פורום יחסים, זוגיות ונישואין - יש לך שאלה?

אנונימית יקרה,

ראשית, אני שמחה על שאת אוהבת, מוקירה ומעריכה את בעלך ומודעת לכך שזכית בשותף לחיים בעל מעלות לא מעטות, שותף נאמן ותומך, שותף הולם ליצירת משפחה יציבה ואוהבת. העובדה שהוא מאוד אוהב אותך, כפי שכתבת, כמו גם העובדה שלמרות שאת לא מעוניינת באינטימיות פיסית עימו לאחרונה ובכל זאת מאפשרת להגיע למצב שכזה רק על-מנת שהוא יסופק, מעידות על כך שגם את מהווה עבורו שותפה ראויה, תומכת ומפרגנת.
באשר לחוסר החשק המיני שלך...לרוב, ההיריון והשינויים ההורמונאליים הנלווים אליו אינם משפיעים על מידת התעניינותה של האישה במין יחד עם זאת, קורה גם כי בתקופת ההיריון האישה חשה סלידה מקיום יחסים וחוסר חשק מוחלט. למיטב הבנתי, את לא חשה סלידה מקיום יחסי מין ואף נמשכת לאחרונה לקולגה שלך ממקום העבודה. לאור זאת אני מניחה שחוסר המשיכה לבעלך לאחרונה נובע (בעיקרו) ממשיכתך לאיש ההוא...
כפי שציינת בפנייתך, מה שמשחק לטובתך היא העובדה שאתם לא נפגשים על בסיס יומיומי, משהו בבחינת רחוק מהעין רחוק מהלב. האם יש באפשרותך להמעיט במפגשים עימו עד לרמה בה לא תפגשו כלל, גם לא לצורכי עבודה? הריחוק ממנו יכול לעשות לך רק טוב...לכן, עם כל הקושי והרצון העז שלך לראותו נסי להתרחק. הרגשות אשר התפתחו ביניכם, למרות העיתוי ה"גרוע" שלהם מבחינת שניכם (שהרי אינכם יכולים לממש את אהבתכם ואת משיכתכם, את אשת איש אחר) הינם טבעיים בנסיבות מסוימות. כבר קרו מקרים בהם הקרבה הרבה, השעות הרבות והחברות המתפתחת במשך הזמן, התחברו יחדיו והתפתחו לאהבה גדולה. במקרה שלכם, כפי שציינת, זה קרה בעיתוי פחות מוצלח ולחלוטין לא מתאים מבחינתך, לכן חשוב שתנסי "ללכת" עם ה"ראש" ולא עם הלב, ושוב, למרות הקושי. זה הדבר היחידי אשר יכול להפחית מעוצמת התחושות כלפיו כך שעם הזמן הם ידעכו כליל. גם העובדה שתצאי לחופשת לידה בקרוב ותתרחקי ממנו תשחק לטובתך. אני מאמינה שלאחר הלידה המיקוד שלך יהיה במשפחתך וברך הנולד כך ש"מקומו" של הקולגה שלך ידחק לקצה בלי שתצטרכי לעשות מאמצים גדולים. והיה והוא יבקש לשמור על קשר כלשהו, הסבירי לו שזה לא מתאים לך ושאת מבקשת שהוא יכבד את רצונך לשמור על שלמות משפחתך.
מאחלת לך היריון מהנה ולידה קלה וכמובן, הרבה מזל-טוב!

היי מוניקה תודה על תשובתך
את צריכה להכיר את בעלי בשביל שתביני שזה ברור שאני ידבר עליו בצורה כזו כי הוא בן אדם מיוחד שכל אדם שפגש אותו התאהב...ואני לא מהללת סתם (אני נשבעת)
מבחינת הריחוק זו תהיה בעיה כי אנחנו מין חבר'ה כאלה במקום העבודה ואנו מבלים לא רק במסגרת העבודה וכולם מכירים את בעלי ואוהבים אותו מאוד לי יש מין חוק כזה לכול החברים שלי קודם תהיו חברים של בעלי אח"כ שלי! בלי שום קשר אליי הקולגה לעבודה שלי מאוד אוהב אותו עצם הבן אדם שהוא (בעלי) אני לא מאמינה שנכנסתי ללופ הזה, אני ינסה להמעיט בקשר ואולי פשוט לנטרל אותו ואני מקווה שעם הזמן גם המחשבות ינוטרלו והחלומות ...
תודה לך על הכול

