פורום גמילה מעישון, גמילה מאכילה רגשית - יש לך שאלה?

ענת שלום,

אם את סופרת ימים נראה לי שאת לא לגמרי במקום הנכון, כשהשיטה עובדת כמו שצריך אז סופרים ימים באופן הפוך, אני הסתכלתי אחורה ולא האמנתי שעשיתי את זה כל כך הרבה שנים. חשבתי לעצמי שאם הייתי יודע את מה שאני יודע היום הייתי מפסיק ממזמן.

נראה לי שאת מרגישה שאת מוותרת על משהו, כפי שציינת "נהניתי". קשה לי להסביר על רגל אחת את אשליית ההנאה אך אם כך את תופסת את זה זו גם הסיבה שבגללה קשה לך.

קריאה נוספת בספר בהחלט יכולה לעזור, ובינתיים ברגעים של קושי שאלי את עצמך אם את רוצה לחזור עכשיו לקופסא ביום, כל יום כל היום ואיך הרגשת בתקופה שעישנת....

לשאלתך כן זה עובר, זה יכול לעבור לתמיד ברגע זה, ברגע שתביני שאת לא באמת מוותרת על שום דבר, אגב גם אם לא תביני רוב הסיכויים שזה רק ילך ויעלם עם הזמן.
אך בינתיים נראה לי שאת בין כוח רצון לאלן קאר.... ברגע שתהיה שלמה עם החלטתך אז תגיע גם ההרגשה הטובה.

בהצלחה

שלום

עד לפניי שלוש שנים עישנתי כנעט חפיסת סיגריות,ובשלוש שנים האחרונות אני
מעשנת ביין 7-8 סיגריות ליום,הפסקתי לפניי שבוע לעשן ואני נעזרת בסיגריה האלקטרונית של
טאקו שהיא בלי ניקוטין ורעלים אחרים שיש בסיגריה רגילה,אני רוצה לציין שאני מסתדרת עם זה מצויין,השאלה שלי היא האם זה תחליף טוב? הבנתי ולפי הפרסומים איין בזה רעלים למרות הפירסומים בימים האחרונים על מציאת רעלים בסיגריה האלקטרונית.אפשר להעזר בסיגריה
האלקטרונית מבלי להחשף לנזקים כמו בסיגריה רגילה?אודה מאוד על תשובה בהקדם

כמו שכתוב בספר, החשק לסיגריה הוא מין רעב קטן ומציק שאפשר להתעלם ממנו. ככל שעובר הזמן, הרעב מדוכא, אבל מניסיוני (5 חודשים גמול) לא נעלם לגמרי. פשוט תאמרי לעצמך שזה לא תורם לך לכלום ושאת לא צריכה את זה ("מה זה נותן לי בכלל?")

זה כבר כמעט 9 חודשים שאני לא מעשנת. הפסקתי בערב ראש השנה 28.9.08 - וזהו אחד הדברים שאני הכי גאה בו שעשיתי בחיי.
פסיכולוג אחד שאני מכירה, שמנהל מרכז גמילה מסמים ואלכוהול כבר מעל 30 שנה, אמר לי שהוא מכיר מכורים שנגמלו מאלכוהול ומהרואין ומקוקאין אבל לא מצליחים להיגמל מהניקוטין, מהסיגריות, ושאני צריכה להיות נ-ו-ר-א גאה בעצמי.
ואני אכן ממש, אבל ממש, גאה בעצמי.
וכך צריכים להיות כל אחד ואחת שהצליחו לברוח מהבית כלא המזוויע הזה.
כי למרות איך שמנסים ל"מכור" לנו את זה, זה לא כזה קל לכולנו. ולא בגלל שהראש שלנו לא התיישר נכון עם השיטה, אלא פשוט בגלל שחלקנו רגישים אחרת.

חברה שלי (עדיין מכורה קשה-עברה שכבר 3 סדנאות של אלן קאר ועדיין לא מצליחה לצאת לחופשי מרוב פחד) שואלת אותי כל הזמן אם אני אכן באמת "לא מעשנת מאושרת".
והתשובה שלי היא תמיד זהה: אני משתדלת.
לא בגלל שזה קשה כל-כך לחיות בלי "סיגרע אהובתי" אלא בגלל שלהיות מאושרת או לא מאושרת אין כל קשר לעישון. זהו מצב הצבירה שאנחנו בוחרים להיות בו (או לפחות משתדלים).
מה שכן אני חייבת לומר שלהתמכרות לעישון יש הרבה מעבר ל"רק" התמכרות לסם הנוראי הזה ניקוטין, והרבה הרבה מעבר ל"רק" ההתמכרות לשטיפת המוח (ע"פ אלן קאר).

זה קשה להפסיק לחכות לרגע שבו ייפסקו החשקים האלה, הפתאומיים האלה, שתופסים אותך בדיוק כשאת ממש לא מוכנה אליהם, של 'אויש... בא לי סיגריה'.
הם עוברים, אם רק נותנים להם. אבל מכיוון שכל-כך נעים להיות במקום שבו אפשר לחיות בלי להצטרך סיגריה, ובלי ש'בא לי לעשן', הפעמים האלה, שפתאום כן קורים אכן יכולים להלחיץ (מעט או הרבה, תלוי ביום ובמפלס החרדה הכללי).

