פורום הפרעות אכילה - תמיכה - יש לך שאלה?

איך את מרגישה?
הבנתי שגם אלייך שבה האנגינה, ודווקא ברגע זה בו את אמורה לטפל בכל כך הרבה אנשים...
כתבת שדברים לא קורים סתם - נכון, הרי גם הגוף וגם הנפש מאותתים כשהם במצוקה, ובשלב מסוים עוברים לצרחות.
יודעת שזה קשה, או אפילו בלתי אפשרי, אך את חייבת לספק לעצמך מנוחה אמיתית כדי להפסיק את מעגל האנגינות הזה. הרי כל עוד את עובדת, מטפלת בילדים החולים, דואגת לסבתך סביב השעון, לא תחלימי באופן מלא.
תסירי מעט עומס לכמה ימים, נראה לי שאין ברירה... ואז אולי תוך כדי מנוחה יחסית יהיה לך מעט זמן לחשוב על כל מה שעבר עלייך בתקופה האחרונה, על כל הדברים עמם את מתמודדת, ותגיעי לאיזה פורקן רגשי קטן שיקל עלייך את המשך הדרך.
מקווה מאד שבפתח עומד לו שבוע קל יותר עם חדשות טובות בלבד...
הרבה נשיקות,
שלי.

מה שלומך הבוקר? אני מקווה שהמצב רגוע. אני שמחה שיצאת לבלות אתמול ושנהנית! את זקוקה לכך עכשיו יותר מתמיד. באשר למחשבות הרעות.... אוי ואבוי לך, בלונדי!!! תיזהרי!!! אנא ממך - העלי על הכתב את כל המחשבות הרעות ותני לנו לפרק אותן ביחד אתך. עדיף שנפרק אנו אותן, מאשר שהן יפרקו אותנו...

שתהיה לך שבת נעימה ורגועה!

המון אהבה,

כרונית.

מאד הצטערתי לקרוא על תחושותייך הקשות בימים אלו.
עייפות, חוסר פרטיות, וכל מה שעבר עלייך בשבועות האחרונים הם טריגרים מצוינים לתקופה קשה... אין מה לעשות. אלו באות והולכות מידי פעם, אך כולנו חייבות ללמוד איך להתמודד עימן ולהפיק מהן לקחים חשובים להמשך.
כתבת שאולי זה טוב שיש סביבך אנשים, כך שאין לך אפשרות לשקוע במועקה. מכירה היטב את ההרגשה הזו, אך במובן מסוים זוהי החלצות מדומה מהרגשות השליליים.
הקושי הוא להתמודד עם המועקה, לנסות להבין מה הגורמים לה ואיך אפשר לפתור אותה, בלי לשקוע, בלי להדרדר. כלומר, לא לנסות להטביע אותה עמוק בבטן, אלא לתת לה לצוף, לתת לה ביטוי ממשי, ולא לאפשר לה להפיל אותך מטה.
הלוואי והייתי יודעת איך עושים זאת... אני מהצוללות עמוק פנימה אל תוך המועקה. אך ברור שיש למצוא פתרון אחר.
אז אם יש לך כוחות וזמן, כתבי לנו קצת, או אולי קודם כל כתבי לעצמך, ועצם העלאת הדברים על הכתב והשיתוף יסייע מעט.
והכי חשוב - אם יש עם מי לדבר על כך עשי זאת, אל תשמרי בבטן. האם בעלך יודע איך את מרגישה? את וודאי חוששת להעמיס עליו כרגע את "הצרות" שלך, אך אל תשכחי - ואת אמרת לי זאת בעצמך אם איני טועה - אתם יחדיו גם ברגעים הקשים, ואני בטוחה שהוא יתעצב מאד לדעת שאת חווה כרגע קשיים שכאלו מבלי לאפשר לו לעזור לך מעט.

יקירה, מקווה שקמת היום עם חיוך על הפנים ולב קל יותר. שיהיה לך יום מקסים, ממתינה לעידכונים.
נשיקות,
שלי.

זוקי חביבה, אני חושבת שקיבלת מאתנו תשובות מלאות עוד בפנייתך הקודמת, כמו גם בפניותייך בכל הפורומים האחרים. אין לנו מה להוסיף על כל מה שכבר נאמר.אם תרצי לשתף אותנו יותר ולעדכן בהתפתחויות - את יותר ממוזמנת.

לילה טוב!

כרונית.

מה שלומך? אני שמחה לשמוע שנפתחת מול הפסיכולוגית שלך ושהיתה אווירה נעימה. הטיפול עצמו לא ינעם לך בהרבה מקומות, אולם אני מאמינה שרק טיפול שורש עמוק יכול לעזור ואולי אף לפתור את הבעיות. אני מאחלת לך בהצלחה בהמשך הטיפול, ואנחנו תמיד כאן אם את רוצה להמשיך ולשתף.

שתהיה לך שבת נעימה!

כרונית.

שמחתי מאד לקרוא שהיתה לך חוויה טובה אצל הפסיכולוגית, ושגם התקשורת עם אמך טובה ותומכת.
זה נכון, רק אם תהיי מוכנה לעזור לעצמך אחרים יהיו מסוגלים לסייע לך להחלים ולשקם את גופך ונפשך.
אז אל תוותרי, התמידי בטיפול, בחשיפה של הקשיים והמצוקות, ותראי שעם הזמן הכל יהיה קל וטוב יותר.
שבוע טוב מתוקה, ובהצלחה!
שלי.

