פורום הורים ומתבגרים, גיל ההתבגרות - יש לך שאלה?

היי טלי,
אני לא ידועת בת כמה את, משערת שאת תיכוניסטית.. את רוצה לדעת האם את מוצאת חן בעיניו..
אני מציעה לך לשים לב אם הוא מביט בך לעתים קרובות, האם יש איזה מתח באויר כשמבטיכם מצטלבים.. תשאלי חברות שלך, תבקשי לדעתן, האם הן חושבות שיכולה להיות התאמה ביניכם, האם הן קולטות שיייתכן ומתעניין בך. בעצם על מנת לדעת ולהרגיש צריך להתקרב אליו, ייתכן ועדיין לא מרגיש כלום וצריך להכיר אותך. האם את יכולה ליצור הזדמנויות להכיר אותו? את יכולה להתקרב לחברים/חברות שלו בכתה? או להיות קרובה במקומות שהוא נמצא, ומבלה. הצעד הראשון הוא להתקרב על מנת ליצור תנאים להיכרות. אולי דרך המסנג'ר /מקושרים וכדומה,תוכלי ליצור קשר יותר אישי אתו.
חשוב לנסות, לדעת איפה את עומדת , לדעת שאת לא מפספסת, את כדאי להיות אמיצה, בתנאי שיש שיקול דעת סביר שכן יכול להיות שמתעניין בך.

בהצלחה רבה,
שלי ורדי

היי מיטל,

מ בינה לליבך, מביך לחשוב שאבא שלך מתעניין בסקס...!
הבעייה היא לא אביך, כי זה משהו די שכיח ונורמטיבי , העובדה אנשים משתמשים במחשב כדי לספק סקרנות ומתח מיני. גברים, נשים, נערים ואף נערות ..עושות זאת, כל אחד בשכיחות שמתאימה לו.
הבעייתיות היא פה מקומך כבת שלו, המבוכה והתחושה הלא נעימה לדעת שאביך מתעסק עםנושאים אכלה. ילדים נוטים לחשוב ולקוות שהוריהם לא מיניים, שרק ממלאים פונקציות הוריות. אך למעשה להוריםי ש עוד זהויות ותפקידים ותשוקות.. העצה שלי-אם את יכולה- אל תתעסקי עם זה, אל תיכנסי לראות מה ראה, הוא רואה מה שכל מבוגר אחר רואה, תתרחקי מהנושאים האלה. הוא לא עושה שום דבר רע בסה"כ. הפורנו היה מאז ומתמיד ויהיה כנראה גם בעתיד מפלט למתח ולתשוקות מיניות שלא ממומשות בהכרח במציאות.

אני חושבת שעם הזמן , כשתהיי בוגרת יותר, ותצאי מהמקום של הבת הקטנה, תרגישי שפחות מפריע לך,
מקווה שעזרתי,
שלי ורדי

היא במתח נפשי ואת גורמת לה לפחד מאוד כאילו זה נורמלי שאדם נשוי יראה פורנו מי נתן לך להיות יועצת

שלום שירה,
באמת מצב מורכב, להיות בת לאב הומו סקסואל זה עדיין ספור מסובך במקומותינו, למרות הלגיטימציה החברתית הגוברת. איך הבעייה הגדולה באמת, נראה לי שקשורה להתנהלות החיים שלו ובעובדה שהוא חושף את בתכם לכל מערכות היחסים שלו וכל זאת בלי להסביר לה כלום על מצבו. למעשה זה מצב בלתי אפשר, אבסורדי -הבת שלך יודעת, אין לי ספק, רק לא אמרתן את המילה לא נתתם למצב שם יותר מכך, היא אולי מנסה חלקית להדחיק, לא להתעסק עם זה כי אתם לא מדברים על זה אתה והי אגם לא מרשה לעצמה לדבר אתכם על זה. הוא נראה לי אדם בלי גבולות ובלי שיקול דעת אחראי כלפי החינוך והרגשות של הבת. אני חושבת שאת כן חייבתלדבר אתה, להסביר לה על נטיותיו, וללאפש רלה לשאול שאלות. גם את צריכה לדבר אתו על כך שלא יחשוף אותה כל פעם למערכת זוגית זמנית . את צריכה לעמוד על זה, לדעתי נעשה לה נזק גדול בכמה רמות: נחשפת למודלים של זוגיות אקראית, חווה קשר עם הורים בלתי אפשר בו אין דיבור על דברים אמיתיים שקורים בחייכם, נקשר לאנשים שנעלמים לה, מה שנותן לה חוויה של ארעיות ואי בטחון ביחסי אנוש. אתם חייבים לשנות זאת ומהר!
בהצלחה,
ובתקווה שיהיה שינוי,
שלי ורדי

