פורום יחסים, זוגיות ונישואין - יש לך שאלה?

לקבלת תשובה רחבה ומקיפה, יש להציג הודעה זו בפורום: [a href='Forums/פורום_סקס_ויחסים' id=link]סקס ויחסים[/a].

התלבטות נוספת
חודש שלא נפגשנו מפחית את עוצמת הגעגוע,
ופגישה לצורך פרידה עשויה להגביר את קושי הפרידה.

יחד עם זאת כן חשוב לי להיפגש ולהיפרד יפה ונכון.

שאלתי את עצמי למה ומעבר לכך שזו הדרך בה הייתי מצפה שיפרדו ממני לא מצאתי סיבה נוספת
אשמח לתובנות

שלום לך,

נראה שעל אף הקשיים יהיה לנכון לסיים את הקשר בפגישה. בכל זאת מדובר על קשר של שמונה חודשים, ויש רגשות חיוביים שלך כלפיו. כמובן זה עשוי לעורר געגוע, תחושת החמצה וכו'- אך להערכתי זה צריך להיעשות בפגישה גם עבורך- שתחושי שזאת באמת סגירת מעגל שלך - וגם עבורו- שיבין שהפעם זה באמת רציני.

נראה שאת מאוד רגישה ואכפת לך שהצד השני לא יפגע וזה בהחלט ראוי להערכה.

לגבי שאלתך הנוספת, אין ממש מתכון קל להתגבר על פרידה ולהמשיך הלאה- אך להערכתי שיחת סגירה בפגישה יכולה לסייע לך להמשיך הלאה. כמו כן לחשוב על נסיבות הפרידה ועל כך שאת למעשה מחפשת משהו שהוא, בן הזוג,בשלב זה לא יכול להעניק לך - וזה גם יכול לסייע להתחיל קשר חדש ולהיות פנויה רגשית. מעבר לזה- "הזמן עושה את שלו", אמנם קלישאתי, אך נכון במידה רבה.

מאחר והסיבות לסיום הקשר
הן לא כי הקשר מיצא את עצמו, האם נכון לשמר קשר של ידיד ולו טלפוני

הי שוב,

אני לא מאוד מאמינה בקשרים כאלה- הם בד"כ עלולים לעכב קיום מערכת יחסים אחרת, או שפשוט גורמים לצדדים לחזור זה לזה, למרות שזה לא הצעד הנכון. מעבר לכך, לראות אותו עם חברה חדשה או הפוך - הוא , אותך עם מישהו חדש - עלול לגרום לקנאה, לתחושת תחרות, לעלבון וכו' ולכן להערכתי לא כדאי.

בריא יותר, בעיניי, לנתק את הקשר ולהתחיל מחדש, נקיה.

כמובן - יש גם דעה שאומרת אחרת, החשוב הוא שתהיי שלמה בקבלת ההחלטות מתוך הרגשה של מה שנכון לך. מקוה שסייעתי.

ג'ו שלום,

אני מבינה שמאד לא נעים לגלות כזה דבר ושזה עלול ליצור, כפי שאת מתארת, פגיעה באמון.

מאד טוב וחשוב שהדברים כן יצאו ביניכם ושלא שמרת אותם אצלך ושוחחתם עליהם.

לגבי המעשים עצמם, בהחלט יתכן ומעבר לשוטטות באתר עצמו, אין דברים בגו.

כלומר, הוא לא עשה כלום ויש סיבות שהביאו אותו פשוט להציץ ולבחון, לאו דווקא בכלל להוציא אל הפועל (בגידה, סטוץ, רומן וכו'..)

מה יכולות להיות הסיבות? שונות ולאו דווקא קשורות אליך.

כיום אתם במקום של הזוגיות היציבה, שכמו שאת מתארת וכמו שיש בכל זוגיות, יש בה עליות וירידות, יש לכם משפחה עם ילדים, עבודה, "החיים זורמים" כמו שאומרים.

יתכן והוא רצה לבדוק מה הוא "שווה", את הגבריות שלו, יתכן וזה יצר מציצנות של לראות את "המרחב האסור" מבחינת היכרויות, דווקא של מין.., שעשוע, גירוי וכו'..

מבלי להוציאם דווקא אל הפועל.

והוא עדייך יכול להימשך אליך.

יתכן ששווה לכם לשוחח על כך לאחר "הסערה הראשונה של הגילוי" ובאמת לנסות לבחון מה קרה לו שם, חשוב גם לדעת שבזוגיות, יש מרחב לכל אחד לקחת את המיניות ביחד וגם לבד וזה לגיטימי (אוננות לדוגמה). כלומר, שיש הימצאות של שני המרחבים אחד לצד השני.
כל עוד אינו פוגע במערכת היחסית המינית ביניכם.

(זה לא קשור לתחום אתרי היכרויות שלא אמור להיות בזוגיות מונוגמית, אלא דוגמה כללית).

אפשר לדבר בכלל על דברים שקשורים לנושא וגם לראות מה עוד מסקרן אתכם כזוג ומפה לבחון מה סקרן אותו.. לקחת את השיחה גם אליכם כזוג - האם משהו חסר? האם רוצים משהו נוסף? ועוד..

את מאד מעריכה אותו ואוהבת אותו ומציינת שהוא אדם ובעל טוב וקשוב.. אני מאמינה שאפשר לעבור את משבר האמון הזה.

מאחלת לכם הרבה הצלחה,

תודה רבה על התשובה נתת לי כח להמשיך למרות שהרבה פעמים נכנסת למחשבות כל כך קשה לצאת ממנה מרגישה שהמשפחה שלי הולכת להתפרק רק משטות ... מרגישה שבגד בי , לא העריך .מה שבנינו.. איבדתי את החשק מהחיים בכלל ... מאוכזבת .. למרות שאני בן אדם מאוד חייכנית ..
וגם אני לא שיתפתי אף אחד חוץ ממנו ... עזרת לי כל טוב לך
תודה רבה

התחושות שלך מובנות מאד,

אני מקווה מאד שתוכלו לצמוח ממה שקרה.

בהצלחה רבה!

האם האימון יחזור ?
האם זה נכון שלפעמים הקשר מתחזק יותר אחרי מקרים כאלה ?
כי מאז אותו רגע אני מרגישה שהוא באמת אכפת לו מאוד מהרגשות שלי... וגם אני התחלתי להעריך אותו יותר ובמיוחד ביחס האכפתי שלו ...

ג'ו שלום,

קשרים רבים יכולים לצמוח ממשבר, מכאב ומכל מיני מצבים, גם ממה שאת מתארת.

זה קורה בעוד סיטואציות בחיים שלנו כבני אדם, צמיחה מתוך מקומות כאילו.....

מאחלת לכם לעבד את הדברים ולהמשיך בזוגיות טובה עם הדדיות.

לפני זמן שיתפתי אותך שגליתי את בעלי מתכתב באתרי הכרויות סקס ..
אני את האמת לפעמים מרגישה שזה סתם איך שהוא מתאר סקרנות ולא מעבר..
אך הרבה פעמים גם אני מסתגרת בחדר ומרגישה שזאת בעצמה הייתה סוג של בגידה וזה מאוד כואב לי ... למרות שהוא חוזר ונשבע שהוא רק אוהב אותי ומעולם לא רצה אחרת..
זה מאוד מקשה עליי בחיי כל יום , מחפשת לו בהרבה דברים כדי באמת לראות שבאמת הוא מעריך אותי ואוהב או לא ...
הוא לא משתף אותי בענייני עבודה שלו וזה גם מכעיס אותי ונותן לי הרגשה שהוא באמת לא מעריך ושאני לא חשובה לו ..
אתמול שמעתי מהמזכירה שלו במשרד שהכניס עובד חדש קרוב משפחה למשרדו והוא לא שיתף אותי בעניין זה אלא אחרי ששאלתי אותי והוא טוען לא היה הזדמנות להגיד...
אני כעסתי מאוד והרגשתי בנחיתות ... אני לא חשובה אצלו לא אוהב אותי כמו שהוא אומר ,..
הוא אומר שהוא אוהב ומעריך אותי מאוד ומוכן לכל בשבילי ... אני כועסת ... בסוף טוען שנמאס לו שאני כועסת על קטנות ושאני לא סולחת על מעשיו ... זה לא בשליטתי ..
קצת מודאגת שבאמת נמאס לו כי אני אוהבת אותו וגם מצד שני כואב לי איך שהוא לא משתף אותי ,.
מה דעתך ? איך אפשר לשפר ?

ג'ו שלום,

לא מומלץ ואף קשה מאד להסתובב עם תחושות של חוסר עניין מהצד השני או שאולי את לא חשובה בענייו (לא רק במה שתיארת לגבי אתרי המין וכו'..) אלא בכלל אני קוראת עכשיו דברים שאת מעלה כמו תכנים שהוא בוחר לשתף, עד כמה את חשובה לו יותר בכלל במובן של זוגיות כאשתו, כאדם, כמכלול.

