פורום יחסים, זוגיות ונישואין - יש לך שאלה?

איילת שלום,

מחשבות, רגשות, פנטזיות הן חלק ממכלול המרחב של היותנו בני אדם.

אין זה אומר שאת הולכת לממש אותן, אולם יש כאן מספר נקודות שכדאי להתבונן בהן:


האם טוב לך בקשר אתו? האם האינטימיות שלכם טובה?
האם אתם חברים טובים אחד של השני? האם את אוהבת אותו?
האם את רואה אותו כפוטנציאל לבן זוג בעתיד?

יתכנו כאן מספר מצבים:

א. את מרגישה שאת עדיין לא בשלה לנישואין (וזה בסדר בגילך).
ב. חשש מעשית צעד כזה.
ג. אפשר לשוחח עם בן הזוג ולהיות עוד תקופה ביחד (סוגיה חשובה כאן - האם אתם מתגוררים ביחד?) שכן זה כדאי וזה יכול להיות לכם ניסיון טוב לקראת נישואין.

נסי לזהות אם זה המקום של הבשלות, משהו שמפריע לך בזוגיות או שאת פשוט זקוקה לעוד זמן ומה הזמן הזה ייתן לך.

אם את זקוקה לאיש מקצוע שיעזור לך בכיוון - גם אפשרות.


מאחלת לך הרבה הצלחה,

הרצל שלום,

בזוגיות חשוב שתהיה הדדיות בקשר.

פעמים רבות יש פרשות בזוגיות אך השאלה עד כמה זה גובה מחיר, מקשה על הקשר וגורם לצדדים תסכול.

אם קיימת בעיה של חוסר חשק מיני, ניתן לבדוק מה המקור שלה, לעיתים זה יכול להיות קשור לדברים אחרים בזוגיות ולעיתים לסיבות אחרות.
כך גם לגבי כל תחום בקשר זוגי.

אך אם רוצים לבנות זוגיות טוב, חשוב לשוחח על הדברים, על מנת שתהיה זוגיות עם התפתחות והדדיות ולא על מנת "לעשות טובה" ו - "אין ברירה" וכו'...

אני מפנה אותך גם לפורום מתאים לגבי הסוגיה שהעלית (חשק מיני).

בברכה,

לקבלת תשובה רחבה ומקיפה, יש להציג הודעה זו בפורום: [a href='Forums/פורום_מין_וסקסולוגיה' id=link]מין וסקסולוגיה[/a].

אלמונית שלום,

איכשהו נראה לי שעולים מדברייך שני נושאים שיתכן ואת עוסקת בהם וזה לא רק הנושא הכספי שנרחיב עליו גם.

1. הנושא הכספי והשאלה שאני מעלה האם בן זוגך קמצן?

2. האם הוא טיפוס תלותי בהוריו מעבר לכספים?

בנושא הכספים, זה שאתם יכולים לגור ביחידה של הוריו מאפשר לכם חיסכון כספי לא מבוטל בכלל, אם נוסיף על זה אוכל/חשבונות כולל ארנונה/כבלים ועוד.... את תקבלי כמעט את סכום ההפרש שהוא מרוויח לעומתך. (כאילו את מרוויחה נניח 8,000+- ₪)

כי אחרת, אילו ההוצאות שהיו לכם כנראה.

לגבי הרכב גם כאן ניתן להתבונן בראיה כלכלית. רכב חדש יותר סביר שיצטרך פחות תיקונים מרכב ישן יותר. כך שלא ברור שהוא היה פזרן בקנייה זאת אם כי מחושב (עבור שניכם אפילו) שיהיה רכב טוב שישמש גם אתכם לפעמים לצד הרכב שאת מחזיקה.

תמיכה מההורים, אם יש אפשרות לתת והאדם סה"כ עובד וכן מתפרנס ולא יושב בטל בבית ומסתובב, היא בסדר. היא לא דבר רע (בתנאי שיש להורים אפשרות וזה לא בא על חשבונם) אך כאן מגיעים לנושא התלות, האם את מזהה שיש קווים של תלות.

האם הוא זקוק לכל להתייעצות עם אמו? האם יש קשר עם אמו/אביו שהוא יותר מידי הדוק?
האם הוא תלוי בהוריו הרבה מעבר לקשר אם/אב-בן בגיל הזה בגלל העזרה הכלכלית?

מהדברים שהעלית יש כאן שאלה האם הוא באמת קמצן ויש דרכים נוספות על מנת לבדוק זאת:

השארת טיפ למלצר/ית בבתי קפה, התבוננות ממושכת בתפריט להזמין את הפריט הזול ביותר,
בסופר, השתהות ממושכת מול מוצרים, מה הכי זול, התעסקויות סביב כסף, חסכנות,
חבל לקנות את זה, חבל להתחדש בזה, מתנות בימי הולדת ועוד...

האם את מזהה את זה?

אפשר לראות אם אדם קמצן בקלות....

כי נשאלת שאלה אם ההורים שם באמת נותנים לכם את המגורים ואת כל החשבונות, מה עוד חשוב לך לקבל (ואת לגמרי לא נשמעת תובענית, זה בסדר).

מה יקל עלייך? אם יש משהו כזה תנסי לדבר אתו אבל לא בצורה של "אתה קמצן" אלא בצורה בונה. זה נכון שלפעמים כעסים יוצאים וזוגות רבים בוודאי.
תמיד עדיף לבקש מה חסר/מה יעזור/מה את מרגישה/מה את מעריכה בקו בונה ולא בקו מאשים.

האם יקל עלייך, אם אתם חושבים על העתיד באמת ברצינות, לפתוח חשבון אליו תזרימו כל אחד X ₪ לכל ההוצאות שלכם המשותפת (בילויים, סופרפארם ועוד...)
אולי שווה להגדיר מה אתם רוצים? כמובן שזה כרוך באחזקת חשבון בנק שלישי אך יש לאנשים לפעמים וזה גם בסדר.

האם יש לו חששות? שווה לדבר על הכל.

ניסיתי להאיר לך מס' נקודות מקווה שעזר.