מצטערת לשמוע שלא טוב לך,שהתחושות עולות וקשה לך.אבל אני מאמינה בך יפה שלי,אני יודעת שאת מסוגלת לגבור על הקשיים.תמיד תזכרי כמה קשה עבדת והתאמצת כדי להגיע למקום טוב יותר.ואת יודעת שאני כאן,תמיד,אם את רוצה להוריד ולשתף יותר.אל תשכחי שאת בלי הכדורים,וזה משפיע על המצב הנפשי,אבל אני בטוחה שתוך פרק זמן קצר את תצליחי להתייצב.
גם אני לא בתקופה מי יודע מה,מאמינים שסבתא שלי לא תשרוד את השבת(התאריך הרישמי של האזכרה של סבא שלי הוא מחר,מסתבר),הרופא ילדים בדק אותי אני עם תחילת אנגינה וכמה שחיכיתי לישון צהריים הכאבים בעצמות לא מניחים לי..אבל אני מאמינה שדברים לא קורים סתם,למרות שאני עוד לא מבינה את המסר,אני יודעת שבסוף יהיה טוב.רק צריך להחזיק מעמד.
זה נשמע כמו קלישאה,אבל זה מה שהחזיק אותי שנים ארוכות.
טוב אני הולכת לשכב קצת כל עוד הילדים ישנים.
מקווה שיהיה לכולנו שבת רגועה יותר וללא לחצים נפשיים.
נשיקות,קרן אור

צר לי לשמוע על תחושותייך הלא נעימות, ושלא לומר רעות. אני מזדהה אתך ויודעת בדיוק איך את מרגישה, יקירה. אני מקווה שהשעות שנקפו מאז כתיבת ההודעה אוששו אותך קצת, ושאת מרגישה יותר טוב. כדאי לך לעשות סיבוב בחוץ, באופניים או ברגל (אא"כ יורד אצלכם גשם זלעפות, כמובן). אין לי כ"כ איך לשנות את הרגשתך הזיפתית, למעט לשלוח לך חיבוק דובי ולהציע לך לנוח כמה שיותר ולעשות משהו שאת אוהבת (ספר באנגלית? אמבטיית קצף? אני בטוחה שלך יש רעיונות יותר טובים).

אצלנו, אגב, הגשם יצא להפסקת סיגריה (תיכף הוא ישוב), ובינתיים תפס את מקומו אתמול סוג של שרב סתווי. והיום מזג-האוויר כאן די רגיל לעונה.

קיבלתי את מכתבך מהיום, תודה. אענה לך עליו מאוחר יותר, ובינתיים שלחתי לך עכשיו שוב את העותק ההוא ששוב הלך לאיבוד.

תרגישי טוב ושתהיה לך שבת מרגיעה!

אוהבת מאד,

כרונית.

לא ממש הבנתי - האם את שוב חולה? החום הגבוה וההקאות תקפו גם אותך?
מחזיקה אצבעות (גם ברגליים...) שכל המחלות הללו שתקפו את משפחתך יחלפו במהרה.
יש לך עזרה היום? בעלך? אמא? זה ממש יותר מידי, לא מפתיע שבסופו של דבר את קורסת. שום גיבור-על לא יכול לעמוד בכל זה...
תרגישי טוב יקירתי, תשמרי על עצמך ודאגי למנוחה כמה שתוכלי.
אשוב מחר בערב, מקווה שעד אז הכל ישתפר.
שלך,
שלי.

תודה על התגובה יקירה.לא החום והקאות עדיין לא תפסו אותי(ומקווה שזה גם לא יקרה),אבל הגרון שוב כואב לי,ויש לי חולשה בכל הגוף,ולחץ בריאה הימנית,אני מקווה שאני לא מתחילה שוב אנגינה.ולא,היום אין לי עזרה עד שלוש בצהריים,כי בעלי בעבודה.תיכף אני יוצאת שוב לרופא,קבעתי תור.הוא בטח חושב שאני היפוכונדרית,אבל עד היום תמיד כשחזרתי שוב לצערי היו ממצאים שונים...
נשיקות ותודה על הדאגה,
קרן אור

זה מה שאני נואמת לך בערך מהיום הראשון שהכרתי אותך - להוריד הילוך קטן ולספק לעצמך ספייס, כי אחרת - את כבר יודעת. ואני יודעת שקשה ליישם את זה כהלכה, אבל כדאי להתאמץ ולחשוב איך אפשר ללכת לקראת זה בתנאים הקיימים, ואני מאמינה שאפשר. אפילו שינוי קטן עשוי לעזור. זה יהיה רע מאד ורע לכולם אם חלילה תתמוטטי, ובטח אם תפני חלילה ל"מפלט אחר"! חס וחלילה! אין שום "מפלט אחר"! את חייבת לשמור על עצמך למען עצמך ולמען משפחתך, ובייחוד עכשיו, בתקופה קשה זו. כולם צריכים אותך בריאה וחזקה.

