פורום יחסים, זוגיות ונישואין - יש לך שאלה?

אורלי יקרה!
בעלך מפחית מערככם ומוכיח בדרכים משלו שאת/ם המפסידים והוא המנצח, לצורך שליטה והצדקה עצמית. ביטוי עצמי שכזה לא מאפשר תקשורת תקינה ופוגע בקירבה ובאהבה שלכם. האם הערות חוזרות ונשנות מצדך שינו/ישנו אי פעם את התנהגותו? לא. יש לך אפשרות - או להמשיך להפגע ולהמנע מאחריות, או להצהיר שזו הבעיה שלו וזה לא נוגע לך, להיות אסרטיבית ולצאת מהחדר עד שיירגע, או לא לוותר ולדאוג שיקבל ייעוץ/טיפול לקבלת כלים לתקשר אחרת וגם את תוכלי ללמוד להתמודד עם מצבים כאלו בעתיד.

גברים שונאים נשים ונשים אוהבות גברים.הספר נותן כלים כיצד להיתמודד עם הבעיה.את יכולה להיות חתיכה ויפה ובעלת עסק עצמאי ומצלחנית אבל בבית הוא ידבר אליך כמו לזבל.זה נובע מחשש לנטישה.שתעזבי אותו.בספר לדוגמא אומרים כשהוא מדבר אליך לא יפה ומעליב.אל תתחילי לומר לו למה אתה מדבר אלי כך פשוט תאמרי לו אם אתה ממשיך לדבר כך אני קמה ויוצאת מהחדר.אל תרימי את הכל אבל תהי תקיפה.אם הוא לדוגמא אומר לך מדוע לא ניקיתי תאמרי תנקה אתה אני לא המשרתת או האוכל לא טעים תעני זה בעיה שלך.אלה סתם דוגמאות שהוצאיתי כרגע מהראש אבל המסר הוא תהי דעתנית ואל תתחילי להיצדק וכו.ותראי שהוא יקבל הלם וירגע אבל.....ינסה שוב את התקטיקה שלו כדי להחליש אותך ושוב אל תוורתי.זה גבר שמתעלל רגשית

אני קניתי ספר שקוראים לו גברים השונאים נשים והנשים האוהבות אותם מאת ד''ר סוזן פורווארד וגו'אן טורס-הוצאת מיטב.בספר מסופר על נשים מצליחות שהבעל עשוי לתקוף אותה בגלוי לעתים בערמומיות כה רבה עד כי אין היא יודעת מה קורה לה.המטרה להתקפותיו היא גאוה עצמית.הוא מותח ביקורת על כל מוצא פיה,ממעיט מערכה בפני ידידים.פוסל את עבודתה,משתלט על כל מעשיה ומאשימה בכל דבר שאינו עולה יפה.והיא נוטלת על עצמה את האשמה.ספר זה הוא מעין מדריך לעזרה עצמית.גדוש בתאורי מיקרים וציטוטים ישירים מפיהם של נשים וגברים כאחד שמעורבים היחסים מיסוגיניסטים.אלה יחסים שהגבר עושה הכל להשפיל אותך מחרדת נטישה.תיקני אותו בסטימצקי לי זה עזר מאוד

לא ציינת את גילך , ובכל זאת , קראתי בעיון , תחושותייך מוצדקות , עצב, פגיעה , חוסר אמינות,והאיש פשוט ניצל את אהבתך ואת האמת והאהבה שלך .
לדעתי, התרחקי , לחתוך ומיד
מיצאי לך גבר שיעריך יאהב ויעניק את מה שמגיע לך

ראשית, תודה על תגובתך המהירה.
אני בת 35 ואני לא בחורה טיפשה, בכלל לא אך בנושא שלו.... אני מרגישה טיפשה ואבודה.
כל צעד שלי שקול, כל דבר שאני עושה חייב להיות מושלם ויש לי עקרונות שאני לא זזה מהם.
לכן, לאחר שבדקתי את עצמי ושאלתי היכן הייתי כל הזמן הזה.... הבנתי שהייתי עסוקה בלעזור לו ולא היה ניתן לחשוב שבן אדם במצב כזה יעשה משהו כל כך חמור.
אני גיליתי רק על האקסית שלו ולגבי השאר זה רק ספקולציות מכיוון שלא ראיתי אותו עם מישהי אך יודעת שהוא משקר ולא מעט.
האמת, חשבתי שאולי בגלל שבחרתי בחור בגיל 40+, גרוש + 1, יהיה לי שקט ממשחקים טיפשיים ובכלל עם מה שהוא עבר... חשבתי שלאחר הכל נוכל לבנות לנו זוגיות מושלמת וב"ה מיסוד הקשר שאגב, הוא לא הפסיק לדבר על חתונה, ילדים וכו' ואפילו שיתף את הילד.
הייתכן שמבן אדם טוב הוא נהפך לכזה או שפשוט הוא היה כזה ולא ראיתי?
בכל זאת מספרים על זוגיות מאוד יפה שהייתה לו עם האקסית במשך שנים (למרות שהסוף היה עגום).
אני בהלם ולא יודעת איך לצאת מההלם.
מה עלי לעשות עכשיו?
איך אפשר לזהות שקרן פתלוגי? האם מהסיפור שלי ניתן להבין שמדובר בנוכל?

בעצם כבר זיהית שהוא שקרן וגם נוכל
שורה תחתונה - תברחי כל עוד נפשך בך

אכן זיהיתי וברחתי ואני לא איתו ואף לא עונה לטלפונים. פשוט מתקשה להאמין. הזמן הוא המרפא לכל דבר. הכי חשוב שאני לא שם!!!!!!
תודה רבה.

אשמח באם מישהו מקצועי יתייחס למה שכתבתי בתאריך 26/10/07 הנושא "שקר"

גולשת יקרה, אני מתנצלת על כך שרק עכשו אני עונה לך, זה קרה כנראה בגלל ששאלתך נדחפה ע"י שאלות אחרות שקיבלו תגובות מגולשים, ופיספסנו אותה.
קראתי בתשומת לב את מה שכתבת.
אני סומכת על תחושות הבטן שלך. למרות היחסים המאוד קרובים וההתאהבות והפרפרים, התברר לך יותר ויותר שאת לא יכולה לסמוך עליו ולתת בו אמון, לפחות בשני תחומים - מה הוא מספר לך על יחסיו עם האקסית, וברמה הכללית מה הוא עושה ואיפה הוא נמצא.
אמנם לא כתבת מה היתה הבעייה שלו, אבל די ברור מה היה סגנון ההתמודדות שלו - שקרים.
לדעתי, אם הוא לא יכיר בבעייה ויחליט שהוא רוצה להתמודד איתה ע"י" טיפול או בכל דרך משמעותית אחרת - אין כלל טעם ליחסים איתו, כי את, רמו רוב האנשים שאני מכירה, רוצה להיות מסוגלת לתת אמון, ולהיות רגועה בקשר אליו, והוא לא מאפשר לך שום רגיעה. את תמיד תתהי שמא הוא משקר לך. אי אפשר לבסס על כך מערכת יחסים. תשמחי שזה התגלה לך כה מוקדם. הכרתי פעם זוג נשוי עם ילדה, שרק כעבור מספר שנים התברר לאישה שהוא שיקר לה בהמון תחומים, כמו למשל "הקים" חברה והעסיק אותה כעובדת בחברה ושלח לה תלושי משכורת פיקטיביים - הכל כדי להראות שהוא אשף עיסקי ועוד שקרים. היא היתה מוקסמת ממנו ומאוד אהבה אותו אבל כאשר השקרים התגלו עולמה חרב עליה.
בשורה התחתונה, אני מציעה לך להיות חזקה ולהרפות ממנו ולהמשיך הלאה.