שלום רב לך!
קודם כל אני מבינה אותך, כסף לא נופלים משמיים ובנך חייב להבין זאת.
אני ובנך כמעט ובאותו גיל ואני לא אשקר לך לפעמים גם אני מבזבזת כסף על כל מיני שטויות.
אני חושבת שאת לא מספיק קשוחה איתו, אולי בעלך.. וזה לא טוב כי ההורים תמיד צריכים לשים גבולות לילד. לדעתי עד שבנך לא יתחיל לעבוד ולהרוויח דמי כיס הוא לא ידאג להוצאות שהוא עושה.


מיטל

שלום ענת,
מיד מרגשים לא נוח כשלא מצליחים לספק את הצרכים של הילדים שלנו. אני מבינה שאת היית רוצה לתת לו יותר,ובאיזה מקום גם בעלך. נראה שהבן סה"כ מבין את המצב ומשתדל, נראה לי שהוא ילד טוב, והריב היה מיותר ומזיק בסה"כ עבור הבן, אם כל זה עבור בקבוק שתיה...
יכול להיות שיצטרך לצמצם את הבילוים שלו קצת, אין ברירה, אך חשוב להבהיר לו שלא עשה שום דבר רע. אולי אבא אחרי שנרגע יכול לדבר אתו, לומר לו משהו אחר חיובי יותר, שגם מבין לליבו ומבין שיש לחצים חברתיים, אך בכל זאת, הוא צריך להתחשב בכל פעם מחדש במצב הבית.
אבא נראה לי שכעס גם על עצמו ועל המצב והוציא את זה כלפי הבן. חשוב להבהיר לבן שאת מעריכי ם את סה"כ התנהלותו -100 ש"ח לחודש זו לא הוצאה מאד גדולה, אם הוא יוצא לבלות הרבה, יש לו כנראה חברים טובים, זאת לזכותו, ועוזרים לו.
האם חשב אולי לצאת לעבוד, עבודה קטנה שתתן לו דמי כיס? כך היה מרוויח התפתחות אישית -כמו בטחון ועצמאות- וגם היה מספק טוב יותר את צרכיו.

בהצלחה,
שלי ורדי

שלום.......גם לי יש ילד בגיל 16 אך כאשר הם עובדים.. הם מתחילים לזלזל בלימודים כי הכסף מעוור אותם !!!! וגם אנחנו כהורים לא יודעים על מה הם מוציאים כסף ברגע שהשליטה של הכסף אצלך אז את יודעת על מה הוא מבזבז..אצלי זה קצת שונה הילד עובד איתנו בעסק אך לא מקבל את כל הכסף אלא רק למה שהוא צריך..אנחנו משתדלים להיות מאוד מעורבים שיבין לא לבזבז בקלות כי הוא לא מרוויח אותו בקלות!!!

הילד עבד בשנה שעברה שהיה בכיתה י, באמת שלא ביקש כסף וממן לעצמו אפילו מכון כושר , היה לו מאוד קשה ואחרי שפיטרו אותו שזה היה כבר בסוף הקיץ.
הוא לא חיפש מאז עבודה כי הוא נכנס לתקופה של בגרויות והמון לימודים וראיתי גם שהוא לא מסתדר עם הזמן ומאוד לחוץ, ואמרתי לו שאני מעדיפה שלא יעבוד שישקיע יותר בלימודים
אחרי הריב עם אבא שלו הוא כבר בא בהצהרה שהוא הולך לחפש עבודה והוא לא יצטרך את הכסף שלנו והוא רוצה לחפש באולם אירועים ששם החברים שלו אומרים לו שמקבלים טיפים והוא יוכל להרוויח יותר כסף , הוא אומר שנמאס לו כבר לבקש מאיתנו , אני ממש מרחמת עליו כי אני יודעת שבאולם אירועים מגיעים בשעות מאוחרות ואיך הוא יקום בבוקר , אני יודעת שהוא לחוץ כי הוא זקוק לכסף ואין ביכולתי לספק לו , האם זה נכון לתת לו לצאת לעבודה או להתעקש שיסתדר עם מה שיש יש לו בגרויות והמון מבחנים קשה לו מאוד .

