פורום הפרעות אכילה - תמיכה - יש לך שאלה?

ברוכה הבאה לפורום.לפי מה שאת מתארת(הפחד מעלייה במשקל),וה-BMI הגבולי שלך,נשמע שיש לך הפרעת אכילה.ואני שמחה שאת מטופלת,כי ככל שמגיעים לטיפול מוקדם יותר,כך סיכויי ההחלמה גדלים.
לגביי הצבא-אני לא יודעת איזה משקל נקרא גבולי מבחינת הגיוס,אבל אני כן חושבת שעלייך לציין שאת מטופלת וסובלת מה"א.אז נכון אולי זה ישפיע על הגיוס ברמה כזאת שלא ישלבו אותך בתפקידים שיש בהם לחץ(כי הרי ידוע שה"א מחמירה עם הלחץ).אאני מניחה שהם כן יתייחסו אלייך אחרת,כי בכ"ז את מראה נכונות להבריא ונמצאת בטיפול,ואת צריכה שהם גם יאפשרו לך להמשיך אותו.
אני מאחלת לך רק בריאות,ואני כאן כמו שאר משתתפות הפורום,כדי לסייע לך,אם את צריכה,בתהליך ההחלמה.
שבת שלום,קרן אור

שלום לך,

האמת היא שאין לי מושג מה קורה היום בצבא. אני הייתי חיילת לפני מיליון ואחת שנה (טוב, לפני למעלה מעשור), כך שאני לא יודעת מה קורה שם היום. אני מניחה שעקב ההתפשטות של מגפת הה"א חל שם שינוי ביחס לעניין, אם כי שוב - אני רק מניחה ובעצם אינני יודעת כלום.

לשאלותייך -

כעקרון, את מחויבת לומר את האמת בתצהיר רפואי ואם את בוחרת להסתיר - את זו שיכולה להיפגע מכך. כן, בוודאי שיש משקל מינימום לגיוס, בדיוק כפי שקיים גם משקל מקסימום, אך אין לי מושג מהו משקל המינימום שלך לשם גיוסך. כן, בוודאי שהצהרתך על ה"א עלולה להשפיע על תפקידך בצבא. זה גם הגיוני. האם יש תפקיד מסוים שאת חושקת בו וחוששת שתפסידי אותו אם תצהירי על הפרעת האכילה שלך?

אני חושבת שמעבר לכל השאלות הללו את צריכה לחשוב על עצמך ועל בריאותך. גיוס לצבא עם ה"א גורם בדרך כלל להידרדרות במצב עקב שינוי השגרה הקיצוני והתנאים המלחיצים. אז קחי בחשבון שאם תסתירי את העניין ומצבך , חלילה, יתדרדר - סודך יתגלה ואז יכולים להעביר אותך לתפקיד אחר. אני מאחלת לך שתרגישי טוב ושתיחלצי כמה שיותר מהר ממלתעות המחלה.

לילה טוב!

כרונית.

ניסיתי להכנס לכאן קודם,אך המחשב מסנן אותי...חחח..
קיבלתי את המיילון שלך יקרה,אני בסדר,גם הבן שלי עם אפיזודות של חום,שהולכות ובאות בהתאם לאדוויל+אקמול.ולא לא נראה לי בסוף שזאת דלקת בדרכי השתן,כי היום הדחיפות כבר הסתדרה...מה שיותר מתאים לי זאת אנגינה,למרות שהמשטח המהיר של אתמול יצא שלילי.אבל יכול להיות שזה רק התחיל ומוקדם מידי....
את עוגת השוקולד הכנתי רק אחה"צ.לפני כן פשוט יצאתי לסידורים,אספתי את הילדה מהגן,אכלנו צהריים,ונכנסתי לישון.אחה"צ בעלי יצא עם הילדים לפארק הקרוב,עד שהחום הכניע את בני.אבל אני הספקתי לאפות(יצא מושלם,בצירוף עם כדור גלידה!),ולבשל ארוחת ערב מושקעת.שבסוף רק אני ובעלי אכלנו...
אני כבר יודעת מתי היום הולדת שלך,ולמה בעצם שלא תביאי עוגה לעבודה??אין לי בעיה להכין עבורך,בתנאי שכלת השמחה תטעם.....(מותר לך תאמיני לי...תהני קצת!).אני מבינה שאת בחופש,גם אני נהגתי לקחת יום חופש ביום הולדת שלי,אבל כבר כמה שנים שמשהו בעבודה "נופל" בדיוק על התאריך הזה.
טוב אני הולכת להרדים את הילדים,אהיה כאן יותר מאוחר.
נשיקות,קרן אור

היי! מקווה שאת ישנה בנעימים מבלי להתעורר לטיפולי חולי שונים. מקווה שבנך חש טוב יותר ושלא עולה לו החום. מסכנון קטן... אני תמיד רגישה לסבל, אבל כשזה מגיע לילדים - שם אני נשברת. מסכנים... למה מגיע להם לסבול?? אני זוכרת שכשאני הייתי חולה בלי סוף בילדות, אמא שלי לפעמים היתה ממלמלת "אוי אלוהים, שיעבור אלי, שיעבור אלי..." , ואני הייתי חושבת לעצמי בלב - מה היא, מטומטמת? היא רוצה להיות חולה? אבל היום, למרות שאינני אמא בעצמי, אני מבינה את זה לחלוטין.

