פורום הפרעות אכילה - תמיכה - יש לך שאלה?

לא הבנתי מה רצית לומר לי לגביי, ומה הקשר שלי לעניין. פונה אדם שדואג למכרתו שנכנסה לבעיה. השאלה היא מה האלטרנטיבה?? לשתוק ולתת לה לשקוע? לוותר מראש?? הרי היא רק בהתחלה וצריך לתפוס את זה בזמן. אם אפשר לנסות ולעשות משהו - עכשיו זה הזמן. אח"כ זה כבר באמת יהיה אבוד ומאוחר מדי.



כרונית.

זה הפתרון לכאבי ראש!!
יאללה לכי לחסל ליטר מים!!!

ולכן כואב לך הראש???

במקום ירקות מאודים, אכין פשטידה. איזה כייף.....

בתיאבון לכן שם!!!


בלונדי.

מה שאת מכינה נשמע מעדן ממש....
אני מקווה שכאב הראש שלך במגמת שיפור,כי שלי עוד לא(היום זה יום הכאבי ראש מסתבר...)
כן,כנראה שזה סוג של סגירת מעגל,למרות שרציתי למצוא משהו ספציפי שם ודווקא אותו עוד לא מצאתי.בכל מקרה זה היה כבד עליי אז אמשיך בערב,לאחר שהילדים ילכו לישון.ואני מאמינה שבבוא היום,גם את תעשי זאת.את נלחמת בשיניים,ואת תצליחי.אני מאמינה בזה,רק את צריכה להאמין.
שלך באהבה,
קרן אור

תודה יקרה... הלוואי ואצליח!

גם לך כואב הראש? שתי הרבה מים...

אני אוכלת עכשיו גזר לבן שבישלתי- זה ממש מעדן!!! בארץ לא ראיתי זאת ומעולם...

זהו הילדים ישנים כבר???

אצלי הכאב ראש נעוץ כנראה מגודש בסינוסים,המון נזלת,קצת חום..
גזר לבן??טעמתי פעם באיזה מקום שעבדתי בו..אבל הוא לא היה טעים כ"כ...טוב זאת לא את הכנת אותו חחח...
את תצליחי אין אופציה שלא!
לא,הילדים עוד לא במיטות,בנתיים הם רק מוציאים דברים מהמיגרות....ביום שישי בגלל מנוחת הצהריים אני נותנת להם עוד שעה-שעתיים להיות ערים מעבר לרגיל.
קרן אור

אין לך תרופה לכל התחלואים הללו?

גזר לבן (פארסניפ) זה ממש מעדן, לפחות אצלי...

הילדים עושים מהפכה בבית, הבנתי.... חחח!

את יודעת אומנם יש לי בי"מ בבית,אבל גם למלאי שלי יש גבול...חחח...

אבל אין משהו שיכול להקל עלייך??

מה שלומך? עניתי לך עכשיו, יקירה. מקווה שאת חשה יותר טוב כעת. אני רוצה להגיד לך שבישלת דברים ממש טעימים וממש לא "סתמיים", לפחות מבחינת המטבח היבשושי שלי... אגב, מעולם לא ראיתי כאן גזר לבן. האם את מתכוונת אולי לשורש??

לילה טוב!

באהבה,

כרונית.

נשמע טוב? לי לא ממש...
גזר לבן זה "פארסניפ" (PARSNIP) באנגלית, וזה נקרא גם "גזר לבן".

אני מצטערת לשמוע שאת חשה ברע ואני מקווה שתרגישי מחר כבר יותר טוב...

ליל מנוחה!!

אוהבת,

בלונדי!

דיברנו על זה כבר שהעתיד שלי הוא מה שמנחה אותי
ללא העתיד היה לי מאוד קשה להמשיך
העתיד "מונח" לפני כל יום וכל דקה מחדש.
אז מה לא היה ברור במה שכבר אמרתי כל כך הרבה פעמים???.

אוח

הבנתי את מה שאמרת...את לא הבנת את כוונתי-אני כתבתי שאני מחכה ליום שמה שאת רואה היום בעתיד,יהפוך להיות ההווה שלך.
וזה יקרה,אם תשמרי על עצמך בדרך...
קרן אור

