פורום יחסים, זוגיות ונישואין - יש לך שאלה?

אלי שלום,

אתה אדם עם חמלה, לב טוב ומאד אכפתי ומסוגל לראות את הטוב אצל האחר. זה מורגש מאד ממה שאתה מעלה כאן.

אני מאמינה מאד שההתנהגויות שאתה מתאר לגבי חברתך הן שילוב של חוויות לא פשוטות מהעבר, מבדידות, מקשיים והן מדפוסי אישיות אשר גורמות לה לתלות, היאחזות, קנאה, אי נתינת ספייס וקושי לראות שהצד השני של הזוגיות (=אתה) זקוק לעתים לספייס הזה על מנת לקיים את הקשר ולא רק לשם כך, אלא על מנת לחיות.

בזוגיות טובה, חשובה התקיימות המרחב הזוגי, אך גם המרחב של כל צד...

נראה שלבת זוגתך יש פגיעה במקום הזה והיא מפרשת את הרצון הזה שלך כמו לשים אותה במקום של בדידות (=מה שלא נכון מבחינתך). גם היעדר יצירת קשרים עלול (אינני יכולה לקבוע זאת מייעוץ בפורום) לבוא ממקום תובעני, מ"פצע" "פגיעה" וכו'.. אך לא ממקום בונה ואפקטיבי.

תחושתי שאתה לוקח על עצמך המון אשמה בקשר הזה. ואת אחראי לכל מה שיהיה אתה ולגורלה, דבר שאין לך שליטה עליו.

ראשית, אין לי ספק שיש בה גם דברים טובים.

נגעת בנקודה שאתה בספק אם היא תשתנה והיא מבטיחה זאת ..

המפתח לשינוי אצל חברתך הוא טיפול פרטני.

ללא טיפול אשר באמת "יגע" בכל המקומות האילו ויעזור לה בהתמודדות טובה יותר עם תסכולים, יצירת מרחב, יצירת קשרים, העלאת הביטחון העצמי ועוד.. המצב יישאר ככה. אני לא חושבת שמישהו שהולך לטיפול הוא "אשם" נהפוך הוא. מי שהולך הוא אדם שמודע לעצמו ומוכן לעשות תהליכי שינוי על מנת שיהיו לו חיים טובים, עשירים, בונים יותר... אחרת מה האלטרנטיבה?

בנקודה הזאת, אם אתה רוצה באמת לתת סיכוי נוסף לקשר, הייתי פותחת את הנושא לפניה, ללא שיפוטיות, אך כמתנה יפה שהיא יכולה להעניק לעצמה.

מאד מאד קשה לעשות תהליכי שינוי משמעותיים ללא עזרה מקצועית.

באשר לתשלום. גם כאן יש אופציות.

1. ביטוח בקופ"ח במסגרת המשלים (תלוי בקופ"ח כל ביטוח מעל לרגיל) יש סבסוד גדול מאד ויש מטפלים טובים מאד).

2. מרפאה קהילתית לבריאות הנפש פתוחה לקהל הרחב וללא עלות. אך תיתכן שם המתנה.

3. יש קליניקות - מרכזים טיפולים כדאי לבדוק באינטרנט גם עם עלות מסובסדת.

אופציה נוספת, אם אתם מעוניינים, היא טיפול זוגי. יש יתרונות לכאן ולכאן.

לעתים בטיפול זוגי יש מטפלים שגם נפגשים בשלב מסוים כחלק מהטיפול פרטנית עם כל צד.

יש אפשרות פרטי או בלשכה לשירותים חברתיים באזור מגוריך או מגוריה - טיפול מסובסד ע"י המקום ומטפלים שם מטפלים זוגיים ומשפחתיים מוסמכים.

אך לא הייתי משאירה זאת ללא מעבר של תהליך כזה אם אתם רוצים להמשיך יחד..

מאחלת לך הרבה הצלחה וחג שמח!

רועי שלום,

אני לא יודעת בן כמה אתה...(נשמע לי שאתה בחור צעיר) אבל בדיקה חוזרת ונשנית מפרופילים מזויפים, שיחות מ"חסוי" ועוד.. רק יחזקו עוד יותר את ההרגשה הרעה שלך ויגרמו לך מצוקה גדולה, עליך להימנע מכך, יתכן ומאד קשה לך..

הם למעשה כמו מאכל לאותה קנאה...

ואתה מציין אותה בכותרת "קנאה חולנית"..

זה כואב.. זה קשה.. אני לא חושבת שיש אדם שלא עבר פרידות/אובדנים בחייו.

אתה כרגע עדיין בכאב וקשה לך לראות את האור בקצה המנהרה. אתה זקוק לעזרה מקצועית (=ללא שיפוטיות וללא אשמה) כי זה לא נכון להיות לבד ולגרום לעצמך את הנזק הזה. מגיע לעצמך להתנהג אל עצמך אחרת. מגיע לעצמך להשתחרר מכל אילו ולהפוך את זה למשהו שהוא נחלת העבר - אך מדובר כאן בתהליך.

אתה מציין כאן על דחף לפגוע ועל דחף לפגוע בעצמך.

לפגוע בעצמך זה פתרון פרמננטי (בלתי הפיך) למצב זמני. מאד זמני. ולפגוע באחר יש השלכות פליליות והן לא יביאו לך לא את הבחורה חזרה והן מונעות רק מנקמה - נטו.

פעל בצורה אפקטיבית.

אני מעלה לך קישור של "סהר" שהם מטפלים בנושאי חוויות של רגשות אובדנות והם מהווים אוזן קשבת לדברים האילו, כולל פורום שאפשר לשתף בשעת מצוקה ועוד...

זה חשוב שתפנה אליהם!

זה לא במקום איש מקצוע שילווה אותך. אל תישאר עם מה שאתה מרגיש לבד.

מאחלת לך הרבה הצלחה וחג שמח!

אני רואה שהוא לא עולה...

אנא כתוב את הכתובת בדף הכתובת.

לחלופין כתוב "סהר" בגוגל

בהצלחה!

שני שלום,

משיכה יכולה להיות מורכבת מהרבה היבטים...