שיהיה הרבה הצלחה,

שכחתי לציין.. שהוא ילד מאומץ לכן תמיד אמרתי לעצמי שהפינוק מההורים הוא בגלל זה..
ודבר שני מאוד חשוב- הוא לא עבד עד שהכרתי אותו...אחרי 3 חודשים של הכרות בינינו הוא רצה שאעבור לגור אצלו אז התנאי שלי היה- שהוא ימצא עבודה.

אלמונית שלום,

לגבי האימוץ, שאלה, יש גם הורים לילדים ביולוגיים לגמרי שמפנקים אותם מאד והורים לילדים מאומצים שפחות "מפנקים"..

לגבי העבודה, אני מאמינה שזה מאד חושב שהוא עובד.

וזה בהחלט להפחית את התלות שלו בהוריו, אף אם נעזר, הוא לא תלותי לגמרי והחשוב מאד - קם בבוקר למען משמעות, לעשייה.

אני מבינה אותך בנושא זה והוא לגמרי לא רק כלכלי.

אני מבינה שהוא באותו מקום עבודה בכל מהלך ההיכרות שלכם?

כלומר, הוא מתמיד... מרוויח בסדר.

ממשיכה עם המלצתי הקודמת...

חסויה שלום,

ראשית, חשוב לשים גבול מאד ברור לגיסך.
יש כאן מס' אספקטים, הפלירטוט שלו אינו נעים לך, זהו בעלו של אחותך וזה לא נעים לך, לא נעים לך מבעלך, ציינת מספיק נקודות של "לא נעים". וזה בהחלט מספיק על מנת לשים גבול.

את לא צריכה להיות תוקפנית על מנת לשים גבול אלא להיות תקיפה (אסרטיבית).
בשיח הבא שיש לכם, את מציינת שאמירותיו וכו'.. אינן נעימות לך ואת מבקשת ממנו להפסיק כל התייחסות באופן כזה אליך. יש לך בעל, הוא נשוי לאחותך ואין לך כל עניין/רצון בשום מחמאה כגון אלו. בצורה מנומסת, אך מבהירה באופן חד משמעי את אמירתך.

לגבי היציאות שלכם, בהתחלה כתבת שאת ובעלך החלטתם לעשות "דייט" קבוע וזה דבר נהדר לזוגיות, בהמשך הצטרפו האחיות. האם נותר לכם זמן איכות זוגי?
אם נשים רגע בצד את נושא הגיס - האם היית רוצה לוותר על הזמן איכות שלכם ביחד או שכן היה לך יותר נוח ושמח לצאת עם האחיות?

פה מגיעים לשאלה השנייה - יש אפשרות גם לפצל - לעיתים להיפגש זמן איכות רק את ובעלך ולעיתים זמן איכות עם האחיות? איך זה נשמע לך?

חשוב להבין שגם אם נישואי אחותך יעלו על שירטון (ונקווה שהם יצליחו לפתור את בעיותיהם), זה לא בגלל הפלירטוט אתך, זה רק עוד משהו שמאיר בעיה בזוגיות.
את לא אשמה בזה, את הרי לא משתפת פעולה עם זה.
אם משהו לא יסתדר שם, הוא לא יסתדר.

הייתי שוקלת מה מתאים לכם היום ברמה הזוגית - לצאת יחד כל שבוע לבד? עם האחיות? (אולי? מה שנשמע לי כרעיון? פעם כך ופעם כך).

ולשים לו כמובן את הגבולות. אם הוא יענה "זה בהומור, למה את לוקחת רציני"

תעני לו שגם ההומור הזה לא נעים לך ואת מבקשת שתצחקו על דברים אחרים.

מאחלת לך הרבה הצלחה,

טלי תודה על התשובה..
אני ובעלי עובדים יחד כל היום חוזרים יחד הביתה וכל הערב יחד ..זמן איכות יש כי לרב הילדים כמעט ולא בבית ..צבא .מכון כושר .וכו'.הבית תמיד דרוך ברומנטיקה עם נרות וממש כיף לנו יחד לפעמים אנו מרגישים שחסר עוד כמה שעות ביום להיות ביחד..
אז באמת שהאחיות שלי מצטרפות (כשיש להן בייביסיטר)זה לא מפריע..

אני אישה מאוד מטופחת המראה החיצוני חשוב לי מאוד..אחותי לאומתי לא מטפחת את עצמה(מאוד שמנה) ואני מעירה לה כל הזמן (לפחות שיוצאים תתלבשי ..תתאפרי)זה גם חשוב לזוגיות שלהם ..

הוא כל הזמן מסתכל סביב..וגם אומר בקול תראו את זאת ..ואת זאת..
לאשתו כמעט ולא מפרגן

אבל ההערות האלו לא נעימות ..ואני יודעת שאין לו כוונה זה נטו טיפשות!!! כי אין לו על מה לדבר הם יכולים לשבת יחד שעות ולא להחליף מילה ביינהם

טוב נראה אין נפתור זאת הערב אם הם יצטרפו..
אעדכן בהמשך...

אז כך..גיסי התקשר ושאל את בעלי מה אנחנו עושים בערב..בעלי אמר שכנראה נשארים בבית ..וגיסי ב
המשיך יופי אנחנו יוצאים יחד אם הילדים לבית קפה לרגל יום המשפחה ..
שמחנו מאוד לשמוע אני ובעלי ..וכמובן יצאנו לסרט היה מדהים ביחד ואז..קיבלתי סמס מאחותי "בסוף לא יצאנו איפה אתם.."..סימסתי חזרה יצאנו לסרט לא להפריע!!!

השיחה המורכבת יותר עם גיסי כנראה תעשה בשבת אצל ההורים כמובן שאעדכן


ושיהיה יום משפחה שמח לכולם
שבת שלום

גיא שלום,

מה שאתה מעלה הוא רצון שלך שתיהו מאוחדים במקום ההורי.

במקרה שאתה מתאר, אשתך מסכימה עם מה שאתה מעלה.

יתכן ולא בכל מקרה היא רוצה להתערב דווקא ולאפשר לכם להסתדר ביניכם, מה שגם קורה לעיתים בין אנשים.

אבל זה מפריע לך.