הי נועה
שביל הזהב!!!!
לאפשר לו לעבוד תוך בדיקה מתמדת את מצב הלימודים.
אפשר גם לערוך הסכם שיוביל לכך שעל כול סכום כסף שהוא מרויח אתם משלימים לו הכנסה כך שהלחץ יתחלק בינכם.
יש לזכור שצריך לשמור על פרופורציות ולא ללכת לאיבוד עם המרוץ המטורף אחרי כסף.
בתגובה להתנהלות בעלך, יהיה כדאי לבדוק האם הוא מרגיש אשם בכך שהוא לא מצליח "להרוויח" כמו שצריך ולעזור לו לנטרל את האשמה כדי שהתפרצויות כאלו לא יחזרו על עצמן.
אשמה גוררת אשמה וזה ממש כמו מכונה שמתחזקת את עצמה. אחרי שהוא מתפרץ הוא מרגיש אשם עד הפעם הבאה-סינדרום ידוע מראש.
תפקידך פה יהיה להעמיד את כולם במקום ולקבוע את הסדרים שיאפשרו לכולם לחיות בשלום אחד עם השני.
לא לרחם, לא לוותר אלא להנהיג
בהצלחה

שלום לך,
אני רואה את התופעה של מתבגרים המדברים הרבה בטלפון כמבורכת במידה מסוימת (חוץ מעניין ההוצאה הכספית כמובן) . הבן שלך מנסה להתקרב לבני גילו, ליצור קשר, ליצור אינטימיות בעצם,-זו המשימה העיקרית והחשובה בגיל זה. מישהו פעם אמר לישזה במקום שיחה עם פסיכולוג, ופסיכולוג עולה יותר ביוקר... אז אם הוא מדבר, לפחות תבקשי ממנו לדבר בטלפון קווי, בשביל הבריאות ובשביל להפחית בהוצאה הכספית. תראי לו שאת מבינה ושמחה במידה על כך שיש לו חברים. תנסי לדבר בהיגיון שלו, שיבחר שעות הגיוניות ושהשיחות לא יבואו על חשבון מטלות חשובות אחרות שלו במשך היום.
בהצלחה,
שלי ורדי

שלום לך
הסכמים!!!!!!
אל תצפי ממנו ליחס.
אל תצפי ממנו שיעמוד בהבטחותיו.
אל תצפי ממנו שיהיה נחמד.
זה גיל ההתבגרות.
מזל שבסוף זה עובר.
ואת הציפיות יש להשאיר לכריות!!!!!
אז מה ניתן לעשות?
לשבת איתו לשיחה רצינית ולהציע לו לערוך הסכם שמסדיר את מערכת היחסים שלכם בבית.
מה הוא רוצה וצריך? לעומת מה אתם רוצים ממנו ?
כמובן שלכל דבר יש מחיר כמו בעולם האמיתי והוא יהיה צריך להבין שעם גיל ההתבגרות התבגרות אמיתית מגיעה.
האחריות למימוש ההסכם תשב כמובן על כתיפכם.
זה לא יהיה פשוט, אך זו הדרך היחידה שאפשרית אם מוציאים מכלל אפשרות עונשים וסנקציות שיכולות להעלות את רף המירמור והתיסכול.
במצב של הסכם הוא מחוייב להחלטה שהוא לקח ואם הוא לא עומד בה הוא יכול לבוא בטענות רק כלפי עצמו.
שימי לב שרף הדרישות שלכם יהיה כזה שיאפשר לו לקצור הצלחות מידיות.
בהצלחה

שלום לך
אין לך מה להיות מאוכזבת על כך שאין לך את הכלים המתאימים להתמודד עם המצב.
בנך משווע לגבולות שיגידירו לו את הדרך ובאין כאלה האנרכיה משתוללת. שיחות לא יעזרו אלא דרך ברורה שתגדיר לו מה אפשרי ומה לא על בסיס של עולם המבוגרים.
המלצתי היא לפנות במהרה לאימון/יעוץ הורים.
הוא בן 15 ועד 18 הדרך עוד ארוכה.
את מוזמנת לפנות אלי אם במייל או בטלפון להתייעצות
0502-451581