יקירה שלי - אני יכולה "לתקתק" איזו עוגה שאני רוצה (למרות שהמיקסר מקולקל), אני פשוט לא רוצה. למה אני לא רוצה להביא עוגה לעבודה? כי אני לא רוצה להתאמץ ולבזבז כוח וזמן עבור אלה שעובדות אתי. מבחינתי לא מגיע להן.

באשר לחופש - אז ככה: אני מעולם לא לקחתי חופש ביום-ההולדת שלי. אך השנה החלטתי לקחת פשוט כי אני רוצה שקט לעצמי ולפחות לא להיות בעבודה. האמת היא שזה התחיל בתור בדיחה. הן הסתלבטו עלי ושאלו אותי באיזה מטעמים אני אפנק אותן ביום-ההולדת שלי (אמרתי לכן שהן "בונות" עלי). אז "שלפתי" להן בצחוק מבלי לחשוב פעמיים "חחח... תקפצו לי! אני לא פה!" וככה זה התגלגל עד שהפך לעובדה מוגמרת, לפחות מבחינתי...

יפיופה שלי, תיכף אני כותבת לך.

לילה טוב ומבורך!

כרונית.

שמחה לשמוע שישנת הבוקר מעט יותר מהרגיל וש"חפפת" קצת בנקיונות... את ממש עייפה, אה? מקווה שארגנת לעצמך ערב רגוע עם טלוויזיה ומוזיקה טובה, כמו שכתבת, ושצליחי לאגור קצת כוחות בסוף השבוע.

מרק משקית? זה כימיכלים טהורים! לא מתאים לך, מומחית בריאות שלי...
נראה לי שהעדר הגז היה רמז מלמעלה - די למרקי השקיות!
האמת היא שמרקים הם המזון היחיד שאני מסוגלת להכין בקלות, בהנאה, וגם בהצלחה. כך ששקיות לא נכנסות אלי הביתה.

לגבי יום ההולדת - יום חופש הוא must!
מכיוון שהתאריך חסוי אברך אותך כבר עכשיו ואומר מניסיוני (יום הולדת 30 לפני זמן קצר), בסופו של דבר, זה עובר כמעט בלי להרגיש...
ואמא שלי תמיד אומרת שכל שנה צריך לחגוג קצת יותר. אבל אולי את מאלו המסתייגים מימי הולדת באופן תמידי? בלי קשר לגיל?

סיימתי סרט רע ב DVD, ונראה לי שלמרות השעה המוקדמת אכנס למיטה עם ספר עד שארדם.
שולחת לך כוחות (לעמוד על הרגליים ומול הלחצים), לא שיש לי כל כך הרבה, אך מוכנה להתחלק במה שיש!
לילה טוב יקירה,
שלי.

כן, אני באמת עייפה, או, לפחות, הייתי. ואילו עכשיו, בשעה עשרים לשתיים בלילה/בוקר, אני בשיא הערנות, והאמת היא שממש מתאים לי לצאת לריצה עכשיו. מאד נעים בחוץ עכשיו (ירדתי לזרוק זבל). רק מה - קצת מפחיד בשעה הזו... אז נראה לי שאכלא את חשקי זה בקרבי...

באשר לנקיונות - האמת היא שלא כ"כ אכפת לי שלא שטפתי את כל הדירה היום. הדירה גם כך מבהיקה מכיוון שכל יום אני מטאטאה, מנגבת אבק ומדיחה באקונומיקה את השירותים וכל הכיורים, וגם את הסמרטוט של המטבח. ובכלל, מי הספונג'ה של היום יצאו נקיים לחלוטין...

בקשר למרק - האמת היא שאני לא שותה הרבה מרק שקיות, ואני לא שותה הרבה מרק בכלל. סתם התחשק לי משהו מלוח וחם. מצחיק שאת פירשת את העדר הגז כך, מכיוון שאני פירשתי אותו כ- "כרונית, מישהו למעלה החליט שאת לא צריכה לאכול היום" (קרן אור, לא לדאוג! ביצעתי עריקה למחנה הבישול במיקרו!).

לגבי המומולדת - קודם כל, תודה על האיחולים המוקדמים! שנית, כפי שכתבתי לקרן אור, עד היום מעולם לא לקחתי חופש בימי ההולדת שלי. אני מאד רגישה לתאריך הזה, לא יודעת למה. כנראה שנולדתי מתוסבכת...

איזה ספר את קוראת? משהו מעניין?

לילה טוב ושבת רגועה!

כרונית.

ושוב הצלחת לשעשע אותי בתגובתך...
אך את יודעת, יקירתי, שהקול הזה שאומר "את לא צריכה לאכול היום" הוא בראשנו בלבד. אותו הקול שלוחש, ולפעמים צועק, כל מיני הערות נבזיות ומכוערות. וחבל שהוא שם, וחבל שקשה כל כך להשתיק אותו.
כך שאני עדיין דבקה בטענתי שתקלת הגז משמעה "בשלי לך משהו מזין, טעים, בריא ותהיי שבעה ומסופקת"!.
מילא אני, שבקושי מסוגלת להכיו חביתה, אך בשלנית שכמוך צריכה להתרחק גם מהמיקרו!

