פורום יחסים, זוגיות ונישואין - יש לך שאלה?

הי ענת,

לגבי הבעיה הראשונה- אני אתייחס אליה גם בהמשך, אבל בגדול יכולה להיות בעיה סביב ביטחון עצמי, דימוי עצמי, ולחצים מסביב- דווקא כי זה מאוד "מדובר", וגם כשלא מדברים על זה- זה שם, ובשורה התחתונה עד שזה לא ייפתר- זה עדיין יהיה שם, דווקא בגלל שמערכות יחסים, בצידן האינטימי- הן מאוד משמעותיות לקשר, ולהמשכו.

לגבי הבעיה השניה- נטישה אכן היא חוויה לא קלה, בכלל- פרידות זה נושא ענק ויש לבדוק אותו לעומק כאשר הוא מלווה אותך, ואותו, כל אחד בנפרד עם חוויותיו שלו- להמשך החיים שלכם. על אף שהפרידות עברו כבר, ועל אף ששניכם מצאתם אחד את השניה- עדיין, נראה שיש שיחזור של חוויות עבר והלשכות מהעבר- אל הקשר הנוכחי. מה שעלול להעכיר את הקשר כפי שאת מתארת, ולא לתת לו לצמוח.

נראה שלא את, ולא הוא- הצלחתם ממש להתגבר על העבר. לא על האק/סית, אלא על החוויה שבפרידה- הנטישה, הדחיה, חוסר הביטחון שבא אחר כך, וקושי אדיר לתת אמון מלא בפרטנר חדש וכו'.. מצאתם אחד את השניה, ושניכם "דורכים" לעצמכם על אותן נקודות רגישות. אז במקום מצב קלאסי שבו אחד מבני הזוג ננטש, והשני "מחזיק" אותו עד שהדברים מתיישרים- שניכם למעשה זקוקים להיאחז במשהו, אך בו זמנית- שניכם אינכם יכולים להעניק את זה אחד לשניה. ולכן המצב הזה של התקיעות וחוסר היכולת להניע ולהתניע את הקשר.

כאן אני עוצרת את ההתייחסות לבעיה השניה, ומצרפת את הראשונה. האם את יכולה למצוא קשר, בין מצב של קושי להיכנס לעומק הקשר ולבנות קשר מקרוב (בגלל טראומות עבר), לבין חוסר היכולת שלכם להגיע לאותו מצב- רק באינטימיות הפיזית ביניכם? ישמע אולי מוזר, אבל לא פעם המצב האינטימי וטיבו יכולים להעיד על המצב הרגשי וטיבו, במערכת יחסים ממוצעת.

ההשערה שלי היא (מופרכת ככל שתהיה, אבל בכל זאת השערה שאולי יש לשקול אותה), שמשהו מאוד תקוע ביניכם, משהו באוירה ביניכם, חזק חזק, ומפריד ביניכם מלהתקרב. חוויות רגשיות שכל אחד מכניס לקשר- את מצידך עם הפגיעות שלך, והוא מצידו עם שלו. שניכם אנשים רגישים מאוד, שרוצים מאוד את האהבה שבכל זאת נרקמה ביניכם- אבל שניכם גם מאוד מאוד חוששים להיפגע ולהיכוות שוב. וזה מובן. אבל בו בזמן- זה גם מונע מכם להיות מאושרים. התקיעות הזאת מתבטאת, כך נראה, גם במישור הפיזי- זה כ"כ שם, שזה תופס כל חלקה טובה. להתגונן ולהתרחק- כדי לא להתקרב ולהיות כואב, על פגיעות כתוצאה מקירבה.

ההמלצה החד משמעית שלי היא ללכת ליעוץ זוגי- שניכם יחד- ולנסות לפתור את זה יחד עם מטפל/ת זוגי/ת. דווקא בגלל ששניכם אותו טייפ (TYPE), זה יהיה מסובך מדי לבחון אובייקטיבית את הדברים לבד.

בהרגשה שלי- יש פה אהבה ענקית שאסור לפספס אותה. הרצון קיים, האהבה שם, היסודות שם- פשוט צריך את ה"איך". ה"איך" הם הכלים שלנו, לא תמיד אנחנו יודעים שהם קיימים בנו, אבל הם קיימים. צריך מישהו שיאיר לנו אותם - וזה תפקיד המטפל הזוגי במקרה שלכם. אין מה להפסיד, אלא רק להרוויח, ולא רק למשבר הזה- אלא להמשך הטוב יחד.

עידית יקרה, אם את שואלת אותי סטטיסטית, אגיד לך שזה קצת יוצא דופן להעלות זאת בשלב כה מוקדם, שבו ההתאהבות פורחת ורק רוצים לבלות כל רגע בחברת בן/בת הזוג.
יחד עם זה הסטטיסטיקה היא לא מותאמת באופן יחידני, וכל זוג מתווה את הדרך שלו בהתאם לצרכים שלו ולמה שמתאים לו.
יתכן שמנסיון העבר לו עם חברות - הוא הגיע למסקנה שדי מהר נכנסים לשיגרה, והוא רוצה למשוך את הקסם ואת הריגוש לתקופה ארוכה יותר. להרגיש שהוא ממש כמה לפגוש אותך.

אני חושבת שאין בכך בעייה, עובדה שגם את מרגישה שזה הפך להיות קצת שיגרתי ביניכם.

זה מזכיר לי זוג צעיר, לא נשוי, איתם עבדתי. הבחורה היתה מודאגת שהם לא מקיימים יחסי מין מספיק פעמים. זה ממש הטריד אותה. הבחור אמר משהו שבעיני מאוד חשוב:
אני רוצה להרגיש שאני ממש משתוקק להיות איתה וזה עושה את הסקס שלנו למיוחד וכייפי,וזאת חווייה נהדרת וסוחפת כל פעם מחדש. אם נתחיל לעשות זאת לפי הסטטיסטיקה, כל הכיף ייצא מזה.
מאוד מצאה חן בעיני הגישה שלו, ועוד לשמוע זאת מגבר!!!

שורה תחתונה, עשו מה שמרגיש לכם נכון לעצמכם, ותתעלמו מן הסטטיסטיקה.

יהל היקרה, התופעה שאת מתארת קורית אצל חלק מן הזוגות. התגובה שלו מורכבת כנראה מכמה גורמים, וניתן להעלות השערות, ברור שלא כולן מדוייקות.
חלק מן הגברים מרגישים אשמה עמוקה - איך הוא גרם (בכך שהכניס אותך להריון) לכל כך הרבה כאב, וזה יוצר רתיעה והימנעות מן המעשה שגרם לכניסה להריון.
חלק מן הגברים - במיוחד הרגישים, או הפדנטים - פשוט המחשבה על השינויים בגוף שלך מורידה להם את התשוקה. הרי התשוקה המינית מתעוררת דרך המוח, ואם היא מתעוררת ומייד עולה מחשבה נוספת, אסוציאטיבית, של זכרון מחדר הלידה - זה מייד מוריד לו.
אני שמתי לב שזה קורה בעיקר אצל גברים שגם לפני כל פרשיית הלידה היו רגישים לכל מיני גירויים, וכי למשל ההופעה החיצונית שלך מהווה גורם חשוב בהימשכות.

