פורום יחסים, זוגיות ונישואין - יש לך שאלה?

ורד שלום,

ראשית, חשוב מאד שאת מודעת לעצמך ולמקומות היותר חלשים שלך. איפה שאת כנראה זקוקה יותר להתחזקות על מנת ליצור זוגיות טובה, זה מאד ראוי להערכה.

אף אדם אינו מושלם וככל שאנחנו יכולים להיות מודעים לחולשות שלנו, כך נפתח לנו המקום לעבוד עליהם ולא להיות במקום תקוע איתם, מה שלא כ"כ מקדם אותנו בחיים.

באשר לאשתו הקודמת, קשה להשוות מה היא הייתה ומה את. יתכן ויש מספר דברים דומים אצלכן אבל יתכן ויש שונות גם ביניכם, אתן לא אותו בן אדם.

אני לא יודעת כמה זמן את בקשר עם הבחור שאת יוצאת אתו, אבל בהחלט הייתי מציעה לך לעבוד על כל החלקים שאת מעלה שמקשים עליך בזוגיות.

איך אפשר להתגבר על כעסים (כעס הוא רגש טבעי והוא קורה בקשר, אך איך אפשר לקבל כלים לא להיתקע שם), איך אפשר ללמוד ולהתפתח ולעבוד על המערכת הרגשית שלך ולהיות יותר "קלה" בכל מיני אספקטים שאת מציינת. כל אילו בהחלט יכולים להביא אותם לקשר יותר בריא.

וכן לך להכיל אחרים ולאחרים להכיל אותך.

אין זה אומר שאת צריכה להיות משולמת כי אין אדם כזה.. אך במקום יותר טוב עם עצמך ועם אחרים.

שיחות עם איש מקצוע יכולים להביא אותך לשם.

ובהחלט ניתן לעשות זאת גם כאשר את כבר בקשר עם הבחור.

בחינת גברים אם הם מספיק אסרטיביים ויכולים להתמודד מולך מבציעה על חלקים של חוסר ביטחון ועל צורך כל הזמן לחפש את הגבר שיוכל לקבל את כל כולך על כל חלקייך מבלי "להתמוטט" (מעין "לבחון אותם")

הצעתי, כבר עתה לטפל בדברים, בוודאי כשיש לך מטרה לקשר של נישואין.

מאחלת לך הרבה הצלחה,

בת 21 שלום,


אני אתייחס לשאלתך ואח"כ אפנה אותך לפורום מקצועי נוסף שישפוך אור על שאלתך.


שאלת האם זה לגיטימי? כל התנהגות מינית כזו או אחרת אשר מקובלת ומוסכמת על ידי שני בני הזוג (כלומר, שהיא הדדית), היא בסדר. אך כאשר לאחד היא מציקה מאד ומפריעה והוא אינו רוצה בה כמו מה שאת מתארת, היא לא.


בן זוגך למעשה חודר לך לטריטוריה של השינה.

את חווה שם משהו מאד חודרני, משהו מאד מבהיל (יש לנו, לכלל בני האדם שלבי שינה ויכול להיות מאד מבהיל להתעורר בשלב שינה בפתאומיות) והתגובות באות ממקום של חוסר הכבוד לתהליך שלך שאת זקוקה לשינה שלך.

צריך לבדוק מדוע לבן זוגך יש בעיות הירדמות, האם יש לו מתח נפשי? האם הוא נשאר ער עד מאוחר ומתעורר מאוחר? ישן צהרים? יכולות להיות סיבות נוספות..

הייתי מנסה לדבר אתו שאת אוהבת אותו ורוצה לקיים אתו יחסים אך באמצע שאת ישנה זה זמן שאת לא יכולה פנויה להיות שם וזה לא נעים לך (המעשה עצמו, לא הוא אישית כאדם וכבן זוג).

כלומר - את לא מעבירה לו דחייה בשיחה אך את מעבירה לו מה נעים לך ומה פחות.

לגבי שולט/לא שולט/מכאיב ומה קורה סביב הנושאים האילו אני מעבירה אותך לפורום נוסף, מניחה שיש שם נושאים נוספים שעולים.

מאחלת לכם הרבה הצלחה,

לקבלת תשובה רחבה ומקיפה, יש להציג הודעה זו בפורום: [a href='Forums/פורום_מין_וסקסולוגיה' id=link]מין וסקסולוגיה[/a].

דנה שלום,

יש בעיות ומחלות נפשיות שקשורות בין השאר, גם בהתנהלות עם כסף.

מהתיאור שנתת בפורום לא נראה לי שבן זוגך עונה על משהו כזה.

מה שכן יתכן מבחינה נפשית ואני מאד מסייגת תשובת פורום, היא איזו אובססיה סביב התעסקות עם כסף.

יש נתונים שלא רצית לפרט על כן אתייחס על מה שכן פירטת.

יש שאלות נוספות האם בן זוגך שוכח דברים נוספים לבד מכסף/ארנקים?

האם הוא מפוזר דעת בעוד דברים?

האם פעם דיברת אתו על זה? האם הוא נכנס לחובות ולמינוס בבנק? האם יש חוסר אחריות לגבי חשבון הבנק שלו?

האם יש משהו בהתייחסות לכסף שבאה לידי ביטוי גם ביחסים ביניכם?

