול לידע שלה זה אומר שהיא התקדמה יותר ממי? האמני לי לי יש ידע הרבה יותר זה לא אומר שאני נישארתי אחורה
אני ההיתי מבין מה שהיא למדה אבל היא לא עובדת בזה בכלל תחום אחר בכלל מה קשור למה שהיא למדה יש איזה משבר שהיא עוברת לכן הלכנו ליעוץ מקווה מאוד שהיא תעבור ואנחנו נחזור אמן

גיל היקר, כאשר נכנסים לקשר אהבה משני עולמות שונים, צפה לבעיות סביבתיות רבות מן הרגיל. האהבה צריכה להיות חזקה במיוחד כדי לשרוד את כל מה שצפוי לה בדרך, בנוסף על התהליכים הרגילים שאמורים לעבור על כל זוג. אגב, לפעמים נדמה שהאהבה מאוד חזקה, אבל היא מחוזקת דווקא בגלל ההרגשה של "שנינו מול כל העולם", סוג של דווקא. אגב, זה לא נשמע לי המקרה שלכם. אבל שווה לבחון את עצמך אם אין לך צורך במרד וסוג של "אנטי" כלפי משפחתך אשר הקשר הזה עשוי לשרת אותך בכיוון הזה.
מכיון שאתם כה צעירים, אני חושבת ששווה למצות את האהבה הזו ולהתנסות בה מבלי להתחשב בלחץ הסביבתי, ולבחון את היחסים לאורך הזמן לגבי איכות הקשר בכל ההיבטים - תקשורת ויכולת לקיים שיחות נפש לאורך זמן, סקס איכותי ומקרב, בילויים משותפים, תחומי עניין משותפים ונפרדים כדאי שיהיו שני הסוגים (לכל זוג) וכו'.

אשמח לייעץ לך מניסיוני האישי, בעבר יצאתי עם אתיופי כ3 וחצי שנים.... (חתיכת תקופה...)
אגיד לך שגם משפחתי אהבה את הרעיון, בכלל לא (!!!) ובנוסף הורי לא דיברו איתי כשבועיים... אך עמדתי על שלי וכן המשכתי לצאת עם הבחור... אני מכירה את ההרגשה שנותנים לבן זוג... הרגשה לא נעימה, הרגשה שאתה מקווה שאולי תחלוף... סביר להניח שעברת שיחות על העתיד שלכם כזוג שחור ולבן ואיך הילדים יצאו... ויצחקו עליהם...
אני חושבת שאם אתה רואה אותה בתור הבת זוג לחיים תלך על זה, ואל תתן לאמא ולסבתא "לנהל" לך את החיים, צבע בימנו לא משמעותי כלל, אלא, בדיוק ההיפך, האופי, הרגש... וכל הקשר העמוק שנמצא באהבה, הרי אם הייתה לבנה סביר להניח שהאמא והסבתא היו מחבבות אותה... אני חושבת שתקח לתשומת לבך שאם היא אהבת חייך אתה צריך ללכת לפי הרגש, עם הזמן האמא והסבתא יבינו שאתה עושה מה שטוב לך בחיים ולא מה שטוב להן... וגם אם זה לא יעזור אני חושבת שפשוט לשבת ולדבר איתן יגרום להן להבין שלא משנה מה הן יעשו זה לא יגרום לך לעזוב אותה.
אני מקווה שאתה באמת נלחם על אהבת חייך ולא מוותר עליה ככה... כי זה לא מצוא חן בעיני אמא...
היא תלמד לקבל. השאלה אם אתה תלמד לקבל?

