פורום יחסים, זוגיות ונישואין - יש לך שאלה?

דקל יקרה, את סופרת ימים, אז יתכן ותשובתי המתאחרת תמצא אותך במקום רגשית יציב יותר, כבר לא מתאבל.
בכל אופן, הדברים שאת מתארת אופייניים לקשר התאהבות צעיר, כאשר קורים דברים ביניכם וכל אחד מנסה להבין מה קורה לעצמו ומה קורה עם השני, על סמך התקשורת המתקיימת ביניכם ועל סמך נסיון העבר הלא כל כך עשיר. נתפסתי למה שכתבת שהוא אמר שקשר זה דבר שעובדים עליו, אבל כמה היה לו קשה לשמוע אחרי כל ההיסוסים שלך, כאשר זה נראה לו כאילו סוף סוף הגעתם למצב יציב יותר, רק חלף שבוע ושוב את מרגישה ריקנות. בכך הוא כנראה לא יכול היה לעמוד רגשית. ההיסוסים שלך כנראה טלטלו והסעירו אותו יותר מדי. יתכן שכבר חווה בעבר נשים שסיימו איתו קשר והוא מסתובב פגוע ורוצה לשמור על עצמו לבל ייפגע שוב.
חלק מקשר שהולך ונבנה הוא היכולת לעבור שלבים יחד ולהעמיק את האינטימיות, להגדיל את הבטחון, והיכולת לעמוד מול האמת, מול חשיפה רגשית ולהיות מסוגל להכיל את רגשותיו של השני. יחד עם כל מה שכתבתי, מתרחש כל הזמן אצל כל אחד איזה מאזן המשקלל הכל, ומצרף לכל התחושות והתובנות לגבי הקשר גם את האינטואיציות, את תחושת הבטן הבסיסית בתוך הקשר, ויתכן שעד כמה שהוא רצה שזה יצליח, הוא לא עמד בפגיעה ובספקות שניהלו אותך. אולי זה מעיד על חולשה, על חוסר בגרות, בודאי על פגיעות. אפשרות אחרת היא שהתרחשו דברים מתחת לפני השטח שלא ידעת עליהם, כמו קשר עם מישהי אחרת, או קשר עם מישהי מעברו שפתאום התחדש, והקשר שלכם לא היה עבורו מספיק מעצים ומעשיר ובטוח על מנת שייאבק עליו.
לגבי העתיד, ראי, כדי להגיע ל"קשר אמיתי, יציב ונכון", כמו שאת כל כך רוצה, צריך ואפילו רצוי (בהנחה שיש התאהבות הדדית, כמובן) לעבור עם בן הזוג כמה שלבים, כמה משברים, כמה ריבים, פערים ומחלוקות, כדי לראות מה קורה לכם בעיתות לחץ, איך אתם מתגברים על כך. אני מאמינה שכאשר יש אהבה גדולה, את מסוגלת להיות נוכחת לפער ולאי ההסכמה, אבל להרגיש, לחוות בו בזמן חזק מאוד את האהבה כלפיו. והאהבה מאפשרת להסתכל על אי ההסכמות ממקום חיובי, מאפשר, מפרגן, שמביא בחשבון וגם מכבד את השונות שלנו כבני אדם. וגישה כזאת שהיא מאוד בוגרת בעיני, מחוללת פתרונות יצירתיים, המתחשבים בצרכים של שני בני הזוג.

דורי יקר!
שניכם חוויתם גירושין ולך כרגע מתאים לגור בגפך, עם החופש לארח את שני ילדיך בדירתך ולא לגור ביחד איתה ובנה שלה, לפחות לעת עתה. כל עוד הפרטיות יקרה לך, כבד ושמור עליה. נישואין שניים, יצירת משפחה חדשה וודאי ילד משותף- לא יבואו בכפייה ושידולים. עליה לכבד את הצורך הלגיטימי העכשווי שלך לפרטיות.