קרן אור מדהימה
אמרתי לך שגם אני הייתי מחבקת אותה..נכון?
והלוואי והייתי מחבקת גם את הילדה שלא הייתי...הייתי אומרת לה להירגע, שמותר לבכות,
כי שלא בוכים זה עושה לחץ איום בפנים, כזה מחנק שלא נגמר..
ולא לא לא!!! אל תפרדי מהילדה שהייתה בתוכך, כי היא עדיין שם, אל תפרדי ממנה כי הדרך
הנכונה היא לא להעלים אותה..אלא ללמד אותה איך חיים בעולם הזה, להתאים אותה אלייך היום,
הלוואי ואני גם אמצא אותה יום אחד..אבל אצלי היא פשוט מעולם לא הייתה קיימת, אז להמציא
אותה אי אפשר הרי.
יש מקומות שאתה עובר, מביט לצדדים וממשיך הלאה.
יש אנשים שאתה פוגש בהם, מחייך קלות וממשיך הלאה
אבל יש, לא הרבה כמובן, רק כמה מיוחדים, אי שם..
מקומות שאתה עובר ונשאר, כי טוב לך וחם. וקשה משם להמשיך הלאה.
ויש אנשים שאתה פוגש בהם ונקשר ואוהב.
וכשאתה ממשיך הלאה-הם ממשיכים איתך..עמוק בלב..וגם מהדרך היום, כשאני ממשיכה הלאה,
את איתי עמוק בלב, ויש דברים שעוד כעשור שנים לא הייתי רוצה לזכור מהתקופה הזאתי,
אבל אותך אני לוקחת לתמיד.
מקווה שההרגשה הרעה שלך תעבור במהרה,
ואולי תסתובבי פה קצת באזור..בין המגלשות..תחפשי את הילדה, אני יודעת יותר מדי שהיא
עוד בתוכך..מממממממ?

אני

אני שמחה לשמוע שעשית זאת. אני יודעת שחשבת על כך הרבה זמן. כן, דיברנו על זה, ואני מניחה שהנושא עוד "ייטחן" - במבט לאחור אנו מבינות דברים אחרת, אבל בכל זאת היינו צריכות לעבור את כל הדרך העקלקלה הזו כדי להגיע לתובנות שמנחות אותך/אותנו היום. לא קל להביט לאחור ולהסתכל לעבר הכואב בעיניים, ואם זה לא אספקט של החלמה והתאוששות - אז מה כן.

כל הכבוד על עוד התמודדות עם הצפה רגשית כואבת שכזאת!

אני גאה בך!

לצערי יומי הופכי ליום האתמול, ואני מחכה שזה יעבור לי...

המון נשיקות ושבת שלום ומבורך,

ממני.

קודם כל - בת כמה את? והאם את מטופלת אצל פסיכולוגית המתמחה בהפרעות-אכילה? האם הורייך מודעים למצבך העגום דהיום?

שמעי, יקירה - הבולמוסים שלך ייפסקו רק אם תפסיקי להרעיב את עצמך כשבוע לפני כן. אני חושבת שאת יודעת זאת, ואת בעצם ענית לעצמך בתוכן פנייתך. כל עוד תמשיכי ותצליחי להרעיב את עצמך - תאי הגוף שלך ידרשו את שלהם, ופירושו של דבר- התקף בולמוס.

לדעתי כדאי לך לחזור לטיפול היכן שהיית מאושפזת בזמנו, ולקבל עזרה דחופה. אני יודעת שאחרי שחרור מאשפוז ממשיכים במעקב במחלקה תקופה ממושכת. האין זה כך במקרה שלך? בכל מקרה- שם יעזרו לך להתאזן איכשהו ולהילחם בדחף החולני הן להרעיב והן לבלוס. פני לקבלת עזרה במחלקה ואל תתמהמהי, כי חבל על כל יום של סבל שאולי ניתן למנוע אותו.

בהצלחה!

כרונית.

אני בת 16 הוריי מודעים חלקית למצב..הפסיכולית הינה ממוחית להפרעות אכילה... בימים שאני בדיאטה אני עושה דיאטה מאוד מאוזנת שאפילו מכילה כמות קטנה של מתוק ..כך שאני ממש לא מרעיבה את עצמי....אני פשוט אוכלת בריא ומסודר....כיצד אוכל להפסיק את הבולמוסים הלו?

העובדה שיש לך בולמוסים מוכיחה בפשטות שאינך אוכלת מספיק ושאת פשוט רעבה. בולמוסים יכולים לנבוע גם ממצבים נפשיים (לחץ, דכאון וכו'), אבל קודם כל צריך להשביע את הגוף מבחינה פיזית, ואז לראות מה קורה הלאה.

לכן אני חוזרת על הצעתי הקודמת וממליצה לך לחזור לטיפול מקיף יותר. לאחר שתיצמדי לתפריט שתרכיב לך הדיאטנית, תוכלי לברר עם עצמך היכן את עומדת ומה תהיה תדירות הבולמוסים שיהיו או שלא יהיו לך. בנוסף, שיחות עם איש מקצוע בשילוב עם התזונה המשופרת אולי יעזרו לקדמך למקום טוב יותר עם עצמך.

שיהיה לך בהצלחה!

כרונית.

בגוף השאלה שלך את בעצם עונה לעצמך.הבולמוסים יפסיקו ברגע שתטפלי בגורמים שמביאים אותך לשם,וברגע שהטיפול שלך מלבד טיפול נפשי,יכלול גם אספקט תזונתי והוא לאכול בצורה מסודת שתספק לגוף את כל אבות המזון,כדי שזה לא יחזור אלייך כבומרנג.
אם הטיפול שקיבלת בבי"ח היה יעיל יותר,חיזרי אליו.ולגביי הפסיכולוגית-כדי שטיפול נפשי יהיה יעיל את צריכה להביא את עצמך,לרצות להיות במקום אחר,עם יד על הלב האם את משתפת אותה??האם את חושבת שאת מביאה את המקום הזה לטיפול???
מאחלת לך הצלחה ,
קרן אור

אנחנו כותבות באותו זמן וגם את אותו תוכן,האם אנחנו מתחילות להיות כבר דומות???חחח...