ואכן, בימים האחרונים מזג האוויר בשעות הערב והלילה נעים עד מאד. מנצלת אותו לטיולים ארוכים עם הכלבה, אך אף פעם, אבל אף פעם, לא מתעורר בי חשק לרוץ... זו אחת הפעילויות השנואות עלי, למרות שהגיע הזמן שאשפר את הכושר האירובי שלי.

אם קראתי נכון נרדמת רק בשש בבוקר... אני התעוררתי בדיוק בשעה זו! ככה זה כשמכבים את האור בחצות.

שאלת מה אני קוראת כרגע - קשה לי לענות כאן בשל חשש חשיפה.... ובקצרה - קוראת סיפור קצר בשפה זרה שאותה אני לומדת כבר כמה שנים. זה סיפור מקסים ומרגש של סופרת מפורסמת אך הקריאה כמובן איטית הרבה יותר מאשר קריאה בעברית או באנגלית. אך יש לזה גם יתרון - אני מתעכבת על כל פסקה ולא "רצה קדימה", וזה כיף גדול.
אך באופן יחסי הקריאה של הטקסט הזה כמעט שוטפת, בקושי זקוקה למילון, וזה גורם לי להרגיש שבהיבט זה התקדמתי לא מעט בחודשים האחרונים. ונשאר לי רק עמוד!

טוב יקירתי, מקווה שהלילה עינייך יעצמו קצת יותר מוקדם,
לילה טוב,
שלי.

אני שמחה שקמת ליום יותר מעודד.וכן,מבינה לחלוטין את ההרגשה כשהבית נקי,גם לי יש את זה,עד כדי כך שאם הבית מלוכלך אני מרגישה פשוט "בסטרס" ומקטרת כל היום....כאילו זה מקרין על הרגשת "הנקיות" מבפנים...(למרות שמבפנים אני ממש מרגישה לא "נקייה")
העוגה יצאה טעימה מאוד!אני פחות מכורה לעוגות,שוקולד וממתקים עושים לי את זה יותר..
אני מקווה שאת נהנית לך מערב שקט.כמה אני מתגעגעת לזה!לדממה והשלווה...
טוב יקרה,נשתמע יותר מאוחר
קרן אור

מתי שלחת? אני מקווה ששמרת עותק בדואר היוצא. ובלי שום קשר שלחתי לך מייל בעשר וארבעים כמדומני... מקווה שקיבלת.

עבר עלי יום סביר למדי. הבוס שלי הבריז היום, כך שהיתה אווירה נינוחה יותר. גם את הקניה הקבועה של יום חמישי ביצעתי כבר אתמול (כי נותרתי ללא מצרכי יסוד...), כך שהיום חזרתי לי חיש קל הביתה לאחר העבודה. רציתי ללכת לעוד כמה מקומות, אבל פשוט לא היה לי כוח.

ומה שלומך את? את צודקת, זה אכן מבאס כשתוכניות משתנות ברגע האחרון, אבל אין מה לעשות ואי אפשר לשלוט בכל כפי שלבטח היינו רוצות, וחבל...

מתוקה, תרגישי טוב ורפואה שלמה לבנך!

ממני.

אני חושבת שקיבלת את המייל,כי ענית לי לגביו...
קרן אור

תודה לכולכן, חברות יקרות, על הדאגה והשאלות הרבות.

האמת היא שאין הרבה מה לספר, היה מצב רוח רע וכמעט חלף לו.
קרן אור - שאלת האם זה יותר ממשהו "שטחי", אז רציתי לפרט קצת:
התסכול והלחצים שנובעים מהעובדה שהכיוון העתידי שלי אינו ברור ושממש כרגע אני בהספק עלוב מבחינה מקצועית הם סיבות עמוקות מאד למצב רוח רע... אי אפשר להתעלם מהן ולספור רק את הדברים הטובים שבחיי כרגע ואת ההשגים שלי. אך כמובן, כמו שכבר כתבתי פעמים רבות, זהו מעגל כזה. כי אי שביעות רצון מהתקדמות בתחום המקצועי ובלימודים גוררת מייד אי שביעות רצון מעצמי באופן כללי. ואי הוודאות כלפי העתיד מטרידה גם היא.
אך בכל אופן, היום קמתי במצב רוח של "דאגות בצד, עכשיו לעבוד!" וזה בהחלט עזר. גם ריחוק מהבית ליום שלם הועיל לי.

בנוסף, אני תמיד מתקשה לחזור לשגרה. זו לא עצלנות כזו שגורמת לי להתאבל על סופה של החופשה והחזרה לעבודה. אלא, כשאני בחופש, רחוק מכאן, אני פשוט אוהבת את עצמי יותר... מאמינה שהתחושה הזו מוכרת גם לכן. קל לי יותר לקבל את עצמי כשאני רגועה יחסית, נחמדה הרבה יותר, ישנה טוב, כשיש לי מספיק זמן לקרוא ולשקוע בחלומות בהקיץ.