דני היקר,בטבע שלנו, כאשר קורים דברים שמאוד מסעירים אותנו כמו האירוע שתיארת, זה גורם ל"טראומה" שחוזרת ומפחידה אותנו ומפריעה לנו לחיות את החיים השוטפים שלנו. יש כל מיני שיטות להיפטר מטראומה, השאלה היא אם אין מצד שע"י החלטה מן השכל שלך, מן ההגיון, אתה תנסה לצמצם אותה ככל האפשר.
אתה יכול, למשל, לחשוב על מה שקרה בתור סימן דרך, שלפניו חברתך היתה אולי קלת דעת, ואילו כיום היא למדה להיות זהירה יותר ולא להגיע לאובדן שליטה. כל החבורה למדה ממה שקרה ופיתחה עמדות מוצקות כנגד שתייה וסמים, וגם זה יתרון, שאתה מסתובב בחבורה שהבינה "דרך הרגליים" עד כמה זה מסוכן.
יתכן שאתה חושש שמא מה שקרה יקרה שוב. זו דאגה לגיטימית, בתנאי שיש לה ביסוס ע"י התנהגויות של חברתך. האם היא ממשיכה להשתכר? לקחת סמים? כי אם היא נמנעת מכך זה סימן שהיא למדה את הלקח שלה, ואולי הדאגה שלך מיותרת.
אתה כועס על עצמך שלא יכולת לעצור את מה שקרה אז עם החבר לשעבר שלך. אולי אתה יכול להתגבר על כך ע"י הבטחה לעצמך שאם תתקל שוב במצב דומה אתה לא תהסס ותעשה כל מה שאתה יכול כדי למנוע אירוע כזה.
בכלל, תגובה בריאה יותר היא לשים את מה שקרה בעבר, במקום המתאים לו - בעבר! וליהנות מן החיים עכשו, בלי שהעבר ירעיל כל הזמן את ההווה. אתה יכול להחליט שאתה שם את כל מה שקרה במגרה הנכונה - של "זמן עבר" כדי לפנות את מגרת ההווה ולהצליח לחיות וליהנות ממה שקורה עכשו.
אם כל זה לא יצלח - לא יזיק ללכת לטיפול קצר מועד שיעזור לך באופן אישי לתמודד עם המחשבות המטרידות הללו.

רוני היקרה, זה מצויין שאת מבחינה עד כמה המחשבות השליליות, הדאגות שלך יוצרות אפקט מרעיל, כלפי עצמך וזה בטוח מוקרן גם כלפי בן זוגך.
בעצמך את מספרת על הכעסים שאת מוציאה עליו, הפגיעות שלך לכל דבר קטן, ועלול לקרות במהרה מצב בו הוא יתחיל לסבול מתגובותייך וירצה ללכת רק בגללן, ואז את שוב תגידי לעצמך - צדקתי - הנה גם הוא נימאס לו ועזב אותי, כמו כולם... ובעצם מאוד יתכן שרק ההתנהגות שלך היא זו שתבריח אותו...
את שואלת איך נפטרים מן המחשבות? ראית אני מציעה לך לקרוא את הספר "הסוד" או לצפות [a href='http://awareness.co.il/%D7%94%D7%A1%D7%A8%D7%98-%D7%94%D7%A1%D7%95%D7%93/' id='link']בסרט - אפשר גם באינטרנט [/a]- ולו רק כדי לקלוט את האפקט החזק של מחשבות חיוביות לעומת שליליות על כל תחום בחיים. שם יש טכניקות שמאמנות אותך לרדת מחשיבה שלילית ולהתרכז בחיובית.

קראתי את הספר הסוד זה באמת ספר מעולה ואני הכי ממליצה לקרוא אותו יש דברים כל כך נכונים. אומרים שם שבעצם כל מה שקורה לנו הוא תוצאה של המחשבות שלנו ואנחנו יכולים לשלוט במה שקורה לנו על ידי שליטה על המחשבות שלנו. הבעיה היא אחרת-איך אפשר להוציא את המחשבות הרעות מהראש זה הדבר הכי קשה שיש, כי לרוב אנשים חושבים על הגרוע מכל. תמציד את חושבת שהבן זוג שלך משקר, לא אוהב אותך, עושה דברים שאת לא אוהבת ובעקבות כך היחס שלך אליו משתנה והקשר נהרס, איך אפשר לשלוט על המחשבוצת שלנו?