נו? וזה מפחיד אותך, אם נהיה דומות? :-)

לילה טוב, נשמתי!

המון תודות לך!

כרונית.

בלונדינה
שמחה שהרגשתך השתפרה!!!!
וגם אני ולא רק כרונית, אוכלת מרקים ללא מונוסודיום וגלודמט!! (נו אתן יודעות איך אומרים את זה)!
השניה אכלתי מרק לבן-פטריות-תפ"א ונראה לי עוד משהו.
היה רשום על האריזה מאוד בברור "ללא מונוסודיום וגלודמט" !!!!
וזה מיועד גם לקרן אור!!!!! ללא מונוסודיום!! הנה את רואה???

טוב אני פה בנתיים
וקרן אור מנסה להתאושש לה קצת בטח.

פשוט אני

יופי שאת לא אוכלת רעלים...
מרק זה נפלא...

מה חדש?

חדש האמת שאין בלונדי.
ואצלך?
בזמן האחרון אני מסתכלת קצת בנוסטלגיה (ולא נוסטלגיה טובה, לא ממש קיימת אצלי כזאת,
אבל בסדר)..בדברים שכתבתי, ומוזר לי לראות שכתבתי אותם, שהם היו ככה בראש שלי,
התכנונים שתכננתי, הדבר הזה שהעסיק אותי כל דקה ודקה במשך היום,
היום אני יודעת שזה זמן שכ"כ בוזבז, בוזבז כי הגעתי לנקודה הזאתי ושהייתי בה הבנתי שבעצם
אין כלום, שבעצם אי אפשר לעשות כלום..רק להשלים, אז בזמן האחרון כמו שזה חוזר לי,
גם נהיה לי חור בבטן, חור כזה שאני יודעת שלעולם לא יתמלא, אבל מכירה את זה שיש חור, ואז
נושבת רוח? והרוח עושה עוד יותר רע, כי היא "מדגישה" את החור..
נו שוב פעם אני עם הדימויים שלי
את מבינה אותי בכלל?

השניה יצאתי מהמקלחת,
הרתחתי מים
ועכשיו הולכת להכין תה קינמון עם מעט חלב (מומלץ!! למרות הצבע המזעזע שנוצר).

כבר חוזרת

פשוט אני

אני שמחה לשמוע שהעננה שרבצה מעלייך עברה-חלפה לה, ואני מקווה שלא תחזור, ולפחות לא בקרוב! יפה שיצאת החוצה אתמול חרף מצבך, ואני שמחה שהצלחת להתאושש ולהרגיש טוב עם עצמך.

[להרגיש טוב עם עצמי... חלום נגוז רחוק].

כתבי לי רק מתי שיתחשק לך. בלי לחץ.

בהצלחה בבישולים והמשך יום נעים!

ו...אל תשכחי לעדכן מה בתפריט היום!

שלך באהבה,

כרונית.

החברה שלך נכנסת/נכנסה לבעיה חמורה, ולא פלא - אם היא רקדנית אזי היא כבר בקבוצת סיכון. בולמיה היא בור שואב שבהרבה מקרים פשוט אי-אפשר לצאת ממנו.

מה לעשות??

שאלה טובה... לתפוס איתה שיחה רצינית ולהסביר לה שזו לא הדרך לרזות, אלא זוהי דרך חתחתים להרס הגוף עד מוות. לצערי, בחברה שהיא נמצאת הבולמיה מאד נפוצה, כך שהיא צריכה הרבה כוח כדי לעצור את התהליך ההרסני הזה שהיא כבר נכנסה אליו.

להלן רשימה חלקית בלבד של הנזקים הצפויים אם היא תמשיך לדחוף אצבעות לאורך זמן: הרס כל מערכת העיכול העליונה (קיבה, שסתום קיבה, וושט, שריר הבליעה, לוע, גרון, שיניים), ריפלוקסים, הקאות לא רצוניות עד אי יכול לאכול, בצקת, התנפחויות, שט"דים ולגראנד פינאלה: שיבוש אלקטרוליטים שעלול להוביל לדום לב בשירותים.

שבת שלום!

כרונית.

שזו לא הדרך הנכונה והיעילה לרזות, אלא רק להרוס את עצמה, את גופה ואת נפשה עד מוות. צריך להסביר לה שהמדרון הוא מאד חלקלק, ושמהר מאד היא תאבד שליטה על ההקאות שלה. אתה גם יכול "לגולגל" בולמיה נרבוזה, ולמצוא המון חומר בנושא.

לילה טוב!

כרונית.

תודה על כל העזרה אבל עדיין לא הבנתי. אוקיי אני צריך לעשות שיחה איתה אבל עשיתי את זה כבר מספר פעמים וזה לא עזר
איך אני אמור לגשת אליה?