מה שהייתי ממליצה לך זה לשאול את אשתך מספר שאלות (ללא שיפוטיות, אלא ממש על מנת להבין גם את הרגשות שלה בתוך כל המכלול ולבנות ביחד תובנות לעתיד)

האם היא מרגישה לא נוח להתערב? מתי יותר ומתי פחות? האם האופן שאתם מתווכחים לא נעים לה ואולי בגלל זה היא מעדיפה לשמור מרחק? אולי היא מעדיפה לדבר? האם יש לה חששות כלשהן?

לנסות לשאול אותה מה יכול לעזור לה להיות לעזר לך מכל הבחינות ולהסביר לה כמה חשוב לך וכמה היה עוזר לך להיות יד אחת בקשר הזוגי.

יתכן ויש מצבים שהיא מציינת שמסכימה איתם אך לא לגמרי שלמה וגם על זה שווה לדבר בפתיחות ובהבנה.

אתה מדבר על כל הנושא של אווירה בבית, תקשורת וכדאי להתחיל אותו מהשיחה עם אשתך החל ממה שקורה ביניכם בזוגיות ומול הילדים וכלה באיך אתם מחליטים להגיב באירועים שונים שקורים.

מומלץ, "בשורה התחתונה" לדבר אתה את מה שאתה מרגיש בצורה גלויה ולהזמין אותה לדבר גם על מנת להשיג הפחתה של המתיחויות במשפחה.

שיהיה בהצלחה,

אנה
לטעמי במידה ואכן את סגורה על זה שהציץ וזה לא היה טעות או מקרה אז לא רואה איך אפשר לעבור על זה בשתיקה
לא הייתי מסוגל להשאיר אדם כזה בביתי

ידידי
אתה רק בן 22
לא רואה סיבה למה 'לרוץ' להתחתן בגיל כזה
ואל תחליט מפחד לאבד
תחליט מתוך בחירה ורצון!

שלום אבנר,

קודם כל תודה לך וכל הכבוד על השיתוף. העלת מספר סיבות לחוסר מוכנות לחתונה, והחשוב מביניהם הוא טיב הקשר שלכם. האם הדברים שמפריעים לך אצלה היו מפריעים לך, נניח, אם היית אדם שלא סובל כלל מחרדות, ואדם אמיד כלכלית? נסה לדמיין את זה, ואולי לענות לעצמך.

מעבר לכך, מוכנות כלכלית היא דבר חשוב שמלמד עליך רבות ועל הרצינות שלך. אך זוגות רבים, ובעיקר במציאות של היום, לא באמת מוכנים כלכלית לחתונה. הם עובדים קשה ולא פעם מממנים את החתונה ואת החיים שאחרי- ועובדה שזה אפשרי, כי זה קורה פה כל הזמן.

לגבי החרדות- מצוין שאתה מטופל ואני בטוחה שהטיפול התרופתי גם מסייע. העובדה הזאת יכולה לספר על כך שמצבי דחק (סטרס) יהיה יותר קושי לקבל החלטות כיוון שאז החרדה מגיעה ועלולה לנהל אותך, ולא תמיד שמים לב לכך.

אך בשלב הזה הייתי מציעה באמת לחשוב על השאלה הראשונה שהעליתי, ומאידך לחשוב שאכן זהו צעד גורלי לחייך, וחשוב שתהיה נאמן לאמת שלך, ולמה שאתה מרגיש. לא יהיה כדאי להתחתן לא שלם, ואם תשים את זה מול הפגיעה בה אם תדחה את האופציה להתחתן- עדיף לפגוע בה (פגיעה שבדיעבד היא נכונה גם לה, הרי היא לא תרצה להתחתן עם מישהו שלא שלם עם ההחלטה או שהתחתן רק מתוך האולטימטום). אני מקוה שהובנתי.

בהצלחה רבה

א. תודה על התגובה המפורטת, המקצועית והמהירה.
ב. תגובתך בהחלט חידדה לי את הדברים ונתנה לי לחשוב על הדברים בצורה עניינית יותר.
ג. לשאלתך, אילו לא הייתי חרדתי, האם עדיין היו לי חששות? לא ניתן באמת להשיב בצורה מדויקת, כי חרדות גורמים למחשבות שליליות ולא נותנות אופציה לראות את הדברים בצורה חיובית. אז אני אומר באופן חד משמעי, אם לא היו לי את המחשבות של, אולי זה לא ילך?! ואולי אני לא בנוי לזה כעת?! ואולי זה יעיק עלי ויכביד?!? לא הייתי מהסס והייתי ישר מתחתן.
ד. אני אחדד את השאלה, האם לדעתך החששות שלי נובעים מחרדה שקיימת בי? כי לפעמים אני אומר לעצמי, אם אתה תחתוך אתה אפס והכל בגלל הפחדים וזה ממש מפחיד אותי שאשבר נפשית אם אחתוך את הקשר. יותר נכון לשאול , כיצד ניתן לדעת מהיכן נובעים החששות?
ה. אילו הייתי אמיד כלכלית וכו... הייתי מתחתן. מהסיבה הפשוטה שגם אם ח"ו החתונה לא תעלה יפה , אוכל לספוג את זה ולעבור דף.
ו. שאלה כללית, תכלס, אני ממש לא שלם עם כל התכונות אופי שלה ויש לעתים תגובות שלה שמפריעות לי. האם זה בסדר? אולי זה מעיד שמשהו לא טוב בקשר? ואולי בכלל ככה זה בכל מערכת יחסים ואסור לצפות לשלמות...


אשמח למענה... תודה ענקית!!!

שלום אבנר, תודה על הפירוט.

לגבי מה שהעלת-
נראה כי יש עיסוק רב סביב השאלות בקשר- שאלות שכל אחד מאיתנו שואל אותן, אך כאן אני תוהה האם השאלות (הנעוצות בחרדה) לא מחבלות בקשר, ואולי- אם נפחית את סימפטום החרדה, כן תוכל להתרכז "אמיתי" בקשר ותוכל לבחון אותו עם פחות חרדה ויותר רגיעה.

כל חשש מקורו בחרדה, אך שוב השאלה היא רמת העוצמה ועד כמה זה מחבל בחייך. כאן נראה שיש לזה משקל רב על ההחלטות שלך.. ולכן הייתי מציעה לנסות כן לטפל בזה מעבר לטיפול הנוכחי במצב.