כאן לדעתי המוקד שמביא אותך להרגשה של נחיתות מולו ושל כעסים.

על כעסים ורגשות ודברים שמפריעים בקשר מומלץ לא להשאירם "בבטן".

אלא להפך, להעלותם כפי שהמלצתי לך בתקשורת זוגית, בצורה לא שיפוטית, אלא כזו שאת מדברת שפה של "אני מרגישה, זה גורם לי לתחושות של".. "חשוב לי בזוגיות ש"..
במידה והוא מבטל את דברייך, מומלץ שתאמרי לו שבזוגיות שרוצים שיהיה טוב אחד לשני, כמו שאת רוצה שלו יהיה טוב, חשוב לשוחח על הדברים, גם הטובים והמחזקים כמובן וגם על הדברים שרוצים שיהיו ומה יותר מעכב.

אנחנו לא יודעות מה הוא מרגיש/חווה/על אילו צרכים מה שאת מתארת עונים לו ובכלל יתכן שאת מאד חשובה לו.. אך את מרגישה אחרת ועל זה חשוב לעבוד וקורה כאן מתיאורך משהו ברמה הזוגית.


במידה ולא תצליחו לתקשר בשיחה ביניכם ותרגישו שצריך משהו מעבר, תמיד ניתן ומומלץ לפנות לאיש מקצוע - מטפל/ת זוגי/ת ולעבור שם תהליך של עיבוד התכנים ועבודה על הזוגיות שלכם.


בברכה,

אילן שלום,

הרגשות שלך מאד מובנים.

היית נשוי לאישה שגילית שהיא נמשכת לנשים. זה כמובן לא באשמתך או באשמתה.. אך החלק של השקר ושל הסתרה וגילוי כזה עשוי לפגוע במקומות כמו אגו גברי, אמון זוגיות ועוד.

עם בת הזוג הנוכחית שלך, חווית גם תקופות של שקרים בתוך הזוגיות (=דפוסים שהיו גם בחיי הנישואים שלך) אך היית אמפתי כלפיה בגלל הליכי הגירושין.

החרדות שעברו עליך מובנות גם הן. להרגיש לעתים תכופות פרידות, חזרות, שוב פרידות, יוצר מצב של בלבול, חוסר ודאות ועוד רגשות לא פשוטים ובוודאי לא יוצרים ביטחון או מאפשרים לבסס זוגיות.

אני חושבת שהילדה היא סימפטום וכן הבכי שלה ואתה מיטיב להבין את זה.

אני חושבת שמה שכשאתה כותב "אני לא יודע מה אני מרגיש" נובע מהמקומות של אי היציבות בקשר, מה שיכול להביא לרגשות מבולבלים, לעתים אף סותרים, מתלבטים ועוד..

הייתי מציעה לך לקחת איזו נשימה. אתה בחור צעיר. תחשוב מה אתה רוצה.

האם אתה בתקופה שאתה רוצה קשר רציני? האם אתה רוצה קשר רציני עם בת הזוג שלך? האם אתה יכול לדבר אתה גלויות על הכל? תקשורת פתוחה?

האם אתה רוצה כרגע מנוחה לעצמך?

אם אתה רוצה קשר רציני עם הבחורה הזו זה חייב להיות ללא שקרים, לבחון מדוע יש את כל הפרידות הללו, מה הטריגרים (זרזים) שגורמים להם לקרות..

ולא להתפשר על להיות בקשר שאינו באמת הדדי, עם אמון, משהו אחר מחוויית הנישואין שלך.

להתקדם הפעם לקשר אחר, טוב יותר, עם אמון, עם הדדיות ועם החלטה להיות יחד.

גם אם זה יהיה בסוף אם מישהי אחרת.

אני מאחלת לך הרבה הצלחה

עדי שלום,

בולט בהודעתך שאת לא כ"כ שותפה להחלטות לגבי החתונה וחוסר הידע מתי ההחלטה/ההצעה תגיע מאד מלחיצה אותך.

יש בהחלט הצעות לנישואין שמגיעות בהפתעה אך את מתארת כאן איזה תהליך שקורה לאט לאט הדרגתי ומלחיץ אותך וככל שהבנת שהוא מתקרב, גבר הלחץ שלך.

השאלות שאת צריכה לשאול את עצמך האם את בשלה כרגע למסד את הקשר? האם טוב לך עם החבר שלך? האם היית רוצה לקום לצידו בבוקר ולחיות אתו? ובמילים אחרות, האם את רוצה להתחתן אתו?

חששות לפני החלטות גדולות בחיים הן טבעיות - גם כאשר ההחלטות חיוביות.

הצפה רגשית יכולה לבוא גם בעקבות משהו טוב בחיים.

אני חושבת שאת צריכה לדבר עם חבר שלך על מה שאת מרגישה.

האם את מרגישה שאת רוצה חתונה רחוקה יותר? קצת יותר זמן?

האם ההתלבטות היא חשש מנישואין או משהו שהוא בתוך הקשר וכאן מאד חשוב לעשות הפרדה.

אל תחששי לדבר אתו על רגשותייך לגבי כך שאת מרגישה שאת רוצה להיות חלק בתהליך זה וזה עוזר לך ויתכן ואת פחות אוהבת הפתעות...

בכל אופן, אל תיאבקי ברגשות שלך, תנסי להקשיב להם. אילו קולות הם של משהו בזוגיות ואם יש משהו כזה אז אפשר לשפר אותם אולי ואילו קולות הם חשש מנישואין ומה אפשר לעשות בנוגע לזה אם את רוצה.

שאלת על לחזק את הביטחון שלו. הייתי ממליצה לך לחזק את הביטחון שלך... פי מה שנראה הוא די בטוח בדרך שהוא הולך ורציני.

ללא שום שיפוטיות, תנסי לבחון את כלמה שהצעתי כאן..


מאחלת לך הרבה הצלחה

שני שלום

את עברת חוויה מאד לא פשוטה ומטלטלת, זה לגמרי מובן מה שאת מרגישה.

קשה מאד עד בלתי אפשרי לתפקד כ"רובוט" ומיד אחרי דבר כזה לצאת ושגברים מיד ימצאו חן בעינייך ומיד תמצאי את החתן הבא..

אני קוראת מבין שורותייך הרבה מאד לחץ ויש בי רצון לכתוב לך - קחי נשימה...

יש לתת כבוד לתהליכי אבל בחיים (לאו דווקא אבדן - מוות של איש יקר, כולנו כבני אנוש עוברים תהליכי אבל/פרידות ועוד.. ...)

ומכאן להסיק את מה שקרה בזוגיות שלכם. איך אפשר אחרת בפעם הבאה.

לחץ בחיים לא מוביל להישגים או למציאה של זוגיות טובה. את עלולה למצוא את עצמך מתפשרת על כך גבר רק בשביל להתחתן ולהביא ילדים ואולי לשים "וי" על המטרה אך להיות אומללה או לשדר את הלחץ הזה..

המטרה היא קודם לרפא את עצמך מהפצעים של מה שקרה לך ואח"כ לצאת ממקום של קבלה: ראשית של עצמך, אח"כ יהיה לך הרבה יותר קל לקבל את האחר, גם אם אינו מושלם (ואין כזה) ועם זאת, מישהו שהוא מספיק טוב בשבילך שיהיה בן זוגך.

את בחורה צעירה. אני לא יודעת אם את דתייה או לא אבל את צעירה ואת עוד יכולה להכיר ולעשות הרבה מאד דברים בחיים.

בשלב הזה הייתי מתמקדת בדברים שעושים לך טוב. אולי להירשם לקורס/חוג/ מפגש עם עוד אנשים שיכול מאד לעשות לך טוב, קבוצות השתייכות (דרך פייסבוק ועוד..)

פיתוח תחביבים ועוד.. כאשר את תהיי רגועה ותצאי מהדיכאון.. את תראי שהרבה דברים יוכלו להיפתח בפנייך.

התחושה שאת מעלה כאן הוא שעברת אבדן שעוד לא עובד ב"ע" ואת לא בשלה להמשיך הלאה (בנתים, זה זמני).

תני לעצמך את הזמן הראוי לטפל בעצמך (במידת הצורך אם יש דיכאון אפשר לטפל אצל רופא ומטפל רגשי). או בכלל להיעזר בשיחות בתקופה זו.

אני מאחלת לך הרבה הצלחה ובאמת מאמינה שעם עבודה עצמית, לתת לעצמך את המנוחה הזאת ולפזר את הלחץ, יביא אות אל מטרות טובות בחיים.