אני מאמינה שהדרך היחידה והטובה שאתה יכול לעשות מהצד שלך היא לגשת אליה בצורה
אכפתית, לא ביקורתית, אך זה לא אומר שהיא לא צריכה את זה..
אני מאמינה שהיא כן צריכה את היחס היותר נוקשה אליה בעיניין הזה, מלבד רק תמיכה חברתית,
כי לרוב הדברים האלה נובעים מרבדים יותר עמוקים שנמצאים בנפש, שזה הרבה יותר מאשר
"סתם" להרזות..ואתה אולי לא ממש מבין את זה..
קשה לי להציע לך שאולי לפנות לגורם יותר מבוגר, כי אני יודעת שמבחינתה זה עלול להיות מאוד
רע, זה עלול להיות אפילו טריגר שיתן לה את ה"פוש" לדחוף את עצמה עוד יותר לזה..
אל תחשוב יותר מדי, באמת כל כך יפה לראות את זה שהיא חשובה לך ככה, ושחשוב לך לעזור
לה, ואני מבינה שאת מתלבט עם עצמך אם בכלל יש לך דרך לעזור לה..
אני מציעה שבתור התחלה תנסה לדבר איתה שוב, כמו שאמרתי-בלי לחשוב יותר מדי,
ובאמת תאמר לה מה שכרונית הציעה לך, נראה לי מאוד נכון..

אני מקווה שזה יצליח לעורר אצלה משהו,
בנתיים מאחלת לך לילה טוב,

אני

ופה דווקא אין גשם, אך הכל קפוא, והייתי צריכה להפשיר את הרכב במשך כמה דקות כדי שיהיה ראוי לנסיעה.
השעה 07:30 בבוקר והשמיים שחורים כאילו אמצע הלילה...

מה שלומך, קרן אור?
קיבלתי את המייל שלך.. תודה רבה יקירה!

אני מרגישה קצת יותר טוב הבוקר...! ואם כבר הזכרת התעטשויות- גם אני בעסק, לצערי.

כרונית- אלף תודות על המייל שלך, אני מייד ניגשת לענות. מקווה שיש לך יום נעים! למרות הגשם...

ולכולן- שיהיה בוקר חמים ויום עוד יותר חמים וקל!

אוהבת,

בלונדי!

מאחלת לך גם בוקר נעים.אני עדיין בבית,הודעתי שאאחר לעבודה כי אני מקוררת נורא,אבל בנתיים העמדתי מרק על האש,שיהיה לכולנו כשנחזור...ביום כזה זאת ממש הצלה.
אשמח לשמוע ממך יקרה,אוהבת,
קרן אור

שהכנת מרק!! הלוואי עלי מרק בייתי... אני מרגישה כמו סמרטוט ואין לי כוח לכלום.
אבל לא כייף לך שאת מקוררת. מסכנה.

חשבתי לצאת מהבית, ללכת להסתובב אבל אין לי כוחות.
ומצד שני- לא בא לי להיות כל היום בבית.


אולי אלך לנוח מעט ואצא מאוחר יותר.



תרגישי טוב יקרה! ויום נעים וקל!


אוהבת,

בלונדי!

רציתי לספר לכן,
פגשתי היום מישהי שליוותה אותי המון בילדות שלי, הייתה איתי המון, מכירה
את העיניין שקר לי, אפילו צחקנו ואמרתי לה שהייתי קטנה היא הייתה מחממת לי את הידיים
בידיים הנעימות שלה...כן יש לה ידיים מאוד מיוחדות.
ואמרתי לה שכן גם עד היום זה נשאר הקור הזה שלי, רק התעצם יותר ויותר..
והייתה איתה עוד מישהי שהכירה אותי, ועוד מישהי שחברה שלהן, והמישהי הזאתי שלא מכירה
אותי, אמרה להן "תראו איך העיניים שלה מדברות" -אז חייכתי ולא הבנתי מה זה אומר, אז שאלתי
והן אמרו שהן מקרינות המון אור...ומה זה אומר? שאפילו בעיניים אני צריכה לעבוד על אנשים?
שאפילו העיניים שלי מצליחות לשחק? חחחחח זה מצחיק.
אבל זה נכון, אני באמת "מדברת" המון עם העיניים, סתם חשבתי על מה שהן אמרו לי.
אני תמיד אוהבת לפגוש כאלה אנשים שהכירו אותי שהייתי קטנה, באמת מאוד קטנה, יש איזה משהו
אמיתי בי שיוצא, לא יודעת למה..כי החיוך שנהיה לי על הפנים הוא חיוך אמיתי, לא משנה אם כרגע
אני מאושרת או לא, כאילו משהו מדבר מתוכי.
אגב הפגישה הייתה מקרית לחלוטין, ממש לא משהו מתוכנן, אנחנו נפגשות מדי פעם, כי בכל זאת
אנחנו לא גרות רחוק אחת מהשניה כל כך, אבל אף פעם אנחנו לא מדברות יותר מדי, רק אני באה
נותנת לה נשיקה ומה שלומך וזהו.

