פורום יחסים, זוגיות ונישואין - יש לך שאלה?

ניסיתה לעשות איתה משהו מיוחד? מתי פעם אחרונה הבאת לה פרחים? מתי יצאתם ביחד לבילוי משותף?

אולי זה מה שחסר לה.. ואולי באמת עוברת עליה תקופה קשה בעבודה.. נסה לדבר איתה על הדברים האלו שתשתף אותך מה עובר עליה ותיתן לה הרגשה שאתה שם בשבילה ובעדה ולא נגדה..

תנסה להיות נחמד איתה ולא להעלות את הנושאים הלא נעימים אלא ההפך להיות חיובי..

אולי זה יעזור:)

ראשית תודה, אקח זאת לתשומת ליבי.
יש לי שאלה שתמיד מעסיקה אותי ולא רק בהקשר שלי הפרטי ומה שקורה לי עכשיו והייתי שמח אם היית עונה עליה למרות שאני יודע שזה לא מדע מדויק, אבל בואי נאמר בהסתברות גבוהה עד גבוהה מאוד להערכתך, אישה נשואה (משהו כבר ממשי מעל 10 שנים) שבעלה נותן לה כמעט הכול (הרי אין הכול) כולל יחס מיני ומפנק ומשקיע. האם זה מבטיח לו שהיא תשאר שלו ורק שלו בתחום המיני ? שוב, בהסתברות גבוהה.
גברים ידוע שקשה להם לשלוט על יצריהם בצורה גבוהה, אך איך זה מבחינת הנשים בהמחה שכל מה שכתבתי אכן קורה הלכה למעשה.

תקשיב זה באמת לא מדע מדוייק והרי מדובר פה בבני אדם ולא מכונות...אני יכולה להגיד רק דבר אחד שכדי שאישה תבגוד ועוד אישה נשואה עם ילדים... היא כנראה פגועה מאוד מבחינה רגשית...אישה לא תרצה לבגוד סתם כך כנראה שחסר לה משהו רגשי עמוק...אני לא רוצה להאשים אותך כי אני לא יודעת פרטים אבל יש פה משהו לא פתור..אבל אני לא בטוחה שהיא בגדה...

זה באמת עניין מאוד סובייקטיבי ורגיש וגם ייחודי לכל אחד ואחת... אבל אני לא חושבת שהעובדה של 10 שנות נישואים או יותר לא משנה כ"כ את התמונה... אני חושבת שכדי לתחזק קשר וזוגיות לטווח הארוך צריך להשקיע כל הזמן ולא לקחת אף פעם שום דבר כמובן מאליו... כלומר גם אם אתה כבר נשוי ובטוח שהאישה שלך לעד ואוהבת אותך. אז צריך לתחזק את זה ולהשקיע וכל פעם לעשות משהו מיוחד עבורה ... זה יכול להתבטא במשהו בבית ,בעזרה כלשהי או באיזו מתנה כשתומת לב... ומעבר לזה גם תקשורת מאוד חשובה ושתיהיה פתיחות שתדע שיש לה לאן לבוא למי לבכות ,כתף תומכת... שתוכל לשתף אותך למה הא כ"כ עצבנית? מה מפריע לה?...

שלום רוני,

ראשית לגבי כותרת הודעתך- להיפרד או לא. יתכן ומתוך סערת הרגשות או הספקות שאיתם אתה חי בימים אלו אתה מעט נסער וחושב כבר על הצעד הסופי. אבל מוקדם מדי, רק על סמך הלבטים האם יש לה מישהו או לא. מאוד יתכן והיא במתח ודווקא התחושות מטעות אותך, אני פחות בעד "לפוצץ" מערכת שעד כה סה"כ היתה תקינה.

אתה חש שמשהו לא כשורה וזה טוב וכדאי שאתה פותח זאת איתה. תן לה את האפשרות לפתוח ולבטא מה קורה. הצג בפניה אפשרות לכתוב לך, לדבר איתך, או לעדכן אותך בנושאים שמטרידים אותה, כיוון שאתה מכיר אותה המון זמן ויודע מתי עובר עליה משהו. שתף אותה בתחושות שלך שמשהו לא אותנטי בהתנהגות שלה, ותאפשר לה לדבר. תן צ'אנס גם אם היא צריכה עוד זמן, אבל הזכר לה שיש משהו שאתה חש כי אינו לגמרי אמיתי וכן.

יש חשיבות עליונה לתקשורת ביניכם, ולכן יש לתת לה מקום.

התקוה היא שעם הזמן הקרוב היא תבין מה היא עלולה להפסיד בהתנהגותה זו, וכן תבוא לשתף מעבר למה ששיתפה.

אחת שלום,

תראי, יש אנשים (גם גברים וגם נשים) שאוהבים צ'טים, פורנו וכו'.. ויש להם דרך התקשרות כזאת, כמו שאת מתארת.

מה שחשוב הוא שזה לא מה שקורה היום, כאשר אתם בקשר זוגי אחרת זה באמת עשוי להפריע (כוונתי יותר לצ'טים וקשרים עם בחורות)....

שיש לו כבוד כלפייך בתוך בקשר ויש לו היכולת לצאת מהצ'טים ולהיות בקשר זוגי.

חשוב לשאול את עצמך האם את מרגישה אמון בתוך הקשר ושטוב לך אתו ואת יכולה לדבר אתו בהדדיות.

מה שקרה בעבר שייך לעבר ואכן יכול להיות ממקום שהיה לבד ורצה את הריגושים האלו (וכן הנשים שהיו שותפות שלו לצ'ט).

יתכן שהתנהלות כזו אינה מתאימה לך אישית וזה בסדר גמור.

החשוב הוא מה שקורה ביניכם כיום ואם יש הדדיות בקשר וטוב לכם, אשריכם.

מאחלת לכם הרבה הצלחה והתפתחות,

שלום אנונימה,

מתנצלת על העיכוב במענה.

מה שאת מתארת יותר קשור ליחסי חמות וכלה בדיוק כמו שכותרתך אומרת, אך בכל זאת יש כאן איזה משקל גם לגבי היחסים של בעלך איתך, ואיתה.

את מתארת אמנם מקרה ספיציפי אך הוא כנראה פרט שמייצג את הכלל במערכת היחסים ביניכן. בשלב כזה הייתי מערבת דווקא את בן הזוג, וכשלמשל יש מציאות שאומרת שאין כלב בבית, זה לא משנה מי מכם החליט אותה, את או בעלך. מה שמשנה הוא שזאת המציאות וזאת ההחלטה. של שניכם. היא לא אמורה לדעת מי היה המשפיע (עכשיו כבר מאוחר מדי אבל זה להבא לפחות). כשיש איזשהם חילוקי דעות, יהיה כדאי לגשר, להגיע למסקנה, גם מול הילד וגם מולה. שזאת החלטה זוגית והורית משותפת ואין מה לפרט מי היה הצד בעד ומי היה הצד נגד. כך גם לא בנך וגם לא היא יוכלו להיות "בצד שאמר כן" או הפוך.

מעבר לכך יהיה כדאי שבעלך יבקש ממנה פחות להתערב, או לפחות לתת גיבוי להחלטות ההורים גם כשאלו לא מוצאות חן בעיניה. פחות הייתי רוצה עבורך שאת תהיי בחזית מולה, אלא הוא- שהוא החוט המגשר ביניכן ושתיכן לבטח חשובות לו מאוד.

לגבי חוסר ביטחון מול הילד- אין מה להיות בתחושה כזאת, את אמא שלו והוא יודע זאת ומעריך זאת והחוויה שלו מולך של דמות הנותנת ביטחון מלא, גם בתשובות החיוביות שלה וגם בתשובות השליליות שלה, היא מאוד חשובה ומשמעותית לו. העובדה שמישהו מהצד נותן לו אופציה אחרת עלולה רק לבלבל אותו ולפצל אותו לעוד סוג של אפשרות. כשברור כשאמרת שלא. ואת זה ניתן להסביר לבעלך כמובן- מהי חוויית הילד בשעה שבה סבתא מתערבת עד כדי לתת לילד את מה שרוצה, מול מילה של אחד ההורים.

בהצלחה רבה

אירית שלום,

אתם נמצאים בקשר של תלות הדדית וזה לא קשר בריא כלל.