אני מתארת לעצמי שאם נפסיק לפחד מהרגעים האלה ונסמוך על עצמנו שלא נתפתה לחזור מרצוננו למאסר העולם של מפלצות הניקוטין (הפיזית ובמיוחד הרגשיות), יהיה לנו קל יותר לא להיבהל כשזה קורה, ולהבין שזה ככל הנראה חלק מהתהליך (של המוכשרים פחות).

שבת שלום

את הפסקה האחרונה של מה שכתבתי מישהו מחק מההודעה שלי.
מה עם חופש הדיבור???

הנה הפסקה שוב:

""אני מוסיפה כאן קישור לשאלה בעניין מאוד דומה ששאלתי לפני חצי שנה בפורום אחר, במיוחד בגלל התשובה המקסימה והרגישה שענה לי מנהל הפורום: בכיינות רגשנות וחלומות...[/a] (יש לגלגל מעט את הדף כדי להגיע להודעה מאת שותהקפה מה-27.1.09). ""

והנה הקישור שמשום מה לא מצליח להתווסף להודעות בפורום הזה:
פלוק במערכת או חלק מהקונספירציה???

הי סמדר

הצנזורה היא לא שלנו אלא של מנהלי האתר שמורידים קישורים חיצוניים.

לא נחה דעתי ולכן הכנסתי הודעת ניסיון בפורום אחר (תזונה קלינית) באתר BeOk, עם קישור מודבק וקישור בגוף הודעה.
שני הקישורים התווספו ללא שום בעיה להודעה.
שם לא הייתה כל בעיה של צנזורה.

שווה להתריע בפני מנהלי האתר שיש באג שהתלבש באופן אישי רק על הפורום הזה.
אולי יש בידם לתקן את הליקוי.

:}

היי סמדר.

הפסקתי לעשן לפני כחודש וחצי, בשיטתו של אלן קאר.
אני חייבת לומר לך שמבין כל ההודעות בפורום זה, כולל ובעיקר ההודעות "מטעם", הדברים שכתבת היו הכי מדויקים והכי מעודדים בעיני.
אשמח מאוד מאוד מאוד לקרוא עוד דברים מנסיונך-אני פשוט מרגישה שאת כנה ולא מנסה לתאר את הכל בצורה כל כך "ורודה" שמה לעשות-לעיתים אינה תואמת את המציאות ...
מה שמצא חן בעיני בכתיבתך היא הגמישות-(לתשומת ליבם של מנהלי הפורום שלעיתים נדמה כאילו הם בעיקר עסוקים בפירסום עיקש).
באמת שאודה לך מאוד באם תוכלי לפרסם כאן עוד כמה טיפים והתייחסויות לעניין.
בתודה ובהערכה,
יעל

יעל וסמדר היקרות,

צר לי שאתן רואות את ההודעות שלנו בפורום כהודעות מגמתיות.
שחף ואני שנינו היינו מעשנים כבדים ושנינו הפסקנו לעשן בקלות רבה והיום אנו חולקים את נסיוננו עם אנשים אחרים.
נכון שזה עסק אך למזלנו זכינו לעבוד בתחום שעוזר לאנשים ומציל חיים, הסיבה הראשונית בגללה כל אחד מאנשי הצוות של אלן קאר בחר בתחום זה היא בגלל שכולם היו מעשנים לשעבר שהצליחו להפסיק בקלות!!!

אם זה לא קל לכן אז משהו לא הוטמע, נכון יש אנשים שלא מסתדרים ולא מצליחים להפסיק בשיטה זו או שלא קל להם. אם אתן לקוחות שלנו והייתן בסדנה אז פנו אלינו לעזרה, אם לא ננסה לעזור בפורום.

כשזה כן עובד כמו שצריך אז זה ממש קל, אנחנו לא עסוקים בפרסום עיקש אנחנו חוזרים ואומרים שאם זה לא קל, אז יש מה לעשות. לכל מי שהשיטה עובדת (ולא רק לנו) אז אין שום חשק לעשן, אין קושי, אין מלחמות זהו זה פשוט נגמר לתמיד וברור שזה לא יחזור.

המטרה שלנו היא לחלוק איתכן את התובנות שלנו - כלא מעשנים מאושרים, אם לעומת זאת אתן מעדיפות להקשיב לאנשים שקשה להן אז מה טוב, אפשר להתנחם אחת בזרועות השנייה, אך לעיתים עדיף לפתוח את האוזניים למי שנמצא במקום אליו אתן שואפות להגיע - כלומר לא מעשנות מאושרות.

