פורום יחסים, זוגיות ונישואין - יש לך שאלה?

שלום לך,

כדאי לשאול את ההודעה בפורום רלוונטי.

רפואה שלמה,

לקבלת תשובה רחבה ומקיפה, יש להציג הודעה זו בפורום: [a href='Forums/פורום_בדיקות_גנטיות_מחלות_מטבוליות_יעוץ_גנטי' id=link]בדיקות גנטיות, מחלות מטבוליות, יעוץ גנטי[/a].

אפשר תגובות ?

שלום לך,

לגברים ובעיקר גברים שבבית יש להם אשה בהיריון, יש כל מיני תגובות טבעיות לחלוטין- להריון. יש כאלה שמצליחים להתגבר על העובדה שמאותו מקום יוצא גם הילד שלהם... ויש כאלה שמאוד קשה להם עם זה. זאת דוגמה אחת לקושי שיכול להיות. יש כמובן עוד הרבה דוגמאות שחלקן קשורות למתח ולחרדה שהריון מביא עימו, השאלות והמחשבות על הורות ועל זוגיות... על שינוי התא המשפחתי שהוא בהחלט לא פשוט, גם האשה שמשתנה לא רק חיצונית אלא גם בהתנהלות השוטפת- הגבר מרגיש שיש עוד מישהו נוכח, אך לא ממש נוכח. זכרי שאת מרגישה את העובר ואת נושאת כרגע את האחריות עליו. בעלך אינו חש זאת כמוך אלא כצלע שלישית. כל אלו מהווים שינוי דרסטי בחייו של השותף שלך לחיים... ולחיים החדשים שנוצרים.

לפעמים, חלק מההתמודדות היא לעשות את מה שהוא עושה- לברוח לעולם אחר, לתכנים אחרים ולדברים שמאפשרים מרחב, פרטיות וכו. אני מבינה לגמרי את הפגיעה בל ונראה לי שלמרות תגובתו הוא הבין שנפגעת. אך חשוב שתזכרי שגברים (ויש גם נשים אן כי זה פחות נפוץ) צופים בתכנים כאלה ואחרים הרבה. אם זה ברחוב.. אם זה באתרי אינטרנט.. אם זה בתוכניות טלוויזיה או על שלטי חוצות. התגובה הפיזיולוגית לא תאחר לבוא בכל אלו.

אני מבינה שהקושי והעלבון שאת מרגישה נובע מהעובדה שהוא בחר לצפות בתוכן אחר, פעמיים, ואת הרגשת שלא סיפקת אותו. יתכן ומשהו עבר עליו בסיטואציות האלה (כפי שהזכרתי יש הרבה מחשבות ושינויים עבורו) ויתכן שהוא לחוץ או פשוט לא היה מספיק מרוכז. מותר לו שיהיו לו תקופות פחות טובות. אך חשוב שתוכלו לדבר על כך.

יתרה מזו, ככל שהוא יבין שאת לוחצת ומחפשת אישורים ועושה זאת מתוך חרדה ולחץ, כך הוא עלול להתרחק ולהיות לחוץ בעצמו וזהו דבר שיגרור לופ של התנהלות מסוימת שהיא לא רצויה. ככל שתגיעי אליו מקבלת ומבינה כך הוא יוכל להרגיש יותר שלם ופתוח אם בכלל יש משהו כזה שעובר עליו.

בהצלחה רבה

שלום דנה,

עוברת עלייך תקופה לא קלה.. ממערכת יחסים די ארוכה, ולאחריה הצעת נישואין- ומיד אח"כ פרידה ושוב ניסיון לחזרה ותחושות רבות מעורבות- כעס, עלבון, דחיה, געגועים. בהחלט הכל ביחד ובהחלט לא פשוט.

טוב שהמשכת הלאה ואף יצרת מערכת יחסים חדשה, זה מעיד על כוחות ועל יכולת להתבונן ולמרות הכל להמשיך הלאה. נכון שהמערכת הזאת לא צלחה כי לא הרגשת שזה נכון ומתאים, אבל זה עדיין לא מצביע על כך שדווקא אותו אקס כן מתאים לך.

ממה שסיפרת, הפערים לא היו מועטים. את חשת מושפלת ואולי מוקטנת כפי שציינת, על ידיו ועל ידי משפחתו. כמובן שאם היית מרכיבה משקפיים ורודים יותר- זה היה נראה ורוד יותר. אבל אני לא בטוחה שאם הייתם מתחתנים לא היית פוגשת שוב ושוב את אותן תכונות איתן לא הסתדרת. במערכת יחסים חשוב ששני הצדדים ידעו לבנות בית, לאט לאט, לבד. חשוב שההורים יקחו צעד אחורה ופחות יתערבו. חשוב שבן הזוג ילמד להיות "ילד גדול" ולקיים בית משלו, יחד עם זוגתו, ולקבל את ההחלטות יחד, עם "עמוד שדרה" שלו. לא נשמע שהוא היה במקום הזה. אח"כ כשניסית לפתח שוב שיח איתו, הוא המשיך באותו קו שלא רוצה לשמוע אותך. אני חושבת שאם כך התנהג- אולי לא בטוח שהוא ה-אחד הזה שאת מחפשת...

במערכת זוגית אחרי נישואים הדברים אף קשים יותר. לגור ביחד, באותו בית, עם גורמים כמו משפחות שונות ועולמות שונים ולדעת לבנות בכל זאת משהו מבוסס משלכם- לא תמיד זה כ"כ פשוט.

הייתי מציעה להמשיך הלאה. באמת באמת לשחרר אותו, ולנסות עוד מערכות יחסים. להבין איפה את עומדת. נשמע שאת מאוד מנסה (ומצליחה) לעבוד על תכונות בך ולהתבונן בהתנהלותך בזוגיות- זה כבר טוב. זה אומר שאת מתקדמת ואותה מער' יחסים דווקא קידמה אותך ברמה האישית, כך שבקשר הרציני הבא- תגיעי מוכנה יותר. ביקורתיות אינה מידה שתמיד טובה בזוגיות, אני מסכימה איתך, צריך להיות ביקורתי במידת מה אבל לא לתת לתכונה הזאת לנהל לך את הזוגיות. חשוב שתהיי ערה לזה, ובכך כבר תעשי את השינוי.