לעתים יש עוררות גם כאשר מתחיל איזשהו מגע שכאן אני מבינה שאת דתייה ויתכן ואת מחכה לקשר רציני יותר/נישואין ויש הגבלות מסוימות למגעים מסוימים.

לעתים כשיש איזו קירבה ניתן לדעת יותר..

אני מבינה לגמרי את הדילמה שיש גבר שיש לו הרבה מאד טוב אך יתכן והוא לא הגבר ה"אדיאלי" מבחינת החזות שרצית.

אנחנו לא יודעים בהכרח עם אותו "אידאל" היה דווקא מתאים לנישואין.. ולעתים יכול להיות גבר אידאל ולא בהכרח תיווצר משיכה...

אילו היית מתארת דחייה, התשובה שלי הייתה ברורה יותר.

כאן את מתארת פגישה ראשונה, יכול מאד להיות ששווה דווקא מההיכרות שלך עם עצמך, לתת צ'אנס לעוד פגישות ולראות איך מתפתח הקשר. דבר נוסף, יש דברים שהם ניתנים לשינוי, אחד מהם הוא משקל - וזה הולך לשני הצדדים...

נשמע לי ששווה לתת סיכוי לפגישות נוספות ומה שמחזק יותר, זה הרצון שלך "להיפתח" לעוד אופציות (שאין זה אומר להיות עם גבר שאינו מושך אתך לבסוף כמובן...)

אני מפנה אותך לפורום מקצועי בתחום שישפוך אור נוסף על שאלתך.

בברכת חג שמח ובהצלחה!

לקבלת תשובה רחבה ומקיפה, יש להציג הודעה זו בפורום: [a href='Forums/פורום_מין_וסקסולוגיה' id=link]מין וסקסולוגיה[/a].

שלום לך מיה,

נשמע אכן מתסכל ולא פשוט. נשמע שאת דואגת לא רק מהעובדה שטרם פגשת אהבה בחייך, אלא מכך שאינך יודעת מהי התחושה, מתי לזהות, איך להביא את עצמך לנסות "להרגיש".

כנראה שלא סתם הזכרת את היותך מתמודדת בעבר עם אנורקסיה, שהיא מצב נפשי ורגשי לא קל. לצאת ממצבים כאלו דורש הרבה כוחות, משאבים, מודעות עצמית ותמיכה סביבך.

יתכן ומה שאת מתארת הוא באמת "עינין של זמן", וזה יגיע כשזה יגיע, ואת תדעי כשזה זה- כמו שאומרים לך בסביבה. ויתכן ומדובר במשהו עמוק יותר, שצריך לברר אותו- מהו מקור העינין. האם הדבר קשור לדפוסים אשר גדלת עליהם- של היקשרות, קירבה, אהבה עצמית, אהבה לאחר, שיתוף, הזדהות עם האחר ועוד- כל מיני מרכיבים הקשורים ל"אחר". אולי דווקא מצבים קונפליקטואליים בעבר, הקשורים ליחסי אהבה- לא חובה עם בן זוג דווקא. אולי "טראומות" (לכולנו יש את החוויות הקשות יותר, לא פעם הן גם יכולות להביא למצבים שאנחנו נמנעים מקירבה, כי חווינו משהו והנפש מגנה על עצמה). יכולות להיות הרבה סיבות ומקורות.

אני לא בטוחה שצריך "לפתוח" ולנסות להבין דווקא עכשיו. ניתן לחכות קצת ולבדוק מה קורה בקשרים האחרים. מצד שני, אם הדבר מאוד מאוד מציק לך- ניתן לגשת לטיפול ולנסות לברר יחד עם איש מקצוע ורק בהדרכתו- מה מקור העינין-אם בכלל יש כזה. אני לא ממהרת להמליץ לך על זה, כי לפעמים כש"חופרים" ופותחים- גם שם יש התמודדות, ולפעמים הזמן באמת עושה את שלו ומצליחים להיקשר ולאהוב, ומשהו נפתח שם. בגלל שציינת את עברך, אני מניחה שהיו גורמי תמיכה בהם פגשת, ואולי ניתן אפילו לפנות למטפלת שאת כבר מכירה.

לסיכום, אם החלטת להמשיך עם זה הלאה ליעוץ- כדאי לפנות למטפלת עם ניסיון גם בתחום הפרעות אכילה, מטפלת פרטנית. יש טיפולים מסובסדים דרך קופות החולים, הביטוחים המשלימים ודרך שירותים חברתיים בעיריה. כולם מומלצים.

בברכת חג שמח,

הלכתי לפסיכולוגית במימון חלקי דרך הקופה,אבל אחרי מספר טיפולים היא אמרה שהיא לא יכולה לטפל בי יותר והמליצה לי על טיפול שיתאים לי (dbt משהו), שהוא לא דרך הקופה.

עדן שלום,

זה בוודאי כואב כל החוויה של פרידה מחבר, מערכת יחסים עם טלטלות רגשיות, שמוסיפה על הטלטלות הרגשיות שקיימות.

לאחר מכן אני יכולה לתאר את החוויה מול המטפלת שהיא ציינה שאינה יכולה להמשיך ויתכן וזו חוויה נוספת של נטישה.

אני מאמינה שהמטפלת זיהתה שיהיה הרבה יותר נכון עבורך סוג מסוים של טיפול (אכן קיים טיפול כזה כפי שאת מציינת כאן, DBT).

את יכולה לקרוא עליו באינטרנט. זהו טיפול שמיועד לכל מיני אנשים עם התמודדויות והמטרה שלו היא להשיג שליטה בכל מיני דפוסים שיש לאדם (כעסים, ועוד הרבה.. ו"לעלות" מדרגה יחד עם המטפל בכל פעם עפ"י מטרות הטיפול)..

קשה לאבחן דרך הפורום ואם המטפלת המליצה על טיפול כזה, כנראה היא יודעת מהי המלצתה מהיכרותה עמך וכדאי באמת ללכת לטיפול שיכול להטיב אתך ולקדם אותך.