המחשבות שלנו באות והולכות, האפשרות היחידה היא להתבונן עליהן ולהבין שאין לנו שליטה עליהן. להתייחס אליהן כמחשבות בלבד, אם אני חושב על דברים נוראיים זה לא אומר שהם יקרו. אם אני חושב הרבה על מין או אלימות זה לא דבר יוצא דופן. בכל בני האדם תופס היצר מקום נכבד, אני לא חושב שכדאי למקד אנרגיות בלא לחשוב את המחשבות הללו. משטרת המחשבות לא תצליח ותוליד תגובה הפוכה, עדיף להבין שזה חלק מטבענו האנושי ולחיות את החיים בלי קשר למחשבות שעוברות בראש. ברגע שהמחשבות מתחילות להפריע למהלך חיים תקין, לכו לטיפול פסיכולוגי. אני עשיתי את זה וזה היה מעשיר.

שלום לילך יקרה,
יש לי הרגשה שאתם באים מבתים בעלי סגנון תקשורת שונה מאוד. אצלך זה דבר שבשגרה להתווכח, להעיר הערות, לבטא את עצמך בתוך המשפחה. אצלו כנראה האוירה יותר מכופתרת, שקטה וכביכול רגועה ושלווה, והוא כנראה לא נחשף כמעט לריבים כי הוא לוקח אותם מאוד קשה, כאילו זה סוף העולם (ויתכן, במשפחה כזאת עצורה, שכאשר כבר יש ריב הוא מורגש כמו אסון, כמו מלחמת עולם, דווקא כי הוא כל כך נדיר ובני הבית לא יודעים איך להתמודד עם רגשותיהם ועם הכעס)במקום לזרום הלאה כמו שאת נוהגת.
אבל את חייבת להבין שכמו שבשבילך זה מובן מאליו להוציא קיטור ולהגיד את כל מה שאת חושבת, בשבילו המצב הטבעי הוא להבליג, לרסן את עצמו, ולקחת הערות וביקורת ללב כי הוא לא נחשף לכך כמוך. וכאשר הוא אומר שהוא לא מאושר, אני מבינה את החשש שלו. הוא חושש להיכנס לחיי נישואין שבהם הוא ירגיש פעמים רבות לא מאושר, פגוע ממילים או מטון הדיבור שלך.
מכיוון ששניכם צודקים, כל אחד עם הרקע ממנו הוא מגיע, א אם היחסים מאוד חשובים לכם - לכו קצת ללמוד את הנושא של תקשורת זוגית בייעוץ או בסדנא. זוהי השקעה כדאית, היא תשרת אתכם גם בזוגיות הנוכחית, ואם זה לא יחזיק מעמד - ואני מקווה שבילך שכן - ניתן יהיה ליישם את המיומנויות שתרכשו במערכות היחסים הבאות.

לירון יקרה, התובנות אליהן הגעת לגבי מה קורה לך בקשר עם גברים הן חשובות מאוד, והן מהוות את הצעד הראשון וההכרחי לשינוי. עכשו, שאת כבר מכירה את הסגנון הזה ומבינה שזה מכשיל ועוצר אותך, חישבי מה יוציא אותך מזה. אני מציעה שלא תחכי לאביר המיוחד. מאוד יתכן שהוא כבר הסתובב בשטח שלך אבל לא נתת לעצמך ולו צ'אנס להתקרב. יש משהו באינטימיות שמפחיד אותך, אולי כי נפגעת ממישהו בעבר ואינך רוצה לחוות זאת שוב, ואולי זה באמת קשור למה שראית בבית הורייך, ואת יותר רגישה מאחייך. אני מציעה לך או לקחת ייעוץ כדי להיעזר באיש מקצוע טיפולי על מנת להבין יותר טוב מהם המקורות של הבעייה, או אם מתאים לך פתרון יותר מהיר ודראסטי - לכי [a href='http://www.landmarkeducation.co.il/Default.aspx?tabid=1' id='link']לסדנת הפורום של לנדמרק [/a]שאני מאוד ממליצה עליה לכל אחד, ובמיוחד לאנשים שמרגישים תקועים בנושא שחשוב להם בחיים.