ראשית, הוא "קפץ" לקשר אתך לאחר פרידה מזוגיות של שנתיים באותו יום וזה מדליק נורה אדומה. היכולת של הבחור לשהות עם עצמו לבד ולא לקפוץ מקשר לקשר.

שנית, דברים התחילו בסערה, באינטנסיביות, מהיר, מיד חתונה....

את זיהית את זה אבל כנראה התאהבת בו.

אח"כ מתחילים משחקים ביניכם כפי שאת מתארת, כאשר הוא מזהה שהקצב לא מתאים לך (ואני בהחלט מבינה את מה שהעלית בפניו בתחילה) הוא בוחר להתנהג את הכעס שלו במקום לדבר אותו ומתרחק, נהיה קורקטי וזה מושך אותך אליו יותר... ואז הוא "בלתי ניתן להשגה" מה שמושך אותך אליו עוד יותר... ויתכן והוא רוצה לגרום לך להיות תלויה בו.

וחוזר חלילה וכך נוצר דפוס יחסים של רכבת הרים במקום לבנות קשר בונה ויציב.

יש כאן כמה דברים לבחון:

האם את רוצה קשר עם בחור שמתנהל ככה? האם זה יגרום לך אושר או סבל?

שנית, ממליצה לך לבחון מה הדפוסים שממשיכים למשוך אותך בבחור הזה על ההתנהגויות שלו (כמובן ללא שיפוטיות, אנשים טועים, לומדים ומתפתחים).

אבל מהרכבת ההרים הזו כדאי לרדת למשהו יציב.

אז יש אפשרות לשוחח על הדברים ואם יש עם מי לדבר - בסדר.

אם אין. כדאי לשקול אם את רוצה כזה קשר שהוא לא צפוי ושאתם תורמים בצורה של תלות הדדית לאותה רכבת, מה שלא אמור להיות גם ביחסי נישואין.

מאחלת לך הרבה הצלחה,

טלי שלום,
ראשית תודה רבה על המענה המהיר והכנה. שנית, ברור לי שהקפיצה מקשר של שנתיים להכרות איתי באותו יום מדליקה נורה אדומה, דיברנו על זה לא פעם והוא טוען שזה לא נכון כי בכל מקרה הוא תכנן להפרד ממנה ואני רק הייתי האמצעי המזרז. לטענתו הם ניתקו קשר לגמרי ואין סיכוי בעולם שאי פעם ירצה אותה שוב כי לא היה להם טוב ביחד. אני משתדלת להצמד לגרסה שלו כדי לא לאבד עוד יותר את העשתונות. מה שמפריע לי הוא הקור הזה והריחוק שיוצא ממנו בימים האחרונים, אבל בצורה ממש מוחצנת. מצד שני, כמו שאמרתי, הוא נלחם המון פעמים כדי שנחזור ושנהיה ביחד ונקח את הקשר באיזי, באמת עשה הכל כדי שאני לא ארים ידיים כי הרבה פעמים רציתי לוותר ועכשיו כשהוא כזה קר אלי אני ממש מרגישה שאני לא רוצה להיות כאן, לא יתכן שאני הולכת לישון כבר כמה לילות עם דמעות כי אני באמת חסרת אונים, לא מבינה למה הוא מרוחק כל כך. ואם הוא מרוחק אז בשביל מה התאמץ כל כך להחזיר אותי אליו? יכול להיות שפתאום הוא מחפש רק סקס? אבל למה רק אצלי, הרי הוא יכול להשיג בערך כל בחורה שירצה. לדבר איתו שוב על זה יוציא אותי מטומטמת כי הוא מבחינתו אומר שהכל בסדר ושהוא כן רוצה את הקשר הזה ושהוא לא קר אלי אבל כל אחת אחרת במקומי היתה שמה לב לריחוק הלא נורמלי הזה...ממש מרגישה מטומטמת...למה הוא מתעקש שכן נהיה ביחד ואז כשאנחנו חוזרים הוא תופס מרחק כל כך גדול ממני? מה הקטע המוזר הזה??

אירית שלום,

כאשר ציינתי "אור אדום" לגבי הקפיצה לקשר מיד לאחר קשר של שנתיים, כוונתי הייתה פחות מהמקום שהם יחזרו להיות ביחד.

בהחלט יתכן ואין שם יותר אהבה והקשר היה באמת בסיום.
כוונתי הייתה יותר לקפיצה המהירה ולאינטנסיביות שקרתה ביניכם.

ממה שאת מעלה הדפוס שקורה ביניכם מפריע לך.

את לא צריכה להוכיח לו שאת צודקת ברגשות שלך.

כנגד מה שהוא מציין "אבל הכל בסדר", את מרגישה ויודעת שהיחסים לא בסדר.

יכול להיות שיש לו דפוסים בקשר של "הכל" או "לא כלום" (אם את לא אתו או אולי נוטשת, הוא קר, מתנכר ומתנהג את הכעס שלו)

ובמציאות זה באמצע.

יתכן ואת מחפשת את האמצע הזה והוא לא נותן לך להגיע אליו או שאת שואלת את עצמך איך להגיע אליו?

הצעתי היא לא להילחם על הקשר בכל הכוח ולגרום לעצמך לנדודי שינה נוספים ולדמעות.

על מנת להרגיש טוב עם עצמך שניסית אפשר כן לדבר אתו על מה קרה ביניכם בתקופה הזאת ולראות אם הוא מוכן לעבודה על דפוסים אילו.

אם הוא פתוח לשיח אמיתי ועם כנות, אז יש אדם להידברות אתו.

אם לא, זה איתות נוסף שמעלה שאלה אם זה סוג הקשר שאת רוצה.

את ה"בלתי מושג".

ויש לא מעט שנמשכות (גם גברים) ל"בלתי מושג" כי עצם היותו פחות מושג הופך אותו למושא יותר מרוחק שרוצים להשיג.

ולעיתים ה"מושג" הוא מוכר ורגיל.

אך אם את רוצה קשר עם ביטחון (ועם הגבר הנכון) ולא ממקום של תלות. כדאי לבחון את הנקודות האלו.

הרבה הצלחה,

מבולבלת שלום,

ציינת שהגעתם לחתונה אחרי סבל ותנאים בהם הבטחתם לעמוד. למה כוונתך? מה היו האירועים לפני הנישואין? האם תוכלי להרחיב כאן? זה יעזור לשפוך אור על התמונה.

העלית את נושא ההתאהבות למול אהבה. התאהבות היא יותר מקום של אידאליזציה של בן אדם, התרגשות מאד גדולה, היא יכולה להיות בתחילת קשר, היא מאד נעימה, אך אינו תנאי הכרחי לנישואין בהמשך ואינו מנבא בהכרח נישואין טובים.

אהבה בוגרת היא היכולת להכיל את מכלול התכונות האנושיות של בן/בת הזוג.

כאן את נוגעת בנקודה מאד חשובה, איפה את מרגישה שהקשר אולי לא נותן לך מספיק מענה, לא מאפשר לך להפיק התפתחות וכאשר את חשה תסכול, את מאיימת על פרידה כאמצעי להפעיל אותו. אני חושבת שברציונל, את מזהה שזה לא מקום בריא לפעול ממנו בתוך זוגיות.

בזוגיות מאד חשוב לשמור על הגחלת ובהחלט מדובר במשימה. ממש כמו שמתחזקים רכב (מצטערת על הדוגמא) לרכב, על מנת שיתפקד, גם צריך לקחת אותו לטיפולים, להחליף לו חלקים, שמנים ומים, צמיגים ועוד.. וגם לנקות אותו.... הדוגמא מאד קונקרטית אני יודעת, גם זוגיות צריכה "תחזוקה שוטפת". של תקשורת, אינטימיות, שיתוף מה כל אחד מכם רוצה בחיים, לאן חשוב לך/לו להתפתח ביחד וכן בנפרד.

גם להיות אטומה רגשית כלפיו הוא לא פתרון, כי זה לא האותנטיות שלך...

נקודה נוספת לחשיבה - אין גבר מושלם, אין אישה מושלמת, אין אדם מושלם. יש אדם שהוא מספיק טוב עבורך לחיים משותפים ונשאלת שאלה האם בעלך יכול להיות האדם הזה והאם עזרה מקצועית לך או לשניכם יכול להביא אתכם למקום הזה?