לגבי השאלה הנוספת- זה טבעי שיהיו תכונות מסוימות בבת הזוג שאתה לא אוהב. אך היתרונות צריכים לעלות על החסרונות, וצריך לזכור מאידך- אין שלמות. לא תהיה שלמות ולא נמצא את המושלם בעינינו. זוגיות, מתפקידה גם לשקף לנו את עצמנו. כלומר, סביב התכונות הקשות כביכול שאנחנו רואים בבני זוגנו- אנחנו יכולים ללמוד על עצמנו, ברמת ה"תיקון", ברמת ההתמודדות עם מה שקשה לנו, ולכן זוגיות היא ניסיון ופרויקט לא רק זוגי ודיאדי, אלא גם אישי מאוד.


בהצלחה רבה,

מיה
קודם כל זה מקסים לדעתי שאת דואגת כך לאימך
לא ציינת את גילך אך זה מעיד על בגרות נפשית ואהבה
אין לי תשובה טובה חוץ מאולי לחפש בקרב אנשים שאתם מכירים-משפחה חברים וכו
בישראל תמיד מישהוא מכיר מישהוא....

שלום מיה,

מחמם את הלב שאת דואגת לה. אני חושבת שמעל הכל היא צריכה לעשות מהלכים חשובים למציאת חברה (סביבה חברתית) דבר ראשון, על מנת למלא את החסר. ובכך תוכל גם לעשות צעדים מול גברים, ומשם אולי להמשיך.

יש חוגים חברתיים ויש כמובן את הפייסבוק.. החשוב הוא שהיא תרצה בזה ותוביל לשם גם בכוחות עצמה.

שני שלום,

ממה שאת מעלה עולים שני נושאים מרכזים:

1. חשוב לך להיות בקשר עם בת זוגתך גם ביחד, רק שתיכן ואת מתקשה למצוא את הדרך להגיע למקום הזה.

2. דרכי ההתפייסות לאחר שיש ריב/כעס ביניכם, לה לקוח יותר זמן "להירגע" והיא צריכה את הזמן שלך, מה שמהווה עבורך מתח וחוסר נוחות.

בזוגיות, חשוב מאד לאפשר כמה איכויות:
איכות של הקשר הזוגי ושל הזמן הזוגי ביחד: בילויים, אינטימיות ועוד.

איכות של כל צד מבני הזוג לאפשר מרחב (תחביבים, קשרים ורפרטואר אישי משל עצמו) גם מחוץ לקשר הזוגי מבלי לפגוע בקשר הזוגי ואף להביא את החווית אל הקשר הזוגי.

וחשוב לדעת איך לעשות את הסינתזה הזאת כדי שאף אחת מכן לא תצא עם תסכול בקשר, אשר יביא אל הקשר את כל הכעס והאכזבה (דוגמת הסרט ועוד).

את מציינת שיש לכן לא מעט משותף בקשר בכל מיני מישורים שזה גם לא דבר של מה בכך.

תראי, אני חושבת שכדאי לשוחח לא בשעת כעס. כדאי לדבר אתה על הדברים שאת אוהבת בה, מה עושה לך כיף אתה בקשר, דברי אתה שחשוב לך גם זמן איכות זוגי וכן לצאת מידי פעם לסרט/בית קפה/כל מה שאתן אוהבות...רק שתיכן (מבלי לבטל את הצורך גם לצאת עם חבר'ה או ביחד עם חבר'ה).

כי יש לכן היכולת לשהות יחד בכיף, נושאי שיחה ועוד..

האם יש לה חשש להיות אתך לבד? משהו שגם שווה להעלות כשאלה?
האם שיתפתם אחרים בקשר שלכן?

האם יש פתיחות לא רק בעיני עצמכן אלא בכלל בקשר שלכן?

מאידך, גם לגעת בשיחה במקום של הצורך גם לשהות לפעמים בנפרד - תחביבים/חברים ועוד.. שזה תמיד רצוי בקשר זוגי.

אך תחשבו יחד איך אתן יכולות לעשות זאת ולשוחח על זה לא בשעת כעס או מתוך האשמות, אלא באמת ממקום מקשיה ומזמין.

ולראות איך אתן בונות את ה"גם וגם" הזה. שתרגישי שיש לך גם אותה לבד וגם יש לה את המקום שלה וגם לך את ההתפתחות שלך!

לאותה שיחה אפשר לדבר על הכעסים מה את מרגישה שם
שחשוב לך לא להשאיר דברים לא פתורים.

בוודאי שאף אדם לא מושלם ואף קשר אינו מושלם אך כן שווה בעייני לשוחח על מה שקורה בקשר ומפריע בקשר.

במיוחד כשאת מציינת שאתן יכולות לדבר על המון דברים. השאלה אם גם על הזוגיות.

אני מאחלת לכן הרבה הצלחה,

איך אפשר לעשות איתה שיחה? כל מילה שאנ מוציאה שהיא לא מוצאת חן בעינייה היא מתנפחת ונהיה ריב!!!
מיום חמישי עד היום לא דיברנו בגלל ה"ריב" המטומטם הזה! ביום שישי היא התקשרה לחברה הכי טובה שלי סתם לפטפט.. לא מבינה למה... ואז אני התקשרתי והיא פשוט שלחה לי 'נדבר מאוחר יותר' ועד עכשיו לא דיברנו!!! זה כבר מסמל לי על פרידה!!
מה זאת אומרת לא לדבר יומיים? זה לא הגיוני.. יש לי עוד דברים על הראש - כמו מבחן מחר! וזה מסיח את דעתי !!! פשוט משגע אותי!!!
מה שקרה שזה שבסה"כ שהיינו צריכות לקבוע לאן ללכת- אמרתי לה - למה כל דבר צריך להיות עם חברים שלך? למה אי אפשר לעשות משהו לבד פעם אחת? למה כל דבר צריך להיות קשור אליהם?
היא זאת שהתנפלה עליי בגלל זה!! וגם העליבה אותי!! מאז הכל ככה..... זה פשוט לא הגיוני!!!!!!!!!!!!!!!!

שני שלום,

ניכר שיש בך הרבה כעס על הקושי בתקשורת ביניכם והכעס בא לידי ביטוי גם בתגובה שלך.