טוב חימם לי את הלב בקור הזה שיש בחוץ האמת..

בלונדי צאי החוצה אם זה יעזור לך קצת,
אני למשל כשאני נמצאת במצברוח כזה, אני חייבת לצאת,
כי הנטייה הטבעית שלי היא להיקבר מתחת לשמיכה ולא להבין בכלל
שאני נמצאת בדיכאון, אז אני פשוט מהתחלה יוצאת, הולכת לקנות בגדים..
האמת שזה מה שמצליח לעזור לי לכמה דקות...ובאמת שעוזר, לפחות לי.
או אפילו סתם לצאת עם חברה או מכרה לבית קפה.
לא להיותב אווירה לבד, לא להיות רק עם עצמך, כי אז ההרס יוצא החוצה כדי שלא
נהיה לבד, וזה כבר מצב יותר מסוכן..


שולחת לך לבבות של חום ומקווה שיגיעו אלייך עוד חמות.
פשוט אני

לא עניתי לך אתמול, כן הוא מבוגר ממני..אבל לא ביותר מדי.
ומזרק שוקולד זה אכן מבטיח! הזרקה מידיית לדם, ומהדם במהירות יתרה זה מתפזר
לכל חלקי הגוף השונים..
חזרתי לאוסודיום היום...נו קרן אור הולכת לצעוק עלי.
בדיוק עכשיו סיימתי!

טוב מקווה שיצאת לך לטייל קצת..
פשוט אני

מנוסודיום גלוטומט!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

קיבלתי את תשובתך, יקירה, ואני מקווה לענות לך עוד הלילה. אגב, גם היום ביצעתי נוהל "ויברח!", והיה לי נחמד מאד, ותיכף יהיה לי אפילו עוד יותר נחמד!...

קרן אור ופשוט אני - מספיק לריב שם!!! השם הנכון הוא: מ-ו-נ-ו-ס-ו-ד-י-ו-ם ג-ל-ו-ט-מ-ט. חחח... כן, כן - מונוסודיום גלוטמט זה השם.

וכעת, לאחר שמילאתי כרסי במרק חם ספק רותח אך ללא מונוסודיום גלוטמט, אפנה להתכונן למפגש חברתי נעים ואוהב... חבל רק שאני מתה מקור!

המשך יום נעים!

כרונית.

נשמע מעניין ומסקרן....
טוב ששתית מרק,באמת קר בחוץ,אולי תוותרי??
חחח..
המשך יום נעים.
ודי כבר עם המונוסודיום הזה!יש לי אלרגיה אליו!(אגב אין לי בבית מאכלים או תבלינים שמכילים אותו,אז לפחות בקטע הזה הסנדלר לא הולך יחף...)

קראתי היום באיזשהי מצגת משפט מעניין:ככול שמוח האדם מטורף יותר,הטבע כועס יותר(באנגלית זה נשמע יותר טוב).וזה גרם לי להקביל את זה לגוף שלנו ככול שנתערב במנגנון הטיבעי שלו,כך זה יתנקם בנו ויחזור אלינו כבומרנג.זה גם לא שאלה של משקל או לא,כל גוף בהתאם לנטיה שלו יתמוטט במצב כזה,השאלה מתי ולמה.
ואני כאן פרפרה,אין צורך להודות,ויותר מאשמח להיות חלק בתהליך בריא יותר.
קרן אור

פרפרה אהבתי את מה שכתבת..
אבל שתדעי לך שהמשפט הזה כתובבגדול על ספר "N.A" שמיועד לאלה שנגמלים מסמים,
יש לו הרבה סדרות לספר הזה, כל יום אם אני לא טועה עם לומדים "שיעור" -והפתיח שלהם
כל פעם מחדש כאשר עם נבגשים כקבוצה, זה הפתיח שלהם.
"אלי תן בי את השלווה לקבל את הדברים שאין ביכולתי לשנותם
אומץ-לשנות את הדברים אשר ביכולתי
ותבונה להבחין בי השניים"-האמת שגם אני מכירה אותו מגיל מאוד קטן.

טוב אני פה עם הקפה,
ומאחלת לך יום נעים
ולכולן..

פשוט אני

כמו שכבר נאמר פה, גם אני מאחלת לך שתמצאי את כל הכוחות לקום ולצאת מהמעגל המסוכן וההרסני הזה...
הלוואי ותצליחי...
אבל נראה שאת ממש כבר במצב רע מאוד.

שיהיה לך יום קל!

בלונדי!

תת-משקל הוא לא תמיד המדד. הרי זה התעתוע שבבולימיה- כלפי חוץ הכל נראה "בריא", אך בפנים הכל נהרס.
רק מי שלא מבין דבר בה"א, יכול לחשוב שבולימית בריאה, כי היא הרי "לא רזה מידי, היא בסדר"...

התעתוע מוכר, אני חושבת שבמקרה שלי הוא יותר לכיוון האנורקסיה, זה מה שהכי מתעתע...אם אני חיה על 500 קלוריות ליום, ומוציאה 1,000 ביום באימון כל יום, ששה ימים בשבוע ולפעמים גם שבעה - זה התעתוע הכי גדול...
אגב, לא הקאתי מהיום, כמו שהבטחתי לעצמי...