המטרה בטיפול היא לעבוד בדיוק במקומות האילו שחלק מהם את מעלה.
התמודדות עם החוויות שמלוות אותך חצי שנה אחרי, מה קרה בזוגיות, החוויה של "השחרה" של המציאות (שהיא לרוב "גם וגם") את מציינת "אני קשה", איך לעזור לך להבין ולטפל ולשנות דפוסים פחות בונים ותורמים לך ביחסים עם אנשים (ואני מאמינה- עם עצמך).

מה שחשוב, שאת מודעת ואת מוכנה לקבל טיפול, לא כל אדם מגיע למקום כזה וזה מאד ראוי להערכה.

ואכן כדאי להתחיל ולא להיות לבד עם תחושות המרירות, הכעס והכאב.

ספציפית לגבי טיפולים של DBT הייתי מציעה לך לבדוק:

האם יש במרפאות האזוריות לבריאות הנפש (אשר פתוחות לקהל הרחב והטיפול בו ללא עלות) טיפול מסוג זה

האם בכ"ז יש מטפלת שיש לה התמחות ב DBT בקופ"ח.

הייתי מנסה לשתף את משפתחך. את הורייך. שאת עוברת תקופה לא פשוטה (זו לא בושה) ואת רוצה לטפל בדברים על מנת להטיב עם עצמך להמשך הדרך בתחומים שונים ולבחון האם יש להם האפשרות להשתתף אתך בעלות הטיפול (במקרה של טיפול פרטי (יש בנמצא מטפלים רבים בשיטה זו) או אף להשתתף חלקית בטיפול).

אני מאחלת לך הרבה הצלחה וחג שמח!

אני לא זוכר מה קרה , ניסיתי להתאבד . תקפתי רופאים שניסו להרגיע אותי , נעצרתי ישבתי בבית מעצר באגף אם כל הרוצחים והאנסים 64 ימים .
כמובן הסתדרתי ת לא הטרידו אותי לא הציקו לי , היה רק פעם אחת שניסו לחתוך אותי והצטרכתי להגן על עצמי וזרקו אותי כמו כלב ,
אחרי שהחזירו אותי לאגף והיה לי טלפונים , צלצלתי לאימא שלה "ההורים שלה גרושים"
הייתי בקשר מדהים אם אימא שלה למרות הכל תמיד אני בסדר ואני צודק מבחינתה . התחלנו לדבר ואמרתי לה שתגיד לה שאני רוצה לדבר איתה .
שיחה ראשונה מהכלא ניתוק . שיחה שנייה מה אתה רוצה ניתוק
שיחה שלישית "תקשיבי אני לא רוצה ממך כלום אני בן אדם חדש נגמלתי מהסמים ואני רוצה שיהיה לך רק בהצלחה בטירונות ובהמשך החיים .
ופתאום הדמעות הראשונות שלי בחיים נזלו . כשראיתי את ההורים שלי אחרי חודשיים לא בכיתי . והקול שלה מפיל אותי .
ביום שהיא הייתה צריכה לבקר אותי
השתחררתי למעצר בתנאים מגבילים בבית
חודשיים בתוך הבית . משתגע
והיא חזרה אליי
"למה חזרת אליי ? אני חרא בן אדם . סמים נערות ליווי , הנאות של רגע מה את צריכה אותי "
והיא ענתה " אני רואה שהשתנית , הבית סוהר שינה אותך . אתה גם התחזקת מניח תפילין ואני מאמינה לך שאתה אחר " .
באותו רגע הרגשתי הזדמנות שנייה לחיים ולהכל .
ובאמת השתניתי . אני בן אדם אחר לגמרי ואני לא מאמין איך הגעתי למצב הזה .
אני והיא היינו ביחד מאז חצי שנה . לא מחזיק אותה לא מציק אותה לא מאיים על ידידים שלה ולא מפריע למהלך החיים שלה .
פתאום שנהייתי בן אדם . אשכרה בן אדם !!!! קם בבוקר מניח תפילין עובד , מבשל לה בסופי שבוע מפנק קונה נותן דואג מעניק מכבד ,
אני בן אדם אשכרה שונה !
פתאום היא מפקפקת באהבה .
היא לא יודעת אם היא אוהבת אותי .
אני לא מאמין שזה קורה לי !
אני אשכרה לא מאמין
כל יום אני מברך את זה שכל הסיפור קרה , למדתי המון על החיים . ועל עצמי

האם אני מטומטם ?
היה לי אלף ואחת הזדמנויות לצאת אם בחורות איכותיות ממנה
ופשוט נתקעתי בה .
עברה שנה וחצי מאז כל הסיפור אני בן אדם אחר לגמרי לגמרי
ונפל עליי הקטע הזה שהיא מפקפקת באהבה פתאום , זה שאני מתנהג כמו גבר מכבד מתנהג יפה ולא אובססיבי ברמות כמו פעם . הורידה לה ממני ?

יונתן שלום,

מענה זה ניתן על ידי עדי וטלי - מנהלות הפורום.

אתה מתאר כאן מספר התמודדויות לא פשוטות, שכל אחת מהן בפני עצמה, זקוקה לזמן ולהתייחסות מקיפה ומקצועית.

עברת תקופות לא פשוטות כלל, המצוקה שלך מובנת וצריכה לקבל מענה רחב יותר מאשר שניתן לתת במסגרת של פורום.

ניתן לפנות ללשכה לשירותים חברתיים באזור מגורייך לבדוק בדיוק מהם צרכייך היום ואם יש משהו נוסף שיש בו צורך להתחזקות (להם האפשרות להפנות לכל גורם נוסף).

מה שגם יסייע לך להתמודד במשבר מול בת זוגתך ובכלל במערכות יחסים ובחייך.

אין לנו ספק שאם תפנה בדרך הנכונה לקבל את הטיפול המתאים, אתה תוכל לשגשג ולהצליח במטרות חייך.