בהחלט הייתי מדברת אתו על זה ויש סיכוי שטיפול CBT (קוגניטיביי התנהגותי) יעזור לו להתנהל טוב יותר, להבין דפוסי חשיבה שלו, דפוסי התנהגות שלו וינתו לו משימות שונות סביב נושא זה.

במידה ותרצי לפרט דברים נוספים שציינת, את מוזמנת.

מאחלת הרבה הצלחה,

שלום טלי,

קודם כל תודה לגבי תשובתך והתייחסותך.

לגבי שאלותיך: בן זוגי שוכח דברים נוספים, אנחנו מעל 50 , אני לא שוכחת בכלל הוא שוכח אבל הכי קשה לי זה עם דברים יקרים וכן כסף , ארנקים ותיקים.

האם הוא מפוזר דעת בעוד דברים, ? לדעתי כן , למרות שהוא משתדל לגלות אחריות והוא בן אדם אכפתי במהותו. האמת שאני די מיואשת ממנו ודי איבדתי את האמון שאני יכולה לסמוך עליו מבחינה כלכלית כספית. ייתכן שיש לו מעין הפרעת קשב, הוא מכחיש זאת . אני הגעתי למסקנה זו בגלל שהרבה פעמים כאשר אני מדברת אליו הוא נראה כאילו הוא במקום אחר, הוא גם הרבה ממוקד במחשב או במשחק מחשב שחוזר על עצמו שוב ושוב, הוא שומע אותי ולא מקשיב .
נכנסתי כאן לדיון על בעיה אחרת איתו שמאוד מציקה לי, החוסר הקשבה.
יתכן שהחוסר הקשבה זה בגלל חוסר במיקוד ואולי זה מתקשר לאיבוד דברים.
הוא כאמור מכחיש שוב ושוב שהוא לא מרוכז אבל מודה שהוא לא זוכר ושוכח.
בפרוש טוען שיש לו בעית זיכרון.
אמרתי לו שאם הוא שוכח, שישתמשש בסימנים על מנת שלא ישכח בעיקר ארנקים ותיקים ויש פטנטים, הוא טוען שמשתדל.
אחרי שטען שישתדל, מצאתי שוב כסף זרוק בבית כלאחר יד, פשוט נפל מהכיס...
בגלל זה לדעתי הוא ממש חסר אחריות ולכן הגעתי למסקנה שיש כאן משהו עמוק וחולני ביחס שלו לכסף ולהתנהלות פזרנית כזו עם כסף.
כמו שאת רואה , דברתי איתו על זה הרבה פעמים, ואני מרגישה דרך ללא מוצא.
לגבי חשבון הבנק הוא לעולם לא נכנס למינוס וגם אני לא, אבל ההשקעות שלא הם בעיתיות, הפסדנו המון המון כסף בגלל התנהלות של: "יהיה בסדר" ועינים גדולות.
סה"כ בן אדם צנוע מאוד . אבל מכור כנראה לבורסה.

בקשר להתייחסות שלו לכסף ביחסים בינינו יש מה להגיד- הוא מאוד "לארג' , אני יודעת שגם קמצנות זו מחלה אבל גם הפוך זה לא בריא.

מישהי אחרת היתה מנצלת אותו , מאחר שאני בן אדם שקול ומוסרי, אני לא מנצלת.
הוא מוכן לבזבז עלי המון ואני עוצרת אותו.
לסיכום: השאלה העיקרית כאן האם מעבר לזיכרון ושיכחה האם יש כאן מחלה כלשהי??
מאחר שאני כ"כ שונה בעניין זה, הנושא מאוד מעיק עלי,
ממש כואב לי שכסף נופל לו כל הזמן מהכיסים ושהוא מאבד כל הזמן....וההשקעות שלו לא נכונות.

דנה/נירית שלום,

מקריאה את דברייך נשמע לי פחות שיש שם משהו פסיכיאטרי ויתכן באמת שיש משהו של הפרעת קשה וריכוז. את מתארת גם מצבים של חוסר יכולת להקשיב ועוד מצבים של הפרעות בקשב.

הייתי מנסה להתייעץ עם רופא נוירולוג על הדברים לראות מה הוא אומר.

מאד קשה לאבחן את הדברים דרך הפורום ואני לא רופאה, אך נשמע ששווה לעשות ברור ולבדוק מה הטיפול הנכון למה שתיארת.

שיהיה הרבה הצלחה,

דייב שלום,

ראשית, יש פרט שלא כ"כ ברור לי מהודעתך, אני מבינה שאינכם גרים בארץ (אם הבנתי נכון..) ואתה מציין שאתם מתגוררים במדינה זרה לך.... לא ברור לי אם אתם גרים בחו"ל, במדינה שלה יש חברים/ות, משפחה ולך אין.. ומה הרצון להמשך בהקשר הזה.
אם תוכל להשלים אינפורמציה זו זה יהיה טוב.

בהקשר של הקשר הזוגי, בקשר זוגי בדר"כ יש שלבים שונים, שלב של מיזוג (מה שאתה מתאר שהיה בקשר ביניכם). אינטנסיביות רבה בקשר, הרבה "ביחד", מה שפחות אפשר לכל צד מרחב משלו. עתה, מה שקורה כיום, שבת זוגתך מנסה לחפש את המרחב שלה, שזה לאו דווקא מתוך רצון לא להיות בזוגיות עמך, אלא יכול להיות תהליך בריא בקשר של יצירת נפרדות ומרחב ואפשר להיות ביחד ואפשר גם להיות בנפרד בתוך הקשר הזוגי. השאלה אם הקשר הזוגי וכל אחד מכם יכול להכיל את השנויים האילו ומהי הפרשנות שאתה נותן לשינויים האילו?