עדן יקרה!
אין ספק שהתלותיות שלו בך והאיומים להתאבד מקשים עליך ועל קשר בריא בכלל ומחייבים טיפול עדין בבחירת דרך הפרידה. במקרה אחר, נכון היה לאמר לו שאת מרגישה שהוא לא האחד, ולא איתו תרצי לבנות חיים ובשלב זה את רוצה להפרד. אילו היה שקול, נכון היה מצידך להעמידו על מקומו ולהודיע באסרטיביות שאתם נפרדים ואת מחפשת מגורים בנפרד ממנו. אבל לא כך. כיוון שהמצב עדין איתו, עצתי לך לקחת יעוץ מקצועי. יתכן והוא יזדקק לטיפול.

מיה יקרה, קחי עצמך בידיים וגשי באופן דחוף לטיפול נפשי. נכנסת למעגל קסמים שלילי בדימוי העצמי שלך ואינך יכולה לצאת משם בכוחות עצמך. זה משהו שיכול להיות חולף, ניתן לטפל בכך החל מן ההיבט של איך את מרגישה עם עצמך וכלה בצעדים מעשיים לפתרון הבעייה הספציפית עליה דיברת - מציאת בן זוג רציני. חפשי עזרה.

יש הרבה חורות מוצלחות ונאות שהגיעו לגיל כזה ומה לעשות.. לא מצאו את האביר. זה לא אומר שהן לא בסדר והן לא צריכות שום עזרה. להיפך. תהיי חזקה ותאמיני בעצמך. מקסימום תעשי ילד בלי בעל. זה לא כזה נורא וזה מאוד מקובל. אל תיתני לאחרים לרמוס את ביטחונך. אז הן מדברות על בעלים וילדים וחיתולים. את לעומתן יכולה לדבר על חופש, בילויים, חברים וזיונים.

לירון יקרה!
את נראית ממש טוב ומרוצה מהאישיות שלך, ולא אָת הבעיה לאי מציאת בן זוג לחייך עד כה . הבעיה שלא הזדמן ועדיין לא נתקלת בו באחד המיוחד. אולי מכריך חושבים: הנה לירון הנפלאה, עדיין לא מצאה את היחיד שיגרום לה להתאהב בו ורוצים לעזור ואף בסתר ליבם מרגישים תקועים ומקנאים בחופש ובמגוון האפשרויות שלך. עולם מלא הפתעות והזדמנויות פרוש לפניך אם רק תאמיני.. ככל שתבלי, תעבדי ותהיי בחברת אנשים ולא תסתתרי - כך יגדל הסיכוי שתיתקלי בו. (אגב, מי שנישאה, לא בהכרח "שווה" יותר ממך.) חשבי עד כמה צר עולמן של אותן צעירות נשואות, אם כל נושאי השיחה שלהן הוא הבעל והילדים, הרי את יכולה לאתגר ולמשוך לנושאים מרתקים ומגוונים יותר. ואולי תאזרי אומץ וכן תשתפי ותחשפי כמה הרווקוּת מטרידה אותך, ומה שייצא מליבך יכנס לליבם ואולי תכירי מישהו באמצעות אחת מהבנות בעבודה? בכל מקרה, לירון יקרה, הסתתרותך רק תרחיק אותך מהמטרה ומפני ההזדמנויות והאפשרויות להכיר את המיועד.
אני מסכימה עם דורית שראוי שתיגשי בהקדם לטיפול נפשי שיחזק את מצב רוחך, הדימוי העצמי שלך וייתן לך כלים ליצירת אפשרויות חדשות!!!!!!!!!!!!!.

עמי היקר,
עושה רושם שחברתך מרגישה קצת חנוקה בקשר, וזקוקה לעצמאות ולחופש. יתכן שאתה צודק באבחנתך וזהו שלב אחד לפני סיום היחסים, אולי היא לא רוצה לוותר על הנוחיות שיש בזוגיות המוכרת, או אולי לא רוצה לפגוע בך והחליטה לעשות זאת בהדרגה.