מאחלות לך הרבה הצלחה,

עדי בדיחי טלי צרקינסקי

יסמין שלום,

ראשית, זה בסדר להרגיש את מה שאת מרגישה ולבחור את החיים שאת רוצה לבחור אותם. יש זוגות שחיים ללא ילדים, אנשים שחיים ללא נישואים, רווקים ורווקות ויש זוגות שמקימים משפחה וגם שם יש מתחים לעתים לא מעטות לגבי מספר הילדים וכו'...

באופן כללי, היום יש יותר ויותר סגנונות חיים שאנשים בוחרים לחיות.

המצוקה שאני קוראת מדברייך שהייתי רוצה להביא אותך להדהד בהם:

1. האם את שלמה עם ההחלטה והחשוב הוא, מאפשרת לעצמך את המקום והלגיטימציה להיות בה.

2. חשוב שהדברים ביניכם נפתחו, חשוב גם לבחון האם זה בהכרח חייב לסיים את הקשר והאם שווה לבחון אפשרות של טיפול זוגי שיכול לאפשר: התבוננות פנימית לגבי הרצונות שלכם והזוגיות שלכם היום, התהליכים של כל אחד מכם כאדם וכזוג (לעתים טיפול עוזר להישאר, לעתים הוא עוזר להיפרד יפה). אפשרות נוספת, היא ללכת לפגישות עם איש מקצוע לבד. המטרה בטיפול אינה "לתקן" אף אחד. אלא לבחון, לבדוק, להגיע לתובנות ולעומק, מה שיכול לעזור מאד להבין את עצמך ואת רצונותייך וצרכייך.

3. האם זה נושא שהיית רוצה לבחון אותו עוד, או שהוא סגור אצלך.


נתון חשוב חסר בהודעתך הוא בני כמה אתם. ציינת שבעלך מוכן לחכות לך. עולות כאן שאלות. קשה לצפות את העתיד. יתכן וכל אחד מכן ישנה דעתו, יתכן שלא.

אך לגיל יש משמעות גם בהקשר זה. גם בהיבט פיזיולוגי, גם בהיבט אחר - אם צעירים מאד, לעתים עוד לא בהכרח יש חשיבה בנושא..

אם אסכם, אציין שהייתי בוחנת אם עצמך אם את זקוקה לתהליך נוסף על מנת לברר עם עצמך מה את מרגישה שם, על מנת שתהיה לך תמונה ברורה יותר של רצונותייך.


אני מאחלת לך ולכם הרבה הצלחה וחג שמח!

מיה שלום,

מהדברים שאת מעלה ניכר כי את נתונה בלחצים במספר היבטים:

היבט אחד הוא הלימודים, הרצון להצליח, המטלות שיש בתואר, בשנה ראשונה שהיא תחילת הלימודים האקדמיים.

היבט נוסף הוא הקשר והשילוב של הקשר בתוך כל מה שאת עסוקה בחיים שלך.

יש כאן, בעייני, מעבר לנושאים הקונקרטיים, גם היבט רגשי שאת נוגעת בו והוא החשש מהתקדמות של קשר, מה יהיה שם, האם תהיה התקדמות בקשר, מה זה יעורר אצלך.

חשוב להיות מודעת לכל הדברים האלו שעולים אצלך.

ראשית, זה בסדר להרגיש את כל זה, זה טבעי.

נשמע שבן זוגך הוא בחור רציני, שהוא רוצה אתך קשר רציני וטוב ושאת חשובה לו.

הייתי מנסה להפריד (את עם עצמך) אילו קולות הן של חרדה מפני קשר ואילו הן של מתח הלימודים ועוד.

כי ניתן לשלב קשר זוגי גם בתוך לימודים, עבודה ועוד.

בן זוגך צודק במה שהוא אומר לך שעל מנת להתקדם בקשר ואם יש תכנית בהמשך למגורים משותפים, רצוי להיפגש, להתקרב ולהכיר טוב יותר.

אני לא יודעת איך ההרגלים שלכם בזוגיות, האם את לנה אצלו מידי פעם? האם הוא אצלך?

האם אתם נפגשים ולאחר הבילוי נפרדים וכל אחד חוזר לביתו?

האם יש יחסים אינטימיים?

אם זה מקובל עליכם, הייתי ממליצה לך לעשות חלק מהמטלות ללימודים אצלו ולשלב את זה עם בילוי משותף. לאט לאט מכניסה את התכנים שלך, העולם האקדמי, העבודות וכו'.. אל המרחב המשותף, אך את תלמדי לבד. יהיה לכם יותר קל לשלב עם זה בילויים ולהיות יחד גם בזמן זה.

זוהי הצעה שיכולה לאפשר לכם להיפגש יותר וגם לך - ללמוד.

זה בהנחה שיש מוכנות ללינה משותפת מצד שניכם ומצידך (יותר קל).

נקודה נוספת היא האם יש הלימה בין התקדמות הקשר מבחינתך ובין התקדמות הקשר מבחינתו. ממה שאת מעלה, הוא רוצה יותר לקדם את הקשר מהר ואת יותר מהססת (=ללא שיפוטיות, רק "מניחים את הקלפים על שולחן"). יתכן וזה גם נושא הגילאים שציינת.

שגם כאן חשוב לבחון מה החשש שעולה, לדעת שתמיד אפשר לבחון, לנסות, לראות, לבדוק.. יתכן והקשר יהיה לך מאד טוב. יתכן והקשר פחות יתאים.. אך תלמדי יותר מהתקדמות הקשר, עלייך, עליו, על זוגיות.

ציינת שאתם נהנים ביחד - זה חשוב.

ממה שאת מעלה, לא נראה שיש סיבה להפסיק את הקשר, אלא דווקא לנסות לבחון אותו ולהתקרב יותר, תוך התחשבות האחד בשנייה ובחינת הצרכים המשותפים, שיחה גלויה ותקשורת פתוחה, כמו שמומלץ שיהיה בכל קשר זוגי.
ואם את מרגישה שאת זקוקה ליותר זמן להליך כמו מגורים משותפים - זה בסדר לדבר על זה. זה חשוב שתהיה ביניכם תקשורת.


אני מאחלת לך הרבה הצלחה,

קארין שלום,

נשמע שאת מרגישה שדברים "יצאו משליטתך".