על כן המלצתי תהיה לדבר אתה, ממש כמו שהייתה לכם תקשורת פתוחה מאד עד כה, לדבר גם על זה, על השינויים שיש, על מה חשוב היום, על מה כל צד זקוק.
זה חלק בלתי נפרד משהיה בזוגיות.

יתכן ולא קל להכיל שינוי מאינטנסיביות כל כך רבה למשהו אחר.

יתכן מאד שיש לך חוסרים איפה שאתה גר ואתה צריך לפתח לך משהו משלך וכאן אני מכניסה שאלות נוספות: מגבלות שפה? עד כמה? האם אפשר לגשר ויש מקומות שיכולים לתת מענה על כך? כפי ששאלתי קודם ראיה עתידית של מגורים?
תכניות מקצועיות/לימודיות שלך להמשך?

אתם צעירים.. יכולים עוד לבחור, להחליט..

באשר למה שאתה "מסריט" לעצמך בראש לגבי אקסים שלה בנושאי סקס, זה טבעי אבל חשוב מאד שלא ינהל אותך. היא אתך היום, היא לא עם האקסים...

אני משערת שזה בא מהמקום של הירידה בתכיפות יחסי המין (=שגם היא יכולה לקרות בקשרים עם הזמן),

ובחוויה של ביטחון עצמי ומה קורה בקשר היום.

אם אסכם, אציע לכם לדבר על הדברים ועל מה חשוב לכם, ללא האשמה, ללא שיפוטיות, שיחה שמזמינה הקשבה עם הרבה אכפתיות.

ולדעת שלאחר אינטנסיביות כל כך רבה, לעתים צריך מעט מרחב... וזו לא דיכוטומיה (שחור-לבן) או שאינטנסיביים או שאין זוגיות.....

אני מאחלת לכם הרבה הצלחה,

תודה רבה על העזרה!
בקשר לשאלותייך אז כן אנחנו מתגוררים בפרו אנחנו מדברים אנגלית כך שביננו אין בעיה של שפה רק בחוץ כי איני דובר ספרדית אך אני מתחיל ללמוד וגם התחלתי לעבוד בימים האחרונים כך שאני עושה קצת יותר דברים יש רצון חזק להמשיך את הקשר אני אוהב אותה מאוד והיא גם (כך היא טוענת) התמונות של האקסים והמחשבות הטורדניות רצות לי בראש בגלל שבצורה דרסטית ירדו חיי המין נשמע הגיוני איך אני מצליח לשחרר מזה? אולי בהתחלה שהיא לא הייתה סגורה שאני באמת ישאר איתה היא נתנה לי כלכך הרבה תשומת לב ועכשיו שאני איתה (שאמרתי לה שהיא תצטרך לעזור לי בהתחלה כי אני במדינה זרה בלי שפה בלי חברים ומשפחה) אז היא בעצם כל מה שיש לי פה ואני לא אדיש אליה אלא ההפך הגמור אז כאילו אני "בכיס שלה" והיא מראה פחות שאלתי אותה גם על זה והיא אמרה לי שהיא ממש לא חושבת ככה שכל יום אני יוכל לקחת את הדברים ולעזוב אותה..מה את אומרת? תודה על העזרה שוב!

היא גם לא מקשיבה כלכך כבר כי היא אומרת שכל הזמן אני מדבר על אותם דברים והיו לי שיחות רגועות איתה שפשוט הסברתי לה שאני צריך יותר חום ואהבה יותר תשומת לב כמו שהיה בגלל זה התאהבתי וכ'ו היא בתגובה רוצה שאני יהיה סבלני כי היא עוברת תקופה לחוצה אני כל הזמן מפחד שהיא קצת שוכחת מה אני אומר בגלל זה אני גם קצת חופר לה כי אם יש איזה פרט שהיא לא זוכרת אני ממש נעלב כאילו היא לא זוכרת דבר ממה שאני אומר לה

דייב שלום,

תודה שנתת תמונה רחבה יותר להבנת הדברים.

מה שבת זוגתך חווה בקשר נשמע כמו חוויה שאין לה את המרחב שלה. ומה שנשמע מהצד שאתה חווה שאתה רוצה להשיג את המרחב המשותף כי אחרת זה מעורר בך חרדה.

לא לחינם מופיעות המחשבות הטורדניות לגבי אקסים שלה, לרבות יחסי מין אתם. אף שהם נחלת העבר, האם רק מספקים משהו בדינמיקה שעוברת עליך.

מחשבות טורדניות (בהנחה שהן לוקחות חלק בחייך) הן למעשה מבטאות חרדה, מכסות חרדה.

וחשוב להבין מהי אותה חרדה ולעבוד על איך לשנות את דפוסי המחשבה הזו לתבניות אחרות (אני חושב כך כי משהו יש דינמיקות בקשר שבוודאי היו גם לה, לא כי הם יותר טובים ממני ועוד ועוד..)

אני מבינה שטיפול לא נגיש לך בפרו בוודאי לא בספרדית ולרוב על מנת להיות מטופל באנגלית צריך אנגלית ברמת שפת אם.


יש יעוץ וטיפול גם בסקייפ בישראל (תדע ששירות כזה קיים אפשר לבדוק באינטרנט) כמובן בעברית.