רחלי היקרה, צר לי מאוד על מה שאת עוברת. אינני מתמצאת בתחום ההתמכרויות, כך שאני מציעה לך לחפש תמיכה ועצות בפורומים העוסקים בתחום זה.

שני היקרה, מכל מה שאת מתארת יש לי הרגשה חזקה שאת צודקת בתחושותייך (נשים מאוד חזקות באינטואיציות שלהן), כי הסימנים עליהם דיברת מצטרפים לתמונה שיש לו מישהי אחרת כנראה. אלא שהוא שומר אותך כנראה על אש קטנה, בתור אופציה. ואולי לא מעז להיות ישיר איתך ולספר לך שהוא מתעניין ואולי יותר מכך באישה אחרת כי הוא חושש מתגובותייך או רוצה להמינע מלפגוע בך ופשוט דוחה את השיחה מרוב פחד...
אני מציעה שתהיי ישירה איתו ותדרשי ממנו להגיד לך מה קורה איתו. אני מכירה אישה צעירה שהיתה בטוחה שבן זוגה הוא איתה ורק שלה, ובעצם לא היה לה מושג מה קורה ופתאום הוא עזב אותה ללא הסברים ותוך חודשיים התחתן (III) עם מישהי אחרת ולא בגלל שהיא היתה בהריון. מישהי ששניהם הכירו...הצעירה הזו עד היום, חמש שנים לאחר מכן, מתקשה להתאושש מהפגיעה שחוותה כתוצאה ממערכת היחסים הזו. היא הרגישה מושפלת וחסרת ערך (בחורה יפהפייה וחכמה) ובהמשך היו לה בעיות רציניות להיכנס לקשרים נוספים עם גברים. את מאוד צעירה, את לא חייבת להישאר במערכת יחסים שאינה שלמה ואת מרגישה בה חוסר בטחון. תבדקי את עצמך - אולי את משדרת שבריריות ופגיעות וזה מרתיע את בן זוגך מלשתף אותך מה קורה איתו. הביאי בחשבון שחולשה כזאת עלולה לקבע תקשורת לא בריאה של הסתרת האמת מפנייך רק כדי לא לפגוע בך.

אני היקרה, אכן, מה שאת מתארת מעורר סימני שאלה רבים. לא רק שיש לכם פערים אובייקטיביים בגלל נושא הדת, יש לכם גם אכזבה זה מזה בנושא של אופי ואישיות - את מתלונת על כך שאינו יוזם ואינו אחראי, והוא קשה לו עם הביקורתיות שלך.
תראי, אם זה מתבטא בריבים ובספקות כה רבים - אז למה להיאחז בקשר? למה שלא תיפרדו ותחפשו בני זוג מתאימים יותר? אפשרות אחרת היא להגיע לייעוץ ולראות אם כאשר מתאמנים על תקשורת אחרת, בה את לא תהיי כה ביקורתית, והוא יקבל החלטות באופן עצמאי, לא מתוך רצון לרצות אותך או מתוך חשש מה תגידי - האם אז החווייה שלכם בזוגיות תשתנה.