אני לא מבינה בכלל איך את עומדת על הרגליים....
אני זוכרת אותי בימים כאלה, פשוט גפרור תלוש וחסר אנרגיה לחלוטין!!!

מאחלת לך שתצליחי לגבור על זה ולהוציא עצמך משם!

סופ"ש נעים שיהיה לך!

בלונדי!

הנה אני כותבת משהו והולכת ועושה את אותו הדבר...
הקאתי.
מרגישה חרא.

פשוט חרא...



בלונדי.

יקרה את קרן אור, אמרתי שיגמר עוד לפני שתבואי???
כן כן בבוקר אמרתי לך..
ואת..."יש שם 60 מ"ל, הם בחיים לא יסיימו את זה" -נוווו את רואה!!
אני תמיד צודקת!

תודה על דברייך, תודה תודה תודה
ואין לי עוד מה להגיד
רק שאני אוהבת אותך
ולגביו-אני לא יודעת, באמת שלא...אני מרגישה רע שאני משאירה אותו ככה באוויר, והאמת הכי
עצוב זה שהוא לא קולט נראה לי...או שאולי לא רוצה להראות לי שכן.

תפסיקי לסנן אותי

אוהבת
פשוט אני


ובלונדי-תנסי להחזיק מעמד, אין לי מושג מה עובר עלייך, רק ברור לי שמשהו מאוד לא טוב,
אני מקווה שתמצאי את הדברים להאחז בהם,
אני למשל ברגעים האלה..חושבת על דברים של העתיד, על דברים שכדי שהעתיד הזה יגיע, לא אוכל
להמשיך בהרס הזה, וזה עוזר..לפחות לי, מהמקום שלי.
אני יודעת שאת חזקה, ואת גם יכולה למצוא את הכוחות שלך, את האמונות שלך.
תנסי רק להאחז במשהו, לראות את הנקודה הזאתי בעתיד..להאמין בה, לשאוף ולרצות להגיע אליה..
שזה יהיה המניע שלך...

פשוט אני
שמפה מישראל מקווה שתהיי בסדר, מקווה שתעברי את היום הזה, תנגבי את הדמעות,
ותגידי לעצמך שאת צריכה לקום מהמקום הזה, קומי
ואל תחשבי
ודי להקיא-זה רק מכניס אותך יותר עמוק, יותר עמוק ויותר בפנים

כן אני יודעת.... הקאות לא פותרות כלום, אני יודעת את הכל, יודעת הכל!

לפעמים נראה כאילו החיים רק מנסים להכשיל אותנו, כאילו הכל צריך להיות כל כך מסובך, כאילו כלום לא יכול לבוא חלק...

יהיה בסדר, אולי... בסוף!

בלונדי.

לפעמים פשוט צריך לקום מהמקום הזה,
אני חושבת שקמתי
היום אני יודעת שכמו שאף אחד לא יגיד לי שאני צודקת, שהכל נכון, שכל מה שיש לי בראש
נכון, אני יודעת, למדתי להאמין לעצמי,
כבר לא מחפשת הוכחות, במיוחד לא מהאנשים שהכי פחות יעזרו לי,
הרי מה חשחבתי? שמי שאני רוצה פשוט יודה וזהו?
כמה תמימה הייתי..?
באמת האמנתי..האמנתי שאני הוכיח לעצמי,
אבל היום אני יודעת שאני כבר לא צריכה את ההוכחות האלה, לא צריכה את האישור,
מה שברור לי ברור לי..
ומה רציתי?
לסכן את עצמי
להחזיר את עצמי לאותו מקום, לאותו מקום נוראי, רק שהפעם אני אבוא אליו מרצוני, אכנס לתוכו
מרצוני...רק כדי להפיל אותו?
לא היה אכפת לי בכלל מה יקרה לי, לא שינה לי אפילו,
רק רציתי ל"הפיל" אותו, ואולי הייתי מפילה את עצמי יותר עמוק ממה שאני יכולה להפיל אותו?
האם זה שווה?
עונש? למי עוזר עונש?
מה שנעשה נעשה, ולתקן אין ביכולתי
יש משפט שאומר:
"אלי
תן לי את השלווה לקבל את הדברים שאין ביכולתי לשנותם
אומץ-לשנות את הדברים אשר ביכולתי
ואת התבונה להבחין בין השניים"

מוזר לי לכתוב את זה פה,
בוודאי אחרי הרבה שנים שזה נכתב, האמת סתם הסתכלתי במגירה ששמורים דברים
שכתבתי, ומצאתי את זה..


