פורום יחסים, זוגיות ונישואין - יש לך שאלה?

חברה יקירה,
לדעתי זה או ייעוץ זוגי, או שיש לך אורך רוח ואת מוכנה להשקיע הרבה מאוד חום בלי לקבל תמורה הרבה זמן. ברבות הימים, אם תהיי עיקבית ותמשיכי להרעיף עליו חום ואהבה במילים ובמעשים, ככל שאת יודעת, משהו יימס אצלו ואני מאמינה שהוא יתחיל להעניק לך בחזרה פה ושם, בהדרגה. זה כאילו להשקות עציץ נבול כל יום עם הרבה אמונה שהוא יצמח, ולא לחדול.
דבר נוסף - הרבה אנשים, בייחוד גברים (סליחה על ההכללה) מראים אהבה בצורה שונה מכפי שאנחנו מצפות לה. לא במילים אלא במחוות ובמעשים. אם למשל הוא רוחץ לך את המכונית, או מתקן משהו בבית, בשבילו זה הבעת אהבה. אם את תכירי בכך ותגידי לו שזה נעים לך, זה יכול לעזור. בקיצור - אם את אוהבת אותו - אל ייאוש, השקי בעצמך את העציץ ואל תתחשבני איתו.

ליאן, נדמה לי שלך כבר ממש לא מתאים להמשיך ביחסים איתו, ופשוט קיווית שההודאה שלך שלקחת סמים מאחורי גבו תגרום לו להתקפל ולעזוב אותך, אבל זה לא קרה. נראה לי שאת חוששת לעשות בעצמך את הצעד הזה ולהגיד לו בצורה ברורה שלא מתאים לך להמשיך את היחסים איתו - בלי קשר לסמים.
מה דעתך?

דווקא להפך...
אני רוצה שנמשיך את הקשר שלנו אבל אני חוששת שזה הולך להיות קשה מאוד אחרי הכל ולא יודעת עם נצליח ...

אני לא יודעת איך להתייחס אליו האם אני צריכה להתקשר אליו ולהיות רכה כלומר (להתכנף)
או להיות קשה איתו?

והאם זה שהוא חזר אלי זה היה מהפחד שלו לאבד אותי?

והאם בכלל כדי להמשיך להיות ביחד?
אני אוהבת אותו ולא מבינה מה קורה עכשיו בנינו.

מה כדי לעשות ?
ואולי לשאול אותו ...?

אך אני גם לא יודעת איך להתחיל איתו את השיחה ומה להגיד אני מאוד מבולבלת...דורית תעזרי לי בבקשה עם תוכלי....ליאן

ליאן היקרה, אם כך, את דווקא כן מעוניינת להמשיך את היחסים איתו, אבל היחסים איתו הגיעו לשלב מסויים של קירבה ומחוייבות שעדיין לא זכית להכיר עם חברים אחרים שהיו לך. (אני צודקת?) העובדה שאת שואלת האם להתחנף אליו - להיות רכה או קשוחה - מעידה שהאפשרות להיות אמיתית איתו ולחשוף את רגשותייך האמיתיים לא עלתה על דעתך. למה זה? אולי את מנסה מתוך היותך מבולבלת כמו שאת כותבת, להפעיל שיטות שניסית אותן בעבר עם חברים אחרים, או עצות שקיבלת מחברות איך להתנהג. אבל חשבי על כך שאולי הפעם, איתו, זה סוג חדש ורציני יותר של יחסים ויש לך הזדמנות לפעול בצורה אחרת, חדשה.

אני גם חושבת שעצם העובדה שהעזת לספר לו ונמאס לך להסתיר זאת מפניו מראה שמשהו בך רוצה להגיע איתו ליחסים יותר רציניים הכרוכים בגילוי לב ובמתן אמון זה בזו.

את יודעת, יחסים שמבוססים על אמת ועל גילוי לב במקום על תיחמונים כמו להתחנף, להיות רכה או לשחק אותה קשוחה - הם יחסים הרבה יותר אינטימיים ומיוחדים. ואת נמצאת עכשיו בכיוון הנכון איתו. קיפצי למיים ותראי אם הוא שווה את גילוי הלב שלך.

מה יקרה, למשל, אם תעיזי להיות אמיתית איתו ולומר לו כמה זה שימח אותך שהוא בחר לחזור אלייך למרות שסיפרת לו על הסמים? או שתגידי לו גם שאת מתרגשת ומבולבלת ולא יודעת איך להתנהג... אולי גילוי הלב הזה ירגש אותו וישמח אותו, כי הוא יבין עד כמה היחסים איתו מרגשים אותך וחשובים לך.

את חוששת להראות זאת בפניו שמא בסוף תיפגעי אם הוא יעזוב אותך, אבל חשוב שתדעי שזו הדרך להרגיש אהבה, כאשר מתחילים לחשוף כמה הבן זוג חשוב לנו. ואם הוא עוזב, אז, נכון, זה כואב. אבל בשביל זה אנחנו כאן, בעולם, בשביל להרגיש גם אהבה וגם כאב, זה אומר שאנחנו בחיים, שאנחנו אנושיים.

וכבר נאמר: "אהבה זה כואב"...

כל הדברים שאמרת הם ממש נכונים וחלקם אני רוצה לקחת איתי ...

אך אחרי כל הבעיה שאני וחבר שלי עברנו ,
בגלל זה אני מפחדת לא יודעת איך להתייחס אליו כמו שאמרת...

והוא כל הזמן אומר לי שאני כבר לא רוצה אותו והוא רואה זאת לפי היחס שלי ומבקש ממני לומר לו את האמת ואני אומרת לו שאני עדיין רוצה אותו...

אך כל הזמן גם לפני ההתוודות שלי זה היה ככה שהוא היה משחק אותה קשוח אני רצתי אחריו שאני הייתי פתאום משחקת אותה קשוחה הוא היה מתכנף אלי וזה נמאס עלי כבר כי אי אפשר ככה אני רוצה שנתייחס אחד לשני באותה מידע (יחס חם טוב ואוהב אחד כפלי השני) זאת השעיפה שלי ,אך אני לא יודעת כיצד להגיע לזה..?

