פורום יחסים, זוגיות ונישואין - יש לך שאלה?

הרי בעצם השאלה ישנה את התשובה.
את עם משפחה ילדים, רעשים,(חיוביים ושליליים) והוא רווק שרגיל למרחב מחייה שלו, לשקט שלו, הרי הוא בחר זאת מטעמים ברורים של צורך מרחבי.
הקשר שלך איתו יכול להיות נהדר הדבש ללא העוקץ, אל לכל החלטה יש מחיר. עשי לך טבלה בצורתT מצד אחד רשמי את מה שאת מחפשת בקשר זוגי ובצד השני רשמי את שיש לך בקשר הזוגי ועשי השוואה בין הרצוי למצוי היכן שיש יותר + זו ההחלטה הנכונה.
טבלה שניה של T רשמי את מחיר ההחלטה בהביט הכלכלי והרגשי.
ושוב לכל החלטה יש מחיר.
עשי את אותן הטבלאות לגבי אב ילדייך פשוט כרווח והפסד.
בהצלחה
מירי ארזי

טלי יקרה!
בזמן הליכי הגירושין מבעל שני, צעירה עם 4 ילדים, הכרת רווק חופשי המבוגר ממך ב-21 שנים. אתם בקשר רישמי 8 חודשים ואת כבר לוחצת שיעבור לגור אתכם ואילו הוא נחרד מכל מחוייבות ובפרט ממגורים ביחד עם משפחה הומה. ואת שואלת אם להמשיך לשכנע אותו להתחייב לגור יחד. התשובה בגוף השאלה. לא.
מגרושך הראשון יש לך 3 בנים והוא רוצה לחזור לקשר, מגרושך השני יש לך בן נוסף. סלחי לי על הציניות, אבל אולי, בשביל המזל, תלדי ילד חמישי לרווק האמיץ ואז תיפרדו. חווית 2 גירושין, לאן את ממהרת? את צריכה לעבוד קצת על עצמך, טלי!
בא לגן = בלאגן

את צריכה ללכת עם הבחור הנוכחי מכמה סיבות יש בינכם סקס טוב, אתם צוחקים יחד ומבלים שזה הכי הכי חשוב ובונוס הילדים שלך אוהבים אותו...
לגרוש שלך אין שום בסיס לזה שתחזרו אין פה אימון במערכת הזוגית שלכם לפחות את כלפיו הסקס גרוע איך את יכולה לחזור למישהו שאת לא אוהבת? למישהו שרע לך איתון מכל הבחינות?
את רוצה בכוח להיות אומללה??? הרי לא תישארי לבד הבחור שאת איתו היום כפי שאת מתארת משלים אותך אז למה לך להרוס דבר טוב רק בגלל שהוא עדיין ואני מדגישה רק עדיין לא מוכן למעבר מגורים יחד.....?????
זה יבוא עם הזמן תני לא זמן אל תלחיצי אותו בסוף עוד הוא ירצה שתגורו יחד ....ואז תצחקי
ואל תחזרי לגרוש שלך את נורמלית???? לא טוב לך איתו אל תהרסי לעצמך את החיים למה לך לתת לו הזדמנות ??? הוא שווה את זה בכלל ?? או שזה מתוך התפשרות??
תחשבי על זה ......
שלי

התגובה הכי מעודדת שקיבלתי ושנתנה חיזוק למה שגם אני מרגישה בתוך תוכי
המון תודה מכל הלב

אני מעודדת אותך להיות עם מישהו שטוב לך איתו כי אני חושבת שאת לא מעריכה את עצמך אני חושבת שאת צריכה להאמין בעצמך שמגיע לך את הכי טוב מה חסר לך???
למה שלא תקבלי את הטוב ביותר ..? במיוחד שזה מתחת לאף שלך ?
תהני מכל רגע חיים פעם אחת תהני זה החיים שלך תעשי בהם את כל הטוב שאת רק יכולה
והכי חשוב תזכרי שכל דבר והזמן שלו
מ- מקום ז- זמן ל- לעשות (מזל)
ותתני לו את הזמן שלו כי רק ככה תוכלו לבנות מערכת יחסים שמבוססת על כבוד, סבלנות, נתינה והכי חשוב ברגע שיש לך את הבסיס האהבה והסקס המושך הכל מתגמד .....
אני ממש שמחה וגרמת לי לחייך על הבוקר שעודדתי אותך זה משמח אותי מאוד את מקסימה ....