מאחלת לכן ערב טוב,

אני

ברור לי למה זה עלה דווקא עכשיו...והאמת היא שמאתמול אני חושבת בדיוק על הקונפליקט הזה.מנסה לחשוב כמה זה יכול לעזור לך,מה מניע אותך,האם התועלת רבה על הנזק ואם כן,איזה מחיר תשלמי.
וכמו תמיד,התשובות נמצאות אך ורק אצלך.וברור לי שתצטרכי לסגור את אותו פרק אם זה להעמיד את האשם על דוכן העדים,או אם פשוט להבין ולהמשיך ולדעת שהיום אף אחד לא יכול לפגוע בך,כי באמת השתנית וגדלת מאז.
למילים של ילדה יש כוח משל מבוגר...וההבזקים הם דרכו של התת מודע להודיע לנו אני זוכר.וזה משהו שאי אפשר להמציא.זה משהו שהוחא אמיתי וקיים,וחבל שלא בדימיון.אבל הדימיון שלנו לא חולה,זה רק האנשים מסביב...
ניסיתי לחשוב מה הייתי עושה ואין לי תשובה.אני הייתי מנסה להוציא את הצדק לאור,כי כזאת אני,אבל מי אמר שזה נכון??מי אמר שהתשלום והלהתמודד עם זה שוב לא קשה יותר???
יקרה,האמת מוצאת דרכים לצאת מתוכנו.והשאלה איך אנחנו בוחרות להתמודד איתה היא החשובה,אבל צריך להתמודד,ולא להדחיק.ואני איתך בדרך,מוכנה לעמוד מאחורייך במה שתחליטי שהוא הטוב ביותר עבורך.
לילה טוב יקרה שלי,
קרן אור

קרן אור יקרה,
כבר העמדתי את מי שהיה צריך על "דוכן העדים" הפרטי שלי, הוא היה העד הראשי, שאר
ה"עדים" לא יודעים על מה הם מדברים, באותה תקופה עשיתי המון "סקירות" כלליות, מכולם..
ואצלו התשובות..אבל תשובות למה? למה אני צריכה תשובות? אם בכלל אין לי שאלות?
רק שאלה אחת גדולה שהיא "למהההההה??????"
אבל אין תשובה, ובוודאי שלא ממי שאני יכולה לקבל, ולדברים החולים שאנשים עושים, אין הסברים
הגיוניים.
אז כמו שאמרתי, נותר להשלים..ולהמשיך הלאה..
למרות הכאב, היום אני כבר הרבה אחרי אותו היום שהייתי תמימה, שהאמנתי שאני יכולה להעמיד
אותו במקום, כי אין לו מקום, ואין שום דבר שמוחק הכל.
היום אני כבר לא מוכנה לסכן את עצמי כדי להפיל אותו, כמו שאמרתי, בעבר זאת הייתה המטרה
העיקרית שלי, לא יכלתי לתפקד, רק כל היום המוח נתחן בסרטים, ואני שמחה שלא הצלחתי
להוציא את ה"סרטים" שלי לפועל, לא בטוח איפה הייתי היום אם הם היו יוצאים.
וזה בסדר, היום יש לי השלמה..היום אני יודעת שמה שקרה קרה, וזהו, אי אפשר לשנות ואי אפשר
לעשות שזה לא יהיה קיים, כי זה כבר היה, והיום נותר לי רק להמשיך לחיות..ובלי שום קשר לעבר.


אל תהיי מאחורי, תהיי ליידי,
תודה
את יודעת כמה התודה שלי גדולה??
אני יודעת שלא.

אוהבת אותך

פשוט אני

קרן אור יקרה,
כבר העמדתי את מי שהיה צריך על "דוכן העדים" הפרטי שלי, הוא היה העד הראשי, שאר
ה"עדים" לא יודעים על מה הם מדברים, באותה תקופה עשיתי המון "סקירות" כלליות, מכולם..
ואצלו התשובות..אבל תשובות למה? למה אני צריכה תשובות? אם בכלל אין לי שאלות?
רק שאלה אחת גדולה שהיא "למהההההה??????"
אבל אין תשובה, ובוודאי שלא ממי שאני יכולה לקבל, ולדברים החולים שאנשים עושים, אין הסברים
הגיוניים.
אז כמו שאמרתי, נותר להשלים..ולהמשיך הלאה..
למרות הכאב, היום אני כבר הרבה אחרי אותו היום שהייתי תמימה, שהאמנתי שאני יכולה להעמיד
אותו במקום, כי אין לו מקום, ואין שום דבר שמוחק הכל.
היום אני כבר לא מוכנה לסכן את עצמי כדי להפיל אותו, כמו שאמרתי, בעבר זאת הייתה המטרה
העיקרית שלי, לא יכלתי לתפקד, רק כל היום המוח נתחן בסרטים, ואני שמחה שלא הצלחתי
להוציא את ה"סרטים" שלי לפועל, לא בטוח איפה הייתי היום אם הם היו יוצאים.
וזה בסדר, היום יש לי השלמה..היום אני יודעת שמה שקרה קרה, וזהו, אי אפשר לשנות ואי אפשר
לעשות שזה לא יהיה קיים, כי זה כבר היה, והיום נותר לי רק להמשיך לחיות..ובלי שום קשר לעבר.


אל תהיי מאחורי, תהיי ליידי,
תודה
את יודעת כמה התודה שלי גדולה??
אני יודעת שלא.