שלום לך,

אתה מתאר מצב מאוד לא פשוט, בהחלט ניתן לשער עד כמה הדבר מצער אותך.

קודם כל, כנראה זיהית נכון ומשבר המעבר יחד יצר אצלך מחסום כבד יחסית להמשך הקשר. כנראה חילוקי הדעות בדבר הסכם הממון לא היו ממש מעובדים- כלומר- היה שם איזה משבר זוגי שלא ממש טופל עד הסוף. החלטתם לא לעבור יחד ובהחלטה זו למעשה שמתם את הסכם הממון כהוא זה שמנהל את מערכת היחסים- ואתם כבר לא מנהלים אותה, עד היום. משהו התגלגל ככדור שלג.

הטעות היתה שלא יכולת להגיע לבת זוגתך ולהגיד לה- אני מריר, אני כועס, אני מתוסכל, ואני חייב שנדבר, שנפתור את הדברים. כי פה למעשה חלה התפנית של ללכת החוצה ולחפש "נחמה", או "הקלה" בחוץ. לא בגדת- אבל פנית למישהי אחרת כדי למצוא הקלה להרגשתך. עבור בת הזוג כמובן מדובר בבגידה באמון.

לשאלותיך:
כל הסיפור הזה למיטב הבנתי קרה בחודש האחרון. כנראה שעדיין זה זמן מועט יחסית לעכל, מהצד שלה, את הדברים. בשלב זה הייתי מציעה שתשוחחו או שתכתוב לה, אם קשה לך, שכדאי לקחת הפסקה. ולא כי אני חושבת שאתם חייבים להיפרד- אלא מציעה, שפסק הזמן יוכל להביא שקט ו"ניקיון", על מנת שהיא תחווה את התקופה הקרובה בלעדיך- שהיא תחשוב על הכל, והיא תבחר- האם להמשיך להאמין בך ובקשר, או לא. כי מה שקורה כרגע הוא תסכול על תסכול- בכל מקרה כבר הגעת למשבר הזה מתוסכל, ועכשיו קורה מצב בו אין ממש החלטה על המשך הקשר. ולכן מתוך כבוד לה ולזוגיות- תציע לה לפחות שתיקח כמה שבועות לחשוב על הדברים, עם הצעה בתוקף לטיפול זוגי.

אם אתה מעוניין שהקשר יתקדם- אל תציב לו תנאים בשלב זה של מעבר לגור ביחד. זה יציף שוב את כל נושא הסכם הממון ושוב יכניס אתכם לפלונטר של חילוקי דעות. מה שאמור כרגע להיות לנגד עיניך הוא אך ורק בניית האמון, גם אם זה יצור מצב שבו לא תגורו ביחד עוד תקופה. כלומר, להמשיך את הקשר בפורמט המקורי, עד להצלחה של החזרת האמון- אח"כ, לחשוב על מעבר יחד ואיך גם בתוך המעבר הזה- אתה מגיע לקראתה. כי אני לא בטוחה שעוד משבר לקשר (הסכם ממון וכו') יהיה נכון. אז לשאלתך- זה ניתן, אם תחזיר את האמון.

בהחלט ניתן להחזיר את האמון בקשר והעובדה ששום דבר מעשי לא קרה שם, פיזית, יכולה לעודד את הסיכוי. היא כרגע לא מאמינה אולי מתוך כאב, אבל שלוש שנים יחד יכולות להעיד על קשר טוב סה"כ, וחשוב להזכיר לה מצבים אחרים בהם היית נאמן וטוטאלי, וכן לקחת אחריות על כך שיש מקום ללמוד איך להגיד את הדברים ולא "להתנהג" אותם (כמו ללכת ולדבר עם מישהי אחרת).

לגבי המשפחה שלה- זה החלק הקל לדעתי. כמו שהיא "שיווקה" אותך עד כה, כך היא תמשיך לעשות- ככל שהקשר יתנהל חיובי בעיניה. כלומר, כשתתפייסו, תלכו ליעוץ, תחזר אחריה, אחרי האמון שלה, תפייס אותה, תבצע תהליך של ממש, תראה לה הבנת את הטעות ואתה לוקח אחריות- כך היא תוכל גם לשדר זאת כלפיהם.

בהצלחה רבה,

אופיר שלום,

לא רשמת בת כמה את אך אתייחס כלליות.

ראשית אני לא בעד הכללות. יש הכל מכל.

יש גברים שיוצאים עם מבוגרות מהן ויש שצעירות מהן או סביב גילן.

יש גרושים שכלל לא מעוניינים בילדים נוספים.

אם את תרצי ילד נוסף ואינך יכולה להרות מפאת גילף/מצב ביולוגי, יש דרכים שונות היום אימוץ/אומנה ועוד דרכים..

אני בהחלט מבינה שהחזרה לשוק הפו"פ הוא לא פשוט, צריך להסתגל, בפרט לאחר גירושין מאחלת לך שתמצאי את האחד שלך....

אך שמחשבות אלו לא יעקבו אותך..

בברכה,

לולה שלום,

מבינה אותך ואת לבטייך.

זה לא פשוט להתמודד עם שתלטנות וצורך לרצות כל הזמן כאשר האובייקט השני רואה את עצמו וכאשר בפועל, יש אובייקטים נוספים התמונה (=אבא שלך, שיהיה בריא, אמך ועוד רבים...)

מה שחשוב שאת ובן זוגך יד אחת בכל הדברים האילו ולא מסתכסכים על הרקע הזה וזה חשוב שישמר כך, כי המערכת ביניכם חשובה בכלל ובוודאי כאשר אתם עומדים להפוך למשפחה.

יהיה צורך לשים גבולות ולהבהיר שיש מצבים שבגינם אירוע צריך להתרחש ביום X ולא ביום Y.

צריך לראות אם לשבת אתה ולדבר אתה שאתם משפחה וחשוב לכם יחסים טובים ויש דברים שאתם כיחידה זוגית ועוד מעט גם כיחידה זוגית וגם כיחידה הורית מקבלים החלטות.

הייתי מבקשת מבן זוגך שיקיים שיחה כזו עם אמו.

לגבי כספים, אני מבינה שאי רצונה לעזור כמו הורייך הוא לא פשוט אך אין לכם כ"כ שליטה כאן.
האם יש שם אבא בסיפור? מישהו לדבר אתו כלל? (אני יכולה להניח עפי תיאורך שהאם מחליטה שם)

לגבי העתיד, יהיה צורך לגייס אסרטיביות. יש מקרים שבוודאי אפשר להתגמש ויש מקרים שאתם תחתכו החלטה והיא תתמודד אתה - היא גדולה כמו שאומרים ופה אל תיגררו אתה לריב. הוחלט וזהו. מבחינתם אין מקום לריב, יש מצבים שזה יצא לשביעות רצונה ואולי אפילו גם אתם תרצו ככה ויש מקום שלכם כזוג יש אמירה.

חשוב לזכור שצורך בשליטה והכתבה זה מהמקום שלה (מכל מיני סיבות).. - אין בכך קשר אליכם וצריך לעשות כאן הפרדה (=אינני מציינת שהיא פשוטה....)

זו חלק מהעבודה שאתם תא נפרד ותפגשו יחד באירועים משפחתיים.


אני מקווה שמהלכים אילו יפחיתו אצלך את הכעסים והעצבים... מעבר לכך, אולי תצאו לחופשה מרגיעה, תצאו, תעשו דברים שאתם אוהבים...

תייצרו לכם בחיים דברים שאין בהם את כל הסטרס הזה ואם כזה יגיע בקשר לאירועים ועוד.. אתם תעשו ממנו את המינימום.

מאחלת לכם הרבה הצלחה,

אנונימי שלום,

בעייני פחות מטריד נושא הנשיקה על השפתיים, אלא יותר להמשיך את מערכת היחסים ביניכם בלי שתרגיש איזה כובד של סוד גדול שרובץ עליך.

פנטזיות הוא חלק מהמרחב של האדם, בין אם פנטזיות כלליות או מיניות.

זוהי לא בגידה.

עצם המשיכה ושיש אובייקט קונקרטי (הבחור) וששוחחתם על כך, העלתה אצלך את המשיכה, הרצון לומר כן, אך הנאמנות לחבר היא שגרמה לך לסגת מכך.

אני הייתי ממליצה לך לא לספר את זה אבל זה בתנאי שתצליח לשחרר את זה בעצמך, לא להיפגש עם הבחור באופן כזה יותר וזה לא פשוט אם מישהו עובד אתך.

לא קיימת אתו יחסים או ניהלת אתו רומן.

הייתי עתה משקיעה את האנרגיה במה גרם לך להגיע לחלק הזה ויש סיכוי זה מה שציינת : שיש בעיות בסקס.