יובל היקר, נראה לי שאכן הסתבכת עם חברה שיש לה נטייה חזקה לשלוט.
ואז - או שאתה מקבל בהכנעה את דרישותיה, ואז משתררת שלווה ואהבה ו"הכל וורוד" או שאתה נאמן לעצמך ומסתכן בשיחות קשות, ביקורתיות או בכי וסחיטה רגשית כפי שכתבת...
מכיוון שאתה אוהב אותה - עליך לחפש דרך להשמיע את קולך בתוך הזוגיות הזאת אחרת זה רק ייעשה גרוע יותר.
אתם צעירים - פחות מקובל להגיע לייעוץ זוגי בגיל זה, אבל אם הקשר רציני - אני במקומך הייתי שוקלת לעשות זאת כי נראה לי שהיא לא ממש נוטה לוותר על דעותיה איך הדברים צריכים להתנהל, ואולי היא תקשיב לאיש מקצוע יותר מאשר לך.

אלה היקרה, אתם נתקלים בקושי מאוד אופייני לזוגות, כאשר הילדים קטנים,שני בני הזוג עובדים ויש המון מטלות. ואז קורה שאחד מבני הזוג "מגדיל ראש" - בדרך כלל האישה.
היא רואה את כל המשימות בבית ועם הילדים וזה מלחיץ אותה והיא רוצה לעמוד בהן,
ככל שהאישה מגדילה ראש - כך לצערנו הבעל מקטין ראש, ונעשה "העוזר" במקום השותף!!! במקרה הטוב הוא עושה טובה ועוזר כאשר מבקשים ממנו. במקרה הגרוע צריך לבקש ממנו המון פעמים עד שנמאס לאישה והבקשה משתנה לדרישה, המלווה בתלונות ובקיטורים ובכעסים עליו, ולא פלא שהוא מרגיש שזה הופך להיות "טרור" כפי שכתבת לנו.

מה עושים?

כרגע הפוקוס שלך הוא על תקתוק המשימות. זה גובר על איכות היחסים והזוגיות. דווקא העובדה שכתבת לנו כאן ושאת מוטרדת מן האווירה שמתפתחת - מעידה שהיחסים איתו כן חשובים לך. אז הרעיון הוא לשים את הזוגיות לפני הכל!
למצוא דרכים להגיע איתו לשותפות במקום שאת תהיי המנהלת שלו.
למשל, להזמין אותו לשיחה מתוכננת ולהציף את המצב הזה ולשאול אותו מה הוא חושב, להעלות רעיונות איך את נמנעת מלעשות טרור - ומול זה הוא מגדיל ראש ולוקח על עצמו תחומים מסויימים עם כל האחריות. כל אחד מכם חייב לעשות שינוי. את צריכה לשחרר והוא צריך לקחת על עצמו.
אם זה לא עובד, שווה להגיע לייעוץ זוגי קצר מועד על מנת שלא תיגררו למאבק מתמשך שגם פוגע עם הזמן במיניות ובאהבה. כי אחת התוצאות הידועות של התחושות עליהן כתבת היא שלא בא לך להתקרב אליו פיזית, כי את מלאה כעסים ואכזבות ממנו, ואז הוא מתחיל לכעוס עלייך - על כך שאין מספיק סקס וקירבה, ועוד יותר נמנע לעזור לך, כי הוא מרגיש מרירות ואכזבה כלפייך...
לגבי חלוקת התפקידים המקובלת - כיום מקובל לחלוק, להיות שותפים. יחד עם זאת, אם יש מישהו מבני הזוג שעובד קשה יותר,יותר שעות, השני אמור לקחת על עצמו יותר מטלות בבית. ובתוך הטווח הזה - כל זוג צריך למצוא את האיזון המתאים לו, וזה גם הסדר שאמור להתרענן מידי פעם ולהשתנות. מנסים סידור חדש, מפיקים לקחים אחרי זמן מה, ושוב משנים. וחוזר חלילה...
אבל חשוב ביותר לעשות זאת יחד, בשיתוף, בשיחות מתוכננות ולא כהמשך לפיצוץ או ריב. אם יש ריב - חשוב לחכות ולהתקרר ורק אז לקיים שיחה ליצירת כללים חדשים.

