פורום יחסים, זוגיות ונישואין - יש לך שאלה?

אז תחזור אחורה בלי שום קשר בגלל מה שקרה . אלא תחשוב עם זה בריא שתאם נפרדים חוזרים , ומה הסיבות בכלל לגורם הזה .
בהודעה שלך אני כנראה יכולה להזיק מסקנה שזוהי הקשר הראשון שלך והאהבה הראשונה שלכם , לכן גם כל קשה לשחרר את זה . ובהתייחסות למילותייך שקשה לך לחשוב שהיא תהיה עם מישהו אחר , או מישהוא אחר יאהב אותה , אז המילים האלה לא בהכרח מעידים על אהבה , אלא בקושי שלנו לשחרר מישהו ,והפחד הזה שהיא יכולה להכיר מישהו אחר , זה פחד שאופייני לאנושיות , לכן הרבה אנשים מחליטים להישאר בקשר , גם עם לא טוב להם . אז קודם כל תשחרר את עצמך מהפחד זה , זה משהו שצריך לעבוד אליו . ותבין את הרגשות האמיתיים שלך !
בגדול אני רוצה להגיד לך שזה תלוי אך ורק בה מה היא תחליט !!

שלום בדוי,

חשוב שתנסה להפריד לרגע בין רציונל לרגש- יש את הרציונל, דרכו אתה מספר שהיו סיבות לפרידות, היו סיבות לחוסר היציבות של הקשר, ניסית להמשיך הלאה- וגם לזה היו סיבות. נכון לאותה תקופה חשבת שהכל אבוד ורצית להשתחרר מהמועקה שהציפה אותך. נכון לאז-הייתם פרודים.

כמו שרינת אמרה רק היא מחליטה מה היא רוצה. אבל חשוב שלא תשכח את אופיו של הקשר, כיוון שיש דפוסים מסוימים בקשר ונניח שאם הייתם חוזרים עכשיו- לא בטוח שהם לא היו צפים שוב ושוב, ושוב היו פרידות. חשוב לעבוד על הדברים האלו.

כרגע מה שאתה חווה הוא קושי להתמודד עם האובדן והאבל על הקשר. אתה מרגיש גם אשם לגבי אותו קשר זמני שהיה, והכל ביחד יוצר אצלך חוסר וודאות והרבה מתח. אם תצליח להגיד לעצמך שמה שהיה- היה, ומה שקרה- קרה עם סיבה, ומה שיקרה- כבר פחות בשליטתך, יהיה לך קל יותר להתמודד הלאה. היא צריכה להחליט האם היא מוכנה לפתוח דף חלק- אבל לעבוד על כל הבעות שנוצרו כשהייתם יחד, ואת זה רק היא תגיד. בינתיים כדאי שתשמור מרחק ותהיה כמה שיותר מנותק. לא לנסות ליצור קשר, כי ככל שיותר תרדוף אחריה, תהיה לה סיבה טובה להתרחק.