יקירה, אני באמת מצטערת לשמוע על כל ההתפתחויות החדשות, והלוואי והיתה לך יותר עזרה בכיוון הזה. אני מתפללת שהמצב ישתפר, ושסבתך תעבור את היממה הקריטית בשלום.

השביתה הצפויה לא קשורה אלי, לפחות לא בשלב זה. שלחתי לך מיילון (בנוסף על ההוא מאתמול בלילה).

מתוקה, תהיי חזקה ואל תאבדי תקווה!

כולנו אתך!

אוהבת מאד,

כרונית.

אני יודעת שאת נואמת לי את זה מהיום הראשון,ובמצבים כאלו,אני יודעת עוד יותר כמה את צודקת.ולכן כתבתי לך את זה.למרות שבאמת קשה ליישם את זה כי כשיש לך שני ילדים חולים עם הקאות בבית,לא יודעת מהיכן למצוא את הזמן לטפל בעצמי.ולא אין לי עזרה כרגע כי אימי שקועה בהכנות לאזכרה ובדאגה לאבי.אני כרגע מרגישה לא טוב ואני מחזיקה את עצמי לא להקיא,כל ארוחת הערב עולה לי,נראה לי שזה בגלל האנגינה עם שילוב של הגועל מהקאות של הילדים.
טוב אני מקווה לשמוע ממך בהמשך הערב,
מאחלת לך ולכולנו שבת שלום.
שלחתי לך מייל לפני 10 דקות.

צר לי על כל החולי, ואני מתפללת לשיפור במצב שלכם שם. לגבייך ולגבי הילדים - בסופו של דבר זה יעבור, אז אל תישברי! נכון, זה כבר באמת טו מאץ' וזה מעצבן ומייאש, אבל זה יעבור, ואז את תחזרי להיות אמא בריאה לשני ילדים חמודים ובריאים, ואז גם תוכלי לחשוב בבהירות הלאה. הדבר שמעיב על כל זה הוא החורף הקרב, שלפחות בשבילי הוא אומר "מחלות", ומן הסתם גם אני אתפוס לי ברננה איזו אנגינה חריפה או שפעת או שניהם ביחד - למה לא?? מי אמר שהאחת פוטרת מרעותה? טוב, מה אני אעשה? ככה זה אצלי. נקווה שלא, אבל תמיד אני נכנסת לכוננות. זאת גם אחת הסיבות לכך שאני שונאת את החורף.

יקירה, עניתי לך למייל.

שיהיה רק ליל מנוחה ושקט ורוגע!

אוהבת מאד!

כרונית.

בואי ננסה לחשוב קצת אחרת, לפחות הבוקר (האמת, מקווה שלא תתעוררי עד שעות הצהריים ותשלימי קצת שעות שינה...):
- גרון מדגדג וסחרחורות: אולי תנסי להתקיפם בקצת סטרפסילס, תה עם דבש, וארוחת בוקר מזינה והרבה הרבה מים?
- עשית תוכניות לסוף השבוע? נפלא. תהיי שבעת רצון אם תכסי חצי מהתוכניות, ושימי בצד את התסכול מאי הביצוע של החצי השני.
- את תחושת ה"אכלתי יותר מידי" מהשבוע החולף נסי להחליף ב"מגיע לי, הרי זה סוף שבוע ועבדתי קשה כל כך".
- עשי דבר אחד שאת ממש אוהבת היום, גם אם זה נראה לך לא מוסרי, בזבזני (זמן או כסף...), מטופש.
-- על כל מחשבה שלילית נסי לעלות במוחך המבריק גם אחת חיובית, משמחת.
- צאי לטיול ערב להריח את ריחות הסתיו, הרי הוא קצר ביותר במדינתנו ההזויה.

מודה בכך שאני נשמעת כמו טקסט אינפנטילי ממגזין נשים, אך כל אלו מסייעים לעיתים לשיפור מצב הרוח...
מקווה מאד שסוף השבוע שלך יעלה על ציפיותייך בסופו של דבר, ובעיקר - תרגישי טוב!

עבר עלי לילה קשה של התקפי אלרגיה, אין לי תרופות כלל וטוב שכך. הרי בסופו של דבר ההתקפים הללו עוברים. הבעיה היא שאחריהם אני חשה חלשה וכעורה, העניים נפוחות, שפתיים יבשות, אף אדמומי. וכל זה לא מסייע לשיפור ההערכה העצמית שלי.
כנראה שלא יזיק לי להעביר את סוף השבוע מחוץ לעיר, האוויר וודאי יהיה טוב יותר ולא תהייה לי הזדמנות לבדוק את דמותי במראה...

אז יום טוב יקירה, אשוב בשבת בערב לבדוק כיצד התפתח סוף השבוע.
שלך,
שלי.

תודה, שלינקה, על תגובתך המפורטת והאכפתית. האמת היא שהטיפים שסיפקת לי מוכרים לי מעצמי, ואני בהחלט משתדלת ליישמם על בסיס יומיומי, אך לפעמים קצרה ידם מלהושיע מול התחושות הלא נעימות שלי כלפי עצמי. יש גם ימים כאלה. אך בכל זאת - תודה רבה על תשומת הלב.