שלום לך שויין!
לפעמים זוג טרי יוצר אינטימיות כל כך חזקה, עד שזקוקים לקצת "ספייס" אחד מן השנייה. אלו לא תהליכים מודעים ורצוניים. אני חושבת שיש איזה "חבלן" קטן בתוכך, שדואג ו"מסדר" שייווצר קצת ריחוק, כמו החלומות על אותו חבר קודם. אני חושבת שאין לגבר הזה משמעות מיוחדת אצלך, אבל ההיזכרות בו משרתת מטרה - והיא לשים קצת גבולות ביניכם, לא להיות אחד בתוך השני כל הזמן. זה לא גרוע בעיני, זה רק מסמל שצריך קצת היפרדות ביניכם. ממליצה לך לקרוא את המאמר על [a href='http://www.zugiut.net/?p=67' id='link']"זוגיות כמגרש אימונים לצמיחה אישית: הטיפוס בסולם המובחנות (דיפרנציאציה)"[/a] על מנת להבין את מנגנון הצמיחה בזוגיות. העיקרון הוא שכל משבר - קטן או גדול - זו הזדמנות לכל אחד מבני הזוג לצמוח עוד קצת, להתפתח באישיותו. ומה שקורה לכם כרגע הוא משברון. איך שתתמודדו איתו - יכול להצמיח אתכם או מצד שני לגרום לכם לזהירות יתר בנושאים מסויימים. אני מקווה שהכיוון יהיה צמיחה ולא זהירות יתר.

כשאני התחתנתי בתחילת הנישואים גם לי הייה דבר כזה...זה עובר!!!!!

דנה יקרה, רק מי שלא עושה לא טועה. ולעולם אי אפשר לדעת מה יהיה בעוד שנים. רצוי ללכת ליעוץ ולא למהר לשבור כלים, נסי לשוחח עם בעלך ולשתף אותו בכנות בתחושותיך ובחששות שלך. יתכן שלמרות הרגישות וההתחשבות שלו בך, הוא לא מודע למה שחולף בראשך, אולי גם הוא חש בריקנות ורוצה להמשיך בזוגיות טובה יותר ולהפיק יותר תשוקה, ריגושים, חיזור, חברות, מעורבות ושותפות, תצטרכו לשבור את השיגרה ולעבוד יותר על הביחד. בכל מקרה מומלץ לפנות ליועץ/ת נישואים

היי דנה, מה שאת מתארת דורש התערבות מהירה, כי כל עוד אינכם עושים דבר לשינוי - התחושות שלך ( ומי יודע כנראה גם עליו עוברים דברים וכנראה גם הוא לא משתף אותך) רק יעמיקו עם הזמן. קחי עצמך בידיים ופני בהקדם לייעוץ. רק שם תוכלי לברר עם עצמך ואיתו מה גרם וגורם לריחוק הזה, והאם אפשר לעשות משהו בקשר לכך. תתפלאי, לפעמים שינויים קטנים יוצרים הבדל מאוד גדול ברגשות. אני סומכת עליך שכאשר היכרת אותו לפני כך וכך שנים, היית מאוהבת וראית בו הרבה דברים טובים שהתאימו לך, ואני מניחה שהם עדיין קיימים אצלו, אלא שהם לא מקבלים ביטוי ביום יום, ואולי יש צורך בעידוד ובחום מצידך כדי שהם יצאו לאור. ייעוץ זוגי טוב יאוורר את התחושות של שניכם, את הצרכים הרגשיים, ותקבלו כלים חדשים לתקשורת, ואם כל זה לא יעזור - לפחות תדעו איפה אתם עומדים ולא תסחבו זאת על פני שנים, כמו שחששת שיקרה. אני יודעת שגם הצעד הזה של פנייה לייעוץ הוא מפחיד בפני עצמו, אבל ממה שאת מתארת - זה עלול להיות רק יותר גרוע.