אנחנו שם ונשמח לחלוק אתכן את ההבנה שלנו, הרי זה מה שאנו עושים כל יום מול עשרות אנשים

בהצלחה

רק עכשיו ראיתי את התגובה שלך.
ברכות חמות וטפיחות שכם נרגשות על הפסקת העישון.
כל הכבוד.
באמת.
מאוד שמחה איתך, ומחזקת אותך לדבוק בדרכך החדשה ולזכור שנתת לעצמך את המתנה הכי נהדרת שיכולת לתת לעצמך.

וגם, תודה על מילותייך. אני כל-כך שמחה שהניסיון שלי עוזר למישהו/י.

ובענין ה'הודעות מטעם' וכיוב' -
אני לא חושבת שהמטרה של מנהלי הפורום הזה כלכלית נטו, אני בטוחה שהם כאן היא הם חשים שיש להם שליחות ושיש להם מה לתת.
אסור גם לשכוח שהם מקדישים כאן מזמנם ללא תמורה.
אני באמת ובתמים מאמינה שהם מאמינים בכל ליבם שאם "הראש מתיישר עם השיטה" אז זה בכלל לא קשה, ותסמיני הגמילה הופכים להיות שוליים וחסרי משמעות אמיתית.
ויכול להיות שהם צודקים - אני לא יודעת, אין אפשרות באמת לבדוק את זה (=מתודולוגית!).
מה שאני כן יודעת זה שיש אנשים ש"מצליחים להתיישר עם השיטה" ובכלל לא קשה להם (או קשה להם רק קצת, זניח...), ויש כאלה שבכלל לא "מצליחים", ויש כאלה ש"מצליחים חלקית" (כמוני למשל..).

יחד עם זאת, ולמרות שלא עברתי את הסדנא ("רק" קראתי את הספר, אבל "להגנתי" שוחחתי עם כאלה שעברו אותה ללא הצלחה [אחת מהם שלוש! פעמים...]), אני מסכימה איתך שיש משהו שעובר נוקשה באופן שבו מגיבים מנהלי הפורום למצוקות הפונים ש"לא התיישרו עם השיטה" ברמה זו או אחרת.
גם לי חסרה הגישה האמפטית שתתן הכלה ומקום לתחושות של האחר, גם אם הוא לא "עונה על הציפיות".
יכול מאוד להיות שהדבר נובע מן העובדה שלמרות שיש הרבה רצון טוב, אין למנהלי הפורום הזה הכשרה טיפולית.

בכל מקרה, אורית (שניהלה את הפורום בעבר) נתנה לי כאן יד מחבקת וטובה, מחזקת ושלוה,
ועל כך תמיד אוקיר תודה לפורום הזה.
(אי אפשר לצרף כאן להודעות קישורים, את מוזמנת לחפש הודעות מאוק' 2008).

ולכן גם אני תמיד אשמח להעביר הלאה...
סמדר :}

רק עכשיו ראיתי את התגובה שלך.
ברכות חמות וטפיחות שכם נרגשות על הפסקת העישון.
כל הכבוד.
באמת.
מאוד שמחה איתך, ומחזקת אותך לדבוק בדרכך החדשה ולזכור שנתת לעצמך את המתנה הכי נהדרת שיכולת לתת לעצמך.

וגם, תודה על מילותייך. אני כל-כך שמחה שהניסיון שלי עוזר למישהו/י.

ובענין ה'הודעות מטעם' וכיוב' -
אני לא חושבת שהמטרה של מנהלי הפורום הזה כלכלית נטו, אני בטוחה שהם כאן היא הם חשים שיש להם שליחות ושיש להם מה לתת.
אסור גם לשכוח שהם מקדישים כאן מזמנם ללא תמורה.
אני באמת ובתמים מאמינה שהם מאמינים בכל ליבם שאם "הראש מתיישר עם השיטה" אז זה בכלל לא קשה, ותסמיני הגמילה הופכים להיות שוליים וחסרי משמעות אמיתית.
ויכול להיות שהם צודקים - אני לא יודעת, אין אפשרות באמת לבדוק את זה (=מתודולוגית!).
מה שאני כן יודעת זה שיש אנשים ש"מצליחים להתיישר עם השיטה" ובכלל לא קשה להם (או קשה להם רק קצת, זניח...), ויש כאלה שבכלל לא "מצליחים", ויש כאלה ש"מצליחים חלקית" (כמוני למשל..).

יחד עם זאת, ולמרות שלא עברתי את הסדנא ("רק" קראתי את הספר, אבל "להגנתי" שוחחתי עם כאלה שעברו אותה ללא הצלחה [אחת מהם שלוש! פעמים...]), אני מסכימה איתך שיש משהו שעובר נוקשה באופן שבו מגיבים מנהלי הפורום למצוקות הפונים ש"לא התיישרו עם השיטה" ברמה זו או אחרת.
גם לי חסרה הגישה האמפטית שתתן הכלה ומקום לתחושות של האחר, גם אם הוא לא "עונה על הציפיות".
יכול מאוד להיות שהדבר נובע מן העובדה שלמרות שיש הרבה רצון טוב, אין למנהלי הפורום הזה הכשרה טיפולית.