בעיות בסקס יכולות להיות בכל מיני אספקטים: בעיות חשק, ועוד הרבה.. ובזוגיות שיש אהבה ועוד דברים טובים כמו שאתה מתאר - הן ניתנות לפתרון.

האם בן זוגך יודע מה אתה מרגיש?

(מבחינת הסקס, האם אתם מדברים על כך?) אם אתם מתכננים עתיד יחד יש אפשרות ללכת לטיפול אצל מטפל מיני (סקסולוג) שהוא גם מטפל זוגי.

לפני כן.. אני מעבירה אותך לאחר תשובתי לפורום מתאים שישפוך אור נוסף על תשובתי ואולי תוכל לפרט שם יותר אם תרצה.


מאחלת לכם הרבה הצלחה,

לקבלת תשובה רחבה ומקיפה, יש להציג הודעה זו בפורום: [a href='Forums/פורום_מין_וסקסולוגיה' id=link]מין וסקסולוגיה[/a].

the best שלום,

ראשית, חשוב לבחון האם ניתן להחזיק קשר ולבדוק את ההדדית שלו והאופן שלו במרחק כזה (את בארץ, הוא בחו"ל).

ציינת שלא היה קשר אינטימי מעבר לחברות רגילה.

אני מאמינה בלדבר את האמת ואין בכך כל סתירה בזה שאת "חונקת" אותו כדברייך.

ממה שאת מעלה כאן זה לא משתמע שזה הקשר. את נשמעת מודעת למה שקורה בקשר ואת מודעת לכך שאת לא רוצה להפעיל עליו יותר מידי לחץ.

הייתי פונה בסגנון של היה לך מאד נעים בחברתו, בתחושתך מאז שחזרת ארצה, את מנסה ליזם את הקשרים ואת לא מציינת את זה ממקום של פנקסנות, את רוצה לשאול אותו מה הוא מרגיש? האם הוא היה רוצה קשר? מה הוא חושב? ובאמת מנסה לברר האם יש איזה רצון לקדם את הקשר.

אין בבירור כזה שום "חניקה" או "רדיפה" וכו'..

אני לא יודעת מה קורה בצד שלו.. יתכן וזה שאתם גרים רחוק, אולי אלו דברים אחרים שלא בטוח כלל קשורים אליך..

אבל על מנת לסגור עם עצמך את המעגל שאני קוראת שמתסכל אותך, הייתי מנסה לעשות את הפניה הזאת.

לא לפחד מלהיות ישירה (בעדינות), לבחון, לבחון גם איך את מרגישה עם מה שעולה.

במידה ובאמת מגמה זו ממשיכה ואת "מחייה" את הקשר, אולי שווה להסיק את המסקנות ולמצוא קשר שיענה לך על רצונותייך ועל רצונות בן זוגך העתידי.

אם הוא יבחר לברוח מכנות, כנראה שהוא לא בשל, לא שם עדיין וזה לא משהו שמתאים לך...

מ"חניקה" דווקא בורחים לעתים.. אך זה לא העניין שמתואר כאן....

אני מאחלת לך הרבה הצלחה,

ייתכן ולא הייתי ברורה מספיק:לא מדויק שאני בארץ והוא שם כי אני שם יותר מפה והור מודע לזה. גם קבענו את הפגישה הבאה שלנו הוא תכנן עבורינו טיול וזה היה ביוזמתו לגמרי. דבר נוסף אני בשלבי מעבר לשם בגלל עבודה. גם את זה הוא יודע. 2. לא היו בינינו יחסי חברות רגילה. היו יחסים אינטימיים שהיו מלווים בהרבה עניין אישי, טיולים וכו.רק לא שכבנו כי פחדתי שהקשר ינותק והעדפתי לשמור זאת לפעם הבאה כדי לוודא שאנחנו באמת משמרים את הקשר ולא אפגע.השיחות שלנו הן שיחות מאוד אינטימיות, ואם אהיה לגמרי כנה-שיחות סקס ברובן.בהתייחס למה שהוספתי כרגע. ובהתאם לשאלות ששאלתי, מה תהיה תשובתך ?

בהמשך למה שציינת עכשיו (הפרטים שלא ידעתי) אני עוד יותר מחזקת את עצתי.

שאני מאמינה ששווה ליצור תקשורת פתוחה ולשקף ביניכם את מה שקורה בקשר וזה בסדר גמור שאת תתחילי ולבדוק באיזה כיוון הוא בקשר ביניכם.

אין כאן "חניקה" "רדיפה" אלא "לשים דברים על השולחן" ולהיות כנים. מה שיצור תקשורת אדפטיבית וטובה.

בשיחה תוכלו גם לברר אם יש משהו שמפריע ולבדוק איך ניתן לגשר עליו.

את תצאי עם הרגשה שעשית כמיטב יכולתך..

כי הדבר ההפוך - להיעלם (ואני בהחלט יכולה להבין שלפעמים אם אין תגובה מהצד השני רוצים קצת להיעלם..)

לא יקדם לגמרי את הרצון.

שמרי על ערוץ פתוח. דברי בכנות. אם זהו בן זוגך, הוא יוכל להכיל את זה...

הרבה הצלחה!

בנוסף חשוב לציין שאת השיחה של לאן פנינו כבר עשינו. דיברנו כבר המון והדבר היחיד שהוא חשש מננו בלהיכנס לקשר זה:"אבל אם נהיה בקשר את עלולה שטב לחשוב ששכחתי אותך" .זה נאמר לאחר שכשנפרדנו וחזרתי לארץ לא שמעתי ממנו יום ואז לחצתי עליו ואמרתי לו שאני מבינה ששכח ממני. זה עבר מאז הכל היה מדהים הקשק פרח והתקדם. ואז שמתי לב שרק אני יוזמת את התקשורת ושזה עלול להוביל לכך שהוא יאבד עניין במהרה. לכן נעלמתי לשבועיים אלא שהמטרה לא הושגה ולא שמעתי מננו. בנתיים הגעגועים והדאגות מציפים אותי ואינני יודעת איך לחזור לקשר בצורה שלא תשדר נואשות אבל שכן תבהיר לו שאם הוא מעוניין בי מוטב שיתרום גם הוא כי אני לא מובן מאליו

אלו בדיוק הדברים שתאמרי ללא שידור של נואשות.

וחלק מהשיחה היא מה המשמעות שאת תחשבי שהוא שכח אותך ואיך ליצור מצב שזה לא יהיה ואיך אתם מתקשרים כאשר את בארץ..

כל זה חלק ממה שאתם בונים ואין סתירה לשיחה שהייתה בעבר..

תודה רבה על התגובה.
זה אומר שלשכוח ממנו כשאני רוצה בדיוק להפך ומבלי לדבר איתו זה לא הפיתרון לפי מה שאני מבינה ממך, נכון?

את החלק הזה לא הבנתי:"וחלק מהשיחה היא מה המשמעות שאת תחשבי שהוא שכח אותך ואיך ליצור מצב שזה לא יהיה ואיך אתם מתקשרים כאשר את בארץ.. " תוכלי להסביר שוב?

האם זה בסדר לספר לו שהתגעגעתי? או שזה בדיוק ישדר את הנואשות שאני לא רוצה בה? הייתי רוצה לשאול, על פי מיטב הבנתך ונסיונך- מב יכולה להיות הסיבה לנתק הזה? האם בכלל יש לזה סיבה או שהוא בכלל לא שם לב לזה, ומבחינתו הכל כרגיל וכלום לא השתנה וזו רק אני שמחפשת משמעות לכל מעשה או חוסר מעשה שלו?

תראי, אני יכולה לענות במגבלות הפורום, כי יש דברים שאני לא יכולה לדעת (מה הוא מרגיש, חושב מתכנן וכו'..)

לגבי המשפט שלא ברור, אסביר שוב:

כוונתי שחלק מהשיחה והתקשורת ביניכם תכלול למה הוא מתכוון במה שהוא אומר שאת תגיעי למצב שתחשבי שהוא שכח אותך (איך מגיע למסקנה זו?) למעשה בגדול - ליצור ביניכם תקשורת טובה בלי "לנחש" או "להתנהג" כעס/התרחקות במקום לדבר עליה, מה שאנשים לעתים עושים, אך זו לא התנהגות שעוזרת.

לומר שאת מתגעגעת לא משדר נואשות.

לגבי מדוע נוצר הנתק? יכולות להיות סיבות שונות, אך במקום להטריד עצמך בכך, הייתי בודקת ביחד אתו את זה בשיחה, בכנות ובהדדיות.