גם אני חייה במציאות זהה כל כך לשלך ,אותן שאלות בדיוק ,אותם לבטים .מדהים איך תארת את מצבך וכמעט הרגשתי כאילו אני כתבתי זאת , אין לי תשובות אני התחלטי ללכת לטיפול לבדי ,בעלי לא אוהב מטפלים ,,,,,,לא יודעת מה לעשות - כל פעם אני מרגישה אחרת -
אבל יום אחד אדע בברור והטיפול שלי הוא נהדר עבורי ומחזק אותי כאשה לעצמה

יקירתי. ידעת שאת מתחתנת עם אבא שאוהב את בנו ורוצה לגדל בן מאושר. אילו זה היה בן משותף לכם, גם אז הייתם דנים בכל פרוטה? אבל ראוי שתסכמו ביניכם, כמה. כי לגבי סכומים מאוד גדולים לדעתי כן צריך לסכם ביניכם

כמה זה סכום גבוה 1000 ש"ח 2000 ש"ח ?
תודה

האם חשבתם לדון בעניין פעם? סכומי כסף הניתנים באהבה לבן מחשבון משותף - כמובן שכדאי לשוחח ברוגע ולסכם מהו סכום גדול ומהו סכום קטן שלא דורש דיון. וכל זאת בהתאם לרמת ההכנסה והאפשרויות וכמובן הצרכים. דומה שהעניין עקרוני ולאו דווקא הסכום - הלא כן? הכל יחסי .. או שמא יחסים... :))

יפיתי היקרה,
מצאת לך מישהו מאוד איסטניס וביקורתי! למה לך? נראה שהוא מחפש שלמות ואף פעם לא יהיה מרוצה.
אולי כדאי לך להמשיך הלאה ולא שווה כל כך לחכות לו שייצא מבית הוריו. שייצא משם אל מישהי אחרת ויהיה שלם עם עצמו. במקרים כאלו אין טעם ללחוץ, אלא צריך לקרוא את המסר. מה גם שכבר הזפקתם להיפרד פעמיים בתקופת זמן קצרה יחסית, מעידה שיש ביניכם פערים וקושי תיקשורתי ליישב אותם.
מקווה שתזרמי הלאה ותמצאי מישהו מתאים יותר!

גיל היקר,
אתה מעלה שאלה מאוד קריטית וכאובה.
לפני הכל עלי לשאול אותך לאורך כמה זמן כן היתה משיכה פיזית כלפיה? כי אם אתה מרגיש שהכימייה מעולם לא היתה הצד החזק בסקס שלכם - אז סביר להניח שלא ניתן לשנות זאת מהותית. אבל אם בעבר זה כן היה ביניכם, יתכן שעם השנים קרה תהליך מסויים ביחסיכם, שיצר הפרעה ודחק הצידה את המשיכה המינית. תהליך כזה יכול לקרות כאשר למשל אתה מאוד מעריך את בת זוגך וקשה לך לראות בה פרטנרית למין פרוע, לסערת יצרים, להגשמת פנטזיות שהן אולי קצת "מלוכלכות" - בכוונה השתמשתי במילה הזאת כדי להדגיש את הפער, כמו שאתה כותב - לחפש אישה שתמלא את החסר מן הצד - (ולהשאיר אותה אך ורק בפונקציה הזאת).

אז מה שאני חושבת שמכיוון שזאת החלטה כה גורלית - רצוי לחקור את הבעייה יותר לעומק. אולי, למרות מה שאתה כותב, אתם כן צריכים ייעוץ וזה יכול לפקוח את עיניכם כדי להבין מה עלול לקרות למערכת היחסים בזוגיות מתמשכת, והאם ניתן לעשות עם זה משהו.
יש ספר מצויין שכדאי בכל מקרה לקרוא אותו - "אינטליגנציה ארוטית" מאת אסתר פרל, מטפלת זוגית אמריקאית, המדבר על השחיקה במיניות אצל הזוג הנשוי. ספר חדשני, אמיץ, מדהים ומרתק.

בשורה התחתונה - אם כל זה לא עוזר, והאופציה של נישואין פתוחים לא תתאים לכם (כי גם זה פתרון מסויים שאינו כרוך בשבירת האמון או בגירושין) - אז לדעתי לא נכון להישאר יחד. נשמע לי שתחום הסקס הינו חשוב לך ואתה כותב - "המצב כבר בלתי אפשרי,אלו לא חיי זוגיות בכלל". לשניכם מגיעה הזדמנות שנייה לזוגיות שבה תוכלו לחגוג את הסקס.