שלום לך
שימי לב שבתך הגדולה תלמידה חרוצה ומקובלת בחברה ש"מחוץ לבית".
זה לכשעצמו צריך להדליק נורה אדומה.
בגדול ילדים לא אמורים להתעניין בשום דבר חוץ מעצמם. זה שילדתך הקטנה מתעניינת קשור לכך שאת בעימותים עם הגדולה.
הרפי מצד אחד, וחפשי לתת חיזוקים על כל דבר חיובי שהיא עושה ומצד שני התעלמי לחלוטין ממנה כאשר היא שוברת את החוקים. ללא צעקות ללא גערות. תני לה את הזמן להבין שעדיף חיזוקים נשיקות וחיבוקים ע"פ התעלמות.
התעלמות היא הרבה יותר קשה מצעקות וגערות.
בהצלחה

שלום לך,
בעיות חברתיות תמיד מדאיגות ומכאיבות להורים עקב ההשלכות הקשות שיש להן על איכות החיים. של הילדים שלהם. אין לי הרבה מידע האם בתך הייתה תמיד לא חברותית, האם זה קורה לה בעיקר סביב גיל ההתבגרות, או האם התרחש שינוי של בית ספר והאווירה חברתית\. יכול להיות גם כי מחלת האב משפיעה עליה מאד. ייתכן מאד והיא בעלת אופי פאסיבי, ואם בנות אחרות לא יוזמות קשר אתה, היא מתביישת ליזום. ייתכן והיא קשורה מאד למשפחה, מעבר למידה לגילה - קושי להפרד רגשית מהמשפחה גורם להילדים להשאר תלותיים, ולא לחפש את המרחב החברתי של בני גיל.
בכל אופן, ראה לי שיכולים לעזור לה בבית הספר, המחנכת או היועצת או שתיהן , יכולים ליזום פעילויות חברתיות דרך עבודה /פרוייקט משותף שהיא צריכה לעשות עם בנות אחרות. יכולים לעודד אותה להגיע לבני עקיבא או לחוג בו מתעניינת.
דרך נוספת וגם הכרחית לדעתי, הינה שאתם ההורים תקבלו הדרכת הורים וכיוון מסוים על מנת להבין את המחסומים שלה ולהתנהג אליה בהתאם. עם הגיל יש סיכוי שתרצה לקבל ייעוץ פסיכולוגי כי הצרכים החברתיים שלה יתגברו.
בהצלחה,
שלי ורדי

שלום לך,
אני מבינה לליבך, דווקא בגיל שהורים מצפים שהילדים יהיו יותר אחראיים מבעבר, בנך מפסיק ללמוד ולהשקיע בעצמו. האמונה שצריכים להיות יותר בוגרים לא תמיד נכונה כי שוכחים שבגיל ההתבגרות חלק מהילדים מאבד כוחות תפקודיים, הדחפים והיצרים מתגברים עליהם והרצון לספק לעצמם הנאות מוריד את סף התסכול. ייתכן שבנך עובר תקופה כזו בה סף התסכול שלו נמוך וכל קושי בלימודים מבריח אותו מהתמודדות.
השערה נוספת הינה כזו הלוקחת בחשבון יש בו באמת קשיים גבוהים יותר ממה שאתם ההורים והמורים שלו חושבים. ההצלחה חשובה לו ובהשוואה לחבריו בכתה מרגיש שאינו מסוגל, אז עדיף לו לעשות את עצמו לו לומד כדי שלא יחשבו אותו כאדם לא חכם ומוצלח. אין לשער עד כמה גדול מספר התלמידים המפתחים איזושהי בעיית תפקוד בבית הספר (מבעיית התנהגות עד להעדרויות ואי למידה כדי שלא יחשבו עליהם כטיפשים).
ייתכן וחוסר האונים שלו גדול.
אפשרות נוספת הינה שקורה לו משבר כלשהו, אישי, משפחתי, המרחיק אותו ממך.
למה הוא סגור ועצוב מעט כשמגיע הביתה? יכול להיות כי אתם לוחצים עליו בבית ללמוד ומאוכזבים ממנו, ובצדק, או כי זה מצב רוחו האמיתי שמקורו בלבטים של זהות וגיבוש עצמי, ריקנות של וכו' . או שבדרך של אי למידה מבטא צורך באינדיווידואליות?
אם את לא יכולה לגשת עליו, תחשבי על אדם אחר במשפחה המורחבת שיכול לדבר אתו, לא בדברי תוכחה אלי בגובה העיניים. לשאול אותו איך היה רוצה לראות את העתיד הקרוב שלו, האם היה רוצה להמשיך באותה כתה , באותו בית ספר..גם שיחה עם יועצת יכולה להאיר קצת אור על מקורות ההתנהגות שלו. אני לא חושבת שצריך לתת לו עונשים ולא למנוע ממנו תנועת הנוער.,אלא לשבת אתו לשיחה משותפת -התייעצות על איך הוא מתכנן את עתידו הקרוב ואם יש משהו שאתם יכולים לעזור לו. אל תאפשרו לו הרבה שעות שהייה מחוך לבית , מעבר לנורמה, תתנהגו עליו כנער שאמור ללמוד, צריך בכל בוקר ללכת לבית הספר, גם כשלא לומד מספיק טוב. זה שבית הספר הוך לקראתו זה טוב, אך גם לחץ מתון לעיתים עוזר ו"מזעזע" יותר. ייתכן שהוא צריך אבחון , הוראה מתקנת, התאמות בבחינות, אולי בעיותיו הלימודיות גדולות יותר ממה שחשבתם.לי נראה לי דוקא שמשהו רגשי קורה לו בגלל מצב רוחו הקודר במידה מסוימת בבית. תמליצי ליועצת בית הספר לשוחח אתו, שיחת נפש , לא בהכרח בנושא המצומצם של הלימודים שלו.
בהצלחה,
שלי ורדי