כוונתי הייתה לא לשוחח אתה כשהיא לא מדברת/מתנתקת/כועסת/מתעלמת, אז באמת אין עם מי לדבר, כפי שאת גם מציינת כאן.

אלא כשאתן במצב הבא שתיארת: מצליחות לשוחח הרבה זמן ביחד/מתקרבות/צוחקות/במקום תומך ואוהב, בדיוק בתזמון הזה.

לא עלה מדברייך שהקשר הוא בכלל לכיוון של פרידה...

את ציינת שיש הרבה מאד טוב, משיכה, ושייכות ארוכות בקשר, ציינת שני פרמטרים לא פשוטים לך בקשר שבהם כדאי להתמקד

אם היא לא מוכנה להיות קשובה ולשוחח אתך, כדאי לשקול לפנות לאיש מקצוע שיעזור לכן בכך, אם אינכן יכולות לעשות זאת לבד. מסכימה איתך שבשביל הקשר חשוב פתור את הדברים האלו.

בברכה,

זוהי בחירה שאת לא צריכה להתמודד עימה
לא ניתן לבחור באחד על פני השני
עליך להסביר לחבר שאין כל רע בזה שבנך יעבור אליכם ( מסכים לגמרי שנער בן 18 עדין צריך את אמא)- הרי בגיל זה הם או הרבה מחוץ לבית (צבא?) או ישנים עד מאוחר....אם החבר באמת אוהב אותך הוא לא יכול לבקש ממך לבחור!

אנו גרים יחד כבר מעל שנתיים... הזמן פשוט טס מבלי שהרגשתי, בהתחלה הייתי פעמים שלוש אצל הבן בתקווה שיום אחד נגור יחד אבל החבר ממש לא מסכים
החבר גם לא גידל את ילדיו שהם אצל גרושתו אלא רק בסופי שבוע לוקח ומחזיק הם אפילו לא ישנו אצלו לכן קשה לו לקבל ילד של משהו אחר ועוד שיגור אצלו

אצטרך להחליט

אני והחבר מאוד אוהבים, אוהבת אותו מאוד ומאוד מסתדרים רק שלא יודעת איך לגרום לו להתחבר לבני

זה הבית של החבר לא שלי, החדר מחשב שלו ויצטרך להפוך של בני
הוא תפס מן אנטי נגד בני כמו שהוא הולך לקחת לו את הפרטיות שהוא רגיל אליה ולגור במקום עם בחורה אלא יחד עם "גבר" הוא טוען כשהיה חייל הוא השכיר דירה יחד עם שותף היה מאוד עצמאי לא מבין למה בני צריך לגור אתנו במקום להיות חייל בודד כי הוא "בוגר"

פשוט קשה לי, הבן גר אצל הורי וחלק מסתיר ממני שהוא מסתדר כי הוא מפחד להרוס לי את הזוגיות אבל יודעת בפנים שהוא כואב

חושבת על לישון אצל הבן פעם פעמים בשבוע ככה אהיה עם שניהם.....:(

קודם כל המון תודה על התגובה

מה שקורה עכשיו להורי קשה להחזיק את הבית לבד קשה להם המשכנתא, הם מצפים ממני לחזור לגור אתם לעזור כלכלית וגם להיות עם הבן
כרגע אני משלמת הוצאות של בית אצל החבר שאתו אני גרה כבר שנתיים, כלומר אצטרך לעזוב את החבר ולעבור לגור אצל הורי ועם הבן שלי כשהורי אומרים שעם החבר יכולה להשאר בקשר ולצאת או לגור אצלו אבל לא להשתתף בהוצאות הבית אצלו

קשה לי מאוד, אוהבת את החבר מאוד וטוב לנו יחד אבל ... כמו שהכל על הכתף שלי אם הבית ימכר או לא והבן שהוא בן 18.5 אמנם בוגר עדין זקוק לי

אם הבית ימכר לחבר יהיה קשה לקבל אותו ינסה כן אבל רואה בעיות

שלום ניקי,

2 מישורים- האחד, הזוגיות החדשה שלך. והשני- המקום הגרעיני שלך. העובדה שאת מסתובבת עם רגשות אשם מספרת על כך שאינך שלמה עם המהלך של המגורים המשותפים, עד כדי ניתוק מהילד. בן זוגך הנוכחי צריך להבין מה בדיוק את מרגישה ואיפה הקווים האדומים שלך, כי נראה שיש לך קווים אדומים כאלה. ונראה שאת ויתרת על ערכים מסוימים שחשובים לך (וכרגע לא משנה האם הילד חייל, בוגר, יכול להשכיר דירה או לא).

אז ראשית לפתוח את זה ברצינות מול בן הזוג ולהציב גבול מסוים- איפה את מוכנה ואיפה לא. אם את רואה לנכון לישון 2 לילות עם הילד, וזה מתאים לך מבחינת הלו"ז וכו', אולי שווה לנסות לתקופה ולבחון שוב את הדברים. כפי שכתבו לך פה, זה לא "זה על חשובן זה". זה "להסתדר זה וזה", ולנסות להשלים עם היתרונות והחסרונות. בן זוגך באמת לא מקבל את הבן שלך? נשאלת השאלה האם זאת אכן זוגיות שהיא לאורך זמן עבורך. הרי אנחנו מקבלים את בני הזוג שלנו עם כל מה שהם מגיעים איתו, ולפחות מתמודדים עם זה, למרות הקשיים.

אני מבינה שבן הזוג מעט מאויים מהעובדה שבנך יעבור לגור איתכם, ובאמת יש בכך משהו. אבל מה שאני יותר שמה לב הוא שאת לא מרגישה עם זה נוח- לא בזוגיות, ולא בהורות שלך. אז את לא מרגישה ממש טוב באף מקום, מה עשינו בזה?

ולכן, יש להעביר את המסר לבן זוגך, ולרקום יחד זוגיות שהיא כן מכניסה את הדברים החשובים לך (אם זה מגורים יחד או שאת תישני עם הילד). מצד שני, לדבר גם עם הילד ולהעביר לו מסר אחר- שלא ויתרת עליו והוא חשוב לך, הוא בהחלט צריך לשמוע את זה.