אורנית היקרה,
נדמה לי שאני קולטת כאן איזה "רעש":
אני מתרשמת שכמו בהרבה מקרים של קשיים בכניסה להריון, הכניסה להריון הפכה להיות הדבר החשוב ביותר בחיים שלך, ודרכה את בוחנת את כל השאר, לרבות האהבה לבעלך. במיוחד המשפט: "לי מאוד קשה עם הגירושים מכיון שאני מרגישה שלא מיצינו את מערכת היחסים , במיוחד לאור העובדה שהכל מבחינה פיזית תקין אצל שנינו ונראה לי שאנחנו לא נכנסים להריון בגלל אנרגיות שליליות ולחץ"
האם יש בזה משהו?
מה שאני מנסה לומר הוא שעדיין לא יישרת קו עם בעלך לגבי הבאת ילד ביחד, מכיוון שהוא לא ממש רוצה ואפילו נרתע. לדעתי יש צורך לברר מה הוא באמת רוצה כמו שאמרה לו היועצת, כי נראה לי שהוא לא טיפוס מספיק ישיר ואמיץ.
האם את רוצה להביא ילד איתו בנסיבות האלו? האם שקלת שאויל תיכנסי להריון ולא תישארו יחד? האם האפשרות הזאת מכוסה מבחינתך?
אני חושבת שמכיוון שבעיקר הוא מתלבט - אולי כדאי שיילך לייעוץ נפרד, לא ליועצת שלך, מישהו שיעזור לו לבחון מה הוא באמת רוצה.

שלי היקרה,
את מה שקרה לכם הדרך הכי טובה לנסות לפתור היא ע"י ייעוץ, שבו מתבוננים על מה שקרה, בודקים למה זה קרה, ולומדים כלים חדשים שיכולים לעזור לכם בעתיד. כאשר קורה משבר כה חמור, הוא מטלטל אותנו רגשית ומשאיר משקעים כה כבדים, שחיבים לעשות עם זה משהו, אחרת קורה מה שאת מתארת - שעם כל כעס הכי קטן והכי לא קשור זה מציף אותך מחדש, כל העוול הזה והקורבניות הזאת, ועוצמות הכעס הללו לא מאפשרות לשניכם לנהל ויכוחים בצורה עניינית יותר. כי תמיד יהיו ויכוחים ופערים, השאלה החשובה היא האם מצליחים לנהל אותם טוב.

למה את נכנעת לחוסר רצונו להגיע לייעוץ? כבר הצלחת לראות שכאשר את עומדת על שלך הוא נבהל ומיישר איתך קו.
אני אומרת שבלי ייעוץ מאוד קשה "להמשיך הלאה ולשכוח את מה שהיה" כמו שאת היית רוצה. כי כיום את שולפת את מה שקרה מן הזכרון כל פעם בתור סימן אזהרה מה הוא עלול לעולל לך, אבל אם תצליחו עבד את מה שהיה, תוכלי לשים את זה בצד ואפילו לצחוק על כך.
היה לי זוג צעיר שהבעל בגד שם, וכמובן בתחילה עלו המון כעסים ופגיעה, אבל לאחר כמה פגישות היא היתה מסוגלת להשתמש בהומור ולהגיד בנוכחות הבעל ובנוכחותי שהבגידה ההיא כל כך קירבה ביניהם שאולי כדאי לשלוח אותו לבגוד עם מישהי, כי כל כך הרבה דברים טובים קרו כתוצאה מכך...

