פורום יחסים, זוגיות ונישואין - יש לך שאלה?

שלום רונית,

זוגיות יכולה להתקיים על אף פערי הגיל, אם כי היא קשה יותר להתמדה לאורך זמן, בגלל תחומי עינין שונים, שלב שונה בחיים, לפעמים עבור אחד מדובר בפרק ב', ועוד ועוד. בלחץ החברתי מסביב גם עלול להעיב לא פעם.

ראשית אני חושבת שיהיה כדאי לשאול גם לדעתו, אולי הוא חש כמוך, ואולי הוא יכול דווקא לשנות מעט את תפיסת העולם שלך וכן לגרום לזה להצליח.

ישנו חוסר וודאות לגבי המשך של כל קשר מתחיל, אני מניחה שהיית נמצאת בחוסר וודאות גם בקשר אחר, כל עוד הוא בהתחלה ועוד לא יודעים לאן זה מתפתח. את בהחלט צודקת שכאן יש מרכיב נוסף שעלול להיות בעייתי בהמשך. מצד שני- יש זוגות כאלה, ויש זוגיות שמצליחה על אף הפער. להמשך, ההשלכה הברורה היא בעיקר עינין ההורות. כשאת תרצי להקים בית, סביר שתהיי בסביבות ה-30 פלוס שלך, ואילו הוא יהיה קרוב ל-50, אולי. זאת למשל השלכה שיש לחשוב עליה.

בברכת הצלחה,

כשהכרתי את בעלי הייתי בת 27 והוא 38 היום אנחנו נשואים 4 שנים עם שני ילדים מקסימים בן 4 ושנתיים וחא התחתנו בגלל ההיריון כשהוא הציע לי נישואין כבר הייתי בהריון ולא ידענו על כך אני יכולה להגיד לך ש קשר שלנו הוא פשוט מצויין ופער הגילאים לא ניכר מעבר לכך הוא הגיע להורות מאוד בשל והוא אבא פשוט מדהים
מקווה שעזרתי

תודה רבה על התגובה. אשמח לשוחח עימך באופן פרטי (אם יש אפשרות לשלוח לך מייל ומשם נתקשר...)

שלום עצובה,

נשמע בהחלט לא פשוט מה שעובר עלייך.

שנתיים זה בפירוש זמן רב עבור זוגיות שנמצאת במשבר, ואני מניחה ששכבה אחרי שכבה הגעתם למצב בו אתם לא יוצאים מהלופ של ריבים-צעקות ליד הילדים וקשיים מסביב.

אני מבינה שאינו רוצה טיפול וזאת אולי התנגדות טבעית מצד צד כועס- לא רוצה ולא רוצה. זה בסדר כרגע להיות במקום כזה של כעס, שכן גם עבורך לא קל ובוודאי יש לך תחושות שמלוות בתסכול ובכעס.

בשלב ראשוני הייתי ממליצה שתפני ליעוץ עבור עצמך בלבד. זאת כדי לקבל מעט כלים להתמודדות ראשונית עם המצב, כדאי שהוא ידע בשלב מסוים שאת לוקחת את היעוץ הזה, ולו בשביל הסיכוי הקטן שהוא ירצה מתישהו לחשוב על זה ברצינות ולהצטרף. בתוך הטיפול הזה את תרגישי לבטח יותר מוכלת ותדעי להסתכל על התמונה בפחות אמוציות, ואז זה יהיה פשוט יותר להערכתי.

כרגע אני חשה כי המצוקה שלך גבוהה וכי עלייך להתמודד עם זה יותר לבד (חברות יכולות לחזק, אבל טיפול יכול לקדם בסופו של דבר) ולכן אני ממליצה בכל זאת לגשת למישהו שיכול יותר לסייע ולהסתכל על התמונה מעוד זוויות. יתכן ואם תצליחי להגיע הביתה עם כלים מסוימים של התמודדות- בעלך יחוש זאת ויגיב לכך אחרת מבעבר.

יותר מאוחר , תוכלי גם לדון עם המטפל לגבי השאלה מה עושים עם הזוגיות. כרגע אני מעריכה שהמוקד הוא לסייע לך.

בהצלחה,

צליל שלום,

על מנת לסייע לך, אני זקוקה ליותר מידע, האם יש לך שאלה ספציפית סביב מה שאת מציינת בנושא רצונך להתגרש?

רצון זה יכול להעלות הרבה נושאים במישורים שונים שהפורום עוסק בהם.

אם יש כזה, אפשר להיות לך לעזר כאן.

את מוזמנת כמובן להרחיב/לשתף במה שאת מעוניינת/רוצה לשאול.


בברכה,

שלום,

הפורום עוסק בעיקר סביב שאלות של זוגיות. עם זאת, נראה כי יש מקום לבדוק מה עומד מאחורי הנטיה להתנהג דווקא כך, בד"כ זה יכול לשבת על תכנים מיניים מוקדמים, או מודלים מסוימים שחווית במהלך חייך.

אין ספק שזה מטריד, ויש להערכתי כן לבדוק זאת בטיפול פרטני עם מטפל שיש לו גם הכשרה בתחום המיניות, זה יכול להוסיף לטיפול לא מעט.

בברכת הצלחה, ומעבירה אותך גם לפורום נוסף שעשוי לעזור לך.

לקבלת תשובה רחבה ומקיפה, יש להציג הודעה זו בפורום: [a href='Forums/פורום_מין_וסקסולוגיה' id=link]מין וסקסולוגיה[/a].

שושי שלום,

אני מבינה את המצוקה שלך.

ראשית, חשוב שתרגישי שהתא הזוגי שלך עם בעלך הוא חזק דיו ושאין התערבות מצד החמה כי זהו משק הבית שלכם.

האם ידוע לך שבעלך משתף אותה בדברים (לעיתים בעלים משתפים את האימהות בדברים או שהן מתעניינות או מגיעות לבקר).

כל מה שקורה בבית שלכם באמת צריך להיות ביניכם.

הייתי משוחחת עם בעלך. אם בתוקפה זאת את פחות עסוקה יתכן ואת יכולה לקחת על עצמך יותר דברים. אין זה אומר כמובן לנקות 24 שעות ביממה (בהגזמה).

אך נסו לשוחח באופן רציני, כאשר הוא רגוע, את רגועה, אף כאשר אתם יוצאים ויש לכם זמן איכות שלכם - לא כשהוא חוזר עייף מהעבודה. אלא כששניכם לא עייפים/כועסים.

שיחה שאינה כוללת האשמות אם כי רגשות. מה את מרגישה, מה זה גורם לך כשאמו מתערבת, שחשוב לך שהיחסים יהיו טובים עם המשפחה. (שיחה מזמינה הקשבה).

בני כמה הילדים? (אני שואלת מבחינת העזרה בבית ועד כמה ניתן לגייס כל אחד לתפקיד).

איך הקשר שלך עם בעלך? את מרגישה שהוא מבין אותך? את מבינה אותו?
חשוב לדעת את הדברים. אם אתם חזקין כזוג חשוב יהיה לנסות לשדר לאימא שלו שהדברים נשארים ביניכם ואתם מסתדרים, אך השאלה כאן חשובה.