רציתי להוסיף שהחבר מפחד להיות אבא חורג לנער
הוא באופי אדם קשה שאוהב את הפרטיות שלו, הוא חושש שיפחיד את הבן ולא רוצה לשמש לו כאבא חורג כי יש לו אבא

הי,

כנראה אלו לא חששות שקשורים לבן אלא מקומות אישיים של בן זוגך שחושש מקשר מסוג כזה, או מהאחריות שכרוכה בהורות מסוג כזה. אם הוא מדובר בשרטוט גבולות, נניח, כלומר- חושש כי כבר יש אבא בתמונה, זה היה לבטח נפתר בשיחה מול הנער ודיבור על כך שיניכם על מנת לעשות את זה נכון.

להערכתי יש משהו מעבר להצהרה הקונקרטית הזאת.

ברוך הבא!
מה גורם לך להישאר שם?
האם יש לכפ איכות זוגית או שאתם אמא ואבא ובגלל זה היא מחפשת ריגושים?
לפני הילדים גם רצתה את הדברים האלה?
אולי כשיש ילדיפ הרבה משתנה אבל חשוב שכל אחד ישאיר לו גם את העולם שלו

לצערי אשתי לא ככ מוכנה לתרום לזוגיות בקטע של יציאות וכאלה. כשהיינו ללא ילדים יצאנו הרבה. ואני נשאר כי אוהב אותה ( כן אני לא מתביש להודות)

שלום,

אמנם מסרת פרטים מעטים אודות טיב הקשר, אך העובדה שניתן צ'אנס נוסף כן מראה שיש רצון הדדי של שניכם. אני לא חושבת שנכון להסתכל על החלטתה כעל לא הוגנת כלפי הילד שלא מסתגל לשינויים - הרי ההחלטה היא שלה והיא תשפיע על הכל למעשה.

אתה יכול לנסות לשחרר אותה ולהגיד "אוקיי בואי נתגרש", ולבדוק מה הצעד הבא שלה. באמת להתחיל בתהליך, או שהיא עדיין מתלבטת. אם היא עדיין בספקות שווה לפתוח שיחה נוספת ולהעלות אופציה של טיפול, כי בכל זאת משהו שם קרה, בטיפול. אם לא- סביר להניח שהיא די רצינית.

כבר הלכה לעו"ד והגישה לי טיוטת הסכם....זה רציני
איני. יכול כמובן להכריח אותה לוותר על גירושין אבל מאמין בכל ליבי שאנו יכולים לחיות טוב ביחד. לצערי חברתה הטובה משכנעת אותה להיפרד....וזו אותה חברה שבעלה רצה לעזוב אותה היא נכנסה להתקפי חרדה וטופלה תרופתית- וממנה היא מקבלת עצות...

לא סגור על זה שזה היא אבל נשמע לי ככ מוכרץץץ
מצטט:

" הייתה אהבה גדולה וגם לא משיכה מינית. ראיתי אותו בחיים שלי שהוא יהיה אבא ובעל טוב..וחשבתי שעם הזמן דברים ישתנו ואני אלמד לאהוב אותו. האמת שזה לא קרה וזה רק החמיר שוחחתי איתו על מה שאני מרגישה בהתחלה נורא נפגע ...ומה שקרה מאז ששיתפתי אותו שהוא יותר מחזר ויותר מראה את האהבה שלו ואת הנתינה האינסופית שלו אציין שאיננו מקיימים יחסי מין תקופה ארוכה בגלל שאני לא נמשכת אליו..הענין שככל שהוא רוצה בי אני מתרחקת ונגעלת יותר ומאז ששיתפתי אותו בתחושות שלי הוא כרוך אחריי יותר ...אולי בגלל שאיני מאוהבת בו..זה מושך יותר. בכל אופן היינו אצל יועץ נשואים מס מפגשים אך זה לא צלח היות ולא המשכנו...גם בגלל המצב הכלכלי ...היום אנחנו ממש לפני גירושים ...אבל משהו בי מאד פוחד וחושש שמא לא אוכל להסתדר בחיי..ודבר נוסף הילדים שלי ..הם ככ קשורים אליו הוא אבא ממש נפלא.אני מבחינתי אי אפשר לקיים קשר כשאין אהבה ומשיכה. האם זה הסוף? האם ניתן להציל זוגיות שצד אחד לא אוהב ולא נמשך? האישיות שלו לא מושכת אותי.. אני ניסיתי אך לא מסוגלת לתת לו מעצמי וזה מאד מתסכל אותי ככל שהוא נותן לי אני מתרחקת ...הוא מבחינתו שלא נגרש ונתמיד בטיפול זוגי הוא מוכן לעשות הכל כדי לא לפרק את תא המשפחתי.. וזה מעמיד אותי במצב לא נוח מולו שהוא מנסה הכל ואני לא . האם יש סיכוי להציל נשואים שאין אהבה משני הצדדים?"

הי שוב,

לעולם לא נדע.. אבל אם זה נשמע לך כמו החוויה שלה- חוסר משיכה ולפיכך כל מה שתעשה לא יספק, אכן נשמע שזה רציני. מעבר לכך העובדה שפנתה לעו"ד גם מספרת על מידת רצינותה ולכן.. עוד יש סיכוי אולי שהיא בכל זאת תעשה חושבים, ככל שהצעדים יתקדמו.. אך להערכתי אין אפשרות להישאר כשרק צעד אחד רוצה ומשקיע, בעוד הצד השני עושה צעדים ברורים לפירוק הקשר.

זאת לא תהיה תקופה כ"כ קלה עבורך, אבל חשוב לשמור על המטרות שלך ועל רווחת ילדיך כמובן. חשוב להעביר את המסר שגם אם מתפרקים- יש לעשות את זה בחוכמה ולהימנע ממקומות לא נעימים שאפשר לחסוך אותם.

לטעמך עלי פשוט לוותר ?

שלום שוב,

בוודאי לא אחליט עבורך. לפרק תמיד אפשר. נשאלת השאלה האם באמת עשית את הכל על מנת להישאר יחד, והאם היא יודעת שאתה מוכן לעשות הכל (אם זה המצב).

היי עדי, ברור שלא כיוונתי שתחליטי עבורי. היא יודעת שאני מןכן לעשות הכל אך אומרת שאין לה אמונה ביכולתי ושאין היא יכולה גם אם הראש אומר כן ללכת נגד הרגש....