יחד עם זאת, יש זוגות של פרק ב' שמעדיפים לנהל זוגיות "מאווררת", עם יותר דרגות חפש לכל אחד, אבל זו גישה שצריכה להיות מתאימה לשני הצדדים, ונראה לי שיש ביניכם פער בצרכים שלכם.

אז או שהאהבה שהיא מרגישה כלפיך אינה כה חזקה, או שהיא באמת בן אדם שהחופש מאוד חשוב לו. איך היא היתה מבחינה זו בתחילת היכרות שלכם? האם היא דגלה גם אז במודל החופשי הזה?
אני מציעה גם שתשים לב למה שהיא אומרת לגבי הסקס - משהו מתחיל להיות שם לא טוב, ותראה אם לא הגעתם לסקס "טכני", במקום שייצור קירבה ואהבה.
בכל מקרה יש ביניכם פער וזה גורם לך להיות זה שנאחז יותר ביחסים, וזה מחליש אותך בזוגיות שלכם. אם ברור לך שזה לא המודל של זוגיות שתה רוצה, בקש ממנה להיות ישירה איתך כדי שתדע באמת איפה היא עומדת מבחינה רגשית כלפיך.

תראי, אוהבת, אני חושבת שלא בריא להיכנס לנישואין ולהביא ילדים לעולם ע"י שימוש בלחץ. עושה רושם שבן זוגך אינו שלם עם הצעד החשוב הזה.
אני חייבת לספר לך משהו די עצוב:
לפני זמן מה ישב אצלי זוג צעיר, הורים לשני ילדים קטנים, והבעל העיז לומר לאישתו שאת ההחלטות החשובות ביותר בחיים שלו הוא לא באמת קיבל אלא נגרר אליהן. הוא הרגיש ממש רע בקשר לכך. את יודעת מה אישתו אמרה? לאחר שהיא התגברה על הפגיעה שהיא חשה, היא אמרה - ואילו אני רואה עכשו שלפני כמה שנים קיבלתי החלטות מוטעות. אז היה לי ברור שמה שצריך לעשות זה להתחתן מהר, לקנות דירה ולהביא ילדים, ופתאום אני רואה שזה לא מה שמתאים לי. מתחשק לי לנסוע לחול לשנה, לא רוצה עדיין להיות משועבדת לילדים ולדירה.
אני כותבת זאת כי נאי נתקלת בהמון זוגות שהתחתנו מן הסיבות הלא נכונות. לנגד עיניהם עמד טקס חתונה מפואר, בתור משאת נפש, או הבאת ילדים, והם "לא ראו ממטר", לא שמו לב שאין מספיק אהבה, או אין מספיק משיכה מינית, או אין תקשורת. היו מסונוורים.
לפעמים צריך לדעת לחתוך יחסים, דווקא בשלב החיים בו את נמצאת , כדי לחפש הלאה את האדם היותר מתאים לך להקים איתו משפחה. פגשת את חברך הנוכחי בגיל 24 לפי חשבוני, בשלב אחר בחיים שלך ושלו. אני יודעת שבכלל לא פשוט להתנתק ממערכת יחסים, אבל מצד שני לא נבון להיאחז במשהו שלא מתאים. כאשר את כותבת "מערכת היחסים מעורערת בעיקבות ריבים בילתי פוסקים על חוסר תיקשורת בינינו", אני חושבת שבן זוגך אינו מסוגל להיות ישיר איתך ולהגיד לך בפנים שלא מתאים לו להתחתן, והוא מחפש סיבות עקיפות, וכמובן שתקשורת "עקומה" כזאת יוצרת גם בעיות תקשורת רציניות, שבדרך שלהם מזרזות את הניתוק. אין לו וכנראה גם לך את האומץ להתנתק.
אני יודעת שכתבתי לך דברים חריפים. אבל זה מה שאני קולטת בין השורות.
אשמח לתגובתך.