אצל רוב הזוגות זה משהו שחולף עם הזמן. אל תעשי מכך עניין, זה לא אומר עלייך שאינך מושכת אלא עליו שנכנס לו "ג'וק" לראש. כלומר אל תיקחי זאת למקום של היפגעות סביב הנשיות שלך.
נסי להיזכר מה מדליק אותו ומידי פעם נסי זאת. תלבושת סקסית, אווירה מסויימת, יציאה מן הבית לצימר - החלפת מקום.

אם זה לא יעזור, יתכן ויהיה עליכם לפנות לטיפול מיני, או שהוא יפנה לטיפול פסיכולוגי בשיטה התנהגותית קוגניטיבית (cbt ) שיתמודד עם המחשבות המטרידות שמפריעות לו להיכנס לאווירה של סקס.

אישה יקרה, המשימה שלך היא קודם כל לעמוד על רגלייך שלך.
אינני מתפלאת שקצת התאהבת באיש הזה, כי הוא העניק לך בדיוק עכשו, בתקופה בה את הכי שבירה וחלשה -תמיכה והבנה והגנה ועזרה. כמו אביר על סוס לבן מבחינה רגשית.

אבל קשר איתו הינו קשר לא מוסרי, כי הוא אדם נשוי. אני גם קצת חוששת (אני כותבת זאת רק מתוך אינטואיציה, לא כי אני יודעת) שמא הוא עושה זאת לנשים אחרות, בדיוק מאותה סיבה - שבתקופה השברירית הזאת הן מהוות עבורו "טרף קל" בזכות מה שהוא מציע להן, כמו שהוא מציע לך...
מצטערת על ניפוץ האשליות. אני מציעה לך לחכות, לבדוק בכמה כיוונים, ולא להיענות לקשר הראשון שצץ מולך. התייעצי על כך גם עם חברותייך.

דווקא בגלל האלימות שחווית - עלייך קודם כל לעמוד על הרגליים ולהרגיש חזקה ולבוא למערכות היחסים הבאות שלך לא ממקום של נזקקת ונעזרת. זו עוד סיבה שאני חושבת שהמערכת עם האיש הזה לא נכונה עבורך, כי הבסיס שלה הוא של חולשתך והכוח שלו.

אני מאחלת לך הצלחה ומציעה לך לחכות עם כל הקשרים ולחוות קצת את הלבד שלך, להרגיש איך זה להיות עצמאית בשטח.

דוד היקר, לשאלתך יש כמה היבטים, מבחינתי.
נדמה לי שעל פי "חוכמת ההמונים" - כלומר התשובה שהיית מקבל אילו היית עורך שאלון המוני בשאלה שלך - התשובה תהיה שזה לא תקין ולא מקובל, שיהיה לאישה נשואה קשר חברי קרוב עם גבר שהוא סטרייט.
זו גם הסיבה שזה כל כך מפריע לך. לא רק הידיעה שהיא בידידות כה קרובה עם גבר אחר, אלא מה זה אומר, מה יחשבו, בניגוד לנורמות המקובלות.
הרגשות שלך כלפי המידע הזה הינם ברורים.בדרך כלל רגשות הם תולדה של מחשבות שנכנסות לראשנו ומופיע לנו שמה שאנחנו חושבים - זו המשמעות הנכונה והמציאותית של הדברים. אנחנו מאמינים לעצמנו.
אבל, אני יכולה להציע לך תרגיל מחשבתי.
האם אתה יכול לקחת את הנתון הזה - שאישתך מקיימת שיחות טלפוניות עם אותו חבר מתקופת הנעורים, ולחשוב על משמעויות / פרשנויות - חיוביות - ולא רק שליליות לנתון הזה?

אני יודעת שזה לא קל, להתהפך במחשבה בצורה כזאת.
אבל נסה נא לעשות תרגיל כזה. אפילו ללכת רחוק ובצורה אבסורדית. כמו למשל - שהשיחות איתו מורידות את הלחץ ממך. שאילו לא היה לה את המוצא הזה היא היתה מטלפנת אליך הרבה יותר ומציקה לך במשך היום וזקוקה לזמן היקר שלך.
מחשבה אחרת חיובית יכולה להיות שכאשר גבר ואישה מתיידדים ברמה כזאת, הם נהפכים לכמו אחים, ואין ביניהם את המרחק הנדרש לפתח מתח מיני.
ואולי בעצמך תוכל להפיק מחשבות חיוביות נוספות.

נדמה לי שככל שתוכל להפיק אותן מתוך מחשבותיך שלך ולא של אחרים,כמוני,למשל, המציאות הנוכחית תיראה לך פחות מאיימת.
יחד עם זאת, אם לאחר זמן תראה שזה לא מרפה ממך וממשיך להציק, שתף את אישתך ברגשותיך ובמצוקה הזאת, ויש לקוות שמתוך אהבה והתחשבות היא תסכים לוותר על כך בגלל שהיא תבין עד כמה זה פוגע בך. אבל יש לקחת בחשבון, לפני שאתה עושה זאת, שהבקשה שלך תשים אותה במצב לא צמצום החופש האישי שלה, ויכולות להיות לכך השלכות שליליות ביניכם בטווח הארוך יותר.

אלמונית יקרה, תודה על גילוי הלב המיוחד שלך!
אני ממש מציעה לך לא להיכנס בשופ אופן למערכת יחסים שכזאת.את יודעת איך היא מתחילה אבל אין לך מושג איך זה ייגמר.
נראה לי שבהזדמנות הראושנה שמישהו פנה אלייך והציע לך משהו - את נענית, אולי כי זה נוח, זה אדם שאת מכירה.
אבל יש כאן כל כך הרבה בעיות!!!
זה מישהו בעבודה שלך, וזה באמת עלול להתגלות, או להתפוצץ ואז יהיהלך הרבה יותר קשה להישאר שם. את עלולה בכל זאת להתאהב בו או הוא בך ואז זה מסתבך מכיוון אחר.
מכיוון שהוא נשוי -את מעורבת כאן במעשה לא מוסרי שפוגע באישתו ומסכן את שלום ילדיו. אם היא תגלה זאת היא עלולה לרצות להתגרש, ומה שאת עושה זה לשתף פעולה ולהיות חלק מן הגורמים לפירוק משפחה.
במקום הסיבוך הזה - כל כך קל למצוא מישהו רווק, שרוצה רק סקס - אם זה מה שאת מחפשת עכשו, רק לחוות חוויות גופניות.
מצד שלישי, הסקס הראשון שיהיה לך עלול לעצב את הסגנון המיני שלך. יתכן וזה יגרום לך לקושי לחבר בין אהבה לבין סקס, עצם העובדה שעכשו את מפרידה ומחפשת רק חוויות מיניות.