מה עלי לעשות ...הזוגיות שלי כל כך מתוסבכת שאפילו אני זאת שנימצאת שם לא מבינה ולא יודעת כיצד לפעול....בתודה מראש ליאן

ליאן המודאגת, כדי שהיחסים יעברו לשלב הבא, העמוק יותר, הקרוב יותר, בו לא חייבים כל הזמן להציג הצגות של קשוח או מתחנף - צריך להתחיל מזה שתהיי גלוייה איתו. שבדיוק את מה שכתבת לנו תגידי לו בקול רם:
תגידי לו - בוא תראה איך לדעתי היינו עד עכשו ותראה מה אני הייתי רוצה שיקרה בינינו. כשאתה היית משחק אותה קשוח - אני רצתי אחריך...כשאני הייתי פתאום משחקת אותה קשוחה - אתה היית מתחנף אלי... וזה נמאס עלי כבר כי אי אפשר ככה אני רוצה שנתייחס אחד לשני באותה מידה (יחס חם טוב ואוהב אחד כלפי השני) זאת השאיפה שלי ,אך אני לא יודעת כיצד להגיע לזה..?
נכון שאת לא יודעת איך להגיע לזה כרגע, אבל אם תציגי לו את הרצון הזה שלך - את כבר מאוד גלוייה איתו וה"נשק" הזה של לשחק אותה קשוח יתחיל להיות מנוטרל ברגע שמדברים עליו ככה.
לפי ההתנהגות שלו הוא רוצה את אותו הדבר ואולי גם הוא לא יודע איך להגיע לזה. אבל , את יודעת, לפעמים, כאשר עוברים לדיבור של אמת ושל חשיפה, הדברים מסתדרים מעצמם. ואולי דווקא כן יהיה לו רעיון אם תגידי לו שאת לא יודדעת איך להעביר את היחסים למצב החדש, אולי הוא יפתיע אותך.

אז לדעתי כבר יש לך את התשובה אלא שאת לא חשבת שעצם העלאת השאלה יכולה להוות תשובה...
בהצלחה!!!

זה ממש ממש עוזר לי ואני יודיע לך אחרי התוצאות....

ואני אפילו לא שמתי לב שהתשובה נמצאת בתוך השאלה...תודה ענקית ליאן

לדורית שלום רב...

דורית,אני שוב רבתי עם חבר שלי....

הסיבה היא שהוא התקשר אלי ואמר לי שהוא נמצא בראשון (אתמול היה שם את הפסטיבל של חג היין).
ואמר לי לבוא אני אמרתי שאני לא יכולה הוא ניסה לשכנע אותי וכאשר אמרתי שאני לא יודעת עם יש לי עם מי לבוא ,הוא אמר על תבואי כי אני לא רוצה לראות את הפרצוףף שלך...

אכ"כ צחק וכו' התחלנו לריב על כל מיני שטויות ...
בקיצור הוא רוצה רוצה שאני יילך למקומות כאלה ולא למועדונים וכו' ואמר שהוא צחק וגם הוא לא הולך ...
כמובן שכבר לא האמנתי לו...(היה צפוי)

אחרי זה לא יודעת למה כ"כ התעצבנתי עליו ואמרתי לו סליחה שהתקשרתי ושאני מתרידהה אותך וזה אני לא יתקשר יותר וניתקתי....

מאז לא התקשרתי אליו וגם לא הוא אלי וזה מעצבן אותי אני מתה לדבר איתו ולא יודעת מה לעשות אני פוחדת שעם אני יתקשר אליו ראשונה הוא יגדיר זאת כחולשה מהצד שלי...

ויתחיל להשתמש בחולשה הזאת...

אך גם אני לא מסוגלת להתקשר אליו כי אני לא שהוא יחשוב שאני לא מסוגלת לא לדבר איתו...

מה לעשות ?
האם שווה לחכות?
ואני לא יודעת למה אבל כל הזמן אני מתעצבנת על שטויות ועושה מזה ענייו ורק בסוף מבינה כמה שאני לא צדקתי....

דורית בבקשה תעזרי לי כי אני לא רוצה להרוס ת'זוגיות שלי בסוףףףף....!!!!

ליאן...מחכה לתשובה ממךך

מתוקה, חשבתי על משפט מתוך שיר אנגלי עתיק:

"אהבה היא לא לחלשי הלב"

מה הכוונה? שכאשר אוהבים צריך כל הזמן לאזור אומץ ולהצהיר על האהבה. לקחת את הסיכון מול הצד השני שהוא לא יחזיר מייד באותה מטבע ובכל זאת להמשיך להצהיר על האהבה ולהרעיף אהבה. כי אם יש אהבה אמיתית בצד השני - היא גם תמצא לעצמה ביטוי כזה או אחר. ואם אין שם אהבה אמיתית אז כדאי לך בכלל מקרה לברר זאת ולדעת אם שווה לך להישאר ביחסים, לא?

הרי את כבר יודעת ששוב נגררתם למשחקים הילדותיים של מי רודף אחרי מי, מי מתחנף וכו'...אם את לא רוצה למצוא את עצמך שוב ושוב שם - הזמיני אותו לשיחה והיי אמיצה בשיחה.