רפי היקר, ראשית זה יפה שאתה בוחן את עצמך ושם לב לדפוסים שחוזרים על עצמם, יש להניח שאכן יש משהו שאתה עושה מבלי לדעת ולהבין למה זה גורם.

יחד עם זאת, מבלי לפגוש אותך ולחקור יחד הרבה דקויות ופרטים קטנים מתוך המפגשים - אינני יכולה לתת ללך כיוון או הסבר למה שקורה.

על כן, יש בפניך מספר אפשרויות:

להמשיך בדייטים עד שתמצא מישהי שתידלק עליך וזה יהיה הדדי
להגיע לייעוץ אצל מומחה - (רצוי מומחית) דייטינג,שתיתן לך פידבק ישיר וענייני
להגיע לייעוץ זוגי כדי לחקור את יכולתך בתקשורת בין אישית ובבניית יחסים קרובים ואינטימיים.
לפנות אל אחת מן הבנות איתן יצאת ולבקש ממנה פידבק . זה דורש המון אומץ, כמובן.

בהצלחה!!!

דנה יקרה, חסרים לי קצת פרטים,כמו בני כמה אתם, האם ידוע לך אם היו לו חברות קודמות? יחסים מתמשכים? מתי לאחרונה הוא סיים קשר קודם? כי יש למצב הזה כמה פרשנויות - למשל
יתכן שהוא בדיוק סיים מערכת יחסים מתמשכת והחליט שאינו רוצה להיכנס לעוד מחוייבות אלא ליהנות.
יתכן שהוא חושש בכלל ממחוייבות.
יתכן שהוא חושש מדחייה ולכן לא יוזם אלא הולך על בטוח - רק נענה לפניות שלך.

ויתכן שהוא עדיין לא ממש נדלק, ולמרות שלך ממש נעים איתו - הוא עוד מהסס. לא תמיד מה שאת מרגישה - שכיף לכם יחד - זה מה שגם הוא מרגיש.

בכל מקרה, אני מזמינה משתתפים אחרים להביע את דעתם בנוגע לשאלתך.

שלום מאוכזבת,

אין ספק שהפגיעה גדולה מאוד. העובדה כי בעלך שוחח באופן כן אולי מנחמת במעט- חשוב לו להיות גלוי איתך, רצה בין היתר להתנקות ולהתחיל אולי, כך אני מקוה, "דף אמון" חדש ביניכם.

קשה לתאר מה עובר עלייך ואני בטוחה שאת עוד זקוקה לזמן כדי לחשוב מה את עושה. חשוב מאוד לתת ולאפשר לעצמך את הזמן הזה. חשוב לתת לכל הרגשות לצוף ולעלות- רגשות של פחד, כעס, אהבה, שנאה, רגשות מעורבים, חוסר וודאות... כל אלו לגיטימיים במצבים כאלו וחשוב שתתני להם ביטוי. זה יכול להיות מול חברה טובה, שיתוף של קרובים אחרים או בטיפול אישי. חשוב שתתני לעצמך את היכולת הזאת להבין מה קרה, מה את מרגישה, ולא להיחפז למסקנות או למעשים שעוד פרק זמן- יתכן ותתחרטי עליהם (כמו למשל פירוק הקשר- זה צעד שיש לחשוב עליו לאחר עיכול הבשורות).

אותו כדאי יהיה ליידע שאת זקוקה לזמן הזה ואת לא יודעת לאן פנייך (באופן רגשי) מועדות. ככל שיבין שאת לא מובנת מאליה עבורו ושאת צריכה לעבור תהליך עיכול ויצירת אמון מחדש- יתכן ויציע או יהיה מוכן להתגייס גם לטיפול זוגי משותף ולברר- מה היו המניעים לפעול באופן בו פעל שפגע בך, מה אפשר לעשות ברמה האישית כדי לסייע לו לדבר-להביע, לפני ההתנהגות, ומה אפשר לעשות ברמה הזוגית כדי לחזק את הקשר (כמובן אם תסכימי לתת הזדמנות אמיתית).