חמודה שלי מנסיון אישי את חייבת ללכת ליעוץ. גם בעלי בגד בי בצורה מגעילה. וגם הוא התעקש לא ללכת ליעוץ כי לדעתו . מה שעבר מת. נמחק מדפי ההסטוריה. והוא באמת משתדל ..
אבל הכעס רגשות חוסר האונים ההשפלה הכאב לא נעלמו ולא מתו מבחינתי. הם אולי קהו כמהה. אבל עדיין שם. ומדי פעם הם צצים ועולים בעוצמה שאפילו אני לא יודעת שהיא קימת.
ואם הבגידה לא הרסה לנו את הזוגיות . כל ה"פלאש באקים" שיש לי כתוצאה מכך ודאי יהרסו.
חוץ מזה שהבגידה מבחינתי הרגה לי את האהבה האמיתית התמימה. אני כבר לא סומכת עליו או על מה שהוא אומר.(ולכן שהוא אומר אני אוהב אותך אני מגחכת לעצמי בפנים)
ולדעתי כל זה היה נמנע אם היינו הולכים שננו ליעוץ שהכל עדיין היה טרי פצוע ומדמם. אז אולי היה לי סכוי לסלוח ולשכח. ולא להשאר עם המשקעים (שאני באמת מאמינה יום אחד יהרסו לנו את הזוגיות. היום אני זו שבוגדת בו רגשית לא אוהבת ולא סומכת ועדיין פגועה וכועסת.
וכמה אפשר לחיות בהעמדת פנים?)אז לכי ליעוץ כמה שיותר מהר לפני שתגיעי למצבי . ואז אולי כמוני הסיבה היחידה שתשאיר אותך בנשואין תהיה הילדים..כמה עצוב וכמה חבל!
אם את יכולה לעבוד על זה עכשיו לשחרר את הכל זה הזמן אחכ כבר מאורח וכבר אין טעם .

האם אמרת לה בצורה עדינה אך ישירה ולא ביקורתית שהיית רוצה שתדברו על מין בצורה יותר פתוחה?
דרך אחת היא ע"י דוגמה אישית, כלומר שאתה תספר לה מה אתה מרגיש, מה עושה לך כיף, תבקש ממנה בקשות ספציפיות ותשאל אותה בהמשך מה היה עושה לה טוב.
אתה יכול לקנות ספר הדרכה ולהציע לקרוא אותו יחד.
אתה יכול לכתוב לה פתקים ארוטיים, אולי כתיבה תדבר אליה יותר והיא תשיב לך באותה מטבע.
אפשר להציע לה לערוך ביניכם שיחה ארוטית בטלפון - בלי מגע גופני, בתור גיוון. אפשר לעשות זאת כאשר אתם באותו חדר, ב"כאילו".
ואם כל זה לא עוזר, אולי היא תהיה מוכנה ללכת איתך לייעוץ קצר מועד, כי לפעמים כאשר גורם מקצועי מעלה נושאים לשיחה מקבלים אומץ ומתייחסים גם בתחום המיני.

בן זוגך על פי תיאורך, הוא אדם שתולה באחרים את האחריות למה שקורה בחיים שלו, לטוב ולרע. כאשר משהו רע קורה - הוא מאשים, אשר נעים לו וטוב לו, הוא משבח ומהלל וזוקף לזכותך את כל האושר שלו.
לדעתי, למרות שהמצב השני הוא ודאי מאוד נעים לך, שני המצבים אינם בוגרים, וככל שבעלך יתנסה בלקיחת אחריות על מה שקורה לו בחיים, לטוב ולרע, כך התופעה הזאת שאת מתלוננת עליה תפחת.
זאת אפשרות בכיוון שלו.
אפשרות התמודדות מן הכיוון שלך, היא פשוט לא להעמיס על עצמך את האשמה, לא לתת ל"גשם שהוא מוריד - להרטיב אותך". ככל שפחות תיקחי על עצמך ותתבאסי ממילותיו, אלא תבחני את משפטיו רק ברמה של התוכן ותתעלמי מטון הדיבור- עליך לומר לעצמך נוכח ההאשמות שלו - זו לא אחריות שלי - במידה וכך את חושבת, כמובן, ופשוט להדוף את ההאשמה, בלי לעשות מכך עניין. ובמקרה שאת חושבת שיש לך אחריות מלאה או חלקית על משהו שהוא מאשים אותך בו - קחי אחריות! אמרי לו שהוא צודק, עשית טעות בנושא זה וזה, היי ספציפית, (כולנו עושים טעויות), אמרי בדיוק על מה את לוקחת את האחריות ועל מה לא. זה לא עושה אותך "לא בסדר". טועים אז מתקנים, והחיים ממשיכים בלי בעיות. אולי משהו מן הגישה הזאת ידבק גם בו, כי נראה לי שאחת הסיבות מדוע הוא אינו לוקח עדיין אחריות קשורה לבית בו הוא גדל (ניחוש שלי) - שבו כנראה כאשר מישהו עשה טעות הוא חטף על כך ביוקר והרגיש שהוא מאוד לא בסדר. יש בזה משהו?