בהצלחה רבה,

עדי, תודה רבה על התשובה המנומקת.
הקשבתי לעצתך וניסיתי להמשיך הלאה, אני יוצאת לדייטים עם גברים אבל פוסלת את כולם. אך אחד לא נראה ״מספיק טוב/מספיק מתאים״ עבורי.
דברים שבעבר לא הפריעו לי כרגע חשובים לי יותר.
אני מוצאת את עצמי שוללת גברים בגלל עדה (רוצה אשכזי בלבד) בגלל אינטילגנציה, מראה חיצוני, עיסוק ועוד.
בעבר שמצי דגש יותר על מראה חיצוני והיום זה נהיה פחות הדבר העיקרי.
אתמול יצאתי לדייט עם בחור שנראה מאוד טוב בעיניי, אך הוא עשה רושם של מישהו לא מספיק אינטילגנטי, לא בוגר ושלא יודע להתנהל במערכת זוגית. לכן הוא לא עניין אותי.
אחרי כל דייט לא מוצלח אני חוזרת לחשוב על האקס ומרגישה שאיתו היה לי טוב, פתאום מוצפת במחשבות עליו ורואה רק את הדברים הטובים שבו.
אני מתקשה להמשיך הלאה, עברה חצי שנה ועדיין לא לגמרי התגברתי.
הוא לא מעוניין לשמוע ממני ולכן גם ככה אין לי ברירה אלא להמשיך.
מאד קשה לי לבד, תמיד היה לי חבר ואני רגילה לזוגיות, כשאני לבד אני מרגישה לא בשליטה, אני כל הזמן חוזרת ומדברת עם אקסים שלי רק בשביל לקבל קצת יחס ולהרגיש נחשקת. אני מאד רוצה למצוא מישהו אחד ולהיות איתו אבל לא מצליחה.
מה אפשר לעשות?

הי שוב דנה,

כתבת בגילוי לב מרשים את מה שאת עוברת- תודה על השיתוף. נראה שאת יותר עסוקה בקריטריונים שלם חיצוניים ופחות בעלי משמעות. כמובן יש להם משמעות- לכל אחד מאיתנו יש טעם משלו, אך מה שנשאר איתך ומפתח את הזוגיות היא דווקא האישיות של האדם איתו את חיה. יתכן ואת ממהרת למצוא "פגמים" כי יש משהו שאצלך עדיין לא מעובד רגשית- וישר הרציונל מנסה למצוא סיבה מהירה, קונקרטית-למה גם הקשר הזה לא יכול להתאים. לפעמים יש לנו מנגנון הגנה- שמגן עלינו מפני טעויות נוספות. אחד מהם הוא למצוא כל מיני הסברים רציונליים למה לא להיות עם X בקשר, כאשר למעשה זאת לא הסיבה האמיתית אלא זה "פלסטר" על כאב אחר. ולהערכתי, בגלל שכבר תקופה לא הצלחת לקיים מערכת יחסים (מסיבה מוצדקת לחלוטין, משהו לא השתחרר) - מקור העינין לא כרוך במי את יוצאת איתו ואף לא ב"רשימה" שאת מגיעה איתה. אלא להערכתי יש לברר האם את באמת עיבדת את האובדן על אותו בן זוג, הדחיה, הנטישה והאם את יודעת להתבונן בדפוסים הזוגיים שלך- ולהבין איפה הקושי.

אני מתרשמת שאת בחורה אינטליגנטית שעושה עבודה טובה עם עצמה, את יודעת לדבר בכנות ולנסות לזהות את המקומות שזקוקים להכלה אצלך. הייתי מציעה לפנות לאיש מקצוע פרטני (ממליצה על טלי, שמנהלת איתי את הפורום), למספר שיחות שגם יתנו לך את המקום המכיל ותחושה שאת לא לבד עם כל מה שאת עוברת.. וגם תוכלי לצאת עם מתנה גדולה - להבין את עצמך יותר ולנסות להיות ב"זוגיות" גם עם עצמך.. לשם שינוי :) זה לא פשוט, אבל יחד עם מטפל זה אפשרי ובסופו של דבר זה יטיב איתך מאוד.

בהצלחה רבה

דנה שלום,

אני מבינה את רגשותייך, יש לי מספר עצות עבורך.

מגיע לך קשר עם גבר שהפניות שלו תהיה לגמרי עבורך. לא גבר נשוי או נשוי פלוס.

ולא קשר כמו שאת מתארת. אני מבינה את הרצון לקשר ואת ההתרגשות סביב פלרטוטים והתאהבות (אגב, היא מסתיימת לבסוף ועוברת לאהבה בוגרת, כזו המכילה את מכלול האדם, על כל תכונותיו).

הייתי משקיעה במציאת בן זוג גרוש/רווק אשר פנוי לקשר ואת פנויה עבורו..

ולא נשארת בקשר לא בריא כאשר את מתוסכלת בו.

לגבי רגשות הנקמה.

דנה, רגשות הנקמה זה בסדר להרגיש אך לפעול ממקום כזה הוא מקום שלא יועיל לך כלל. אנו, כבני אדם, מרגישים הרבה מאד דברים, אך יש דברים שמוטב לנו להניח להם.

לא הייתי מתקשרת לאשתו ולא הייתי מערבת את אימא שלך כלל בנושא כזה..

נסי לחשוב על איזה צורך זה עונה? זה בא ממקום של כעס שממש עדיף לנתב למקום שלך יהיה יותר טוב ולא להשקיעו במקומות שיעשו לך את ההפך כמו שיחות עם אשתו/קשר עם הבחור שלא יכול לתת לך מענה לזוגיות ועוד...


חשבי על הדברים, אני ממליצה לך בחום להתחיל לחשוב על היכרות חדשה, בריאה, שיהיה לך בה טוב.

הבחור לא פנוי לקשר אתך, אינך אשמה.

יש בחורים שכן יהיו פנויים.

אם יש קושי להיפרד ממנו אפשר תמיד להתייעץ עם איש מקצוע.

מאחלת לך הרבה הצלחה,

היי ותודה על המענה המהיר
רציתי לציין שאני לא מצליחה להיפרד ממנו
ואף הבוקר לאחר נתק שלסופהשבוע וחוסר תגובה מצידו להודעה ששלחתי ביום שישי
התעוררתי הבוקר בסערת רגשות ובכי ולא החזקתי את עצמי ושלחתי לו שוב הודעה שהוא בחר בדרך הכי פוגעת ולא מכבדת לנתק קשר
לאחר מכן התקשר מטלפון אחר ושוב לא הבין לא אני חושבת שהוא פגע בי והוא צריך להוריד פרופיל ולנתק קשר וגם מתכנן להעלם לחול לתקופה
ולגבי שישבת לא היה לו בכלל טלפון עימו מה שהתברר כפרט לא נכון כי ראיתי אותו מחובר בוואטס אפ ואף התקשרתי אליו בחסוי..
אני מרגישה שהוא מזלזל וקל לו לנתק את הקשר ..בעבר לו היה מסוגל בלי לדבר איתי יום או שעה..
השיחה ביננו היתה קשה וסוערת ואמרתי לו שאני פגועה ואיני מרגישה טוב ושוב חזר על השאלה ..ממה? אני לא מבין אז אמרתי לו שזה לא העיקר להשתמש ולזרוק וכנגד אמר לי אולי את השתמשת בי? הכוונה היתה כמובן לפאן הרגשי שהתכוונתי..כמו להתעלל רגשית באדם
השיחה הסתיימה רע ואני לא רגועה מהבוקר
ושלחתי שוב סמס שניסיתי להעתיקו לכאן..ולא הצלחתי המסר היה שוב שאם היה רואה באיזה מצב אני נמצאת היה בא אליי...ואם הבת שלו היתה עוברת את מה שאני עוברת הוא היה מצר על כך ומתנהג אחרת..הוא לא הגיב
לטענתו הוא במעקב על כל הודעה..
אני מרגישה שהגעתי למצב השפל הזה ..לשכנע גבר נשוי לאהוב אותי..לשכנע להיות איתי בקשר
זה לא מרפה ממני לרגע
הדמעות לא מפסיקות לזלוג
אין את מי לשתף אין עם מי לחלוק
והכואב שהאדם שחיבק ונישק לפני שבועיים הפך לזר
וכאילו הכל היה לא אמיתי והוא בא בשביל סתם..
תודה רבה

דנה,

אם את מרגישה שאת צריכה עזרה לנתק ממנו קשר, כדאי לשקול להיפגש עם איש מקצוע.