מיכל שלום,

כשיש פער בין הרצון בתכיפות היחסים בין בני זוג, כאן עולה שאלה לבדיקה באמת.

אם לזוג מתאים 3-4 פעמים בשבוע - זה בסדר. אם לזוג מתאים אחת לשבועיים וזה נעשה באופן הדדי ואין צד שנשאר מתוסכל - גם בסדר.

כאן את מעלה מספר תסכולים.

ראשית, אני חושבת שבעלך משליך את נושא תוספת 3 הק"ג שלך מאז שהכרת אותו על כל מערכת יחסי המין שלכם והוא דבק בזה כשזו הבעיה האמיתית.

3 ק"ג אנשים נעים לפעמים גם כך בחיים לכאן ולכאן וזו לא עליה שגורמת לך להיראות אדם אחר או אמורה להשפיע על משיכה מינית ועד כדי כך לאבד את הרצון למין למשך שבועות. זו לא הבעיה. הבעיה נשמעת לי שורשית יותר ושווה בדיקה.

אני אציג מספר נקודות ששווה לכם לבדוק:

האם הוא מרגיש לא נוח שהוא גולש באתרי פורנו בגלל החינוך הדתי שקיבל? אז יותר קל לו לדבר מה קשור אליך מאשר מה שקשור אליו (הרבה יותר נוח, באופן מודע ובאופן תת מודע לשים את המוקד אצל האדם השני).

האם קיבל טיפול לאחר ההתעללות שתיארת שעבר בעבר? זה מאד חשוב ויש דברים שכדאי לו "לסגור" עם עצמו בחיים. דברים שקרו בעבר יכולים להשפיע על ההווה.

כעיקרון, זה בסדר שהוא מספק את עצמו לבד, כל עוד זה לא בא על חשבון היחסים המיניים שלו אתך, השאלה האם זה אכן כך או שהוא מעדיף לא להשקיע באובייקט (בת זוג) ולקיים סיפוק מיידי (אתר פורנו).

כדאי שתדברו על הדברים וגשו לקבל יעוץ ממטפל אשר מומחה לטיפול מיני, אבל כן צריך להגיע להבנה שכדאי לשוחח עם איש מקצוע מומחה בתחום ולא לרדת שלושה ק"ג, אני מאד בספק אם זה יעזור.....(והאם יש לו או לך תעודת ביטוח על הישארות באותו משקל לאורך כל הקשר...) זה רק "לדחות את הקץ" של לגשת באמת לטפל במה שצריך, שזה יכול להוות חששות ועוד.. אבל זה שווה את זה, למענכם, לקשר שלכם, לעתיד שלכם.

שיהיה לכם הרבה הצלחה,

יענליקה שלום,

את מתארת נישואין של כמה שנים בקשר שהוא בסדר.

מה זה "בסדר"? זה טוב? זה מספק אתכם?

תראי, אם יש משהו שקרה בתקופה האחרונה אשר לא מאפיין את הזוגיות שלכם אני חושבת שכדאי לבדוק מה קרה בדיוק עכשיו לפני ש"ממהרים להתקפל"

אני מבינה שזה מאד מבהיל ומלחיץ פתאום לחוות את "מוד המלחמה" שאת מתארת.

חשוב לבדוק מה הכניס אתכם ל"מוד המלחמה" הזו.

מספר נקודות לחשיבה:

האם היו אירועים בתקופה האחרונה של מתח אצלך/אצלו/בזוגיות לאחרונה (טרם התחלתם לריב את מה שאת מתארת)

כוונתי ל - פיטורין, התפטרות, הסבה מקצועית, עבודה חדשה, מעבר דירה, משהו שקשור למשפחה המורחבת, לקשר עם חברים, לילד/ה שלכם, כל דבר אחר של מתח שיכול להיות קשור לאחד מכם או לשניכם? האם יש כעסים שהצטברו בתוך הקשר ולא דוברו ביניכם?

מדוע אני שואלת?

כיוון שמתח, אף אם מתרחש אצל צד אחד או שינוי, עשוי להשפיע על המערכת הזוגית ויכול לבוא לידי ביטוי בכעסים, מריבות (לעיתים גם על דברים שטותיים) זה נובע מהוצאת המתח על האדם הכי קרוב (בן/בת הזוג). והשכלת הכעס בתוך הקשר על בן/בת הזוג וזה המקום שצריך לעבוד עליו - ארחיב על כך.

תנסי לזהות אם היו כאילו.

מעבר לכך ומאד חשוב:

שוחחו ביניכם. שוחחו על מה שקורה לכם לאחרונה. שלכל אחד מכם יהיה מקום לבטא את עצמו בקשר, ללא שיפוטיות וללא האשמות. הזמינו אחד את השנייה לשוחח, לשתף במחשבות, ברגשות כשאתם רגועים.

תקבעו אפילו בבית קפה, בזמן שנוח לכם.

דברו על מה שקורה לכם לאחרונה. היכולת לדבר ולתקשר היא אבן יסוד בזוגיות...

נסו לברר מה אתם רוצים שיהיה/ישתפר, למה אתם זקוקים, אם יש אי הסכמות/הבנות, זה הזמן לשוחח. מה הייתם רוצים עוד? מה חסר לכם? איפה הייתם רוצים לשפר את הקשר?

במידת הצורך ניתן להיעזר ביעוץ מקצועי.

מאחלת לכם הרבה הצלחה,

יענליקה שלום,

אתם במצב טוב ששניכם חווים שמשהו שם זר לכם במהלך העניינים שקורה לאחרונה בזוגיות ואף מוכנים לקחת עם זה צעד קדימה, ללכת לטיפול בזה ולבדוק מה קורה לכם בקשר. אני חושבת שזה מצוין ואת יכולים לצאת רק מחוזקים מתהליך כזה.

יעוץ הוא משהו יותר כללי. אם רוצים להבין את הדברים יותר לעומקם ולעבוד על שינוי ועל תקשורת ועל דברים בתוך הזוגיות, כדאי בהחלט לפנות לטיפול זוגי.


זה יותר עניין של "סמנטיקה" אם לקרוא לזה יעוץ או טיפול, בפועל הכוונה היא אותה כוונה.

טיפול לא מחייב משהו מאד ארוך.

בדר"כ המטפל/ת בפגישה ראשונה עורך פגישת היכרות, מכיר אתכם, רואה מה ההתמודדות שלכם ואוסף את האינפורמציה לו הוא זקוק ומשם אפשר להמשיך.

כמובן זה מאד אינדיבידואלי ולכל זוג התהליך שלו והצרכים שלו.

תבדקו איפה נוח לכם מבחינת מקום מגוריכם והחשוב מכל שיהיה לכם נוח מול המטפל/ת ושתהיה תחושת שותפות.

בהצלחה,

יעלינקה שלום,

לצערי, נאלצתי למחוק את הלינק שהעלית כיוון שתקנון הפורום אינו מאפשר הכנסת דברי פרסום אליו. אני לא מכירה את המקום, לא מכירה מישהו שעבר שם טיפול, אין זה אומר שהמקום לא טוב ולא יהיה לכם טוב....

אני חושבת שכל מה שנראה לך שיכול להתחבר לך ולבן זוגך - בהחלט שווה ניסיון.

החשוב הוא להרגיש מה קורה לכם ושאתם נתרמים ועוברים תהליך.

בהצלחה,

הי,

כוונתי לא הייתה לפרסם, אלא רק לשתף ולקבל חוות דעת מעוד אנשים... חשבתי שזה הרעיון של פורום.
פשוט יש שם הרבה תוכן מעניין על שיטה קצת אחרת ממה שידוע ומוכר.

בכל מקרה, נראה לי שאדבר איתם כדי לבדוק יותר לעומק.

תודה רבה על כל התמיכה :-)

יעלינקה

הי קרן,

אני חושבת שכדאי יהיה להעביר את השאלה לפורום שמתמחה בנושא.

מאחלת לכם בהצלחה רבה,

לקבלת תשובה רחבה ומקיפה, יש להציג הודעה זו בפורום: [a href='Forums/פורום_מין_וסקסולוגיה' id=link]מין וסקסולוגיה[/a].