נגעתי רק בחלק מן ההשלכות של ההחלטה שאת עומדת לקבל.
לגבי החששות שלך ממראה גופך - הרבה פעמים נדמה לנו שאנחנו לא עומדות בסטנדרטים המקובלים כפי שרואים אותם בקולנוע וממגזינים, אבל תחשבי על כך שרוב הנשים דומות הרבה יותר לך מאשר לדוגמניות.
מה שאני מציעה לך זה להתחבר קצת לגוף שלך, להתיידד איתו. איך? להירשם למכון כושר, או להתחיל לעשות יוגה או פילאטיס. או סטודיו c...פעילות שתומכת בגוף שלך ועוזרת לעצב אותו. זה יתן לך תחושה נעימה של שליטה רבה יותר באיך שאת נראית, ויגרום לך להרגיש טוב יותר עם הגוף שלך, מה גם שתראי איך נשים אחרות נראות באמת, מקרוב יותר.
כמו כן, האם היית פעם בטיפול פסיכולוגי? או קואוצ'ינג לדייטים? את יכולה לחפש מישהי מן המקצוע החדש הזה - דייטולוגית.
מאחלת לך המון הצלחה!!!

ב יקרה,

מבלי שהתכוונת או כיוונת לכך הגורל זימן לך הזדמנות פז. הזדמנות להפסיק את הקשר ה"צדדי" הזה.
קשר שאינו נכון עבורך, אינו בריא לך ולמעשה "מעסיק" אותך ומוציא ממך את כל האנרגיות, אנרגיות שהיו אמורות מלכתחילה להיות מנותבות למקום אחר, לזוגיות שלך, בבית.
ציינת כי לאורך כל שלוש השנים בהן אתם מקיימים את הקשר הזה, בכל פעם שנפרדתם/רבתם/החלטתם להפסיק את הקשר הזה את היית זו אשר לקחה החלטה לחזור לתוך הקשר. הקשר שלכם חזר למסלולו עד אשר בחרת לעזוב שוב, מסיבה כזו או אחרת, עד שחשת כי אינך יכולה בלעדיו וחזרת שוב. כך זה נמשך, למיטב הבנתי לאורך כל הדרך. תמיד את היית זו אשר סיימה והתחילה את הקשר שלכם מחדש. הוא מעולם לא לקח החלטה ומעולם לא יזם ועשה צעד כזה או אחר, הוא תמיד המתין שאת תעשי. הוא מעולם לא היה המוביל והדומיננטי בקשר שלכם, את היית.
אני מאמינה שהיית ועודך חשובה לו. אולם במבנה אישיותו, באופן התנהלותו הרגיל, הוא אינו הטיפוס היוזם, הפעיל, המקדם, ה"מנוע". ואז כאשר בפעם הראשונה הוא עשה צעד אמיץ והציע לך, ביוזמתו, לשמור על הקשר שלכם גם אחרי שתעזבי את סירבת (ובצדק). כלומר בפעם הראשונה שהוא העיז הוא נפגע. אם לא היית חשובה לו הוא לא היה נפגע. היות שאת מאוד משמעותית עבורו, הפגיעה הייתה כואבת, הוא נדחק למעין פינה, בתחושה שלו, וקשה לו עדיין לצאת מהפינה הזו ולדבר איתך.
האיש הזה אינו האיש הנכון לך ולא רק בגלל העובדה שהוא שייך למישהי אחרת. המריבות שהיו לכם לאורך שלוש השנים הללו, ההפסקות, העובדה שהוא מעולם לא התאמץ להחזיר אותך לחיקו והאגו שלו שתופס מקום מכובד ובא לידי ביטוי גם כעת מעידים על כך ש"זה לא זה" וגם אם הקשר שלכם היה "אמיתי" ולא "צדדי" הוא היה מאתגר והייתם צריכים לעבוד, שניכם, על-מנת שהוא יתקיים וכאמור הבחור לא אוהב לעבוד קשה...הוא תמיד המתין שאת תעשי עבור או בשביל שניכם.
ההתמודדות שלך יכולה להיות בשני תחומים.
תחום הקריירה-פרנסה. לא ציינת אם מצאת עבודה אחרת במקום זו שעזבת, אולם במידה וטרם מצאת, התמקדי בחיפוש מקום עבודה חדש. העסיקי עצמך בכך. קבעי ראיונות, לכי לפגישות ווודאי שהעיסוק הנ"ל יתפוס את מלוא תשומת-ליבך כך, שלבחור ייוותר פחות מקום במחשבותייך. במידה ואת עובדת במקום אחר כעת, השקיעי עצמך בעבודה, בעשייה, בחיבור עם האנשים. שוב, על אותו עיקרון, העסיקי עצמך כך שהאיש "יתפוס" פחות מקום בחייך.
התחום השני, הוא התחום המשפחתי. לאור התנהלותך בקשר ה"צדדי" אני חשה שניחנת ביכולות רבות.
עשי בהן שימוש נכון על-מנת להביא את הזוגיות שלך ל"מקום" שבו יהיה לך טוב ואז לא תמצאי את עצמך מאוהבת באיש אחר היות ואת לא מאוהבת בבעלך. הביאי לכך שהתנהלותו של בעלך תהייה נעימה לך יותר ואולי בעקבות כך גם תחושותייך כלפיו ישתנו לטובה.

מוניקה הי
אני קוראת את מה שאת כותבת ובחלק מהדברים את צודקת כן הוא לגמרי אחד עם המון אגו
אני חייבת לאמר המריבות שלנו תמיד היו בגלל שאני כעסתי שלא נוכל להיו יחד ולא בגלל שאנחנו לא. הסתדרנו ברגעים שהיינו זה היה מושלם ואני כך כועסת עליו עכשיו למה הוא נותן לזה להסתיים כך אפה כל מה שהוא אמר מה הוא שיקר לי בשביל מין שלדעתי הוא אמר דהוא רוצה ב
זאת כןטב לי שהוא נתן לזה להיגמר לא יפה ואני דווקט דיברתי איתו פעצייפ והוא כזה לא נוטה לספק תשובות או לדבר עליינו אס אני ממש לא חות לא חושבת שהןא פגוע הוא רוצה שאני ארגע וארד ציזה ציליון פעמים הןא עש הווא עשה זאת ואני הייתי מתעקשת וחוזרים אמי יודעת שתגידח לי לשכוח אני מעסיקה את עתמי מחפשת עבודה אבל כואב לי הלב שלי נישבר צהשגירות לה שלו. אני מכירה אותו זה לא פעם ראשונה שהוא עושה כך הוא יודע ךיזום יפה שהוא רוצה כואב לי מה אני עושה פעם אחרונה הוא אמר לי שאני שונאת אותו אמרתי שאמח כועסת הוא לא התייחס, אני פגויה כל כך...

ב יקרה,

"התבלבלו" בפנייתך המון אותיות ואני ממש מתקשה להבין את ההקשרים...
אשמח באם תוכלי לכתוב שוב, ברור יותר על-מנת שאוכל להתייחס ולסייע.

תודה

מוניקה הי שוב,

רשמתי שאני קוראת את אשר את כותבת לי וכן אני מסכימה שהוא אדם עם המון אגו אבל לגבי כל היתר אז כך.