ולגבייך - מדוע לא להשתמש בתרופות נגד אלרגיה, במידה והן אכן מועילות לך, במחיר של תופעות לוואי כאלו ואחרות? ברור שטיב תופעות הלוואי ועוצמתן מהוות כאן שיקול מכריע. אני חושבת שגם הגרון שלי פיתח סוג של אלרגיה, או שזאת התחלה של אנגינה. אבל לא נראה לי שזאת אנגינה, לפי סוג המיחושים שלי לפחות. טוב, נחיה ונראה. "סטרפסילס", אגב, לא עוזר לי, וגם מעולם לא עזר.

ולדעתי סופ"ש מחוץ לעיר יאושש אותך, ואולי אף יעזור לך להתרחק מהאלרגן, אא"כ את אלרגית לשינויי העונה. מה שבטוח - הוא יעזור לך בהרמת מצב-הרוח.

שתהיה לך שבת נפלאה ורגועה!

כרונית.

כן, כמו שכתבתי - ברור לי שהטיפים הנ"ל הן סדרת קלישאות מוכרת. אך בכל זאת, לעיתים יש להם הצלחה מסוימת בשיפור מצב הרוח ברגע נתון. אך כמובן, הם חסרי אונים כאשר מדובר בניסיון לשינוי תודעה ודפוסי מחשבה...
עם הזמן הבנתי שהקושי האמיתי אינו מתבטא בניסיון להקדיש זמן איכות לי עצמי ולהעניק לעצמי רגעים המתמקדים רק בדברים אהובים (קריאה, קניות, מה שזה לא יהיה...), את זאת אני מסוגלת לבצע די בקלות. הקושי הוא לשכנע את עצמי שאני ראויה ליחס נעים וטוב מעצמי אל עצמי.
מתנחמת בעובדה שלפחות מאלו שסביבי אני מצפה ליחס רך ותומך.
התעללויות מהסביבה לא אספוג...

מקווה שעבר עלייך סוף שבוע נעים וקל בכל זאת, ושהצלחת לנוח ולהשלים שעות שינה. ובעיקר מקווה שהגרון המדגדג לא התפתח למחלה משום סוג שהוא.

אני בהחלט אלרגית לחילופי עונות, שאר האלרגיות שלי כמעט ונעלמו עם השנים. וביום חמישי היה מזג אוויר מוזר לגמרי.
אך מעדיפה להמנע מתרופות כי בניגוד לאנגינות, התקפי אלרגיה עוברים מעצמם. ואילו התרופות מעוררות אצלי תופעות לוואי שנותרות גם לאחר שעובר לו ההתקף, בעיקר יובש ותשישות. ואם מדובר בשימוש של כמה ימים מופיעה לה אפטיות מסוימת. וזו לא בריאה כלל.

סוף השבוע שלי היה הזוי למדי, אך אכתוב על כך בהמשך.

יום נפלא ושבוע קל יקירה!

כן, ברור לי למה את מתכוונת. גם אם אני מפרגנת לעצמי משהו שאני אוהבת לעשות, אח"כ אני מרגישה שאני צריכה לשלם על זה. אז מה זה אומר? שאני לא יכולה לפרגן לעצמי תחביב בשקט כאחד האדם? כנראה.

הגרון שלי הפך ממדגדג לשורף, אבל היום אני כבר יודעת למה. שוב התחילו לעלות לי מיצי עיכול מתוך שינה, וזה גורם לגרון שורף ולרגישות גבוהה. אני צריכה לחזור לקחת כדורים.איזו באסה... (הפסקתי על דעת עצמי, בניגוד מוחלט להוראת הגסטרו. נו, מה אני אעשה שיש לי בעיה עם כדורים??). אבל לפחות זאת לא אנגינה - "חברתי משכבר הימים" ושנואת נפשי!!!

לגבי הסופ"ש שלך - אני מקווה שזה לא גרם לך לגבש דעה שלילית על דתיים או על חוזרים בתשובה. העיקר שבסוף יצא לכם לבלות בפסטיבל כמו שרציתם. אם אני חושבת על עצמי בהקשר הזה, אז זה קצת מצחיק אותי, כי בסך הכל הגעתי מחינוך בבי"ס דתי, אך כלפי חוץ אני נראית חילונית למדי. בכל מקרה, מי שינסה להחזיר אותי בתשובה - יש לי הרבה מה לענות לו, כי הרי אני יודעת הרבה ומכירה את השפה שלהם....

לילה טוב והמשך שבוע קל!

כרונית.

כן, אני כאן בשעה מוזרה שכזו. אחרי מפגש ארוך עם חברה אהובה, עייפה מאד אך לא יכולתי להתאפק ולא לבדוק את התרחשויות הערב בפורום...
וכותבת לך כי הרי יש סיכוי סביר שאת ערה עדיין, למרות שקראתי שאת מתכננת פרישה מוקדמת. אך מוקדם זה יחסי, נכון? (:-

מקווה שכאב הגרון עדיין לא התפתח למשהו חמור יותר, ושניתן לעצור זאת כבר עכשיו... עוד לא התחיל החורף, זה לא הזמן לאנגינות ושפעות! אלו כדורים את אמורה לקחת? חבל שהפסקת, אך לא נורא, העיקר שהם זמינים לך ותוכלי להקל על הכאב. וחוץ מזה, מבינה היטב את "הבעיה עם הכדורים", בהמשך לדיון הקודם על האלרגיות... ככה זה. לפעמים לומדים בדרך הקשה!
וגם אותי תקפה עכשיו צרבת קלה, בגלל אלכוהול הפעם, אך הטמס לא אכזבו ונראה לי שמצפה לי לילה שקט.