האצת? נראה לי משבר גיל ה 40 קלאסי
ולצערי גם אני וגם הילדים מצטרפים אליה למסע,,,,,

לצערי אין לי פיתרון קסם.. הייתי ממליצה כן להתייעץ עם יועץ זוגי (התייעצות אישית שלך) ולבחון מולו לאור ההתנהלות הזוגית שלכם, האם יש מקום לעוד צעד, מתוך ניסיונו.

אילונה שלום,

ראשית, זה שהוא הכיר לך את הוריו ואת אחיו, מראה שהוא מציג אותך כבת זוגו ויש כאן כוונות רציניות. אין "נכון" ו"לא נכון" "מדויקים" לגבי מועד היכרות עם ילדים, זה נושא יותר רגיש, עם זאת, יתכן ויש שם רגישויות מסוימות שהוא מחכה לעיתוי מתאים.....(זוהי השערה)

יש לי מספר שאלות על מנת שאוכל לתת לך תשובה יותר מקיפה:

האם יש לך ילדים מנישואייך הראשונים? במידה ויש, האם הוא הכיר אותם?

האם יש ברקע אימא לבנות? אם הוא גרוש אני מניחה שיש אימא השאלה אם הן גרות אצל האב, מה טיב היחסים בין הבנות לאב ועד כמה היא נוטלת חלק מגידול הבנות ועד כמה מעורבת בקשר עמן. מה טיב היחסים בינו לבין גרושתו?

ציינת "בת ה- 15 דואגת לו כמו אישה".
כיצד זה בא לידי ביטוי?

האם פעם שוחח אתך על קשיים/התמודדות עם בנותיו.

האם הוא איש שיחה פתוח?

הוא ציין את האמירה "גם לי זה מפריע" עשוי להצביע על משהו שמונע ממנו כרגע להכיר לך את בנותיו אך זה כן מפריע לו בקשר. וכן "אני לא מרים ידיים וגם לך אסור", האם יש חשש כלשהו?

חזרי אלי עם מה שאת כן יכולה לענות וננסה לראות מה כדאי לעשות משם.

סה"כ נשמע שיש אלמנטים רבים חיוביים בקשר ביניכם וזה טוב.

בברכה,

1.יש לי שני ילדים בת 23ובן 21אינם גרים איתי .
2.לבנותיו יש אמא אך הן קשורות לאבא בצורה מוחלטת וכמעט שאינן בקשר עם אימן...ובקושי מתעניינת בהן...

3.הוא וגרושתו מתקשרים רק למיקרים הנוגעים לבנות וגם זה בקושי.
4.כשאומר שביתו דואגת לו כמו אישה.סיפר לי שהיא מגהצת לו ומכינה לו בגדים ...
הוא מאוד סגור אך רק לאחר שאני קצת לוחצת שידבר איתי ויספר לי בנחת את אשר על ליבו ,הוא נפתח לאט לאט..אך קשה לו
5.כשאמר לי "גם לי זה מפריע..."לעניין גילוי החברה)אני(התכוון כי גם לו נמאס להסתיר אותי והןא רוצה כבר לחשוף אותי ולנהל חיים גלויים.
6. הוא מצפה ממני שגם אני לא ארים ידיים כמוהו ולא אתייאש בעניין כי בסוף הכל יסתדר לדבריו.
7. הוא מספר לי הכל על בנותיו ועל הקשיים שלו ועל כך שאין לו חןם לעצמו.עובד עד שעות מאוחרות עושה קניות מסיע אותן ועוד...
אני מקווה שעניתי לשאלותייך ובכך אוכל לקבל תמונה יותר בורה בענייני.

בברכה

אילונה שלום,

ממה שאת מעלה, עולות מספר אפשרויות.

ראשית, יתכן מאד שזה נושא רגיש מעט להכניס "אישה חדשה" לבית ולהכיר לו את בנותיו ויתכן והוא לא יודע איך כדאי לעשות זאת, יתכן ועולה שאלה דווקא לגבי ביתו הבכורה שעונה על פונקציות רבות של דאגה כלפי האב ועשויות להיות שם רגשות של "האם מישהי תופסת לי פה מקום" ויתכן ויש לו חששות מה תהיינה התגובות של הבנות בכלל ושל הבכורה בפרט. יתכן והכל יעבור כמובן טוב והן מאד יחבבו אותך.

כל הרקע שהקשר עם האם לא כל כך טוב, סביר שהשאיר שם פצע ורגישויות, זה מאד לא פשוט שאימא לא מתעניינת בבנות. אני יכולה להניח שהוא מתמודד עם מתחים לא פשוטים.

יתכן והוא מחפש איך לעשות לזאת.

דבר נוסף, יכול להיות שיש התמודדות לא פשוטה, קשה לי לדעת מהי, או שיש קשר של תלות של הבנות בו או שיש קושי מסוים, מה שדוחה יותר את הפגישה עם הבנות ומקשה עליו ואולי הוא חושש איך זה ישפיע על הקשר ביניכם.

בהחלט נשמע שהוא נוהג שם יותר "בזהירות". (כי מתיאורך, לא נשמע שיש שם קו בזוגיות לבד מנושא זה..)

מה הייתי מציעה לך לעשות? הייתי מציעה לך לחכות ולראות מה מתפתח, לגלות אמפטיה כלפי מה שקורה אתו, לשאול אותו אם יש משהו שהוא חושש ממנו במפגש ביניכם (את והבנות)? אם יש משהו שעשוי לעזור לו? האם הוא חושש שמשהו ישפיע על הקשר? (לעיתים עצם זה שמציפים את השאלות, עשוי מאד להפחית מתחים ביניכם)

ולראות כיצד הוא מגיב לכל מה שאת מעלה ולאפשר את המקום ומרחב שלכם ולתמוך בו שאתם תוכלו לבנות את זה ביחד, גם אם לא יהיה פשוט בהתחלה (כי אחרי הכל, גם לו מגיע קשר זוגי טוב, מבלי לפגוע בקשר עם בנותיו ובקשר שלך עם ילדייך..)

מאחלת לך הרבה הצלחה,

מאיה שלום,

נשמע שהבחור רוצה קשר לא מחייב, של "יזיזות" כפי שאת מתארת.