אתי היקרה, המצב שאת מתארת באמת זועק "הצילו!!!"
אבל, יקירתי, את כרגע רואה את הצד שלך ומרגישה שמה שהוא עושה לך הוא מאוד לא פיר לא הוגן ולא צודק.
חשוב שתדעי שלא קורה שיש רק צד אחד שסובל במערכת כפי שאת מתארת אותה. ומן הצד שלו אני בטוחה שגם הוא מאוד סובל בתוך המערכת ומאוד יכול להיות שגם הוא מתפרק עכשו באחד הפורומים...
את תיארת שבתחילת יחסיכם "איפה הבעל שהכרתי שעשה למעני הכל שאהב דאג פחד עליי" כלומר היתה אהבה ובטחון והשקעה מצידו. יש לו את היכולת הזאת. משהו קרה בדרך שגרם לו להשקיע פחות ופחות. היתה לו אכזבה גדולה ממערכת היחסים. החשד שלי קשור למה שאת כותבת לגבי המשיכה המינית שלך "אני לא מרגישה אהבה אליו ולא נמשכת אליו במיטה". הרבה גברים מתאכזבים מאוד מבת זוגם בתור פרטנרית לסקס, מוצאים את עצמם מקבלים ממנה את הסקס לעיתים רחוקות מדי, וגם אז רק בתור "טובה" או לצאת ידי חובה, ולא כי היא חושקת בהם. וככל שעוברות יותר שנים ומצב זה מתקבע - הבעל מרגיש פחות רצון לתרום בבית ויש כאלה שאפילו מחפשים איך להתנקם בדברים שהם יודעים שמרגיזים אותך.
אם כל מה שכתבתי הוא נכון, אז תתפלאי, יש פתרונות! אבל יהיה קשה ליישם זאת לבדך, תצטרכי ללכת איתו לייעוץ, ושם לבחון מה כל אחד יכול לעשות למען השני כדי ששניכם תרגישו טוב יותר ושמתחשבים בכם.

בוקר טוב לך אפרת, אני חושבת שאת הבעיות שאת מתארת עדיף לברר אצל ידידינו הסקסולוגים, בראש ובראשונה.
יחד עם זאת, אני מתרשמת שנוצרו מטענים רגשיים, חששות, מתחים סביב קיום יחסי המין שכבר גורמים לחרדת ביצוע בעיקר אצלו, אולי כי הוא קולט ממך אכזבה לגבי ביצועיו לעומת נסיונך העשיר עם אחרים, וזה מלחיץ אותו ומקבע אותו בתנוחה בה הוא מרגיש רגוע יותר. תנוחה זאת אגב מאפשרת גם לגבר לגמור לאט יותר, ויתכן שבתנוחות אחרות אחד החששות שלו הוא לגמור מהר מדי.

מה שבעייתי בעיני הוא שלא הגעתם לחופשיות ולנינוחות להתנסות יחד בתנוחות חדשות ובמשחקי מין מגוונים, ונראה כאילו הסקס שלכם אינו עוזר לקירבה שלכם, אולי אפילו ההיפך. אני חושבת שאילו הייתם מצליחים לשוחח בחופשיות, ללא האשמות, אלא תוך סקרנות ונסיון אמיתי להבין את הרצונות והצרכים של כל אחד, וגם לקחת את הדברים בצורה פחות כבדה, פחות גורלית - גישה כזאת תעזור ליצור ביניכם תשתית נינוחה יותר להתנסויות. גם הדגש ששניכם שמים על חדירה הוא חזק מדי, לדעתי. יש כל כך הרבה דברים ארוטיים אחרים שאפשר לעשות ביחד וליהנות מהם, אלא שצריך להציע, לבקש, להיות יצירתיים, להעשיר את חיי המין שלכם, ואז החדירה עצמה לא תהיה כל כך חשובה וקריטית.

תשובתך רגישה ומעניינת. נתת לי רעיונות חדשים.. העניין הוא שבן זוגי הוא אדם יוצא דופן ושונה מכל הגברים שהיכרתי - כל כך מודע לעצמו, בעל אינטואיציה חזקה ורגיש אבל יש בכל זאת נושאים שבהם לדעתי הוא כאחד האדם.. (או כאחד הגברים) ונושא הסקס הוא רגיש אצל כל גבר. קשה כבר להתחיל שיחה על כך שתהייה קלילה. הלוואי שאצליח להגיע לקלילות עליה דיברת. אני חשה שכך הדברים צריכים להיות וזה גם מה שהוא רוצה. דיברתי איתו טרם ראיתי את תשובתך וטענתי שהוא לא לקח לתשומת ליבו את בקשתי באשר לתנוחה הרצויה עלי. הוא טען שכן רוצה - אך לא יכול... אני אנסה לשאול גם בפורום סקסולוגיה... תודה רבה בכל אופן. מקווה שנחזור לקיים יחסי מין מתישהו. כרגע אנחנו בהפסקה שבשתיקה - אני לא רוצה להגיע למצבים מלחיצים או לכפות עליו משהו שהוא לא יכול או לא רוצה והוא לא רוצה להציק לי - אז פשוט הפסקנו עם הסקס. מקווה לפתור זאת איכשהו. לא נראה לי שהוא יודע שזה מציק לי כל כך, למרות שאנחנו מדברים על הכל, אבל בקטנה

שלום רב,

אני פונה לאפרת, כותבת ההודעה,
מעניין אותי לדעת האם היחסים ביניכם השתפרו אחרי הנישואין או שהחמירו,
אצלי ואצל בן זוגי יחסי המין לא היו מי יודע מה לפני החתונה אלא שאני לא ייחסתי לזה כל כך חשיביות ועם זמן נהייתי יותר ויותר מודעת לבעיה.
היום אני נמצאת בדילמה ומרגישה צורך לפנות לעזרה מיקצועית.

מה איתך ?

רון היקר,
הפסיכולוגיה האנושית עובדת כך:
אם אתה רוצה שהיא תרצה אותך ותחזור אליך בקרוב, אפילו בקרוב מאוד - מרגע זה והלאה אל תראה ולו סימן אחד של כאב, התחננות או כדומה. אין זה אומר שלא יכאב לך - פשוט תהייה כמו במערבונים האלה - גברים ששותקים ולא מדברים על רגשות. אתה יכול להסדק וכמעט להישבר מבפנים אבל לא להראות ובטח לא לבקש תחזור אליך. אפילו תן לה הרגשה שאתה חושב שאתה עזבת אותה, אם אפשר. ככה אתה תהיה בטוח - היא תחזור אליך בטיל! בשום שלב אל תבקש שהיא תחזור באופן מפורש! גם אם תוך נאמר שבוע שבועיים שלא דיברתם היא תתקשר, עליך להיות עקיף מאוד בדיבור ולא להראות כל סימן של הזדקוות או חולשה. בקיצור - תהייה חזק ועצמאי בלעדיה - ורק אז היא תרצה אותך. גם בכלכלה זאת עובדה עולמית - היצע וביקוש. יש פחות היצע אז הביקוש עולה!
בהצלחה ואני מאמינה שאם יש ביניכם חיבור קוסמי כלכך חזק כמו שאתה מרגיש - אתם תחזרו! כך זה היה אצלנו אחרי ששנה לא דיברנו!