בברכה,

גילאי ילדים: 9.5, 7.5, 2
הקשר עם בעלי טוב אבל לפעמים הוא מקשיב לה הוא אומר שכל הזמן הבית יהיה נקי אז אני מסבירה שאני מנקה אבל עוד פעם מתלכלך על ידי הילדים.
בני הבכור מתעצל לעזור כי יש לו חברים ואני נשארת מתוסכלת אני לא שפחה של אף אחד.

תראי, מה שניתן לעשות הוא לעשות איזה "ארגון מחדש" של המצב בבית.

ראשית ממשיכה בהמלצתי לשוחח עם הבעל בעיתוי נכון כפי שציינתי, גם כדי לבדוק אם מה שמציק הוא רק נושא הניקיון, או שיש בניכם דברים נוספים שהייתם רוצים לחזק/לעבוד עליהם בזוגיות שלכם (לעיתים קל יותר לדבר על משהו חיצוני מאשר על דברים עמוקים יותר). כדאי בכל מקרה לשוחח, גם על מנת לחזק את הקשר שלכם ולשוחח על מה את מרגישה, מה הוא מרגיש ולפתוח ערוץ פתוח לתקשורת טובה ביניכם שזה תמיד טוב בזוגיות.

ניתן בהחלט לגייס את הילדים הגדולים והייתי פה נותנת להם את הבחירה - מה הם היו רוצים לעשות בבית?

לפעמים אם נותנים לאדם לבחור את מה שהוא מוכן/מתנדב לעשות בבית, הוא מרגיש עם זה טוב.

יש אנשים שפחות אוהבים להוריד אשפה, לאסוף כביסה למכונה, לקפל, לאסוף כלים מהסלון וכו' וכו'.. (תלוי איך הבית שלכם מתנהל).

הייתי עושה זאת בשיתוף עם בעלך ומאפשרת להם להחליט מה מתאים להם (משהו קטן לכל אחד). נניח - להחזיר כלים שאכלו בהם, להוריד אשפה..

זה טבעי מאד שבית עם שלושה ילדים לא יהיה נקי כל הזמן ובכלל שבית לא יהיה נקי כל הזמן...

ואכן, גם אחרי ניקיון, ילדים משחקים, נופל אוכל וכו'..

אני מאמינה שאם אתם מחזירים זאת לקשר ביניכם, אתם יכולים לפתור הרבה דברים שהעלית כאן אשר מפריעים לך.

בברכה,

מיטל שלום,

ראשית כל חשוב לי לציין בפניך, מחשבות אינן בגידה.

אנו כבני אדם, יצורים ש- חושבים, חווים, מרגישים - מדובר בדברים נורמליים לחלוטין וטבעיים. את לא "רובוט" שיכול ל"תכנת" את הראש עפ"י מחשבות. את סה"כ בן אדם.

אפשר להתבונן בתהליך שהיה כאן ובמה שיש לך כיום בידיים: יש לך בעל שאת אוהבת ויש לכם בת. טוב לך. אף אחד לא מושלם (ובשום מצב לא יכול להיות מושלם) וכך צריך להיות וזה בסדר כי אף אדם אינו מושלם. הבעל צריך להיות אדם שאת אוהבת וטוב לך אתו...

הגיע אותו בחור, שהיה אתו קשר מהעבר הרחוק (שנים) שלפתע כך נפגשתם, "זרק" אותך לרגע רגשית ומחשבתית אחורה בזמן. כנראה באותה תקופה לא התאים ולא היה עיתוי שתינשאו ויתכן מאד שהוא לא הבחור שהיה מיועד לך..

מה שהוא השליך עליך - את הכעס ואת הטחות האשמה שבגללך הוא לא יתחתן אני מאד מקווה שאת לא באמת לוקחת ברצינות על עצמך.

יתכן והוא קינא לראותך עם בעל וילדה, יתכן ולראותך החזיר אותו אחורה (וזה גם בסדר..) אך מכאן ועד זה שאת אחראיות לעתידו המרחק הוא רב ביותר....

הוא למעשה שם אצלך תחושה של אשמה שאת לא אמורה כלל להרגיש.
כנראה זה עשה לך משהו כי הוא בכל זאת בחור מהעבר שהיית קשורה אליו רגשית וכאן מגיעים הרגשות אל מול בעלך...

אני חושבת שהוא לא יכול לומר דבר על בעלך וכל ניסיון כזה מעט מחשיד מה הוא מנסה למעשה לומר או שתעשי?

עצה שלי - את כותבת שטוב לך, המשיכי בטוב הזה והביני שאלו היו השלכות שלו ממנו עליך והן בגדר היסטוריה שלך. כיום את נמצאת במקום אחר.

לא הייתי נלחמת במחשבות (ככל שנלחמים במחשבות הן עקשניות יותר) אלא - ראשית, להסיר אשמה מצדך... שנית, לשחרר, לאט לאט המחשבות גם תרפינה..

תתרכזי בחייך, במה שטוב לך, במה שעוד היית רוצה לפתח היום בחיים ורק שם.
ונאחל לבחור ההוא שימשיך בחייו ויהיה לו טוב - זו גם מחשבה משחררת....

מאחלת לך הרבה טוב.

שלום מאיה,

ראשית כל הכבוד וישר כוח על ההתמודדות בצל המחלה, והעבודה שאתם לא נותנים לה לצבוע את חייכם ואת סדר היום היא חשובה, ולכן המשיכו כך.

לגבי מה שתיארת- צר לי לקרוא שהדבר כ"כ משמעותי עד כי הנכדים לא מתראים עם הסבתות. לנושא העזרה אגב - זה נושא מורכב. העזרה צריכה להינתן רק בנסיבות טובות, שהיחסים טובים וזה מסתדר לשני הצדדים. אחרת, כל עזרה שתקבלי תביא איתה יותר צרות ואולי במקרה שלכם זה עדיף כך, לצערנו- כלומר לא לקבל עזרה, במצב כ"כ רגיש.

בגלל ההתנגדות הראשונית של הצדדים לקשר, כנראה יש גם את חוסר הרצון לא להתראות ובכך לשלם מחיר כבד- לא לראות את הנכדים. אין לנו שליטה על מה שההורים יחליטו, ואיך יהיו הדפוסים שלהם עם אחרים לצערי. אני בטוחה שזה כואב לך מאוד אבל אני לא משוכנעת שניתן לשנות את המצב.

מה שכן- תיארת יפה כי יש ביניכם זוגיות מאוד טובה. תיארת כי אתם לא נותנים למחלה להשפיע. ולכן הייתי אומרת, לא לתת גם ליחסים מסביב להשפיע ולהיכנס לכם לתוך הבית. ה"איחולים והברכות" ששני הצדדים ממטירים עליכם- נסו להתעלם מכל הבעה וביטוי כזה. לכבד אותם בכל היתר, אבל נסו להתרחק עד כמה שניתן ממילים כאלה או מהתנהגויות שלא מקדמות את התא המשפחתי שלכם.כיוון שמה שחשוב כרגע הוא התא הזה שאתם בניתם, בריאות הילדים ורווחתכם ככל שניתן. אתם תסתדרו, כך אני משוכנעת, בכל הנוגע לקשיים ולטרדות היומיום, דווקא כי אתם מאוחדים בתוך התא הזה, ומשם תבוא הצמיחה האמיתית למעשה. לא ממקור חיצוני, אפילו שזה הורים.