בקיצור, אני לא מעוניינת להגדיר את הימים האחרונים כ"תקופה רעה", כי בכוונתי לחסל את המצב רוח העגמומי באופן סופי כבר מחר!

ודבר אחרון בעניין הערות הסביבה: השבוע פגשתי את הורי, ושמתי לב שאימי המתוקה מביטה בי במבט מוזר ביותר. בסופו של דבר שאלתי אותה מה היא רוצה ממני והיא אמרה: "רק רציתי להגיד לך שעלית קצת במשקל ואת נראת ממש יופי, אבל פחדתי שתכעסי עלי או תעלבי או תפסיקי לאכול כבר מחר!".
טוב נו, לאמא מותר, נכון? הסברתי לה שאני מתאמצת מאד לא לנקוט בשום אמצעים לירידה במשקל, ושכל עוד היא לא משתמשת בפועל "ש.מ.ן", או מעירה הערות נבזיות (כגון - "את צריכה לשים קרם עיניים"), הכל בסדר...

אז לילה טוב יקירותי, זה הזמן להסיר את כל הלחץ מהכתפיים ולהתחיל להתכונן לסוף השבוע!
נשיקות רבות,
שלי.

אני שמחה ששיתפת אותנו במחשבות שלך.כן לצערי אני יודעת עד כמה לפעמים הטרדות מהעתיד "מגמדות" כל הצלחה של העבר...מן פחד כזה שיגיע רגע ובו לא נדע לאן פנינו מביטות..ואין לי פתרון,ואני מניחה שגם אילולא היה לי הוא לא היה אפקטיבי עבורך,כי כל אחת מוצאת את הדרך שלה להביט קדימה.את יודעת לימדו אותנו בקורס משהו שמצא חן בעיניי,והוא:אם אתה לא תחליט מה הדרך שאתה רוצה ללכת בה ומהי המטרה הברורה,הסביבה תעשה זאת במקומך.אני מאוד מאמינה בזה,אם כי אני יודעת שכרגע זה ממש לא מנחם אותך.וכמו תמיד אני יודעת שזה "משברון" של כמה ימים,ולא משהו שילווה אותך בתקופה הקרובה.הפחד מהעתיד,גם לי יש את זה.גם אני היום לא אחת מוצאת את עצמי מהרהרת אם בעתיד אצטער על מה שעשיתי עכשיו,אבל אני יודעת שאין לי ברירה אלא לזרום.אז כן יש ימים כאלו גם,אבל טוב שהם נגמרים!!!
וכן,הלוואי וכולנו לא היינו חייבות לעבוד לקום מתי שבא לנו,להיות רגועות,לא בלחץ כל הזמן..אין יום שעובר שאני לא מפנטזת על זה...ברור לי שהחיים שלנו היו ניראים אחרת.אבל אין מה לעשות.

הבן שלי בסדר,יש לו חום של 38.5 ונראה מה יהיה מחר.מה שלמדתי זה שאסור לתכנן כי מחר בניתי על ארוחת בוקר עם בעלי(כמה זמן לא היינו ביחד בימי שישי בבוקר),אבל זה מתבטל!איזה באסה...
טוב אני עייפה ומוטשת,והבחילות חוזרות להן שוב הלילה...אז אני פורשת ומאחלת לך ולכולנו לילה נעים,ואיזה כיף מחר חופש!!!
אוהבת קרן אור

תודה רבה על התגובה היפה כל כך!
כתבת דברים נבונים כל כך, אני צריכה לקרוא זאת שוב כדי להפנים, קצת מאוחר עכשיו...
חבל לי שתכניותייך למחר בבוקר נגנזו, אך את יודעת, עוד שבוע יהיה עוד בוקר שישי ומקווה שלא יהיו בו שום תקלות או מחלות!
איחולי החלמה מהירה לבן ונשיקות לילה טוב עבורך,
שלי.

אני שמחה לשמוע שהחצופה התנצלה! כמובן שאי אפשר לשכוח, אך לפחות היא הואילה בטובה להתנצל!!
אני מקווה שדברי העידוד שלי עזרו שהלכת בראש מורם היום!!!

אני עובדת על עוד מתנות.....

המשך יום נעים!!!

נשיקות וחיבוקים!

בלונדי.