בכל מקרה, אורית (שניהלה את הפורום בעבר) נתנה לי כאן יד מחבקת וטובה, מחזקת ושלוה,
ועל כך תמיד אוקיר תודה לפורום הזה.
(אי אפשר לצרף כאן להודעות קישורים, את מוזמנת לחפש הודעות מאוק' 2008).

ולכן גם אני תמיד אשמח להעביר הלאה...
סמדר :}

היי.
בנוגע לתגובתי הראשונה ומה שכיניתי ה"הודעות מטעם".
ראשית, דווקא לא התכוונתי בעיקר לתועלת הכלכלית של מנהלי הפורום.ברור שגם זו קיימת, אבל בגדול אני בהחלט מעריכה את הנכונות, ההשקעה והזמן, וחלילה לא רומזת על איזו "אג'נדה מרושעת".
אבל רמי, שים לב שגם בתגובתך בחרת לומר משהו על "אלו שמתקשות", או משהו בסגנון,אני לא זוכרת את הביטוי המדויק, אבל זו בדיוק הדוגמא למה שאני מתכוונת אליו!
קצת גמישות. קצת אמפטיה. קצת "סתם מילים נחמדות". זה לא יזיק! לא כל רגע קטן וחולף של קושי מצריך את הנאום הקבוע על "בעיה בהפנמה". אפשר גם סתם מילת עידוד.
אני אישית נכנסת לפורום הזה מעט מאוד, רק ברגעים מסוימים שקצת "מוזר" לי בהם, ממש קצת, ממש טיפ-טיפה, ובכל זאת, התגובות היחידות הן ש"משהו בראש לא התיישר".
אז לא. זה לא עוזר וזה גם לא נכון. אנחנו לא רובוטים, גם כשהשיטה עובדת. צר לי לומר זאת, אבל יש משהו מתנשא ומרגיז בתגובות האלו, ואני אסביר למה.
כשמפסיקים לעשן, השינוי-כפי שכולנו יודעים, הוא גורף ומאוד משמעותי.
זה לא *רק* ענין של "קל" או "לא קל". בין היתר זה שינוי תפיסתי-התנהגותי מאוד גדול, ולזה צריך פשוט להתרגל. להסתגל לאורח חיים אחר לגמרי.קודם עישנתי, עכשיו לא.זה נפלא, מדהים, להיט , ובכל זאת, זה דורש זמן להתרגל לזה. גם כשקל, זה ענין אך ורק של זמן להפנים את זה. של לקלוט שוב ושוב ושוב שאני לא מעשנת.
אני לא רוצה לעשן, אני שמחה שאני לא מעשנת, ואין שום בעיה ב"קליטתי" את השיטה. ולצד זה, אי אפשר לבטל בהינף עכבר, את השינוי העצום בחיים. גם שינויים טובים ומבורכים, רמי, דורשים זמן עיכול. וזו הכוונה בקצת גמישות ואמפטיה.
לעיתים זה כל מה שנדרש, ולא מיד לזרוע פאניקה ולערער-"לא הפנמת לגמרי את השיטה".
זה לא מבטל את הערכתי על ההשקעה והרצון הטוב, אבל זה גם לא עוזר. ובסיכומו של דבר, כל מי שהפסיק לעשן, בכל דרך שהיא, יש לשמוח איתו ולזרוק איזו מילה טובה.
בכל אופן, ואחרי כל מה שאמרתי, אני כן מעריכה אתכם, את "ההקשבה" ואת קיום הפורום הזה.
לילה טוב,
יעל

יעל שלום,

תודה על ההודעה האחרונה, לקחתי לתשומת ליבי :)
נשמח לעזור בכל דבר או עניין

כל טוב

כל הכבוד לך !!!

מקווה שהעישון הוא 'היסטוריה' (ללא היסטריה :)

המשך הצלחה - יגאל אורן

בס"ד
בסה"כ רוצה לשאול את ענת על איזה ספר מדובר.

שם הספר הדרך הקלה להפסיק לעשן מאת אלן קאר

מעניין, מי זה Paul Mckenna שבעזרת שמיעת הדיסקים אתה מפסיק לעשן?
שלח מידע.

אז תשמע אבי: זה שהפסקת לעשן זה כבר טוב, אבל לצערי אתה נשמע אומלל מהדבר. אז לא חייבים: אתה צריך להיות מאושר מהעובדה שהפסקת להיות עבד של הדבר המגעיל הזה שנקראת סיגריה. נתת לה לדכא אותך ולהרוס לך את הבריאות. ברוב כסילותך אפילו שילמת על זה.

הגעת לפורום שדוגל בשיטה של אלן קאר להפסקת העישון. אני הפסקתי לפני 5 חודשים בעזרת הספר וכאחד שניסה להפסיק במשך 10 שנים, אני יכול לומר שזוהי השיטה שעובדת.

תקרא את הספר למרות שכבר הפסקת, הוא יראה לך איך לעבור את זה כחוויה נעימה ובלי צורך להילחם בזה.