שיר היקרה, מה שאת מתארת קורה כמעט לכל זוג, בין אם בגלל חלוף השנים וההתרגלות, ובין אם בגלל אירועים מלחיצים שמזרזים את בוא המשבר.
את מתארת כמה שינויים שעברו עליכם לאחרונה: לידת הבת, יציאתך לעבודה,, לחץ וחוסר שלווה שלך להשאיר את הילדה עם מטפלת שאינך ממש סומכת, מעבר דירה...כל אחד מהדברים הללו בפני עצמו יוצר לחץ על המערכת כולה, ודברים שבמצב הרגיל אנחנו זורמים איתם פתאום מופיעים לנו כעוד לחץ, כעוד - "לא מתחשבים בי" , וכאשר כמות התחושות השליליות האלו גדלה, היא משנה את איכות היחסים. הכמות הופכת לאיכות (שלילית, במקרה הזה).
יתכן שגם על בעלך הנהדר הזה עוברים לחצים, מסיבות דומות, או אולי בגלל דברים שקרים אצלו בעבודה, והצטברו אצלו תחושות תרעומת, אולי על טון הדיבור שלך, אולי הוא מרגיש שאינו מקבל ממך את החום והאהבה שהיה רגיל לקבל ממך עד אז, אולי המין השתנה - זה קורה לרוב אחרי הלידה - ועליכם לעבור לשלב חדש בזוגיות.
את יודעת, למשבר ביחסים יש דווקא את הפוטנציאל לפתוח פתח לקירבה עוד יותר גדולה, אם מצליחים לצאת ממנו טוב. אבל רוב הזוגות כל כך נבהלים ממצב משברי שהם מבליגים, מחליקים, מעבירים הלאה, ולו רק כדי לקבל בחזרה קצת אישור וחום מבן הזוג. אבל כך מצטברים להם כעסים סמויים שלא טופלו, פגיעות ואכזבות, וכל אלו צצים בריב הבא. מה שאני מאוד ממליצה לכם הוא לקחת ייעוץ, שיכול לתת לכם כלים לתקשורת טובה ולבניית אינטימיות רגשית עמוקה. זה הזמן, לא כדאי לחכות עד שתרגישי או הוא ירגיש שהאהבה נעלמה לגמרי.
מאוד ממליצה לקרוא את הכתבה של דנה ספקטור ב"7 ימים" של ידיעות אחרונות, עם הכותרת - "גואה ושפל", הנוגעת בהמון אומץ בהידרדרות הקשר והאהבה המדהימה שהיתה. אני מאמינה שאפשר לצאת טוב ממצב כזה, אבל חשוב למצוא ייעוץ טוב במהירות.

אני פשוט חייבת לספר לך...השבת קרה לנו מקרה שהרגשתי שאני כבר לא יכולה יותר...( הוא אמר משהו שאני לא בטוחה עד כמה היה באמת לא במקום...אבל עם כל החודש האחרון פשוט כאילו הרס אותי לגמרי)וכנראה זה מה שהיה צריך לקרות...התחלתי לדבר איתו על כמה שנפגעתי ובכלל על כל החודש שעבר עלינו..ובמשך מה שעות פשוט ניתחנו את המצב עד הפרט האחרון! הבנו מה קרה לנו והחלתנו לפתוח דף חדש! ואנחנו כבר יומיים ב"ה...פשוט לא להאמין שמשהו קרה!
סלחנו אחד לשני בלב שלם על כל דבר שנאמר ופגע ואחרי שבאמת הסברנו אחד לשני את כל השינויים הנפשיים שעברו עלינו (בעיקר עלי) ואיך נתמודד איתם!

בכ"א אני לא מאמינה...אני יודעת!שיצאנו הרבה יותר מחוזקים מהמשבר הזה! ואני שמחה שלא חיכנו עד שכבר לא נוכל יותר אלא יישבנו את זה כבר עכשיו!

בכ"א תודה רבה...ואם ח"ו הדברים לא היו מסתדרים כמו שהם יסתדרו אני הייתי באמת שומעת בעצתך!כי בתוכי ידעתי שזה מה שנצטרך...

תודה

שיר יקרה, כל הכבוד לשניכם!!!
הצלחתם לעבור את המכשול הראשון בכוחות עצמכם וזה אפילו קרב אתכם. תראי כמה את מאושרת עכשו כי זה אומר שיש לשניכם יחד את היכולת לצאת ממשברים בכוחות משותפים ולהתקרב עוד יותר. זה סימן לזוגיות שיכולה להגיע ממש רחוק, כי יש בה הרבה הקשבה וכבוד לזולת ולרגשותיו. אם תמשיכו להבין שמשברים בזוגיות יכולים להעשיר אתכם ולהצמיח אתכם כבני אדם יותר שלמים - הם לא יפחידו אתכם כל כך, ובמשך הזמן תראו שאתם מתגברים יותר ויותר בקלות עליהם. מציעה לך לקרוא מאמר שלי בנושא זה - "כנות ביחסים זוגיים - הפחד מאינטימיות"[a href='http://www.zugiut.net/?p=69' id='link'][/a]