חשוב לי להדגיש שאין לי, וגם אין לי כוונה לפתח גישה שלילית כלפי דתיים או חוזרים בתשובה. כלל לא. אך קשה לי להתמודד עם מסיונריות, או עם טענה שיש דרך אחת המתאימה לכולם.
היו לי בעבר לא מעט שיחות מרתקות עם דתיים ודתיים-לשעבר, על יהדות, דת, אמונה. שיחות שעוררו בי שאלות שונות ואפילו צער מסוים על כך שחונכתי רחוק כל כך מהמסורת היהודית. אך אלו תמיד התנהלו מתוך כבוד הדדי, מתוך עניין הדדי, וללא ניסיון לשנות את דרכי החשיבה או תפיסת העולם שלי (שאלו, דרך אגב, השתנו לא מעט לאורך השנים, אך לא בכיוון דתי).
אני תומכת נלהבת של הרעיון "איש באמונתו יחיה", לעולם לא אפגע באמונתו של אחר או אפריע במכוון את שלוותם של אנשים מאמינים. אך באותו האופן, אני מאמינה שעליהם לכבד את חילוניותי, ושחילונות אינה בהכרח בורות, או העדר דרך, כיוון ותוכן.

ובכל מקרה, הזוג הנ"ל נוטה למיסיונריות בכל תחום בו הם מאמינים, אם זה בודהיזם (פופולארי...) בעבר, יהדות היום, מזון אורגני ומיחזור אין סופי של כל חפץ.
לרגע ממש התחשק לי להסביר להם שמזון אורגני-טבעי זה יופי, ממש נפלא, אך שלפני שאני עוברת לתזונה המבוססת על טחינה וגרגרים שונים, אני צריכה ללמוד לאכול כמו אדם נורמלי. אי אפשר לעבור מקיצוניות אחת לאחרת בפרק זמן כה קצר.
אך זה כמובן לא היה המקום או הזמן לווידויים שכאלו!

לילה טוב יקירה, מאחלת כל טוב לך ולגרון הדואב.
שלי.

אני שמחה שפירגנת לעצמך את המנוחה.זה מה שניסיתי לרמוז לך,מכירה את זה מעצמי,לפעמים אנחנו נותנות כ"כ הרבה לאחרים ואנחנו נשארות ריקות מבפנים...והחלל הזה הוא שמחפש להתמלא.לצערי זה התבטא אצלך בנפילה,אבל אני שמחה שקמת ממנה מחוזקת וממשיכה הלאה.זה מה שאני אוהבת בך כ"כ,אני מעריצה אותך ע"כ,את לא מתעכבת על העבר,את פשוט מסתכלת קדימה.כל הכבוד יקרה!!ועכשיו שאת יודעת לזהות מה שגרם לנפילה אני מקווה שתפסיקי ליום אחד לפחות להיות "מדריכת תיירים" אני בטוחה שכמו שהם אמרו לך,זה בסדר מצידם גם להסתובב לבד.אני יודעת מעצמי עד כמה חשוב לנו הלבד הזה לפעמים...
טוב יקרה מקווה שיש לך מצב רוח טוב יותר,
אוהבת מאד,
קרן אור.
נ.ב. ישנתי עם הבת שלי,היא ממש דרשה ממני,ובדיעבד זאת היתה החלטה נכונה.אבל היא קמה עם חום גבוה יותר,שתתה מים,והקיאה עליי הכול.את יודעת אני מסוגלת להתמודד עם הכול,אבל עם קיא קשה לי.אולי בגלל העבר שלי,זה גורם לי לבחילה.תארי לך שזרקתי את הבגדים שלה לפח,לא יכולתי לנקות אותם!!!טוב שבעלי הגיע אז הוא ניקה את הריצפה והספה....

כן יקירה, דאגת כי זיהית את עצמך בתהנהגות שלי, לדעתי. ריצות מטורפות ודאגה לסביבה, וכמו "הזנחה" של עצמי, של הרצונות והצרכים שלי. צודקת לחלוטין. היום כבר קרסתי תחת העומס. חבל שזה התבטא בזה, אבל ממשיכים!! אין מה לדוש בזה. אני יודעת מה הביא אותי לנקודת השפל ואדאג שלא להגיע אליה יותא, לעולם!!!

צר לי לשמוע על בתך, ואני מבינה אותך לגבי הקיא. עבדתי שנים עם תינוקות, והיו מקיאים עלי... זה היה זורק אותי למקומות של גועל רציני... אבל קיבלתי זאת בהבנה, ולרוב עזרו לי לנקות זאת, ואני טיפלתי בתינוק המקיא...
אני מקווה שמחר היא תרגיש כבר טוב יותר!!! הלוואי.