ניתן להוריד באתר מסויים או איפו ניתן לקנות?

שלום רב,

שיחה על נזקי העישון לא ממש עוזרת כדי לששכנע מעשנים להפסיק, גם הלחץ מייצר רתיעה.
דבר איתה במקום זה על עצמך ועליה, איך זה פוגע במערכת היחסים שלכם, איך היא הרגישה בתקופה של עישנה (עובדה שהיא לא היתה צריכה את זה), שאל אותה אם היא רוצה לעשן לכל החיים כי אמנם עכשיו היא מעשנת מעט אך עם הזמן זה רק ילך ויגבר כי זו טבעה של התמכרות.
אני מאמין שקריאה בספר של אלן קאר "הדרך הקלה להפסיק לעשן" תעזור לך להבין איך להתמודד טוב יותר עם הדבר.

ואל תשכי שאנחנו כאן כדי לעזור.

נועה שלום,

שמח לשמוע שהפסקת לעשן, לפי הדברים שאני קורא את בהחלט בדרך הנכונה.
הפסקת עישון יכולה לגרום לעלייה קלה! במשקל: קילו עד שניים כתוצאה מחילוף חומרים.
לרוב זה יורד חזרה אחרי זמן קצר.
כל עלייה נוספת אינה קשורה לגוף אלא לפיצוי נפשי. אם את שמחה שאינך מעשנת שימי לב לא להחליף את הסיגריות בשום דבר אחר. שאלי את עצמך אם במצב רגיל היית אוכלת את אותו הדבר. למעט ארוחות בוקר לא אמור להיות שינוי בתזונה.
אני בטוח שאם תקפידי על הדברים הללו לא תעלי במשקל ואף תורידי.

בהצלחה

תודה על התשובה המהירה.
הפנמתי את הנושא של לא להחליף את הסיגריה במשהו אחר, כך שככל הניראה עלי פשוט להתאזר בסבלנות.
תודה רבה.

יולי שלום,

אני יכול להבין את הקושי.
יש לנו כמעשנים אשליה של שליטה בעישון האשליה הזו לרוב מתבדה כשמנסים להפסיק.
קשה לי למנות את כל ההסברים לתהליך הגמילה אך כל עוד את החלטית ושלמה בבחירתך הקושי שאת חווה אמור לעבור תוך מספר ימים.
כאמור תהליך הגמילה מניקוטין הוא זניח, אך החלק החשוב יותר הוא דווקא הצד הנפשי, איך אני מרגיש כלפי הפסקת העישון, האם אני מרגיש תחושה של ויתור, האם אני שלם עם עצמי - אלו הדברים שגורמים לקושי לרוב.
נסי להבין שכל אי נוחות שאת חווה נובעת כתוצאה מכך שהיית מעשנת ולא בגלל שהפסקת, אם תקפידי לא להחליף את הסיגריות בדבר אחר ואם את באמת שלמה עם החלטתך הקושי רק ילך ויעלם.
אם את מראש יודעת שאת עומדת להכשל זה רק מקשה - קבלי את ההחלטה והיי שלמה איתה ויהיה לך הרבה יותר קל.

אתמול פשוט בכיתי מגעגועים ותיסכול...המוזר הוא שלא ממש בא לי לעשן אלא השינוי הזה
מה שמחזיק אותי בעיתות קשות זה ההתערבות עם הבן שלי - הוא לא מעשן בבית ,הוא יוצא החוצה לעשן ופתאם החדר שלו מבריק ונקי ובלי ריח ואני מרגישה שאני משנה את ההרגלים שלו לטובה וזה ממש מחזק אותי,
אני עייפה בצורה כרונית, כאילו אני על כדור שינה כל היום, האם זה טיבעי? אני פשוט יכולה בלי בעיות שעות לישון..??
יש לי גם בעיה רצינית ביותר במשפחה שנוצרה אתמול ואם היו מספרים לי אותה לפני שהפסקתי לעשן לא הייתי מאמינה שבתקופה כזאת אני עדין לא מעשנת לא לקחתי סיגריה אפילו כששמעתי אני חשה רק עייפות עייפות... ובכי בגרון

יולי שלום,

כל מה שאת מתארת הוא פועל יוצא של קושי שבבסיסו הוא נפשי, העייפות נובעת לרוב מדכאון ורצון לברוח ולחכות שזה יעבור.
אני ממליץ לך לקרוא את "הדרך הקלה להפסיק לעשן" של אלן קאר, אני מאמין שתרגישי אחרת אחרי הקריאה.

בהצלחה

רמי

תמי שלום ומזל טוב

אחרי זמן רב ללא עישון אנחנו נוטים לשכוח את החסרונות ויחד עם זאת להתגעגע למשהו לא ברור.
ישנה גם אשליה שכיחה שאפשר לעשן פחות.
השאלה אם לקחת סיגריה אחת או לא היא מתעתעת כי אין כזה דבר סיגריה אחת.
מה ששם דברים קצת בפרופורציה זו השאלה האם את רוצה לחזור עכשיו ולעשן את אותה כמות שעישנת לפני שהפסקת כל יום כל היום. הזכרי איך הרגשת בתקופה שעישנת וגם נסי להבין שאין קשר בין עישון לירידה במשקל.
לרוב הסתכלות מציאותית על הדבר הופכת את הדילמה להרבה יותר קלה.