אני קוראת מבין דברייך דפוסים לא בונים שלך שלא יעזרו או יקדמו אותך, אלא להפך.

היאחזות במקום שלא ייתן לך דבר, כעס גדול מאד ורגשות נקם, רצון עז להעביר אליו את כל מה שאת מרגישה על מנת לזכות ממנו לעוד מנה של חמלה ואהבה...

דבר שבפועל מרחיק אותו יותר.. והוא גם כך לא פנוי.

והמקום הנכון הוא הוא לפנות אנרגיה לאהבה אמיתית ולהתנקות מקשר זה.

האם תוכלי להמליץ על איש מקצוע בגליל?
כיצד ניתן לשקם את ההרגשה עד שאתחיל טיפול?

הי דנה,

אנחנו לא ממליצים על אנשי מקצוע בפורום ולמען האמת גם לא מכירה בגליל..

בטוח יש... שווה לבדוק באינטרנט, באתרים ועוד...

בינתיים, תנסי להיות עסוקה, עבודה, חברות, פנאי, כל דבר שאת תשקיעי בו אנרגיה ויעשה לך טוב.

ואף תכתבי לך את הדברים ותשובי ותקראי אותם:

מגיע לי קשר אמיתי שאני אוכל להעניק בו והוא יוכל להעניק לי.

הרצון לנקמה לא יביא אותי לשום מקום, הוא רק נובע מכעס ויגרום לעוד תסכול אצלי...

אני צריכה להוציא קשרים שלא עושים לי טוב מהחיים שלי ולהכניס אליהם קשרים שעושים לי טוב.

ועוד...

בברכה,

בוקר טוב דנה
תודה על המענה..
רציתי לעדכן ולהתייעץ שחלפו מספר ימים ..המצב אולי נרגע טכנית אך הנפש סוערת..הבחור טס לחול ביום שלישי עד אז לא יצר קשר מהנייד שלו מחשש שאשתו עוקבת..אם אכן זה כך מה שכן ניסה ליצור קשר מטלפונים שונים לפני נסיעתו
מאז לא שמעתי ממנו אך אני מרגישה שלא חל שינוי בי ואני מאוד רוצה לדבר איתו ואף מתגעגעת עם כל הסערה שעברה
נראה לי מוזר שהוא שולט ברצונותיו ופשוט לא מצלצל או כותב זה אוכל אותי מבפנים..אני עדיין מוצאת את עצמי בודקת מתי הוא מחובר במדיות השונות
זה לא נותן לי לישון בלילה ..בא לי לכתוב לו אבל אני מחזיקה את עצמי לבנתיים
ניסיתי למצוא מטפלת בגליל טרם הצלחתי
ואני יטדעת שרוב העבודה בו הינה עצמית . אף אחד לא יוכל לשחרר אותו מראשי רק אני
זה קשה ברמות שאי אפשר להסביר
אני מוצאת את עצמי קוראת תכתובות סמסים מלפני חודשיים שלושה..וקשה לי להאמין שזה עבר ונגמר
ושהוא כבר לא מרגיש. אוהב. אם בכלל הוא אהב כאשר ויתר בקלות שכזו
אני באמת לא יודעת מה לעשות
זה בלתי נסבל להסתובב עם מועקה וכאב בפנים
אני עצבנית..סהרורית..מתוסכלת..
אין לי אנרגיה לכלום
ממש דיכאון
אשמח לאור בקמה המנהרה..
תודה ויום טוב

דנה שלום,

אני מבינה את המצוקה שלך והמלצתי נשארת...

לא להשקיע בגבר שאין פניות מצידו לקשר אתך.

נראה שנכנסת לסחרחרה ולטורדניות סביב הקשר אתו וזה מאד מזיק לך רגשית.

אני מציעה לך ללכת לחוג, להכיר אנשים חדשים (גם חברות חדשות), לצאת, לפתח תחביבים, האם את עובדת? לומדת?

להשקיע את עצמך בדברים חיוביים ולהמשיך לחפש מטפלת בפורטלים שונים, באינטרנט/פייסבוק ועוד.. ואף לבקש המלצות מקרובים, היום המון אנשים הולכים לטיפול ואין בכך שום בושה...

נהפוך הוא, מי שהולך לטיפול הוא כזה שמוכן להתמודד עם הקשיים ולא אחד שבורח מהם.

היי טלי

תודה על התגובה, לצערי אני לא עובדת מספר חודשים ובתהליך של חיפוש
לפני כחודשיים מצאתי משרה אך עזבתי אותה לאחר כחודש עקב גם עיסוק סביב הקשר וטלטלה אשר גרמו לי לחוסר ריכוז ..כן עד רמה שכזו
כל היום מצאתי את עצמי חיה מטלפון לטלפון
עד כדי שהודעתי על התפטרות
אני ממשיכה בחיפוש מטפלים כמובן
אך זה באמת סחרחרה מטורפת
אני מוצאת את עצמי בוהה ומשווה כל סיטואציה אליו
מקווה שאעבור את זה
אגב גם שאני נפגשת עם חברה או קופצת לכושר זה לא משתנה
מעין אוהססיה מחשבתית

דנה, אם מצב זה הביא אותך למקום של הפסקת עבודה מרוב התעסקות בו וזה נכנס לך למפגש עם חברה ולספורט וממש משתלט על החיים...זה מדגיש עד כמה זו התעסקות יתר אובססיבית שזקוקה לטיפול (ללא שיפוטיות, פשוט זה מה שקורה).

אני אחדד את המלצתי ואני חושבת שטיפול התנהגותי-קוגניטיבי יכול לעזור לך והייתי אף מתייעצת אם כדאי לך לקחת טיפול תרופתי אנטי-חרדתי (זאת בהתייעצות רפואית בלבד עם רופאת המשפחה או פסיכיאטר).


השילוב של השניים יכול לעזור במצבים כאילו.

בברכה,

הייתי חייבת להגיב !!!
המלצה חמה שלי תיקחי נשימה עמוקה תסתכלי בראי ותגידי לעצמך לי מגיע יותר!!!!
למה את צריכה להסתפק בגבר נשוי????שנית את לא ראויה ליחס כזה?שלישית אני בטוחה שאת לא רוצה לפרק משפחה !!!!
את אמנם לא צעירה אך זה לא בלתי אפשרי למצוא בן זוג ,תשקיעי בעצמך תמצאי עבודה ביום שתעריכי את עצמך גם אחרים יעריכו אותך .