אם אתה מרגיש שאתה זקוק לעזרה כזו במה שאתה מעלה.

לגבי המרחב ומה שהיא מציינת שאתה "חופר" , "חוזר על דברים". תנסה להבין את זה לעומק. איפה זה קורה לך , מה הטריגרים? (זרזים) האם במצבים שאתה לא מבין מה קורה? אי ודאות? פחד לאבד אותה? האם אתה חווה שינוי בתדירויות שונות (לא רק של סקס) כפחד לאבד אותה?

חשוב מאד שתדברו על הדברים כאשר אתם רגועים ותנסה להבין שלהידבק יותר אליה, לא יעשה טוב לקשר ביניכם...

אתם צריכים ואתה צריך למצוא את עמק השווה.

זה מצוין שהתחלת לימודים ותכניות שלך.

משהו נוסף, לימודים הם אכן מלחיצים, יש צורך להשקיע בהם ובדר"כ נשים באות למיטה עם "ארסנל" גדול יותר של טרדות/מחשבות לרבות מטלות/לימודים עבודה ועוד..
מאשר גברים (לא בהכללה, בדרך כלל).

נסו למצוא זמן טוב, נינוח ושקט גם לסקס ביניכם.

אני מבינה שהתחושה ש"אתה בכיס שלה" היא חוויה קשה, היא אמרה לך שהיא לא מרגישה כך וחשוב להיות מספיק בטוח שמה שלא יהיה בעתיד ביניכם, אתה חזק דיו להמשיך, כמו שהיית חזק דיו לצאת לבד לפרו.. ואתה לא בכיס של אף אחד. חשיבה כזאת מעצימה את מה שקורה ביניכם.

נסה לשוחח ביניכם על המרחב, על מה חשוב לה, מה לך, איך אתם יכולים להתארגן היום ועוד.. שיהיה לכם טוב ביחד.

אם יש דפוסים שאתה מזהה שמעט "חונקים" אותה (ללא שיפוטיות), תנסה להבין אותם ולעבוד עליהם וליצור לך גם עצמאות וחוויות שלך.

הרבה הצלחה!

היי
החשש שלי הוא שאם תאמרי לו לצאת ולגור במקום אחר את בעצם סותמת הגולל על היחסים כי משם יהיה קשה לחזור - לפחות בשבילו....
שאלת את עצמך האם מעבר לקלישאות הרגילות, וכיוון שאת במצב נתון - האם יש באפשרותך להמשיך במגורים המשותפים- האם טוב לך כך?

+++ואם בא לך וזה לא חובה כמובן אשמח לדעתך על הפוסט שלי שניים או שלושה פוסטים למטה....

אימי שלום,

קראתי גם את תגובתו של bleacher אליך ואכן יש כאן מספר כיוונים.

בקשר חשוב מאד לדבר על דברים, לרבות מה שמרגישים.


אפשרות שהייתי מציעה לך לבחון עם עצמך: את מתארת שהקשר אתו טוב, אתם גרים ביחד חודש, ולשניכם יש החלטה בכך שזה המשיך לחודש. אתם בקשר זוגי שלושה חודשים. ציינת וזה מאד מובן שגרת לבד הרבה שנים ואת עצמאית ויתכן ולא פשוט וזה דורש הסתגלות פתאום להכניס אדם נוסף לחיים. לאחר מגורים של חודש, לא בטוחה שהייתי ממליצה לך לבקש ממנו לחזור מהמגורים המשותפים..

פה הייתי מציעה לך להפנות לכל אחד מכם מרחבים גם בתוך מגורים משותפים. קחי לך זמן לחברות, לתחביבים. אפשרי לו זמן לחברים, תחביבים וכו'.. קחי לך זמן לעצמך.
זה שגרים ביחד, אינו אומר שצריכים להיות צמודים האחד לשני ושלא יכול להיות איזה מרחב נוח בתוך הזוגיות.

תנסי לחשוב עם עצמך, מה היית רוצה? איפה חסר לך חופש (גם כזה בתוך הקשר).
כי נשמע שאת מתארת שיש קשר טוב שמתהווה ואולי חבל להפסדו.. קיים סיכוי שאפשר ליצור מרחבים גם במגורים שכבר נוצרו ויתכן ויש "קול" של לחץ, חששות והם מאד מובנים אחרי שנים רבות של עצמאות ומגורים לבד (וחשוב לזהות את זה).


מאחלת לך הצלחה רבה,

השורות הראשונות בטעות הועתקו...

הי ליטל,

אני מבינה שאת עוברת משבר לא פשוט. ראשית אני מחזקת אותך- טוב שהלכת ליעוץ. זה מאוד יכול לסייע גם להמשך. מדובר בגיל לא קל, בו מתגבשת האישיות באופן סופי, זהו גיל של קבלת החלטות ושינויים רבים. כל עוד הייתם תחת קורת גג הצבא- אני מניחה שזה היה קל יותר. אבל עם הזמן ועם השינוי הדברים לא תמיד זורמים כפי שהתחילו, ובעיקר לא בגילאים האלה. יש הרבה רצונות והרצונות מתנגשים לא פעם עם עקרונות אחרים, ערכים, רציונל מסוים וציפיות.