תודה רבה על התגובה!!!! ואכן את צודקת! כמעט וסלחתי על העבר אך תוך כדי התמודדות אני הרגשתי לא שלמה והתחושות לא נתנו לי מנוח עד שאימתתי שהוא אכן משקר לי מדי פעם. למרות שזה לא מחייב בגידה ... אך עצם השקר זו בגידה. החלטתי להמשיך הלאה למרות הקושי והבילבול... ויש בילבול. אני מרגישה מעורערת, אני מרגישה מרומה, מנוצלת וכל דבר שיכול להוריד את הביטחון העצמי ובטח ובטח את האמון באנשים. לא נורא, ארים ראשי ואמשיך הלאה ובגדול. חבל שאנשים לא יודעים להעריך ולזהות את הטוב, את התמימות, את העזרה ואת כל הדברים הטובים שאחרים מעניקים להם. חבל שבמקום להפיק מזה טוב הם לוקחים זאת למקומות לא טובים, מקומות שפוגעים בנפש ומערערים את כל מה שבנית במהלך חייך. אם נסתכל על החצי כוס המלאה...לפחות לא חיכיתי לחתונה (אם היתה מתקיימת) ו/או לילד שאז בטח ובטח זה היה ברבה יותר קשה. בכל אופן, תודה רבה על החיזוק! כי מחוויה כמו זו אצא חזקה יותר, טובה יותר ועם הרבה תקווה לעתיד ורוד יותר.
המשיכו לעזור כך לאנשים, לחזק, לתמוך, לייעץ וכן... לומר את האמת שקשה לפעמים לשמוע אך היא תמיד עדיפה על חיי שקר. המשיכו כך!!! יישר כח!!!!

סליחה! למרות שגם יהודית עוזרת פה להמון אנשים וגם לה מגיעה תודה!!!!

כל מה שאת מתארת מביא למסקנה אחת - סיום הפרק הזה בחייך עם כל הצער ,אינך מבקשת עיצה, כלומר -השלמת , ולדעתי טוב שכך .
בעל שמעשן סמים מ, מתנכר לאשו וביתו , דבוק להוריו , לא מתחשב, לא דואג ,
אין לך מה לחפש איתו , תתחילי פרק חדש , מגיע לך יותר מאשר הסבל הזה

תקשורת זוגית הינה מילת המפתח , אל תוותרי , שוחחי עימו על מה שחסר ומציק , עליו להבין שהוא יקר לך , ועם כל הבנתך ובטחונך באהבתו לביטוי הפיזי והמילולי לאהבה בזוגיות יש מקום חשוב. קבלה ונתינה הינם מרכיב מרכזי גם בביטויי אהבה פיזיים ואירוטיים בזוגיות .
שיחת נפש ברגע של אינטימיות העלאת הנושא מולו באהבה תביא אולי לשינוי , ולא...יש מקום להביא אותו להבנה כי עליו להשתנות ואף לקבל ייעוץ זוגי
בהצלחה יקירתי

תשובות ותגובות למי מכן שיש מה להוסיף.

אור, חום ואהבה לכולכן.

לי יש אותה בעיה והשכלתי להבין אותה אחת שמבינה
29.10.07 14:56

אנחנו נשואים 30 שנה.כחברים הדבר קסם לי ואפילו גרם למעט מיסתורין.אבל עם הזמן כשמתחתנים אז מה שמצא חן בהתחלה מתחיל להפריע בחיי יום יום.במשך שנים חשבתי שהוא אולי לא אוהב אותי או אולי יש לו מישהי.נכנסתי לכל מיני כתבות ופורומים עד שהגעתי לטיפוסים של אנשים מופנמים ואנשים מוחצנים.תקלידי בגוגל מופנמים ותגיעי לזה.ראשית בעלי בא מבית של ניצולי שואה שילדים אלה גודלים בבית מנוכר ללא מגע פיזי ללא חיבוקים ונשיקות ועם הרבה חסך רגשי.אם הוא לא בן לניצולי שואה בכל מיקרה הוא נימנה מהטיפוס המופנם שזה אומר.את המוחצנית הקולנית הרעשנית והוא השקט הסגור המאופק ולא הספונטני.יש להם נכות רגשית.קשה להם לבטא אינטימיות זה מפחד שיחשבו שהם חלשים.קשה להם לדבר הרבה הם רוצים שקט ולחשוב כל הזמן ולנהל דו שיח עם עצמם.שיחות מוטיבציה כפי שיעצו לך כאן לא תעזורנה.מי שלא עוברת זאת לא תבין.הוא יבטא את האנבה במסירות לבית ולילדים אבל...מה שאנחנו באמת רוצות חיזוקים לאהבה במילים תשכחי מזה.
תהי שקטה ותני לו להיות עם עצמו בחברה את המוחצנית שואבת את האנרגיה מהאנשים שבחוץ.הוא מבזבז את האנרגיה בשיחות עם אנשים.הם מתמלאים באנרגיה כשהם יושבים עם עצמם וחושבים וחושבים וחושבים כמו אילמים.תמעיטי בדיבור אפילו שאת מתפוצצת להביע דעה וזה קצת יעודד אותו לדבר.והכי חשוב בלי היתפלספויות דברי קצר ולעינין
מקווה שעזרתי

את גורמת לי לראות את זה בדרך שונה ולהבין את המצב יותר טוב.
בא לי ממש לומר לך שאני מאוד מעריכה את הדברים הללו ואני מאוד מאוד מודה לך!!
כן ירבו עצות ועזרה כשלך!!

אם יש לך עוד מה להוסיף בעניין, בשמחה ובבקשה!!

תודה רבה לך, שוב!!

כל טוב וערב טוב.

חני יקרה!
התחתנת צעירה, תמה ולהוטה וודאי אוהבת. השגרה, העייפות, ילד שהתווסף למסגרת, שקיעה בשיעמום וחוסר המעש שאופף את בעלך מעצבן אותך ומפחית ממך את האנרגיות והמשיכה אליו. ירידה זמנית בתשוקה המינית תיתכן בין כל בני זוג והמצב בהחלט דינאמי ונתון לשינוי. לא צריך לחכות ליד המקרה ורצוי להתקרב ולפעול יחד להחזרת /להעלאת התשוקה. דאגי את, או שניכם יחד להעשיר את חייכם בחוגים, טיולים, סדנאות זוגיות ופעילויות מעשירות ובמקביל, הסבירי לבעלך בשיחה מלב אל לב מה מטריד אותך ואיך היית רוצה שהדברים יתנהלו אחרת ביניכם. יתכן שפעילות משותפת ושביעות רצון שלך מחייך ושיחות אינטימיות עם בעלך, יציתו מחדש את הלהבה שהיתה. יתכן שאם תתני בו אמון שישקם את ימיו – הביטחון והיציבות יחזרו אליו והמוטיבציה לענג אותך, לגוון, לפרנס ולתפקד כבעל – תשוב אליו. שווה לנסות ואסור לוותר. בטח לא בגילך – כל החיים לפנייך.

למה את מתכוונת במשפט: "לתת בו אמון שישקם את ימיו"?