אך לעיתים על מנת להגיע למקום כזה צריך לקבל עזרה...וזה בסדר

תודה לרונית וטלי על התגובה..
רציתי לעדכן על טלטלה רגשית קשה שעברתי בליל חמישי
החלטתי לשלוח לבחור הודעה ביום ה בערב בסגנון של האם זה אנושי לנתק קשר לחלוטין עם מי שנחשפת נפשית. אינטימית וכו..לא קרא ולא הגיב
ניסיתי ללכת לישון ובמהלך הלילה הרגשתי מאוד רע ..עצב, מועקה..ואז הטעות הכי גדולה שהתחלתי לשלוח לו הודעות בוואטס ובוייבא..שהוא חסר רגש שאינו מגיב..ועוד מיני הודעות דרמה
בעום שלמחרת הבנתי את משמעות ההודעות והדרמה הרגשית שהעברתי לו..בצהריים ניסה ליצור קשר ממספר שונה..השיחה נותקה לאחר מספר שניות מצידי כי הסתיימה לי הסוללה ואף לא ממש זיהיתי את קולו..עד שאמר שזה הוא
לאחר כשעתיים ניסה פעם נוספת שלא עניתי כי לא ידעתי מה לומר, אחרי מתקפת הודעות כזו הרגשתי רע
החלטתי עם עצמי לנסות להרפות אך מאתמול עדיין מוצאת את עצמי עסוקה בו..בלחשוב עליו.
מה היה אם..וכל מיני ניתוחים של סיטואציות שהיו בעבר..לא מרפה ממני המחשבה
ניסיתי לחזור בחסוי למספר שהתקשר ואכן הוא ענה וניתקתי..ברור לי שהוא יודע שזו אני ושממש התחרפנתי..ברגע שענה עלו לי מחשבות שיש לו מספר נוסף בו הוא יוכל לתקשר מאחורי גבה של אשתו אבל ממש לא בגללי..כי הוא לא ניסה לסמס ממספר זה ולשוחח רק להגיב להודעות המשוגעות ששלחתי כי לא היה לו נעים או שפחד שאחטוף קריזה ופחד שאצלצל לאשתו..למרות שאמר שיודעת הכל מה שלא נכון..כי זה ששכבנו ונפגשנו היא לא יודעת
אבל זה באמת לא משנה
העניין פה זה אני ואיך אני יוצאת מהלופ המטורף ..
מחר אני מקווה למצוא מסגרת לטיפול אבל אני לא מצליחה לעזור לעצמי
מוצאת את עצמי חושבת עליו כל שנייה ביום..פשוט אומללה .
והוא בשלו..שם פס..מטייל בחו"ל..התנתק..מדבר עם כל העולם ..ואני אויר.רק לפני שלושה שבועות נפגשנו
ופתאום בום טראח..הוא כל כך מפחד מאשתו שמחק אותי מחייו? אם בכלל היה לו רגש ..
אני לא בנאדם? מה הייתי בשבילו ?
תודה על התמיכה וסורי על החפירות

אשמח לתגובה

אשמח לתגובה למייל האחרון ששלחתי אתמול 25.7
תודה רבה

דנה שלום,

המענה בפורום הוא מוגבל מבחינת מה שאפשר לתת בו.

אני חושבת שקיבלת מענה מקיף, לרבות התייחסות לקשר שלך עם בחור כזה, לרבות מה זה עושה לך ומה כדאי לך לעשות בנידון. מפה את צריכה התייחסות פרטנית אישית ולא של פורום.

לסחוף את הפורום לדיון וניתוח של התנהגויות הוא לחזור לניתוחים האובססיביים וזו המטרה ההפוכה שנכונה ושמגיעה לך.

המצב אובחן, הומלץ לך טיפול כלשהו והפסקת הקשר עם אדם כזה שזהו קשר ללא עתיד..ויוצר אצלך אומללות נוראית וחוסר ריכוז. אלו דברים שחשוב להעלות בטיפול.

והחלפתו בקשר עם עתיד...זה לוקח זמן וזה תהליך ואם תאמיני בו הוא גם יקרה.

בברכה,

תודה על הכל

שלום דורון,

ניכר כי הבעיה שאתה מתאר מספיק משמעותית מכדי שתוכל להמשיך ככה בקשר. מאוד חשוב ששני הצדדים יוכלו להביא באופן פתוח את הנושאים שקשה להם. ברור שזהו נושא רגיש- גם לה, וגם לך, שהרי אתה לא רוצה לפגוע בה.

אכילה יכולה לנבוע למשל מהזנחה "רגשית". כלומר ככל שרגשית האדם לא "מטופל" ומעובד, ככה הוא מפצה את עצמו עוד ועוד, יתכן וזאת הסיבה שקשה לה- כיוון שהתהליך הוא לא רק פיזי הרבה פעמים, הוא גם מעבר. כידוע זה אחד הפרויקטים הקשים ליישום ולהתמדה אצל אנשים עם עודף משקל. ברור שבזוגיות זה דבר שהוא לגיטימי- עינין המשיכה הוא חשוב ומשמעותי. לצד השני לא תמיד פשוט לשמוע את האמת, זה בד"כ נשמע כמו "הוא לא מקבל אותי כפי שאני" (בד"כ זה שונה אם בן הזוג עלה מאוד במשקל מאז תחילת הקשר או לא, אבל כך או כך התחושה היא תחושה של דחיה). אך ככל שתמשיך כך, כן ירבו הקשיים להתמודד.

אני מניחה שבתוך תוכה היא מבינה שזה מפריע, ואם הנושא הזה רגיש- זה בוודאי מפריע גם לה. אם היא ניסתה לעשות שינוי- זה בוודאי מפריע גם לה. יש המון פתרונות היום להרזיה, אני יודעת בוודאות שכמה מהן ממש עוזרות (מהסביבה הקרובה), השאלה היא המוכנות שלה והעזרה שהיא רוצה בכלל לקחת לשם כך.

צריך לזכור- שאתה לא מושלם. מותר לך להיות עם העדפות מסוימות. מותר לך לצפות שבת הזוג תיקח אחריות ותעשה תהליך (אם היא תתחיל אני משוכנעת שתתמוך בה, תחזק אותה, ותעשה הרבה שהיא תתמיד ותצליח. אם יהיו לה כישלונות אין לי ספק שאתה לא תנהג בשיפוטיות ותעזור לה להתרומם מחדש- היא צריכה לדעת את זה, לשמוע אותך אומר את זה). עד כמה שזה בטח קשה, רצוי שתעשה איתה שיחה. גם אם קשה לה לשמוע- אל תדבר "עליה" כמו שתדבר עליך. על הקושי שלך, על הציפיות שלך שהיא תעשה תהליך של "לקיחת אחריות". שאתה יכול להבין אם היא לא מעוניינת, אבל המחיר הוא מחיר של אינטימיות ומשיכה ובסופו של דבר גם רצון להיות ולהישאר בקשר, כיוון שזה חלק מחבילת הזוגיות.