רחלי היקרה,
אני מוכרחה לומר שתגובותיו של בעלך על פי התיאור שלך מוזרות בעיני. בדרך כלל התלונה היא הפוכה - הרבה גברים מתלוננים שנשותיהם לא מסכימות לשנות תנוחות או להגדיל את הרפרטואר המיני.
אני כמובן מאמינה לך, אבל הייתי שואלת מה גורם לבעלך להיות כה נעול ושונא שינויים. יכול להיות שהוא נכנס ללחץ כל פעם שאת מציעה משהו חדש, יתכן שזה משהו באישיות שלו שחושש משינויים. אני חושבת שרצוי להיכנס לעניין ולהבין, בשיחה עם שניכם, מה גרם לכם להיכנס למתכונת זו. לפעמים זה קשור לדרך בה הוא גדל במשפחתו ונחשף לזוגיות של הוריו. יתכן שהוא חווה ריבים של הוריו סביב נושאים דומים וזה מפחיד אותו.
אלו נושאים ששווה לעבד אותם בתהליך טיפולי, כי אנשים שנמנעים משינויים עושים זאת לא כי הם משעממים ורגילים, אלא בעיקר כי השינוי מעורר בהם יותר מדי חרדה ולחץ ובכך הם לא רוצים לעמוד.
אני מבינה את הצורך שלך בשינויים ובגיוון, ומן הסתם גם בריגוש, אבל את מסכנת כאן את נישואייך.

משה היקר, שים לב, אישתך הדליקה אור אדום! נורת אזהרה!
במקום להתרגז עליה, אתה יכול לראות בכך הזדמנות לעשות שיחה מאוד חשובה ולבחון האם הסקס שלכם יכול להשתפר. כי אני יכולה להגיד לך שאילו היא היתה נהנית מאוד מן הסקס, בכל המובנים, היא לא היתה מקצצת בו.
מה הכוונה "בכל המובנים"?
בסקס יש הרבה מאוד היבטים ושלבים. הרבה זוגות בהדרגה מצמצמים את ההיבטים ואת השלבים ומגיעים לסקס מאוד פונקציונלי, שמטרתו המעשית היא ששני בני הזוג יגמרו כמה שיותר מהר. במקרה הפחות גרוע אתם לומדים לענג אחד את השני, ובמקרה היותר גרוע - אחד מתענג ואילו השני "עומד לרשותו" בלית ברירה. אני יודעת שזה נשמע נורא, אבל אני נתקלת בהמון זוגות שזה המצב אצלם.
מה חסר?
כל המובנים, הכוונה היא לחיזור, למשחק מקדים ממושך, לדיבורים קרובים תוך כדי הסקס, לקשר עין, לנשיקות ארוכות, להמציא תנוחות חדשות, להתמסר, לבקש בקשות, להרגיש מחוברים גם אחרי הסקס.
כאשר האלמנטים האלו חסרים, הרבה מאוד נשים (אולי כי אצל הרבה נשים וגם אצל לא מעט גברים) הרגש ותחושת החיבור מאוד חשובים, ואם הסקס אינו כזה, אזי בהדרגה מעדיפים לא לקיים יחסי מין, כי כל פעם שמקיימים יחסים בצורה המצומצמת, הפונקציונלית, יש תחושה של ניכור ואכזבה.
לכן חשוב מאוד לנצל את ההזדמנות ולקיים איתה שיחה ולראות מה חסר. גם לא יזיק לקחת ייעוץ, לפני שתהיה הידרדרות נוספת.
אתה מוזמן גם לקרוא את המאמר באתר שלי העוסק בנושא זה: [a href='http://www.zugiut.net/?p=73' id='link']"כאשר בן זוגי יוזם סקס ולי (כמעט אף פעם) לא מתאים"[/a]