כבר אין לי כח להאמין שזה ישתנה מתוך חוויות/טיולים וכדו'.
וזאת משום שתמכתי בו המון וגם ניסיתי ללכת לחוגים וכו' אך הוא אינו מתמיד וזה רק מגדיל אצלי את רמת התסכול.
חוץ מזה אני לאט לאט מעכלת שזה פשוט תכונות אופי של עצלנות בין היתר שלא יודעת אם ואיך ניתן לשנות ע"י משהו.
לכן אני מדוכדכת-דווקא משום שניסיתי דברים שציינת-את מתארת לעצמך שלא סבלתי 4 שנים בשקט ואני מרוקנת דווקא משום שכל הנסיונות עולים בתוהו ואין לי כבר מאין לשאוב כוחות -בייחוד שלא רואים תוצאות בשטח לאורך זמן!!!

אני אט אט קולטת שכל-כולו בנוי בצורה מעוותת ובועתית והוא נשאר בשלו.

איך אפשר לחיות כך?????

חני יקרה!
דומה שאצור בך כעס כבד עליו ואת לא משחררת. משהו גרם לו לאבד את תחושת הערך העצמי ומשם חוסר המוטיבציה להתמיד ולמצוא משהו מעניין עבור עצמו ומכאן לזוגיות. אילו טענת שמעולם לא חשקת בו, אילו טענת שמעולם לא היתה ביניכם אהבה, הרי אז סביר שאין מה להחיות. אבל ציינת בראשית פנייתך שההתלהבות פעם הייתה בשחקים - מה גרם לה לדעוך? חשיבה שלילית ושכנוע עצמי לא תקדם אותך. חוסר אמון מרפה ולא מאפשר. ובטח לא מקדם צמיחה וחדווה. אנחנו צומחים ומוציאים מעצמנו את המיטב בסביבה תומכת קשובה מפרגנת ואוהבת. אז עצתי לך, לפני שאת מחליטה לשבור את הכלים, לוותר ולנבא בתוך ראשך נבואות שעשויות להגשים עצמן, תני עוד צ'אנס ותיזכרי מה מצאת בו אז. אולי גם לו יש מה לאמר על הלחץ שמופעל עליו, על המכבש, על ההתחייבות לעול הכובל של המשפחה, על חוסר האמון והזילזול שהתחלת להפגין כלפיו. אולי קצת מרחב יאפשר לו לחזור לעצמו - למי שאהבת. אולי טלטלה.
בכל מקרה, מומלץ לקרוא את הכתבה של דורית כהן בנושא החייאת האהבה:
http://www.zugiut.net/?p=68

יהודית ערב טוב,

תגידי לי את, איך ניתן להתייחס בסובלנות איפוק וכבוד לבעל שנזרק מעבודה לעבודה בגלל שהוא עצמו מזלזל בלי לחשוב אפילו צעד אחד קדימה?

הרי עבודה זה דבר כ"כ בסיסי ונחוץ,זה אפילו לא נושא לדיון!
אז אם לעבודה הוא מתייחס בחוסר רצינות,בפינוק ואטימות איך אני יכולה לצפות לדברים אחרים בכלל???

ומאין אני יכולה לשאוב את הכוחות? תביני,אין עם מי לדבר.

יש בו יתרונות מסוימים אך הם לא מועילים לבעיה הקשה הזו שמשליכה על הכל!!!!!

אשמח לתגובה,
תודה,
חני.

שלום לך חני, אנסה אף אני להביע את דעתי.
אני חושבת שקרה משהו בשנים שאתם יחד שגרם לבעלך להיכנס לסוג של הרס עצמי, מעגל קסמים כזה בו הוא אינו מאמין ביכולותיו ומכשיל את עצמו בכל פעם, ומוכיח לעצמו ולך שאכן הוא לא שווה.

נשאלת השאלה האם יש משהו במערכת היחסים שלכם שכל כך משפיע עליו לרעה. אולי את ביקורתית ופרפקציוניסטית ומשדרת לו שאינך מעריכה אותו? כל אחד זקוק למילות הערכה רבות וגברים אפילו יותר מנשים.
אם תמצאי דברים קטנים וגדולים שאת יכולה להעריך אותו לגביהם ולהראות לו את הערכתך שוב ושוב - את ודאי מכירה מתחום עבודתך - חיזוקים חיוביים במקום שליליים - יהיה לו שווה לעשות מאמצים כדי להצליח.
יכול להיות שבעלך אינו מונע מכוח עצמו, כלומר אין לו מוטיבציה ושאיפות משל עצמו. הוא מנסה להשביע את רצונך בכל מיני תחומים אך זו משימה קשה מדי - לעמוד בדרישותייך, אז הוא כבר לא ממש מנסה. בדקי את עצמך בענין הזה. אינני מפנה אצבע מאשימה כלפייך. אני גם לא בטוחה שכדאי לך לקחת על עצמך את התיק הזה של לחנך אותו. יתכן שראית בו בעבר דברים שאין בו לאמיתו של דבר, וכי הוא תלוי בך ובתגובותיך לטוב ולרע - יותר מדי. תשאלי את עצמך האם את מוכנה לסוג כזה של יחסים לאורך זמן. אגב, קשה לי לראות אתם מתגברים על הקשיים הללו ללא עזרה מקצועית.
אני לא מתפלאה שקרה מה שקרה לאהבה ולתשוקה, כי די נדיר שיש תשוקה כלפי גבר שאינו מספק את הסחורה הבסיסית של אחריות כלכלית. טבוע בנו הנשים משהו ביולוגי שמאדיר את גבריותו של זה שמצליח כלכלית ולהיפך...

אנחנו נשואים 30 שנה.כחברים הדבר קסם לי ואפילו גרם למעט מיסתורין.אבל עם הזמן כשמתחתנים אז מה שמצא חן בהתחלה מתחיל להפריע בחיי יום יום.במשך שנים חשבתי שהוא אולי לא אוהב אותי או אולי יש לו מישהי.נכנסתי לכל מיני כתבות ופורומים עד שהגעתי לטיפוסים של אנשים מופנמים ואנשים מוחצנים.תקלידי בגוגל מופנמים ותגיעי לזה.ראשית בעלי בא מבית של ניצולי שואה שילדים אלה גודלים בבית מנוכר ללא מגע פיזי ללא חיבוקים ונשיקות ועם הרבה חסך רגשי.אם הוא לא בן לניצולי שואה בכל מיקרה הוא נימנה מהטיפוס המופנם שזה אומר.את המוחצנית הקולנית הרעשנית והוא השקט הסגור המאופק ולא הספונטני.יש להם נכות רגשית.קשה להם לבטא אינטימיות זה מפחד שיחשבו שהם חלשים.קשה להם לדבר הרבה הם רוצים שקט ולחשוב כל הזמן ולנהל דו שיח עם עצמם.שיחות מוטיבציה כפי שיעצו לך כאן לא תעזורנה.מי שלא עוברת זאת לא תבין.הוא יבטא את האנבה במסירות לבית ולילדים אבל...מה שאנחנו באמת רוצות חיזוקים לאהבה במילים תשכחי מזה.
תהי שקטה ותני לו להיות עם עצמו בחברה את המוחצנית שואבת את האנרגיה מהאנשים שבחוץ.הוא מבזבז את האנרגיה בשיחות עם אנשים.הם מתמלאים באנרגיה כשהם יושבים עם עצמם וחושבים וחושבים וחושבים כמו אילמים.תמעיטי בדיבור אפילו שאת מתפוצצת להביע דעה וזה קצת יעודד אותו לדבר.והכי חשוב בלי היתפלספויות דברי קצר ולעינין
מקווה שעזרתי