יתכן והיא תיקח את זה למקום של שטחיות, חוסר קבלה וכו'. אבל כמו עם כל תכונה אחרת שבן הזוג מחליט שהוא לא מסוגל לספוג ונדרש שינוי- השמנה, יש לזכור, אינה תמיד פונקציה של אכילה או חוסר אכילה. הרבה פעמים מדובר במשהו רגשי אנחנו מפצים עליו (מי לא אוכל שוקולד כשהוא במשבר? מי לא זולל גלידה כשהוא עצוב? המון עושים את זה..). אצל אנשים שיש להם עודף משקל- התהליך הזה קשה כפליים- גם חברתית, גם פיזית וגם רגשית. חשוב שתבהיר לה שאתה יודע כמה זה קשה, אבל שאתה מוכן ללכת איתה צעד צעד. גם אם יהיו כישלונות.

ולסיכום הייתי ממליצה לחשוב עם עצמך- מה אתה יכול לעשות לקראתה, להבין יותר, להפנים יותר עד כמה התהליך הזה קשה, עד כמה יש לך סבלנות, ומה אתה מוכן לעשות כדי שזה יקרה. התהליך, עבורך, אמור להיות זוגי. ולא רק שלה. כשהיא תחווה אותך איתה, היא תיגש יותר בקלות לשינוי.

רעיונות:
1. יש מאמנים אישיים של כושר ותזונה. ניתן למצוא אותם באינטרנט או לפי המלצות. לפעמים המפגשים האישיים והליווי הצמוד יכול מאוד לסייע.
תוכלו ללכת יחד לתוכנית משותפת- למשל ללכת יחד לכושר, לאכול יחד "בריא". שהיא לא תרגיש לבד.
2. קבוצות תמיכה - לפי מה שאני יודעת מאוד מאוד מסייעות.
3. טיפולים אלטרנטיביים כמו דיקור, בריכות (הרפיה בבריכה, טיפולים רגשיים), דמיון מודרך - כל אלו יכולים להשלים את התמונה ולסייע לה בתהליך. זה גם עינין כלכלי אחרי הכל..

בהצלחה רבה,

ליאל שלום,

הקשר שאת מתארת הוא אכן סבוך ולא ברור אם אפשר לקיימו במתכונת שאת מתארת.

אתחיל בתחילת הקשר ביניכם: שהתחיל מאד באינטנסיביות והוא כבר ציין את רצונו להציע לך נישואין. הרי אי אפשר להחליט החלטה כזו בשבוע ראשון של קשר כאשר לא מכירים באמת את האדם על מכלול תכונותיו והקשר עוד לא התפתח.

הייתה שם כנראה איזו התאהבות, הידלקות.

החיים שלו, לרבות העבודה וכל האנרגיה שהוא משקיע הם בחו"ל ואת מציינת שעות הפוכות אז אני משערת שהוא חי במדינה רחוקה.

גם אם הוא מבקר אחת לחצי שנה, קשה מאד לנהל זוגיות בצורה כזו.

לא היה לכם זמן להכיר באופן הדרגתי, את לא מתארת אופק שהוא יחזור לארץ, ולא נבנתה פה "תשתית זוגית" לדברים האילו.
הוא גם נמנע מלהתקרב כי הוא יודע שהוא יחזור למדינה שהוא גר בה....

המלצתי לך תהיה להמשיך לקשר אחר שיוכל לתת לך את המענים האילו, קשר טוב, הדדי, איכותי, אשר לא מסתפק בביקור אחת לחצי שנה שבתוך זה הוא צריך להכיל גם עסקים, עבודה, חברים ומשפחה...

ויוכל לתת לך את מכלול הצרכים בקשר זוגי ואת תוכלי גם להעניק אותם ולהינות מזוגיות בריאה, טובה, זמינה, איכותית.

בברכה,

שלום שוב,
נםרדתי ממנו בהודעה כי החוסר יחס והחוסר תקשורת מצידו כבר היו בלתי נסבלים, והוא תירץ הכל ''הראש עסוק בעסקים, לא יכול להסיח את דעתי''. זה הגיע לרמה כזו שגם ביום שבת שזה היום החופשי שלו הוא תכנן להעביר עם המשפחה וחברים ולא איתי ...נהילנו שיחה שאני יזמתי וסוג של הכרחתי אותו ושאלתי אםמהוא רוצה שאני ארפה ממנו והוא הבהיר לי חד וחלק שלא ושהוא רוצה אותי וכולי...אך אחרי השיחה שוב החוסר יחס והחוסר תקשורת טוטאלית חזרו , ובשלב כלשהו פשוט רשמתי לו הודעה שלאור העובדה שהוא מראה אדישות וחוסר תקשורת אני עוזבת אותו בשקט ודרכינו נפרדות. בתגובה הוא הגיב ''אני עסוק חולה עלייך,שיהיה לך יום טוב '' עברו מאז יומיים שבהם לא דיברנו כלל וכרע אני לא מבינה איפה אני עומדת האם להמשיך קדימה או לא , האם זה נגמר בינינו סופית או לא...כי הוא פשוט לא מתקשר בשום צורה. שלחתי לו הודעה היום האם זה נגמר סופית ,הוא לא הגיב. אני נורא רוצה להתקשר רק על מנת לברר האם זה באמת נגמר, כי כל עוד לא סגרנו את כל המעגל ושמנו נקודה סופית אני לא רגועה ולא יכטלה להמשיך קדימה, האם להתקשר? למרות שהוא לא מדבר ולא מתקשר לבד?


תודה מראש

ליאל שלום,

את כותבת שכתבת לו הודעה שלאור ההתנהלות שלו אתם מסיימים את הקשר. כלומר, עשית את הצעד, יתכן וזה שהוא הגיב, יצר אצלך בלבול ורצון להגיב שוב.

ממה שאת מתארת הקשר לא לגמרי התחיל.. כפי שציינתי בהודעה קודמת, למקום של זוגיות וכדאי לך היום להשקיע בדיוק את האנרגיות למקום שמגיע לך - זוגיות שתיתן לך ואת תתני בה את כל הצרכים.

הבחור לא פנוי למקום הזה - הוא רחוק מידי - תרתי משמע.

מאחלת לך הרבה הצלחה!

ארלטי שלום,

ממה שאת מתארת, אני כלל לא בטוחה שהנסיעות לא מכסות רגשות אחרים שיש אצלו.

לעתים קל יותר לדבר על דברים קונקרטיים (רכב, נסיעות, ועוד..) מאשר על הרגשות שלנו כבני אדם.

במידה ולא מדובר בפרידה אלא את מזהה שזה ריב, את יכולה לכתוב לו מכתב. את מה שעל לבך.

שאת מרגישה שכנראה הצטברו אצלו דברים, את מצידך מוכנה לשמוע, מוכנה לפתוח אותם, אם יש דברים שמפריעים בקשר, הנכון לתחושתך הוא לדבר עליהם.

חשוב שהמכתב יהיה לא שיפוטי ולא מאשים, אלא מזמין ומתאר את רגשותייך וחושב גם עליו.