למעשה נפרדתם ואת בתחילתה של תקופת הסתגלות לא קלה. הנסיעה שלך היא מבורכת מבחינה זו, שתוכלי להתרחק יותר ואולי זה יוכל להקל במעט על תחושת הפספוס והגעגוע. אני מבינה שאת חשה אובדן גם על החברות שלכם וגם על המחויבות עצמה, אם כי נראה שהאהבה עדיין קיימת. לפעמים זוגות נפרדים, נשארים בקשר חברי או ידידותי, ואח"כ חוזרים, לאחר שנשמו אויר והגיעו לקשר המחודש עם תובנות.. זה גם קורה. כמובן לא הייתי רוצה שתיתלי בזה, אבל בהחלט קורה.

אני חושבת שהטיול יסייע לך להבדיל בין תחושת געגוע או תחושות אחרות. לאחר שתחזרי תוכלי להיות יותר בטוחה לגבי רגשותייך.. בזה אין לי ספק. לפעמים ה"רחוק" הזה יכול להביא משהו מרענן. נסי לזכור את הסיבות לפרידה- שהן מוצדקות ולגיטימיות - ולדעת שלפעמים לזמן יש ערך מאוד מיוחד וחשוב בזוגיות שמסתיימת. לפעמים דווקא הזמן יכול להקהות את הכאב ואולי להביא בשורות טובות בהמשך.

שלום לך,

לא ברור מדברייך על איזו חוויה מדובר. האם מדובר על חוויה אינטימית עם מישהו אחר או מישהי אחרת?

עולה מדברייך שיש קושי להבין את בן זוגך עד הסוף. אם יש משהו שלא ברור לך כדאי לעמוד עליו- ולקבל הסבר לדבריו.

מעבר לכך, אם יש משהו שבן זוג אחד מנסה להכניס לזוגיות ש\המשותפת- ואת לא שלמה איתו ולא מעוניינת בו, תהיה זו טעות להסכים רק מתוף לחץ. אם את סבורה שחוויה זו תפגע באמון, בזוגיות ובהתחייבות ההדדית- הרגישי בטוחה לומר לו זאת. מותר לא להסכים. יהיה כדאי לבדוק למה יש את הצורך הזה, למה הוא קיים, ואיך אפשר לגשר על הפער בין הרצונות של שניכם.

בהצלחה,

כן הכוונה לסיטואציה אינטימית

לא אעשה דבר ללא רצוני!!!!

השאלה נשארה ללא מענה
האם הרצון שלו כפי שכתבתי (בלעדייך זה לא יקרה)
מגיע ממקום ריגשי (להבדיל כמו ללכת להופעה יחד)
או
ממקום של לעמת אותי מול פחד,חשש,בושה

בוודאות לא מהצורך שלו בריגוש!!

הי שוב,

מדברייך לא עלתה שאלה ברורה, שמחה שהבהרת את כוונתך.

אין לדעת למה הוא התכוון, וכמובן איני יכולה לנחש למה היתה כוונתו. לכן אני מכוונת בדבריי על תקשורת פתוחה וברורה ביניכם. יתכן והוא פועל משתי הסיבות יחד- אבל יש לברר זאת מולו. בוודאי לאחרים לא יהיו תשובות לכך. אם את חשה שיש ביניכם קושי בתקשורת- העלי זאת מולו ותוכלי אף לתת את הדוגמה הזאת - שתהית למה התכוון, ו"תחשבי ותביני" אינה תשובה עבורך- יש לפתח דיון, שיח, שאלות והתלבטויות- ביחד. ולא לחוד. בעיקר בנושאים כ"כ מהותיים וקריטיים לקשר כמו חוויות אינטימיות עם אחרים.

מבולבלת שלום,

נראה שעברה עליך תקופה מאד מטלטלת מבחינה גופנית ומבחינה רגשית.

הסימנים לקשיי היציבות בקשר ביניכם היו עוד לפני התאונה שעברת ולפני המחלה שחלית בה.

נראה ששניכם חוויתם אמביוולנטיות (התלבטות) רבה אם לחזור להיות ביחד, או אם כדאי לקחת מרחק בעקבות התנהלויות שונות שקרות לכם בקשר, בעיקר סביב נושאי הכלה אחד את השני, הכלת מצבים פחות נעימים בקשר (מצב כמו שתיארת של ההתמודדות עם המחלה שהיית זקוקה לתמיכה, הכלת מצב של תכתובת מינית בינו לבין ידידה מצבי "סטרס").

נראה שלא נבנה המקום של האמון בקשר הזה.

לא ברור מהן הסיבות וקשה לנתח זאת דרך הפורום.

ציינת שעברתם דרך 2 ייעוצים מקצועיים. לא ברור לי למה התכוון שהוא גילה מי את ומה המקום של העונש. אולם יש לי הצעה עבורך.

את בחורה צעירה (=לקחתי בחשבון מס' שני קדימה מהגיל שציינת). וזה הזמן לעבוד על הדברים.

אני ממליצה לך בחום לגשת לטיפול מקצועי בו תאפשרי לעצמך מקום למספר דברים שאת חווה ותאמרי לעצמך שמגיע לך את המקום שלך שם:

עיבוד של המחלה, של מה שאת מתמודדת היום, לרבות ביטחון עצמי ועוד.
עיבוד הקשר שהיה, לנסות לבחון דפוסים שקרו שם, מה מהווה התלות אצלך, מה החזיר אתכם כל פעם, החשש לא להיות לבד בסיטואציה כזו מאד מובנת, עבודה על עצמאות. המטפל/ת ידעו לכוון אותך ולבנות מטרות ביחד.