וואו איזה סיפור .... כולי צמרמורות הצלחת לרגש אותי מאוד .......... ואני בטוחה שהצלחת לרגש ולצמרר עוד הרבה אנשים פה בפורום............
אני מאוד מאמינה באהבה... באהבת אמת והאמת? שהאהבה הראשונה היא האהבה הכי חזקה שיש .... אבל לאט לאט מגלים שאהבה זה לא הכל בחיים את צריכה כל כך הרבה דברים מעבר לאהבה עם כל האהבה שיש לך אליו את צריכה לחשוב טוב טוב האם הוא יצא מהסמים? הרי זה חזר לו.... אם תהיו עוד כמה שנים נשואים עם תינוק והוא עוד פעם יכנס לדיכאון וישתמש בסמים מה תעשי??? מה חסר לך ?? הרי לא חסר לך כלום את בחורה חכמה , בחורה עם ראש על הכתפיים למה לך להיכנס למיטה חולה?? הוא הרי מכור לסמים ..... אם הוא יהיה "נקי" במשך שנה ואז שוב יחזור לסם.... האם זה סיכון שאת מוכנה לקחת? האם האהבה שלך כל כך חזקה שאולי תהרסי לעצמך את החיים ותשארי עם תינוק ובעל מסומם ..
תראי, אני לא שופטת אף אחד ... אבל מאמי את צעירה .... כל כך צעירה תצאי , תבלי, תצאי עם אנשים תשתחררי , תכירי אנשים חדשים .... תסעי לטייל ..... וכשיעבור הזמן ועדיין תרצי להיות איתו והוא יהיה כבר נקי במשך תקופה ארוכה רק אז תבדקי אם את רוצה להיות איתו ולבלות איתו את שארית חייך ........
אני יגיד לך את האמת ... אני בת 25 היה לי חבר 5 שנים אהבת אמת אהבתי הראשונה שהיה בוגד בי כמו מחלה ...... וסלחתי ושוב בגד ושוב עד שהתעוררתי וויתרתי על אהבתי אליו כי בעתיד הייתי סובלת עוד יותר ......... והיום אני מאושרת שלא התחתנתי איתו כי הייתי סובלת
השאלה היא אם החבר שלך יגמל מסמים.... זאת שאלה שאין עליה תשובה אבל מה שכן אל תתחתני איתו כרגע קחי את הזמן לעצמך תחשבי טוב טוב אם את מוכנה לקחת סיכון כל כך גדול סיכון גורלי....
אני מקווה שקצת עזרתי לך אולי תתייעצי גם עם יועצים לאנשים שניגמלים מסמים אולי הם יעזרו לך
אבל מצד שני אולי הם ינסו לעודד שתתמכי בו כי המטרה שלהם זה לנסות לעזור לנגמל
מאמי קחי זמן לעצמך את צעירה ויפה וחכמה אל תמהרי כל החיים לפנייך .....
חיים רק פעם אחת.............................
ממני ליאל

שירן יקרה,
באמת סיפור מרגש ועצוב, אבל אני חושבת שטוב עשית שהצלחת להתנתק ממנו. לדעתי עליך להמשיך בחיים שלך ולמצוא אהבה חזקה אחרת. זה אפשרי, אם את מחליטה שאת רוצה שתהיה אהבה בחיים שלך - היא פשוט תופיע. אני מאמינה שניתן לאהוב בחיים אהבה חזקה יותר מפעם אחת, פשוט עלייך לחפש היטב, ולא לוותר על כך. הבחור עליו את מספרת לנו נראה לי עמוק מדי בתוך העולם הזה ומועד לפורענות כל החיים.

אני נמצאת במערכת יחסים קצת דומה לשלך יש לי חבר 5 שנים אנחנו גרים ביחד שנינו מלומדים מרוויחים טוב, ומה?
גם הוא משתמש בסמים (סמים קלים ביותר, אבל סמים הם סמים)...
בהתחלה לא הבנתי את זה הייתי קמה הולכת, נפרדת, חוזרת כמה וכמה פעמים...
עד ...
שהבנתי...
הבנתי שהוא נהנה מזה, שאין בזה כל פגיעה (אני מדברת עם סמים -גראס וכאלה), הבנתי שזה עושה לו טוב, שזה מרגיע אותו.
והגבלתי אותו רק לסופ"ש או ביום שהוא חוזר מהעבודה לחוץ אז אין לי בעיה אם זה מרגיע אותו.
לפעמים צריך לנסות ולהבין, ואני מבינה מה את מרגישה...