אני מקוה שתתחזקי עם הזמן ותהיי קשובה לרגשותייך. חשוב שתתני לעצמך זמן כי מגיע לך.

תודה רבה על התגובה

ערן יקר,

בתחושה שלי, אשתך זקוקה לתחושת השליטה, הן על חייה והן על חיי הזוגיות שלכם. לכן, היא מניחה שהיא יודעת ושהיא צודקת, היא קובעת עובדות בשטח ולא בודקת אם הן נכונות או מדויקות, כי מה הטעם, אם היא קבעה אז זה בטוח נכון...כך יוצא שלא מעט פעמים היא הניחה דברים לרעתך, כפי שכתבת, ומאחר והיא בטוחה בצדקתה לא עולה על דעתה, אפילו, שהיא צריכה לבדוק מולך מה למעשה היה/קרה/אירע. מאותה סיבה היא לעולם אינה מנסה לפייס אותך לאחר מריבה, היא יודעת שהיא שולטת בך ובמצב ושלב כזה או אחר אתה כבר תבוא אליה ותנסה לפייס אותה. כך לאורך השנים שלכם יחד נוצרו כמה דפוסי פעולה ולכל אחד מכם כאילו יש את ה"תפקיד" שלו אותו הוא מבצע בנאמנות. יחד עם זאת, לך נמאס, מבחינתך הגיעו מים עד נפש, אתה לא מוכן יותר לספוג את האשמותיה ובמקביל גם לא מוכן יותר להיות ה"מפייס המשפחתי". מאחר ואתה כאילו לא ממלא את תפקידך חוסר התקשורת ביניכם נמשך ונמשך...
בראייה שלי, על-מנת לגשר על הפערים ביניכם, ראשית, יש להגיע למצב בו התקשורת ביניכם זורמת, פתוחה וכנה תמיד ובכל סיטואציה. אין הנחת והסקת מסקנות ללא בדיקה מעמיקה עם בן/בת הזוג ובוודאי שאין הטחת האשמות ונתק, כפי שיש כעת. כדי להגיע למצב של תקשורת זורמת יש מקום לשקול סיוע של איש מקצוע. מאחר וציינת שאשתך אינה מוכנה ללכת לטיפול זוגי אולי היא תסכים להיעזר באיש מקצועי לצורך תהליך אישי שלה בלבד, תהליך שהוא כולו עבורה אולם תובנותיו ישליכו, כמובן, גם על הזוגיות שלכם. תהליך בו היא תלמד להתמודד נכון עם הצורך שלה בשליטה, עם הסקת מסקנות חפוזה, עם הטחת האשמות ועם זה שהיא, לכאורה, מעדיפה ל"התבשל במיץ של עצמה" במקום לשוחח עמך וליישר את ההדורים ביניכם. במילים אחרות, בשפה שלה, סיוע מקצועי יוכל לעזור לה להתמודד נכון עם ה"בעיות" שאתה גורם ולעזור "לך" לפתור אותן מאחר ואיש מקצוע יוכל לתת לה כלים נכונים ומתאימים במקום ה"כלים" שהיא עושה בהם שימוש היום.
לחילופין, או במקביל, גם אתה יכול להיעזר באיש מקצוע על-מנת לעבור תהליך שיהיה ממוקד כולו בך, תהליך שיהיה כולו עבורך, אולם, תובנותיו ישליכו על ההתנהלות הזוגית שלכם. איש מקצוע יוכל להאיר בפנס על עצמותיך, חוזקותיך ויכולותיך המיוחדות רק לך אשר בעזרתן תוכל להתמודד נכון ובאופן אפקטיבי עם אשתך ועם סיטואציות עתידיות, דומות או שונות, לאלה שחוויתם במהלך שנות נישואיכם.