בהצלחה רבה,

שלום אנונימי,

מה שאתה מתאר נובע כנראה באמת מהפער שאתה חש אל מול אשתך. גם פער כזה, שהוא פער במעמד או במצב כלכלי- יכול להאפיל על הקשר. ישנה תחושה של חד צדדיות בקשר בעוד אתה מנסה לשלוט על המצב ככל יכולתך.

אשתך למעשה חיה תמיד בתחושה כנראה שאין צורך לחסוך כדי לשרוד, למזלה היא אכן מגיעה ממשפחה שיכולה לדאוג לכל מחסורה. אתה מכיר את החיים קצת אחרת ומעדיף לשלוט על המצמב בדרך שלך.

לצערי אי אפשר יהיה לפתור את הבעיה אם כל אחת ישאר בקונכיה הזאת של "אני גדלתי על כך וכך". להערכתי יש לנצל את המצב הנתון העכשווי- ואם היא מעוניינת לפתוח עסק, ניתן להסכים לכך ובתנאי שתקבלו סיוע צמוד מכלכלן או כל אירגון אחר שעוזר ומלווה עסקים חדשים. יש למשל את אירגון פעמונים שיכול להגיע עד הבית בהתנדבות ולסייע (ניהול משק בית). נסה להתנות את הצעד הזה שלה- בזה. אולי דרך גורם שלישי ונייטרלי היא תסכים.

מעבר לכך, יהיה חשוב לחדד את התקשורת ביניכם. נסה לחדד אותה לאו דווקא בתחומים הכספיים אלא יותר ביומיום, מבלי להזכיר את הנושא. אם תרגיש שיש פתיחות ויש רוגע מתאים- צור שיחה בה אתה מדבר רק על עצמך, ולא עליה. רק על מה שאתה מרגיש- שאתה צריך לצמצם, שאתה קצת נשאב לתוך כללים מסוימים שאתה לא בטוח שמתאימים למצב, שאתה חש לחוץ. נסה לקבל את תמיכתה מבלי להשמיע באוזניה אשמה.

בברכת הצלחה,

תודה רבה על התגובה .
אני דיברתי על הליכה שלה (ואם היא רוצה גם שלי ) לקאוצ'ר ואני בעל השכלה כלכלית +הנ"חש יכול לסייע הרבה , אז היא אמרה שהיא הולכת ליועצת תעסוקתית השבוע .
הדברים שנראים לי בעייתיים , היא טיפוס מאוד מופנם , שקט , חרד לפרטיותו , ביישן .
יש הטוענים חסרת נימוס , (יכולה להכנס למשפחתי ו\גם למשפחתי המורחבת ואם לא יגשו אליה לא תיגש או תגיד שלום , או תיגש למי שנוח לה במקרה באיזור שלה .
יש מצבים שהיא באה ולא אומרת שלום לסבתא שלי , כל הזמן מעירים לי על זה ואין לי תשובה , קשה להתרגל לזה גם אחרי 10 שנים , ושאני מדבר איתה , אז היא אומרת שאמרה שלום וכאילו מבחינתה הכל בסדר.
אני היום בהקשר לעסק מנסה להכניס גם את זה שאם לא תשפר את יחסי האנוש שלה אם משפחתי על אחת כמה וכמה בפגישות עם זרים תהיה לה בעיה וזה הזמן לעשות זאת .
אני לא יודע מה לעשות בנוגע למשפחה ... ובהשלכות על העסק .
בנוסף היא מוציאה לפעמים סכומים גבוהים מבלי בכלל ליידע אותי כאילו אנחנו לא ביחד ואני לא קשור , לדוגמא 1000 שח שק מזומן למישהו , אמרה קשור לעסק וזה אחרי ששאלתי , וזהו כאילו אין לי זכות לדעת בכלל ועוד כעסה למה בכלל אני שואל .

זה תקין בזוגיות ?

שלום שוב,

כאמור נושא התקשורת אכן בעייתי. אני מכירה מקרוב טיפוס כזה- שקט, חרד, לא אומר שלום. לא אומר תודה. אחרים חווים את זה כחוסר עינין, עד כדי חוסר אכפתיות וסנוביות. למעשה בתוכו הוא כ"כ מובך וחושש- שזה בכלל לא המוקד.

ההשכלה הכלכלית שלך חשובה מאוד, אך כאשר תלכו לאיש ניטרלי היא תוכל גם "לקנות" את הדברים. כשאדם מעורב רגשית כמוך יגיד לה מה לעשות היא ישר תפרש זאת כחדירה וכ"אל תגיד לי מה לעשות" ותיסגר אף יותר. לכן יהיה חשוב לעמוד על הנקודה הזאת.

לגבי סכומים שמוציאה- "תקין או לא" - כל אחד והזוגיות שלו. בעיניך זה לא תקין וזה מה שמשמעותי פה. אולי תנסה להצטרף ליעוץ שהיא לוקחת, ובכך לנסות להפוך את זה לשיחה משותפת בנושא? יש להגיד לה שככל שהיא תסתיר ותתרחק- כך יהיה קשה לכם בהמשך לגשר על המצב הזה. כדאי שהיא תבין את ההשלכות של חוסר תקשורת או "הסתרות" שלא מאפשרות לך לחוש נוח איתה. לפי הבנתי עוד אין לכם ילדים, וכדאי יהיה להעלות גם את זה- שכשיש ילדים הבעיות רק מתעצמות, וכדאי יהיה לפתור את זה עוד קודם.

לסיכום הייתי מנסה "לתפוס טרמפ" על היעוץ הזה שלוקחת ולנסות לקחת חלק. אם תראה שאין רצון, יהיה כדאי לגשת לטיפול זוגי ולנסות למצוא דפוסי תקשורת משותפים שיכולים להתאים לקשר הזוגי.

אתמול בערב שוחחנו , ולמעשה דיברנו פעם ראשונה מזה זמן מה בצורה פתוחה .
הסברתי את עצמי , והיא אמרה שתשתדל , אמרה שמצד העסק היא רואה רק בי את ה"נגיד" שלה (השתמע שהיא לא סומכת על אף אחד אחר ) , אמרתי לה שאם היא מעוניינת בכך ולא במישהו אובייקטיבי (אמרתי שאין לי בעיה עם זה -איש אובייקטיבי ) .
בכל אופן סיפרה לי הכל , וסיכמנו שתהיה שקיפות .
אני מאוד מקווה שבאמת יהיה שינוי .
לגבי נושא הביישנות עדיין לא הגענו לסוג של הסכם אבל עצם זה שדיברנו ברצינות אני רואה בזה התקדמות .