בברכה,

אני פונה אלייך שוב. פעלתי לפי עצתך
לאחר אותם שבועיים שנותק הקשר יצרתי איתו קשר. מכל העצות שקיבלתי שלך-שהייתה ללכת עם כל הכנות והלב- עבדה הכי טוב. אני כותבת לך בכמה הודעות כי לא הכל נכנס באחת. מקווה שלא יווצר בלאגן בסיפור. סליחה שזה ארוך...אך כדי שתוכלי לעזור אני חייבת לתת תמונה שלמה ככל האפשר .

 עשינו שיחה שהייתה ממש טובה אמרנו כל אחד מה הוא רוצה והסתבר להפתעתי שהוא לגמרי מעוניין. הוא אפילו הבטיח שהוא לא יעלם אחרי הסקס כי הוא אמר שאני נותנת לו משהו שאף אחת אחרת לא מסוגלת לתת לו וזה את הלב שלי. הוא באמת היה כנה- כך האמנתי והשיחה בכלל הייתה כי אמרתי לו שאני מפחדת שהוא יעלם והוא אמר: "אז בואי נראה איך לגרום לך לא לפחד ולדעת מראש למה לצפות "

הסכמנו שאם משהו יפריע במקום להעלם זה לזה נדבר כמו שני אנשים בןגרים ולא נשחק משחקים.

לאחר מכן נתתי לו שקט של שבוע כי זו הייתה שיחה אינטנסיבית רגשית והרגשתי שזה נכון בשביל הקשר.

ואז יצרתי איתו קשר. הדבר המפתיע היה שמיד כשקיבל את ההודעה ממני הוא עשה את הצעד והרים אליי טלפון... זו הייתה הפעם הראשונה שדיברנו בטלפון. ועוד ביוזמתו!.. הןא שאל מתי אני באה אליו ואמרתי לו שאודיע לו.( מזכירה לך שהוא גר בחול)
זה היה סופש אינטנסיבי ולא הצלחתי להתאפק ושלחנו תמונות אחד לשני... של איבר המין ועשינו "סקס" בטלפון כמה ימים ברצף...  ( זו לא הייתה הפעם הראשונה שעשינו את זה וירטואלית אך הפעם זה היה אינטנסיבי מאוד)
הוא גם אמר לי אחרי זה : "את רואה? עשינו סקס אתמול ולא נעלמתי לך"
פתאום  היה משהו מוזר...
עשינו שוב בטלפון... והפעם סליחה על התיאור... גמרנו ביחד.. 2 שניות אחרי שהוא גמר "נותקה " השיחה. לא הבנתי מה קרה אז התקשרתי. ושאלתי אם זה נותק ורק אז הבנתי שהוא ניתק... הוא רק שלח הודעה : זה היה ממש טוב."

בערב דיברנו שוב. ביוזמתי. הוא כתב שהוא והוא לבד. וקורא ספר אבל שיתף איתי פעולה לגמרי. הוא רק הוסיף " לבד זה לא משהו שאפשר לחלוק" והמשיך בשיחה.
פתאום הוא כתב ; "תצטרכי להנות עם עצמך. כי אני רוצה להיות לבד" ונעלם.... אני מניחה שהייתי אמורה להבין עוד קודם לכן שהספיק לו ממני להיום אבל מאחר והוא המשיך וזרם בשיחה לא הבנתי את זה.

מיד הרגשתי שמשהו לא בסדר ושאלתי אם נמאס לו ממני. הוא לא ענה. ונכנסתי ללחץ.

הוא ענה רק בבוקר שאני צריכה לכבד את הזמן שלו. ושהוא לא זמין מסביב לשעון.

ושהוא צריך לפחות שבועיים הפסקה.

ממש השתגעתי באותו רגע כי הוא הבטיח לי שאם יקרה משהו והוא ירגיש לא בנח הוא לא יקח דיסטנטס ויעלם פתאום אלא יגיד לי ונדבר על זה כמו 2 אנשים בוגרים.
ודאי שהייתי נותנת לו שקט הרי גם בלי שביקש נתתי לו שבועים ויותר.

לא הבנתי כלום מההודעית שלו ובעיקר ניסיתי להבין אם הוא צריך שקט ממני או בכלל.

הוא ענה כל כך לא ברור וביקשתי להתקשר לדבר 5 דק כדי שלא יהיו אי הבנות והבטחתי שלאחר השיחה אתן לו כמה זמן שהןא צריך. ושאני רק מבקשת שכמו שהוא רוצה שאכבד את הזמן שלו שכך יכבד גם את רצונותייי ורגשותיי ולא פשוט ינפנף אותי בלי הסבר. והסברתי שאני מודאגת מההודעות הלא ברורות האלו ושלא ישאיר אותי ככה להתענות.

הוא לא הסכים. והתחלתי לשלוח מגילות רגשיות כי פשוט לא שלטתי בעצמי. המשכתי לנסות להתקשר והוא סינן. והדבר הגרוע מכל שאחרי השיחה שהוא שאל אותי מתי אני באה קניתי כרטיס טיסה ליום למחרת  בבוקר....

אלא שרציתי להפתיע אותו כי יש לו יומולדת שבוע הבא.
יצא שתוך כדי הריב הזה סיפרתי לו שאני באה ואז אמרתי : אז אני מבינה שאנחנו לא ניפגשים.
לקח שעות עד שהוא הגיב ובנתיים התקשרתי ושלחתי הודעות והוא כמובן לא ענה.

עד שהוא פתאום כתב: שהוא יהיה עסוק אז לא ניפגש. והייתי צריכה לשאול אותו לפני שתכננתי לבקר אותו ( אבל יום לפני כן כשהכל היה טוב ויפה הוא שאל בעצמו מתי אני באה אז פתאום הוא לא רוצה לראות אותי?)

רק אציין שמוזר בעיניי צורך בפסק זמן כשהמערכת יחסים גם ככה מנוהלת ממרחקים!. ספייס ממה? מסמסים של פעמיים עד 3 בשבוע??

ואז כתבתי לו את הנורא מכל;"לפחות בוא נעשה סקס ואז תזרוק אותי ולא נדבר יותר...אבל אם אני כבר מתחת לאף שלך בוא נעשה את זה"

ואז הוא כתב לי: זאת פרידה. מאחל לך חיים טובים.

נשבר לי הלב ולא יכולתי לעצור את עצמי מלשלוח לו כמה דברי נעצה מליבי השבור...
באותו רגע חרב עליי עולמי. כבר הבנתי שאין יותר מה להפסיד כי זה נגמר וכל מה שרציתי זה שהוא יחווה ולו  מעט מהסבל שאני חווה.

שלחתי לו הודעות די תוקפניות... שמאחלות לו את כל הרע שבעולם כולל שיחטוף מחלות מהזונות שהוא מזיין (סליחה על השפה אבל אני חייבת לספר לך את האמת כדי שתוכלי לעזור לי) ושלא  יצליח להנות מזה וכתבתי לו שהלוואי ויקרה לו משהו רע כולל תאונה קטלנית כי הוא בן אדם רע שניצל אהבה תמימה של בחורה שנתנה לו את כל הלב וסמכה עליו בלי לחשוב פעמיים.

המשכתי והמשכתי ולא יכולתי לשלוט ברגשות שהציפו אותי.
הוא מיד חסם אותי מכל מקום אפשרי.
אלא שמיד אחרי שסיים לחסום אותי הוא התקשר. מיד אחרי.
הור השאיר לי הודעה: " הי, זה אני. לא רציתי לפגוע בך או להכעיס אותך או לגרום לך להיות עצובה. אז אני מבקש סליחה. אני מקווה שאנחנו יכולים להסתדר. אז אם את רוצה, את יכולה לסמס לי או משהו...סליחה ולילה טוב"

לא רציתי לענות מיד כי הייתה לי הרגשה שבן לילה הוא עלול להתהפך שוב כפי שבעצם קרה-הסיבה שהביאה לריב הזה מבחינתי. לכן החלטתי שבבוקר אשלח לו הודעה ולפי זה אדע אם ההודעה שהשאיר עדיין בתוקף.

היה לי מוזר מאוד תוכן ההודעה שהשאיר בלילה כי כפי שכתבתי לא חסכתי בהודעות נעצה מליבי השבור. אז מדוע הוא פתאום מבקש סליחה ונשמע כל כך רגוע ועוד אחרי שחסם אותי בגלל ההודעות שקיבל?

שלחתי לו בבוקר הודעה :"האם זה אתה שהשארת הודעה?"
הוא כתב לי שכן ושאתקשר מתי שנח לי.
אז התקשרתי.