חני יקרה
קראתי את פנייתך מספר פעמים , ניכר כי נוצר שבר מהותי בחיי הנישואין שלך
הינך מעלה ברצף מספר רב של נקודות שליליות בבן זוגך בכל התחומים החל מתקשורת מיניות , משיכה , ואובדן האהבה מצידך .
מה קורה אצלו ? שוחחת עימו על כל מצוקותייך ? האם נותר שמץ של אהבה אליו שניתן יהיה לשקם את זוגיותכם במידה והוא ישפר נקודות בהם לטעמך יש צורך בשיפור ?
מתיאורך את מובילה למשבר שסופו פרידה , ורק ייעוץ זוגי מקצועי , והסתכלות לתוכך יביאו אותך להחלטות הנכונות , ולגיבוש החלטה בהקשר להמשך חייך בזוגיות שהינך מתארת , אין מנוס מייעוץ . תני סיכוי
בהצלחה

אין ספק שהגעת לפרשת דרכים והגיע הזמן שתקחי החלטה.
תחשבי לעצמך, ובכנות. אם, בתאוריה, בעלך היה מתחיל ממחר בבוקר להיות רציני בעבודה, מפנק, אוהב, מפרגן ומתחשב בבית -האם במקרה כזה באמת היית רוצה להשאר איתו כל חייך?

אם התשובה לשאלה חיובית אז את צריכה לדבר איתו ולהגיד לו, בשיחה מלב אל לב, שתוכלי להשאר איתו רק אם יעשה מאמצים וישתנה. היה ולאחר השיחה תראי שהוא עושה מאמצים להשתנות, ומגלה סימנים ורצון כנה לשמור על הזוגיות השארי איתו, . מובן שאדם לא מתקן דרכיו ביום אחד, התאזרו בסבלנות. זהו תהליך ארוך ומתמשך שרצוי להעזר בו באנשי מקצוע. נסי לרתום אותו ליעוץ זוגי. מה שחשוב זה הרצון והכוונה.

אם התשובה לשאלה הזו היא שלילית, אז את צריכה להתחיל בהתנתקות ממנו כמה שיותר מהר, חבל על שנותייך לצידו. מובן שההתנתקות ממנו צריכה להיות בצורה שהכי פחות תכאב לכל הנוגעים בדבר וסביבתם.

ליהודית

קשה לי לחשוב על פרידה וגירושין בעיק כי זה נראה לי מפחיד ובעל השלכות גרועות ביותר על הילד
אין לי אומץ לעשות צעד כזה.

אני כמובן יעשה איתו שיחה מלב אל לב אך האם באמת כדי להציב אולטימטום כשממש אין ברירה?
זה פשט נראה כ"כ לא בריא לזוגיות.. העניין שגם ככה אנחנו בתוך זוגיות לא משהו..

בקיצור אני די מבולבלת וכשאני רואה עד כמה מתוסבכים ילדיהם של גרושים,אני נמנעת מלחשוב בכיוון..

מה את חושבת?

מקווה שהבנת את הקונפליקט שלי..
חני

הבעיה אצלי היא לא המופנמות, אלא אטימות!! מישהו שחי בבועה. מבינה?

חוץ מזה בעלך גם לא עבד חודשים שלמים??

ראשית אל תקשיבי לחברות הם שולפות מהשרוול את העצות שלהם בלי לחשוב הרבה.הבעלים שלהם כנראה עובדים אז הכל דופק בסדר.לידיעתך המקום הראשון במחשבה אצל גבר זאת העבודה וברגע שהוא מתוסכל גם המין נידפק.הכל עובר במוח המין וגם העבודה.ברגע שהוא מוטרד מעבודה המין לא יעבוד ובטח החשק המיני דועך.בנישואים יש עליות ומורדות ומשברונים קטנים.בעלך מתוסכל וכנראה חסר בטחון מכשלונות וזאת הסיבה שיעזוב מקום עבודה כשירגיש שאולי עומדים לפטר אותו או שיפחד לעבוד מחשש לכשלון.זאת באמת בעיה ותאמיני לי הוא מיסכן ומיתבשל במיץ של עצמו.את כנראה יותר הדומיננטית בבית דבר שעוד יותר מוריד מהערך העצמי שלו ופוגע באגו.בעלך סובל מאוד ובשקט מיתבשל במיץ של עצמו ולכן הוא ניסגר אטום.כנראה שבתור ילד הוריו הורידו לו את הטחון מבלי שירגיש על ידי הערות שונות ופוגעות.אולי הוא אפילו הכבשה השחורה במשפחה הפחות מוצלח.ובקשר לתשוקה שלך.חמודה תצאי מהסרט הזה אין תשוקה אחרי תקופה מסוימת.הבעלים של החברים שלך באים הביתה חרמנים כי הם עובדים ורואים כל מיני בחורות שמריחות וחתיכות דבר שכבר מעורר את היצר המיני אצליהם לכן הם יותר מיניים בבית.אז ככה.......לגביך.תצאי לעבוד או תעשי משהו עם עצמך רק אל תהי בבית כל היום עם בעלך שניכם יותר מדי ביחד.אם הוא יושב בבית תצאו לצעוד ביחד כדי שיתאורר.בקשר לעבודה של בעלך שלא ישלח קורות חיים למקומות עבודה כי זה רק מוסיף לירידה בביטחון כי בדרך כלל התשובות שליליות מה שכן שילך לחברות כוח אדם והם במקום מוציאים לו עבודה וכל עבודה אבל.......גלל האגו הגברי של הגבר תבהירי לבעלך שכל משכורת טובה כי יתכן ולא ירצה לעבוד במשכורת נמוכה.וגם תציני בעדינות שאין לו מה להפסיד אם מפטרים אותו כי את יודעת שהוא יכול להיות חכם ומקצועי אבל שום דבר לא תלוי בכישורים שלו.לפעמים מפתרים סתם משיקולים אחרים שלא קשורים בו.וחוץ מזה מה יש לו להפסיד.
תספרי לי את עובדת?מה סדר היום שלך?מדוע לא שומעים כאן שאת עובדת אלא רק מתלוננת עליו?

כמה תישתוקקי אליו.יש תקופות שיש אהבה וישנם תקופות שאין.אם תיתגרשי לא מחכה לך תור של בחורים שיקפצו עליך.תשמרי על היהלום שלך ותנסי להבין אותו ולשוחח איתו מבלי לתקוף ולהטיף פשוט תהי חברה אמיתית שלו כאילו היה איזה חבר או ידיד כי אחרת הוא ימצא אוזן קשבת אצל מישהי אחרת שרק תעודד ותעלה לו את האגו מה שניראה לי שאת לא עושה אלא נותנת לו להרגיש סמרטוט.בעלך זה האדם הכי יקר לך בעולם שאר הגברים רק יספקו לך סקס בלי ביטחון נפשי.את יכולה ללכת לפסיכולוגית מקופת חולים מבלי לשלם ואיתה לשוחח ולקבל כלים אייך לנהוג עם בעלך ואייך להביא אותו שיעשה שינוי בחייו.הוא לא מוכרח לבוא איתך מספיק שיתנו לך כלים כי אולי כשאת משוחחת עם בעלך את לא משוחחת בצורה מועילה אלא אולי אפילו מזיקה ונותנת לו להרגיש עוד יותר אפס

היי.........

את קולטת אותי,אה?!..
אחרי מה שכתבת אני באמת מרגישה שאין צורך בפסיכולוגים..הם רק יסבכו...