אירוסין הם לא "הפתעה". על אירוסין מחליטים שני הצדדים, מדובר בצעד משמעותי בחיים.

את מרגישה שיש הרבה טוב בבן זוגך, מאידך את חוששת מפערים שיש ביניכם.
חשוב לציין שיש דברים שמשתנים בתוך זוגיות ואנשים משפיעים אחד על השני (לא ממקום של לשנות אחד את השני אלא משהו שקורה בדינמיקה הזוגית).

גם דברים כמו להשקיע בעצמך, משקל, לימודים ועוד.. ניתנים לשינוי, כמובן רק אם האדם מעוניין בכך.

לגבי החבר שהתייעצת אתו, אני מסכימה אתו שאין מושלם וכן שחשוב שתהי מספיק שלמה עם החלטה שאת מקבלת, לכאן ולכאן.

אין שלמות באף אדם, אין שלמות בזוגיות, אך חשוב שתרגישי שזה הבחור שאת רוצה לחיות אתו, לקום לצידו בבוקר ולבנות אתו את העתיד.

לפני חתונה עשויים לעלות חששות וזה טבעי. מדובר בשינוי גדול, בהחלטה משמעותית, נכון שאינה בלתי הפיכה, אך כפי שכתבת, אינך רוצה להתחתן בתחושה שאת אולי תתגרשי אח"כ.

ממה שעולה מדברייך יש מספר נקודות לחשיבה בעייני:

1. לנסות להחזיר את הרגשת השליטה לעצמך. האירוסין לא קראו בגללו ולחשוב מה החלק שלך כאן.

2. לתת מקום לכל הרגשות שלך לעלות ולקבל אותם ללא שיפוטיות עצמית. להבין שזה בסדר להרגיש רגשות שונים, אך לנסות להבין האם זה בן הזוג שאת רוצה לחיות אתו.

3. הפרדה נוספת חשובה. את מעלה הרבה את נושא ההשכלה/חכמת חיים. יש זוגות שנישאים גם עם פערים בהשכלה... לשאול את עצמך: האם יש לך על מה לשוחח אתו, האם אתם מצליחים לפתח תחומי והתעניינות משותפים? האם יש ביניכם תקשורת טובה?

4. מה חיבר אותכם בתחילת הקשר אחד לשני? היה משהו כזה. שווה לנסות להיזכר מה זה היה. האם הוא קיים כיום.

מתוך כל אילו לנסות להבין עד כמה פשרה זו היא גדולה עבורך או אפשרית והאם ישנם דברים שהם טובים בקשר ויאפשרו אותו להתקיים ולהתפתח.

במידה ולא, לצמצם למינימום את הפגיעה בך ובבחור...

מאחלת לך הרבה הצלחה בכל החלטה,

הי..
תודה על המענה המהיר,,
אני שואלת את עצמי,, אם הייתי פוגשת אותו היום,, סביר להניח שהוא לא היה מעניין אותי כלל..
מה שחיבר אותנו בתחילת הקשר,,? הוא חיזר אחריי תקופה ארוכה והתרצתי..הייתי עוד ילדה בת 17, צעירה מאד.. עם הזמן הכל השתנה..המודעות עצמית גברה,, החשיפה לאנשים אנטלקטואלים,, הרצון להמשיך ללמוד ולהתפתח, לסיים תואר שני,,בהמשך, דוקטור,, גרמה לי לחשוב שמגיע לי הרבה יותר...
לציין שהוא בו גילי..
ההתרגשות היום,, לא כמו אז, כנ"ל יחסי האישות בנינו
תקשורת טובה? רק בנושאים אקטואלים שוטפים ,, ולא בנושאים אינטלקטואלים..
הוא מושפע עדיין מהוריו,, וכנראה האירוסין שתכנן היו מצד הוריו..לא מספיק בוגר...
אני ניראת מצויין ומחוזרת מאד...
הוא משתדל ועושה הרבה למעני ,,, אני בטוחה שהוא יהיה בעל טוב,, אבא טוב,,
מאידך,, לא רוצה להתחתן מתוך פשרה, , קשה לי מאד להתפשר על בנוניות..
אני שואלת את עצמי? האם לפרק את הכל ולהתחיל מחדש? או להמשיך יחד איתו בתקווה שהזוגיות תשפיע על הקשר לחיוב והכל יסתדר..

מה עושים,, ההחלטה קשה.? תעזרו לי להחליט

האם יעוץ של מטפל זוגיות מקצועי יכול לסייע ולתת לי כיוון
תודה

קארין שלום,

יתכן מאד, כפי שאת מציינת שצרכים שהיו לך בגיל 17, הם שונים מהצרכים שיש לך היום, 8 שנים אחרי.

השאלה שאת מעלה כאן, באמת שלא ניתן לחרוץ לכאן ולכאן באופן חד משמעי.

חשוב מאד לעשות הפרדה האם זה חשש טבעי שעולה לפני נישואין ולבין חשש שאת לא תקבלי מענה לצרכים שהם חשובים לך אישית.

יש כאן שאלה האם היה תהליך של התלבטות לפני קביעת מועד החתונה? כי ברגע שנקבע המועד אני מניחה שמתחילות ההכנות אליהן.

לשאלתך, שיחות עם איש מקצוע עשויות בהחלט לעזור במקרה הזה במספר היבטים:

לעזור לך להבין מה הצרכים שלך היום

להבין מה קורה בזוגיות שלכם היום

לנסות לזהות דפוסים שונים שקורים לך בקשר (האם ההישארות היא מנוחות, מחשש לא למצוא מישהו אחר (=לא נראה לי שזה המצב), לדעתי זה יותר בכיוון של קיום של תכונות טובות מאד לצד מה שציינת אצל בן זוגך.

לנסות לבחון ולעשות הפרדה בין חששות לפני נישואין לבין החזרת השליטה לידייך למה את באמת רוצה.