קודם המריבות שלנו יותר נכון שלי איתו היו מהעדר שביעות רצון שלי שהקשר לא מתפתח לדעתי הוא היה מוכן לכל קשר אין לו טענות אני בשל אהבתי רציתי יותר תמיד ואז כמובן זה היה מתפוצץ שוב ושוב הוא לא היה טורח לחזור וגם שאני הייתי באה אליו אז לא בקלות היה חוזר וחוזר חלילה ולא כי לא היה טוב וכיף כי היה לנו מעט אבל מצויין אנחו מאוד דומים ומעריצים אחד את השני.
אבל תמיד זה מתפוצץ באותה צורה אני הייתי מנתקת כי זה לא הולך לשום כיוון והוא לא היה עושה דבר.
בפעם האחרונה מאוד התקרבנו ואז סתם באקראי הוא לא ענה לשיחה שלי והתעצבנתי הוא לא טרח להסביר וכבר שהוא טרח אז הוא כבר כאילו הסתגר וניתק .
ביום האחרון שלנו ביחד דיברנו הרבה על המשכיות הקשר והוא שאל באותו היום ואמרתי לו שאני לא יודעת לא חושבת שהוא תיכנן על מעבר למשהו צדדי.
אחרי שדיברנו הוא טען שזה היה רעיון גרוע רני לא חושבת שהוא נפגע אחרת הוא היה רוצה לדבר עימי הוא לא ממש נותן תשובות אני לאחרונה אמרתי לי כי אני חשהש הוא רק רצה קשר של ניצול.
הוא אמר שאני שונאת אותו ואמרתי שלא שאני כועסת הוא פשוט לא התייחס אליי.
אני כל כך אוהבת ושבורה.

אני רוצה לציין שהוא שאל אותי לאחרונה אם הייתי שוכבת איתו כמובן שאמרתי שלא.
הוא לא כעס הוא רצה ברור שלא כעס לדעתי בדק.

ב יקרה,

נראה לי שמהות הקשר הזה ברורה לשניכם. זהו קשר "צדדי" אשר למרות שחשיבותו ומשמעותו עבור שניכם הם הרבה יותר מכך, זהו קשר אשר לעולם יישאר משני וסודי בחייכם. זאת הבחירה של שניכם. שניכם לא מוכנים (אולי עדיין ואולי לעולם לא) לעשות צעד אמיץ, לעזוב את הזוגיות הלא מספקת שיש לשניכם בבית ולנסות וליצור חיים משותפים יחד. בנוסף לכך, את לא מוכנה (ואולי גם הוא) להתקדם בקשר שלכם צעד אחד נוסף (כמו שציינת, לקיים מערכת אינטימית) במסגרת הקשר שיש לכם היום.
זהו מעין מצב ביניים, לא כאן ולא ממש שם. לא נמצאים בזוגיות אמיתית, בריאה, מספקת ונכונה עם בן/בת הזוג בבית וגם לא מממשים את אהבתכם זה לזו "עד הסוף". "מצב הביניים" הזה מקשה על שניכם.
את לא תוכלי לחוש אוהבת ונאהבת וליהנות מכך כל עוד המצב יישאר כזה, בין לבין.
נסי "לשחרר". אל תכעסי, אל תתאכזבי אל תצפי. התחושות הנ"ל יקשו עלייך וגם כך נראה שלא פשוט לך...
כפי שכתבתי לך בתגובתי הקודמת, נסי להתקדם הלאה בחייך ולנצל את הריחוק ביניכם להעלות את חייך על הנתיב הנכון לך, הן בתחום הקריירה והן בתחום המשפחתי.

שוב אני עם הסיפור בעבודה של גבר הנשוי עוד מעט חודש וחצי והלב שלי שבור לא יודעת אם אני יותר פגועה אוהבת מאוכזבת ההתמודדות לא קלה לי.
על פניו אני בסדר מטפלת בבנותיי עם בעלי היחסים טובים ואפילו אנחנו קרובים ריגשית וטוב לי עם זה ומאידך הראש שלי לא לגמרי איתו.
אני עסוקה טרודה בלמצוא את עצמי מחדש מקצועית גם פה זה בעצלתיים ממתינה לתשובות וזה מותח.
אבל השבר הגדול זה הגבר שהייתי בקשר איתו פשוט לא מאמינה שככה כואב לי שככה עוד מעניין אותי וחסרה לי האהבה שלו.
מוניקה האמת זה לא פעם ראשונה שהוא שובר לי את הלב ככה זה תמיד היה ככה אני באה אליו הוא אוהב אותי וזה מתפוצץ מצידי בגלל יסורי מצפון ואין כיוון והוא אף פעם לא יחזור להפך תמיד מתנהג כאילו כלום.
ועכשיו לפני יומיים יצא לי שיחה איתו שאלתי משהו אז עד בכלל שהו טרח לענות לי אז שוחחתי אתו בהודעות והוא סיפר שהוא מתוסכל ואני רק אמרתי לו למה תמיד הוא מנתק לא יפה והוא טוען שאני ניתקתי וזה בכלל לא נכון אז אמרתי שמינימאלי לפחות לסיים יפה והוא אמר סיימנו יפה ובכלל לא דיברנו על סיום אז אבל מה יכולתי לעשות רציתי לסגור מעגל יפה לפחות בשביל ההרגשה כל כך לא נעים וסהכ השיחה הייתה בסדר אמרתי לו זה בסדר להשאר בכבוד ואפשר לשאול מה נישמע לפעמים והוא אמר לא זה הצעתי אז עכשיו אין צורך .
כל כך כואב לי לאן הלכה כל אהבה שלו אני מרגישה כזו טיפשה שהאמנתי בו סהכ רציתי שיהיה לו איכפת ורגש ברור לי שלא נוכל להיות יחד בוודאי שבנאדם בכלל לא חושב על זה אני מרגישה רע מתביישת בעצמי איך יכולתי לאהוב אדם כזה פשוט עבד עליי רק חיפש כניראה רגע ועכשיו קשה לי להתגבר

ב יקרה,

כפי שכתבתי לך, הדברים "משחקים" לטובתך, היקום מסייע לך. בשלב הזה נסי לקבל את השינוי הזה, את הפרידה הזו, מבלי "להפריע" ליקום "לסדר" את הדברים עבורך. לעיתים הדברים אינם מתפתחים כפי שהיינו רוצים. לרוב זה לטובתנו. לא תמיד אנו יודעים זאת כאשר הדברים קורים. אני מניחה שלא כך במקרה שלך. לך דווקא כן ברור שהניתוק הזה, הפרידה הזו, עם כל הקשיים הכרוכים בכך, היא לגמרי לטובתך. הפרידה הזו היא כדי שתוכלי לצמוח ולהתפתח בתוך הזוגיות שלך, בבית, לצד הזוגיות שיש לך עם בעלך, כפי שקורה הלכה למעשה. הקשר שלכם טוב יותר, קרוב יותר, נעים יותר ואף ממלא אותך.
הקשר השני רוקן אותך בכל פעם מחדש, הוציא ממך אנרגיות וגרם לך לשברון לב פעם אחר פעם.
כעת את על הנתיב הנכון לך. מחזקת את הזוגיות מבית, מטפחת את משפחתך ועושה למען מימושך העצמי גם בתחום הקריירה.
שחררי נפשית ושכלתנית את הקשר הזה. קחי החלטה שזה היה ונגמר, השאירי את הקשר הזה בעבר, שם מקומו. הקשר ההוא מעולם לא היה נכון/טוב/בריא/ממלא עבורך ואת יודעת זאת. רק החלטה מושכלת תוכל לסייע לך לעבור את פרק הזמן הזה עד אשר הקשר הזה יישאר חלק מעברך ללא כבלים אל ההווה.
נתקי. פשוט נתקי כל קשר, לפחות לזמן הקרוב, כאשר הרגשות עדיין כה עזים.
התנהלותו ותחושותיו בעבר או בהווה אינם רלוונטיים ואינם חשובים. מה שחשוב זו את.
היי אמיצה והמשיכי בתלם עליו את צועדת כעת. אני משוכנעת שעם הזמן תקצרי את הפירות על כך.