איש אחד מאוד חכם אמר > תמיד וויתרתי...ואף פעם לא הפסדתי!!!
הרווחת 15 שנים של זוגיות טובה גם אם יש בה דברים שאתם צריכים לתקן עדיין "הרווחת" זוגיות שפויה שלא נותנת לשיקולי אגו וכבוד ועוד דברים שכולנו לוקים בו פחות או יותר להרוס לך את החיים,
אם אתה באמת רוצה לשנות משהו בהתנהגות שלה אז תהיה גבר ותתפייס שוב, ובתנאי שתקבל על עצמך מעתה ואילך לשנות את הגישה שלכם במהלך ריב,
כעת זה רק יגרום לקרע גדול יותר שלא יוביל לשינוי מצדה, באחריות, אף אחד לא משתנה פתאום, או בגלל סנקציות ואיומים, כתבת נכון שהיא במצוקה משלה, זה בדיוק העניין, היא נוקטת בדפוס התנהגות שוב ושוב כי אין לה משהו אחר, היא לא יודעת אים להתנהג בצורה אחרת, אתה... כן יודע! תשמח שאתה שומר על הזוגיות שלכם בעקבות המידה הטובה הזו, אני מניח שהיא שומרת על הזוגיות מכיוונים אחרים ששם אתה פחות מוצלח ממנה...
תכלס- אתם חייבים לגשת לאיש מקצוע ביחד וללמוד איך לנהל "דיון" (לא וויכוח ולא
ריב...) מבלי לקרוע את הקשר המיוחד שיש לכם, ועל הדרך להוות מודל טוב ובריא לילדים שלכם,
בהצלחה

זיו יקר,

אני מניחה שגם לך היו קשרים זוגיים אחרים לפני שפגשת את בחירת ליבך, כך שאתה בוודאי מבין שכל מה שהיה לפני שהכרתם שייך לעבר ולכן הייתי מציעה לך, פשוט, להשאירו בעבר, שם מקומו. מזה כשנה אתם יחד, אוהבים והכל נהדר, כפי שציינת, וזה מה שחשוב. היא מוצאת חן בעיניך, נראית לך כשותפה ראויה ונכונה לחלוק עימה את חייך אז...לך על זה. אל תאפשר לעבר, שלא שייך ל"יחד" שלכם ולהווה המשותף שיש לכם להפריע לך או להעיב על חייכם.
אני מאמינה שככל שזמן היחד שלכם יהיה משמעותי וארוך יותר העבר הזוגי של בת-זוגתך "ישקול" פחות ויראה חשוב פחות עד אשר הוא ייעלם מחייכם לחלוטין בדומה לדמות או חפץ ממנו מתרחקים וכאשר מביטים אחורה הוא נראה קטן יותר ויותר עד אשר לא ניתן להבחין בו יותר כלל.

אדווה יקרה,

ראשית, תודה שבחרת לחזור ולעדכן אותנו כאן בפורום.
אומרים שמלאכתם של צדיקים נעשית בידי אחרים...בן-הזוג של בתך בחר ליזום פרידה. פרידה שהיא ממילא התכוונה ליזום בעצמה מאחר והיא הבינה שזוגיות זו איננה הזוגיות הנכונה עבורה ועם בן-זוג ה"סובל" מקנאה כה עזה יהיה לה קשה עד בלתי-אפשרי להיות מאושרת, בוודאי שלא לאורך זמן.
עליה לזכור, תמיד, שבראש וראשונה יש לה ותמיד יהיה לה את עצמה ועליה לדאוג ולשמור על עצמה מאחר ואף אחד לא יעשה זאת עבורה, בוודאי לא כמו שהיא תעשה זאת. היא צריכה לדאוג לעשות את הדברים הנכונים עבורה, הדברים אשר יגרמו לה להיות מאושרת, והרי כולנו מחפשים אחר האושר, בכל תחום בחיינו וביניהם, התחום האישי משפחתי המכיל גם את הזוגיות. כך שרגע לפני שהיא מתמסרת ו"צוללת" אל תוך קשר לגביו היא לא שלמה, עליה לעצור ולחשוב על עצמה והאם הקשר הזה עשוי לקדם אותה אל אושרה או להרחיקה ממנו.
מאחר וציינת כי היא מטופלת על-ידי פסיכולוג/ית אני מאמינה כי היא תקבל את הכלים אשר יסייעו בידה להתנהל אחרת בפעם הבאה בה היא תפגוש בחור ויתפתח קשר זוגי, כמו גם לדאוג לעצמה ולא להתמסר לפני שהיא משוכנעת כי בן-הזוג ראוי לכך שהיא תתמסר לו ולקשר.