מה שלומך??
אני לא יודעת ללכת בראש מורם,הכתפיים שלי תמיד שמוטות ותמיד מעירים לי על זה...הרגל של שנים להסתכל על הריצפה...אבל כן הלכתי עם בטחון של מה אני שווה....
ואני מחכה לעוד מתנות...............חרשתי כבר על המתנה הראשונה,למרות שעוד לא שבעתי ממנה,ספק אם בכלל.
אני מקווה שאת מבלה לך עם האורחים,נשיקות,
קרן אור

כדי שלא ימחק...
בלונדי-לא התכוונתי להפחיד אותך פשוט חשוב לי שתהיי "מכוסה" מכל הכיוונים...ורציתי להגיד לך שאני מעריצה שלך!!!!!!!!איזה מתנה מיוחדת ומופלאה,אין עלייך את כשרונית בטירוף!
כרונית-שלחתי לך מייל יקרה.הבנתי שלא היית כאן בלילה כי הלכת לישון מוקדם,אז אני שמחה שעשית זאת ושהעדרותך נבעה מזה...למרות שהתגעגעתי מאוד!!!!!!
שלי-מה שלומך??אני מקווה שאני טועה אבל אני מקבלת רושם שבתקופה האחרונה יותר קשה לך עם עצמך,ומשהו עובר עלייך מעבר לשגרה היום יומית הלוחצת.יקרה אני כאן אם מתחשק לך לשתף,את יודעת כולנו עוברות שלבים כאלו,גם אני עברתי בשבועיים שלא היית כאן "משברון" ויחד היה לי יותר קל...אני שוב-מקווה שזה סתם תחושה שלי...אבל אם לא את יודעת לאן לפנות,נכון??
רציתי להתעמל היום,אבל ניטרלתי את עצמי,למרות שאני קצת מרגישה כאילו כן הייתי צריכה...אבל לא חשוב.בכל אופן אני מתחילה להתעייף,אז אם לא אשמע ממכן הלילה,רציתי לאחל לכן לילה שקט ונעים,ללא נידודי שינה
שולחת לכולכן חיבוק אוהב,
קרן אור

מה שלומך? אני מקווה שתקומי לבוקר אחר של תובנות חדשות שמוכנות להיתרגם להתנהגות שתיטיב עמך. צר לי שעבר עלייך יום כ"כ מבאס, אבל את יודעת איך זה בימים שכאלה - "אם משהו לא הולך - כלום לא הולך". זה טבעי שהגעת לדמעות בבית, כי ספגת עלבון פתאומי, לא צודק ולא פשוט, והיית צריכה לעבד אותו עם עצמך.

ונכון מאד - את צריכה להדוף את הדחף להשיג רק מאה עגול ובפול גז גם במחיר של פגיעה בעצמך ובמצבך. אם אותו גורם בעבודה ידרבן אותך לנהוג בצורה שתפגע בך ושתדרדר אותך - אולי לא כדאי בכלל. מתוקה, הרפי מעצמך, ותמיד תשאירי לעצמך מרחב נשימה. שיגרתי לך עוד כמה מילים במייל...

ואני בסדר, תודה. כרגע יש לי סחרחורות איומות אז אני אלך לישון סוף-סוף...

חיבוק ואהבה!

כרונית.

אני מצטערת לשמוע שאת במצב רוח לא משהו. כתבת משהו במרומז למטה, אבל בכל מקרה אני מקווה שכבר עיבדת את המוקד של זה ושתרגישי יותר טוב.

אני פיזית מרגישה יותר טוב, תודה. הפרקים פחות מורגשים כרגע, והדלקת בעין פחות חריפה מאתמול.

גם אני חושבת שלהעיר למישהו על איך שהוא נראה זה בכלל לא מנומס. אני לא מבינה איך אנשים מרשים לעצמם לירות את החיצים הפוגעניים האלה, כי אני בחיים לא אעשה דבר כזה. אני אשתוק ואמשיך לכלוא את מחשבותיי בקרבי. אני מאמינה שזה קשור לחינוך - אנשים שלא חינכו אותם תמיד "יפליצו" מהפה. בגדול זה קשור לתרבות הישראלית, או לתת-תרבות הישראלית במקרה זה...

אז... שיהיה לך בוקר מאיר מחר!

כרונית.

שמחה לשמוע שאת מרגישה יותר טוב, אך עצוב לי שאת מודאגת כל כך...
מקווה שתוצאות הבדיקות יגיעו בקרוב ותוכלי להרגע ולטפל בעצמך כמו שצריך.
לא רציתי להדאיג אותך יותר, ועדיין מקווה שלא מדובר במחלת הנשיקה, אך גם אם כן - זה לא סוף העולם... תקופה של הרגשה לא טובה וזהו, (גם) זה עובר! הרי כבר עברת דברים קשים יותר, נכון?
עדיין עמוסה בסידורים וארגונים לקראת הביקור? מקווה שאת מוצאת קצת זמן לפעילויות החביבות עלייך למרות הלחצים.
כאן אין חדש, יום עמוס בעבודה וגם נפל עלי "תיק" לא קטן - לעזור לאיזה חבר משפחה בנושא מסוים. כך ששוב פספסתי את שעת ארוחת הצהריים שלי ותכף יתחילו לרעוד לי הידיים.
אכתוב לך שוב בהמשך,
יום נעים בנתיים!
נשיקות, אני.

ההודעה שלך הגיעה לאחר שכבר שלחתי את הודעתי.. אז לא ראיתי שאת פה בכלל.

כן, אני מקווה שאין כל סכנה במה שעובר עלי ונחכה לתוצאות הבדיקות!

יאללה לכי לאכול!!!!!!!!!!!!!!!

המשך יום מהנה!!

נשיקות!

בלונדי.