עתה, הייתי לוקחת את הטיפול לעצמך על מנת להתחזק רגשית לקבל כלים ולהמשיך לבנות את עתידך בתחומי החיים בצורה טובה.

אני מאחלת לך הרבה הצלחה והרבה בריאות.

מה הכוונה שהיו קשיים ביציבות גם לפני כן?
קשה לי מאוד עם העובדה שהלכנו למטפלת שפעלה מאוד לפי אינטואיציה אישית שלה והשתמשה במילים קשות.
היא השתמשה במונח "מענישה" בטיפול הזוגי, שהיא מרגישה שאני מענישה אותו.. ולאחר שנפרדנו הוסיפה להגיד לי שאני אמללתי אותו.. הוא השתמש במילים האלו כשנפרד ממני וזו ממש לא הייתה כוונתי.
היחסים נגמרו בצורה כל כך מכוערת שהוא פשוט נאטם.. כשאני נפרדתי ממנו בפעם הראשונה לא היינו כאויבים.
אני יודעת שהפגיעה שלי ממערכת היחסים הראשונה התבטאה ושנחשף צד קצת יותר ילדי וסוג של קורבן מצידי, אך מעולם לא התכוונתי לאמלל מישהו או להעניש אותו.

מבולבלת שלום,

כוונתי שהקשר לא היה יציב עוד לפני כן מהדברים שהעלית (הפרידות ועוד).

אני מבינה את הרגשתך שפרידה קשה היא מאד כואבת, לא פשוטה כלל ומצריכה עיבוד רגשי.

לגבי מילים שהמטפלת השתמשה בהם, אני לא יודעת למה כוונתה, באיזה הקשר הם נאמרו בדיוק בשיחה שלהם ולהרגשתי את לוקחת את המילים למקום של האשמה אישית.

המלצתי, כמו בהודעה הקודמת היא לקחת אותם למקום של התפתחות אישית ועיבוד מה שקרה בקשר ומה שאת רוצה לשפר בעצמך... ומשם לגדול, לצמוח בכל תחומי החיים וכן בזוגיות.

בברכה,

שלום דלית,

בהחלט גילוי לא פשוט. הייתי שואלת עד כמה התגלית הזאת משפיעה על האמון שלך בו העובדה שאת מסוגלת לשים את זה בצד, ולסלוח על זה, מלמדת על מידת אמון גבוהה שלך בו. אך חשוב לזכור שלפעמים אירועים כאלו נוטים להיסחב איתנו ועד שזה לא נפתר- זה עדיין שם. האם היתה סיבה מיוחדת שרצית לחטט במסמכים? אני לא שואלת מתוך מקום שיפוטי ו"נו נו נו" אלא להבין האם היתה לך תחושה או איזשהי סיבה לחשוד שקורה משהו.

לסיכום- 2 מצבים:
1. אם את באמת בטוחה בקשר והחיטוט היה "סתם" (שווה לשאול אם יש דבר כזה "סתם"), ואת משוכנעת שהאמון ביניכם הוא טוב - אפשר לנסות להניח לזה. ולבדוק עם עצמך האם התחושות הקשות ממשיכות ללוות אותך.
2. או, אם את חושבת שהאירוע הזה הפחית את האמון שלך בו- שווה לפתוח את הנושא, בעדינות, ברצון, כדי לא לעורר הגנת יתר מצידו שעלולה להביא למשבר נוסף- צריך להיזהר.

הערה:
הייתי גם מבדילה בין התקופה שלכם היום לבין אז. יתכן והאמון היה אז מועט, שהיו תקופות רבות ל משברים, של התחלה, שלא יודעים מה כל אחד מרגיש.. לפעמים בתקופות כאלה מתנסים יותר עם אחרים - אני לא מצדיקה אבל ניתן לקרוא לזה "נסיבות מקלות".

בהצלחה רבה

קרן שלום,

את מודעת להרבה דברים שקורים אצלך ואני מניחה שזה גם מגיע גם מעצם היותך בטיפול.

זוגיות אכן לא ממלאת את כל הפונקציות בחיים ויש לנו גם את עצמינו וגם רגעים שיש פחות על מה לדבר ויש רגעים שיש יותר, לרבות שיחות נפש.

עם חברים יש תקופות שנפגשים יותר ויש שפחות. זה נהדר שיש לך תחביבים.

בעיקר אני קוראת שעיקר העבודה צריכה להיעשות עם עצמך.

במקומות של קבלה, ואם יש דברים שאת רוצה לשנות אז לעבוד עליהם, בטיפול שאת נמצאת בו וטוב שאת נמצאת בטיפול (את מציינת "אני טיפוס לא פשוט" את כל מה שאת כותבת באמירה זו הייתי ואני מניחה שאת מביאה לטיפול שלך).

אני קוראת מדבריך שיש הרבה מודעות אבל יש מקומות שאת רוצה לשנות. ולרוב אילו המקומות הרגשיים.

לגבי הזוגיות, זוגיות מתפתחת, ומשנה פניה לאורך כל מעגל החיים וזה שאת עובדת על הדברים שלך - זה דבר נהדר.

במידת הצורך ואם יעלה כזה - אפשר גם לעבוד כזוג.

מאחלת לכם הרבה הצלחה,

ענת שלום,

אני קוראת מדברייך שאת מזהה את המצב.