שלום כנרת,

תודה ששיתפת מכל הלב.
ניכר כי יש פערים ביניכם, גם ברמת הצרכים, וגם ברמת ההגדרות- איזה קשר אני מחפש/ת. בעוד את רגילה למערכות יחסים רציניות ומוכנה אליהן- הוא דווקא לא כ"כ שם על פי דבריו. גם אם כבר יצאתם והיו דייטים- הוא הסתפק בתדירות מסוימת שלך דווקא לא הספיקה - בולט כי את זקוקה לתשומת לב מירבית ולהרגשה כי הקשר שלכם במקום טוב למעלה. בעוד הוא רואה את הקשר אולי כעוד תחום מיני תחומים רבים ולא מוכן להביא אותו לרמה עליונה ממה שהוא.

לגבי מה שהעלת, יתכן והוא כן רצה לבדוק מה קורה, אכן לקחת את הקשר לאן שילך ובהמשך לבחון את הרגשות, ומה שקרה שהוא נבהל מעוצמת המחויבות שדרשת. יתכן ודווקא מהתחלה הוא לא היה בעינין של לקחת את הקשר הזה למקום רציני יותר- ואכן קרא לפגישות דייטים- אבל יש מילים והגדרות ויש מעשים בפועל ומה שאת חשה.

אז מה עושים? לפי מה שהוא אמר- הוא לא בשל לקשר, ואני חושבת שיש לכבד את האמירה הזאת. ז"א לא לנסות לחזר. את כן יכולה להתנצל על כך שלא אמרת את זה קודם, או להתנצל על הפזיזות, העוצמות וכו'- אבל לדעתי לא לנסות לחזר אחריו אלא פשוט להשאיר אוירה טובה ולהגיד לו שיתכן וטעית באופן שבו נאמרו הדברים. כך או כך גם אם היית מנסה את המשך הקשר- עדיין הצורך שלך היה נשאר. הצורך בלהעביר הילוך בקשר, הצורך בלחזור למסגרת מחייבת כפי שאת רגילה, למחויבות ולביטחון. לא בטוח שהוא היה מדביק את הקצב שלך וסביר להניח שזה שוב היה מגיע לפיצוץ או לבהלה שלו.

אני סבורה שאת זקוקה למשהו מחזיק יותר, למישהו שמראש תוכלי לברר מולו את הכוונות שלו ומראש תוכלי לספר מה שלך- ולא לחכות עם דברים שמציקים לך, הרי הם גדלים בסופו של דבר ומביאים למה שקרה פה. לכן היי נאמנה לצרכים שלך, ויהיה כדאי להיות פתוחה כבר מהתחלה בקשר הבא, שאני בטוחה שיהיה לך בקרוב.

שלום יקר,

אתחיל בך. ישנן דרכים אחרות להתמודד עם מטלות שלא רוצים לבצע או עם סיטואציות לא נעימות מלבד לשקר. שקר כמוצא אינו פתרון לדבר, להיפך, שקרים עשויים רק להרע ולסבך את המצב וכפי שקורה אצלכם לפגוע באמון. פגיעה באמון עלולה לפגוע באופן משמעותי בזוגיות, גם לטווח הארוך. במקום לשקר אפשר למשל, להתמודד באומץ ולומר את האמת, נניח "אני בבית, אשתדל כמיטב יכולתי" וכד'. ביתכם יהיה נעים יותר גם לך אם המטלות תבוצענה, הבית יהיה נקי ומסודר וכו'. תחזוקת הבית הינה משימה משותפת ואני לא חושבת שיש רע בכך שאם אשתך בעבודה ולך יש זמן תוכל לקדם את הנושא ולהפחית ממספר המטלות שיש לבצע בבית. יחד עם זאת, עם אתה חש שאשתך הינה טיפוס דומיננטי ולוחץ, (ובתחושה שלי אולי מעט שתלטן...) יש מקום לומר לה שתרפה מעט וכי אתה חש שלא בנוח עם הלחץ שהיא מפעילה עליך בעת שהיא בעבודה. זאת ועוד, מאחר ובאופן כללי אתה חש שהיא דומיננטית יותר, כדאי ורצוי לטפל בכך מהשורש. לכן לשאלתך יש מקום לפנות לאיש מקצוע אשר יוכל לסייע לכל אחד מכם לחוד ולאחר מכן כזוג כך שתוכלו להשיב את האמון הביתה ולהיטיב להתמודד נכון ובאופן ישר וכן עם סיטואציות פחות נעימות או עם חילוקי-דעות כמו גם עם דומיננטיות יתר של אחד מבני-הזוג.