אני מרגישה טוב יותר, המנוחה והפרטיות עשו לי טוב. אגרתי קצת כוחות. כמה טוב להכנס למיטה באמצע היום....

טוב מתוקה שלי, אשמח לשמוע ממך מאוחר יותר... תרגישו טוב שם!!!

אוהבת מאוד!!!!!!!!!!!!!!!!

בלונדי.

טוב אז כתבתי הודעה ארוכה,אבל המחשב סינן אותי..
הבית עכשיו שקט אני אחריי מקלחת והתעמלות,אבל אני לא רגועה.הבת שלי עם חום גבוה,דופק מהיר מהחום,וכל זה עם שילוב של אדוויל ואקמול.ולגביי הקיא-תארי לך שבערב לא נתתי לה יותר משלוש כפות מרק,כי פחדתי שהיא תקיא שוב.הרופא אומר שזה וירוס של 12 שעות,אבל כבר עברו 12 שעות.ואת יודעת,נגוזו כל תכנוני סוף השבוע שוב.ומחר עוד בעלי עובד ואני שוב לבד עם הילדים ,וזה קשה בייחוד כשיש לך ילדה חולה בבית.אני מקווה שנגמור כבר את פרק המחלות,כמה כבר אפשר להיות חולים?????????
וטוב שישנתי בצהריים שעתיים,כמה זה היה חסר לי,מילאתי מצברים שהיו ריקים אצלי מכל הלחץ והמתח הפיזי והנפשי של השבוע האחרון.
תגידי האורחים כבר הלכו או שהם טיילו היום לבד??ומה התכנונים למחר??אני מקווה שביניהם ישנה מנוחה,אל תוותרי עליה יקרה שלי.את זקוקה לה עברו עלייך שבועיים לחוצים.
טוב אנחנו נשתמע לנו יותר מאוחר,
אוהבת קרן אור

בלונדי מתוקה שלי - הצטערתי לשמוע על הנפילה הקטנה ועל התחושות הרעות, אך כרגיל מוקסמת לגלות כמה את חזקה ומסוגלת לסלוח לעצמך ולהמשיך הלאה באופטימיות שכזו. מנקודת המבט שלי זוהי גישה מופלאה לחיים.
והכי חשוב שאת מסוגלת לזהות מה הוביל אותך לשם, ובפעם הבאה גם תצליחי "להקדים תרופה למכה" - לפנות זמן לעצמך, למנוחה, לדאוג לפרטיות שלך לפני שאת דואגת לאחרים.
מקווה שאת מרגישה יותר טוב, שהגרון משתפר ושארועי היום לא עוררו בך דכדוך עמוק מידי.
מחר יהיה הרבה יותר טוב! נכון?

קרן אור יקרה - ממש כואב לי הלב עלייך ועל הילדה... מקווה מאד שהיא תחלים במהרה ושלא תאלצי להתמודד בקרוב עם מחלות, הקאות, וכל מה שמלווה לזה. אל תרגישי רע עם תגובתך להקאה של הקטנה - גם לנו יש את ההיסטוריה שלנו, כפי שכתבת, ואי אפשר לשים אותה בצד רק בשל וירוסים של הקטנים.
כולי תקווה שסוף השבוע יעבור עליך בשקט יחסי, שתוכלי לנוח קצת ולאגור כוחות.

מצחיק קצת שהחמאתן לי על התמיכה בחברה... הרי כולנו היינו עושות אותו הדבר, לא? מי שיודע כמה קשה לקרוא לעזרה, לגלות חולשה ולאפשר לאחרים להיות לידך ברגעים הפגיעים ביותר לא יכול שלא להענות לקריאה נואשת של משהו אחר.
האמת היא שהיא אפילו לא מהחברות הקרובות ביותר, וגם לה יש חברות טובות יותר ממני. כך שהיה קצת מפתיע שהיא התקשרה דווקא אלי.
בכל אופן, כל האירוע הזה הזכיר לי שלמרות כל ההתבכיינות שלי לאחרונה, יש לי מזל גדול. אם לי היה קורה דבר שכזה ברור לי שלצידי היו בני משפחה ובן זוגי, ובכלל לא הייתי צריכה לשקול למי להתקשר כדי לא להיות לבד בחדר מיון.
הבעיה היא שאני חלשה מאד בלבקש עזרה...

נוסעת מחר לסוף שבוע אצל חברים שעברו לגור באיזה ישוב מבודד לגמרי. ממש לא בא לי, אך הם הזמינו כבר כמה פעמים והבטחנו שנבוא. אז אבקר כאן שוב מחר בבוקר ואז אעדר שוב.
בבקשה ממכן - שמרו על עצמכן במהלך סוף השבוע הקרוב, תשאירו קצת זמן לעצמכן ותשתדלו לחייך, למרות הכל.

נשיקות לילה טוב,
שלי.

כן, אני מכירה את דכאון ההשמנה הזה. כולנו מכירות אותו. העניין הוא שלהקיא זה ממש פתרון גרוע, ובשורה התחתונה זה גם לא מרזה, ולפעמים אפילו גורם להשמנה במשך הזמן - עד כמה שזה נשמע סותר את ההגיון.