נהיה בקשר במקרה שיהיו התפתחויות .
תודה

לאחרונה , צץ העיניין שהיא החליטה כמו שציינתי להקים עסק , אז אביה נותן לה שכר והיא מתארגנת לעסק .
אך אביה החליט שעוד כחודשיים הוא מפסיק את השכר , נותן לה מכתב פיטורין (כן אביה , קשה להאמין אבל כן ....) ואת הפיצויים הוא יישב ודיבר איתה (לבד , כן אני מרגיש כאילו אני לא פונקציה מבחינתו ) על להכניס אותם לחשבון שלה בעבר שהיום עומד ללא מעש ומשם הוא יתן מה שהיא צריכה , וכן הכל מה שהיא צריכה מבחינתו , כאילו לא נשואה כבר 4 שנים . בגלל שאביה אומר זאת (ומתוך הערצה אדירה כלפיו ) אז היא אמרה לו בסדר בכלל בלי לדבר איתי ולפני שנתיים שקיבלתי פיצויים (אולי יותר נמוכים אך זה לא העיקרון ) שמתי את זה באופן ידוע והגיוני כחלק מהזוגיות בחשבוננו המשותף , היא מצדדת באביה ופתאום שלדים צצו והיא הטיחה בי למה אני מעוניין בכספה ? ושזה הכסף שלה ? הדירה שלה , ולמעשה אמרה לי ללכת מהדירה (גירשה אותי ) בלהט הריב , התלבשתי והכנתי בגדים והיא התחרטה וניסתה להרגיע אותי , והיא לא מבינה מה אני רוצה .
הצעתי לה לבוא איתי לייעוץ שכבר הזמנתי , היא אומרת הבעיה אצלי שאני אלך לבד , שאני צריך ללכת לבד למקומות ושאין לה שום בעיה , אך היא נמצאת בייעוץ (לטעמי לא קשור אליה בכלל ) תעסוקתי כי אביה אמר לה שהיא צריכה .
אני מרגיש שאני מאבד את האהבה העזה שיש לי כלפיה והיה לי כלפיה אחרי אירועי השבוע האחרון , ואני חושש שהיא לא ממש מבינה זאת ,ואני חושש שהעניין הזה של אי היציאה שלה מחסות ההורים ובמיוחד אביה עלול בסופו של דבר להביא לסוף הקשר ,התקשורת הבעייתית שיש לה איתי לא עושה טוב , ובכלל (סיפור ארוך בפני עצמו , היא מאוד קנאית לפרטיותה , ושקטה וכמעט לא יוזמת שיחות עם קרובים - במילים לא מעודנות לא חברותית במיוחד ) .

יש עצות חירום
בתודה
אנונימי

שלום אנונימי,

מצטערת לשמוע מה שעובר עליך.. בוודאי לא קל. בגדול נראה כי אכן יש תלות מול אביה והיא מאוד סומכת עליו, עוד מעבר לרגיל. היא מתקשה, כך נראה, להפריד בין המקום שאתם יצרתם לבין מה שהיא כביכול "עזבה" שהוא- בית ההורים.

אני מציעה שפחות תיכנס לכל העניינים מול אביה, ויותר תתרכז בתחושות שלך ותעלה אותן מולה. גם אם תלך לבד לייעוץ אתה עדיין תוכל לקבל כלים. העובדה שנבהלה מעצם כך שארזת דברים לקראת עזיבה יכולה להעיד שהיא כן רוצה אותך ובמערכת יחסים ואולי יש לפעול מולה בדרכים יותר נחושות.. על מנת להסביר לה מה אתה חש, אם בשיחה זה לא עוזר. כפי שכתבתי, בייעוץ, גם לבד, אפשר לקבל כלים טובים להתמודדות, לפחות בהתחלה. יש סיכוי שהיא תצטרף אם תוכיח שאתה רציני בכיוון.

אני לא יודעת לגבי הכנסותיך, אבל אם התפיסה שלה יותר מדברת בשפה של "הסכם ממון", כל אחד עם מה שהוא מרוויח, ולא להיכנס אחד לשני בעיניינים האלה, אולי כדאי אכן להפריד כוחות עד שתמצאו את דרך המלך.

כפי שציינת, גם בנושא זה היא כנראה מעוניינת בפרטיות.. כנראה לא סומכת ממש על אחרים, מתקשה ביצירת אמון, זה בוודאי מחלחל גם לזוגיות. לכן חשוב לפעול בשני מישורים- לעזוב את נושא האבא, אני לא מאמינה שאפשר להפחית את רמת התלות. ויותר לחזק את הקשר ע"י תקשורת ברורה ונחושה- בהחלט להסביר לאן זה מביא אותך, וברמה המעשית- ללכת לייעוץ.

בהצלחה רבה

sivan שלום,

את מתארת מצב לא פשוט.

את "אוחזת" במושכות בבית ולא בנקל מוותרת גם כאשר עולה קושי.
נראה שזה אכן דפוס שאת למדת מהבית ויש בכך כמובן גם אלמנטים טובים, מאידך, את שואלת את עצמך וזו דילמה לא פשוטה, עד כמה להילחם?

עד כמה להתפשר?

את אוהבת את בעלך, אך חווה ממנו ריחוק, לא מרגישה שהוא שם עבורך פיזית או רגשית. ואת לא רוצה אווירה בבית של שני בני זוג שגרים כשותפים לדירה.
האם שוחחתם מה מפריע לו בקשר מעבר למה שמתאר? מה התהליך שקרה שם?

בין בני זוג ואנשים בכלל, יש דינמיות ושינויים במהלך החיים, לא תמיד פשוט להכיל אותם ולעיתים הם לא תמיד בקצב שלנו.

הנטייה שלי היא להמליץ לך על יעוץ פרטני שהוא גם מטפל/ת זוגי.
מדוע? יש לי תחושה שיהיה לך טוב להתחזק ולהתחבר למקומות טובים שלך, חזקים שלך, לעבד דברים שהיית רוצה, לבחון עם עצמך מה חשוב לך היום ולקבל החלטה ממקום מושכל, שליו ועם ביטחון ושאיש מקצוע ילווה אותך את התהליך.

ההרגשה שלי ממה שאת מעלה שאת עם החלטה, אך עם לבטים רבים ויש בך חלק שלא מוכן לותר ואני מבינה כמה זה לא פשוט. יתכן וטיפול יחזק אותך לקראת קבלת החלטה...

גשי לקבל עזרה, את רק תצאי נשכרת.

מאחלת לך הרבה טוב,

הרצון להישאר ביחד קיים אני לא אשקר אבל לא בכול מחיר!
הבהרתי לו בשבת האחרונה שהרצון שלי זה לשמור על המשפחה ביחד ואם יש מה להציל אני מוכנה להפשיל שרוולים, אבל אין מצב שנחיה תחת אותה קורת גג אחת אם נגמר לו לא בשביל הילדים ולא בשביל שום דבר !
אני מבחינה בניסיון מצידו להתקרב אליי, לשתף אותי במה שעובר עליו ביומיום בעבודה עם אנשים וכו' בלי קשר אלינו, אני כואבת וככ מאוכזבת, לחשוב שהוא העריץ אותי פעם, העיניים שלו עדיין רכות ואוהבות ומסתכלות אליי באהבה רבה, והוא די נהנה ומחפש שיחה איתי דווקא לא בנושא שלנו לדעתי הוא אינו יודע מה הוא רוצה,
הייתי רוצה להזכיר לו ...
אנחנו אף פעם לא יוצאים לבד תמיד עם חברים ועם הילדים אולי הלב שלנו חסר לו ? הוא הציע מליוני פעמים ואני לא זרמתי.
אולי הוא מתגעגע אני כבר לא יודעת מה לחשוב

היית רוצה לנסות למצוא אתו ביחד זמן איכות זוגי?

אני חושבת שהעברת לו מסר חשוב מאד ונכון.

מחד, לא להישאר ביחד בכל מחיר, מאידך, מוכנות שלך כן לראות מה ניתן לעשות, כפי שאת רושמת "להפשיל שרוולים" ולבחון האם בכל זאת ניתן לעשות משהו בתוך הקשר הזה.

אולי התרגום ל"אהבה" היא לכל מיני דברים שלא ברורים לו גם?