שני שלום,

מבינה מאד את הדילמה שאת מתארת.

יש כאן מספר נקודות להתבוננות לדעתי.

ראשית, קשה לחזות מה תהיינה הדינמיקות בהמשך ועשויות להיות מספר כאילו:

ראשית, הדינמיקה בקשר ביניכם עד אשר תוציאו את התוכנית אל פועל קרי, הנסיעה לחו"ל.

שנית, הנסיעה עצמה, יתכן ותהיו שם ובן זוגך יחליט שלא מתאים לו להשתקע בחו"ל והוא רוצה לחזור ארצה לאחר תקופה מסוימת של עבודה. יתכן והוא ירצה לחזור ואת תרצי להישאר (החיים מפתיעים מאד..)

שלישית, יתכן ותיסעו ויהיה לכם טוב בחו"ל ותרצו שניכם להישאר.

בנוסף - יתכן וכל התוכנית שלכם תשתנה ויקרה משהו אחר לגמרי....

אפשר להסתכל על זה מכל מיני כיוונים - מצד אחד - "זריקת קשר" ו"בזבוז זמן" ומצד שני "ניסיון לעשות משהו מעניין לאחר התואר ולחוות משהו שונה ולהתפתח ולראות מה קורה שם"...

אין לדעת בכל מיני מצבים מה צופן העתיד וזה באמת מקום שלא תמיד נעים לשהות בו, בחוויה של הלא נודע, בחוויה שלא תמיד מה שהאני רוצה, האחר רוצה ועוד..

כדאי לשקול להמתין עד תום התואר ולראות מה מתפתח וכרגע להשקיע בלימודים ובקשר תוך הדדיות ושיח פתוח ביניכם.... וכשהזמן יגיע לבחון את הדברים. גם צריך לקבל עד כמה שידוע לי אישור מגורים באוסטרליה אם רוצים להגר.

תראו היכן עומד הקשר ומה אתם מרגישים לגבי הדברים.

מה דעתך?

בברכה,

שלום שוב,

ההצעה שלי שוב היא לנסות תקשורת מעט אחרת, למנות בפניו מהן המטלות (לשבת יחד ולכתוב) ולבדוק איתו מה יכול לעשות ועד מתי. זה יכול לתת לו תחושה שהוא איתך, בפנים, ופחות חיצוני.

יתכן וההתנהגות שלו מגיעה כהתנגדות אלייך, לגישה שאולי פוגעת בו (השערה בלבד) או לכל יחס אחר שאינו מרוצה ממנו. בד"כ אחרי כ"כ הרבה שנים של דפוס מסוים יהיה קשה לשנות אדם, לכן אולי כדאי להמשיך להתייעץ מול מטפל זוגי, אפילו בפגישה שהיא רק עבורך, ולבדוק האם יש עוד שיטות תקשורת שיכולות לסייע לך "להגיע" אליו. יתכן ואם תניחי לגמרי למטלות של הבית ולא תבקשי, אך מאידך תשני דפוס התנהגות שלך כלפיו- הוא יותר ירתם. ויתכן וזה אכן דפוס שורשי שיהיה קשה לשנות אותו..

משהו אומר לי שאת עסוקה יותר בכעס שלך כלפיו מאשר פנויה לשינוי. וזה טבעי, אך חשוב שתמצאי בך את המקום להתחיל מחדש ולנסות עוד דרכים לקרב ולשפר את הקשר שלכם.

נירית שלום,

יכולות להיות סיבות שונות למה שאת חווה בקשר ולהתנהגות שלו, לדעתי מעט מוקדם לדעת אותם, ניתן להעלות השערות, אך מוקדם לדעתי "לחרוץ גורלות" לגבי הקשר.

יתכן ויש בו חלק חסר ביטחון ועל כן חשש להתקשר אחרי הפגישה הראשונה (אגב, אני חושבת שנהגת נכון בכך שהתקשרת שכן את מציינת שקבעתם וזה בסדר שיזמת).

יתכן ויש בו אמביוולנטיות (מתלבט) זה לא משהו שחייב להיות קשור אליך, יתכן שזה קשור להיות בקשר בכלל, יתכן שלמשהו בתוך הקשר.

יתכן ויש משהו שלא מדובר ושאין עדיין קרקע מספיק יציבה שכן נפגשתם מס' פעמים להתחיל "לדבר את הקשר" קרי, לדבר את מה שאתם מרגישים/רוצים/חסר לכם וכו'.. שיהיה בתוך הקשר וזה המקום הכי מומלץ להגיע אליו ולא להיות בתוך חוסר ודאות.

חודש זה תקופת זמן. הוא יכול להיות מאד אינטנסיבי, הכולל גם יחסים אינטימיים ולינה משותפת, שיחות נפש ועוד.. וחודש יכול להיות מס' פגישות בודדות..

אני מאמינה שאת יודעת איך להגדיר מהו ה"חודש" הזה עבורכם.

אם אסכם, אומר שהייתי נותנת סיכוי לקשר, אם יש דברים שמחברים ביניכם, שיחה, יש משיכה (אינטלקטואלית, מינית וכו'..) יש פוטנציאל לבנות משהו, השלב הבא יהיה כנראה לשוחח על הדברים האלו ולראות באמת שהקשר מתקדם.

את יכולה ליזום, תני לו ליזום (במהלך הקשר - פגישות טלפונים וכו' שיהיה בהדדיות).

במידה ואת מרגישה שיש "תקיעויות" או אי הבנות אפשר בהחלט לשוחח על הדברים ברוח טובה ומזמינה.

במידה ועם הזמן תראי שמשהו לא זורם, אין לך פרטנר לדבר אתו, מתחמק מפגישות וכו'.. אז יש מקום לשקול את המשך הקשר.

בשלב הזה, נראה שזה מוקדם ושווה עוד לבדוק את התפתחות הקשר.

מאחלת לכם בהצלחה,

תודה על המענה המהיר! השאלה שלי זה איך לגרום לו כן לדבר כן להיפתח כן לרצות להתקרב אליי ולהיות איתי? איך לפתוח את הדברים.. אני יכולה להגדיר את עצמי כאדם תקשורתי אבל גם אני לא הכי פתוחה בהתחלה ויש לי את המעצורים שלי.. והרבה פעמים אני תופסת את עצמי לא יודעת איך ומה להגיד? באיזו צורה...

אני לא רוצה לפספס את הבנאדם הזה אני חושבת שעכשיו זו הנקודה הקריטית אם אצליח לחזק את הקשר ולחבר אותו יותר קרוב אליי.. רק איך לא יודעת...

אני מרגישה שבשיחות הוא יותר מדבר על עצמו לא שואלת עליי.. ומתי הזמן הנכון שיכיר לי את החברים שלו המשפחה? או שאני צריכה לעשות את הצעד הזה קודם?


תודה:)

נירית שלום,

אני לא יודעת עד כמה הקשר בחודש ביניכם היה אינטנסיבי ואינטימי, מה שלא יהיה, בהחלט אפשר לשוחח על הדברים.

את יכולה לספר לו מה את מרגישה, שנעים לך בחברתו, מה חשוב לך בקשר, האם הוא מדבר יותר על עצמו כי הוא לוקח יותר מקום? האם הוא רואה שאת פחות לוקחת מקום והוא מדבר יותר?

פעמים רבות יתכן אדם אחד שמעט יותר דומיננטי מהשני וזה בסדר, כל עוד השני לא מרגיש ש"לקחו לו" או שאין לו מקום להיות בו בקשר.

בהחלט יש מקום לדבר על מה שאת מרגישה ובוודאי להזמין אותו לשוחח על מה הוא מרגיש.

בוודאי לא ממקום מאשים או ממקום ביקורתי, נהפוך הוא, ממקום מזמין אשר מטרתו לקדם את הקשר.

באשר לעיתוי של מתי להכיר את ההורים?

אין כאן כללים. אני לא חושבת שזה שעדיין לא הכיר לך את ההורים מראה על חוסר רצינות. בהחלט הייתי נותנת את הסיכוי לקשר ותוך כדי מתן ביטוי למה שאתם מרגישים בו, תבוא גם ההתפתחות וגם ההיכרות עם ההורים ובהחלט כאשר תרגישי נכון, גם את יכולה ליזום צעד זה מהיכרות עם הורייך בהתחלה.