שלום לך .,
אני מבינה ליבו של בעלך , וכמובן שאפשר גם להבין אותך .
קשה שיש במשפחה 4 ילדים ושתי הילדות הן בגיל ההתבגרות , וילדים קטנים שדורשים המון תשומת לב .
עם כל זה , בעלך גם בן אדם חיי , שרוצה להרגיש את החום , את המשפחה , ולקבל הערכה על כך שהוא מקבל משכרות .
בעלך בבסוג של משבר , וגם התעייף מעבודתו , כנראה שהוא מרגיש שכל החיים שלו זה רק עבודה זה מין רקות . מצד שני מופלת עלייך המון אחריות מכל הבחינות , וברור שגם את תהיי מותשת מכל העבודות שעלייך לבצע .
קורה מצבים שנשים נותנות את כל האהבה והחום לילדים שלהם , ושמות את הבעל בצד , בישביל רוב הנשים זה נורמלי לגרמי , אבל הבעל מתחיל להרגיש עם ההרגשות שהוא מקופח ואין לו תשומת לב . הרי בעלך הוא גם סוג של הילד במשפחה , ותמיד זקוק לדחיפה שלך להמשך החיים ולהמשך ההשרדות .
אולי לא תסכימי איתי אבל הרוב תלוי באישה ובהתנהלות שלה .
למרות שזה מאוד קשה למצוא זמן פנוי לכולם , את צריכה למצוא איך את עושה את זה .
איך את גורמת לכך שכולם יהיו מרוצים , או לפחות חלקית . אתם צריכים להגיע להבנה בין שניכם . לדוגמא מה אתם עושים בסופי שבוע ? העם אתם יוצאים עם כל המשפחה לבלות או עושים משהו משותף ? או שנחים מכל שבוע של עייפות ועבודה ?
העם מדי פעם אתם מרשים לקחת לעצמך בייביסיטר למשל ? ולעשות ערב רק לשניכם ?מתי פעם אחרונה עשית משהו למענו יותר נכון משהו למענכם? !
דעתי האישית שאת צריכה לשאול את בעלך , לבוא עליו בצורה של את צריכה עזרה ממנו , ושאת צריכה שייתן לך כיוון איך הוא רואה שאת מחזירה את הזוגיות שלכם ?הוא ירגיש חשוב עם תתיעמי איתו בנוגע לנושאים האלה . העם את והבנות מתייצעות איתו בנוגע משהו שקורה בחיי היום יום שלכם ? זה חשוב שקודם כל הוא ירגיש רצוי במשפחה , שירגיש קרבה , ושאתם זקוקים לו (עם הוא מרגיש שהוא רק פרנסה אז זו בעייה , כי חסר לו את השיתוף הפעולה המשפחתי ).ברוב המשפחות נהוג התנהלות של החיים הזאתי , שברגע שמקימים משפחה אז זהו משם והלאה זה כבר עבודה וילדים , אבל אכן בידיים שלך לשנות את כל זה .הצעה הכי טובה שתדברי עם בעלך ברוגע , תשאלי מה בידיוק חסר לו ? מה הוא היה רוצה שיהיה לו ? ! איך אתם מתפרשרים בכל המצב ותגיעו ביחד לפתרון הבעייה .

שלום רבקה,

בהמשך לדבריה החכמים של רינת, אני גם מרגישה את המצוקה של בעלך. אני לא מרגישה לעומת זאת שהוא לא בעדך או לא רוצה בקשר איתך או מנסה להתרחק. אני מבינה שיש בו משהו שרוצה לזרוק את הכל, לקום וללכת. מעין מצב שהוא מגיע למסקנה כי הוא לא יכול להתמודד יותר.

אני חושבת שהוא מתקשה למצוא את המקום שלו, אם זה בזוגיות, במשפחה, אולי גם בעבודה, יש לו מחויבויות גדולות לבנות וזה לא פשוט. מה שאפשר לעשות כדי להקל עליו, ואוטומטית זה יקל גם עלייך- היא לנסות לפתוח לו פתחים לשיחות. איפה שאפשר- לשאול אותו מה עובר עליו, איך מרגיש, מה היה רוצה שיהיה, איך את יכולה לעזור לו. להיכנס יותר לעמדה של הרעיה- חברה ופחות לבוא אליו בטענות.

הרבה פעמים כשאנחנו שמים את הפוקוס על בן הזוג ורגע מתרחקים מאור הזרקורים- זה חוזר אלינו די מהר, יחס גורר יחס, וכשיחווה ממך את התמיכה וההכרה במצוקות שלו, יתכן והוא יעשה אותו דבר כלפייך. נסי את זה ואשמח אם תמשיכי לעדכן. אל תהיי עצובה- לא חושבת שזה מצב אבוד.

אני תמיד שואלת מה הוא רוצה שיהיה .אנחנו כן לוקחים בייביסיטר ויוצאים אחת לשבועיים אנחנו יוצאים לסוף שבוע ללא הילדים והיינו בחול שבוע ימים לבד אז יש לנו זמן איכות לזוגיות הוא אומר שזה לא מספיק עשיתי ניסיון בעבר הייתי סביבו כמו אחרי תינוק עד שהרגשתי חנק וגם זה לא הספיק הוא סוג של אובססיה סביבי ככה אני מרגישה ואנחנו מאוד אוהבים זו הסיבה שאני נשארת במקום הזה אבלללל הייתי רוצה שמשהוא ישתנה ויתן לי קצת אוויר ושאני אמא טובה ואשה טובה כי אני עושה מעל לכל תודה רבה

שלום שוב רבקה,

נשמע שהוא מאוד טוטאלי לקשר, לזוגיות, יותר מאשר את- את זקוקה למרחב שלך וכך הדבר הבריא לעשות. אך עדיין קיים הפער הזה ביניכם- הטוטאליות ושליטה שלו בקשר, אל מול צורך ורצון להיות חופשיה- שלך.