אולי זמן איכות זוגי הוא מה שהיה חסר לכם בקשר אם את מציינת זאת ואז ניתן למצוא אותו ביחד.

לקבוע זמנים שאתם משקיעים רק אתם - בזוגיות שלכם - כולל שיחות, אינטימיות וכו'..

ולתת הזדמנות למה שקורה שם אם את רואה מוכנות מצדו.

כדאי לכם לשוחח לך הדברים שהעלית כאן ואף להעלות שאולי היו דברים שהיו חסרים או שפחות הלכת בעבר אבל את תשמחי היום כן לעשותם במסגרת הקשר. לפעמים מזהים בקשר דברים שחסרים וממלאים אותם.
לפעמים זה גם צומח ממשבר, פרידה זמנית ועוד..

בחנו מה חשוב לכם.


שיהיה בהצלחה,

היית רוצה לנסות למצוא אתו ביחד זמן איכות זוגי?

אני חושבת שהעברת לו מסר חשוב מאד ונכון.

מחד, לא להישאר ביחד בכל מחיר, מאידך, מוכנות שלך כן לראות מה ניתן לעשות, כפי שאת רושמת "להפשיל שרוולים" ולבחון האם בכל זאת ניתן לעשות משהו בתוך הקשר הזה.

אולי התרגום ל"אהבה" היא לכל מיני דברים שלא ברורים לו גם?

אולי זמן איכות זוגי הוא מה שהיה חסר לכם בקשר אם את מציינת זאת ואז ניתן למצוא אותו ביחד.

לקבוע זמנים שאתם משקיעים רק אתם - בזוגיות שלכם - כולל שיחות, אינטימיות וכו'..

ולתת הזדמנות למה שקורה שם אם את רואה מוכנות מצדו.

כדאי לכם לשוחח לך הדברים שהעלית כאן ואף להעלות שאולי היו דברים שהיו חסרים או שפחות הלכת בעבר אבל את תשמחי היום כן לעשותם במסגרת הקשר. לפעמים מזהים בקשר דברים שחסרים וממלאים אותם.
לפעמים זה גם צומח ממשבר, פרידה זמנית ועוד..

בחנו מה חשוב לכם.


שיהיה בהצלחה,

היית רוצה לנסות למצוא אתו ביחד זמן איכות זוגי?

אני חושבת שהעברת לו מסר חשוב מאד ונכון.

מחד, לא להישאר ביחד בכל מחיר, מאידך, מוכנות שלך כן לראות מה ניתן לעשות, כפי שאת רושמת "להפשיל שרוולים" ולבחון האם בכל זאת ניתן לעשות משהו בתוך הקשר הזה.

אולי התרגום ל"אהבה" היא לכל מיני דברים שלא ברורים לו גם?

אולי זמן איכות זוגי הוא מה שהיה חסר לכם בקשר אם את מציינת זאת ואז ניתן למצוא אותו ביחד.

לקבוע זמנים שאתם משקיעים רק אתם - בזוגיות שלכם - כולל שיחות, אינטימיות וכו'..

ולתת הזדמנות למה שקורה שם אם את רואה מוכנות מצדו.

כדאי לכם לשוחח לך הדברים שהעלית כאן ואף להעלות שאולי היו דברים שהיו חסרים או שפחות הלכת בעבר אבל את תשמחי היום כן לעשותם במסגרת הקשר. לפעמים מזהים בקשר דברים שחסרים וממלאים אותם.
לפעמים זה גם צומח ממשבר, פרידה זמנית ועוד..

בחנו מה חשוב לכם.


שיהיה בהצלחה,

טלי תודה רבה ,
אתמול בערב הוא חזר מהעבודה, שתינו קפה ביחד ופתחתי שיחה על -"איך עבר היום וכו'"
בין היתר עלתה השיחה וכן את צודקת הכוונה שלו זה שהוא לא מאוהב בי אין לו התרגשות/זיקוקים/ פרפרים וכו' הסברתי לו שגם לי אין ואחרי 14 שנה אני חושבת שנדיר שההתאהבות עדיין קיימת בתוך זוגיות בורגנית, אמרתי לו שאנחנו אשמים שעם השנים לא שמנו לב אחד לשנייה והתעסקנו כול כולינו בילדים במשכנתה בעבודה וביום יום פחות בזוגיות פחות בביחד הוא מאוד הסכים אבל הוא חושב שיש לו בעיה בלהיות בזוגיות, שאלתי אם קרה משהו שאכזב אותו שקשה לו , הוא אמר שזה לא קשור אליי, אין לו אף אחת אחרת אני החלטתי לזרום, ליזום, ולנסות ושוב סיכמתי את השיחה בזה שהדבר האחרון שאני רוצה זה שהוא יישאר איתי כי נוח או בגלל הילדים או בגלל שהוא מרחם עליי את זה אני לא רוצה יהיה קשה כמה שיהיה אם צריך נפרד..
מה את חושבת ?
יש על מה לעבוד ?
אמרתי לו שאחת לשבועיים נצא רק הוא ואני בלי תוספות הוא נראה נלהב ומאוד רוצה ...

בנושא של התאהבות, אכן יש להבחין בין המושגים של "אהבה" ו"התאהבות"
לעיתים זה עשוי לבלבל. "פרפרים" "זיקוקים" איני הכרח (אגב, גם לא בתחילת קשר, להצלחת קשר או לנישואין, לא כל קשר חייב להתחיל מהתאהבות) אף שזה מאד נחמד להרגיש זאת.... הכרתי נשים ש"פסלו" גברים מאד נחמדים בגלל שלא חשו "פרפרים" אך כן הייתה - משיכה, נושאי שיחה ועוד מרכיבים שיש בם פוטנציאל כדי להרכיב זוגיות.

במונח "התאהבות" יש יותר נטייה לעשות לאדם השני "אידיאליזציה" משהו של שלמות וזה באמת יותר מאפיין את תחילתו של הקשר. בהמשך הקשר, כאשר יותר מודעים למכלול התכונות של הצד השני (שהרי איש אינו מושלם והבן זוג אינו "אידיאל" ואנחנו איננו "אידיאל" ואיש אינו צריך להיות כזה..)

משם מתחילה אהבה בוגרת, כזו שיכולה להכיל אל תוכה את ה"גם וגם".

אני קוראת שהתחלתם לדבר ביניכם ושבעלך מעוניין לצאת ולהשקיע בזמן איכות זוגי שיתכן וזמן זה, חמק לכם במהלך שנות הנישואין איפשהו...

לדעתי קיים סיכוי, וכן, אם קיים רצון משותף לעשיה, לשותפות, לניסיון, זה כדאי לנסות.

ועם זה אני מאחלת לכם שבאמת תיקחו לכם את הזמן, אני קוראת משורותייך שאת מדברת אתו בכנות וזה מאד ראוי להערכה לדעתי.

תנסו למצוא לכם את הזמן ביחד, ראו מה חסר לכם בקשר, כולל כל מה שקשר זוגי מורכב ממנו ותדעו, שגם ממשבר או קושי, ניתן להגיע לצמיחה ולזוגיות יפה.

אני מאחלת לכם הרבה טוב.

אני מתוך ניסיון אצל מטפלת בשם שגית שלו שעזרה לנו מאד והצילה לנו את הזוגיות

מאד ממליצה לך לגשת אליה היא מטפלת מאד מוצלחת יש הרבה אנשים שממליצים עליה

דורית

דידי שלום,

אני מבינה לגמרי את המצוקה שלך.