אין כאן "נכון ולא נכון" זה מאד תלוי בכל מערכת יחסים.

בשלב הזה הייתי שמה מטרה להעמיק את ההיכרות ולשוחח ולתת לעצמך גם מקום בקשר, עם ההתפתחות, אני מאמינה שהשאר יגיע.

בהצלחה,

זה הולך ונהיה יותר גרוע.... עכשיו בעיה אחרת... אנחנו הכרנו באתר הכרויות... אני לא נכנסתי יותר מאז שהכרתי אותו.. היום חברה שלי שגם נמצאת באתר עדכנה אותי שהוא עשה לה לייק באתר.. ז"א הוא ממשיך להיכנס לאתר ולהכיר בחורות ומקביל יוצא כבר כמעט חודש איתי... מה עושים? מה אומרים או לא אומרים? להגיד לחברה שתזרום איתו? לעזוב אותו? מבחינתי בחור שיוצא איתי כבר כמעט חודש ואני מוצאת חן בעיניו ויש לו כוונות רציניות לא צריך להמשיך לחפש באתר הכרויות...

נירית שלום,

אני לא הייתי ממליצה לך לומר לחברתך להמשיך אתו את ההתכתבות על מנת לראות היכן זה מוביל או על מנת "ללכוד אותו".

יש כאן מספר אלמנטים שלא יעזור לך. ראשית, זה להפעיל את חברתך ולהפעיל אותו ולהתחיל לשקר ואני לא חושבת שכדאי לך להיכנס למקומות האלו. זה רק ישיג את ההיפך.

נניח היא "תלכוד אותו"? והוא ימשיך אתה באינטרנט? מה תעשי עם המידע הזה? יהיה קשה לבוא עם הנתונים מולו וזה רק יגרום לך ליותר עוגמת נפש ולא תשיגי דבר.

אני לא בעד לעשות כזה דבר.

מה שנראה מתיאורך שככל הנראה הבחור מתלבט. ההתלבטות באה לידי ביטוי בהמשך השוטטות שלו באתר.

גם כאן יכולות להיות מספר סיבות:

יתכן ומצאת חן בעיניו אך משהו לא זורם בקשר והוא רוצה לפתוח לו אופציה נוספת (ארחיב על כך בנפרד, אך אני לא בעד לחפש קשר כל עוד לא מסתיים קשר, אף אם זה מס' דייטים בלבד).

יתכן ומה שאת הרגשת בקשר ומה שהוא הרגיש היו דברים שונים.
יכול להיות שהיו לכם ציפיות שונות בקצב הקשר. קשה לי לדעת מרחוק.
זו השערה.

את רצית לקרב אותו אליך, אני לא יודעת מה הוא הרגיש? מה הוא חווה שם?

מה שהייתי מציעה לך לעשות זה בהחלט לשתף אותו במידע שיש לך.

הייתי פשוט מספרת את האמת. ושואלת אותו מה היו הפגישות/מה שכלל הקשר מבחינתו?

ומנסה לראות מה קורה בתגובות שלו.

קשה לי לתת תשובה חד משמעית מבלי לדעת את כל התמונה.

אם יש קשר אינטנסיבי בחודש שכולל אינטימיות, יחסים וכו'... אין ספק שאין שום מקום לשיטוט באתרי אינטרנט.

גם למספר דייטים אני חושבת שכדאי ויותר נכון להכיר אדם אחד ואם הוא לא מתאים לך להמשיך הלאה מאשר לחפש אדם אחר במקביל. הרציונל שאני מעלה כאן הוא שקשה יותר להכיר לעומק אדם אם מנסים קשר עם אדם אחר במקביל.

לא הייתי משאירה את הנושא לא סגור. הייתי כן מעלה את זה ואפילו בשבילך, בשביל ללמוד, לדעת, לראות מה קרה בקשר.

מעבר לזה הייתי בודקת עם עצמך - האם היו לך קשרים רציניים בעבר?
מה היה אופיים? מה חשוב לך בקשר?

תהיה לך תמונה יותר רחבה.

יתכן והוא ראה את הקשר כ"מספר פגישות ולא מחייב" ואת ראית משהו מעבר..

שווה לבחון את זה.

אך בנית קשר היא בוודאי ממקום של מחויבות ואמינות ואני בהחלט מבינה את מה שאת מעלה כאן.

בהצלחה,

אז את מציעה להגיד לו שאני יודעת שהוא ממשיך באתר? איך להגיד את זה בצורה הנכונה?

אני באמת לא חוויתי הרבה קשרים רציניים בחיי כנראה שאני לא מיומנת מספיק ולא יודעת איך לנתב את הקשר לכיוון רציני ואיך לגרום לבנאדם להתקרב ולרצות להיות איתי אז איך עושים את זה אני מאוד רוצה ללמוד ולדעת וכן להיכנס לקשר רציני.. אני מסכימה שאינטימיות ומיניות זה חשוב אבל אני לא מוכנה עדיין ליחסים מיניים איתו כי אני לא מרגישה שאני סומכת עליו ועובדה שכנראה האינטואיציה שלי לא מטעה אותי...

אז איך את מציעה לנהל את השיחה? איך להתחיל? מה להגיד? אני לא רוצה להפוך את זה לריב, ויכוח או לעשות לא סצינה אבל אני מאוד מאוד רוצה לשים את הקלפים על השולחן וכן להבין אותו ולתת לו להבין אותי.. אני רוצה קשר רציני בלבד אני רוצה אדם כנה אמין פתוח שיש לו נכונות להקשיב לצד השני ולהיות בקשר.. עם נכונות להשקיע.. עם זמינות... וזה רציני אם הוא לא שם אז אין טעם להמשיך...

נירית שלום,

לומר לו פשוט בצורה ישירה ששמעת מגורם ג' (חברה/מכרה משותפת) שהוא גולש באתר וזה גרם לך לשאול את עצמך מה הקשר הזה עבורו. מחודש לא תמיד ניתן לדעת לאן קשר ממשיך... זה זמן קצר מידי, אך להיות עם כוונות ("אני מחפש עכשיו קשר לטווח" בהחלט אדם יכול להחזיק במקום כזה)

משם את צריכה לקבל החלטה האם הבחור הזה מתאים לך או לא.
יתכן והוא החליט ואז את ממשיכה הלאה וכנראה זה לא הבחור...ויגיע חדש.

כי קשר, במיוחד בגילאים אילו, יובילו בסופו של דבר לאינטימיות וכו'... ואם אין אמון, יתכן ששווה לך אפילו בשביל עצמך להבין מה קרה שם.

בנושא של תקשורת, החכמה היא לשוחח בלי טון מאשים אך עם די ביטחון.

באופן כללי - יש סדנאות לתחום של קשרים זוגיים, אפשר להתייעץ בשיחות ועוד (זאת במידה ואת מרגישה שמעבר אליו, קשה לך עם מציאת זוגיות, יצירת קשרים להמשך)

קשיים כאילו יכולים "להתיישב" על דברים שונים של דימוי עצמי, חששות ועוד... שאפשר לעבוד עליהם.

אני כמובן לא שמה אצלך את החלק האחראי לדברים, אינני מכירה את הבחור ואת התנהלותו ואינני מכירה אותך, מעבר למה שתיארת כאן.

את פנית ואני מייעצת לך מקומות שתמיד שווה להתחזק בהם.

הרבה הצלחה,

החלטתי לא להגיד לו לגבי האתר למרות שאולי זאת היתה החלטה לא נכונה אבל לנוכח 2 מיקרים שקרו השבוע כן אמרתי לו כמה דברים ולא אהבתי את התגובה שלו בכלל...

ראשית הרגשתי הכללית לא ממש טובה אבל אולי אני מגזימה... סה"כ הבחור מתקשר מסמס כן יוצר קשר וגם מציע להיפגש לפחות פעמיים בשבוע...אנחנו ניפגשים והוא משלם.. אבל לי זה מרגיש לא מספיק.. אני לא מרגישה שהוא באמת להוט להיפגש איתי ו לדבר איתי ובאמת להכיר.. מעבר לזה משהו מוזר הוא גם לא מנסה להשכיב אותי... ולא ממש ממהר להזמין אותי אליו הביתה... חסר לי החלק של החיזור, אולי איזה פרח ,שוקולד ובכלל משהו רומנטי.. סופי שבוע אנחנו לא ניפגשים...