אני עדיין מאמינה שבילויים הם אמנם נחמדים ביחד, אבל חשובה התקשורת והשיחות. חשוב שתעניקי לו תשומת לב בשיחה על קפה, ופשוט לשאול אותו שאלות "פתוחות", איך הוא מרגיש, מה הוא מרגיש, גם אם אלו דברים שקשורים בטענות כלפייך, נסי רגע להיות בעמדה המקשיבה. אני מאמינה שעם הזמן הוא יחוש שאת לא נעלמת אלא משתדלת להיות שם ולספק תשומת לב. אם עדיין זה לא יעזור, חשוב שתגייסי אותו לטיפול זוגי, או לפחות התחילי את ומשם תראי איזה כלים את יכולה לקבל כדי להתמודד עם הדפוסים שלו.

רונן יקר, האם תוכל להוסיף כאן פרטים כמו בני כמה אתם וכמה זמן אתם יחד?

אנחנו כבני 17 עוד מעט 18 אנחנו כשנה ו4 ביחד וכאילו היא אמרה לי שהיא לא רוצה להיפרד ומה שהם מדברים זה הכי לא נכון אך היא רוצה שאני אוכיח להם שהם טועים...
איך אני עושה זאת ?

עדי היקרה, יש לי הרגשה שעדיין לא ממש שחררת את החבר לשעבר,וכי יש לך כלפיו רגשות מאד חזקים. אם הוא מצליח לעורר בך שנאה כה חזקה - זה מעיד לדעתי על כמה הוא מזיז לך וכמה הוא חשוב בעולם שלך. מה שקרה הוא שאת צברת כלפיו המון כעסים בתוך הזוגיות שהיתה לכם, מאחר ונפגעת ממנו מאוד.
מה שחסר לכם זו הלמידה איך לנהל את רגשותיכם, איך לשתף זה את זו, איך לדבר על מה שמפריע. כל אלו הינן מיומנויות שחשוב ללמוד אותן ולהתאמן עליהן במהלך בניית הקשר.
אז מה שיש לכם זו אהבה חזקה - שניכם לא שחררתם אותה - ללא היכולת לתקשר, לבקש, להתריע, לשנות דפוסים.
חישבי על הדברים שכתבתי לך. את צעירה מדי וזה לא מתאים שתיפני לייעוץ זוגי, אבל נסי לקרוא חומר על תקשורת. זהי בין חברותייך וחברייך אנשים שלדעתך הינם טובים בתקשורת בין אישית ותתחילי לשים לב איך הם מתנהלים אולי תוכלי ללמוד מהם מיומנויות.
העובדה שבחרת לצעוק עליו ולהטיח בו כדי לזעזע אותו - מעידה שצברת המון בבטן במקום למצוא את הדרך היותר נכונה ולתת לו פידבקים לאורך כל הקשר.
חישיב על כך שבכל נקודת משבר שהיתה לכם - היו מן הסתם כמה דרכי פעולה כיצד לנהל א המשבר, איך להתייחס, איך ומה להגיד. כאשר התקשורת יותר טובה - מסתמנות לך באופן טבעי יותר דרכי פעולה אפשריות. ואת לא נכנסת עד כדי כך למבוי סתום.
אז בסיכום הדברים, אם תצליחי לראות בשינאה שלך צד חיובי, לראות בה גם את האהבה שמסתתרת מתחתיה - אולי יהיה לך קל יותר עם עצמך.