ואז פתאום נשמעה שיחה אחרת, אולי באשמתי כי ברגע ששמעתי את ההודעה מיד סלחתי. בלי לשמוע בכלל את תוכן השיחה האמיתית. כלומר נקודת הפתיחה בשיחה הייתה שאני כבר סלחתי.הוא לא היה צריך לעבוד קשה בשביל זה כי אני כבר חזרתי לפנטז...
וכך נוצרה שיחה הפוכה: אם בהודעה הוא התנצל שפגע בי ואמר שבטוח נוכל להסתדר השיחה כולה הייתה הטחת האשמה על כך שההודעות ששלחתי לו הן אלו שחרבו את האמון שלו בי ואני זו שהרסה את כל מה שהיה בינינו והוא עכשיו עם לב שבור ולא מסוגל להיות עם אף אחד. הכל מבחינתו הייתה פרשנות שלי ואני נפגעתי מכלום  וחחר סיבה אלא שהוא לעומת זאת נפגע מדברים שבאמת עשיתי.

אני רק אדגיש שכשהוא כתב לי "אני נפרד ממך, כל טוב" זה היה הרבה לפני ששלחתי לו הודעות תוקפניות כאלו או אחרות. ההודעות שלי היו תולדה של הודעת הפרידה הזו ושל מסכת העינויים מהיום כולו,  כשכבר הבנתי שלא נותר לי כלום מלבד לפרוק הכל וללכת.

במשך כל השיחה התנצלתי וניסיתי להסביר מהיכן זה בה. ושאני לא באמת מאחלת לו רע אלא זה בא מהמקום בו הלב שלי היה כל כך שבור שרציתי שהוא ירגיש כפי שהוא גרם לי.

הוא אמר שהוא לא מסוגל לסמוך עליי למרות כל הכיף שהיה לו איתי. ולמרות שהוא יודע שאני בן אדם טוב. הוא לא מדמיין שאדם כזה שכתב לו הודעות כאלו ייגע בגוף שלו. הוא מפחד ולא מכיר אותי בעצם. ובכלל לסמוך עליי או להימשך אליי לא מסוגל יותר. וזאת למרות שהוא כן נהנה איתי מאוד והרגיש שאני נותנת לו משהו מיוחד. לפחות כך אמר.

המשכתי להתחנן שייתן לי הזדמנות לתקן ולהוכיח לו שאני יודעת גם אחרת. ושיבין שיש הבדל בין מילים למעשים. ושהמילים היו רק ביטוי לכעס העצום שלי ולמה שהרגשתי שרציתי שיחווה את אותו שיברון לב.

לרגע הוא כבר כמעט קבע איתי. הוא הסכים להקדיש לי חצי שעה ולא דקה מעבר . אבל שלא אגע בו.הסכמתי. אך  כשהבנתי שזה נועד כדי לתת לי הזדמנות נוספת להתנצל ולא הזדמנות לדף חדש  כי מבחינתו אין אופציה כזאת, ויתרתי.


היו רגעים בשיחה שהיו טובים יותר וניזכרנו בדברים טובים בקשר שגרמו לשנינו לצחוק בשיחה הקשה הזו והיו רגעים ששוב הוא פשוט לא היה מסוגל. היה רגע שהוא אמר לי:"לא אכפת לי מהרגשות שלך. אכפת לי רק מהרגשות הקשים שלי".

הוא סיפר לי שזו בדיוק הסיבה שבגללה הוא לא רוצה יותר מערכות יחסים כי תמיד האישה פוגעת בו כל כך. ואז לפי הדברים שהוא אמר הסברתי לו שהוא משליך עליי חלק מפגיעות העבר שלא קשורות למה שכתבתי בכלל.

אמרתי לו שאני אוהבת אותו והוא יקר לי ואני לא מתכוונת לוותר עליו ולהרים ידיים.
הוא אמר שהוא צריך זמן ואולי כן נוכל להיפגש ואולי לא. כל רגע הוא אמר משהו אחר. היו רגעים שאמר לי לשכוח ממני והיו רגעים שהרגשתי שזה בסימן שאלה.

אני פשוט מרגישה שהרסתי הכל במו ידיי , שפירשתי לא נכון מה שהוא התכוון ושבגלל זה הפסדתי אותו.  חוסר היכולת שלי להתאפק פשוט פוצצה הכל
אני יודעת שהזמן היא תרופה. אבל האם הזמן הזה לא עלול רק להראות לו כמה טוב לו יותר בלעדיי במקום להפך?
הזמן עלול לגרום לכך שחברים שלו יחזקו את זה שהוא העיף אותי ומה הוא צריך אותי בכלל...לא?

יש לו יומולדת שבוע הבא. אולי יש לך רעיון להפתעה שאני יכולה לעשות לו? אני באמת מוכנה לעשות הכל בשבילו. אני מרגישה אשמה. אני לא יודעת את הכתובת שלי אבל חשבתי לשלוח זר פרחים ענק לעבודה שלו או למקום שראיתי בפייסבוק שהוא כתב שהוא יהיו בו יום אחרי היומולדת.

אני מוכנה לעשות לו הפתעה ביומולדת. לסוע אליו לשלוח לו משהו מרגש. כל דבר.

ובכלל מה לעשות? איך לגרום לו לתת לי צאנס שמגיע לי? הייתי באמת טובה אליו והייתה מעידה. תאונת דרכים קשה... כי היה לי קשה מאוד אני לא מפסיקה לבכות  ולא מסוגלת . אבל אני אוהבת אותו ולא רוצה לוותר. אמרתי לו את זה אבל זה לא הזיז לו.
איך אפשר לעורר את היצר המיני שמשך אותו אליי כל כך?

אמרתי לו גם שאני לוקחת אחריות מלאה על מה שעשיתי לו ועל הסבל שגרמתי לו ולכן מתפקידי להיות אחראית על לגרום לו להרגיש להפך ולסמוך עליי שוב אבל זה יכול לקרות רק אם ייתן לי הזדמנות .
בבקשה תעזרי לי. אני מוכנה לעשות הכל כולל לבטל את עצמי. הכל חוץ מדבר אחד: לוותר עליו.

שלום,

אסכם במספר נקודות את סיפורך:

1. בתיאורך הראשוני נהגת עם הבחור יפה, בכנות, ממקום של הדדיות ולא להתרחק אלא לדבר על הדברים אם רוצים מרחב וזה מאד נכון.

2. בהמשך את מתארת התנהלות של הבחור שלא ברורה לי ולא עשית משהו לא בסדר ממה שהעלית. אינני יכולה לדעת מה הניע אותו להתנהג כך. האם הוא לא שלם? לא מחפש קשר רציני? יכולות להיות סיבות שונות ואילו רק השערות.

3. איפה שתיארת את הודעותייך אליו, התוקפניות, מעלות קושי בוויסות רגשי אצלך. כשאת כועסת, הגעת אל סף מסוים, לא יכולת לווסת את רגשותייך ואז יצאו ממך כל ה"איחולים" ושאר דברים לא פשוטים כלל אליו.

4. לעולם אינך צריכה להיות בזוגיות כאשר את בעמדה שאת מבטלת את עצמך למען השני "נעשה סקס ותזרוק אותי" או "אני מוכנה לבטל את עצמי".

5. בשלב הזה לא הייתי לוחצת על הבחור יותר אף על הקושי שאת חווה. הייתי ממקדת את האנרגיות יותר על לבחון מה קרה לך שם בקשר אתו.

מכיוון שהפורום מוגבל מאד ביכולתו לעזור בתהליך כזה של התבוננות, אני ממליצה על פגישות עם איש מקצוע שיעזור לך להבין דברים ותהליכים ויעזור לך בהתמודדות בזוגיות בפרט ובחיים בכלל. אפשר דרך קופ"ח בביטוח משלים, או פרטי.

בברכה,

תודה על התגובה המהירה.

האמת שאני מטופלת וזה הדבר הראשון שאטפל בו בפגישה הקרובה.
העניין הוא שאני לא מסוגלת ולא רוצה לוותר עליו. וההבנה שמה שהרס את הקשר זו מסכת הודעות פשוט הורגת אותי מבפנים.
האם זה לא דבר שניתן לסלוח עליו ולהמשיך הלאה אפילו בצורה עדינה יותר בקשר בין שנינו?אין שום דרך לרגש אותו ושיקבל אותי חזרה?הרי יש זוגות שחווים דברים נוראיים באמת ולמרות זאת מתגברים ומחדשים קשר. האם מה שתארתי הוא בלתי הפיך?

שלום,

קראתי גם את תגובתו של בני ואני מסכימה אתו מאד.

הלחץ שאת נתונה בו מאד מאמלל אותך. ואכן ככל שתלחצי אותו יותר, הקשר יהיה יותר בעייתי וכנראה יוציא ממך וממנו דברים פחות בריאים.

שמחה לקרוא שאת בטיפול, חושבת שאפשר לעבד שם את הדברים שגם העליתי כאן וסמוכה שהמטפלת תעזור לך.

האם דברים הפיכים? בלתי הפיכים? יש ויש.