אני רואה שאין פה אחף אחת....
אני הספקתי לעשות סידורים בכל הבית, לקפל כביסות, לבשל ולנקות!!

כרונית- מצפה לך הפתעה הערב כאשר תשובי...

שיהיה לכולכן המשך יום נפלא!!!

בלונדי.

את רואה? אם בצעת את כל הסידורים הנ"ל ועדיין נותר בך כוח לבוא ולכתוב, הכל יהיה בסדר!
אז נוחי לך, תאכלי היטב, ונפגש בהמשך!
חיבוקים חזקים,
שלי.

איך את מרגישה כעת? איזו חמודה, הדאגה שלך אכן נשקפת על פני הדברים... אבל אל תדאיגי את עצמך כך סתם! אם זו אכן מחלת הנשיקה, אז זה אמנם מעיק וממושך, אך זה יעבור מבלי להשאיר בך עקבות או צלקות כאלו ואחרות. ואני מבקשת ממך לא להפליג בדמיונות למחוזות לא רצויים! את מתבקשת להישאר במחוז הזה...

לשאלתך - המחלה הזו (מונוקליאוזיס) נקראת בעממיות "מחלת הנשיקה" כי שני הוירוסים שגורמים לה מועברים בנשיקות, דרך הרוק... אז אמנם השם רומנטי, אך כל השאר - לא...

ולגבי ההפתעה הכ"כ נעימה שהכנת לי... את פשוט מדהימה! ואת ממשיכה ללוות אותי גם עכשיו, בעת הקלדת אותיות אלו! תודה-תודה יקירה, ואני רוצה עוד!!! (נכון, קרן אור?). הפירוט - במייל, שכבר שוגר ליעדו.

לילה טוב ונשיקות אמיתיות!

כרונית.

מקווה שאת נהנת בקורס שלך ומתרעננת קצת מימי העבודה השגרתיים!
מעניין שכולנו סובלות מאלרגיות... חייבת לציין שמצבי משתפר משנה לשנה, היו כמה התקפי סתיו אך הם חלפו בנתיים. כבר לא נוגעת בתרופות לאלרגייה ומקווה שלא אזדקק להן לעולם - שנאת את תחושת הטשטוש והיובש שהן מעוררות.
כך שגם אני מכירה היטב את דלקות העניים האיומות האלו, והשימוש בעדשות הרי מחמיר את המצב... מקווה שיעבור מהר!
לצערי לא היה לי זמן לתרגיל הנפלא שלך הבוקר, התעוררתי באיחור ויצאתי מהבית חצי ישנה. בכל מקרה, מצב רוחי הרבה יותר טוב, לא משהו מזהיר במיוחד אך השפל של אתמול עבר.
אחד הגורמים לדכאון הקטן של אתמול היתה אכזבה ממשהו מסוים "שהצליח" (ולא במכוון...) לפגוע בי אתמול על הבוקר. ובאופן לא מפתיע כלל - חלמתי עליו בלילה... כך שלמרות ששמרתי בבטן את האכזבה והפגיעה הקטנה, כביכול פתרתי את הסוגיה בחלום ושמתי את האירוע הזה בצד.
תרגישי טוב יקירה ושמרי על עצמך, מצפה לשמוע ממך בשעות הערב!
שלך, שלי.

מה שלומך?? הבנתי שהרגשת לא טוב אתמול. אני מקווה שקלקול הקיבה עבר ושהמצב חזר לתקינותו. אני מפחדת מקלקלולי קיבה, כי אני לא רוצה להקיא, אז אני כמעט נמנעת מאכילה בחוץ. אני פיתחתי פחד מאכילה בחוץ, ואני לא מדברת על הפחד המפורסם המלווה להפרעה, אלא פחד אחר ש"מפחד" ממזון מזוהם ומקולקל.

טוב, מסתבר שבלפתח פחדים אני אלופה.

כן, אני די עמוסה, למרות שבתכל'ס טרם יצא לי ממש ללמוד. ותאמיני לי שאת לא צריכה לבוא ולקשור אותי. להפך- לא יזיקו לי כמה אמפטמינים כדי "להכניס להילוך"...

שיהיה לך לילה טוב ורגוע!

אוהבת מאד,

אני.

והתגעגעתי! מה שלומך? אני מבינה ששוב את מרגישה תחושות של חולי?? איזו באסה... טוב, אני מבינה שאת ממתינה לתוצאות הבדיקות. אז בואי נמתין ונראה מה הלאה. אולי תלכי שוב לרופא לפני קבלת התוצאות? ואיך עבר עלייך היום חוץ מזה??

אני בסדר, אפשר לומר. לא הייתי פה (ושם) אתמול כי הייתי תשושה לחלוטין, ופשוט צנחתי למיטה באפיסת כוחות. בבוקר התעוררתי עם דלקת בעין וכאבי פרקים, ונכנסתי עוד יותר לדכאון.

די, נמאס לי! אני רוצה לישון! ובשעות שלי!!! אני לא יכולה להמשיך ככה יותר...