רון היקר, ראשית, צר לי על כאב הלב שאתה חווה, ברור מכתיבתך עד מה אתה אוהב אותה. אבל, לצערי, נראה לי שזו אינה אותה האהבה בשני הצדדים. לפחות לא בזמן הקרוב. האהבה שלה כלפיך לא עמדה במבחן השינויים שהיא עוברת בחיים שלה - המעבר לעבודה חדשה, הטיפול הפסיכולוגי, התחושות הגופניות שלה. ואילו האהבה שלך שורדת את כל המבחנים הקשים שחברתך מעמידה לפניך, ועדיין, עם כל הקשיים היא אהבת חייך לפי מה שאתה כותב.
לדעתי אין לך ברירה אלא לתפוס מרחק רגשי ממנה ולמצוא את עצמך בלעדיה, עומד על רגליך - כפי שהיא מרגישה את הצורך להרגיש עצמאית מבחינה רגשית. יתכן וממקום של חוזק וחוסן - שניכם תיפגשו שוב כעבור זמן ותוכלו לבחון שוב את רגשותיכם. אני לא מציעה לך להמתין לה. נראה לי כי אין לה לב לפגוע בך והיא לא לגמרי גלוייה איתך על פי מה שסיפרת שהיא דיווחה לחברות על סיום היחסים ואילו לך היא אמרה רק על הפסקה זמנית. אני משערת שאצלה בפנים הרגשות כלפיך פחות חזקים מכפי שהיא אומרת לך.
אני מסכימה עם הכיוון של אפרת שככל שתהיה פחות נזקק ואומלל ותעמוד ברשות עצמך - עם כל שברון הלב - הסיכוי שהיא תימשך אליך גדול יותר מאשר להיפך, כאשר אתה נצמד ואינך מסוגל להרפות מן הקשר.
אני מציעה שתרשה לעצמך לכאוב ולהתעצב, זה מאוד עוזר "להתאבל" - לתת לעצמך להיות עם הרגשות האלו ולא לנסות להעביר אותם או לא לחשוב עליה ועל הכאב. זה יקח חודש, חודשיים, אם לא תתנגד לרגשות, ולאט לאט תרגיש שאתה כבר לא כל כך כואב, שאתה מסוגל לחשוב עליה ללא הצביטה הזו.
המשך לשתף אותנו, רון יקר.

פעלתי בעצתך ואכן החלטתי שאיני יכול להרשות לעצמי להמתין לחברתי וזאת למרות ובזכות אהבתי הרבה אלייה.
נפגשנו מוקדם יותר הערב ובדיוק כאשר התכוונתי להבהיר את עמדתי. היא החלה לבכות והסבירה לי שכל חייה בבלאגן ושהיא לא זוכרת מתי בפעם האחרונה הרגישה לא מבולבלת בקשר למשהו - מלבד אהבתה אליי.
באותו הרגע לא ידעתי בדיוק איך לנהוג אז פשוט ביקשתי ממנה הבהרות בקשר לנימוקים שעמדו מאחורי ההחלטה שלה ... הנימוקים היו שמכוון שהיא כל כך אוהבת אותי היא אינה יכולה להמשיך ולפגוע בי כאשר היא מרגישה שבגלל מצב הרוח המתמשך שלה הקשר הפך לקשר חד כיווני. הסבר זה פלוס העובדה שהיא לא הפסיקה להרגיש אשמה על כך שאינה נותנת בחזרה ושאינה יכולה כרגע להחזיר לי באותו המטבע.
כאשר שמעתי את הנימוקים וביקשתי שתיהיה הכי אמיתית איתי שהיא יכולה ושאלתי בקשר לאהבה שלה כלפיי.. שוב נזכרתי שלא פעם היא אמרה שכמו שהיא אהבת חיי גם אני אהבת חייה ואם דבר אחד למדתי מאז תקופת הצבא דרך כל מהלכי חיי, אם קשה לא מוותרים. לפחות לא בדברים שבאמת שווים את זה.

הגענו למספר הבנות שאחת מהן היא שמהיום אני אשתדל להשים יותר גדש גם על רצוני ולא ייתן למצב הרוח שלה למנוע ממני דברים שייסבו לי אושר. בנוסף היא תנסה להיות יותר פתוחה ברגשותיה גם כשקשה.
בכל אופן אני מודה לך על תגובתך המהירה ועל עצתך.
מקווה שיהיה רק טוב ושמצב הרוח של שנינו יחזור לעצמו ככל שהזמן יעזור לייצב את סדר חיינו .

בתודה, רון.

נעמה יקרה !

מדבריך משתמע כי לך חשוב להיות נשואה, כי את כבר בשלה, כי המשפחה והסביבה לוחצים. כי מיצית את החברות. פחות חשוב לך עם מי את מתחתנת? האם את רוצה למסד את הקשר רק למען הסביבה?!
בכלל, מה זאת אומרת שמיצית את החברות? אם בשלב כזה של החיים כבר מיצית את החברות איתו אז עזבי אותו מייד. כי חברות היא הבסיס העיקרי לחיי נישואים טובים וחברות טובה אף פעם לא ממצים, תמיד אפשר להעמיק את החברות. תמיד.
את כותבת שיש לכם זוגיות טובה, האם את משוכנעת בכך? אם כן ואם את באמת אוהבת אותו אז מה זה חשוב אם תתחתנו עכשיו או בעוד שנתיים שלוש? את בוחרת בן זוג לחיים ולא בן זוג לחתונה.
תבדקי לעצמך אם את אוהבת ואם הוא אוהב, תבדקי אם אתם באמת חברים טובים, דברי איתו על הנושאים הללו בפתיחות ובכנות, אבל בשום אופן אל תנסי לגרום לו להתחתן לפני שיהיה מוכן לכך, לא בלחץ, לא בתחנונים ולא בשום דרך. להתחתן אפשר רק כששני בני הזוג מוכנים לכך . לא תרצי לשמוע בעוד 30 שנה שהוא התחתן איתך רק בגלל שנדנת לו או בכית לו, ממש לא.
דברי איתו על הכל. אימרי לו שאת חושבת שהגיע הזמן לחתונה, לילדים, שאת רוצה בכך, שאת אוהבת ומשוכנעת שנועדתם זה לזו (בתנאי שכל זה אמת) ואחר כך תקשיבי לו טוב טוב ונסי לחשוב על דבריו.
אם גם הוא יגיע למסקנה כי הגיעה העת, מה טוב. ואם לא, נסי לחשוב אם הוא סתם עדיין לא מוכן לכך או מושך אותך ואת פשוט לא בתוכניות שלו.
תמיד תזכרי, דברים טובים באים לאט !