גברת ב' היקרה,

צר לי על משפחתך . אמנם לא ביקשת שאני אגיב , אבל הייתי חייבת.

את שמה לב מה את כותבת - מישהו צריך לשים לך מראה מול הפנים שלך
"...
כל כך כואב לי לאן הלכה כל אהבה שלו אני מרגישה כזו טיפשה שהאמנתי בו סהכ רציתי שיהיה לו איכפת ורגש ברור לי שלא נוכל להיות יחד בוודאי שבנאדם בכלל לא חושב על זה אני מרגישה רע מתביישת בעצמי איך יכולתי לאהוב אדם כזה פשוט עבד עליי רק חיפש כניראה רגע ועכשיו קשה לי להתגבר.."

תתעוררי - כואב לך? ,מרגישה טיפשה?..עבד עלייך? ....זקוקה לחיזוקים ?

מה עם בעלך שאת מסתירה ממנו את כל זה. את עובדת עליו הוא כביכול הטיפש לא יודע כלום .
איך הוא יכול לאהוב אחת כמוך ? איך הוא היה מרגיש אם היה יודע?
תאמיני לי - אם תמשיכי עם כל הבירבורים האלה , המחשבות הספקות האלה
מהר מאוד הכל יתפוצץ לך מול הפרצוף . שקרים בסוף מתגלים
את תפגעי בכולם לא רק בבעלך גם בילדים שלך.

אז קחי את עצמך בידיים - ותשתלטי על עצמך.ותנתבי אותם לדבר חיובי

כתבת שאת מתקרבת רגשית לבעלך - אז תמשיכי כך . וכמו שמוניקה כתבה לך - תשקיעי את כל האנרגיות שאת מוציאה במקום על הגבר הנשוי תנתבי את זה לבעלך לבית שלך.

בטח תכתבי- שאני שופטת אותך ואני לא מבינה ואף פע ם לא הייתי במקום כזה ו אי אפשר לשלוט באהבה וברגשות -
אז יש לי חדשות בשבילך -
זו לא אהבה אמיתית - את לא מבינה את זה . מתי אנשים יקלטו ויקבלו שכל ויבינו שבגידות - יש בזה אולי משהו קסום , מעורר,אשלייתי אבל ממש ממש לא אמיתי (שלא נאמר לא מוסרי) - מים גנובים ימתקו.

ניתן ואפשרי - לשלוט בזה ולנתב את זה לדברים חיוביים .

3 שנים את סוחבת את זה - ולכן מן הסתם יהיה לך קשה לצאת מהספיור ההזוי הזה
ואת כנראה לא בדיוק רותה לצאת מזה - מחפשת חיזוקים לקשר הזה ולסיבוך הזה -
הכל תלוי בך

תעשי את כל המאמצים לצאת מהקשר הרע הזה- אם לא בשביל עצמך ולא בשביל בעלך אז בשביל הילדים שלך

שלום גלי,

ראשית לא ציינת בני כמה אתם וכמה זמן אתם נשואים, האם את או אתם מגיעים מתרבות דתית?

בכל זאת אתייחס למה שהצגת בפנינו- נראה כי מאוד נפגעת ממה שראית, וזה מובן באופן ראשוני- שאת מאוד נפגעת כיוון שכנראה לקחת את זה ישר למקום שלך- מה עשית שזה קרה, או למה את לא מספיק טובה עבורו וכו'. זה טבעי שכך תרגישי, אם זה המצב.

את כן מביעה הבנה לעובדה שהוא בטח לא ירצה לספר לך שזה קרה, אך קשה לך להבין למה זה נעשה. את גם תוהה אם לפתוח את זה איתו.

בגלל שזה מלווה אותך כל היום ואת מאוד נסערת, אני מציעה דווקא כן לדבר איתו על זה. אני חושבת שמה שתשמעי ממנו יכול מאוד לעזור לך להבין אותו, ולאחר מכן גם להבין למה זה קרה. חשוב שתשאלי אותו בדיוק את השאלות שמטרידות אותך, כדי שגם הוא יבין וילמד אותך, ויכיר אותך יותר לעומק וממה את נפגעת. ה"משבר" הזה יכול לעזור לך רבות במקומות אחרים בהם לא תביני את התנהגותו (כי ככה זה בכל קשר וצריך לזכור את זה), וחשוב שתסגלו לעצמכם תקשורת פתוחה.

בגדול מאוד, ללא התייחסות כאמור לרקע דתי או להיכרות שלכם לפני החתונה, אני יכולה להגיד לך שמה שראית הוא טבעי- זה קורה, ואצל גברים זה דבר, את בטח יודעת, נפוץ מאוד. כן חשוב לברר איתו האם יש קשר לאינטימיות ביניכם או שזה היה נטו פורקן מיני - חשוב שתדעי שזה קיים, וזה קורה, וחשוב מאוד מאוד לשתף ולהסביר את עצמך- מולו- למה זה כ"כ מפריע לך, בהמשך נסי להבין- מה זה אומר בעינייך וממה את מאוד חוששת, כתוצאה מראיית המעשה הזה. מה פירוש המעשה הזה בעינייך.

בברכת הצלחה,

אנחנו יחד כבר 3 שנים ונשואים רק 4 חודשים.הוא גרוש + ילדה שחיה עם אמה ואני רווקה בלי ילדים, אנחנו לא דתיים.
במהלך 3 שנות היכרותינו, היה לנו כבר פעמיים משבר שגרם לי לחוסר אמון בו, ואני מנסה מאוד לעבור את זה.
הוא פלירטת עם בחורה בעבודה (לא היה בינהים כלום מעבר לדיבורים) ופעם אחת ראיתי אותו צופה בפורנו, ודיברנו על זה והוא אמר לי שהוא לא מאונן על בחורות, ופתאום עכשיו זה קורה!!
אני מאוד אוהבת אותו והוא אוהב אותי ויש לנו תקשורת דיי פתוחה כך שאני כן יכולה לדבר על זה. ואפילו דיברנו על יעוץ זוגי.
כל זה גורם לי פשוט לאבד לאט לאט את האמון בו וזה מפחיד אותי.
כי אני מאוד רוצה שנצליח וגם הוא רוצה.
ומצד שני אני קצת חוששת מיעוץ זוגי מכיוון שכבר דיברנו על הדברים האלו ואני לא רואה שהוא מפנים את העניין של אמון מלא, וטיפול זוגי לא יפתור את הבעיה הכללית, כי אם הוא ממשיך לעשות דברים מאחורי גבי אז מה זה יעזור דיבורים, את מבינה אותי?