היי
איפוא אביך בסיפור?
בכל מקרה,הייתי מעתיק את כל מה שכתבת פה בפורום על דף ושם לה את המכתב על הכרית כך שהיא תקרא לפני השינה.
נראה לי שזה יכול לעזור כי אתה מדבר מהלב.
בהצלחה

בוא נגיד שאני לא ביחסים חמים כל כך עם אבא שלי
הוא מהבוקר עד הערב בעבודה, הוא לא כל כך משפיע על אמא שלי.
אף פעם גם לא דיברתי איתו שיחה רצינית כי אי אפשר פשוט.
לכתוב על דף את הבעיה ולשים מתחת לכרית זה נראה לי קצת מגוחך אתה לא חושב?
היא לא תצחק מכל העניין הזה?

ממש לא
ההיפך, היא תבין את מה שעובר לך בלב, מה גם שאתה בפירוש אומר שאתה אוהב לעזור רק צריך להגיע להסכמה בקשר למינונים ולזמנים ולכך שלא מקובל עליך האיומים ושלילת המחשב בכל צעד ושעל.
לך על זה
אין לך מה להפסיד
בהצלחה
ועדכן אותנו

ליבי, ליבי אליך.
הלוואי שהבן שלי היה עושה מה שאני מבקשת...
במקום אמא שלך, הייתי קונה לך עוד מחשב. רק בגלל העזרה הגדולה שלך.
איזו אמא? אלוהים.
היא כנראה לא יודעת מה שיש בבתים אחרים.
אתה ילד נהדר, מקסים ומתחשב...
אני מוכנה אפילו שתראה לה מה שכתבתי, כי זה כל כך לא פייר.
אמא שלא מבינה את אמא שלך...

כשקראתי את אשר כתבת ליבי נצבט אני חשה אהדה רבה אליך ואיך אמא יכולה להיות אכזרית כל כך.אתה ילד נפלא הלוואי והילד שלי היה מתחשב ומושיט יד אני אמא לנער בן 15 וחצי שלא רק שלא מתחשב הוא גס רוח וחושב שחייבים לו. תאמין בעצמך ילד טוב לב נשמה .