יכול להיות שזה מה שהשתמע מדבריי אבל אני אוהבת אותו מאוד והוא אותי יש ביננו זוגיות וחברות מדהימה הבעיה היחידה שאני כבר רוצה מאוד להתחתן איתו ושנגור ביחד (אנחנו ממשפחות דתיות כך שלא נהוג לגור ביחד לפני החתונה.)הוא לא מדבר איתי על הנושא אולי בגלל שהוא לא בשל או שזה עדיין לא מתאים מבחינת הסטטוס...? הוא יודע שזה רצוני כי העלתי את הנושא פעמים רבות , לא נעים לי עוד פעם לדבר על כך.
השאלה אם הוא לא אמור כבר להבין את זה לבד?! אנחנו שנים רבות ביחד ואין לי שום ספק שהוא רואה בי אשתו לעתיד. אודה לתגובתך השניה.. חג שמח ושנה טובה

היי נעמה,
אני מסכימה מאוד עם יהודית לגבי מקור הלחץ. אם זה מן הסביבה וממשפחתך, נסי להפריד ולבחון עד כמה חשוב לך עכשו להתחתן כבר. הקצב של שני אנשים אינו זהה על פי רוב. גם יתכן שקשה לו לקבל החלטות באופן כללי. עלייך להמשיך לנהל את חייך ויתכן שבגלל היותך מן המגזר הדתי הדרך היחידה לתפוס עצמאות מן ההורים היא להתחתן. בדקי גם את זה מול עצמך. מה הסיבה שאת כל כך רוצה להתחתן - האם כדי לצאת מבית ההורים? האם יש אפשרות שתשכרי דירה עם שותפות ותתנסי קצת בחיים עצמאיים?

ואם את מגיעה למסקנה שזה לא העניין וכל מה שאת רוצה זה באמת להקים איתו משפחה וללדת ילדים, יכול להיות שאת כן צריכה להיות ברורה כלפיו, לתאר את מצבך ואת צרכייך, ולדרוש ממנו החלטה תוך פרק זמן מסויים, שהוא זה שיגיד לך כמה זמן הוא זקוק ואת צריכה לומר אם פרק הזמן הזה מתאים לך. כי אינך יכולה להישאר תלושה ולקחת את הסיכון שתהיי רווקה - בלעדיו - בגיל יחסית מבוגר - אני יודעת שבמגזר הדתי זה יכול להוות בעייה יותר מאשר בלא דתי.
לצערי זה לא כל כך יוצא דופן שכך מתקבלות החלטות על נישואים, אבל הביאי בחשבון שהדרך הזו תמיד תשאיר אצל שניכם טעם של החמצה, וכמו שיהודית כתבה - עדיף לא להגיע למצב הזה אם זה לא הכרחי. אבל שוב, עדיף כן לדבר על כך אם זה מחיל להעיב על היחסים ולנהל לך את המחשבות.
אנא, המשיכי לכתוב לנו ולספר מה את מחליטה.

ליאור היקר !

הפנייה שלך בהחלט מובנת. מין טוב ומספק הוא בהחלט אחד מהיסודות החשובים של חיי נישואין וזוגיות מאושרת.
זוגות רבים חווים ירידה בחשק המיני לאחר תקופת מה ביחד. יש זוגות רבים הנכנסים לשיגרה ומשלימים עם המצב ויש כאלו שמחפשים פתרונות מחוץ לבית. הנושא חשוב לך, וטוב שכך.
אתה מציין, ברצינות, שהמין חשוב לך, וממשיך בכך שאתה עוזר (ראה הערה למטה) במטלות הבית ובגידול הילדה. בשום מקום אינך מציין מה אתה עושה למען מיניות טובה. מין אינו רק יצר חייתי שבא מידי פעם וצריך לספק אותו. מין צריך לטפח - כל אחד לחוד ושניכם ביחד - צריך לעבוד על כך ולא לקחת כמובן מאליו שמין צריך להיות טוב ומספק. צריכה להיות הדדיות וקרוב לוודאי שאילו השקעתם שניכם וזוגתך היתה נחשקת ומסופקת, לא היתה מאבדת עניין במין אתך.
הבט בעצמך, האם אתה מטופח, עושה ספורט, מריח טוב, האם אתה שומר על המראה שלך, האם יש לך כרס, האם אתה נקי ואסטטי תמיד ולפני יחסים אינטימיים במיוחד? האם אתה משקיע באווירה שתהיה אינטימית, האם אתה משקיע בהנאה של זוגתך? האם איכפת לך אם היא נהנית ואם היא מסופקת? האם אתה מגוון את חיי המין שלכם? חשוב על כל הדברים הללו עוד לפני שאתה חושב על היחס של אשתך. נסה לתאר לעצמך שקבעת פגישה עם אשה אחרת, האם היית מתכונן, מסתפר, מתגלח, מתבסם ומשקיע כמו שאתה משקיע לפני יחסים עם אשתך? הייה כנה עם עצמך ואם אתה לא עושה את כל הדברים הללו, התחל.
ביחסים אינטימיים יש המון מה לעשות, ללמוד להתפתח - ביחד. צריך להכניס ליחסים בועות מידי פעם, צריך התרגשות. אפשר ללמוד מספרות, אפשר מהאינטרנט, אפשר לפנות ליועץ וקיימות סדנאות לשיפור הזוגיות. אבל קודם כל פתיחות והשקעה אישית בזוגיות שלכם.