אני שמחה שפנית לקבלת עזרה, כי הבולמיה היא מאד שואבת ומאד הרסנית. לכאורה פתרון קל ומהיר, אך בעצם זו מפלצת שתהרוס את חייך ואת איברייך הפנימיים. רעות, האם כתבת פה כבר בעבר? בת כמה את?

בכל אופן, חמודה, לדעתי כדאי לך לפנות לטיפול כדי לעצור עכשיו את כדור השלג המתגלגל הזה, לפני שיהיה קשה מאד לעצור אותו. כדאי מאד שתקבלי עזרה מקצועית בהתמודדות מול ההפרעה הזאת, כי קשה מאד לצאת מזה לבד. כיום יש מרפאות בכל אזור בארץ, וזכותך לקבל עזרה. בנוסף, כדאי לך לשבת עם עצמך ולחשוב "מדוע אני עושה את זה?". אני בטוחה שזה מעבר לענייני דיאטה. האם את כועסת על משהו? עצבנית ממישהו? לחוצה במיוחד ממשהו או ממישהו בחודשים האחרונים? אני מאמינה שהקאות הן ביטוי קיצוני לאי קבלה של דברים ולחוסר יכולת להתמודד אתם. חשבי על הדברים.

ואנחנו כאן תמיד כדי לשמוע ולתמוך.

שיהיה לך לילה טוב!

כרונית.

לא בחיים לא רשמתי בפורום הזה..
אני בת 20 חיילת משוחררת...
אמא שלי רצתה שאלך לשחף אם את מכירה ולא הסכמתי מחר יש לי פגישה עם פסיכולוגית...
ניראה מה יהיה בכל אופן תודה רבה ..

מצטרפת למה שכתבה לך כרונית.מכירה דרך חברות את שחף,ואני מברכת כל טיפול שיעזור לך.אשמח אם תשתפי אותנו ותספרי לנו איך היה לך אצל הפסיכולוגית,ובכלל מי זאת רעות??כולנו כאן באותה סירה,ואנחנו כאן לעזור,להבין ולהכיל.
תרגישי טוב יקרה,
קרן אור

שמחה שפנית לכאן! וכמובן מחזקת כל מילה שכתבו כרונית וקרן אור.

אני שלי, בולימית כעשור, ללא הקאות כבר יותר משלושה חודשים ונאבקת להמשיך בדרך הטובה.
כתבת שאת במעגל האיום הזה כבר חודשים - לא ברור האם מדובר במספר חודשים או בשנים, אך אני יכולה לאשר את מה שכבר נראה לי שהבנת בעצמך:
ללא טיפול מתאים, ללא מחויבות אמיתית להחלמה, המצב רק ילך ויחמיר. בכל היבטי החיים - הגוף, הנפש, חיים חברתיים, מקצועיים.
ככל שתשארי זמן רב יותר לכודה במעגל הרצון לרזות, זלילות, הקאות, הרעבה - כך יהיה קשה יותר לצאת.
קשה לי לתאר במילים כמה כעסים יש בי כלפי עצמי, על כך שלא הצלחתי, ולא רציתי מספיק להחלים בשלב הרבה הרבה יותר מוקדם. לכן אני מפצירה בך לעשות כל מאמץ אפשרי להחלמה מלאה.

את צעירה מאד, בתקופה קריטית מאד בחייך - לימודים, עבודה, אך גם לקראת תקופה שיכולה להיות מהנה מאד ומלאת חוויות נפלאות ומעשירות. אל תאפשרי למחלה הזו לחרב את השנים הקרובות.

חשוב מאד שתפני לטיפול - נפשי, תזונתי. ובכל זאת - טיפול אינו אמצעי מספק להחלמה. את צריכה לרצות, לבחור, להחליט שאת נפטרת מהמחלה הזו בכל מחיר. גם אם המחיר כולל פתיחת פצעים ישנים בטיפול פסיכולוגי, התעמתות עם עצמך ועם הסביבה הקרובה, וכן, גם עלייה קטנה במשקל, לפחות בשלבים הראשונים.

שמחה מאד לשמוע שאמך מעורבת במצב ותומכת בטיפול. תני לה לעזור לך ככל האפשר, נסי להמנע מהכחשות והסתרות. הן רק יסבכו אותך עוד יותר...

אשמח לשמוע ממך שוב ולתמוך ככל האפשר.
בהצלחה!
שלך,
שלי.

תודה רבה לכן אני שמחה שניכנסתי לכאן למרות שזה הייה בטעות...
כמה כיף לשמוע שאתן תומכות בי ..
יש לי פגישה ב- 5 עם הפסיכולוגית אני אחזור ואכתוב לכן...!!

תודהה

שלום רעות.
אני משתתפת בכל מה שכתבו לך חברותיי.
אני מקווה שתהיה לך פגישה טובה עם הפסיכולוגית היום...!!
ואנחנו פה, לעזור, לשמוע ולתמוך בכל מה שצריך...

בהצלחה!

בלונדי.

מה שלומך, קרן אור יקרה? אני מקווה שאת בטוב. ו-כן, נראה לי שכדאי לך ללכת לישון אם את עייפה. נקווה שיום המחר יביא עמו פחות לחצים.