יש כאן שאלה אם מה שבעלך נחשף אליו היה "טריגר" (זרז) לארוז את התיק על דברים שהצטברו קודם (הקשיים שעלו בזוגיות שבעטיים גם הלכתם לטיפול).

זה נכון לא ללכת לאותו מטפל (שהמטפלת של בעלך לא קיבלה אותך לטיפול פרטני במקביל אליו) אלא אם כן מדובר בטיפול זוגי כמובן.

כאן עולה שאלה - האם שקלתם ללכת לטיפול זוגי?

מה שקרה הוא שאותו בחור ששלחתם הודעות אחד לשנייה למעשה החזירו לך ריגושים שככל הנראה היו חסרים לך בנישואין, אין זה אומר שלא ניתן להחזירם כמובן.

בנישואין יש עליות וירידות וחשוב "לתחזק" כמה שזה נשמע מכני, מערכת זו כמו כל מערכת אחרת.

וכאן אנחנו מגיעים באמת למה אפשר לעשות עכשיו.

הייתי בוחנת עם עצמך, בפרט שאת מציינת שאת עדיין בטיפול וזה טוב, מה חשוב לך? האם את רוצה לחזק את הקשר עם בעלך? האם את מוכנה לעבוד על הקשר שלכם? האם את מוכנה לקבל את זה שהיו קשיים ויכול להיות שאם תעבדו על הקשר יהיו דברים שיחזרו, גם אם בעלך נפגע כי היה לך חוסר חשק לאינטימיות וכו' (ללא שיפוטיות כמובן, אנחנו בוחנים כעת מצב). חשוב ראשית לדעת - אם זה הפחד להיות לבד או רצון אמיתי לשקם את הקשר ולהיות אתו על המשתמע מכך.

כמובן חשוב לבחון היכן עומד בעלך כעת, האם הוא מוכן לגייס כוחות ולעשות עבודה משותפת ?

יתכן שהוא פגוע מהאירועים האחרונים אך יתכן ואם תבואי עם מסר שחשוב לך לתת הזדמנות (בהנחה שאת באמת רוצה כזאת) ולהיות כנה ולהבין שהוא נפגע ולא היה פשוט ואת רוצה לעבוד על הקשר, הדרך שאני רואה היא דרך טיפול זוגי - ביחד,
לא דרך טיפול פרטני כל אחד לחוד.

בטיפול זוגי שניכם ביחד נוכחים (תרתי משמע) עם כל כולכם ומדברים על הזוגיות שלכם, על האכזבות, החששות, הפנטזיות, העתיד, העבר, על הכל ומשם ניתן להתחיל לעשות עבודה.

משבר יכול לקרות אצל הרבה מאד זוגות אשר מצליחים לשקם את הקשר ואף לצמוח ממנו.

את יכולה גם, אם את מרגישה לנכון, להראות לו את התשובה שלי בפורום.

מאחלת לך הצלחה,

קודם כל - תודה.
לצערי, בעלי כל כך נעול ופגוע כרגע שאין מה לדבר על ייעוץ זוגי.
המטפל שלי הוא מטפל זוגי, והפגישה הראשונה איתו הייתה של שנינו יחד, אך בעלי החליט שזה לא מתאים לו (מה גם, שהיה עדיין בטיפול הפרטני שלו).
והמטפל שלי אמר שזה לא נכון לעבור שני טיפולים במקביל.
אז אני המשכתי ללכת אליו לבד.
אני מבחינתי מוכנה לעשות הכל כדי שלא לפרק את המשפחה וכדי לעבוד על הזוגיות. כך גם אמרתי לבעלי, אך כנראה שאין בליבו כרגע מקום לסלוח לי...
אני ממש מתפללת לאלוהים שגל יפתח את ליבו אלי. ובמקביל מאוד משתדלת להעביר לו כמה שאני אוהבת אותו וכמה שאני מתנצלת... באמת! בהודעות לנייד וגם מדי פעם מולו... בינתיים הוא לא מוכן להקשיב.
נראה מה יהיה....

תראי, טוב עשית שהמשכת את הטיפול לבד, עדיך אף אם אין טיפול זוגי, ללכת לבד על לא ללכת בכלל. כי בכל זאת ניתן להתבונן בתוך התהליך גם במה שאת עוברת.

נותר באמת לראות מה יהיה בהמשך, אני ממש מבינה אותך שמאד לא פשוט להיות בתקופה כזאת ועל כן בהחלט כדאי להמשיך בליווי המקצועי.

שמעתי על לא מעט זוגות שהייתה להם פרידה זמנית וחזרו.

כמובן חשוב לא להישען על מחשבה זו בלבד. מה שכן הייתי משדרת אם את משדרת לו משהו, הוא פחות אמירות כמו "אהבה" ו "רוצה אותך" וכו' (שעשוי להיתפס כסיסמא).. אלא יותר הולכת לכיוון שאת מבינה מאד את הפגיעה שלו ואז מכניסה את המקום של המשבר, וכן את האהבה שלך והאמונה שלך שאתם יכולים לשקם את מה שקרה לכם ולצמוח מזה....

יתכן מאד שאת עברת עכשיו איזה הלם כשהוא קם והלך וזה עורר אותך מאד מבחינה רגשית שלמעשה את לא רוצה באמת לפרק את מה שיש ביניכם והוא לא מובן מאליו.

אני מקווה שתצליחו לאחות את מה שקרה ביניכם ותצמחו משם ומאחלת לכם רק טוב ואם כך תמשיכו ממליצה על תהליך של טיפול זוגי.

בברכה,

היי,אתה נשמע לי בחור אחלה,לדעתי אישתך נעלבה סתם!!(אצלי בדיוק הפוך-אני יוזמת,בעלי בכלל לא..)אז נראה לי אני גם אעשה רישום...

יואב שלום,

בזוגיות בהחלט יתכן מצב בו הצרכים המיניים של בני הזוג אינם זהים ולכל צד יש צורך בתדירות שונה של יחסים מיניים. מה שחשוב הוא באמת היכולת להגיע להסכמה ולהדדיות שכל צד יצא שבע רצון ומסופק דיו במערכת היחסים, כולל המינית ובכלל.

למיניות השלכות על מערכת יחסים זוגית וכן הפוך - למערכת זוגית השלכות על מיניות.

בהחלט יתכן שלאשתך צורך ביחסים אחת לשבוע, כאשר מגדלים ילדים ויש עבודה וזוגיות רבת שנים, ישנה גם כניסה לשגרה וחשוב לשמר גם את הבסיס המיני כך גם המיניות. אין כאן "נכון ולא נכון". אין "מעט מידי או יותר מידי" כל דבר שהוא בגדר הדדי בין בני הזוג הוא הנכון. בין אם זה אחת לשבועיים ובין אם זה שלוש פעמיים בשבוע.

לגבי הכתיבה שלך, עצם הכתיבה היא לא מעילה באמון אך אני מעלה שאלה שאתה יכול לבחון עם עצמך, באיזה אופן אתה מרגיש שהיא הועילה לך? האם הרישום עזר לך באיזה אופן להרגיש שאתה שולט בסיטואציה? (ששמת מעין "וי" שהיו יחסי מין)
חשוב שתבדוק עם עצמך כיצד הרישום עונה על הצורך שלך.