אני נשואה יחסית באושר. אני נמצאת בקשר עם גבר למעלה משנה. אני מאוד רוצה להפסיק זאת אך קשה לי. הוא מושך אותי, נותן לי חיזוקים חיוביים ונותן לי את הכוח להמשיך בשיגרה.

שלום רחלי
אני לצערי הרב שמחה שיש בנינו הזדהות רק חבל שזה בדבר לא כ"כ מקובל, ודבר כואב אני בטוחה ששנינו היינו מחפשות את השלמות הזו עם הבעל ולא עם המאהב, אני מאחלת לשנינו שנמצא את הדרך הנכונה במהירות כי לפי דעתי אנחנו לא בכיוון הנכון, ובדרך כלל אין לזה סוף טוב
לפני שנתיים בעלי תפס אותי בקשר הזה והרגשתי שעולמי חרב עלי הצלחתי לשכנע אותו שלא עשיתי כלום והנה אני שוב לוקחת את הסיכון אז שוב שיהיה לשנינו בהצלחה ושנבחר את הדרך הטובה ביי

שלום לך אלמונית,
אני חושבת שכל עוד המקור לבעייה אינו מטופל, התופעה תמשיך, כי יש אצלך צורך חזק בשיחות נפש, ובמישהו שיתן לך תשומת לב ויקבל ממך את אותה עוצמת רגש.
ראי, כאשר אנחנו נישאים לאהוב ליבנו, אנחנו מצפים שהוא יהיה זה שיספק לנו את כל צרכינו - חמריים ורגשיים. אבל אדם אחד בדרך כלל לא מוכשר בכל התחומים. אז התחום החלש יותר של בעלך הוא התחום הרגשי.
זה תחום שניתן לפתח אותו. השאלה היא אם הוא יהיה מוכן לעשות משהו בקשר לכך. לפעמים המוכנות הזאת קורית רק כאשר נוצר משבר בזוגיות (אם למשל הוא יתפוס אותך שוב בבגידה)והולכים יחד לייעוץ זוגי ושם לומדים דרכים חדשות לנהל שיחות עמוקות, בין היתר. אבל, האם את רוצה לחכות שהוא עוד פעם יתפוס אותך וייפגע ויפסיק לסמוך עלייך? מה דעתך ליזום איתו שיחה רצינית ולבקש ממנו שתלכו יחד לייעוץ כדי לשפר את מה שצריך בזוגיות שלכם? מה דעתך לעשות זאת לפני שתיחשף הפרשייה שלך?
אני גם חושבת שאם הוא יהיה מוכן לעשות זאת למענך (ברור שגם הוא ירוויח מכך) - כדאי שגם את תעשי מחווה עבורו ותתנתקי מידידך, על מנת שלא יהיה לך ה"מפלט" הנוח והזמין הזה, וזה יחייב אותך להשקיע יותר בקשר עם בעלך.
בכלל, תראי, יש כאן סוג של מעגל קסמים: ככל שאת נמנעת משיחות נפש עם בעלך, את מוצאת יותר הצדקה בעיני עצמך להשאיר את הפרשייה שלך, כי את אומרת לעצמך שאת בחורה מאוד חמה ורגישה וזקוקה לכך. אני מאמינה לך, כמובן, אבל הבחירה שלך לצאת החוצה ולבגוד "מייבשת" את האפשרות שתנסי להגיע ליחסים האלו עם בעלך. יש לך מפלט מאוד נוח... כל פעם שאת מרגישה שהוא לא מבין אותך, יש לך אל מי לפנות ועם מי לקטר עליו.
אנשים יכולים להשתנות, להתאמן על יכולת התקשורת שלהם. זה יקח זמן, זה דורש למידה ואימון, אבל זה אפשרי. תבדקי את עצמך אם לא מצאת את המסלול היותר נוח ואגואיסטי לספק את צרכייך, ותראי אם את יכולה לקחת אחריות ולשנות את מעגל הקסמים הזה.
מה דעתך?