עבר עלי יום רגיל למדי, למעט העובדה שאכלתי יותר מדי לדעתי, וזה עצבן אותי! אבל בעצם גם זה נכנס להגדרה של "יום רגיל למדי" לצערי, ובייחוד בימים האחרונים...

לילה טוב והמון אהבה!

ממני.

שמחתי לשמוע ממך.אני סולחת לך על שאת "מזניחה" אותנו כל זמן שאת מבלה ושכיף לך..
הילד כבר בריא,חזרנו לשגרה(הו כמה אני מעריכה אותה בימים כאלו)
אני מחזיקה אצבעות לעידכון לגביי הבדיקות.שלחתי לך מיילון קטנטן,
אוהבת קרן אור

מה שלומך, ילדונת? אני מקווה שחתמת לך עוד יום רווי חוויות, וטובות בלבד! אני שמחה לשמוע שאין דברים בגו (בקשר לדאגתי לך), ואני מקווה שהמצב אכן כך. האם יש כבר תוצאות לבדיקות?? מה זה, איזה עצלנים שם?? אצלנו בדיקות השגרה הן די מהירות... בכל אופן, אני מקווה שהכל בסדר.

אז לי היה יום רגיל למדי, כפי שכתבתי לעיל. אה, בלונדי - היורה הגיע אלינו היום, ותפס אותי לא מוכנה! אבל לפחות הטמפרטורות טרם צנחו... לפחות זה. אין לי בעיה שיירד גשם (כל עוד אני לא נוהגת..), אך הקור הוא זה שמתיש אותי לחלוטין.

יקירה, שיהיה לך לילה שקט ורגוע!

נשיקות!

ממני.

לא אני לא מתעמלת,אולי עושה התעמלות למוח...זה הדבר היחיד שאני מצליחה להפיק בשעות כאלו.עמלתי על הכנת מייל טרי בשבילך,ומיד הוא יהיה אצלך...
אני מניחה שעל כולן עבר יום קשה.ותודה על הצעת האוכל,אבל נראה לי שאני שורת עד 11 ??דווקא היום הייתי אצל רופא האלרגיה וכשחזרתי בעלי עשה הפתעה-הכין ארוחת ערב מושקעת,בדיוק כמו שאני אוהבת.ואני פינקתי אותו בקינוח-טראפלס(זה הכי זריז שאני יודעת לעשות).
טוב יקרה מקווה שנפציע מחר ליום טוב יותר,
אוהבת ,קרן אור

אני מבינה את דאגתך הרבה לחברתך, ונשמע שהיא אכן סובלת מהפרעת אכילה לא פשוטה. נשמע שהיא באה מרקע משפחתי קשה, וסביר להניח שהפרעת האכילה שלה היא בעצם זעקת הכאב שלה. מכל מקום, אני חושבת שאת צריכה להמשיך ולדבר על לבה כדי שתפנה לטיפול, ובו בזמן גם ליידע מישהו מבוגר, ובדחיפות! כדאי לך לדבר עם אמה המבוגרת, וגם לפנות לאחות וליועצת ביה"ס.
חשוב מאד שמישהו מבוגר ומקצועי יידע על המקרה.

רפואה שלמה לחברתך ולילה טוב!

כרונית.

מכירה את המוצר,והוא אכן יעיל....
קרן אור

ובוקר טוב גם לך!!!
השכמתי קום, יום ארוך לפנינו.
כל התקלות סודרו ואפשר לבלות בנעימים!

אני בסדר, עוד מעט אתקשר למרפאה לבקש תוצאות של הבדיקות שערכתי, ונקווה לטוב!!! החזיקי לי אצבעות!!!

טוב, נדבר בהמשך ושיהיה לך יום נפלא וקל, ללא תופעות לוואי!!

אגב, מה שלום הבן שלך?


אוהבת מאוד!!

בלונדי.

מה שלומכן?
מקווה שעד כה היום עבר לו בנעימים.
לי היה יום מעצבן מלא במטלות שנואות ובאנשים שלא בא לי לפגוש... בניהם אותו האדם שהכעיס ואכזב אותי שבוע שעבר, ומכיוון שאני עדיין פגועה (לא אופייני לי, בדרך כלל סולחת מהר) זה היה מפגש עקום לגמרי. ומדובר בקשר מקצועי, כך שאני לא יכולה לפתוח את הדברים ולשוחח על מה שהיה.
אך לא נורא, עכשיו אני בבית. יש עוד הרבה עבודה לכן אקדיש קצת זמן למקלחת חמימה שממנה אצא נקייה ורעננה הרבה יותר!

קרן אור - שמחה לדווח שהרעב הטורדני של אתמול פסק. וטוב שכך! עדיין קשה לי להבחין בין רעב אמיתי לבין דחף רגשי לאכול, בעיקר כאשר אכלתי רק לפני שעתיים ולא ברור למה הבטן קוראת לי שוב לגשת למקרר.
אך כמו שסכמנו אתמול, בנוגע לרעב טורדני אין מה לעשות מלבד לספקו!

בלונדי - מקווה שתוצאות הבדיקות יהיו טובות ומרגיעות! איך את מבלה עם האורחים?

כרונית - איפה את???

ערב טוב בנתיים, אקפוץ שוב בלילה.
נשיקות, שלי.