**כהערת ביניים אגיד שלא ברור לי למי אתה עוזר. אתה גר בבית. הבית וכל מה שצריך לעשות בו הוא גם שלך. הילדה גם שלך. מה זאת אומרת שאתה עוזר? אני מקווה שזו היתה רק טעות בניסוח ושהתכוונת שאתה עושה, לפחות חלק, ממטלות הבית ששניכם צריכים להשתתף בהן ואינך עוזר לאיש.

ערב טוב לך ליאור,
מעבר למה שיהודית כתבה לך, ואני מסכימה עם כל מילה, ברצוני להאיר על זוית נוספת.
נשמע כאילו בנושא הסקס אתה הוא זה שלקחת אחריות, אתה "ראש גדול" ואתה הוא זה ששובר את הראש המ ואיך לעשות כדי לשפר. מצבך דומה למצבם של הרבה גברים בזוגיות מתמשכת.
אתה כנראה היוזם, הבמאי, והשחקן הראשי, והיא אולי מתנהגת כסטטיסטית פסיבית? וכתוצאה מכך אתה אולי חושב בינך לבין עצמך שהיא כזאת שאין לה עניין בסקס? אולי קרירה? פריג'ידית?
אני מציעה לך לקרא מאמר שכתבתי על הנושא הזה, בשם:
[a href=http://www.zugiut.net/?p=72 id=link]"מי משניכם יוזם סקס? האם יתכן שאשתך לא באמת "קרירה...א-מינית"??? (חשוב לקרוא עד הסוף הטוב)"[/a]
הרעיון בקיצור הוא שדווקא בגלל שאשתך התרגלה למצב בו אתה הוא יוזם הסקס, היא נעשתה פחות קשובה לעצמה בנושא ההתעוררות המינית שלה, כי אין לה כלל הזדמנות להרגיש מעוררת מינית או משתוקקת למין משום שתמיד אתה יוזם והיא רק מגיבה להתעוררות שלך, ולא של עצמה. אגב, זה די מקביל (אך הפוך) למצב בתחום אחר של הזוגיות שבו הסתם אשתך לקחה אחריות - כמו הטיפול במטלות הבית, או אפילו הטיפול בילדה.
כתוב לנו אחרי שתקרא את המאמר, מה דעתך?

האמיני לי שניסיתי בזמנים ובצורות שונות לתת לה את המושכות, לתת לה להוביל, אם זו בצורה ישירה לאחר שיחה ואם זו בצורה עקיפה ע"י זה שזזתי מעט הצידה, ניסיתי לתת לה להוביל, אך יחד עם זאת מסקנתי הייתה (לפחות במקרה הפרטי שלי) שאם לא אקח את מלאכת "הניהול" והביצוע גם מה שיש לי לא יהיה לי.

אכן דברים מעניינים ונכונים.
רק לתשומת ליבך, הערה על הערת האגב שלך, אני אכן גר בבית וזה שהשתמשתי בביטוי "עוזר" לא בא לטפוח לעצמי על השכם, אלא רק לציין שאני לא מאותם טיפוסים שלא נוקפים אצבע בבית, אם הייתי חושב שאני עושה טובה למישהו לא הייתי אולי עושה את הדברים, אך מכוון שכך חונכתי וכך ראיתי בביתי ויותר חשוב כך אני מאמין שפני הדברים אמורים להיות אני עוזר ועושה. זאת היתה כוונתי ואני לא חושב שיש מקום לרשום זאת בצורה בה רשמת.

ליעל שלום !
התחתנת, וכנראה גם ילדת בגיל צעיר מאוד ונראה שעד לחתונה לא הספקת לחוות את החיים, ללמוד על החיים ועל עצמך, וכך נראה שבחרת בבן זוג שאינו ממש מתאים לך. אין פתרון פלא למצב שבו את נמצאת עכשיו, אפילו לא יעוץ שעולה הרבה כסף. ראשית את צריכה להחליט אם את רוצה ויכולה לחיות את שארית חייך עם בעלך, או לא.
נכון שילדים הם נימוק מאוד חשוב ומשמעותי בהחלטה על פרידה אבל גם המחשבה של לחיות עשרות שנים עם בן זוג לא מתאים מצמררת. לפרידה יש כמובן עוד היבטים כספיים, חברתיים ואחרים, ולכן אני תמיד בעד ניסיון כן ואמיתי לראות האם יש סיכוי לשיפור או שאין, כי אחרי הכל אני מניחה שאם התחתנת עם הבחור, אהבת אותו פעם.
נסי לקבל אותו כמו שהוא. לכל אחד יש חסרונות ואם תהיי שיפוטית כלפיו, תרגישו שניכם רע עם זה. נסי לדבר איתו בפתיחות על הכל, גם אם לא יילך חלק מההתחלה, נסי להיות חברה שלו ולא רק שותפה לדירה ולגידול ילדים. נסי להתפתח בעצמך בקורסים, חוגים, קריאה, ריקודים, או כל דבר אחר שמעניין אותך ומושך אותך. ובסקס, נסי ליהנות, מגיע לך. את כותבת שהוא מפנק, ואת? האם את מפנקת אותו, האם את מפנקת את עצמך? תהיי פתוחה יותר לדברים חדשים, לגיוון וכשאת נכנסת למיטה, השתחררי מהכל, מהמחשבות, מהטרדות, מצבע הווילונות וכו'. תהיי שם בשבילו, ובעיקר בשבילך.
חשוב לזכור שגם בחיים וגם במין, אם בן זוגנו יהיה מאושר, גם אנחנו נהיה ולכן, תנו לעצמכם את המרחב, תהני מזה שאתם צעירים, בריאים, שני ילדים מקסימים ופשוט תראי את הטוב שבחיים, את הטוב שבו ובעיקר את הטוב שבך ואת הטוב שאת יכולה להקרין על סביבתך.
ובכל זאת, אם תחליטי שאין סיכוי לנישואיך, עדיף לחתוך ולא למרר את החיים- לך, לו ולילדיכם.