אין כאן ספק שבמקרה של התלבטות כזאת כדאי שאדם מקצועי ייפגש אתך, זה יהיה יותר מקצועי ועמוק מעצה שניתן לתת בפורום. חשוב לציין שאיש מקצוע לא מקבל את ההחלטה במקומך, הוא יכול לשקף, לעזור לך להבין וזה מאד יקל עליך בהבנת המצב.


אני מאחלת לך הרבה הצלחה,

מיה שלום,

זה לא אומר כלום.

לעתים יש דברים שקשורים לקשר (כעס,מתח ועוד..) או מחוץ לקשר (עבודה, יום עמוס, מתחים ועוד..) אשר עשויים להשפיע על היעדר כוח/חשק לקיים גם ספציפית בערב מסיים יחסים.

מה שאני מציעה לך, זה בהחלט לשמור על תקשורת פתוחה ביניכם בקשר, שיהיה ביניכם ערוץ פתוח בו תוכלו לשוחח על הכל.

תנסי לראות מה קורה מבחינת המין ביניכם בהמשך.

במידה וזה יחזור על עצמו ותרגישי שיש משהו שהוא פחות רוצה או שיש שינוי בהרגלים מאשר בעבר, זה משהו שתמיד ניתן לשוחח עליו ביניכם כמו בכל דבר זוגי, ללא שיפוטיות, אלא מתוך רצון שהקשר יהיה טוב לשניכם...

מאחלת לכם הרבה הצלחה בקשר,

מינה שלום,

יש כאן מספר דברים ממה שאת מעלה.

משיכה מינית היא משהו סובייקטיבי ועשויה להיות מורכבת מכל מיני גורמים.

כדאי לבחון עם עצמך באיזה אופן בדיוק המראה החיצוני מפריע לך (לא הטעם שלך (ציינת), משיכה מינית, מין לא טוב, השוואתיות "מה אחרים יגידו" וכו'.. זה יכול להיות מורכב מכל מיני אלמנטים שחשוב לדעת אותם..)

אני אתן מענה על הנושא הזוגי ואפנה אותך לאחר מכן לפורום נוסף שיכול לשפוך אור גם.

ממה שאת מעלה מאד יתכן והבחור שאת נמצאת אתו עונה על צרכים של ביטחון, תמיכה וגורם לך להרגיש מאד מוערכת. מאד יתכן שמקום זה פגוע אצלך מכל מיני סיבות מהעבר (ביטחון עצמי, קשרים עם בחורים אחרים כפי שציינת, חששות, חרדות ועוד...)
כנראה שיש דברים מודעים ולא מודעים שמושכים אותך כן להישאר בקשר ואת יודעת לשתף כאן מהם.

מה שחשוב הוא באמת להחליט אם הוא האדם שאת רוצה לקיים אתו קשר זוגי, כי מדברייך נשמע שזה מה שהוא רוצה ואם אין הלימה (התאמה) בין רצונותייך לרצונותיו, אתם יכולים להיות מאוכזבים ומתוסכלים (לדוגמה: הוא מאד רוצה קשר זוגי אתך ומאוכזב מרצונך ב"חצי מהעסקה" ומידידות בלבד. אם נתבונן בצד שלך, את נשארת מאוכזבת מכך שאת רוצה פרמטרים נוספים בקשר שאולי לא מספקים אותך).

לא ברור ממה שאת מעלה איך האינטימיות, יחסי המין וכו'.. ולגבי זה אני אפנה אותך לפורום מתאים.

בגדול: התאהבות אינה הכרחית על מנת לבנות קשר זוגי. היא מאד נעימה, היא חווייתית, אך היא שלב שעובר בקשר. יש קשרים שלא מתפתחים מהתאהבות, יש קשרים שכן מתפתחים מהתאהבות והופכים אח"כ לאהבה בוגרת (כזו המכילה את מכלול תכונות האדם והזוגיות).

ממה שאת מעלה נראה שיש כאן כמה דברים לבדיקה והתייחסות ואני מעלה אותם:
1. משיכה מינית ואיך המין ביניכם

2. האם את יכולה לעשות הפרדה בין הבחירה שלך לבין השוואתיות (מי נראה יותר טוב - שמן/רזה/גבוה/נמוך וכו'..)

3. התאהבות/אהבה שלך אותו

4. קיומו בחייך כאובייקט זוגי גם אם אינו מושלם אך טוב עבורך (אינני מציינת שאת חייבת אותו כבן זוג).

5.הפרדה נוספת היא בין הפחדים שלך לא להכיר לבין ההחלטה שאת נשארת לא בגלל פחדים, אלא מבחירה.

לגבי הפשרה נשאלת שאלה כאן.. האם יש אינטימיות ומין שהוא טוב, איכות טובה בקשר, האם זאת פשרה?

שאלות להדהוד וחשיבה....

מפנה אותך גם לפורום נוסף אם יש שאלות גם בתחום הזה.

מאחלת לך הרבה הצלחה,

המין נורא ואיום... זה בא לידי ביטוי רק באיך שהוא נראה.
הגוף שלו מגעיל אותי והוא כזה רומנטיקן במיטה. לא סובלת את זה, למרות שאני מבקשת ממנו להיות פחות תשוקתי, עדיין מרגישה שהוא דוחה בעיני.
אני מרגישה מאוד עצובה אחרי קיום היחסים. בזמן האחרון בכלל לא שוכבים כי אני לא עומדת בזה.
הוא סובל מזה ממש אבל נענה בכל מקרה.

מינה שלום,

זה באמת לא פשוט.

את מתארת איכויות רבות שיש לבחור שהן חשובות בקשר זוגי, אך הן לא האיכויות היחידות שמתקיימות בקשר הזוגי.

בקשר של ידידות, שהוא ללא מין, אפשר לקיים אותן, כמו חברים אפלטוניים.

אך מה שאת מציגה כאן הוא ברור. הוא רוצה זוגיות ונפגע כאשר את לא נהנית מהמין ואת מרגישה רגשות של דחייה מהמין וממנו. לשניכם מגיע משהו אחר.

חשוב מאד לציין שאיש מכם אינו אשם כאן וכנראה שכל אחד מכם צריך למצוא ומגיע לו למצוא את בן ובת הזוג המתאים לו.