אילנה שלום
אכן כן, את מתארת מצב מפחיד שדורש יעוץ מעמיק.
המלצתי לך היא לפנות במקביל ליועצת של בית הספר וגם לקופת החולים ולברר איפוא יהיה ניתן להיוועץ בדחיפות.
לא להתמהמה
בנך, בשלב הראשון לא חייב לדעת על ההתייעצות
משם הדרך תהיה קלה יותר למציאת פתרון לבעיה שאת מתארת.
בהצלחה

תודה לך , אני אפנה ליועצת בית ספר , אתמול דרך אגב הייתי איתו קצת לבד אז שאלתי אותו
למה הוא מדבר ככה , למה כל דבר אצלו קשור למוות , אז הוא טוען שככה הוא שהוא עצבני , זה הדרך שלו להוציא את העצבים , אבל היה חשוב לי להבין מתוך מה זה בא לו , הוא טוען שהוא לא יודע למה הוא עצבני כל הזמן , אין לו משהו ספציפי להצביע עליו שהוא כזה הוא רוצה שאני אביא לו משהו להרגעת העצבים , אני קצת מפחדת לערב את בית ספר בזה , אתמול הייתי באסיפת הורים שלו וכולם אומרים שהוא ילד מקסים וילד טוב לא הייתה מילה רעה עליו, אולי תיעץ לי איזה שאלות לשאול אותו .בבית הוא לא מתנהג יפה הוא אומר שרק בבית הוא ככה ,בחוץ הוא אחרת לגמרי .
מחכה לתגובה,

הי שוב
לבנך קשה עם הציפיות שבנה בעצמו להצלחה וזה יוצר מתח נפשי שבה לידי ביטוי בבית.
הוא חייב מבחינתו להצליח והחשש של כשלון יוצר מצב שבו הוא פורק את המתח בבית בעוד שבחוץ הוא מתנהל "כפי שצריך".
יהיה נכון לערב את היועצת של בית הספר כדי שתיתן לו כלים וראיה נכונה יותר לגבי ציפיות והצלחה.
במקביל בבית, נסי לא לשתף פעולה איתו כשהוא מתעצבן וכועס, ומצד שני, חפשי את הזמנים שבהם הוא עם עצמו מהורהר ועטפי אותו באהבה ותמיכה.
זאת תקופה לא פשוטה שעוברת עליו ויש לתמוך בו ללא ציפיות ושיפוט.
בהצלחה

שלם לך
ברור ומובן הרצון שלך במימוש הפוטנציאל שגלום בבנך אך יש מקום להניח לו להחליט במידה על גורלו.
בנוסף, יהיה זה נבון מצדך לקחת צעד אחורה ולייצר מרחב שבו יוכל להתחבט בשאלות לבדו ובעיקר לקחת אחריות על לימודיו.
נראה שבנך בחור אינטליגנטי שרגיל לקבל ציונים טובים בלי להתאמץ מידי ובמקום שבו צריך "ישבן" הוא מוותר.
תני לו למצוא את מקומו וגם אם יוותר על 4 יח' זה לא סוף העולם, הוא תמיד יוכל אם ירצה לשפר בעתיד.
את תרוויחי מכך שקט, ותהליך מצויין בשבילו של לקיחת אחריות. בנוסף, כרגע יש אותך שמנדנדת והוא מתנגד, במצב החדש את ממקמת את עצמך במקום חדש שמאפשר לו לראות בדיוק איפוא הוא נמצא ויכול מאוד להיות שהוא יתעשת על עצמו ויחליט לעשות מאמץ.
כרגע, במצב הנתון, הוא מייצר התנגדות אליך, אז עשי את הצעד הראשון ותני לו להחליט לבד כשהאפשרויות לעתיד מונחות לנגד עניו.
הוא לומד בשביל עצמו, לא בשבילך.
בהצלחה

השאלה לא מובנת.
אנא נסח/י אותה שוב

ע"פ הגישה הפסיכואנליטית הקשר בין ילד לאימו מהווה בסיס למערכות היחסים לאורך כל חייו.
במצב של קשר פגום בין הילד לאם כאשר האם לא משמשת כמקור לחום ואהבה ולא מספקת את התמיכה שהילד מחפש בגיל ינקות, איך הדבר ישפיע על התפתחותו של הילד בעתיד?
אומרים שילד שיקבל תשומת לב מאימו כשהיה תינוק יפתח אמון באנשים ובחברה, ולהפך.

רציתי לדעת כיצד מטפלים במקרים שבהם האם התנקרה אל בנה בילדותו. תודה

מטפלים במי?
באם או בילד?
והאים הילד מבוגר כבר?

לקבלת תשובה רחבה ומקיפה, יש להציג הודעה זו בפורום: [a href=SelectedForum.aspx?ForumID=19 id=link]מין וסקסולוגיה[/a].