ואז אני שואלת את עצמי בשביל מה בחור ישקיע מאמץ ויגיע מרחוק הוא גר כ 70 ק"מ ממני יצא איתי ישלם עליי ,יתקשר וכו... וגם אומר לי שהוא מת עליי ואני הכי יפה לטעמו ושכבר היה רוצה שנישן ביחד... אבל בתכלס מדיבורים למעשים לא הזמין אותי לבוא לישון אצלו...וממשיך להיכנס לאתר...

אז יום ראשון אחרי שקבענו להיפגש הוא דיי ביטל כי זה היה לו יעני מאוחר מידי ( 10 בערב)... ובסופ"ש היינו אמורים להיפגש והוא סוג של אמר שעדיף שאני לא אסע כי מזג אוויר ממש מסוכן ליסוע והכבישים חסומים..

אז אני אמרתי לו שאי אפשר לקדם ככה קשר כשבקושי מתראים ומבלים ממש קצת זמן ביחד...ואם זה לכיוון רציני אז זה לא אמור להיות ככה על זה הוא אמר שהוא כן רוצה קשר איתי ורוצה להכניס אותי לחיים שלו ויודע שצריך להתפנות לזה ולפנות זמן אבל גם שאני צריכה להבין שלכל אחד יש את החיים שלו והדברים שלו (כאילו שאני ביקשתי שיוותר על משהו...ממש לא!) אני אמרתי לו זה בסדר וזה עניין של כוונות ושל סדר עדיפויות...

ובסופ"ש אני הייתי צריכה להגיע אליו אבל בגלל מזג אוויר לא טוב אמר שהוא לא רוצה שאסע ושזה ממש מסוכן וגם ככה כל הכבישים חסומים..כשראיתי שאנחנו לא ניפגשים אז אמרתי לו שמה בגלל קצת בעיות במזג אוויר לא ניפגשים אז על זה הוא ממש התחיל להתגונן ואמר שגברים לא אוהבים סצינות והוא כן רוצה להיפגש אבל מה לעשות שאנחנו גרים רחוק ויש אילוצים... יום שבת שאל אם אני באה ואני כבר אמרתי שלא כי אני לא אסע במזג אוויר לא טוב כזה למרות שכבר היה הרבה יותר רגוע.. גם לא שמעתי בקול שלו שהתבאס יותר מידי וגם לא הציע לבוא לאסוף אותי הוא בעצמו...

ואני מזכירה שמדובר בגבר בן 40 שאני חושבת שצריך להיות סופר רציני ויודע מה הוא רוצה וצריך...

אני לא יודעת איך להתנהל... ואני לא רוצה לפספס אותו...

נירית שלום,

תראי, אני הייתי יוזמת שיחה לא נקודתית על משהו ספציפי אחד שקורה אלא על הקשר וכן מכניסה את נושא האתר.

לא ממקום של נזיפה אלא ממקום שמשקף האם יש כאן התלבטות? האם זה משהו שמעכב?

אם הוא באמת מנסה להכיר במקביל לא יהיה לו את מלוא הזמן אליך ויתכן ולא ירצה לפגוע בך ולהיות אתך במיטה. אני מאמינה שמאד קשה להשקיע במספר אובייקטים (אנשים) בקשר.

כתבת שגם בך יש חלק שלא מרגיש מספיק בטוח להיכנס לאינטימיות אתו בגלל מהלך הקשר.. יש כאן איזה כדור שלא מצליח "להתגלגל".

כלומר, איך שלא מסתכלים על הדברים, את נותרת עם תסכול ונשארת ללא המענה שלך.

קשה להעריך את הדברים בלי להכיר את הנפשות הפועלות, אך ממה שאת מעלה כדאי לשוחח אתו ולהחליט האם הבחור מתאים לך.

ואם מחליטים שכן זה רק אתם - לא אינטרנט ולא שום אובייקט אחר בקשר.

ומכאן לדבר על מה כל צד היה רוצה לקדם בקשר ועוד..

החלק של מי משלם פחות חשוב מבחינת "כוונת הרצינות בקשר".

יש גברים שמשלמים בקשר ואינם רציניים ויש שלא משלמים והם מאד רציניים, אין לכך חשיבות.

שוב, בהצלחה בכל אשר יהיה,

קצת תמוהה בעיני ההתכתבות הזו ואני אסביר, אדם בן 40 אין לו את הניצוץ או את "האש" בעיניים שיש לבחור בן 25, עובדה. אין מה לעשות. ברור שיש מקרים יוצאים מהכלל, אבל היות ומדובר באדם יותר בוגר, יותר בשל ובעיקר אחד שחווה ברבות השנים מקרים ואירועים יותר מבחור צעיר, הלהט והתשוקה לכל יציאה כזו או אחרת דיי נמוג לו, מה עוד שככל שאתה מתבגר ובהנחה שיצאת פה ושם אז אתה צובר עוד ועוד מקרים, שבחלקם יכול להיות שהוא התאכזב, נפגע וכו' והוא מעדיף לקחת את הדברים בקצב שלו (שמסתבר שלא תואם את הקצב שלך).
מעבר להכול, אני לא כל כך מבין מה פשר הלחץ הזה, מתיאורך אתם עוד לא חודש ביחד, כבר את רוצה את זה ואת זה ואת זה ואת לא מרוצה אם קורה כך או אחרת ... אי אפשר את הכול ביחד, גם אנשים שנשואים עשרות שנים לא מקבלים את הכול, מה יהיה עוד שנה אם את כך עכשיו ?! תהי מציאותית, אלו החיים.
ולגבי האתר, אני מסכים שיש פה טעם לפגם, לעניות דעתי הלא מקצועית ובתור גבר, אם הוא שם אז משהו לא סגור בו, לא יודע אם זה אופי שהוא עם כולן כך ויכול להיות שבגלל זה הוא לבד, אולי משהו בינכם לא מסתדר לו, אבל בהחלט זה לא משהו שצריך לקרות במיוחד בתקופת ההכרות שהיא התקופה הכי מאתגרת והכי חמה שיש.
אני במקומך הייתי בוחר בדרך הלא פשוטה כנראה אבל עדיין, נותן לו ללכת, כלומר, משחרר את הרסן, לא מעלה את עניין האתר ולא חוקר או מעמיד אותו בפני דילמות שהוא לא רוצה שתעמידי אותו בהן ויותר מכך, הוא לא צריך להיות בסוג של משפט שדה אחרי חודש ביחד.
אם הוא בעניין שלך אני מבטיח לך שתדעי, תראי, תחושי, תרגישי וגם תריחי. אם לא אז לא יעזור לך שום עימות איתו ושום דחיפה לכאן או לכאן. אם השעון הביולוגי שלך רץ מהר מידי תלכי למקום אחר, יכול להיות שהוא לא הפתרון שלך. ובכלל לחץ לא מוביל לשום דבר טוב, בשום דבר בחיים, הוא לא הביא אותך לשום מקום עד היום וימשיך לעשות את "העבודה" גם בעתיד.
קחי את החיים בצורה יותר נינוחה ופשוטה ואין לי ספק ממה שקראתי ממך שיש לך ראש על הכפתיים ותשיגי את הטוב ביותר, הוא או מישהו אחר.
ב ה צ ל ח ה.

רוני תודה רבה על התגובה!

אני מסכימה איתך שאין טעם להעלות את הדברים בייחוד שכבר דיי ניסיתי לעשות את זה פעם אחת בעדינות והוא ממש לא אהב את זה ואף אמר, מה את עושה לי שיחות של יחסינו לאן אחרי שבועיים שאנחנו יוצאים (אנחנו כבר יוצאים קצת יותר אבל זה באמת לא עקרוני)...

אז אני מסכימה איתך שאני צריכה פשוט לשחרר ולתת ללכת אבל בגלל שהקשר לא נקשר עדיין מספיק חזק לא חושבת שהוא ינסה להחזיק אותי...