אחותי-קראת אותנו הפוך על הפוך..

זה באמת קולע כמעט כל מה שכתבת!

מאיפה כל הידע?
את באמת מרגישה שהיית יכולה לתמוך בבעלך אם הוא היה כזה??
קל לומר,קשה ליישם...

אני עובדת בריפוי בעיסוק בבית חולים במחלקה סיעודית......עבודה מדהימה.

הכל מנסיון חיים.ופשוט הוקל לי לדעת שהבעיה אצלו וזה לא משהו שקורה בגללי דבר שגרם לי לתסכול רב והחלטתי שעם אהבה לא קונים במכולת וחשוב לי שנישאר משפחה.יש אפילו מצב שלא סובלים או אפילו שונאים את הבעל וגם רגעים שגם אוהבים אותו מאוד.השנאה והאהבה על חוט דק.ויש משברונים בחיי הנשואים וצריך לעבור אותם.יגיע הרגע שהוא יתבשל במיץ של עצמו ובסוף יקבל אומץ להתמיד בעבודה ואז..הכל יסתדר!
רציתי לשאול אותך האם את עובדת בהיתנדבות או עם משכורת?
אני חזרתי לארץ לפני שנה ואני ממש ממש מחפשת עבודה לליטוף הנשמה כמו שאומרים .האם אפשר לעבוד אצליכם אפילו בהיתנדבות?
מיציתי כבר את כל הקורסים והסדנאות כך שאולי ריפוי בעיסוק ימלא אותי.

היי..

לגבי עבודה-אני עובדת בשכר ובמחלקה שלי יש די הרבה בנות שרות לאומי וגם שתי נשים מבוגרות שמתנדבות וזה חוץ מרופאים,אחיות,משפחות שמסייעות וכו'. כך שכרגע יש באמת צוות גדול אבל אם אני אשמע על צורך במתנדבים ותמיד צריך-אעדכן אותך..

חוץ מזה בזכותך היום הייתי קצת יותר רגישה ומבינה לבעלי....

האם יש לך עוד רעיונות איך ליצור השתוקקות,כבוד ושלווה בזוגיות?
כיצד ליצור זוגיות בריאה יותר?

אני אשמח לקבל ממך טיפים נוספים את ממש מאירה לי את המחשבה ומרחיבה את ההסתכלות!!!
לדעתי את בנאדם עם היגיון בריא וגישה זורמת,לכן בטח למדת לתקשר מעולה עם הבעל,לא?

אז שוב תודה וכל הכבוד על האיכפתיות,
בהערכה,
חני.

רגישה ומבינה ברמה של חברה כלומר מותר לך להעיר אבל לא להציק.ויחד עם זאת להעביר לו מסר חד פעמי במילים, שאת לא צריכה אותו כי הוא לא מפרנס ולא מתפקד כבעל אז בשביל מה את צריכה עוד ילד לפרנס ושאת מסתדרת יפה בלעדיו.אבל זאת תגידי בשקט וברכות כי זאת מכה מיתחת לחגורה ותאמרי זאת במספר מילים הכי מצומצם.גברים אוהבים לשמוע את השורה התחתונה אין להם כוח להיתפלספויות.הוא לא יגיב לדבריך מיד, יתכן ויצטרך זמן לעכל את מה שאמרת.ובהמשך תתחילי פשוט לצאת עם הילדים מהבית לחברות ותשאירי אותו לבד.תעשי זאת בערך שבוע כדי לזעזע אותו ואחר כך תיתנהגי רגיל תהי נחמדה.הוא יתחיל להיכנס למחשבות עם עצמו ובאיזה שלב יקבל החלטה לעשות משהו ולהישתנות מחשש שהוא הולך לאבד אותכם.התהליך אצלו יקח קצת זמן אפילו חודש חודשיים ואולי קצת יותר עד שתראי תוצאות אבל זה יקרה.וכאן אני מסימת הרגשתי חובה לענות לך אבל אל תשאלי יותר כי אני לא רוצה להיות יותר פעילה בפורום הזה.ביי ובהצלחה

מבינה תוססת ומענינת. בואי חיזרי אלינו. וחני- מענין מה קורה איתך

היי כולם.......

אני דווקא בתקופה טובה עם בעלי...........

השתפר,במגמת עליה!

תודה על כל העידודים,בנות.

חני.

חני יקרה!
כמאמינה גדולה באהבה ובאפשרות להחזיר ולהצית את הלהבה באם היתה, אני מודה לך ששבת לעדכן אותנו שזוגיותכם במגמת עליה. תודה. לא רק את יצאת מחוזקת ומעודדת...... :)) בהצלחה.. והלוואי ומהלימון תפיקו לימונדה

יוליה יקרה!
את מתארת מצב קשה ולא נעים, אבל בשלב זה יש להתאזר בסבלנות ולקוות שתמצאי עבודה במהלך הלימודים או אחריהם ובמאמץ משותף עם בעלך תוכלו סוף סוף "לבנות לעצמכם בית" בכל המובנים ולחיות כמו בעל ואישה. יתכן שכשישתחרר מהוריו ותהיה לכם פינה אינטימית משלכם – גם חלק מהחשש והעכבות המיניות יפתרו. עד אז תשתדלי לא להיות תקועה בבית ומצאי פעילויות מספקות שיעשירו את חייך.

שלום לאנונימית!
מה בעצם את מבקשת לדעת? איך להמשיך את ההתנהלות שלך בתוך התחמקויות ושקרים - לא אוכל להנחות אותך. רק אוכל לייעץ לך לסיים מהר את הליך הגירושים ולא להחפז להכנס לאותה תבנית התנהגותית שיקרית עם הגבר הבא בתור.
תוספת: מובן שאשתו נפגעה מאוד משקריו ובגידתו בה בעת הריונה ותגובתה תהיה קשה יותר מזו שלך, כששיקר לך בנוגע למצבו המשפחתי. קרוב לוודאי שפיתחה אובססיביות ויצר נקמה, כמו זו של בעלך. אגב, איך השגת עבורו צו הרחקה?
תעדכני אותנו בנוגע ל"מערכות היחסים"...

נעמה יקרה!
המצב שאת מתארת לגמרי לא פשוט. חלוקת האנרגיות שלך בין הבית, הילדים והעסק המשפחתי, בתוך בדידות בארץ זרה, חוסר פרגון, חוסר יציבות והשפלה הרסנית מצד בעלך, בולמים יכולתך להתחזק ולהצליח. השאלה איך תוכלי להתעצם ממצב של קורבן > לאישה בטוחה, עצמאית ועוצמתית. כזו שיכולה להתחשל ולעמוד בפניו ואולי להיפרד. אם יש באפשרותך/כם לקבל ייעוץ מקצועי - עשי/ו זאת. במידה ולא ישתף פעולה - שקלי פרידה וחזרה ארצה עם הילדים. הביטחון הנפשי שלכם קודם לכל.