רונה שלום,

אם קראת בפורום ודאי הבנת שלא כל מי שקורא את הספר מסתפק בו.
ברשת אלן קאר בארץ ובעולם אין לנו אפשרות לתת תמיכה לקוראי הספר אלא רק למשתתפי הסדנה.
התמיכה למשתתפי הסדנה ניתנת ללא הגבלה הן טלפונית באופן פרטני והן במפגשי חיזוק באופן קבוצתי.
אין לנו אפשרות לתמוך באופן זה בקוראי הספר מכיוון שיש פער ידע רב בין הספר לסדנה.

שלום וברכה,
הסיגריה הראשונה שלי היתה בגל9,בפועל התחלתי לעשן בגיל 13 הייתי ילד שמן ותמיד אמרו "שסיגריות זה מרזה"המשכתי לעשן ולהיות שמן.יום אחד גילתי את O.Aאכלני יתר כפיתים התחלתי שם להוריד במשקל קרוב ל-40 קילו ,הייתי מעשן 2 קופסאות ליום,
אמרתי לעצמי ברגע שאני הוריד במשקל והצליח להחזיק מעמד הפסיק לעשן(כי התחלתי בגלל השומן)בכל התקופה הייתי יכול לעלות במשקל2-3 ק"ג אבל גם לרדת בשבוע איזה 5 ק"ג,
יום אחד הפסקתי לעשן ב22/12/08 מהיום הזה נהיה לי ממש רע,העלתי במשקל 27 ק"גאני לא מצליח להוריד גרם בחודש!!!אני עושה כל יום שעה בבוקר ושעה בערב הליכה מהירה,אני אוכל 3 ארוחות מסודרות עם 4 פרכיות ביום 3 גבינה ו13 ירקות +2פירות,אני נהייתי עצבני מאוד,
מהרגע שאני קם עד שאני יושן אני משתוקק לסיגריה ק ש ה -ל י - מ א ו ד בלי זה,
אבל ההגו מחזיק אותי(נו תראו אותו לא הצליח להחזיק מעמד)
יש לי המון נסיון בקבוצות תמיכה ,
אני מאוד מעוניין לפתוח קבוצה תמיכה למכורי ניקוטין,בלי התחיבות בלי דמי חבר,
כמו באן אי,
"אלי, תן לי את השלווה לקבל את הדברים
שאין ביכולתי לשנותם.
אומץ לשנות את הדברים אשר ביכולתי
ואת התבונה להבחין בין השניים.
שבת שלום

אם נפתחת קבוצה תמיכה אני מצטרף ,אפשר להתחיל ממפגש ראשון בבית קפה ומשם יקרו דברים טובים

אתה כאן :)

שמואל שלום

אחרי חודש וחצי ללא עישון בטח שכחת למה בכלל הפסקת.
זה טבעי שתוך זמן קצר נשכח את הגועל ומצד שני נתחיל לקנא במעשנים אחרים תוך מחשבה שאנחנו מוותרים על משהו.
הספר בהחלט יכול לעזור אם אתה לא מעשן הסדנה היא עוצמתית יותר אך לא נראה לי שתזדקק לכך כרגע כל עוד אתה לא מעשן.

סימה שלום,

אין הבדל בין נזקי העישון של סוגי הטבק השונים, כולם מזיקים באותה מידה, גם לטבק שבסיגריות מוסיפים כ 400 סוגי כימיקלים חלקם הגדול מזיק.
ההבדל בין סוגי הטבק זהה להבדל בין שני סוגי רעלים בסוף היום שניהם מזיקים.

רק רציתי לשאול אם זה נורמלי לחשוב על הסיגריה מהרגע שקמים בבוקר ועד הרגע שהולכת לישון.
אני מיואשת......

הי רות'

אני מניח שאת שמה לב שהקושי שאת חווה אינו פיזי אלא מנטלי ביסודו. לקרוא את הספר על מנת להתחזק זה כמו להגיד לדג שהוא צריך לבלות חצי מחייו מחוץ למים ואז להתפלא ש"להיות מחוץ למים" הינו נושא שמעסיק אותו כל הזמן. יש להבין את מלכודת העישון לחלוטין על מנת להבין מה לעשות אם המחשבה על סיגריה. אני מציע לך לקחת נשימה ארוכה ולקרוא את הספר מתחילתו עד סופו. במידה וזה לא עוזר את מוזמנת לפנות אליינו לפתרון סופי של הסכסוך הבילתי נגמר.

כל הכבוד!

גלית שלום,

שמח לשמוע שהפסקת לעשן.
הגוף מתנקה באופן טבעי אין צורך לעשות דבר, זה תהליך שלוקח זמן מה, אני בטוח שתמשיכי להרגיש שיפור במצבך הבריאותי ובכושר הגופני בתקופה הקרובה.