אני לא יודעת איך לקרוא לזה. אני מרגישה כל כך הרבה צביעות במעשים שלו. ואני לא חושבת שעדיף לדבר איתו על כך. האמת שביקשתי סליחה בנוסף להודעה בה ביקשתי שישמור מרחק ממני ושזה יסתיים יפה. הוא לא קיבל את זה.. ודיבר אלי בצורה מאוד פוגעת, אני מרגישה ששכחתי... הוא יצא לי מהראש. הוא עובר לידיי וזה כמעט ולא מזיז לי. זו תקופה משהו כמו חצי שנה שהפרידה בנינו נמשכת. רק שחזרתי פעמיים מרוב כל השיכנועים והעקשנות. ובגלל שלא ידעתי איך לצאת מיזה . פשוט נתתי למילים לצאת מתוכי... התהליך היה מאוד קשה. אמרתי לו שיש לי פחד ממנו. מהאייומים שלו. אני לא יודעת אם את זו שענתה לי בפעם הקודמת . אבל הוא הוציא את המילים ' אני ארצח אותך ' בשעת כעס באחת הפרידות. וזה גרם לי להרהר בחזרה הזו. לילה אחד שלא נרדמתי עד שעה 5 לפנות בוקר גרם לי להרהר בחזרה. והחלטתי לסיים שוב. ולכן - הפעם ביותר נוקשות. ובצורה פוגעת שהיא האמת.. כואב לי שפגעתי. אבל אני מקווה שהוא ילמד מזה. שאולי יצא מזה משהו טוב......
אני לא יכולה להצטער על זה כל כך הרבה - כי אלו דברים שחשתי בתוכי. שהוא גרם לי לחוש!! .. לא מגיע לי להרגיש מאויימת- ומפוחדת! זו זכותי המלאה לנתק את הקשר. וזה שהוא לא מבין את זה. ואומר לי שהוא שונא אותי אחרי שאני מחליטה לנתק. זה מראה לי שהפרידה ממש מוצדקת , את חושבת שעכשיו יש משהו שניתן לעשות? או שעדיף להישאר בניתוק הזה ככה..?... תודה.

לאור מה שאת מוסיפה כאן, ואני גם זוכרת את הפנייה הקודמת שלך, אני חושבת שעדיף לשמור על מרחק ממנו ולהמשיך עם ההתנתקות.
יש מצבים שמגיעים למסקנה שאמנם יש אהבה ומשיכה אבל הזוגיות גורמת ליותר מדי כאב ובלגנים וסערת נפש וחוסר וודאות ופחדים במקרה שלך - ואז את משווה בצד אחד את האהבה ובצד השני את איכות החיים שלך המלאה בכעסים, ריבים ופחדים ואומרת לעצמך שאינך רוצה חיים כאלו. ואז מוותרים על האהבה ועוברים הלאה.
לדעתי זה המצב שלך. אהבה בלתי אפשרית ולא בריאה. את מאוד צעירה,יש עוד גברים בעולם, המשיכי הלאה.

זה נכון מה שאמרת באמת זה הקשר הרגשי הראשון שלי עם בחורה,ושלה השני היה לה חבר 6 חודשים שזה היה ממש לא כמונו,אני מודה לך על התגובה והעידוד באמת אולי אני ייתן את הזמן,והזמן יעשה את שלו בהרבה בחינות מקווה...תודה לך

נכון לדעתי הגעת למסקנה מאוד נכונה .... תתן זמן גם לעמצך וגם לה . להבין עם הקשר רצוי ,וכמו שעדי רשמה לך לראות עם בהמשך הקשר עם כל הפרידות לא הייתם מוצאים סיבה אחרת להיפרד .
אני מאוד מדינה אותך כי גם לי אישית היה מאוד קשה להיפרד מחבר הראשונה שלי , זאת אהבה ראשונה גם שלי וגם שלו . לכן היה המון קושי וחזרנו ונפרדנו עד שבאת הבנו שאין לזה סוף .ואין ספק שלרוב האנשים האהבה הראשונה תמיד נישארת איפה שהוא בלב ובזכרנונות שלנו , אבל צריך להמשיך הלאה.

בגדול בשיחה את כבר ענית לעצמך שאת אכן רוצה להיכנס איתו לקשר . אז הנה לך תשובה סופית , אני מעריכה שהחלטת .
אז עם הבחור לא היה נשוי ואין לו ילדים ואת בטוחה ,אז שיהיה לך בכיף ואין לך מה לדאוג .
אני קצת נרתעמ מזה שהוא אומר לך שיספר לך פרטים שהכל יפתח , אבל זו אני , כי כבר למדתי את הלקח לא להאמין לכל דבר ולא ליפול למלכודת .

אז שיהיה לך המון בהצלחה
ואני מאחלת לך קשר נפלא .
רק תזכרי תמיד לחשוב עם הראש .