היתרון במכתב, זה שהוא לא גורר תגובה מידית והאדם השני צריך לשהות עם המכתב.

את נותנת בכך את הפתח שלך להידברות הדדית, הכדור יהיה כעת במגרש שלו ואם הוא יבחר לא לקחת אותו, אני יכולה מאד להבין את הכאב...אך עשית מה שיכלת...

ממה שאת מספרת כנראה שהוא צבר (אולי אפילו עם עצמו בכל מיני נושאים חלקם זוגיים שיכל לפתוח אתך).. וזה יצא בצורה פחות רצויה ואדפטיבית (בונה).

בברכה,

קודם כל תודה רבה על היחס הטוב שלך!
ודבר נוסף את לא חושבת שהסגנון שלו מזלזל ולא גברי מספיק כלפי? היינו לפני הריב לפני שבועים בחופשה בכריצים היה מושלם! רק חזרנו לסדר היומי ודיברנו על הנושא הכל התפוצץ.
יש לו הורים שמתערבים בכל דבר
ואני יודעת שהוא מושפע בגללם.
אז כנראה שגם פה אולי הם טפטפו לו וזה בסוף נכנס.
אני בחורה מאש עצמאית ולא אוהבת שמתערבים בחיי.
ולימדתי אותו שגם בינו ולבין הוריו צריך גבולות. אם כל הכבוד.
והוא תמיד אודה לי על זה.
אבל אני לא יודעת מה קרה שם בבית שגרם לו ככה להתנהג. הזוי

את אכן מתארת משהו די חד במעבר הטוב שהיה להתנהלות של ריב שלדעתי, כפי שציינתי בהודעה הקודמת, מסתתרות מאחוריה דברים שהם מעבר לעניינים קונקרטיים של נסיעות וכו'...

הצעתי אליך הייתה לכתוב מכתב, על מנת שאת תהיי שלמה עם עצמך, אם את מרגישה שאת זקוקה לסגור מעגל.

לגבי השפעה של הורים, אין לך שליטה על כך, בן זוגך הוא שצריך לעשות את ההפרדה בין הוריו לבין ההחלטות על חייו. הוא "ילד גדול" ...

בברכה,

היי, ממה שזה נשמע כשבן זוגך אומר לך" אף גבר בחוץ לא יתנהג אליך" הוא מזלזל בך, וכאן יש לדעתי בעיה הרבה יותר מהותית מהנסיעה ומי מגיע למי.
בנאדם צריך להעניק כי הוא רוצה להעניק ולא "להתחשבן" על מה שעושה למענך.
בנוסף, כמובן שאת צריכה להעריך את מה שעושה עבורך אבל אין צורך לדבר אליך בצורה שבה הוא התבטא.
אני רק אגיד לך, אין קשר להורים/חברים/משפחה וכדומה.
אדם מדבר מהפה שלו, ומה שיוצא כבר נכנס לאוזניים שלך ואי אפשר להחזיר את הגלגל לאחור.
את מציינת שזה קרה אחרי חופשה, אז אספר לך שלהיפגש לצאת ולהנות זה כולם יכולים לעשות. זוגיות אמיתית היא התמודדות, צמיחה אישית וזוגיות, האפשרות להעניק ולהתמלא מההקרבה. יש משפט יפה שאומר, אושר הוא הדבר היחיד שמכפיל את עצמו כשמחלקים אותו בשניים.
כסף בא וכסף הולך, בנאדם שלא מוכן להשקיע את הזמן שלו בך זה הכי גרוע. כי זמן זה הדבר היחיד שאי אפשר למדוד ו"להתחשבן" עליו. אף אדם שמכבד אותך לא יקטין אותך כדי להעצים את עצמו (בדוגמה של מה שאמר על זה שגבר אחר לא יעשה זאת עבורך"

דביר שלום,

הודעתך מתאימה לפורום אחר, אליו אעביר אותך,

ניתן לטפל בבעיות מסוג אילו....ויש צורך לאבחן אם אכן זו שפיכה מוקדמת.

בהצלחה

לקבלת תשובה רחבה ומקיפה, יש להציג הודעה זו בפורום: [a href='Forums/פורום_מין_וסקסולוגיה' id=link]מין וסקסולוגיה[/a].

שלום לך אנונימית,

אני מניחה שכל אחד מאיתנו חווה את מה שאת חווה לפחות פעם אחת בחיים. לפעמים אנחנו בטוחים שאם נשחרר ונפרוק בצורה שהיא דווקא לא אופיינית לנו, נצליח להרגיש טוב יותר. לפעמים זה אכן עוזר. אני מבינה ממך שפה דווקא הרגשת הפוך. כלומר קיבלת "מסר" מסוים שלא זו הדרך להתמודד עם הקשיים. עם זאת, אולי זה "אישור" מסוים על כך שהנה, גם את יכולה. היית "בצד השני" וחווית מה זה.

אני מבינה שעיקר הקושי הוא התמודדות עם קשר מהעבר, על כך בהחלט אפשר לעבוד. אם זה מול עצמך, בקריאה, בסדנאות, בלשתף אחרים (אפילו אנשים פחות קרובים לך), או ביעוץ אישי של מספר פגישות- לנסות לעבד את המקום הזה. בהחלט בפרידות קשות, בעיקר בפרידות חד צדדיות, יש לנו צורך מאוד טבעי בנקמה- לפעמים זה מלווה אותנו שנים. את לא מרגישה משהו "חריג" אלא משהו שבהחלט לגיטימי להרגיש. מותר לך לכעוס, לרצון לנקום, לרצות שגן הוא ירגיש כאב, או גברים באשר הם... אלו תחושות לגיטימיות. החשוב הוא שידעת להגיד לעצמך שלא זו הדרך שתעזור לך להתמודד. כנראה יש דרכים אחרות. השאלה היא מהן, באילו עוד דרכים ניתן להקל עלייך. נסי לחשוב מבין ההצעות שהצעתי מה יכול להתקבל מבחינתך כפיתרון או דרך להקלה.

שלום שרון,

בהחלט אתה עובר תקופה מאוד קשה. אני לא חושבת שכאן בפורום ניתן לענות על שאלות כה מהותיות, גורליות וגדולות לעתידכם המשותף. אני מניחה שהדבר הנכון יהיה לשאול קודם כל אתה עצמך, האם אתה מוכן לתת צ'אנס לתהליך של בניית אמון מחדש, והאם היא במקום כזה גם. אם יש רצון של שני הצדדים הרי שניתן ללכת ליעוץ או טיפול זוגי ולנסות לשקם יחד את מה שנהרס.

בגידה סד"כ תאותת על משהו שמאוד חסר במערכת הנוכחית. היא לא מוצדקת, וכמובן זהו לא מסלול נכון "לאותת" שמשהו לא בסדר- אבל בהחלט מלמדת על משהו. יש זוגות שהצליחו להתגבר, לסלוח ולהמשיך הלאה, יחד עם החשש הכבד שזה יחזור. ויש זוגות שהתקשו בבניית אמון מחדש.