אתה מציין שאשתך מרגישה אובייקט מיני. כאן חשוב כמובן לדבר אתה על כך ועל מה אתה באמת מרגיש כלפיה, הן כלפי התשוקה שלך אליה (שזה מחמיא מאד)
והן כלפי דברים אחרים שאתה רואה/אוהב/חווה/חשובים לך אצלה. כך היא תראה שאתה רואה אותה מעבר.

סיכוי רב מאד שהיא רואה זאת.. אך יתכן שאלמנט הכתיבה הפך את הראיה שלה למעט יותר טכני ועל כן הייתי ממליצה כן לשוחח על כך, כן לשתף אותה איך זה עזר לך ומה זה היה עבורך, לשתף אותה במה אתה רואה אותה לא רק בתכנים המיניים (גם) אולם מה מעבר וכך היא תוכל לראות שאתה חווה ורואה אותה כמשהו אינטגרטיבי (גם וגם...)

חשוב גם לבדוק עם עצמך אם אתה לא באמת מתוסכל ולעשות חושבים אם כדאי מידי פעם לעשות "פאוז" ולנסוע למקום שניכם, לצימר/מלון/חופש, כל מה שעושה לכם טוב, מעבר לשגרה הרגילה. שם באמת אפשר להתנתק מהיום יום...

יש אלמנטים נוספים שאפשר בהם "לשדרג" את הזוגיות והמיניות ואפשר גם לדבר בתוך המיניות מה היא אוהבת, מה חשוב לה ולהיות בתקשורת פתוחה גם שם.

באופן כללי, חשובה כאן תקשורת, לא נראה לי שקרה כאן משהו "נוראי" אלא הייתי לגמרי לוקחת זאת כבחינה מה זה עשה לך ומשם לשיתוף ולהדדיות.

נשמע שיש לכם קשר טוב וזה מצוין.

מאחלת לכם הרבה הצלחה,

ג'ינגית יפה שלום,

את מתארת מצב שיכול לקרות במערכת יחסי זוגיות לאחר שכל אחד מכם התבסס לו מבחינה תעסוקתית, יש לכם בת שאתם מגדלים, תיתכן שחיקה בזוגיות...

זוגיות, כמו כל דבר בחיים, הוא משהו שיש ל"תחזק" אותה ולשמר אותה וזה לא תמיד פשוט, בוודאי כאשר נכנסים משתנים של התמודדויות שונות ביום יום כגון: גידול ילדים, התמודדות עם עבודה, הרצון של כל צד לפתח גם נפרדות (שזה מאד טבעי ואף רצוי - הכוונה לתחביבים וגם עולם של כל אחד משלו - זה יכול אח"כ להיות משהו שאגב אפשר להביא אל תוך הזוגיות).

וכאן עולה השאלה - איך אפשר להחזיר את כל זה אל תוך הזוגיות ולעשות שינוי בתוך הנישואין, מה שיכלול שיחות משותפות, זמן איכות זוגי, זמן כזה שיאפשר לכם לדבר, זמן שיאפשר לכם את האינטימיות ועוד.

כל אילו לא מגיעים ב"אוטומט" עם הנישואין. אלו בהחלט דברים שחשוב לדבר עליהם וליצור אותן.

את מציינת שהייתן במספר פגישות של יעוץ זוגי, השאלה אם זה הספיק ולא היה צריך יותר זמן?

מאד יתכן שאותו ידיד מעורר אצלך פנטזיות "מה היה אילו היה בעלי"? אך בפועל, אינך מכירה אותו דיו ובוודאי לא כבעל וכמובן לא כבעל לאחר X שנים במערכת זוגית ביחד..
כך שיתכן שגם אם הוא היה בעלך, היו מתעוררות שאלות שעשויות להתעורר בזוגיות לאחר תקופה...או שלא היו תכונות שיש בבעלך..

יתכן שאפשר לקחת את מה שמתעורר אצלך ואת אותן מחשבות (שזה בסדר לחשוב/להרגיש), ולהבין שזה מעין "פנס" שמאיר מה קורה לך בתוך הנישואין, מה חסר שם, מה היית רוצה שיהיה לך שם ואת בהחלט מעלה כאן מה עוד היית רוצה.

מה שכדאי לעשות הוא להביא את הדברים שאת מעלה כאן אל הקשר עם בעלך.
לחשוב ביחד ולתקשר באופן פתוח מה קורה היום בקשר ביניכם, איפה את מרגישה שיש שינוי, ריחוק. מה חשוב לך, מה את מרגישה.

ממקום בונה ולא שיפוטי.

המטרה היא ליזום הדדיות בשיחה, כזו המאפשרת לכל צד להביא את עצמו.

מה שטוב יהיה אם תוכלו להגיע מה הייתם רוצים לשפר, מה חשוב לכם לעשות ביחד, כולל זמן איכות (גם אם זה למצוא זמן ל"דייט" שבועי) וכן זמן איכות לכל אחד בנפרד (בזוגיות זה חשוב שיש את הביחד ויש את הנפרדות).

נראה שיש צורך בהחלט להעלות את הדברים ולבחון ביחד מה שקורה במידת הצורך, ניתן לחזוק ליעוץ זוגי.

אם יש ביניכם בסיס טוב בתחומים שונים, שווה לשקול לעבוד על הקשר ולמלא את החסר ולחזור למצוא היום את מה שחיבר ביניכם וכל מה שכן טוב שם.

אני מאחלת לכם הרבה הצלחה,

קרן שלום,

לעיתים קורה שגם בקשר שהוא מספיק טוב, עלולים להיכנס להשוואתיות לקשר קודם..

זה יכול לנבוע מהרבה סיבות ואין זה מעיד שאינך מעוניינת בבן זוגך הנוכחי או שהוא אינו מתאים לך להמשך החיים.

אני אנסה לציין מספר דברים.

ראשית, "אקסים" הם חלק מרפרטואר רגשי/חלק מעולם שחווית בכל זאת במסע חייך..
אי אפשר "למחוק" אותם ממה שחווית במהלך החיים.

שנית, יתכן ועולה עתה חשש, וחשש זה יכול לנבוע מהרבה מאד סיבות, הן ממה שהעלית של שינוי (=חיזוק הקשר ומעבר למגורים משותפים), לבטייך עד כמה בן זוגך יוכל להכיל ולהבין אותך, יתכן גם פחד שעולה אצלך בגלל מחשבות שעולות אצלך בגלל ה"אקס"). כלומר - זה נובע מזה או הפוך...

את יודעת שבן הזוג שלך הוא אדם שאת בהחלט רואה בו פוטנציאל לקשר עתידי.
יתכן מאד שאלמנט ההשוואה לאקס מייצג איזה חשש שלך להתקדם בקשר וזה יכול להיות מכל מיני סיבות. אני חושבת שזה מאד חשוב שאת מזהה את זה ומעלה את זה.

לעיתים גם יש "חלקים" שונים את בני אדם שונים. סה"כ בן זוג מורכב מכל מיני תכונות והוא או אנחנו לא מושלמים. ויתכן והאקס מייצג דברים מסוימים שאהבת, מאידך, מייצג דברים מסוימים שלא היה בהם מספיק בכדי לקדם את הקשר או אף.. לסיים אותו.

כיום יש לך בן זוג שמעוניין בקשר, מעוניין לקדמו למגורים משותפים והוא רציני בכוונותיו.