שלום יקרים!
רינת בקשר למשהו שהוא יגיד לי בהמשך זה שיר שהוא רוצה להקריא לי
ושתהייה לו את המשמעות הנכונה כשנמשיך להכיר (:

נפגשנו אתמול, התגעגעתי רציתי, אבל גם אמרתי לו שאני חוששת בגלל הרצונות השונים שיהיו לנו ....
(אממ חתונה וילדים....)
הוא אמר מה שנכון שלא ציפינו למה שקרה בינינו וכן הוא היה במחשבות אני יוצא איתה
והוא היה מודע להפרש בינינו,וזה פשוט קרה הקשר והחיבור
ואלוהים גדול מה יהיה (הוא אומר אולי ברצינות ואני צוחקת שהוא מבין את כל מה שאמרו לו שכשמרגישים אז מרגישים ...סתם נותן הרגשה כאילו עוד חודשים הוא מציע נישואים אבל בסדר...)
עם מה שקורה איתנו עכשיו ...למה לוותר על זה בגלל משהו? מה ההבדל (:

היי
כמה שאני מבינה אותך .
אני יוצאת עם גבר גדול ממני ב 10 שנים . אני בת 24
לכן אני מרגישה שבהחלט אני יכולה לייעצך לך בזה ולתת לך טיפים , איך תוכלי לבדוק עם זה מתאים לך או שלא .
קודם כל חשבו לי לשאול אותך , הוא בן 32 ? העם הוא גרוש? עם ילדים "? זה פרטים שנורא חשובים , עם הוא גרוש או יש לו ילדים , אני יכולה להגיד לך ישר תחתכי עכשיו .
כמשהו התחלתי אני יכולה להגיד לך שזה מאוד לגיטימי שמאוד נוח לך בחברתו ואת נהנית מהחיזורים שלו , מסיבה מאוד פשוטה , הוא כבר גבר עם ניסיון , הוא יודע פחות או יותר גישה לנשים ,יודע איך להפתיע .ויכול מאוד שזה ממש יבלבל אותך כי את תקבלי ממנו הרבה יותר ממה שאת יכולה לקבל מנער בגילך , שבגיל זה עדיין לא בשל לתת לאישה את צרכייה (יש מקרים יוצאי דופן)אני אישית מאוד דוגלת על כך שגבר אמור להיות גדול מהאישה בכמה שנים(אבל אף אחד לא יודע עם מי יפגיש אותנו הגורל).
אני לא יודעת הרבה פרטים על החבר שאת יוצאת איתו ,אבל חשבו לי באופן אישי כי עברתי מקרה בידיוק כמה שלך , שלפני שאת נותנת לו להקסים אותך עם החיזורים שלו תבררי יותר פרטים עליו כפי שציינתי למעלה .תבררי העם הוא אכן דובר אמת .
את צריכה להבין שגבר גדול ממך ב 10 שנים עם עבר קצת יותר מפואר משלך , אם תוכלי להתמודד עם זה אז רק את יודעת . ההשקפה שלו לעולם קצת אחרת משלך .
שב פעם זה מאוד תלוי במקרה , חברה שלי למשל גם התחתנה עם גבר גדול ממנה ב 10 שנים והיא הכי מאושרת איתו בנישואים , כי הוא עם ראש פתוח , סוג של מקשם אותך בחיים והיא ממש קורנת איתו . ישנם נשים שצריכות לצאת עם גברים יותר מבוגרים כי הן מפותחות הרבה יותר והיחסים יוצאים נורא מוצלחים .
כל מקרה לגופו כמובן , לכן חשוב לי בכדאי להמשיך לייעץ לך שתתני לי פרטים על העבר שלו ? מה את יודעת אליו ?
שלא ייוצר מב שציפלי למלכודת של חיזורים ותאבדי את הראש

אשמח לשיתוף

היי אני מאוד מאוד מעריכה את התגובה והעזרה שלך!
אם תוכלי לומר ולשתף מה המקרה שלך כמה מן אתם יוצאים איך הולך... (:

הבחור מההתחלה ממש מהרגע הראשון נותן לי הרגשה נהדרת
אני מאוד מתרשמת מאיך שהוא ,הוא אומר לי שהוא לא מרגיש שהוא מדבר עם
צעירה ממנו שהראש שלי בוגר והוא מוקסם ממני
והוא מאוד אוהב את מה שהוא מגלה .
הוא מדבר במונחים של קשר,ולמרות שזה נורא נוראמוקדם רק שבוע של הכרות
אילולא הבדל הגילאים ,אני גם מרגישה כמוהו אני מרגישה שזה מישהו שיש איתו חיבור
ושטוב לי איתו ואני אוהבת את הראש שלו
אז לא הייתה לי דילמה בכלל והכל היה מדהים.