רותי יקרה,

נראה כאילו לבן-זוגך אין שליטה על ה"ילד הרע שנכנס בו" בעת שהוא נמצא בסערת רגשות. העובדה שלאחר וויכוח סוער המכיל קללות והטחת עלבונות אישיים הוא מתנצל מעידה על כך שהוא מודע לכך שהתנהלות שכזו אינה תקינה, אינה נכונה ואינה במקומה, יחד עם זאת הוא לא מצליח לעצור את ההתפרצות, העלבונות והקללות.
האם את חשה שהוא לא בשליטה גם בסיטואציות אחרות (נניח כאשר לא נוח לו מסיבה כלשהיא או כאשר הוא לא משיג את רצונו וכד'?) או שהוא "מאבד את זה" רק בעת שהוא נסער?
האם התפרצויות אלימות מילולית, בסגנון הזה, מתרחשות גם מול אנשים אחרים (משפחה, חברים עבודה) או רק מולך?
על-מנת להשיג שליטה על חייו ועל התנהלותו בכל סיטואציה הוא יכול להיעזר באיש מקצוע שלא במסגרת טיפול זוגי, האם לכך הא עשוי להסכים?
אני מאמינה שאיש מקצוע יוכל לסייע רבות בכמה מישורים. ראשית ל"געת" בשורש הבעיה, כלומר, להבין מה גורם לו להתלקח כך, שנית, להאיר בפנס אל עצמותיו ועל יכולותיו לשלוט ברגשותיו ושלישית להדריך אותו כך שבן-זוגך יוכל להשתמש ביכולותיו על-מנת לנטרל את ההתנהלות הלו נעימה הזו. במילים אחרות, כאשר הדברים יהיו "על השולחן" יהיה קל יותר להתמודד נכון עם המצב ולמצוא פתרון, כלומר להתעמת נכון עם התחושות אשר מביאות אותו לאבד שליטה כך שהוא יצליח לנהל דיון/וויכוח/שיח לא נעים באופן תרבותי יותר.

כנרת יקרה,

בראייה שלי להבנה ולהסכמה הדדית הנובעות משותפות אמת יש משקל מכריע, לכן על פניו הייתי אומרת כי כל החלטה אשר תיקחו יחד מתוך שלמות הדדית ושלמות אישית יכולה להתאים. יחד עם זאת, לסוגיה שהעלאת כאן עשויים להיות רבדים נוספים ולכן, לדעתי, יש מקום להפנות את השאלה לעו"ד גם בגלל העובדה שאת חתומה על הסכם ממון, ואני לא יודעת אם יש לכך השלכות על הזוגיות הנוכחית שלך ו/או עלייך וגם כי, אני מניחה, לעו"ד בתחום תהיינה תשובות נכונות, מדויקות ומנומקות יותר לתת לך ובנוסף, אם תעלנה שאלות נוספות תוכלי לקבל תשובות מוסמכות.

מה שלא תעשי תחטפי על הראש, השאלה מה יותר חשוב לך? להיות "בסדר" עם כולם ולאבד את זהותך האישית? או למצוא אהבה אמיתית וללכת איתה עד הסוף?
ברגע שתקבלי החלטה ותהיי שלמה עם עצמך, הכל יסתדר לטובה!
פתאום ההוא יבין והשני יברח, השלישי ישכח, והרביעי ישמח...
בהצלחה