הנכון הוא לברר איפה אתם נמצאים. האם כרגע אתם מעוניינים ללכת לטיפול, האם אתה מעוניין לתת לכך הזדמנות או שאתה חש צורך לחכות ולעכל את מה שקרה? הייתי רוצה שגם אתה תבחר ותפעל לפי הקצב שלך. כמובן שהשאלות שלך הן חשובות וגדולות אך רק בתוך תהליך זוגי וטיפולי יהיה ניתן לחשוב עליהן ולבסס תשובות.

היא אומרת שאוהבת אותי ורוצה לשקם ובעד טיפול זוגי, אני אוהב אותה אבל מרגיש כ"כ פגוע, וכל הזמן מדמיין מה היה שם, זה חולף מולי כמו סרט בלהות כל היום, ואני חושב לעצמי שאם אחרי עשרות שנים שאנחנו ביחד היא משקרת אותי במשך שנה שלמה (לפחות) ומכניסה גבר זר למיטתי, איך אוכל אי פעם למחול לה?
אגב, מה זה בגידה סד"כ?
כמו שכתבת, הבגידה הזו אכן מאותתת על משהו שחסר, אני מאד עסוק בעסקים שלי ואין לי יותר מדי זמן, אז זה בא על חשבונה הרבה פעמים. היא אמרה לי לא פעם שהיא צריכה יותר, ולא כ"כ התייחסתי, אך ללכת ולבגוד בי במשך שנה זה לא פיתרון. אבל בכל זאת...היא כבר עשתה את המעשה, בגדה במשך שנה שלמה והמשיכה עוד פעמיים אחרי שניתפסה, שימי לב כמה תעוזה יש לאשה הזאת...האם מנסיונך, אוכל לתת בה אמון אי פעם? האם יש למה ללכת לטיפול זוגי?
אני כבר חודשיים בסיפור הזה וקשה לי איתו מאד...לסלוח לה קשה לי מאד, אולי אצליח יום אחד, אבל לא מאמין שאי פעם אוכל לחיות איתה בשקט, זה נראה כאילו חיי יהיו איתה בצל הפחד, תמיד אפחד שהיא שוב תבגוד בי, הגיוני?

טיטי שלום,

אכן עדיף לא להיכנס למיטה בדייט ראשון.

זה נכון שיש דייטים שגם ממשיכים ומגיעים לקשר רציני גם אחרי כניסה למיטה אחרי דייט ראשון אבל צריך מזל....

מה שאני קוראת מדברייך היא מצוקה והיא החשובה להתייחסות. כי יש כאן תמה שחוזרת על עצמה ואת מרגישה שהיא מעבר לשליטתך.

יכולות להיות לכך סיבות שונות.

אני מעבירה אותך לפורום נוסף שישפוך אור על נושא ספציפי זה.

בהצלחה רבה!

לקבלת תשובה רחבה ומקיפה, יש להציג הודעה זו בפורום: [a href='Forums/פורום_מין_וסקסולוגיה' id=link]מין וסקסולוגיה[/a].

שני שלום,

אני מאד מבינה את הפגיעה שלך ובוודאי שפגיעות מסוג זה "מתיישבות" על מקומות כמו ביטחון עצמי.

אי אפשר לחסום אדם מלהתבונן בסביבה אבל בהחלט אפשר למזער את הנזק שזה גורם לך וכאן חשוב ששניכם תעשו עבודה ואני ארחיב.

1. מבחינתו אם הוא יודע שזה כ"כ פוגע בכך, מדוע הצורך שלו באינטנסיביות כזו של התבוננות ברשתות החברתיות ובנשים.

2. את צריכה להיות בטוחה בעצמך שהוא רוצה אותך ואת יפה כמו שאת, גם אם הוא מסתכל הצידה...על זה ארחיב אח"כ.

אני הייתי ממליצה כאן מספר המלצות:

ראשית לדבר אתו באופן מאד לא שיפוטי של מה זה מעורר אצלך. ואיפה חשוב לך שיכבד את מקומך ושדברים כאילו לא ישנו מולך. מה חשוב לו בקשר שלכם?

יתכן שעברתם מאהבה כ"כ גדולה לזוגיות שמכילה בפנים גם את החלקים הטובים שם בן/בת הזוג וגם את החסרונות (שהרי איש אינו מושלם..) מה שנכנה אהבה בוגרת שגם שם יש עבודה. זוגיות היא עבודה לאורך כל מעגל החיים

מתייחסת לנקודה מאד חשובה נוספת שהעלית לגבי עצמך: כניסה לדיכאון עם אובדנות וניסיון אובדני. אני מאד ממליצה לך לגשת לטיפול רגשי לבדוק מה קורה אתך (לא משום שאת אשמה...) אלא לקחת את זה כמתנה שמגיע לך להרגיש טוב יותר.
בשיחות עם איש מקצוע אפשר עבוד על דברים שציית כמו תגובות קיצוניות, דיכאון, אובדנות, מה מביא אותך ל"קצה" וקצת לאפשר לך נשימה ולקבל כלים להתמודדות.

יתכן והתגובות שלו נובעות מלחץ שלך וחוזר חלילה את נלחצת ומגיבה מהתנהגות שלו ואז יש לנו כדור שלג שלא תורם לקשר.

אם אסכם:

לך - שיחות עם איש מקצוע מאד יעזרו
לשניכם מומלץ לפתוח ערוץ תקשורת פתוח שהוא לא מביא למשהו טוטלי אך מאפשר לכם להתקיים בקשר ויכול להיות שאם זה יתקיים, הצורך שלו בהתבוננות ובאינטרנט יחלשו...

בהצלחה רבה! תרגישי טוב!

באמת תודה, אני אקח את זה לתשומת ליבי, יש איזשהו איש מקצוע שאת יכולה להמליץ לי עליו?

הי שני,

אנו לא נוהגים להמליץ במסגרת הפורום על מטפלים.

אפשר לבדוק באינטרנט, אצל חברים, מהמלצות ועוד..

בהצלחה!

האמת שאני לא בטוחה שציינתי את העובדה שבמהלך כל הקשר שלנו כן אמרתי לו שהדבר פוגע בי רבות, שקשה לי וכו'....הייתי בוכה לידו, הולכת לישון עצובה, קמה עצובה, ולו דבר מזה לא "מזיז" ..הוא אמר לי שינסה לעשות מאמץ, ולפני מספר ימים אחרי שקיבלתי תשובה בפורום, שוב פעם דיברתי איתו, בצורה רגועה מאוד וביקשתי שינסה לבוא לפחות קצת לקראתי, שאני אוהבת אותו מאוד והקשר חשוב לי, והוא אמר שהוא לא יכול. אמר שהוא ניסה, ושזה פוגע לו בחופש שלו, שהוא לא יכול לא להעיר הערה או לא להסתכל לידי על בחורות..הוא פשוט לא מסוגל..הדבר כל כך פגע בי וחדר לתוכי, הרי לא ביקשתי שיפסיק לבמרי, לא אמרתי " אל תסתכל בכלל", ביקשתי לידי שימזער טיפה טיפה ושפשוט לא יעיר הערות, ומאז הוא פשוט העיר הערות על כל בחורה יפה שראינו ואומר לי" נו אז מה? היא באמת יפה, קולה מה אמרתי" ומה שכבר יותר פוגע בי שבן אדם שאומר שהוא כל כך אוהב אותי _ואנייודעת שזה כך) מסוגל לפגוע בי בצורה כל כך קשה...לדרוך לי על הנקודה הכי רגישה בלי שום בושה, למרוץ שהוא יודע מה זה עושה לי...אני עובדת עצות...התחלתי טיפול אצל פסיכולוגית והייתי כבר בפגישה הראשונה שלי סוף שבוע שעבר, אבל קשה לי מאוד לחכות לפגישה הבאה..