לנילי היקרה !

הסיטואציה שאת מצויה בה ואותה את מעלה כאן מוכיחות איזו נשמה את וכמה את רגישה.
לגבי ההתלבטות שלך: את לא אוהבת אותו ורצית לעזוב מזמן. אין כל סיבה שלא תעשי זאת מייד. לדברייך אין לך רצון ביחסים ביניכם ולכן אין כל סיבה שתהפכי את עצמך אחות רחמנייה ותישארי איתו מתוך רחמים בגלל המצוקה בה הוא נמצא.

מצאי זמן לשיחה גלויה, דברי איתו בכנות, הסבירי לו שאתם פשוט לא מתאימים וסיימי את היחסים ביניכם.
אם חברך והמצוקה שלו עדיין נוגעים לליבך, תוכלו (אם שניכם תרצו) להמשיך ולהיות בקשר ולדבר ולשתף, מה שיקל עליו במצוקתו וירכך לפחות במעט את הפרידה.

צר לי להגיד לך את פשוט כנראה לא מאוד חכמה (בלשון עדינה..)
היועצות שלנו אמרו לך וחזרו ואמרו לך שהוא בן אדם מזיק . ושאת צריכה להתרחק ממנו . ןאם לא את מכניסה את עצמך לבוץ. והנא את חוזרת וחוזרת לביצה המלוכלכת שלך..
אז תעשי לנו טובה ולכי תחפשי לך פסיכיאטר טוב ותעזבי את הפורום הזה בשקט.
רק חבל מאוד שהילדות שלך נמצאות בכל הקלחת הזו. אני פשוט מרחמת עליהם.
אם לא הילדות הייתי אומרת לך שכנראה את והוא כמו סיר ומכסה מתאימים בול!! וכדאי שתשארי אותו ותאמללו אחד את השני כי זה מה שמגיע לך.
"לא לחינם הלך זרזיר אצל העורב"

aaa יקרה, פיקחי עיניך! לא נפלת בפח. את מחפשת את הפח בזכוכית מגדלת, בכדי להכנס אליו ביודעין. הצעתי לך לקרוא שוב ושוב את כל העצות הקודמות לעומק ולהטמיע. השתדלי לחשוב. התרכזי טוב טוב, תקני את הקֵצֱר כדי לתעל את כל האנרגיות, רכות הלב והכמיהה להכרת תודה שבך למען בנותיך, להשתקם, להתחשל ולהמשיך בלעדיו. עשי הפרדה בין בוץ לחול והניחי לו, לעצמך ולבנותיך מהחולִי. גשי לטיפול והתחזקי למען עתיד טוב יותר! לקראת יום כיפור בידקי אם האובססיה שלך לא פוגעת בך ובעיקר בבנותיך. את מבקשת מאתנו עזרה פעם אחר פעם. אבל איך נוכל לעזור לך אם לך אין שום עניין לעזור לעצמך??!!!!!

מבולבלת יקרה!
יחסך עם האקס הפך לקשר של ידידות אפלטונית ולא בכדִי. בין בני זוג אוהבים יש קבלה, פירגון והתאמה מינית, מה שלא היה ביניכם, וכעת את נהנית מכל אלה עם חברך הנוכחי. יש לך חבר, ואת זה- ידידך(האקס שלך) צריך להבין ממך חד משמעית! בתקשורת כנה איתו תבהירי לו באופן מוחלט ואסרטיבי שקשר אינטימי לא יהיה ביניכם. עד שלא תבהירי לו זאת חד וחלק, הוא ימשיך לנסות ולחזר אחריך ולקוות להחזיר אותך לחיקו..
אם את מעוניינת לשמר את הידידות ביניכם, תהיי חייבת להתמודד ולהעמיד אותו בפני האופציה של ניתוק הקשר עימו, במידה וימשיך לאיים על הקשר שלך עם חברך הנוכחי. רק כשיבין איפה את נמצאת ביחסים ביניכם ושאינך מעוניינת עוד במשחקי החיזור שלו, יוכל לשקול גם הוא אם קשר של ידידות אפלטונית עמך יכול לספק אותו. קרוב לוודאי שהוא בעצמו יחליט לנטוש.
ובמידה ולא - הרווחת איש שיחה וידיד אמת

מייק יקר!
יצורים חיים באשר הם, זקוקים למגע נעים, חיבוק וחום - וזה אף הוכח מדעית. יש הנותנים ביטוי לאהבתם בהתגפפות תמידית ויש שעוצרים ואם בכלל - מביעים עצמם בחדרי חדרים ונזהרים בפרהסיה. מאוד נעים לנו לגעת ולקבל חיבוק וליטוף, אבל כשהמגע מוחצן, לא טבעי וללא כוונה מהלב, ניתן לחוש בכך שהוא מאולץ או מזוייף. לכל אחד רמת פתיחות ודרכי ביטוי אחרות. דומה שלחברה שלך יש יותר צורך שתביע את הרגש באופן פיזי וכיוון שלטנגו צריכים שניים, האם גם היא נוגעת מספיק והאם המגע שלה נעים לך? בכל מקרה - מעבר לחומר, ויותר ממתנות ותיקונים, זוגתך זקוקה לחום מגע ואהבה. נסה יותר מגע. זה יכול להיות רק כייף!
זהירות- זה ממכר!