אם כל הכבוד ליהודית זה לא קל לפרק הכל קודם צריך לנסות דברים.אני גם הייתי בחול וגם לי היו השפלות בסגנון הזה.חידיעתך בכל משפחה שעוזבת את הארץ יש משברים מהסוג שלך.לבעל קשה להיתמודד עם החרדות שהוא לבד בעולם ושצריך לדאוג לפרנסה בחו'ל ואפילו שיהיה המוצלח ביותר הגברים הישראלים ניכנסים ללחץ.בקשר לצורת הדיבור שלו אז ככה.אני קניתי ספר שקוראים לו גברים השונאים נשים והנשים האוהבות אותם מאת ד''ר סוזן פורווארד וגו'אן טורס-הוצאת מיטב.בספר מסופר על נשים מצליחות שהבעל עשוי לתקוף אותה בגלוי לעתים בערמומיות כה רבהעד כי אין היא יודעת מה קורה לה.המטרה להתקפותיו היא גאוה עצמית.הוא מותח ביקורתעל כל מוצא פיה,ממעיט מערכה בפני ידידים.פוסל את עבודתה,משתלט על כל מעשיהומאשימה בכל דבר שאינו עולה יפה.והיא נוטלת על עצמה את האשמה.ספר זה הוא מעין מדריךלעזרה עצמית.גדוש בתאורי מיקרים וציטוטים ישירים מפיהם של נשים וגברים כאחד שמעורבים היחסים מיסוגיניסטים.אלה יחסים שהגבר עושה הכל להשפיל אותך מחרדת נטישה.תיקני אותו בסטימצקי לי זה עזר מאוד.דבר נוסף מנסיון,חזרי לארץ ותמצאי כל עבודה שתרצי ושתוכלי העיקר תחזרי.המקום הטבעי לישראלים הוא בארץ לטוב ולרע.אני חזרתי לפני שנה.הבעל מיד יחזור לעצמו והמשפחה שעוטפת הורים וכו מאוד תורמת להרגשה הטובה.אמנם בהתחלה מרגישים קצת נתק נפשי מהמשפחה אבל את מתחילה לפגוש חברות ישראליות והבעל נוחת על הקרקע.אם לא תעשי כך מה שיעצתי לך שתדעי לך שתישארי בלי בעל וגם בלי מפרנס.אין לך מה להפסיד.אני עזבתי חיים ברמה גבוהה וחזרתי לארץ וזה היה צעד נבון.בנוסף יש את החברים המשותפים שכאשר אתם יוצאים איתם ומבלים איתם בארץ שגם הדבר תורם לזוגיות שלכם.אבל זכרי דבר ראשון כשהוא מקלל אל תאמרי לו למה אתה מדבר אלי כך אלה בעצת הספר תאמרי לו אני לא אוהבת אייך שאתה מדבר אלי אם תדבר אלי כך אני יוצאת מהחדר.הבן אדם יחטוף שוק מהשינוי שלך ולא יוכל לקבל את זה שאת מתנגד לו ותראי שהיחס ישתנה והוא יכבד אותך אבל...זכרי שהוא ינסה אחרי תקופה שוב להיתנהג כך לראות אם הוא מצליח לשלוט בך ותתמידי בדרך.אסור שיראה את הספר.הספר הזה הוא התנך שלי.הוא מסביר גם מדוע הםן מתנהגים כך.ן.....דרך קופת חולים את יכולה ללכת לשיחות עם פסיכולוג וזה לא עולה לך .שיחות לקבל כלים נוספים ולרומם את הנפש שלך.בהצלחה וזכרי שאני כותבת מנסיון.דרך אגב גם לרוסים שהגיעו לארץ היו בעיות כאלה במשפחה ממעבר מארץ לארץ בדיוק כמו שלישראלים יש בחו'ל-בהצלחה

אולי תשתקי כבר??
מי שם אותך פה להיות יועץ או שופט?
קודם כל הכתיבה שלך מסורבלת מיגעת ונמשכת עד אין קץ.
תפסיקי ליגע אותנו בדברי ההבל שלך.
מזה עבדת בתור ספרנית? מה את מיעצת לכל אחד ספר שונה
לי יש ספר מעולה בשבילך "אישה טפשה "
שמעת עליו? לא זה הספר שנכתב רק בשבילך כתוב בו על אישה טפשה ומתנשאת שמנסה להראות לכולם כמה היא מבינה ובעלת נסיון. הבעיה שכולם מזמן הבינו שהיא "קצת" מוגבלת שכלית. אבל היא ממשיכה להטריד את כולם.
למה מנהלי הפורום כאן נותנים לה להתבטא בחופשיות?

נעמה

שוב: הפורום נועד להחלפת דעות שונות.כולן לגיטימיות
הפורום נועד להשמעת דעות שונות וכל אחת - לגיטימית, כל מי שמוכן לנדב עצה - מוזמן. אפשר לקבל את העצה, או לדחותה.
ולשאלתך: "למה מנהלי הפורום כאן נותנים לה להתבטא בחופשיות?" .... אני אכן שוקלת , נעמה, באם עליי להסיר את הביקורת המישתלחת והפוגעת הזו ש ל ך מהפורום!

אכן, אכן, נא להסיר את הודעתי מהפורום הזה .
חשבתי שכאן מקבלים חוות דעת של מקצוענים. לא של כל אורח פורח ומשועמם..
ול"מבינה" , אני מעדיפה להיות רודוילור .ולא חמור נוער שנכנס לשדות זרים..
אכן

כמו שאומרים: כל הפוסל במומו פוסל. אבל את בטח לא יודעת על מה אני מדברת. אז עיזבי.

איזו תגובה - אלוהים ישמור. איכככסססס.
,מבינה" בסך הכל ניסתה להביא מניסיונה.
עכשיו ניתן להבין למה בעלך מתנהג אלייך ככה - אולי יש דברים בגו.את מגעילה ודוחה.

כנראה שהסיגנון שלי מיושן בשבילכם.מאחלת לכם כל טוב ובהצלחה.
מבטיחה לא להטריד אותכם יותר בעצותי.

תמשיכי את מה שאת עושה בלי לחשבן לאף אחת. ככה זה בישראל - אחד רוצה לאכול את השני - מה? לא ידעת? יש מישהי שעוזרת ונותנת עצות אז הן רוצות לאכול אותה... גועל נפש. תמשיכי לכתוב. את כותבת ממש לעניין. אני - בתור קוראת פסיבית בפורום (אף פעם לא העליתי כאן נושא) - קוראת את תשובותייך ומאוד נהנית.

אז אל תפסיקי בגלל כמה בהמות...


תודה

ואת ככ אנטלגנטית נחמדה ויפת נפש!
איזה ניסוח ! איזו כתיבה מעולה!
עוד מעט נחשוב שאת פרופסור בפקולטה לעברית.
המשיכי להעלות את הגיגיך . לא כל יום מוצאים ניסוח ועברית יפה כ"כ...

ושוב סליחה הכוונה לא ליפגוע זה רק ביטוי להמחיש לך שאולי...אם תישתני ותהי יותר רכה ועדינה ולא גסת רוח כפי שהגבת כאן אז כמו שאת תישני לטובה כך גם יחסו של בעלך אליך ישתנה לטובה.ןתחשבי על זה.
אז ביי ביי לא תיראי אותי מגיבה כאן יותר חבל לבזבז את האנרגיות על בנות כמוך כי באמת ניפגעתי.

המון המון סליחה אבל תקראי את התגובה שכתבתי למעלה..
באמת שלא התכוונתי לפגוע . רק התכוונתי להגיד שאת חמור מטופש (ואני כלבה כלשונך)
שוב פעם לא רציתי לפגוע רק רציתי להאיר את עינך.
ובאמת שגם נפגעתי נורא..

בין השאר בעיות בהבנת הנקרא והכי חמור הינה העובדה שיש לך רגשי נחיתות מהגרועים ביותר. אני מתחילה להבין את בעלך!!!

אתן לך עצה טובה: גשי לטיפול. זו לא בושה. זה רק יעזור לך להיות אדם נחמד יותר. לעצמך, לבעלך, לילדייך ולאנשים זרים בפורומים שונים.