אולם יתכן ואת מעלה זאת, שאצלך רגשות מתחילים להתפתח.

אני לא יודעת בני כמה אתם, אולם אם את מרגישה שאת מחפשת קשר רציני וזה מה שחשוב לך, הייתי חושבת שוב האם כדאי באמת להישאר בקשר הזה, שלא יכול לספק לך את כל מה שאת רוצה. אף שקשר כזה עשוי להסב הנאה, כיף בכל מיני אספקטים, אך לא בכל האספקטים כמו קשר זוגי.

מה שחשוב לחשוב עם עצמך זה מה חשוב לך כרגע ושלא תיפגעי רגשית מהקשר.

ואם את מחליטה אחרת, אל תצטערי, זו עוד דרך בהתפתחות ובלמידה שלך את עצמך....גם לקשר הבא, רק חשוב שמה שתחליטי יהיה לך נכון.

אני מאחלת לך הרבה הצלחה בכל החלטה.

בברכה,

X שלום,

את מתארת יחסים שעל פני השטח שניכם הבהרתם אחד לשנייה שאינכם מעוניינים במשהו מעבר (מפאת זמן או מכל סיבה אחרת..) אך יש רצון להשאיר את הידידות.

מאידך, יש שתי נקודות:

ראשית, לא ברור לגמרי מה קורה "מתחת לפני השטח" כלומר, האם באמת לך או לו והצד השני לא מודע לכך, יש באמת איזשהו רצון חבוי למשהו מעבר, גם בעקבות האירועים שהתפתחו (יש דינמיות שקורות בין אנשים).

מה שאני ממליצה זה לא לשחק "קשה להשגה" או "להתנהג את הכעס" אלא דווקא כן לשוחח גלויות על הדברים כידידים.

מה חשוב לך בקשר אתו? מה חושב לו בקשר אתך?

האם יתכן שאת או הוא מאוכזבים ממשהו שלא התפתח ואז במקום לדבר את האכזבה "מתנהג" את האכזבה (את הכעס וכו'..) מה שקורה לעיתים..

ואז נוצרת שרשרת אירועים שאינה נעימה לך עפ"י תיאורך.

החברה חשובה לך, אתם מסתובבים בין אנשים, לומדים ביחד וחשוב לך שיהיה לך נוח ונעים.

אני הייתי מציעה לכם לשוחח על מה שקורה בצורה נעימה ומכבדת והייתי שואלת את עצמך אם אין משהו מעבר ברגשות שלך לגביו?

כי זה משהו שקורה לפעמים - ידידים שהופכים לקשר יותר קרוב ורומנטי.

אך קודם הייתי בודקת מה קורה בקשר בכלל ושחשוב לך שלא תהיו האווירה של מתיחות, אי הבנות ו"תתנהגו את הכעס".. וחשוב לך להיות באווירה נעימה

לדעתי, אל תעשי חשבון שלי "מי התחיל את השיחה" וממליצה גם לא דרך SMS או מיילים אלא ביחד בשיחה משותפת אחרת זה אפקט של "פינג פונג".

מאחלת לך הרבה הצלחה ותראי לאן דברים מתפתחים ו ואם זה ידידות ואפשר להשאירה במקום נחמד - גם טוב אם זה מתאים לשניכם - ללא המתח.

תודה על התגובה: אולם, איך אני יכולה לנהל איתו שיחה אם הוא מתעלם ממני, הוא אפילו לא מסתכל אליי. מה גם שאני נורא נלחצת כשאני לידו ואני לא מבינה למה, מעין חשש שמקווה שהוא לא יתחיל איתי שיחה

לדעתי עליך ל"שחרר" את העיסוק בזה מראשך
אל תשחקי משחקים כגון לא רציתי שידע שאני מעונינת
היי עצמך ואם הוא יאהב את מה שאת אז מעולה
ואם לא.....

מצד אחד את מרגישה שאת לא יכולה להתקרב אליו כי הוא מתעלם ממך, מצד שני יש לך חשש ואת מקווה שהוא לא יתחיל אתך שיחה (לכאורה שני צדדים מנוגדים).

נשמע שיש כאן אמביוולנטיות לגבי הקשר (התבלטות).

יתכן שהוא קולט אותה ממך.

אפשר לשגר לו מסר שהיית שמחה לשוחח (ביניכם) אתו ולראות מה יקרה עם המסר הזה, מעבר לזה, אני מאד ממליצה, ממש כמו שציינתי בהצעתי הראשונה לא "לשחק משחקים" "להתנהג כעסים" (כאן אני מסכימה עם bleacher שהגיב) ולנסות לבחון מהם החששות שלך ממנו, מה מאיים עליך, האם ההתעלמות מאיימת?

או לנסות לחכות לעיתוי מתאים.

לא ברור ממה שהעלית מדוע הוא מתעלם ממך. הוא כועס? הוא נפגע? מה קרה שם?



בברכה,

ליבי שלום,

מבינה את הדילמה שלך האם להינשא במצב כזה? ממה שאת מעלה יתכן מאד שבן זוגך מכור לפורנו ואוננות.

צפייה בפורנו אינה מעידה דווקא על כך שאינו נמשך אליך.

פורנו הוא מקור לפורקן מיידי מבלי צורך להשקיע באובייקט. בפורנו יש עולם של פנטזיות שאין במציאות של החיים, הכל מותר, הכל פתוח וזה בסדר.

אבל השאלה וזו השאלה - עד כמה זה פוגע ביחסים ביניכם (כולל האמון) בכלל וביחסי המין בפרט.

אם זה משהו של יומיום וזה מאלץ אותו לשקר והוא מחפש את ההזדמנויות לכך, עולה החשד של התמכרות.

אפשר כמובן לטפל בזה.

אבל עולה השאלה אם לא כדאי לעשות זאת עכשיו, עוד לפני נישואין.

אני לא סקסולוגית. על כן, לאחר הודעה זו, אשלח הודעה נוספת עם העברה לפורום מתאים,

מאחלת לך הרבה הצלחה,

לקבלת תשובה רחבה ומקיפה, יש להציג הודעה זו בפורום: [a href='Forums/פורום_מין_וסקסולוגיה' id=link]מין וסקסולוגיה[/a].