מייקי היקר..אכן קר !! אתה !
ביטוי לאהבתך באמירה- "אני מתקן לה דברים בבית" מקומם ומעלה תהייה ,,,כל שרברב מצוי עם סרבל ותוסיק שעיר שמציץ ממנו ..יכול גם ,, לתקן לאהובתך גם את שברון הלב שלה .
ת'כלס...תשתנה ומהר ,, היא זקוקה למתקן לבבות ,, חבק, נשק, גע ,,אצלנו מתחבקים גם אחרי מקלחת של 5 דקות שלא התראינו....ובא לציון גואל.
חתימה וגמר טוב

aaa יקרה! הצצתי בראשית ההתכתבות שלנו כאן. זו היתה תשובתי הראשונה אליך וזו תשובתי גם הפעם: אל תיתפשי אליו ואל היחסים החולניים והחד סיטריים עימו. הוא לא בריא ולא ראוי לך! רשמת שגם "הפעם מתכוונת לנתק כל קשר"...אז תפסיקי לחזר אחריו ולכי על זה! הניחי את ההסטוריה הלא יציבה איתו במגרה, נעלי והשליכי את המפתח לים. תיפרדו ותיבני את עצמך בלעדיו. יחד עם זאת, ראוי שתבחני בעזרת יעוץ מקצועי, למען קשרים חדשים ובכדי לא לחזור על אותו דפוס התנהגות, מדוע את כל כך משתדלת בפני נרקיסיסט, משתעבדת למי שהודף אותך שוב ושוב וכמהה ליחס ולציונים מאיש גס שלא מסוגל לתת מעצמו ולא רואה אותך ממטר.
להלן הציטוט מהמענה הראשון שלי אליך:
:
זוגיות שמתפוררת aaa
היתה זוגיות (???) יהודית ברגמן
25.08.07 21:06
"... נברתי בין שורותיך, aaa יקרה, תחת השורות, מעליהן.... חיפשתי מעט "זוגיות טובה" ולא מצאתי דבר. דומה שהתבטלת בפניו והוא דאג לנצל אותך ותו לא. הוא אולי צריך אותך כמנקה, מבשלת, מממנת, אולי סקס פה ושם... ממרחק - ולא כבת זוג. טוב עשית שנפרדת מיחסים הרסניים. אליו אסור לך לחזור, לטובתך ולטובת בנותיך! ..."
aaa יקרה, לא היתה ולא תהיה "זוגיות" איתו לעולם. תשלימי עם זה. ופני לטיפול שיעזור לך להפטר מהאובססיה אליו

את צודקת הבן אדם דפוק מתקשר אליי מקלל ומנתק או אומר לי השתגעת כשבעצם הוא זה שנראה לי לא נורמלי חשבתי אולי יש אחרת בתמונה ובגלל זה אך לפי דיבורו נראה לי שהוא פשוט השתגע וזה יתכן כי גם כל ילדיו לא שפויים ומאושפזים במקומות שונים שמעתי בעקיפין ששיגע את הגרושה שלו אני לא אובססית עליו ניסית להבין פשוט למה השתנה ביום אחד ושוב בכניס לי סכיןן בגב" נפגעתי וכעסתי אך אני מרפה ראיתי שכמה שניסיתי לדבר דיברתי לאדם אטום שרק יודע לקלל ואת האנרגייה שלי אשמור לדברים טובים יותר בחיים ושוב תודה לך כל טוב

עכשיו הוא שולח הודעות מתנצל אומר שפחד שלא אבוא אליו וחיכה לי כל כך בשבת שהשתגע כשלא הגעתי תירוצים ועוד תירוצים בוכה מתחנן לחזור אני מנסה להתגבר לא נותן לי קשה לי אמרתי לו שעזבתי סופית ואני לא חוזרת בי כותב שהוא אוהב מבקש שהייה לו יום גרוע בעבודה אני לא חושבת שזה סיבה מספיק טובה לקלל אותי 4 ימים ולא לענות לטלפונים אני משתדלת בכל כוחי לא לחזור ואני שרופה עליו

aaa יקרה!
חיזקי ואימצי ואל תיתפתי לתירוצים ולמשחקים שלו בך! הפרידה קשה בהתחלה ולא פשוטה, אבל יהיה מאוד פאתטי מצדך להתפתות שוב לקשר הורס!
אין לי עוד מה להוסיף!!!!!!!!!!!!!!

ליאן היקרה, ראשית, צר לי על ההפלה, ואני מקווה שהפעם הבאה תיקלט היטב.
יכול להיות שכל השינוי הרגשי והפיזיולוגי שעברת זרז אצלך תהליכים שהיו קודם רדומים ולא יצאו לאור, ולכן בעלך מרגיש שהיחסים לכם השתנו מאז ההפלה. כניסה להריון גורמת לנו לראות דברים בזוגיות באור חדש, בוגר יותר אחראי יותר, וכל מיני דברים שלפני ההריון העלמנו עיין מהם - נעשים בולטים ומדאיגים, ואיננו מוכנים לשתוק עליהם. כמו כן ההתאהבות נגמרת לה תוך כמה חודשים, ואז עוברים לשלב הבא ביחסים - איך לאהוב את בן הזוג שלך ואת עצמך, מבלי לוותר על הדברים שחשובים לך. השלב הזה דורש כבר ללמוד "לריב", כי כל מה שהחלקנו בשלב ההתאהבות - עכשו אנחונ לא מוותרים עליו. אבל שלב הריבים הוא חיוני לביסוס הזוגיות. כל אחד צריך לדעת שהוא רשאי לעמוד על מה שחשוב לו, להשמיע ולהישמע, ולקבל החלטות בהתאם. רק כך תוכלו להמשיך להתפתח כל אחד בפני עצמו ולהישאר קרובים. החכמה היא ללמוד איך לנהל את הריבים, ואת זה - אם אתם מרגישים שזה קשה מדי - ניתן ללמוד בייעוץ זוגי. עשו זאת מהר, לפני שתרגישו פגיעה רצינית באהבה.

"פלונית" יקרה!
זו בעיה שכיחה שהרבה סובלים ממנה, לא מודעים- לכן לא מטפלים, ומי שחש בה- הם דווקא הסובבים, הנמנעים מלהעיר משהו בעניין וחבל !
הדבר הנכון ביותר הוא לתקשר באופן פשוט וישיר, בטקט, בנעימות, ולא בנוכחות קהל, שלפעמים יש לו ריח לא נעים מהפה וכי את מניחה שהוא לא מודע לכך. בתחילת השיחה גלי לו כמה הוא חשוב לך, אבל את חייבת לגלות לו משהו לא נעים שמפריע לך בקשר.