ראשית, המלצתי לא להציג לראווה את מצבך הכלכלי. את לא צריכה להתאמץ להסתירו, יש דברים שגם לא ניתן להסתיר כמו מגורים בדירה מסוימת, נהיגה ברכב מסוים, לא להיות בקיצוניות של הסתרה ולא בהצגה לראווה (גם בקשר/ים הבא/ים).

ממה שאת מעלה נראה שבקשר מאד בא לידי ביטוי בקשות מרובות שלו של כספים ממך.

את מרגישה אי נעימות, למרות שאת מסרבת בנימוס, הוא שב ומבקש שוב ושוב וכאן נשאלת שאלה איפה הוא מכבד את המקום שלך? ומדוע הוא שב לבקש את הכספים?

גם לגבי המקרה של מכרז, מעין לו לדעת שאת תקבלי כספך בחזרה?

נראה שהתחושות שאת מעלה כאן נכונות ואת מבינה אותן ומשהו בהתרחשות מוזרה והכסף הוא אלמנט שחוזר בקשר והוא חד צדדי ויש בו אלמנט סחטני.

אתם יוצאים זמן קצר. אילו זו הייתה זוגיות ארוכת טווח של שנים עם מגורים משותפים והוא היה מפוטר, זה היה משהו אחר לגמרי.

הייתי שוקלת בהחלט אם להמשיך קשר כזה וסומכת על תחשותייך.

מאחלת לך הרבה הצלחה,

שלום לך,

בסוף דבריי אפנה אותך לפורום נוסף- הכי קרוב שמצאתי למה שאתה מעלה.

צר לי לשמוע את מה שאתה עובר. לא פשוט בכלל. אני מבדילה בין שני מצבים-
מצב אחד בו אתה מעוניין לגשר על הפערים ולנסות למצוא פיתרון, ומצב שני בו אתה כבר קיבלת החלטה לסיים את הקשר ורק לא יודע איך לא לצאת מכך נפסד.

אם מדובר במצב הראשון- אני לא רואה דרך אחרת פרט לטיפול דווקא פרטני שלה. אני לא יודעת האם היא מודעת למעשיה, מתנצלת עליהם, מבינה שהיא זקוקה לאדם שיסייע לה לשנות כיוון. אם כן, יהיה קל יותר לנתב אותה לטיפול פרטי. אם לא-ויתכן מאוד וזה המצב- יהיה בכל זאת כדאי ללכת לטיפול זוגי, אפילו פעמיים בשבוע אם זה אפשרי לכם. זאת כדי לנסות לעבוד גם על מה שקורה בין הפגישות. אני סבורה שמטפל טוב יכול "להחזיק" טיפול כזה לאורך זמן. אני מבינה שמה ששבר אותך היו הריבים תוך כדי הטיפול- אבל גם עליהם אפשר לעבוד. כלומר, להמשיך להביא את זה לתוך הטיפול.

אם החלטת לסיים את הקשר, אני מציעה להתייעץ עם עו"ד לענייני גירושין במצב כזה- שבו אתה חושש מה יהיה על רכושך וכספך. לצערי אני לא בקיאה בנושא. ללא קשר גירושין הם עסק יקר, יהיה צורך בויתור ובפשרות, אולי תהליך שלא יהיה קל כ"כ.. חשוב שגם אתה תקבל תמיכה אם אתה חש שאתה "הולך לאיבוד" וזקוק לאוזן קשבת.

לקבלת תשובה רחבה ומקיפה, יש להציג הודעה זו בפורום: [a href='Forums/פורום_פרידות_גירושין_בגידות' id=link]פרידות, גירושין, בגידות[/a].

לקבלת תשובה רחבה ומקיפה, יש להציג הודעה זו בפורום: [a href='Forums/פורום_פרידות_גירושין_בגידות' id=link]פרידות, גירושין, בגידות[/a].

הי אודליה,

אני מבינה שאת מעוניינת לסייע לחברך, וזה בהחלט מוערך. את כותבת את הדברים מנקודת מבט- לא בטוח שזוהי גם נקודת מבטו. כלומר, את מתארת מצב מגורם שלישי ולא באמת מהווה שום גורם במשוואה. כשפונה כותב לנו מה הוא חש בקשר- ניתן יותר לכוון לאיזה סוג של עזרה יש להפנות אותו. כאן אני לא ממש יודעת.

ממה שאת כותבת- נראה שלבני הזוג יש אישיו גדול סביב אמון- אשה, שהאינטואיציות כאלו ואחרות אינם מטעות אותה ולפעמים היא "ממש בכיוון", גבר שחש אשמה גדולה וחי בשקרים ובסודות- אני לא יודעת האם ניתן באמת "לא לפתוח" את העבר. העבר הוא ההווה, הוא שם לחלוטין. הם שניהם חיים את זה- כל אחד עם התגובות שלו בקשר.

אני חושבת שכדאי לגשת ליעוץ. אולי רק עבורו בשלב ראשון- לעבוד על תחושות האשמה, על החסר שיש לו בזוגיות ובגינו הוא מחפש פיתרונות חיצוניים. האשה לא סתם מרגישה שמשהו לא תקין בה- בהחלט משהו כזה קורה- בחווייתו של הגבר. משהו בזוגיות חסר לו. הוא 10 שנים עם חוויה של בושה/אשמה/מצפון/רצון לפצות את אשתו ויש לכך כמובן עוד השלכות.