זו אכן פשרה מאד משמעותית להיות עם גבר שאת מרגישה דחייה ואין כל משיכה מינית. זה לא מגיע לך ולא מגיע לו.

אילו היית מציינת בעיות אחרות (חשק, ירידה באיכות המין ועוד).. אפשר לחשוב על דברים ויש פרום מתאים וטיפולים מתאימים.

ממה שאת מעלה כנראה שאת צריכה לעשות איזושהי הפרדה שלהישאר עם גבר רק בגלל פחד שלא יהיה מישהו אחר, רק בגלל פחדים מהעבר (שלא העריכו אותך או אהבו אותך מספיק) - זו טעות.

הייתי מייעצת לך לטפל במקום הזה בדיוק ובהמשך. לעבוד על הנושא של ביטחון עצמי, של הערכת עצמך וכל עבודה שתעזור לך (במידת הצורך מול איש מקצוע - זו רק מתנה שאת יכולה להעניק לעצמך) וזה יעזור לך וייתן לך כלים להמשך הדרך.

לגבי הבחור, להיות בקשר שאת מתארת שלוש שנים זה לא דבר של מה בכך, זה הרבה זמן ונראה כי את נמצאת אתו מהסיבות הלא נכונות.

הייתי משוחחת אתו ומפרגנת לו על האיכויות שלו. לא הייתי פוגעת בו בהקשר של המראה (לכל אחד הטעם שלו, המשיכה שלו וזה בסדר גמור).

הייתי שואלת את עצמך והוא צריך לשאול את עצמו אם אתם יכולים ומסוגלים לשנות את הקשר לקשרי ידידות. זה לא תמיד מצליח כי יש רגשות ויש רפרטואר של עבר זוגי ולעתים עולה קנאה וקושי כשצד אחד מוצא בן/בת זוג....

ומנסה לחשוב איך להמשיך הלאה.

אל תייסרי את עצמך או "תצליפי בעצמך". מכל דבר לומדים ומתפתחים, גם מקשרים כמובן.

חשוב שלא תמשיכי קשר שיפגע בו ובך.

מאחלת לך הרבה הצלחה,

לקבלת תשובה רחבה ומקיפה, יש להציג הודעה זו בפורום: [a href='Forums/פורום_מין_וסקסולוגיה' id=link]מין וסקסולוגיה[/a].

לקבלת תשובה רחבה ומקיפה, יש להציג הודעה זו בפורום: [a href='Forums/פורום_מין_וסקסולוגיה' id=link]מין וסקסולוגיה[/a].

נועה שלום,

אתייחס גם לשאלה הספציפית שלך לגבי האירוע עצמו וגם באופן כללי על חלוקת משאבים, ענייני כספים בזוגיות

את מציינת שהקשר רציני, לא צריך להתבייש לדבר על כסף, אף שלפעמים זה פחות נעים או נשמע מתחשבן (גם אם זה לא.).

1. לגבי האירוע הקרוב שציינת, מכיוון שכבר נעשתה הזמנה, הצעתי היא להזמין אותו ולשלם עליו (מה שאתם מחליטים בינך לבין ההורים). לדעתי בן זוגך לא נפגע מסכום הכסף.. אלא מכך שהוזמן לאירוע ולפתע התבקש התשלום (לא קרה כלום..)....

2. לגבי ההמשך -

הייתי מנסה לדבר על הנושא הזה כמו על כל נושא שיש בזוגות, שהוא לא רק כספי...

אני מאמינה שלכל אחד מכם יש הוצאות. לבן זוגך יש הוצאות של מחייה, שכירות וכו'.., לך יש הוצאות שונות. אינני יודעת במה אתם עובדים/משתכרים וכו'..

האם יש לכם תכניות להתגורר ביחד בהמשך..

אני מאמינה שאין כאן התחשבנות שנובעת ממקום של קמצנות על השני, אלא באמת שאלה איך מסתדרים עם הכסף וכנראה בצד שלך יש הרבה יותר הזמנות ואירועים.

אני מאמינה מאד שאם יש ביניכם אהבה וקשר טוב ועמוק, אתם תצליחו לסדר את הנושא הזה.

יש מספר אפשרויות לגבי ההמשך. אפשר להחליט איך אתם מחלקים את התשלומים ביניכם ולהגדיר אותם. הזמנות לאירועים/מסעדות של חברים/משפחה/שניכם כזוג וכו'.. איזה צד לוקח את התשלום לאיזה אירועים שלא יצא פער מאד גדול לצד אחד.

אופציה נוספת שאני מעלה שעשויה להיות נוחה, אך תבדקו אם מתאימה לכם, אפשר ליצור מעין קופה משותפת ששניכם תזרימו אליה כספים (מעין "סניף בנק שלכם") ומשם תוכלו לרכוש כל מה שאתם רוצים: כסף לאירועים,,מתנות לאנשים, בילויים וכו'.. ואם הורייך ירצו לעתים להזמין אתכם - זה בסדר.

מה שחשוב מאד שתהיה הדדיות ביניכם, הבנה, אהבה, אכפתיות ושידובר בשיח ביניכם שאין רצון להתחשבנות, אלא דיבור כן על נושא שאתם רוצים לסדר כדי שיהיה לכם מאורגן בו.

אני מאחלת לך הרבה הצלחה,

שלום רותם,

ראשית ישר כוח על כך שאת מודעת לעצמך ומנסה לעבוד על מקומות שמעכבים אותך. אני מניחה שגם העובדה שהוא רחוק גיאוגרפית משפיעה על התחושות שלך. כלומר, שאין לך ממש שליטה. אך מתי כן יש לנו שליטה על הצד השני? שהרי גם אנשים נשואים, לצערנו, יכולים לבגוד זה בזה מאחורי גבו של בת/בן הזוג מבלי שיתבחין. מה בכל זאצ מחזיק אנשים בקשר? כמובן, האמון.