שני שלום,

אם הוא הגביר את התנהגותו יש כאן משהו מזלזל.

אני שמחה לקרוא שהתחלת טיפול והייתי בודקת לעומק בטיפול אם הקשר עושה לך טוב או לא.....

(ברמת הדפוסים שלו, עד כמה משהו שמפריע לך ואת מבקשת להתחשב, אפילו לא באופן טוטאלי..) וזו לגמי בקשה נורמטיבית.


נסי לבדוק את זה בשיחות.

בברכה,

מור שלום,

עולות כאן מספר שאלות שלדעתי כדאי לך לבדוק עם עצמך או עם איש מקצוע.

הכרת את הבחור לפני המון שנים, לא הייתה ביניכם מערכת יחסים, אלא יותר "הידלקות", "התאהבות" מצידך.

מי שאנחנו בגיל 19 זה לא מי שאנחנו בגיל 40+, סביר מאד שהוא השתנה ושאת השתנית.

לדעתי, הוא מאיר לך משהו שאת מרגישה שחסר לך/שהיית רוצה שיהיה קיים בחייך היום.

על כל זה את מוסיפה שאין לך, מסיבותייך שלך, אפשרות להתקשר ולהיות אתו בקשר.

גם אם נבודד את הנושא שחשוב לך - שהוא לא יהודי, הוא נשוי עם ילדים וזה לא קשר בריא עבורך ועבורו.

מה שנכון יהיה לבדוק כיום היכן את שבעת רצון בפרמטרים שונים בחייך, מה חסר לך וחשוב לך שיהיה (אני מבינה שזוגיות) והאם יש דברים נוספים (משמעויות, חברה, תעסוקה ועוד..).

אם את מרגישה שאת עדיין זקוקה לליווי של איש מקצוע, זה גם אפשרי.

אך מדברייך עולה שכדאי לעבור איזה תהליך של "סגירה" עם עצמך את מה שאת מרגישה שם והעברת האנרגיות לאדם שמתאים ויכול לאפשר לך להיות בקשר רציני וכן שאת תוכלי לאפשר זאת לעצמך.


בהצלחה רבה,

שלום לך,

נשמע שבאמת התקשורת ביניכם לא טובה, ויש היענות, אם בכלל, רק אחרי מאמצים רבים. כמובן אי אפשר כאן לדעת את כל התמונה- מה קרה בשנים האחרונות, מה הביא אותו לידי שחיקה, או לידי בריחה מהתקשורת הישירה איתך. ההתנהגות שלו מול הילד להערכתי לא "דווקא" מולו אלא יותר דרכו, אלייך.

אני מציעה לך לשבת איתו במסודר ולהגיד לו את אשר על ליבך. באופן מזמין ומקבל, כשאת רגועה וכשהוא נראה לך במצב טוב לשיחה. אם אחרי כמה נסיונות כאלו את רואה שאין תגובה, אולי אפילו שבי ותכתבי את הדברים. דאגי שיקרא ויראה אותם. בשלב הבא הייתי מציעה להתייעץ (את) באופן אישי עם מטפל שמתמחה בטיפול פרטני וזוגי ולנסות יחד להבין מה אפשר לעשות.

בהצלחה רבה,

סיטואציה לגווריצה האמיתית,
כל יחיד יודע היפך משמע כי פניי היחיד כפניי הדור כמושג נטבע לשם
האם תראה הגווריצה פניה לא כן כשיחרה פניי יחיד הטביע לא כן סתם הכרתה האמורה אל לפניה (הנכתבה בשורה שנייה)
הריי יוכל נעימות זמנה כזמנו של היחיד ההיווה מסוגל לכך
לא כן ככן שתיפות זו יכלה לה מלשון
לא כן יכלה לה מטבעם של כמו נניח הזוג הנל
משמע להחזיק כמו לתחזק אמירה כוללת כמו כללה זו
אבל הריי וודאיי יכלה לה ההכרה הכוללת פניי דברים אלו לחיות כמו להחיות חד צדדית (להחיות משמע)ללא הולכתיות זו
אלא -אבל-
נקלטה ברשתה לא כן(וודאיי)במעמד צד יחיד(זה)נניח
יכולתו להטביע כמו להטביע שורה שנייה נכתבה בטקסט זה
על ידה אל לפניה...
עימוק אין כאן אבל עניין בכללותו ולא כללותו יש גם יש
אלא שבהחייאתיות אל לפניה ככוללת
אף טעם לא נשקף זה אל לפניו ברשות כל יחיד לדיעה
כמרענן משהו אל לפניי בלאו הכי
רק-כדגש ראויי גם ראויי
מלאכית השרת חושבת שמלאך השרת שמע כמו חצי שניית יתר מדיי
אם כך מסתיימים שידוריי מלאכיי השרת, בדמות צילו של היחיד הכולל כי הריי

ליטל שלום,

ממה שאת מעלה נראה לי שכדאי מאד לברר מולו את הדברים האילו.

ציינת בהתחלה שאת היית יותר זקוקה לקשר קרוב והיה לך קשה שהוא לא חי בארץ (ובהחלט ניתן להבין זאת) ובהמשך, שאת רוצה אותו כבן זוג (אנשים הם דינמיים וזה בסדר).

ראשית, חשוב לבדוק אתו האם הוא יודע מה השתנה אצלך ושאת רוצה אותו גם כשהוא מגיע לעתים ותמתינו אחד לשני לשובו ארצה. כלומר, עד כמה אתם מוכנים להכיל את המרחק הזה, תרתי משמע ולמצוא לו פתרונות (סקייפ, שיחות, הנאה וזמן משותף כשהוא בארץ, אופציית ביקור שלך אצלו וכו'...)

וכן לנסות לשוחח אתו בכנות האם יציאתו לדייטים נובעת מכך שנפרדתם, שאינו בטוח שאת רוצה אותו כקשר זוגי או שהוא החליט לשים אותך על "אש קטנה" ולנסות עוד למרות הצהרותיו ואולי, כאן אני לוקחת כיוון נוסף, פחד שלו להיפגע.

כל אלו הן השערות בלבד.. וניתן לבררן ע"י שיחה אתו , הדדית, שמדברת על הקשר שכן יש ביניכם כיום והאם אתם מוכנים להשקיע בו כדי שתצמח שם זוגיות יפה.


אני מאחלת לך הרבה הצלחה,