לכן הייתי מנסה יעוץ זוגי, כאשר קודם כל ההתמקדות היא בבעל, ויחד עם המטפל לנסות לחשוב איך לגייס את האשה לטיפול. שם כבר יכולה להתקבל החלטה מה פותחים, כמה פותחים, בהתאם להתקדמות הטיפול. את כחברה לא יכולה לעשות הרבה מעבר למה שאת כבר עושה , והייתי מציעה לא להחליף את מקומך עם מקום של "מטפל", ולא לייעץ לו לעשות כך או כך בשל רגישות הדברים. כשמדובר בשלום בית ובענייני זוגיות- להערכתי כדאי להשאיר זאת למטפלים זוגיים עם הכשרות מתאימות. כחברה- אוזן קשבת, כתף תומכת.

אם ירצה הוא מוזמן לגולל את הדברים מנקודת מבטו, כאן בפורום. זה בוודאי יסייע להבין מה הוא חש ואיך הוא תופס את הדברים.

פרגנתי לו ללכת להופעה עם חבר השבוע על אף שאני יודעת שיחזור מאוחר ולא יהיה כל היום בבית. הוא לא חשב בכלל להציע לחזור מוקדם יותר מהעבודה ולקלח כי הןא יודע שאמא שלי תגיע. הוא בשלו...

שלום לך,

מגיבה לאחר קריאת שתי ההודעות.

ראשית, חשוב לי להדגיש שעברתם שינוי מאד משמעותי, הפכתם מזוג להורים.
להכיר בלגיטימציה של הצורך בהתארגנות מחדש (פיזית, רגשית, אישית, זוגית) לתינוקת חדשה בבית.

השינוי מאד טרי (שבועיים), ושינויים כאילו, דוגמת כניסה של תינוק חדש למשפחה, מציף הרבה רגשות, מצריך התארגנות מחדש. סדר עדיפויות. לתינוקת יש צרכים, כפי שאת יודעת: כל צרכי הטיפול ובתקופה הראשונה האכלה בלילה השקעה יותר אינטנסיבית בוודאי בהתחלה ובכלל בחיים ועוד..

זה דורש התארגנות ומה שאני קוראת בשאלתך זה איך לגייס את בעלך להבנה של מה שאת חווה, עוברת, איך אפשר לאפשר הורות טובה אשר מעניקה את הצרכים, לצד הדברים האחרים.

המלצתי החמה: שוחחו ביניכם.

הייתי ממליצה לך לדבר אתו לא בשעה שאת כועסת על משהו מסוים או כשהוא חוזר ממשחק, אלא כששניכם רגועים ויכולים לדבר/להקשיב (לא רק לשמוע).

הייתי ממליצה להתחיל את השיחה בכך שעברתם שינוי, מתארת את רגשותייך, שואלת אותו מה עובר עליו, איך הוא חווה את ההורות המאד טרייה (כולל המחויבויות של הטיפול).

שיחה ללא שיפוטיות או האשמות (=אלו בדרך כלל מזמינות חוסר הקשבה או רצון לשתף פעולה).

הייתי מנסה לגייס אותו לחשיבה משותפת אם יש איזה תפקיד שהוא יכול לקחת על עצמו.

דוג' - אם הוא עובד. יתכן ויותר קשה לו לקום בלילות. אולי כדאי לחשוב על חלוקה מסוימת של תפקידים אשר תהיה מקובלת על שניכם, לרבות כל מה שקשור לטיפול בתינוקת.

לדבר על כך שסדר העדיפויות משתנה כאשר נולדת תינוקת ומידי פעם תפרגנו אחד לשני יציאה/ אפשר לחשוב על יציאה משותפת (כותבת כרגע "בגדול" כי הכל מאד טרי).

הייתי מציינת מה את מעריכה אצלו ואיפה את מרגישה שחשוב לך שהוא יהיה אתך יותר בגידול התינוקת. תראי איך מתפתחת השיחה.

כל זוג שעובר שינויים בוודאי משמעותיים כמו לידה, עובר תהליכי הסתגלות וזה לוקח זמן וקיים סיכוי שעם תקשורת פתוחה ביניכם ועם הזמן, תעברו את התקופה הזו בצורה טובה.


אני מאחלת לכם הרבה הצלחה,

אלמוני שלום,

בקשרים ארוכי טווח יכולים לקרות דברים של קשיים במשיכה המינית, היעדר חשק ועוד.. וזה נורמטיבי. אתה מוסיף עוד אלמנטים ששווה לבחון באמת מה קורה בקשר שלכם.

עם זאת, עם הזוגיות שלכם טובה ברמות אחרות וחוויתם בעבר משיכה ויחסים טובים, יש סיכוי שניתן לעבוד על הדברים האילו ולשחזר את הרגעים מהעבר.


אני מפנה אותך לפורום נוסף שאני ממליצה לך לשאול גם שם ויתכן והפורום יוכל לשפוך אור נוטף..

כדאי לבחון אפשרות של טיפול מיני וזוגי (מטפל מיני שהוא גם מטפל זוגי).. אשר ניתן לעשות גם עבודה יפה....

אני מאחלת לך הרבה הצלחה,

לקבלת תשובה רחבה ומקיפה, יש להציג הודעה זו בפורום: [a href='Forums/פורום_מין_וסקסולוגיה' id=link]מין וסקסולוגיה[/a].