אני חושבת שצריך לשים לב גם לגבולות. כלומר, יש גבול האם לומד עם הידידות, הקשר הוא ענייני, לבין אם יוצא איתן למסיבות ו"סובב סביבן" בחיי החברה שלו. האם תרגישי אותו דבר, ועם אילו קשרים יהיה לך קשה יותר או פחות? אולי חשוב להדגיש בפניו מה את כן מוכנה להכניס לקשר, ומה פחות. האם גם לך יש ידידים? האם את יכולה לנסות לחשוב מה היה מפריע לו, אם היה במקומך? האם תוכלי לשתף אותו בכך?

חשוב שהוא אומר לך מה הוא מרגיש כלפייך ובכך מעלה לבטח את רמת הביטחון שלך. עם זאת, כפי שכתבת- חשוב גם שאת תמשיכי לעבוד על הנקודות שמעכבות אותך- כמו התקפי הקינאה האלה. מלבד להקל עלייך ולכן כתבתי את חלקה הראשון של תגובתי, יהיה חשוב שתנסי לעשות דברים שאיתם את חשה יותר טוב עם עצמך. חשבי על דברים שיוכלו להעלות את הדימוי שלך בעיני עצמך, על מנת שלא תחושי כ"כ מאויימת. אם אין כאלו או אם קשה לך לחשוב בכיוון, יהיה ניתן לקחת מספר שיחות אצל מטפלת (יש גם במכללות ובאוניברסיטאות שיחות מסובסדות לסטודנטים) ולשתף קצת יותר מול המטפל. בד"כ בטיפול יצופו "שורשים" - את חלקם כבר שיתפת כאן - ואז ניתן יותר לטפל במקומות האלה.

בהצלחה רבה,

שלום,
הדברים שכתבת מאוד נכונים.אולם,אני חושבת שזה מאוד תלוי בבן הזוג שלך. החבר שלי הוא בחור מאוד רציונאלי ,כלומר ,הוא פועל 99% מההגיון ו1% מהרגש. מבחינתו,זה הגיוני שיצא כל ערב למסיבה אם הוא רוצה ולא משנה עם אלו ידידות כי זה אין פה שום דבר פסול הוא אומר לעצמו:"אני אוהב את רותם ואף אחד מהידידות שלי לא מעניינת אותי זה כמו שאצא עם חברים" .בעיניו,אני זו שצריכה למצוא את ההגיון שבדבר ולהתמודד עם הקנאה שלי כי הוא לא ימנע מעצמו פעילות שכזו בגלל שלי זה מפריע.הייתי מצפה ממנו שינסה להתפשר,שאם יש 4 מסיבות בחודש שישלך רק לשתיים ולא לכולן -למה? כי לי זה מפריע.

בהתחלה,הייתי מנסה להוכיח שגם לרגש שלי יש הגיון אך הייתי מפסידה פעם אחר פעם בויכוחים איתו,כי לו תמיד היו טיעונים משכנעים יותר שהסתכמו בכך שאני קנאית ואני צריכה להשתנות. מה לדעתך ניתן לעשות בסיטואציה כזו?

הי רותם,

נשמע שאכן מדובר בבחור רציונלי. בד"כ, כמו עורכי דין, הם מנצחים בטיעונים. אבל העינין הוא פה לא העובדות הרציונליות- איתן אין לך ממש בעיה. את יודעת, הגיונית, שכלית, עובדתית, שהוא רק איתך ואוהב רק אותך. הבעיה היא יתר נעוצה באינטליגנציה רגשית.. וכשיש זוגיות שמתקיימת משניים- אפשר לחשוב על דרכים יצירתיות להגיע לעמק השווה, גם אם רציונלית זה לא תמיד מסתדר. הרי לצד השני יש רגשות בעינין (אני כותבת באופן כללי, ולא לגבי מקרה ספציפי). כמובן שכדאי שתעבדי על עצמך, כמובן שאת גם יודעת זאת. אבל חשוב שכדי שתוכלי לעשות את זה, הוא יוכל להבין את הקשיים שלך.

כמו בכל זוגיות, גם שלכם טומנת בחובה אהבה והערכה, כבוד, ולצד זאת תטמון עוד משברים בעתיד, לצד החיבור הגדול והכיף. ורצוי שגם במשברים אחרים הוא ידע לבוא לקראתך על אף הרציונליות הברורה וההיגיון. כפי שאת תגיעי לקראתו בדברים שחשובים לו ולא נראים לך הגיוניים. למעשה אני מדברת על "אמצע"- ששניכם בכל מיני מצבים תצטרכו למצוא אותו. כפי שכאן הצעת סוג של "אמצע".

נסי להסביר לו זאת ואולי יהיה משוכנע. עם זאת אני חייבת לציין שנראה שאכן אהבתו אלייך רבה.

שלום פרח,

היה לי קשה להבין דרך מה שכתבת למה בדיוק את מתכוונת. אני מבינה שבעלך הקליט אותך ובכך, מן הסתם, את רואה צעד שמפר את האמון. אני נוטה להסכים. יחד עם זאת לא הבנתי מה פשר "חיים יחד רק בשבת", ואיפה בדיוק הבעיה. מה גרם לכך שמקליט אותך? אני מבינה שאת חושבת שיש גורמים שגם משפיעים על ההחלטות שלו. חשוב יהיה לדבר איתו ולהבין האם הוא חושב שיש סיכוי לקשר, האם הוא רוצה בקשר הזוגי, האם הוא חושב שאפשר לתקן ולשפר- ואם כן, ניתן לקבל טיפול זוגי מסובסד גם דרך הרווחה וגם דרך קופת החולים. אך השאלה היא האם אתם רואים יחד דרך משותפת כרגע והאם שניכם מגוייסים לתהליך זוגי יחד. דרך כך ניתן גם יהיה לטפל ולדבר על בעיית האמון שאת מציגה.

בהצלחה רבה,

שלום לך,

איננו יכולות להמליץ כאן על מטפל/ת משפחתי/ת. עם זאת, ניתן לפנות לקופ"ח ולשאול האם דרך הביטוח המשלים ישנן אפשרויות בכיוון או לפנות למטפלים פרטניים ולשאול האם בהכשרתם הם גם מטפלים משפחתיים.

בהצלחה רבה,