היחסים שלנו אוהבים וחמים, היום בבוקר היה לנו כיף במיטה, והוא עינג אותי. אבל, הוא לא הצליח להתענג בעצמו ואמר שבגלל הלחץ בזמן זה לא ילך, אז הוא ויתר על עצמו. מה שגורם לי לחשוב שוב למה??
מה לעשות??
אני ממש בבעיה.

ערב טוב גלי,

תודה רבה לך על המשך השיתוף ועל הפירוט שהבאת.

יש פה כמה עניינים:
יש רקע של חוסר אמון, דברים ספציפיים שמפריעים לך בו- כולם קשורים למקום שלו מול נשים אחרות. אולי אלו דברים שמעט מאיימים עלייך ואת חשה חוסר ביטחון בקשר כשהם קורים.
מעבר לזה, כבר דובר ביניכם העיניין של יעוץ זוגי- מה שאומר שלא פעם ולא פעמיים חשתם כי אתם זקוקים לעזרה חיצונית מקצועית. "דיבורים" יכולים להביא לא פעם למעשים. דיבורים מול איש מקצוע יכולים אף להביא לתוצאות. מטפל זוגי טוב, שתתחברו אליו, כן יכול לחולל בכם שינוי- לעורר בכם כלים חבויים ולהביא אותך למצב זוגי טוב יותר. אם לא ניסיתם עדיין, אין טעם להיתלות בהשערות- זה יעזור או לא יעזור. "עד שלא תנסו לא תדעו", וההשקעה בסופו של דבר משתלמת. אם אחרי 3-4 פגישות אין תזוזה, ואת חשה שהטיפול לא עוזר- זה הזמן לחשוב על עוד כיוונים או סוג אחר של טיפול. אבל כל עוד לא ניסיתם, זה אומר שיש איזה פיתרון פוטנציאלי שעוד לא דרכתם בו, וכאמור שניכם מאוד רוצים בהצלחת הזוגיות.
דבר שלישי שעולה ממה שאת כותבת- הקושי שלו בנושא האינטימי. אני לא יודעת אם זה משהו שקשור בו, בביטחון שלו עם עצמו, או חרדה כלשהי להגיע למצב אינטימי זה או אחר. אבל להרגשתי מדובר במעין משוואה- הוא חווה מצוקה מסוימת בנושא האינטימי- מה שגורם לו לעשות דברים מסוימים שאת לא אוהבת או לא מרגישה בטוחה איתו, בגללם- וזה יוצר משבר אמון. לכן צריך לבדוק כל מרכיב במשוואה ולראות- האם זה משהו שניתן לשנות אותו. אני מאמינה שכן.

אני חושבת, בגדול, שאת לא סתם חשה שמשהו לא בסדר. אני לא הייתי הולכת דווקא לכיוון של חוסר אמון, או חוסר רצון מצידו להיות איתך ולהיות נאמן לך. להרגשתי יש משהו שהוא עובר, מעין מצוקה פנימית כזאת, והדרך שלו להראות את זה היא לאו דווקא דרך תקשורת פתוחה במילים, אלא ע"י מעשים מסוימים שאת רואה בהם פסול. וזה מעין גלגל שמביא להרבה ויכוחים, אבל ברור דבר אחד- שניכם רוצים בשינוי.

לכן טיפול זוגי (רעיון שכבר הועלה ולכן קל יותר להתחבר אליו שוב) יכול לסייע. חשוב לנסות לשנות, לפני שיהיו דברים נוספים שיציקו לך, ואז כבר נוצרות "שכבות שכבות" של בעיות, וזה מורכב. לכן כל עוד האהבה נמצאת והרצון להיות יחד שם- עשו משהו ופעלו לטובת הזוגיות.

בברכת הצלחה,

שלום תותיתוש,

ראשית מזל טוב להרחבת המשפחה.

אני חושבת שהנתון הכי חשוב פה הוא שאת חודש אחרי לידה. בחודשים הראשונים ידוע שמאוד לא פשוטה ההתארגנות, הגוף עוד לא החלים לגמרי וכל המסביב יכול לגרום להרבה לחץ. כשיש תמיכה מספיק טובה מבן הזוג- כמובן זה מקל שבעתיים. כשאין- זה מקשה מאוד כפי שאת מתארת.

כמובן שאין זה מתפקידך לבד לטפל בילדים, וכמובן שהוא צריך לעשות את המיטב כדי לאפשר לך את היכולת לטפל בתינוק החדש ובכל זאת לקבל קצת שעות שינה ליום המחרת. וכמובן- שגם לו לא פשוט בכלל, וגם עבורו השינוי הוא גדול מאוד.

אם בעבר היו דפוסים כאלה ללא קשר לילדים, דפוסים של חוסר התחשבות בך, או רחמים עצמיים שלו - זה דבר אחד, ואת זה אפשר להציף ולנסות לדבר על זה. אבל אם מדובר במשהו שהוא ספציפית גדל והתעצם מאז שהתינוק נולד - הייתי מנסה לחכות עד יעבור זעם. ולמה? גם התקופה עבורך היא מאוד רגשית וסוערת בכל מקרה, וגם עבורו השינוי הוא חד ודרסטי. פתאום שני ילדים, והאחריות מתעצמת ומכפילה את עצמה. פתאום אין זמן לזוגיות, ואם קודם היא הזיזה את מקומה בשביל תינוקת חדשה, עכשיו עוד יותר. עבורו המהלך הזה אמנם מרגש ומשמח, אבל לא פשוט במקביל. הגברים שאיתנו אומנם חווים איתנו את הלידה ואת ההורות החדשה, אך למעשה לא מעט מהם מרגישים לגמרי בחוץ- מחוץ למערכת הזוגית והאינטימית, ולא פעם- מחוץ לטיפול ולאהבה לילד החדש.

הייתי מציעה לו לעשות החלפות, שאת תטפלי בגדולה והוא בתינוק (גם אם את מניקה- אולי שהוא רק יחליף חיתול או יעשה משהו שיכול לגרום לו להתחבר יותר לתינוק, אם יש חלב שאוב- אולי הוא יתן לו), לתת לו אחריות אולי שהוא יותר יאהב. אולי יש איזו התנגדות לכל השינוי הזה דווקא מהמקום שהוא מרגיש טיפה בחוץ. זאת השערה אחת.

הדבר השני, לחכות עד שהתינוק יגדל קצת, נניח עוד חודש, ולראות אם מדובר במשהו חולף מצד בעלך או באמת בדפוס שאת לא מסוגלת להתמודד איתו ביומיום.