ושאלה איך לסיים את זה? פשוט לדבר איתו ולהגיד לו שזה לא הולך או איך לעשות זאת בצורה אלגנטית ,לא פוגעת וגם משקפת את המציאות שכן אני לא רוצה שהוא יחשוב שאני לא בעניין כי אני כן בעניין..

נירית שלום,

להבנתי אתם יוצאים חודש וחצי,

אני מסכימה עם דברים שכתב לך רוני ואף ציינתי אותם בפנייך בתשובותיי.

שנראה שיש לכם קצב שונה, מערכת ציפיות שונה ושגלישתו מהווה איתות מסוים.

אם יש בך החלטה או תהיה בך החלטה לסיים את הקשר.

יש לי תחושה שיש לך חשש גדול מעימותים. אין כל צורך להתעמת.

ניתן לומר לו שלהרגשתך הקשר לא מתקדם, את מעריכה אותו ומאחלת לו הרבה הצלחה בדרכו, לומר שאין כאן שום האשמות והכל בסדר.

זה לא נעים להיות הצד שעוזב, אך על מנת שתגיעי לקשר שמתאים לך, זה חשוב (וללמוד מהקשר, להפיק מכל דבר שקורה לך בחיים).

הי נירית, בכיף.
תראי, אין דרך נכונה או לא נכונה לסיים, זה הכול בעיני המתבונן וכל אחד עם ה"אני מאמין" שלו.
כל דרך מכובדת תעשה את העבודה ותהיה "נכונה".
הכי חשוב שאת תהי שלמה עם הצעד.
להבנתי (רק ממה ששידרת פה) אין פה יותר מידי עתיד, כמובן שיכול וטועה, אבל כנראה שאם אני את וטלי חושבים בערך אותו הדבר אז יש פה משהו.
וכמו שאמרתי לך, אם תשחררי בצורה שבה תבחרי לעשות זאת והוא לא ירצה זאת ולא יקבל זאת האמיני לי שהוא ידאג להבעיר לך את המסר.
אין לי ספק שתמצאי את המילים הנכונות לומר לו את שעל ליבך, אל תגרמי לו לרגשות אשם, אל תגרמי לו להבין שהוא עושה טעות או דברים בסגנון הזה, פשוט קחי את זה מהמקום הצדי, מהמקום שאת לא חלק בו ותחשבי מה היית מייעצת לחברה טובה לעשות ומה היית אומרת לה להגיד לו.
שוב, בהצלחה ואנחנו פה תמיד (כמעט חחח).

שלום נגה,

אני חושבת שהחלק הקשה- שהכל רה מהר מד- הוא גם החלק המעודד והמנחם. ולמה? כי אם כל ה"סרט" הזה היה קורה לאט ורגוע, לפי הספר, וכמו שצריך- המכה היתה קשה הרבה יותר.

כמה למידות להמשך והוכחות שהרווחת מכל העינין:

1. לא לעשות פרצופים, לדבר. לדבר ולהסביר במילים מה עובר עלייך. הצד השני בסופו של דבר באמת ישחרר. כשזה יהיה באמת הקשר האמיתי שמחכה לך, התנהגות כזאת עלולה להיות מסוכנת להמשכו.

2. האינטואיציות שלך בהחלט צודקות. הבחור דילג מהר מאוד למישהי אחרת ועשה זאת מולך בהפגנתיות. יש משהו טוטאלי בבחור וגם ילדותי מעט. ללכת ולספר לכל העולם ולהצהיר שאת אשתו לעתיד? זה מעט תמוה. (לא מזלזלת בסיפורי האהבה שנוצרו ממהלכים כאלה, אבל בכל זאת). אובר הביטחון הזה מראה בסך הכל דווקא על רגשי נחיתות ולגן הוא מרגיש צורך להתרברב/ להתבלט/ להתגאות.

3. קשר אמיתי יבנה כמו שצריך. לאו דווקא לאט או מהר, אלא בצורה שקולה יותר, למרות כל ההתרגשות. ושם את לבטח תרגישי נוח.

4. לא להאמין ל"געגועים" שפוקדים אותך. אלו הם געגועים לביחד, להתרגשות, לסערה הזאת שהיא מאוד ממכרת לפעמים. אבל הם לא געגועים אליו, כיוון שההתנהלות שלו כפי שגם את שמת לב, מלכתחילה- לא היתה מתאימה. והרגשת את זה.

אני מניחה שיהיו לך כמה ימים קשים של עיבוד האובדן, כי למעשה זה מה שקרה, איבדת משהו (את הכמיהה, את הפנטזיה, לאו דווקא "אותו"), אבל את תתפני ותהיי "ריקה" רגשית למשהו אחר שיוכל למלא אותך כמו שצריך. כנראה היית צריכה לחוות חוויה כ"כ מהירה וכ"כ מסעירה כדי לדעת מה את באמת צריכה. רק חשוב להבא- כן לדבר וכן ללמוד תקשורת נכונה מול בן הזוג כדי לא לסכן את היחסים, בעיקר כשהם מוקדמים.

אני ממליצה לסיכום, לתת לזה להיות, להירגע מעט, להתרחק רגשית מהאירוע הזה כמה שאת יכולה ולהסיח את דעתך ע"י בילויים והיכרויות אחרות בהמשך.. ומשם ללכת לאט יותר, כשאת קשובה לאינטואיציות שלך שהוכיחו עצמן כצודקות..

שלום נשואה,

נראה שזהו דפוס שלו , איתו את מתמודדת כבר שנים. אני מניחה שהיום וככל שהזמן עובר זה נעשה אף קשה יותר.

האם דיברת איתו על כך ישירות- על המנהג שלו להתחמק, לדחות, לבטל או לא לעשות ולתרום למטלות שבהן את זקוקה לעזרה? לפעמים צריך לדבר ממש על הבעיה ולא להמשיך לבקש.. אלא לעצור, לדבר, לשאול למה יש לו קושי?

מעבר לזה, יתכן ויש הרבה דברים שאת מבקשת, אותם צריך לבצע, וזה מציף אותו ומרגיש שמדובר ב"המון דברים" ולכן גם לא מתחיל אפילו לבצע. אולי, אם תשאלי אותו- מה עדיף בעיניך לעשות, או מה אתה יכול לעזור לי השבוע (לאו דווקא "עכשיו") - ולמנות בפניו את המטלות.. למשל עשבים, כיסאות, ניקיון? הוא יבחר אחת מהן והוא יחליט בעצמו עד מתי הוא יבצע את המטלה. אולי כך- הוא ירתם יותר. אמנם הוא לא יבצע את כל מה שאת מבקשת, אבל לפחות משהו אחד מתוך אלו גם ישאיר אותך מסופקת ופחות כועסת עליו. לאחר "התנהגות טובה" את בהחלט יכולה לעשות משהו לטובתו כמו ארוחה או כל דבר אחר שהוא אוהב, על מנת שתראי לו שאת מעריכה את זה. יוסיף מאוד אם אחת השיחות תספרי לו כמה הוא שימח אותך שהוא עזר לך באותו יום, וכמה זה הקל עלייך.

בהצלחה,

תודה עדי. התקשורת הזאת נמאסה מעט .איך הוא בכל פעם מחדש מחזיר אותי אחורה.
במקום להתקדם במקום לעצור ולעשות מה שבאמת חשוב לשיננו ולא רק לעצמו ולנוחיות שלו מה שנקרא בשפת הגברים אני ..."לא סופר אותה"...שמעתי "...עכשיו
תעזבי אותי בשקט,. מה שבהחלט גורם לי רבות "פשוט להתרחק ממנו (פיזית/מנטלית...)כך אני מניחה לו ומניחה לעצמי ומתרחקת כדי לא לפגוע לא לכעוס לא לצעוק לא להתעצבן ופועלת לטובתי בפנים להרגיע ולבנות בטחון עצמי מולו. ככול שלא אגיב
וככל ש"אתרחק, ולא אגע ויראה לו שאני לא מתרגשת כך זה נותן לי כח להמשיך...
ולא אני לא דורשת מה שהוא לא יכול ומשהו שהוא לא זוגי וביתי כלומר בבית אין עזרה
בכלום חוץ מקניות שהוא עושה ומניח על הרצפה וזהו. אני מניחה לו! אבל לעיתים אני מבקשת ורומזת בעדינות "תעשה בבקשה, והוא...טוב (אבל ברוב תשובותיו אלי
או לעברי זה כדי להשתיק אותי ולא לעשות כלום אלא בזמן שלו).
וזה מקביל להרבה דברים תיקון הרכב /אחריות כלפי הילד/סדר בחיים /אי סדר מנטלי
בבגדיו ובמראה שלו בדיבור שלו) מה שמפריע לי להתקרב אליו (אבל באופן ממשי יותר ויותר כי אני לא רוצה לוותר לו פשוט לא רוצה !!וזה כי אני שואלת את עצמי עד מתי ועד כמה .זה גם בא לידי ביטוי בשותפות שלנו או בחיפוש רצונות יחד .שנעלמו.או שהוא לא רואה מה שאני רוצה.איך באמת פותרים כזה דבר האם לעשות משהו דרמתי משהו החלטי או פשוט לא לשתוק ממש לא לשתוק . פשוט לכעוס ממש ולא לתת לו לנסות אפילו לטעות שוב!