עינת יקרה,

ראשית,
מאחר ובסוף דברייך הזכרת את ה"דרך" שלך לבחור את האחד שלך, והתייחסת לכך כ"סוג של בעיה", אתייחס לכך גם אני.
למיטב הבנתי לא פגעת באיש מהם ויותר מזה, העובדה שכל אחד ואחד מהם מעוניין להמשיך את הקשר איתך ולנסות לפתח משהו רציני, מעידה על כך שכאשר היית איתם, עם כל אחד ואחד מהם, היית "שם" כל כולך. לא משנה אם היה זה על-מנת לבדוק אם מי מהם עשוי להתאים לך או מסיבה אחרת, העיקר הוא שהיה להם טוב איתך ועדיין טוב להם איתך. היית יכולה לבחור לא להמשיך בקשר עם מי מהם או עם כולם גם אם היית פוגשת בהם בזה אחר זה ולא במקביל.
לשאלתך, כיצד מתנתקים...באופן הכי כן, מכובד ומכבד שתוכלי לעשות זאת. קבעי פגישה עם כל אחד מהם בנפרד ואמרי להם את האמת, שפגשת מישהו שנראה לך מתאים ונכון עבורך כשותף לחיים והיית רוצה לנסות "ללכת" על זה על-מנת לבדוק האם הוא באמת האחד עבורך. אמרי להם גם שנהנית בחברתם וכי הם בחורים נהדרים, כפי שכתבת, אולם, את חשה שזה לא זה ולא היית רוצה להשלות אף אחד, לא אותם ולא אותך.
מאחלת לך הצלחה בשיחות הפרידה וכמובן המון הצלחה עם הבחור שמצא חן בעינייך.

הילה היקרה, אני חייבת להתייחס לביטוי שבו סיימת: "איך אני משכנעת אותו". זו אולי האג'נדה שלך - לשכנע אותו, אבל אינני יכולה להצטרף אליה. העובדה שהוא מעדיף לחכות ומסמן את הקיץ הבא בתור התחלת המאמצים - מעידה שהוא די בשל אבל לא מספיק. לדעתי אם תנסי להפעיל לחץ או מניפולציות - ייגרם נזק לזוגיות שלכם. זו החלטה כל כך חשובה וקריטית בחיי זוג שמאוד חשוב להחליט אותה יחד.
במקומך - הייתי מבהירה לו איך את מרגישה ועד כמה את כבר רוצה להיכנס להריון - למען הסר ספק - ואומרת לו שיעדכן אותך כאשר מתאים גם לו. הייתי מוסיפה גם שהעובדה שאינך יושבת לו על הווריד אינה מעידה שאינך כמהה לכך או ששינית את דעתך אלא שאת מתחשבת בו ולא רוצה להפעיל לחץ.
זו דעתי והצעתי.
אינני יכולה לשכוח זוג מסויים שהגיע אלי לייעוץ ושם הגבר אמר: את ההחלטות הכי חשובות בחיים שלי - להתחתן, לקנות דירה ולעשות ילדים - לא אני קיבלתי! תארי לך לחיות בתחושה כזאת. המילים שלו נחרתו אצלי מאוד עמוק. גם הכעס שלו על אישתו היה "עמוק", וזה חיסל את האהבה שם.
יחד עם זה - אני מזמינה את שאר משתתפי הפורום ואת מנהלותיו להתייחס.

אני מצטרף לדבריה של דורית ואכן כך אם את לא עוסקת במכירות אז אל תשכנעי את בן זוגך לעשות איתך ילד! תכשירי את הקרקע באלף ואחד דרכים עד שיתרצה וישתוקק בדיוק כמוך, דרך אגב זה גם בריא לילד...
לא כתבת מה ממליצים לך כולם, אבל אם חיכתם 8 שנים ועברו רק 3 חודשים מהחתונה אז מה הלחץ? בעלך רוצה לצאת איתך לירח דבש יש משהו יותר יפה מזה?
ובכל זאת אל תבטלי את דעתך מפניו ואם את לא מסוגלת לצאת לטיול בחו"ל כרגע אז אל תצאי, תדברו ותשתפו אחד את השני ברצונות ובצרכים העכשווים שלכם, ומה שלא מתאים לא עושים, נקודה.
אני מאמין גדול בתקשורת "פרימטיבית" בלי טריקים ובלי שטיקים, להניח הכל על השולחן בנועם ובמתיקות בלי דראמות ופיתולים מיותרים,
בסופו של דבר שניכם אמורים לצאת מרוצים פחות או יותר תלכו לקראת, תתאמצו, תעלו רעיונות יצריתיים כמו לשנות את מסלול הטיול פחות זמן, יותר קרוב לבית וכו', תראי לו עד כמה חשוב לך להרות כבר בתקופה הקרובה, תכניסי אותו לתוך זה בחכמה, וכפי שייעצה לך דורית בלי לחץ ובלי שכנועים,
בהצלחה