היום עבר לי לא משהו. העירו לי "הערות שומן/רזון" בעבודה ועצבנו אותי, אך הפעם ביכרתי לשתוק. ואני לא בטוחה שנהגתי נכון, כי מבפנים אני מרגישה שאני נאכלת כאשר אני מבליגה. אבל כבר אין לי כוח להתעסק עם האנשים, לפחות לא היום, אז אני שותקת.

בערב יצאתי לקפה עם חברה. איך שהגיע הקפה שלי, תוך פחות משתי דקות הוא כבר היה הפוך, אבל הפוך לגמרי, על הרצפה, בקול נפץ נחמד. "הו, מזל טוב!" - צהלו האנשים והפנו מבטים, ואני רק ניסיתי להיזכר איך זה קרה, כי הסתבר שאני גרמתי לזה. "קפה הפוך-הפוך!"- צהל המלצר עם הסמרטוט- "בפעם הבאה תזמיני קפה ישר!".

גיחי-גיחי, צחוק של פסיכי.

ואני רק רציתי הביתה...

לילה טוב.

כרונית.

צר לי לשמוע שהיה לך יום מחורבן קצת (סליחה על ההגדרה), אבל אני מקווה שמחר תתעוררי ליום שמח ונעים. לכולנו יש ימים כאלה מעצבנים... אז אל תקחי את זה קשה. מחר כבר הכל ייראה טוב יותר.

לא היית פה ואני סבלתי מחולשה נוראית וחום במשך שבועיים וחצי. לא היה ברור למה. ועדיין לא ברור. הרופא עשה לי בדיקות והתוצאות שלהן טרם הגיעו. בינתיים קיבלתי תרופות שכנראה באמת עזרו, כי הרגשתי השתפרה. אבל היום שוב התחלתי להרגיש מאוד לא טוב! לא יודעת מה קורה... אני מפחדת!! אני מחכה לבדיקות, לראות מה קורה איתי...! החוסר וודאות משגע... וכמובן מפחיד! אך נקווה שיהיה טוב! כעת אני כבר מרגישה מעט יותר טוב... למזלי!

מאחלת לך לילה טוב ונעים וחלומות פז!!!

אוהבת,

בלונדי!

מסכנה שלי... אולי זו מחלת הנשיקה? מקווה שלא, אך זה יכול להסביר את החום והחולשה שהולכים ושבים...
בכל מקרה, נוחי כמה שיותר והמתיני בסבלנות לתוצאות הבדיקה. אני יודעת שקל לומר זאת, אך בכל זאת, נסי לא להלחץ יותר מידי. העיקר שבצעת בדיקות, ואני בטוחה שבקרוב יתברר מה תפס אותך.

אני מרגישה קצת יותר טוב, וכמו שאמרת, פשוט יום מחורבן ואי אפשר להמנע משכאלו. חזרתי מארוחת ערב עם חבריו לעבודה של בן זוגי, די משמים, אך כפיצוי קפצנו אחר כך לדרינק קצר, רק שנינו.
אז עכשיו אני כבר תשושה מאוכל ויין (למרות ששתיתי ממש מעט), צרבת קלה כמובן, וישר למיטה!

תשני טוב יקירתי, וקומי מחר כמו חדשה!
נשיקות,
שלי.

נו את רואה? היום התחיל על רגל שמאל אבל היה לכם לפחות בילוי קצר משלכם... למרות הצרבת!

קרן אור כבר אמרה לי שהיא חושבת שזו אולי מחלת הנשיקה.... מעניין שגם את מזכירה זאת. אולי זה באמת זה. את יודעת איך אומרים זאת באנגלית? כי אני אשאל את הרופא אולי מדובר בזה... אמאל'ה איזה פחד!! תודה על האיחולים ונקווה שהכל יעבור בשלום! נמאס לי כבר מזה. הפסדת את כל תקופת הקיטורים שלי פה... חחחחח!!

יאללה שני היטב ובלי צרבות!! וקומי ליום חדש ומאיר מחר!!

ליל מנוחה!!
אוהבת,
בלונדי!

אני בסדר עכשיו,עדיין במשרד,אחרי ארוחת צהריים(כן אצלנו אוכלים ב-12),והבחילות התרחקו ממני.אתמול זה ממש הגעיל אותי,ותוך כדי עברו לי פלאשבקים משנים קודמות...אבל זה עבר וזה מאחוריי.כנראה שתמיד תשאר לי רגישות לאוכל לא הכי טרי...
שלי-מה גרם להרגשה שלך יקירה??את יודעת גם לי היו ימים קשים בשבועיים האחרונים,ואין מה לעשות לכולם יש את זה ללא קשר לה"א.הרעיון העיקרי זה כן לבכות,כן סתם לשבת בחוסר מעש,אבל לדעת שאנחנו מקציבים לזה רק יום,ומחר מחר לקום ליום חדש ולחייך לעצמנו במראה...גם אם זה נראה אבסורד זה תמיד עוזר,שווה לנסות..
בלונדי-למה היית טרודה??בגלל הביקור הקרב ובא או שהיה שם עוד משהו???אני מקווה שאת נהנית לך עם בעלך,ושההרגשה הטורדת נעלמה לה

קרן אור- גם לי יש רגישות לאי אלו מזונות. זה כנראה תמיד ישאר כך, משהו ש"הרווחנו" ביושר משנים של התעללות בגוף... צריך לנתב בין הדברים ולאכול כמו צריך, שתינו יודעות מה עושה לנו רע, אך לעיתים מתפתות... נכון? חחחח

טרדו אותי אי אלו מחשבות, בעיקר בנושא הביקורים הצפויים לנו.. זה דבר חדש בשבילנו ולכן מעורר מחשבות. אבל חות מזה לא היו לי מחשבות טורדניות או רעות... רק סתם מחשבות על מה מצפה לי.