אני נשואה 7 שנים פלוס 2 בנות אחת בת 5 והשניה תינוקת בת חודשיים. וכשאני מבקשת עזרה במטלות בבית בעלי תמיד עם סיבה והכל בזמן שלו הוא מעדיף לראות טלוויזיה ולא להזיז את עצמו ולעזור.וגם שסוף סוף הוא עוזר כמו לארגן את הילדה בת ה-5 לשינה בלילה הוא משחק איתה שיודע שכבר מאוחר והיא כבר צריכה להיות רדומה. ובבוקר הוא כזה עצלן שלא רוצה לקום שכל דבר זה מיליון פעם יותר גרוע מלהעיר את ביתי בבוקר ..וכשבכיתי לא שומעת הוא מתעצבן למרות שהיא אומרת שהיא עסוקה או רוצה לראות טלוויזיה הוא כועס כי זה לא בזמן שלו.ואז הוא אומר לה שהיא תענש כי היא לא מקשיבה. ואז שהוא לא מקשיב לי ביתי ניגשת אלי ואומרת אבא לא מקשיב לך ולא פעם ופעמים אמרתי לו שהילדה רואה מה הוא עושה והוא מצידו אז אל תבקשי שום דבר שהילדה נימצאת זה מכעיס ומעצבן ואני לא יודעת איך לפתור את הבעיה הענקית הזאת כי אני צריכה את העזרה ואם הייתי יכולה הייתי עושה לבד דיבוקים ושיחות לא עוזרים קל וחומר שהוא רואה את הדרך שהילדה מגיבה גם לא מלמד אותו לקח אפילו בזמן שלו שזה אף פעם גם לא מגיע ותמיד או אומר בסדר וכו כדי להשתיק אותי ושום דבר לא זז מה עושים???

שלומי שלום,

ממה שעולה מדבריך אתה אוהב את בת הזוג שלך אך עולות חששות מהתנהלותה הפיננסית.

אני לא יודעת מה הסיבה שהיא לקחה הלוואה. האם שניכם במקומות עבודה מסודרים?
מה זה "אוהבת לבזבז" האם היא בן אדם שמוציא מעל הכנסותיו ואתה מרגיש שזה משהו לא אחראי ואתה חושש לשאת בעול ההוצאות האלו לאחר נישואין?

יש לא מעט אנשים שיש להם חוב, אך דואגים לשלמו מידי חודש ובמקביל לחיות בהתאם לתכנון תקציב כך שהחוב לא יהפוך לכדור שלג מתגלגל.

אני חושבת שבקשר זוגי ארוך כמו שיש לכם ובתכנון נישואין בפרט וכשאתה מציין כאן שיש לך את המידע הזה והיא שיתפה אותך, אתה בהחלט יכול לשוחח אתה על כך.

עולה שאלה נוספת, לבד מהתחום הכלכלי - האם אתה סומך עליה בתחומים אחרים?

אם זה באמת מתמקד בהיבט הכלכלי אפשר לשוחח על כך ואף לקבל יעוץ.

כן כדאי לשוחח על הדברים האלו ולא שיצופו מאוחר יותר.

בנושא חשבונות בנק - תמיד אפשר להחליט בהתחלה החלטה מסוימת ואח"כ לשנותה.

יש זוגות נישואים שמחזיקים בחשבונות בנק נפרדים ומחליטים איך לנהל את התקציב משני החשבונות. (מה יורד מאיזה חשבון).

וניתן אח"כ לשנות ללא בעיה ולבנות חשבון משותף.

המוקד פה הוא לבחון איפה יש לכם ראית חיים שונה, ולעיתים לבני זוג יש אופן חיים שונה/ראיה שונה לגבי הוצאת כספים. כשזה מגיע לנישואין ולנישואין עם ילדים בוודאי שדברים כאילו צריכים להיות מדוברים.

אני לא יודעת מה הנכסים שלך או שלה יש במשפחה אך במידת הצורך ניתן גם להיוועץ בעו"ד לגבי צורך בעריכת הסכם ממון.

חשוב לי לציין, שניתן ללמוד להתנהל כלכלית נכון, ממש כמו שניתן ללמוד ולהתפתח בכל תחום בחיים ואתם אף יכולים ללמוד אחד מהשני ולהתפתח בכל מיני דברים בקשר הזוגי שלכם.

סה"כ, אם הזוגיות טובה ואתם יכולים לשוחח על הדברים, שווה להשקיע מאמץ זה.

אני מאחלת לכם הרבה הצלחה,

נעמי שלום,

אציין מספר נקודות שכדאי להתבונן בהם במערכת היחסים שלכם ואקח אותך למספר כיוונים:

1. האם את מרגישה שיש ביניכם תקשורת מחוץ לחדר המיטות וליחסים האינטימיים? האם אתם יכולים לשתף האחד את השנייה בדברים שלכם? כיצד באופן כללי התקשורת שלכם, גם ברגעי מתח, כעס ועוד.. (שיש גם במערכות יחסים)? חשוב לראות גם מה קורה שם כי לעיתים אם יש משהו שמפריע בתוך הקשר, הוא יכול להשפיע גם על האינטימיות והמיניות בתוך הזוגיות (נקודה למחשבה). (מה קורה לו בעבודה, אולי יש לזה מקום גם לשוחח עליו).

2. האם אתם יכולים לשוחח באווירה פתוחה על המקום של המיניות במערכת היחסים שלכם, מבלי לשפוט, לתת תחושת אשמה, אלא ממקום שיותר מדגיש מה את היית רוצה שיהיה בקשר ולשמוע מה לו חשוב שיהיה בקשר, מה חסר לך, מה היית רוצה שיהיה ביניכם?

3. חשוב לבחון על מה "מתיישב" הירידה שלו בעוררות במינית. לעיתים בין בני זוג יש תקופות וזה דבר טבעי בקשר. האם את מזהה זאת כתקופה או כירידה במיניות בקשר?

וגם כאן לבדוק, מה כדאי לעשות על מנת להחזיר את החשק.

על זוגיות ועל מיניות יש צורך לעבוד בקשר. הוא לא דבר אוטומטי אם לא משקיעים בו.

איך עושים זאת?

כדאי לשתף אחד את השני ולעודד אותו מה הוא היה רוצה? מה הפנטזיות שלכם? האם הייתם רוצים לבקר בחנות לאביזרים ולשדרג את יחסיכם? אולי מעט "לצאת מהשגרה"?
אולי משהו שלא שוחחתם עליו וכדאי לפתוח?

האם יש בניכם מחוות רומנטיות? (מחוות אלו הם חלק מהמשחק המקדים, אף שלא התחלתם את האינטימיות המינית ממש).

האם סרט ארוטי מדבר אליכם? ספרות מעניינת?

לסיכום: נגעתי כאן במספר מישורים: מישור אחד הוא יותר של תקשורת שהוא חשוב מאד בקשר וכולל את היכולת לדבר בפתיחות על דברים שקורים מחוץ לקשר ובקשר, תוך הבנה אחד של השנייה והמישור השני הוא יותר המיני, ההבנה של הצרכים וההכוונה של מה עושה לכם טוב ומה חשוב לכם.

מאחלת לכם הצלחה,