בנוסף, לחשוב על עזרה, אם יש לך בייביסיטר קרובה, או אמא או חמה, אפשר לנסות לחשוב על עזרה חיצונית שתאפשר לך לפחות קצת זמן איתו, ועם עצמך. בגיל ינקות תינוקות ישנים הרבה במהלך היום- כשיש לך שעה פנויה איתו, נסי לנצל אותה לטובת הביחד שלכם. אני יודעת שזה קשה ומצריך הרבה תיכנון ולוגיסטיקה- אבל מניסיון - השעה הזאת איתו יכולה לחולל פלאים. כוס קפה (ומאפה...), נסי לדבר אל ליבו, נסי בכל זאת להסביר לו מנקודת ראותך למה את זקוקה (ולא במה הוא לא טוב...) ואולי אפשר לחשוב על פתרונות אחרים בלילה, אפשרי לו להחליט- במה הוא רוצה לעזור (ב-א' או ב-ב'), או- מה יכול להקל עליו לעזור לך?

נתתי כמה נקודות למחשבה, אני מקוה שמשהו מהן עזר. חשוב שתכזרי- זאת תקופה חולפת. היית בה לא מזמן, ועכשיו יש שמחה וברכה בהרחבת המשפחה. התקופה הזאת קצרה, והיא עוברת. נסי לא לשפוט אותו בתקופה הקריטית הזאת של השניים שלושה חודשים הראשונים וראי אותו כמכלול. (שוב, אם זה לא דפוס שהכרת בעוצמות האלו עוד קודם). אשמח לדעתך.

שלום לך 'אני',

לא כתבת לנו בת כמה את, אך אתייחס למה שכתבת-

אני מבינה שאת מאוד חוששת לקיים דפוסים ולהישבות בקשר זוגי חדש שעלול לדמות לקשר זוגי קודם.

אני חוששת שאם לא תעבדי על המקום הזה של ההפרדה בין קשרים, ולהיזכר שתמיד יש שוני בין קשר למשנהו- את לעולם תהיי לכודה בתוך החשש הפרטי שלך וזה עלול ללוות אותך לעוד ועוד מערכות יחסים שאמור להיות מושתת בהן אמון.

דבר נוסף שצריך להתייחס אליו- בן זוגך לא קורא מחשבות ולא יודע למה את בדיוק מתכוונת או מה את בדיוק רוצה. את כבר ניכסת לו את חוסר הרצון לצאת איתך בימי שישי ולשמור את סופ"ש לחברים. וזה מבלי לשאול או לברר איתו מה דעתו לצאת ביום שישי. גם כאן החשש שלך מלווה אותך ומנהל אותך בתגובותייך.

מה שכן, את מודעת לתגובותייך ומאיפה מגיעים החששות. את יודעת להבחין שאולי זה באמת בך, החשש, ולא משהו אובייקטיבי שמייצג את מי שמולך. יש איזו תחושה שקשה לך מאוד סביב נושאים חברתיים, שהחברה לא מספקת לך לגמרי את מה שאת זקוקה לו, שאת מאוד רוצה להיות שייכת, ובכל זאת, לא ממש מרגישה ככה. וזה טבעי למעשה, שכך תגיבי- שתרצי להתגונן עוד לפני שהמכה הבאה נוחתת. אבל-

אם זוגיות היא כה חשובה לך, ואת מעוניינת להיות "מעל הכל" עבור בן זוגך- את צריכה דבר ראשון להיפטר מה"הקשרים האוטומטיים" שאת עושה בין קשר קודם לזה הנוכחי. בין אנשים שאין להם שום קשר ושום דמיון ביניהם. אם תתקלי בדפוס שקשה לך איתו, כמו שקרה עכשיו, ואת רוצה דווקא לצאת בסוף השבוע- בשביל זה את יכולה להשתמש בתקשורת פתוחה איתו, כלי שנחוץ מאוד בזוגיות. שאלי אותו מה דעתו להיפגש בסוף השבוע.

לא נשכח שמדובר בקשר טרי וחדש, קשר שטרם בחנת אותו לעומק, וחשוב לעשות זאת לפני הכל. להכיר את האדם ולבדוק האם יש התאמה כללית ביניכם.

ככל שתקדימי לכבד את הקשר הנוכחי ולתת לו יחס לא שיפוטי ולא משווה לקשר הקודם- הוא כנראה יעלה את סיכוייו להצליח. לכן, בשלב זה הייתי ממליצה לנסות לשמוע מה דעתו להיפגש בסוף השבוע, ואם לא- לפחות להכיר אותו יותר טוב לפני שאת "מפוצצת" קשר שטרם התחיל ממש... כי חבל.

בברכת הצלחה,

שירן יקרה,

אימונים, תרגולים, חזרות והתנסות עשויים לשפר כל דבר שאנו לא עושים באופן המיטבי ולשכלל את יכולותינו ומיומנותנו כמו גם את ביטחוננו בעצמנו.
אמרי לבעלך כי מעבר לעובדה שאת חשה שהרבה זמן מתבזבז בהמתנה לתחבורה הציבורית ומעבר לחוסר הנוחות הכרוך בכך (לעיתים עומדים, לעיתים דחוס וצפוף) הנסיעה ב – 4 (!) אוטובוסים ביום, כל יום, מכלה את כוחותייך וכי כאשר את מגיעה לעבודה (לאחר השקמה מוקדמת אשר תאפשר לך להגיע במועד למקום עבודתך למרות ההמתנה לתחבורה הציבורית) את כבר קצת עייפה וכאשר את חוזרת מהעבודה (בשעה מאוחרת בגלל לוחות הזמנים השונים) כבר אין לך כוח לעשות כלום. לאור זאת, לקחת החלטה להתאמן קצת בנהיגה על הרכב שלכם ולשפר את מיומנויות הנהיגה שלך כמו גם לחדד את חושייך על הכביש וזאת על מנת לחוש ביטחון בנהיגה היות וברצונך לרכוש רכב. קבעי איתו מועדים לאימוני הנהיגה שלך וודאי כי במועדים הנ"ל "שיעורי הנהיגה" שלך עם בעלך (או בלעדיו, מה שנכון לך ולכם) אכן מתקיימים.
על-מנת שהוא לא יביע התנגדות התייעצי עימו לגבי סוג הרכב המועדף אשר יענה על צרכיכם כמשפחה.
על בעלך להבין כי מעבר לעובדה שהוא פוגע בביטחונך העצמי, באמונתך ביכולותייך ובעצמך הוא פוגע באיכות החיים שלך וגורם לכך שאינך יכולה לנצל את זמנך כפי שהיית רוצה.
לרוב, כאשר אדם החלטי ונחוש, כאשר הוא משדר שגמלה בליבו ההחלטה והוא אינו מתכוון לשנותה או לסגת ממנה, הצד השני נוטה לקבל זאת.
העבירי את המסר באופן ברור וחד-משמעי ויחד עם זאת אמרי את דברייך בנעימות.

תראי,כשיהיו ילדים,לא תוכלי מי יודע מה לנסוע באוטובוסים...לכן כדאי שתתאמני עכשיו כמה שיותר.דבר נוסף-אם יש לך כסף,תקני לעצמך!!!מה זה לא מרשה?מה אנחנו באירן??ממש לא לעיניין!!
בכל מקרה בהצלחה.