ממה שהעלית לא הייתי עושה דבר מול הבחור ומתמקדת כרגע בהרגשה שלך, בעיבוד רגשותייך ובאירועים האלו ובצמיחה גם ממצבי משבר.

בהצלחה,

תודה על התגובה המהירה.

האמת שאני מטופלת וזה הדבר הראשון שאטפל בו בפגישה הקרובה.
העניין הוא שאני לא מסוגלת ולא רוצה לוותר עליו. וההבנה שמה שהרס את הקשר זו מסכת הודעות פשוט הורגת אותי מבפנים.
האם זה לא דבר שניתן לסלוח עליו ולהמשיך הלאה אפילו בצורה עדינה יותר בקשר בין שנינו?אין שום דרך לרגש אותו ושיקבל אותי חזרה?הרי יש זוגות שחווים דברים נוראיים באמת ולמרות זאת מתגברים ומחדשים קשר. האם מה שתארתי הוא בלתי הפיך?

כגבר...
אני מבקש להמליץ לך - לא ליצור עם אדם זה יותר קשר לעולם!

ככל שתרצי אותו יותר כך הוא ירגיש חופשי לזלזל בך ובכל מה שאת רוצה לתת לו.
ואת? רוצה לתת לו...את מה שהוא "לא" רוצה בכלל לקבל.

אני יודע שזה קשה. אני יודע שאת חושבת שזה בר תיקון. אני מבין את הצורך שלך לרצות..."לרצות" אותו. אבל לא!.

את חייבת ללמוד לשחרר. לשחרר עבורך. לשחרר את עצמך מהלופ שנכנסת אליו.

כי לשחרר...זאת אומנות!

אם תשחררי - תרוויחי!
תרוויחי את הכבוד העצמי שלך בחזרה.
תרוויחי את השפיות שלך.

רק דברים יקרו לך אם תשחררי...אז תעבדי על זה.

בהצלחה.

שלום מוטי,

אני מניחה שהנקודה שהעלית היא משמעותית לא רק לגבי שיפוץ הבית, שזה בהחלט גורם סטרס בפני עצמו עבור כולם, אלא לגבי כל התנהלות חייכם.

להערכתי יש עוד תחומים בחייכם שאתה חש כי גיסתך, אחותה של אשתך, "מנהלת" אותה. אין לי ספק שתוכל לראות את המכנה הזה גם בתחומים אחרים כאמור. נסה לחשוב האם יש דרך, בתחומים אחרים שבהם זה קורה, שאתה מצליח בכל זאת להביא את אשתך לדיון משותף ביניכם ולא לעוד "צלע שלישית". האם יש מצבים כאלה?

במקביל, נסה לחשוב האם התערבותה היא מאוד "הרסנית" לגבי שיפוץ הבית, או שאתה יכול למשל לפעול בסימן "במקום להילחם, תצטרף". כלומר, דווקא כן לשבת עם אשתך ואיתה, יחד עם מעצב או אדריכל, ולפתוח דיון מסוים. מול אנשי מקצוע תוכל יותר לווסת את התגובות שלה והרצון שלה להשפיע. אני מבינה שהעיקר הבעיה היא, לדעתך, התגובות של אשתך, או החשש מפני אחותה, והרצון הרב לרצות אותה. אז לשנות את אשתך לחלוטין- את זה לא תוכל כנראה לעשות. כנראה אחותה היא דמות יותר מ"משמעותית" עבורה, היא כנראה דמות מאוד קרובה אליה, כנראה מאז ומעולם, ודמות שהיא בהחלט "מנהלת" אותה. את כולנו מנהלים כל מיני אנשים ודפוסים- השאלה היא כמה מקום ומודעות אנחנו מעניקים שם.

לכן, אשמח אם תחשוב על שני ההיבטים שציינתי-
1. לנסות לחשוב איך אתה מתמודד עם מצבים אחרים של חילוקי דעות מול אשתך ואיך אתה מפנה את השיח לתוך הזוגיות ולא החוצה
2. כן לנסות "לבוא לקראת" ויתכן ועל ידי כך, דווקא תצליח לקבל את "מבוקשך". כלומר כן להתייעץ עם כמה גורמים ביחד, ולקבל החלטה אח"כ משותפת- שלכם. אפשר לקבוע מראש שלגבי הסלון, נניח- היא מחליטה. לגבי המטבח- אתה. או הפוך. לחשוב לגבי חלוקת ההחלטות ביניכם, ששניכם תחושו משפיעים. ואם היא תחליט מה שאחותה רוצה- עדיין, זו ההחלטה של אשתך, גם אם היא מ"פה" של מישהו אחר..

בהצלחה,

מיכל שלום,

בן זוגך למעשה שם את הדברים "על השולחן" בפנייך. זה לא פשוט.

אני לא יודעת מה המניעים שלו, יתכן והוא יצא מקשר לא הרבה זמן לפני שהכרתם והוא זקוק למשהו פחות מחייב, יתכן והוא אדם שאוהב פחות מחויבות זוגית. לא ברור לי מה העבר הזוגי שלו.

לגבי מה שמציין שזה לא ממקום שחסר משהו, אני מעלה כאן שאלה. יתכן ולא חסר משהו בכיוון של מין. אך הוא מעלה נקודות כפי שציינת "אני רוצה לבחור בך מתוך חופש פעולה" האם הוא מרגיש שאין לו חופש פעולה? האם חופש פעולה צריך לבוא לידי ביטוי דווקא בסטוץ? "מרגיש מוגבל" איך? איפה?

אייני מציינת דבר מול מה שהוא מציין. אלו דברים ששווים שיחה ובחינה ביניכם.

הנקודה החשובה בעייני היא מה את מרגישה ומה את רוצה.

ממה שבן זוגך מעלה. הוא רוצה להיות עם עוד נשים. סיכוי רב שאילו חלקים שלו... לא שלך..

צרכים שלו שלא ברור על מה הם נשענים.

יש בני זוג שמסכימים ליחסים מסוג זה (מה שנקרא יחסים פתוחים). אך השאלה ובצדק,

מה זה יעשה לך, איך את תרגישי ומה את מחפשת היום - קשר רציני, קשר זמני ..

שאלה נוספת להדהד בה היא מה היה מהלך 8 חודשי החברות ביניכם. לנתם יחד, גרתם יחד? עומק הקשר וכו'.. הכרתם את הילדים אחד לשני? לכל התשובות האילו יש חשיבות.

הייתי מדברת אתו על הדברים האילו.

במידה ורצונך היום בקשר רציני. הייתי שוקלת את המשך הקשר אתו...ואולי חושבת על קשר עם גבר שמוכן להיות במערכת יחסים אתך.

מאחלת לך הרבה הצלחה בכל החלטה

עזרת לי בהחלט עוד יותר לחדד את ההסתכלות,
לשאלות שהעלית:
הקשר הקודם שלו הסתיים כשנה לפני שנפגשנו

אני מכירה את ילדיו שהם בגילאי 5,8,11 כבר 6 חודשים
את ילדיי שהם 13,17,20 פגש ממש לאחרונה מפגש חד-פעמי.

אנחנו לא חיים יחד, פעם בחודש בערך (שבת עם ילדיו)

התנהלות שכזו נוגדת ערכים ומוסריות שבי,
במהלך השיחה הצעתי שנסיים את הקשר אם אלו התחושות שלו,
הוא לא הסכים נשארתי בתחושה של (לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה)

מה דעתך?

מיכל שלום,

"הוא לא הסכים" כלומר, האם הוא מחליט לבדו על דברים שקורים בקשר ביניכם? כולל מה יהיה מעכשיו? (הרצונות החדשים שלו)?

והאם את מרגישה שיש לך גם אמירה כאן.

במידה וזה לא מתאים ואת לא מוכנה להיות חלק מאותה עוגה שהוא רוצה לאכול ולהשאירה שלמה, הוא לא יוכל להמשיך גם אתך וגם עם נשים נוספות. אלא לעשות בחירה של ללכת עם נשים אחרות....(מה שהוא הביא אליך בשיחה)

ואת לעשות בחירה של מה שנכון לך היום, האם זה תקופה כרגע את עם עצמך, האם זה להמשיך לצאת ולמצוא זוגיות אשר תעניק לך את כל "החבילה" של הזוגיות ללא נשים נוספות.

המשפט שאני מעט מתעכבת עליו, הוא "אני צריך לבחור בך מחדש". למה הוא בדיוק מתכוון" ולמה דרך נשים אחרות? באמת להבין מה קרה ביניכם...