הצטערתי לשמוע שלא קל לך.
נסה לחזור אחורה שלושה חודשים ולהתחבר לאותן מחשבות שהיו לך שם.
ואם יש צורך, קרא שוב את הספר, הבנת אותו פעם אחת, לא תהיה לך בעיה להבין אותו שוב.

קח טוש מרקר, וסמן לך משפטים שמחזקים אותך, ככה שברגע משבר, יהיה לך לאן לחזור.

בהצלחה, ותמשיך לעדכן.

הי

ברכות על הצלחתך עד כה. על מנת להוריד את מנת התיסכול המוצדקת ממנה אתה סובל עלי ליידע אותך בעובדות הבאות: הספר עוזר לרבים אבל לפעמים באופן חלקי כי באופן לא מודע אנו מסננים חלק קטן מההוראות שהספר נותן. כתוצאה מכך נותרות חלק מהאשליות ללא פתרון מלא. בגלל האופי המתוחכם של מלכודת הניקוטין יש להבינה לחלוטין ולזה בדיוק נועדה הסדנה. אם תחשוב על זה בדיעבד תיראה שגם בהתחלה העניין לא היה פתור, אבל בהתחלה כיסית על זה ב"התלהבות ייתר." חשוב מאד שלא תתייאש! רבים מהאנשים שמגיעים לסדנאות שלנו קראו את הספר. הספר שימש להם פתח להבנה שאפשר אחרת ואילו הסדנה פתרה להם את הבעיה פעם אחת ותמיד!

בהצלחה.

אני שבועיים ויום ובסיוט אחד ארוך ומתמשך.
כבר רבתי עם כל העולם בערך.
למה אין איזו קבוצת תמיכה לעזאזאל????
על בסיס יומי הכוונה

הרעיון מאחורי השיטה של אלן קאר היא להפסיק לעשן ולגמור עם הנושא אחת ולתמיד.
כשהשיטה עובדת אין צורך בקבוצות תמיכה.
הספר נהדר והוא עוזר להמון אנשים להפסיק, אם זאת בחלק גדול מהמקרים הוא לא מספיק: אנשים לא מצליחים להפסיק או שהם מפסיקים אבל עדיין נתקלים בקושי.
כל קושי לאחר תקופה של שבועיים ומעלה אינו קשור לניקוטין אלא לתפיסה, קצרה היריעה מלנסות לשנות את תפיסתכם באמצעות הפורום בלבד , לכך נועדה הסדנה.
עם זאת אם אתם עדיין מתגעגעים לעישון ומרגישים בחסרונו שאלו את עצמכם מספר שאלות:
א. איך הרגשתי בתקופה שעישנתי קופסא-שתיים ביום?
ב. האם הייתי רוצה עכשיו לחזור לעשן את אותה הכמות, כל יום כל היום?
ג. מה זה ייתן לי? מה זה ייעשה עבורי?

השאלה החשובה ביותר היא האחרונה, אם יש לכם תשובה כלשהי אז משהו התפספס במהלך ההפסקה כי מה שהופך אותה לקלה זו הבנה מוחלטת של מלכודת הניקוטין והשלמה מלאה עם הפסקת העישון ללא ויתור או רגשי חרטה.

בהצלחה לכולם

היום קמתי עם תחושת מחנק וכאבי גרון בדיוק כמו אלו שגרמו לי לרצות להפסיק לפני 3 שבועות. בתחושה הזאת אני בטח לא חושב אפילו על סיגריה, אבל הייתי בטוח שזה יעבור לי עם ההפסקה.
התגברתי קצת על התסכול, ואני עכשיו חושב למה אני מרגיש כך.
מאחר ואני לא משתעל ולא מכייח, יש איזה משהו שיכול לזרז את הניקוי? יש איזה מכייח תרופתי כלשהו? משהו שיעזור לגוף שלי להוציא את כל הזפת (והזיפת) מהריאות?

הי, גם אני לא מעשנת 3 חודשים בעקבות מכון אברהמסון קשה לי מאד מאד יותר ויותר.
קוראת בספר מידי פעם כדי להתחזק אבל מרגישה שזה ממש עניין של זמן עד שאחזור לסורי...
בבקשה עזרה חבל לי על 33 חודשים לראשונה בחיי....

רות שלום,

נראה שהקושי שאת חווה הוא מה שאנו מתארים "כוח רצון".
אמנם את לא מעשנת כבר 3 חודשים והניקוטין כבר עזב לחלוטין את הגוף אך את עדיין מתגעגעת.
קחי בחשבון שעל מנת להגיע למצב של "לא מעשנת מאושרת" יש להבין את מנגנון ההתמכרות ובעיקר את ההיבט הנפשי.
קראי את הספר עד סופו ואני מניח שתרגישי יותר טוב.

ענת שלום,

מזל טוב וכל הכבוד שהפסקת לעשן.