מה עושים?

אם את מרגישה שהמגורים מוקדמים לך, הייתי מדברת אתו בכנות. שאת רואה אתו את המשך הקשר ואת רצינית לגביו, אוהבת אותו, אולם את רוצה קצת לחכות עם נושא המגורים.

חשוב מאד לזהות אם זה מתוך חרדה או אם את באמת מרגישה שזה מוקדם לך (וכל תשובה כאן היא בסדר).

לגבי תכנים שקשורים לקשר הזוגי כגון: הקשבה, הכלה, להיות בשביל..., תמיד אפשר לשוחח האחד עם השנייה בתקשורת בונה ומאפשרת על כל מה שחשוב לכם על מנת לאפשר לכם קשר פתוח וערוץ תקשורת כזו המאפשרת לכם להיות פתוחים וכנים למען זוגיות טובה והדדית.

אני מאחלת לכם הרבה הצלחה,

בברכה,

מון שלום,

השפעות רגשיות שקורות בתוך מערכת זוגית, כולל אם את נפגעת ממשהו, כועסת, חוששת ועוד.. בוודאי משפיעות על המיניות והאינטימיות שלך ואת פחות נהנית מהיחסים. כאשר יש איזשהו מטען רגשי - יש השפעה אל חדר המיטות גם. על כן ברור מה שאת מתארת.

אני מעלה כאן שאלה האם בן זוגך הרגיש לאחר שעבר את הניתוח, שעליו לבחון את הגבריות שלו שוב? דרך הפייסבוק/מחמאות//צילומים ומה שאת מתארת, כי תיארת די בצמידות את האירועים.

אני מניחה שגם את עברת תהליך לא פשוט בתקופה שהוא עבר את הניתוח והמשבר הרגשי נתת לו את התמיכה והיית חזקה עבורו בתקופה זו.

השאלה המרכזית העולה כאן היא היכולת שלך מון, לשוחח עם בן זוגך על מערכת היחסים בניכם? זה כולל כל הדברים הטובים שהיו ביניכם בעבר (ואני מאמינה שיש גם דברים שם היום שמחזיקים את הקשר על אף הקשיים שאת מתארת).

את המצבים שאת מרגישה פגועה בהם (שאינו דובר אמת, שיש קשר כזה או אחר עם אישה אחרת וכל מה שמפריע לך) הדגש הוא לומר זאת מהמקום של "מה זה עושה לי" ולא מתוך מקום מאשים, על מנת לאפשר לצד השני להקשיב.

כמו-כן, לאפשר לו לדבר על רגשותיו, על מקומו בקשר.

לנסות לדבר ולבחון איפה אתם עומדים היום וכיצד אתם יכולים עם כל הדברים המשותפים שכן היו שם כבסיס טוב, להמשיך.

במידה ודרוש משהו יותר טיפולי (זוגי או פרטני) - מבחינת בעלך (דברים שיכולים לעלות אצלי - עבר ניתוח לא פשוט, חשש לאחר הליך כזה מה יהי בעתיד, התמודדות עם גבריות, פגישה מחודשת עם גבריות בתוך הזוגיות ועוד...) ובין אם תכנים זוגיים אם לא תצליחו לפתור לבד ואתם רוצים להמשיך ביחד.

אך אבן היסוד ביניכם היא לדעת לדבר את מה שקורה בקשר בצורה בונה ולא לחשוש מכך - כי כך ניתן להתקדם ולא להישאר במקום המתוסכל.

אני מאחלת הרבה הצלחה.

בברכה,

מיכל שלום,

בוודאי שיש פגיעות שאינן קשורות לפגיעות פיזיות או מיניות....

יש פגיעות שיכולות להיות בקשר זוגי כמו בכל קשר אשר יכולות לבוא לידי ביטוי ע"י פגיעה מילולית, "הקטנה" של האדם השני, ניצול במערכת יחסים והדוגמאות הן רבות...

שאלת שאלה מאד כללית, האם יש שאלה יותר ספציפית שאת רוצה לשאול?

בברכה,

לטלי שלום,

אני נשואה 20 שנים,לפני מס' חודשים גיליתי שבעלי בוגד בי.מצליחה להתאושש בהדרגה ולהביט בתוכי ולהבין שחוויתי לא רק בגידות שזה שבר נוראי אלה יחס פוגע לאורך כל הנישואין.היחס מתבטא בעיקר בהתעלמות ממני ומדבריי,בשתיקות,בהכחשות(אומר לי כל
הזמן שאני מדמיינת והיסטרית),בחוסר הערכה על השקעתי העצומה,בחוסר תמיכה וגיבוי
בחינוך הילדים.מרגישה שהוא מנותק ולא שותף בחיי.משפחתו התעמרה בי שנים ובעלי לא הגיב.בשנים האחרונות היה מרוחק ומנוכר.ציפיתי שיהיה מעורב וניסיתי כל השנים לגייס אותו.שתיקותיו יצרו בי כעס נוראי ותלונות רבות כלפיו.מרגישה כמו אחרי מלחמת התשה,עייפה מהחיים ומחוקה..בעלי לא מכה ולא מקלל.מרגישה חלשה וכאילו נשלטת על ידו כששותק ומסרב לשתף פעולה.
.אני זקוקה לטיפול תמיכתי ומבקשת להבין ולזהות את מה שעובר עליי.

בתודה,מיכל

מיכל שלום,

את מתארת מערכת יחסים לא פשוטה. אני שואלת האם הצלחתם לתקשר אחד עם השנייה בתוך מערכת הנישואין שלכם או שהתקשורת הייתה לקויה ולא יכולת לבטא בצורה בונה את הרגשות שלך בתוך הקשר. נשמע שלא.

נראה שאת צברת בתוך הנישואין כעסים, אני לא יודעת אם שיתפת את בעלך או איך שיתפת אוו ברגשותייך. מה הוא מרגיש בכל המצב הזה שנוצר.

מה הייתה העילה לבגידה. אין ספק שבגידה היא פוגעת מאד. יתכן שמשהו שם בקשר היה תחת מערכת, כי שאת מתארת, של לא לדבר על דברים, גם לשתוק ולא להגיב לא לתת גיבוי ולהיות מרוחק ומנוכר היא סוג של אגרסיה אך פאסיבית, לא אקטיבית.

שאלתי אליך מה היית רוצה לעשות היום? האם שוחחת עם בעלך מה את מרגישה באופן כללי לגבי כל מה שקורה בקשר? ממה זה נובע? איך הוא רואה את הקשר?
מה חיבר ביניכם כשהכרתם?

הייתי ממליצה לך לגשת לטיפול פרטני לעצמך. המטרות בטיפול כזה יכולות להיות כמה דברים: הן להבין את מה שאת חווה, הן לעבור תהליך של התחזקות והן לזהות דפוסים שלך בתוך קשר זוגי (מה קרה לך בתוך הנישואין). כמובן מה שאני מציינת הוא חלילה לא ממקום שיפוטי, אם כי ממקום להתפתח ממנו.

אני מניחה שזה שנשארת זמן לא מבוטל במערכת יחסים הזאת, עשויה להאיר ב"א" מספר דפוסים שכדאי לחזק אותם אצלך ובדיוק על התכנים האלו הייתי עובדת ומקבלת החלטה ממקום מושכל וחזק.

מאחלת לך הרבה טוב,