בברכה,

טלי

האמירה המדוייקת הייתה "אני רוצה לבחור בך ולהיות אתך מתוך חופש פעולה"

אני חושבת שזה נאמר כתגובה לאמירה שלי
שבקשר שלנו של זוגיות שנייה שאין "לחץ" של להתחתן וללדת ילדים

אני רוצה להיות בזוגיות מהמקום שטוב לי בו, ואני רוצה לבחור כל בוקר מחדש להיות בקשר הזה,
אני מודעת ליתרונות של בן הזוג כמו גם לחסרונות,
זו זוגיות בהחלט שונה במובנים מסוימים מהנישואים שהיו לי.

בעוד שבנישואים אני הובלתי,החלטתי,ניהלתי
פה כן מתנהל בינינו דיאלוג , לא תמיד יש הסכמות
הבחור הוא כריזמתי, חכם ובעל יכולת שכנוע
מה שאולי מדאיג אותי יותר זה שככל שיעבור הזמן והקשר והרגש יגברו אני עלולה להסכים לדבר ,ולאחר זמן "להתעורר" ולא להאמין שהסכמתי

להבדיל אלף אלפיי הבדלות סיפור גואל רצון!!

עוד דבר שחשוב שאציין אנחנו דתיים

יתכן (מעלה השערה) ויש בבחור דברים שמאד מושכים אותך בהרבה היבטים (חכמה, כריזמה ועוד...) והשאלה שאת מעלה בפורום היא החשש להיכנע למקומות הללו ולוותר על משהו בניגוד לתפיסת עולמך.

בעייני, אין קשר בין זוגיות שהיא למטרת נישואין, נישואין והקמת משפחה או זוגיות מונוגמית (ללא נשים/גברים מהצד).

יתכן ואת צריכה לחזק את הביטחון העצמי שלך וזה בסדר גמור. זה לא פשוט להתגרש...ובכלל התמודדויות בחיים של כולם...

אישה אחרת לא תעזור לבן זוגך לבחור בך מחדש.

בן זוגך יכול לבחור בך על סמך הקשר ביניכם, תכונותייך ועוד הרבה..

כרגע המצב הוא או להיות בקשר שתדעי שאת לא האישה היחידה שם ויש לזה השלכות (גם בנוגע ליחסי מין... הוא שוכב עם עוד.. מחלות מין שעלול להיחשף אליהם וכן את)

אופציית התאהבות שקיימת. איך את תרגישי עם כל זה שאת לא היחידה.

או להחליט שזו לא מערכת שמתאימה לך ולומר לו שהיה לך נעים בחברתו אך מערכת יחסית לא מונוגמית אינה מתאימה לך ולמצוא לך זוגיות שמתאימה לך...

חשוב לי לציין שתשובתי מבוססת ממה שאני קוראת מדברייך. וזה בעיקר חששות, חשש להיכנע, מקום שאלו לא ערכייך.. וחשש לאבד את הבחור בגלל רצונותיו שאת לא רוצה בהם. וזה לגיטימי, ואם הוא רוצה תקופת סטוצים - בסדר. אבל להניס אות לשבלונה כזו שאת תיהיי על אש קטנה...יש כאן שאלה.

בברכה,

שלום גילה,

דאגותייך כאמא מובנות ולגיטימיות. בוודאי אינך רוצה לראות את ביתך בתוך מערכת יחסים מורכבת או לחילופין משחזרת דפוסים שגדלה עליהם- שימי לב האם יש נקודות משותפות בין בן הזוג לבין האבא. לפעמים זה מה שאנחנו עושים, משחזרים את העבר, כי זה מה שאנחנו מכירים. ע"י ההצעה לטיפול את מנסה להקנות לה משהו אחר, חדש, מיטיב- אך היא לא מעוניינת לפי איך שזה נראה כעת.

אני לא חושבת שכדאי להתערב מעבר למה שכבר התערבת. הבעת את דעתך, ולא פעם אחת.. את מעבירה מסר שהיא ובריאותה ושמחתה חשובות לך וזה מספיק בהחלט. היא מודעת למה שהקשר הזה עושה לה, רק חשוב מדי פעם להזכיר לה למה זה כ"כ חשוב לקבל החלטות ולבחור מתוך מקום מושכל ולא רק ללכת על פי אימפולסיביות של הרגע, או רגשות שאין בצידם היגיון (=לא הגיוני שאנשא למישהו שתוך כמה שנים כנראה אתגרש ממנו ואהיה עם ילד, ואותו ילד יקבל חיים שהם גם מורכבים ולא פשוטים). חשוב מדי פעם להזכיר לה עד כמה האחריות היא למעשה ר-ק בידיים שלה. אף אחד לא מכריח אותה להיות בקשר הזה, היא לא "תינוק שנשבה", ולא "בת יענה". היא יודעת בוודאות עם מי היא יוצאת- וזאת נקודה חשובה שיש לזכור אותה, ולהזכיר לה. מעבר לזה, להיותך אוזן קשבת ולהיותך "משקפת" אך לא מתערבת (יש הבדל)- אני לא חושבת שאת יכולה לעשות. הילדה גדולה וההחלטות אצלה.

טיפול אמנם מעייף אף הוא, אבל יש לציין שמטפלת אחת ש"הבריחה" אותה, לא בהכרח יעיד שגם למטפל אחר לא תתחבר. יש פעמים שאנחנו לא מתחברים לטיפול ויש פעמים שכן. יש גם סוגי טיפול שונים.. ניסיון אחד לא יעיד על משנהו. אם ננסה להקביל את זה לכל בעיה אחרת שיש לנו בחיים- אנשים שרוצים לצאת ממצבים ולסייע לעצמם, ימצאו אנרגיות וזמן ומשאבים.. ינסו עוד משהו ועוד משהו עד שירגישו הקלה. זה על אותו בסיס.

בברכה,

עדי היקרה,
אני מודה לך על תשובתך שאכן קולעת למצב. אכן יש דמיון בין החבר לאבא של בתי.
לצערי. רציתי לשאול אם יש איזה טיפול אחר שלדעתך יכול לעזור לבת שנרתעת מטיפול פסיכולוגי?
שוב, מודה לך מאוד.

הי גילה.

אני לא מאוד מכירה משהו אחר שיכול לעזור. אבל לפעמים גם משהו שהוא "ליד"
כמו אימון אישי, או סדנת מודעות ודברים בנוסח הזה, פותחים משהו ומשם אפשר לגשת לטיפול בצורה פחות "חוששת".

יש טיפולים (פסיכולוגיים) דרך קופות החולים, שהם מסובסדים ונחשבים למאוד מומלצים. אולי אם היא תלך דרך קופת החולים היא תחוש פחות נרתעת..?

מידת רצונה לעזור לעצמה בהחלט חשובה כאן, ויש להסביר לה בדרכים נינוחות ונעימות - שהיא זקוקה כעת לליווי של איש מקצוע, שיוכל להאיר לה את הנקודות ולסייע לה לקבל החלטות מושכלות. כלומר להסביר לה שזהו תהליך חיובי וטוב, ויש מטפלים שהיא תוכל מאוד להתחבר עליהם, והפרט ממש לא מייצג את הכלל. העובדה שהיא פגשה מטפלת אחת שלא התאימה לה, לא אומר שכך הלאה.

בהצלחה רבה

מפי שלום,

אתחיל משורת הסיום שלך "אין לי עם מי לדבר".

נראה שהגיע הזמן שיהיה לך עם מי לדבר. איש מקצוע שמבין בזוגיות, שמבין במצוקות האילו, בנפש האדם, שיעזור לך לארגן את מה שאת מרגישה, בהבנת הדפוסים שהביאו אותך להיות בכזה קשר, ב"להנדס" את עצמך, התנהגותך ותגובותייך כל הזמן. זה קשה.

מדברייך, נשמע שאת בנישואים מאד לא פשוטים ושאת "שם ולא שם"

שאת צריכה להיות כי יש אתם משפחה עם ילדים, מאידך, את מנסה להימנע מהרבה מאד מצבים שמעוררים בך פחד ומשתקים אותך.

התשובה היא שאת לא צריכה להיות במקום הזה.

על מנת לקבל את ההדרכה הטובה ביותר, הייתי ממליצה לך לפנות למרכז לייעוץ לפרט ולמשפחה בלשכה לשירותים חברתיים באזור מגוריך. יש שם מטפלים זוגיים ומשפחתיים מוסמכים וטובים אשר יוכלו לתת לך סיוע וטיפול מסובסד איך להתמודד.

חשוב לזכור שילדים שחשופים לריבים עלולים להיפגע...הם צריכים אימא חזקה דיו (=לא מושלמת, אף אחד לא כזה)

לא הייתי ממליצה לך להישאר עם כל מה שאת מתארת לבד. הייתי מתחילה לדבר עם איש מקצוע ושתהיה לך אוזן קשבת. משם תראי מה קורה... אך תתחילי מזה.

אני מאחלת לך הרבה הצלחה וחג שמח,