תודה רבה לך על המילים הנכונות
בעלי באמת חשוב לי ואני מאוד אוהבת אותו , ואני מוכנה לעשות וליזום את כל מה שהמלצת לי , ושוב תודה רבה על שפקחת את עיני, ואכן היום שוחחתי איתו על כך והוא הסכים לטיפול זוגי תשובתו היתה שהוא יעשה הכל כדי שאהיה מאושרת.
תודה מהאלמונית

יקירתי, אני מאוד מודה לך!
חששתי שמא תיפגעי מן הישירות שלי, ותסרבי להתבונן במסר. את גם מאוד אמיצה, וגם מאוד חמה, כמו שכתבת, כפי שאני רואה מן היכולת שלך להכיר תודה. המון הצלחה, ונשמח לשמוע איך זה מתפתח. שלך, דורית

לפני כ14 שנה מצאה אשתי תנחומים אצל גבר אחר, מרכילויות שהגיעו אלי די בתחילת ליחסיהם התברר שאשתי מאוהבת (אני מאלה שלא קונה מתנות)בשבילי זו היתה מכה לא הגבתי הייתי עם היד על הדופק ואכן האהבה הראשונה ניצחה. רק לאחר מסה של שנים הודתה אשתי שהתאהבה
אבל לא הגיעה רחוק. סלחתי לה בעבר . למרות הכתם שלא נמחק. כיום הזוגיות נפלאה .
אני מציע לך לא לחיות ברמיה ולסגור ענינים שנה זה הרבה זמן,

אני חושבת שמאוד רצוי לקחת ייעוץ במצב כזה ונכון החלטתם. הבעיות עלולות להתגלות לאחר "ירח הדבש", כי אפילו כאשר רק שני בני זוג, ללא ילדים, מתחילים להתגורר יחד - ישנם חיכוחים, ומאוד יפתיע אותי אם לא יהיו אצלכם. אבל אל תשכחי - כל פיצוף, קטן וגדול - יכול גם להוות הזדמנות לאוורר רגשות, לברר צרכים של כל אחד, ולמצוא פתרונות מתאימים. אני מאמינה שככה זה ייראה בשנים הראשונות.
טיפ אחד: כאשר מישהו כועס, אני הרגלתי את עצמי להקשיב ממקום מסויים: במקום להתעצבן על הכעס, על טון הדיבור, על שימוש במילים לא נאותות, נאי שואלת את עצמי קודם כל - ממה הוא נפגע. לדעתי אין אף פעם כעס מבלי שמשהו נפגע. משהו שמאוד חשוב לכועס. ערך, צורך, דאגה. וכאשר אני מנסה למצוא מה אצלו נפגע - יש לי היכולת להיות אמפטית כלפיו, ובדרך כלל למוסס את הכעס ע"י כך שאני מראה לו שאני מבינה מה חשוב לו, ואז גם אפשר לחפש איך ניתן לפתור ולבוא לקראתו.
מאלחת לכם המון הצלחה וסבלנות!

היי ליאת, מצטערת על העיכוב בתשובתי.
אני חושבת שמאוד נחוץ להגיע למצב בו את גאה בבן זוגך. אם את מרגישה שזה כל הזמן מפריע לך, יש שתי אפשרויות:
1.תעברי הלאה ותחפשי מישהו שלא תתביישי בו
2. יתכן שאת מתביישת כי את מרגישה שזה אומר משהו עלייך, כאילו זה מוריד ממך. אבל אם את שלמה איתו ואוהבת אותו וחושבת שמצאת מישהו שמתאים לך, תראי אם את יכולה לחקור קצת את מקור הבושה הזו, בינך לבין עצמך.