לא חשבתי על זה מהצד הזה, אבל יכול להיות. העלת לי פה כמה נקודות חדשות ומעניינות שאנסה לחקור לעומק.
לגבי לקיחת אחריות- אני כבר לא יודעת מתי יש לי חלק באשמה ומתי לא. הרי קשר תמיד ניתן למצוא. דוג'? הוא קם כדי לדבר איתי, חזר לחדר עבודה וכשהוא חזר נפל לו משהו ונהרס. הרי אם לא הייתי מדברת איתו והוא לא היה קם אלי, לא היה נשבר...וכו' וכו'...

גלי היקרה, אני מציעה לך להתעקש איתו לגבי נושא ההורים!
ברור שהוא מסתיר משהו, והשאלה היא מה הוא מסתיר. אולי הוא מתבייש בהם? את לא יכולה לשקול אפילו להתחתן איתו אם הוא לא חושף בפנייך מה קורה בנושא הזה. לאחר יותר מ 4 שנים שאתם מכירים - זה ממש נראה לי חשוד...צר לי.

ענת, אין לי רעיונות לגבי השאלה שלך. בכל מקרה, הזהרי ואל תתני לעצמך להיסחף עד שאינך מבררת זאת. אולי תשאלי חברות שלך לגבי איך לבדוק זאת.

ותבקשי ממנו לבוא אליו הביתה ואז האמת תתגלה. מניסיון אישי....

היי מיטל!
אני מרגישה ממכתבך שאת נמצאת בתלונה מתמדת לגבי איכות היחסים ומידת ההשקעה שלו לעומתך ביחסים.
תיראי, אין לי ספק שהגישה הזאת שלך עוברת אליו בתור תלונה, בין אם את אומרת זאת בקול רם ובין אם בטון הדיבור או בפרצוף שהוא רואה כשהוא פוגש אותך. זה ודאי לא עושה לו טוב, ויתכן שנוצר מעגל קסמים שכזה, שמכיוון שהוא כבר מרגיש האשמה ותלונה מכיוונך - זה גורם לו להרגיש פחות טוב בכל פגישה איתך, ופחות לרצות לפגוש אותך שוב, כדי לא לחוות את התלונה שלך ואת תחושת האשמה אצלו.
השאלה היא מה לעשות כנגד זה, כי אם את מרגישה כך, זה בלתי אפשרי להסתיר זאת.
אפשרות אחת היא להחליט לעזוב את היחסים האלו, כדי למצוא מישהו שיתאים לצרכים ולציפיות שלך יותר.
אפשרות שנייה היא לבדוק אצלך פנימה מה המשמעות שאת מייחסת להתנהגות שלו, והאם ניתן להעניק משמעות אחרת למה שקורה.
אציע לך אפשרות: חברך הוא בחור רציני, המשקיע הרבה בבניית העתיד שלו, והוא גם בחור שיש לו מחוייבות לאחותו, לסייע לה במה שהוא מרגיש שהוא יכול. זאת נקראת חשיבה חיובית - לחפש את הפרשנות החיובית לגבי דברים שקורים לך. את יכולה להיאחז בפרשנות השלילית - לא מספיק איכפת לו ממני, או את יכולה להחליף אותה במשהו חיובי להגיד עליו.
דבר נוסף - רק שתדעי שיש הרבה זוגות שמתראים רק בסופי שבוע. אז מה? תראי אם את לא מפתחת בו תלות במקום לפתח לעצמך חיים עצמאיים וחיי חברה. יש אפשרות שהפגישות בסופי השבוע יהיו כל כך קסומות (ללא התלונה שלך) שמפעם לפעם הוא ירגיש יותר בחסרונך וייזום יותר פגישות איתך. אבל על מנת שהפגישות יהיו קסומות - קחי אחריות עליהן. היפכי אותן לנעימות וכייפיות עבור שניכם. תראי מה יקרה לאורך זמן. הוא אהבת חייך? אז הצטיידי בגישה חיובית כידי שיישאר בחיים שלך!