בהצלחה!

קראתי את תגובותייך השונות בפורום ואני מוצאת שהן באות מהלב, מהבטן, ממקום של לרצות לעזור. נשים כמוך אני מעריצה. אינני רואה כל פגם בלשון בה את משתמשת, להיפך, כתיבתך מתגלגלת וקריאה מאוד.
כתבתי את בעייתי האישית בהודעה העליונה כעת בפורום, ואשמח מאוד לשמוע את דעתך.
בכבוד רב,
דנה.

אורית יקרה!
בכל מערכת יחסים זוגית יש גם ריבים במינונים ורמות שונות. אבל חשוב לשמור על תקשורת נכונה, קשובה, מכילה ובונה, בה הריב הזוגי ישמש מנוף לצמיחה הדדית ולא לריחוק. נכון לתרגל יכולות כאלו בעזרת ייעוץ/סדנאות/לימוד מתוך ספרים בנושא.
בהצלחה!

דנה יקרה!
אם אחרי חודשיים של היכרות, אין התלהבות, רק טוב לכם כשאתם ביחד, אבל בין לבין הקצת בילוי אין כמעט קשר ותקשורת, הצורך הנוסף לא בא ממנו ואין לו יוזמה ליותר - נראה שמערכת הציפיות דפוסי ההתנהגות והרצונות שלכם שונים. את פשוט לא חסרה לו ואין בו געגוע - יתכן שאתם לא מתאימים.

שלום לך!
הצגת בפנייתך הרבה בעיות. מחלה קשה שלך וחוסר תפקוד היוצר מצב תלותי, בן עם בעיות שמיעה קשב וריכוז, מצב כלכלי קשה, בעיית תפקוד הבעל כאב, צו פינוי לעוד שבועיים מהדירה, וזוגיות לקויה. עליך לרכז מאמצים ולטפל קודם בבעיות הבוערות, כי אם אתם לא מתפקדים כזוג, איך את, אשה חולה מאוד, לא מתפקדת וחסרת אמצעים תסתדרי לבד עם שני ילדים שאחד מהם לא בריא ללא קורת גג. נסי לחשוב מה הכי דחוף וקריטי לך ולילדייך ורכזי מאמצים בכך. לדעתי טיפול בבעיית הזוגיות ניתנת לדחייה בשלב זה.

היי אני מקווה שאת מרגישה טוב ובסדר
אני אם ל3 ילדים ואחד לא שומע טוב כפי שציינת
איך שבעלך מיתייחס לילד זה נראה שאינו מקבל את ה"פגם" שבו כיביכול
תראי אין לך מימה לפחד ככה זה בעולם גם אני היתגרשתי וזה לא כזה נורא אין לגבר מה לאיים עליך מלבד זה שיקחו לך את הילדים אני עברתי את אותו הסרט וגם עלי הוא איים בזה
תשמעי אני חיה לבד כבר 4 שנים לא לקחו לי את הילדים שלושתם איתי
גם אני היתחתנתי מאד צעירה אני לא יודעת באיזה גיל היתחתנת
אבל אני היתחתנתי בגיל 17 וחצי
ואים זה היחס שהוא נותן לבן שלך תדעי לך שילד כזה להפך הוא זקוק ליותר חום ואהבה ביגלל הבעייה שלו
ואים זה היחס תיתגרשי אין לך מה לפחד אף אחד לא יקח מימך את הילדים
את חולה כמו שהבנתי אבל שוב זו לא סיבה מצדקת שיקחו לך אותם
אים הם מטופלים!!
אני אמנם לא חולה אבל אני עברתי מקרה יותר חמור ולכן האמנתי שאולי יקחו לי ואף אחד לא לקח לי אותם
כולם איתי
אים את מרגישה שאת זקוקה לדבר עים מישהי אשמח מאוד לדבר איתך
המייל שלי הוא [email protected]

מה ההבדל בין הפורום הזה לפורם החדש?

גורית שלום,
בטיפול משפחתי מדובר בכל בנפשות הפועלות במשפחה - ילדים מול הורים, ילד מסוים מול הורה, קונפליקטים בין אחים. הפוקוס הוא על המשפחה ולאו דווקא על הזוגיות.

מישהיי יקרה!
הכותרת שבחרת: "זוגיות לא בריאה - תסכול ואהבה ביחד" אומרת הכל ומצביעה על חוסר שלמות ובשלות ברצונך שלך להינשא לו. תבחני מהן הסיבות שהביאו אותך להתאהב בגבר המבוגר ממך ב-32 שנים. אולי חיפשת תחליף אב ולא חבר ובעל. וודאי החמיא לך שבוס עם מעמד וכסף מתעניין בך. ולו, החמיא שנערה צעירה ממנו ב-32 שנים מתאהבת ומחזרת אחריו, על אף שלטעמי, הפרש הגילים ביניכם וניצול מעמדו כמעסיק מאוד לא בריא ולגמרי לא טבעי והגון מצידו.
ההחלטה חייבת להיות שלך בלבד, אחרי שתבחני את כל המגבלות ביחסים שכאלו. חשבי על כך שבעוד כ-20 שנה את תהיי בשיא פריחתך, אֵם צעירה ואילו הוא, מה לעשות- יהיה כבר זקן בן 75. בקרוב מאוד משהו יחסר לך ותהיי אף יותר מתוסכלת. האם יש לכם חברים משותפים או שלאורך זמן תקלעו לבדידות, האם את לגמרי מאושרת ושלמה? מה בוער לך לשנות סטאטוס? האם את משתוקקת כבר להקים משפחה ורואה בו אב לילדיך? התייעצי גם עם איש מקצוע וחברים משותפים. דבר לא בוער. קחי את הזמן ואל תמהרי להחליט. ואם בעוד כ-5 שנים של חברות, על אף כל הנקודות תראי אותו כיחיד על פני תבל- ותהיי מגובשת עם עצמך לחלוטין שזה האיש ותדעי בוודאות גמורה שזה מה שנכון לך ולך בלבד, ולא יהיו לך ספקות לגביו כלל- לכי על זה. לך בניגוד אליו, אין סיבה להיחפז- אל תיסחפי ואל תמהרי להתחייב לו. את עדיין צעירה ומתנת החיים לפניך.

מנסיון, ברור לי שזמנית אולי טוב לך, אבל אין ספק שנישואים כאלו לא יאריכו ימים.

יקירתי
מצאתי לנכון להאיר את עינייך במספר נקודות , עצם פנייתך לפורום , ההתלבטות שלך ,התסכול וההגדרה שבכותרת "זוגיות לא בריאה " מעידים על אי ההשלמה במהלך איליו את צועדת ,
מנקודת מבטי כגבר בוגר בתחילת ה 50 אכן מחמיא לגבר שכזה שהינו ודאי בעל מעמד, ונכסים קשר עם אשה כה צעירה בגופה ובנפשה.הריגוש המיני אותו תיארת בשיחותייך עימו תמוה,האם מרגש לך מינית גבר בן 55 ?? האם תוותרי על מעגל חברתי של בני גילך בהמשך חייך ? פער הגיל ילך ויחריף תמצאי עצמך לצידו של אדם זקן בעוד 15 שנים ,,הזקוק אולי לסיעוד וטיפול בעוד שהינך בת 38 בשיא פריחתך .
לטעמי אותו גבר נוהג בחוסר הגינות שהוביל אותך למערכת יחסים שכזו , הייתי מגדיר זאת "כחולני" ואגואיסטי ,ראי דוגמת איציק מרדכי שנישא לכוכי ..והיכן זה נגמר .
חייך רק החלו כאישה, את בתחילת דרכך ,, קחי את הזמן , תבלי בחברת בני גילך ,סעי לטיול ארוך לחו"ל , הפצע יבריא ! הישארותך בקשר הזה והתמסדות בו תוביל אותך לתסכול מתמשך ולשבר שילווה אותך כל חייך - חבל !!