לשאלתך עלייה במשקל מאוד תלויה בגישה והלך הרוח, בשיטות המבוססות על כוח רצון אנשים נוטים להחליף את הסיגריות בפיצויים - דברי מתיקה וחטיפים. מתוך תפיסה של ויתור ואבל על הסיגריה אחפש משהו אחר במקום.

לגישתנו אין ויתור בהפסקת עישון ולכן גם אין נטייה להחליף את הסיגריה בשום דבר אחר, במקרה זה עלייה במשקל של קילו או שניים היא נורמאלית ובד"כ מורידים את המשקל חזרה.

שימי לב שאינך מפצה על סיגריות באכילת ג'אנק ואני בטוח שתחזרי לעצמך תוך זמן קצר

שלום הדס,

בימים הראשונים הגוף נגמל מניקוטין, ההרגשה היא הרגשת ריקנות, אי שקט, חוסר בטחון, תחושה שדומה לרעב או מה שמרגיש כמו "בא לי סיגריה". זה לא בהכרח קשור למה שאנחנו רוצים אלא לאותה "מפלצת ניקוטין" גוססת בתוכך. אם לא תאכילי אותה היא תעלם ולא תחזור לעולם.
שימי לב לא להאכיל אותה בשום דבר אחר, כל תחליף רק יגרום לתחושה להמשך.
זה כמו עקיצת יתוש אם לא תגעי בזה זה ייעלם.
מה שהופך את הימים האלו והבאים לקלים או קשים זה דווקא הצד המנטלי אם אני מבין שאני מבריא ממחלה וזה זמני אז אין בעיה, אך אם אני מרגיש שויתרתי על משהו זו הרגשה של אבל ופספוס.
נראה לי שאת בדרך הנכונה, מבטיח לך שתוך זמן קצר מאוד תרגישי הרבה יותר טוב.

בהצלחה

מקווה שאתה צודק ושההרגשה הזאת היא פיזית בלבד, ושהיא תעבור. כי הפחד שלי היה שזה נובע מהמקום המנטאלי (הצורך החזק ) מחכה להתנקות ושהתחושה הזאת תעבור :)

תודה

רונית,
כל הכבוד על ההחלטה והביצוע.

מהנסיון שלי, זה אמור להיות קל!!
אם לא קל לך, את יכולה לקרוא שוב, וקחי איתך טוש מרקר, סמני את המשפטים שמחזקים אותך,
וככה תוכלי לגשת אליהם שוב ברגעי קושי.
תמשיכי לשתף, ולהחזיק מעמד :)

תודה הגר. אני באמת יעשה את זה. אני בטוחה שגם החברה מהסדנה יכולים לתרום אבל קצת חבל לי על הכסף במיוחד שאני ביום השביעי לגמילה..
אקרא שוב את הספר.

תודה על העידוד

רונית שלום,

אני מבין מדבריך שאת לא מעשנת לא מאושרת, לא כך זה אמור להראות כשהשיטה עובדת.
אני מסכים שקריאה נוספת של הספר יכולה לעזור.

אם לא אל תתייאשי, יש המון אנשים שמתחברים לתובנות של הספר אך זקוקים לסביבה תומכת ותהליך עמוק יותר כדי להפסיק, בשביל זה אנחנו כאן.

בהצלחה

תודה רבה רמי

אני בטוחה שיש הרבה טעם לקחת חלק פעיל בסדנה, אבל קצת חבל לי עכשיו אחרי כמעט שבעה ימים שאני גמולה ללכת לסדנה.

מה שכן מעניין אותי זה לדעת האם יש קבוצות תמיכה, כמו שיש את הAA אצל האלכוהוליסטים. מצידי ללכת עכשיו יום יום, לדבר עם אנשים במצבי ככה שנוכל לחזק זה את זה.

עדיין קשה לי רצח. אתמול, אם היתה לי סיגרייה לידי, הייתי מעשנת. כולם נראים לי מבסוטים ומעשנים. כמהה לסיגרייה מוכנה גם לא יודעת מה לעשות....

מאידך אני מזה גאה בעצמי. מדמיינת שאני נותנת אגרופים לתולעת הניקוטין שבתוכי, ומחכה להבריא.

הי רונית

אני מסכים איתך שבמצב זה אין טעם להגיע.
לנו אין קבוצות תמיכה וזה גם לא הרעיון שעומד מאחורי השיטה, כשזה עובד אין צורך בתמיכה שוטפת.
אחרי 7 ימים אם את עדיין סובלת מקושי אז זה כבר לא קשור לתולעת אלא לאחד מהשניים:
א. החלפת את הסיגריות במשהו אחר - דוגמת אוכל. זה רק מקשה.
ב. בתפיסה את עדיין מוותרת על משהו.

נראה לי שזה המקרה השני או שילוב של השניים (הראשון לרוב נובע מהשני). התפיסה היא הדבר המשמעותי ביותר לשיטתנו, אני מציע לך לקרוא שוב את הספר נראה לי שפספסת משהו.