כואב לי הראש והתחלתי שוב להרגיש לא הכי טוב.. אוף! אני מקווה שזה לא ימשיך שוב ויגרר לדברים לא חיוביים!

טוב שיהיה לכן המשך יום "פרוודקטיבי" כמו שאתם רוצות...

נשיקות!

בלונדי.

שמחה שאת טרודה מעניינים חיוביים.
את עדיין על אנטיביוטיקה???כי אני מקווה שלאור ההרגשה שלך היא עושה את תפקידה..אבל גם אל תאמצי את הגוף שלך יותר מידי,ואולי תילכי לישון כמה שעות,הרי לא ישנת בלילה כמעט...אני כמעט תמיד מרגישה אחרי שינה של אפילו חצי שעה יותר טוב...אולי תנסי??
קרן אור

אכן שכבתי לנמנמם על הספה וחלמתי חלומות מוזרים על קבוצת ה"א ואשפוז... מוזר!!
ו-כן, אני עוד עם אנטיביוטיקה, היום זה היום האחרון...

ו..אני עובדת על משהו לשלוח לך ולכרונית, שכבר הבטחתי מזמן...

יום נעים!

בלונדי!

האם קיבלת את המיילים ששלחתי לך אמש מהכתובת החלופית שלי?

איזה כתובת חדשה???לא נראה לי שקיבלתי את המיילים הללו....

באמת היה לי מוזר שלא ענית לי..... ועכשיו אני מבינה למה. אני אנסה לשחזר את המיילים..

עלה לי חום, שוב!!! אני על סף שגעון! לא מבינה מה קורה לי! למה שוב יש חום? אני כבר ממש מתחילה לפחד.... אולי משהו רע מאוד קורה פה?! אמאל'ה!! הרופא אמר לי להיות בקשר איתו ביום חמישי ואז הוא יידע מה אומרים הדברים... אז אחכה למחרתיים ואתקשר אליו. ואם ארגיש רע מחר, אעשה זאת כבר מחר!

נמאס לי להיות חולה!

טוב אני הולכת לראות אם אפשר לשלוח שוב...

להת' בינתיים!

בלונדי!

המצב שלך מדאיג אותי,לטעמי אם החום במגמת עלייה תפני לרופא עוד מחר,יכול להיות שהאנטיביוטיקה לא מתאימה לך וצריך להחליף סוג,או שצריך לוודא שאכן מדובר באמת במה שהם חושבים....
קיבלתי עכשיו את המייל ששלחת לי.
אני תכף יוצאת לפיזיותרפיה(כל ימי שלישי),מקווה שתרגישי יותר טוב,
נשתמע יותר מאוחר
קרן אור

כן גם אותי זה מדאיג... אני כבר לא יודעת מה לחשוב. כנראה אפגוש את הרופא בקרוב מאוד! האמיני לי שכבר ממש נשבר לי מזה!

היום כבר מאוחר להתקשר אך אעשה זאת מחר על הבוקר... נקווה שתהיינה כבר תוצאות הבדיקות ונהיה יותר חכמים! אמאל'ה.. לא רוצה לחשוב מה זה!

קיבלתי חשק רציני לעוגה בעקבות תוכנית אחה"צ מקומית שראו הכנת עוגות. ממממ... אז חטאתי לי פה בשתי בראוניז עשירות עם שוקולד ואגוזים!!! מממממ אבל עכשיו יש לי קצת צרבת... טוב אין מה לעשות!

טוב יקירה, תהני לך בפיזיוטרפיה ונשתמע בערב..

נשיקות!

בלונדי!

גם אני כאן, למרות השעה המוקדמת, ולמרות שהלכתי לישון ממש לפני כמה שעות בודדות. קמתי ממחשבות.. הראש טרוד וזה תמיד מפריע לשינה. אז אני פה עם הקפה הראשון ואיתך!!

צר לי לשמוע על תקרית האוכל של אמש, אבל אין מה לעשות... יופי שעברת את זה וזהו! ושהיום לא יהיה זכר לדברים האלה ותרגישי טוב!!

אצלנו מאירה השמש מאוד מאוחר בבוקר, וזה נראה כאילו ממש לפנות בוקר עכשיו... אבל שטויות!

יקירה, שיהיה לך יום מוצלח שם עם כל הניירת!

כרונית- באמת לא שמענו מילה ממך. רק "תצייצי" ותאמרי כמה מילים... !!!


שיהיה לכולכן יום נפלא!! חיובי ונעים!!!

אוהבת,

בלונדי!