רינת היקרה, הדברים עליהם את מספרת - נשיקה שמישהי ניסתה לנשק אותו מתוך שיכרות לפני המון שנים, והתחתונים שנשאור מחברה קודמת - אלו אירועים כל כך לא משמעותיים!
לדעתי התגובה שלך היא הסכנה העכשווית ליחסים שלכם. כאשר את מגיבה בעוצמה כזאת והוא חווה זאת ממך - זה יגרום לו אולי להסתיר מפנייך דברים, וכאן עלול להיווצר מעגל קסמים שלילי, כי את תתחילי להרגיש שהוא מסתיר מפניך דברים ותחשדי עוד יותר ותבדקי אותו וזה יעצבן אותו והוא יסתיר עוד יותר וכו וכו...

סיפרת שבעבר חווית בגידה מבן זוג. לדעתי ההיפגעות ההיא משפיעה עדיין מאוד על עוצמת תגובותייך. אני יכולה להבין שאת חוששת להיפגע שוב אז את הרבה יותר ערה לסימנים הקשורים לבגידה.
אבל אני חושבת שעלייך לטפל בתגוובת המוגזמות שלך ולקחת עליהן אחריות, אם אינך רוצה לקלקל את היחסים שלכם.
איך לטפל? למשל לנסות ללכת לטיפול פסיכולוגי אישי, כדי לעבד את מה שקרה ולהשתחרר מן המטען שכנראה עדיים רובץ עלייך ומעצב את התגובות שלך.
אחת ההגדרות לאדם בריא בנפשו היא: מישהו שמרגיש שיש לו חופש לבחור איך להגיב במצבים שונים. תבדקי האם יש לך את החופש הזה. אני חושבת שלא, ושווה לטפל בכך, לפני שזה יהרוס לך את מערכת היחסים הזאת וגם אחרות.

את בחו"ל הבחור מחוזר יש פיתויים וקשה לא לפזול ..החשוב אם אתם בקשר טוב דואג איכפתי וכו., וחוץ מיזה את בחו"ל תפנקי ותהני לך בכל דבר שעושה לך טוב ...הבנת אותי ?

בשורה התחתונה..

שנינו נורא מפחדים להיפגע ולמרות שיודעים שאף אחד לא מתכוון לפגוע בשני, אנחנו לא משתחררים מההרגשה הזו. למרות שמוכנים כבר מאוד לקשר ומאד רוצים להיות ביחד.

אני לא רוצה שזה בסוף רק יהרוס לנו הכל.. :-\

עזרה, בבקשה:\

לילה טוב.

עידית היקרה, משמח לשמוע ששניכם מצאתם זה את זו.
הפחד להיפגע יש לו יתרון ויש לו חיסרון.
היתרון הוא שהוא שומר עלינו ומשאיר אותנו זהירים.
החיסרון הוא שאנחנו עלולים לעשות עניין גדול ממשהו קטן, ולסבך את היחסים.
על כן הדרך היחידה היא לפתח שפת תקשורת שקופה וטובה ביניכם, בה שמים על השולחן דברים שמפריעים, לפני שהם הופכים להיות טעונים מדי, ו"מנקים שולחן" כל פעם במידה ויש משהו שמפריע.
אם את חוששת שהתקשורת שלכם לא מספיק טובה - ניתן ללמוד לשפר זאת בסדנת זוגיות.


אשמח אם גם אחרים יתייחסו לשאלתך ויציעו מנסיונם ומחשבותיהם!!!

ליאת היקרה, כתבת שני דברים שתפסו את תשומת ליבי: האחד, שאתם רק שנה יחד, כלומר זאת יום ההולדת הראשונה שלך איתו, לא כן?
דבר שני - כתבת שהוא יודע על רצונך לא לחגוג.
זה מסביר למה הוא לא ציין את יום ההולדת שלך ולא פינה את הזמן שלו.
אבל לאחר מכן, כאשר כבר ממש ביקשת ממנו, והוא הבין שזה פגע בך - הוא לא ביצע זאת למרות שהבטיח לך.
אני חושבת שיש כאן בעייה.
האם קורה שהוא מבטיח ולא מקיים בנושאים אחרים? עד כמה את יכולה לסמוך עליו?
שווה מצד שני לבדוק משהו אחר: האם במשפחה שלו נהוג לחגוג ימי הולדת? יש משפחות שפשוט לא מציינים ימי הולדת, ואז כל תשומת הלב הזאת והגינונים והטקסים של ימי הולדת זרים לו.

הביאי בחשבון שיתכן שההיפגעות שלך חסמה אותו. יש אנשים שנוצרת אצלם התנגדות עזה לעשות משהו לאחר שקיבלו ביקורת, או בגלל שמישהי בכתה. נוצר מין "דווקא" -של לא לשתף פעולה עם התנהגות שאינה נעימה לו מצידך (כמו ביקורתיות או בכי).

מה שאני מציעה לך זה לפתוח איתו שיחה לבירור הנושא. הביאי לשיחה הזאת סקרנות ולא ביקורתיות. נסי להבין מה קרה מנקודת המבט שלו.
אני חושבת שעלייך כן לבחון מחדש מה את לומדת אודותיו כבן אדם, ולבדוק עד כמה מה שאת מגלה מפריע לך לעומת הדברים הטובים שיש בו.

מור היקרה, אכן מצב אובייקטיבי קשה, אני לא מופתעת שכל אחד מסתגר בתוך עצמו, משום שלטפל בשני ילדים כה קטנים זה תובעני ולא נותר זמן לעצמך. אין אנרגיות פנויות לתת תשומת לב לעוד אדם...ואולי מה שרק ניתן לעשות זה שכל אחד מכם יתאוורר לחוד, כאשר השני נושא בעול בתור גיבוי.
רעיון אחר הוא לבנות קשר עם שכנים מבוגרים, פנסיונרים, שאולי קצת חסר להם קשר עם ילד קטן.
אפשרות שלישית -למצוא עוד זוגות במצב דומה ולהתאמץ לעשות קצת "החלפות" - לשמור על הילדים שלהם בתמורה לכך שהם ישמרו על שלכם. ברור שזה לא פשוט לשמור על כמה ילדים, אבל זה אולי יפנה אתכם לצאת ערב אחד בשבועיים ביחד.

פתרון ידוע הוא לקחת בייביסיטר. אם הילד הגדול הולך לפעוטון - אולי אחת המטפלות בפעוטון, שמכירה אותו היטב, יכולה להיות הבייביסיטר?

מקווה שקצת עזרתי. אבל אין ספק שזו בעייה רצינית, ושאם לא מפנים את הזמן לזוגיות - המצב עלול להידרדר ועלול להיות קשה לשקם את האהבה. אהבה זקוקה כל הזמן לתידלוק. התידלוק של האהבה הוא במחוות יומיומיות של אהבה, כמו התעניינות, שיתופים, פירגונים, התחשבות, מחמאות, לעשות משהו כייפי ביחד, וכמובן מגע אינטימי - ליטופים, נשיקות וסקס. בני זוג שלא מגיעים לכל הדברים הללו - האהבה לא תחזיק מעמד, ויש סכנה שמישהו אחר ייכנס בתמונה, מישהו פנוי יותר...