בכל מקרה - אם זה נמשך - עליך לעשות עם זה משהו. או ייעוץ אישי לעצמך, או לעזוב אותו, כי אני חושבת שאסור להמשיך יחד כאשר היחסים הם כאלו. לאורך זמן זה מאוד יציק לך ובוודאי יפגע גם בו.

היי ליאן היקרה, תמיד טוב לשמוע ממך, ובמיוחד חדשות טובות. תראי כמה התקדמתם מאז לפני כמעט שנה, אני חושבת, אתם לאט לאט מפלסים את הדרך (לאחר הרבה מוקשים שהיו) - ליחסים של אהבה ואמון.
אני חושבת שאם יחסיכם שרדו עד כה, את יכולה להתייחס לדבריו ברצינות. לא נשמע לי תירוץ. הוא כנראה מייחס חשיבות רבה למילים ולהצהרות ולבטחות, ואינו מפזר אותן כלאחר יד. הכי חשוב זה - גם אם קורה משהו לא טוב - לשתף אותו ולא להסתיר מפניו, כי הוא רוצה להרגיש שהוא יכול לסמוך על המילה שלך. אבל עליך להיות אחראית לעצמך, לא לחפש אצלו משענת. אך אחד לא אוהב שמישהי חלשה נשענת עליו ונעשית תלוייה בו והוא מתחיל להרגיש כבול אליה.
אני מציינת זאת כי יש לי חשש שאת רואה בו משענת ומקור חוזק עבורך, וחשוב שהחוזק יגיע מתוך עצמך, למשל התחושה שאת יכולה לסמוך על עצמך שאינך מתפתה יותר לסמים - למען עצמך ולא רק בשבילו. וגם אם קורים לך דברים גרועים, מצאי דרכים אחרות להרגיע את עצמך: שיחה עם מישהו את סומכת עליו, טיול על שפת הים, ריקוד סוער שמנקה את הראש וכו - דרכים לנקות את הראש שמצליחות להרבה אנשים.

היי לירון, סליחה על האיחור בתגובה.
אני מבינה שיש לכם ילד משותף. האם הוא לא משתתף בגידולו?
את יכולה להציע שתלכו יחד להדרכת הורים, כדי לבנות מחדש את התקשורת שלכם, למען הילד קודם כל. במשך הזמן, אם תתחילו להשתמש בתקשורת יותר נעימה, יתכן ויווצר חשק ורצון להיפגש קצת יותר. אבל צריך להבטיח שהריבים שקרו לא יחזרו לקרות, ולשם כך יש ללמוד דרך חדש לתקשורת, בעזרת ייעוץ והדרכות.

שונטל היקרה,
מה שקורה לכם הוא הריגוש שבהתאהבות. ככה זה מרגיש, בדיוק כמו שאת מתארת, וזה מאוד נעים וקשה לעצור זאת.
מכיוון שאת כה צעירה, אני יכולה לומר לך שאולי מיצית את הקשר עם בן זוגך והגעת לשיגרה איתו? לדעתי אם אינך מאוהבת בבן זוגך עכשו, יש לך הזדמנות להתנסות במערכת יחסים נוספת, לא בוער שום דבר, רצוי להכיר כמה גברים ולהיכנס איתם למערכות יחסים רציניות לפני שאת בוחרת את האחד והיחיד.

קודם כל המון המון תודות!!!
שנית, שנינו תפוסים אני עם החבר שלי והוא עם החברה שלו.
מצד אחד אני מרגישה שאני לא יכולה לעזוב את החבר שלי,אני אוהבת אותו,מעריכה אותו אבל אין את הריגוש,והחיזור וזה מאוד חסר לי!!!
אני מפחדת להרוס זוגיות של שנתיים בשביל משהו שאולי יחלוף לי ובשביל מישהו שגם כן תפוס רגשית!!אני מבולבלת נורא...