מנסיון אישי: אני גם במצב שלך נשאתי לגבר שמבוגר ממני ב25 שנה ויש לנו ילד ביחד.
אבל..כשהתאהבות נגמרה נשארתי עם אדם מבוגר שעבר הרבה בחיים כך שהוא רואה כל דבר שונה ממני . ומנסה להכתיב לי את דרכו . מבחינתו הוא בעל הנסיון הוא כבר רואה קדימה ואני צריכה לשמוע לו או שיקרו טעויות (והאמת שהרבה פעמים הוא צודק)
הבעיה שאני לא רוצה לחיות כך. אני רוצה לחיות כמו כל אישה בשנות העשרים שלה אני רוצה להנות מהחיים לנסוע להכיר וכן גם לעשות טעוית
כעת אני גרה במין בועה של אכזבה חוסר אמון ודכאון .
לא טוב לי בצורת החיים הזו. לא רוצה לחיות את חייו של אבא שלי לא רוצה לחיות כמו בת חמישים פלוס רוצה לחיות כמו בת עשרים פלוס.
לא בא לי להרגיש הקטנה הלא מנוסה שחיבת לצית למבוגר.
אם לא הילד מזמן הייתי מפרקת את החבילה הבלה והממורטטת הזו. רק שאני נתקעתי .עשיתי ילד וכעת אני צריכה לדאוג לו . ולגדל אותו עם אבא שאוהב אותו
אבל בשביל המטרה הזו הקרבתי את חיי.ולא פלא שלפעמים אני מרגישה מדוכאת ושהעולם קודר.
צאי מזה מהר.

תחשבי עד כמה הוא חולני ואגואיסט. תעשי חישוב ותגלי שהוא פדופיל. כשהיית תינוקת בת שנה, הוא היה איש בן 33 ! מזל שלא עשה עליך בייבי סיטר ואמא שלך לא איפשרה לו לחתל אותך אז !
מישהיי. כבר יומיים אחרי שקראתי את מה שכתבת אני חושבת כל הזמן איך להציל אותך. יש לי בת מקסימה שפעם היתה מאושרת מלאה חדוות חיים וחכמה והיום היא הבחורה הכי אפורה וכבוייה .התחתנה צעירה ומאוהבת במבוגר והסיבה כנראה שהתחתנה בגילך עם דמות אב שמעולם לא היה לה. והיום, 6 שנים אחרי שנישאו - היא בדיכאון יום-יומי מטופלת בילד. לא מאפשר לה להתגרש. בעלה שמח שהצליח לתפוס "גיישה" מאוהבת בזול. היום הוא הזדקן והפערים ביניהם גודלים יותר ויותר. היא בוכה כל היום. האהבה הגדולה הפכה לשנאה וכעס על כל העולם. בגלל פער הגילים אין להם חברים. ונגמר הסקס. הוא בוגד בה עם ילדה אחרת- המזכירה שלו. ושלא תחשבי - פעם היא היתה משוכנעת שהוא מאוהב רק בה לכל החיים.
אל תעשי דבר שברור מראש שתתחרטי עליו. הוא יזדקן בקצב יותר גדול ממה שאת מסוגלת להתבגר. לא רחוק היום שהפער ביניכם יגדל ויגדל. תחיי עצובה ומרירה עם זקן שכבר לא עומד לו ולוקח רק תרופות ובקושי נושם.
אל תשתגעי. תעשי טובה
ותעדכני אותנו מה החלטת, כי אני לא יושנת בגללך ובגלל הבת שלי. מתוסכלת איך היא הסתבכה וגמרה לעצמה את החיים ביודעין. לפחות אדע שהצלתי נפש אחת

מישהיי, את לא שפוייה אם את הולכת להתחתן איתו! מישהו רץ אחריך עם מבער? מה קרה? היו לך חברים לפניו בטח. התנסית עם בנים או שהוא הראשון. את כולך בת 23 . צעירה מידי בכל מקרה לנישואים, אז עם סבא? הוא חמור גדול, אם מסכים לקבור אותך כבר, כי את צעירה ולא רואה רחוק. זה לא גרביים שקונים ולא יודעים להחליט זה או זה. את שוקלת פה עתיד. גם אם היית מתלבטת לגבי חתונה עם בחור צעיר. לא מחליטים אחרי שנה וחצי אם לא ברור ומשוכנעים. נותנים עוד זמן לביחד בחברות. תגורו יחד עד שתימאסי בו ואם אהיה כנה יותר - תיפרדי ממנו כבר עכשיו. גם אם יכאב. כי אחרי שנים - זה כואב יותר ומסובכים בצרות, שאת לא תדעי איפה לקבור את עצמך מרוב פחד.
הקיצר: אל תתחתני עם אשמאי כי תתחרטי על זה כמו שלא התחרטת מעולם!

אתם לא שפויים. את עוד תזילי הרבה דמעות בחיים שלך. את תיפלי לבור שבמו ידיך כרית לעצמך. השתגעת . זה ממש אטרקטיבי שפדופיל מצליח להשיג לעצמו תמימה לכמה זיונים ומרושע מצידו של הזקן שכובל אותך לחייו.
תעדכני את הפורום כשבעלך הזקן ילווה את בנך לגן הילדים - איזה צחוקים יעשו על הילד המיסכן!!! ובכלל- לטירונות! הזקן יגיע עם פיליפינית צמודה ואת תשתרכי בוכיה מאחור.. יחשבו שאת הנכדה שלו. אטרקציה מטורפת.
תעדכני. אני מת מסקרנות

התחיבת לעדכן אותנו

לי יקרה!
ככל הנראה לבן זוגך דאז , הצורך בזוגיות אתך לא בעוכריו. בריחתו של האב ל-5 ילדים, מהתמודדות עם בנך הקטן, תמוהה. ועל פניו, נראית כתירוץ להיפרד ממך. אילו רצה בך מאוד- היה עושה מאמץ לתקן את הקֶצֶר ולתקשר עם בנך, אדיפוס הזאטוט בן ה-3, שהשתמש במניפולציות (של ילד בן 3) לתפוס עלייך חזקה. יש דרכים לנו המבוגרים לראות את נבכי נפשם של הקטנטנים, להתקרב ולהתמודד עם פחדיהם. בכל מקרה, לעולם לא מאוחר לאב ל-5, הגרוש, לקבל יעוץ מקצועי כיצד לתקשר גם עם ילדיו הוא, ולצאת מה"טראומה" ומה"התעללות" שבנך הקטנטן "אחראי" לה. בפרט אם אכן רוצה לשוב ולבנות קשר ללא חששות.
זו דעתי, אבל יש גם אפשרות אחרת שיש לבן זוגך פגיעה עמוקה שכנראה אפילו לא מודע לה. כי אם ילד בן 3 גורם לו לטראומה, אז ודאי שצריך לפנות לאיש מקצוע כדי לפגוש בסיבות האמיתיות לפחדים שהובילו אותו לחשש הגדול מפגישה עם ילדך בן ה- 3