אוהבת אותך

פשוט אני

נשמע שעברת התעללות נוראית....
אני לא יודעת מה ולמה, אבל אני שמחה שזה היום מאחורייך....!
ואני מקווה שמי שגרם לך לסבול, משלם יום-יום על המעשים שלו!

בלונדי!

יקרה את קרן אור, אמרתי שיגמר עוד לפני שתבואי???
כן כן בבוקר אמרתי לך..
ואת..."יש שם 60 מ"ל, הם בחיים לא יסיימו את זה" -נוווו את רואה!!
אני תמיד צודקת!

תודה על דברייך, תודה תודה תודה
ואין לי עוד מה להגיד
רק שאני אוהבת אותך
ולגביו-אני לא יודעת, באמת שלא...אני מרגישה רע שאני משאירה אותו ככה באוויר, והאמת הכי
עצוב זה שהוא לא קולט נראה לי...או שאולי לא רוצה להראות לי שכן.

תפסיקי לסנן אותי

אוהבת
פשוט אני

זה לא ימים, זה כבר יותר מזה....

את נשמעת לי במצב ממש גרוע, לא אוכלת, מתאמנת באובבסיביות, מקיאה... בטח שתרגישי שאת מתה מרעב.
תגידי? איך יש לך כוח בכלל ללכת על הרגליים?
את לא מפחדת??
את לא חושבת שהגיע הזמן לתת לגוף מנוחה?

ומה עם הבחור הנחמד שלך??? יש חדש? כולנו מחכות לשמוע...

שיהיה לך ערב נעים!

בלונדי.

אני קודם שתיתי תה ירוק, וכעת אני עם קפה שחור!! יאמי!!!!!!!!!!!!!

קשה לספר פה, ולי אישית בכלל קשה לספר... תודה על הדאגה!

עומד להסתיים הקשר??? אני לא כלכך יודעת איפה את עומדת עם זה, אז אני לא יודעת מה להגיד לך.

שיהיה לך ערב נעים וחמים!

בלונדי!

תגידי איך את שותה קפה שחור עכשיו???
ומתי תלכי לישון בדיוק?
זהו סיימתי מקלחת רותחת עכשיו..והתחלתי עם המחשבות, ואני לא יודעת מה לעשות לגביו,
באמת שלא..
הוא טוב מדי, מקסים מדי..וממהר מדי.
זה החלק כנראה הלא טוב, אבל אולי רק לא טוב בעיני.

בא לי מזרק שוקולד ממקס ברנר
קרן אור איפה את??????????
בא לי משהו חם ומתוק.
טוב שימשיך לבוא לי.. חחח

בלונדי תגידי יש לך תאריך חזרה משוער במקרה?? הכוונה חזרה לישראל.!

טוב אני פה במחשב בנתיים, עושה סדר במשהו שאני צריכה לדבר עליו שבוע הבא,
לא יודעת אפילו מאיפה להתחיל..
פפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפ

אני

קודם כל- השעה אצלי היא שעתיים פחות מבארץ, כך שעוד סביר לשתות קפה בשעה 17:00 אחה"צ. בהחלט בסדר. ואני רגילה, שנים של שתיית קפה שחור, ושנים של שתייה מוגזמת שהייתה סותמת את הרעב, כולנו מכירות את זה. בלי סוכר או סוכרזית, כמובן!! ובלי חלב, בעעעעע!!

בקשר לבחור... בן כמה הוא? בגילך? מבוגר יותר?
אמרת שהוא ממהר מדי. אבל את לא חייבת למהר לשום מקום. את יודעת, וקשר לא חייב להגמר בגלל זה. תדברי איתו, תגידי איך את מרגישה ותגידי בדיוק מה הקצב שאת רוצה בשביל כל דבר...

אף פעם לא טעמתי "מזרק שוקולד"... נשמע מבטיח!

המשך ערב נעים!

בלונדי!

רק עכשיו נכנסתי הביתה,ושיגרתי לך מייל תשובה.
כיתבי לי,שלך באהבה,
קרן אור

אוווו קרן אור
מה שלומך?
התגעגעת אלי????

היום לא אכלתי מוסודויום..אכלתי סלט מאוד מאוד עשיר בצהריים,
ואפילו לפני כמה דקות אכלתי אבוקדו (אוהבת???) עם פתית כזה.

טוב נשיקות לך

אלף תודות, על הכל... חיממת לי את הלב!
הכנתי אוכל טעים לארוחת הערב, חבל שאני לא יכולה לשלוח לכן שם קצת, לך ולכרונית... ואולי גם פשוט אני הייתה אוהבת...!

היה לי יום לא קל... הרבה מחשבות שליליות, אבל הוקל לי קצת כאשר עמדתי במטבח והתעסקתי בהכנת ארוחת הערב. זה תמיד משפר את מצב רוחי, זה כמו אומנות...

ומה שלומך? איך היה היום שלך? מקווה שהכל בסדר. ספרי משהו!

נשיקות ותודה-תודה!!!

בלונדי.