ואחרי "הגילוי" הזה ,וגם לפניו בשיא האירוניה אמרתי לו שלא משנה כל מיני מדדים חיצוניים משנה מה שיש בין שני האנשים .
וממש נעים וטוב לי איתו .
ובגלל ההרגשה המוזרה הזו של מה זה ההבדל הזה... שאלתי אותו כן ברצינות אם הוא רווק ,הוא אמר אני מהרגע הראשון סיפרתי לך הכל על עצמי,מה למדתי מה אני עובד על המשפחה ואמר שיש אנשים שמשום מה לא מספרים דברים על עצמם....
ואמר שמה שקורה בינינו זה מה שחשוב ושטוב לו איתי .

הוא גם אמר משהו מלחיץ שאחותו התחתנה כשהייתה בגילי ואמרה כשזה יהיה את תרגיש,ואמר לי "אני מרגיש" אמרתי לו שהוא מלחיץ אותי.
אני בחורה אומנם אני נראית ממש טוב,אבל אני בחורה של אהבה,
הייתה לי אהבה גדולה אהבה ראשונה ואם היה ממשיך טוב לא היה ואפילו רציתי שוהא יהיה הראשון והאחרון שלי, רציתי לחכות לו גם 10 שנים העיקר להיות איתו...אבל נגמר.
אז אני לא מפחדת שאם זה יתפתח אני לא "אזכה" בבחורים אחרים,כי אם טוב לי עם מישהו והזי אבל כמו שהוא אמר ,אם הבן-זוג שלך הוא גם החבר,גם שותף,גם החבר הכי טוב ,גם המאהב ובהמשך גם הבעל ואבא של הילדים -וכם זה מה שאני רוצה .זה מה שאני מאחלת לעצמי. ואם נצא ויהיה נפלא ויהיה עתיד אם נבים ונדבר ונשתף ונתחשב והכל... אני לא רואה בעיה. ומה שחשוב שעכשיו נורא טוב לי
באופן סובייקטיבי מנותק מהכל אני לא רואה סיבה לא לצאת איתו אני מתגעגעת ורוצה (:

ואמרתי לאמא שלי היא לא הבינה מה יש לבחור לחפש עם ילדה, אמרתי לה שיש בינינו משהו טוב, היא אמרה תהני אמרתי לה גם על מה שהוא אמר היא צחקה ,בטח חשבה טוב עוד שנה הילדה שלי נשואה....
לומר לאבא שלי זה מוזר ...קודם נצא נראה יהיה רציני ואולי אז...
אבל כן? להמשיך כי טוב לי?
זה לא משוגע?...

ובמשפחה כל הסבים-סבתות התחתנו בהפרשים גדולים...

היי
תראי כמו שאמרתי עם אין מאחוריו כמו מטען (שזה ילדים וגרושה ) אז אני לא רואה בעייה עם הפרש של גילאים .עם זה ככה והבחור לא היה נשוי שרצוי שתהיי בטוחה בכך .כי את יודעת גיל 32 ועדיין לא נשוי אז זה מדליק נורא אדומה אצל רוב אנשים למרות שזה נורמלי . אז אני יספר לך את הסיפור שלי ואולי אני יעזור לך להסיק מסקנות .כשהכרתי את הבחור אז הוא אמר לי שהוא הוא גרוש עם שני ילדים .
אני בשיא התמימות (בגלל החיזורים שלו בגלל היחס שלו והניסיון) סגרתי על זה עיניים .
כי חשבתי בידיוק כמוך התחלה טוב לי עם הבן אדם , והפגשיה הראשונה הלכה ממש טוב וזה רק השתפר מיום ליום .לבסוף הוא אמר לי שהוא בתהליך של גירושים ועדיין אין אצלו גט . הוא אמר לי את זה שהייתי כבר בשלב של התאהבות , אז כביכול לקחתי על עצמי את האחריות ולתמוך בו בתהליך הגירושין (הוא לא חי עם אישתו 5 שנים )
אפילו עברנו לגור ביחד , אבל התהליך הגירושין הזה לא נגמר וגורם להמון בעיות וכנאה לפרידה סופית .זה רקע קטן מבחינת ההכרות כי חשוב לי להבהיר לך שלפני שתגיעי למצב שתיאלצי לסגור עיינים על דברים מסויימים , תבררי עליו פרטים .לא ענית לי מאיפה אתם מכירים ?זה פרט חשוב .
זה שהוא ממההר כבר להבטיח לך "הרים " שכביכול הוא כבר מנמק לך על יחסים רציניים , אז זו דעתי שזה לא בסדר .גם זה אמורה להדליק אצלך נורה אדומה , שהוא ממהר ,הדברים אמורים לעמוד בקצב שלהם.עם מעניין אותך איך אני מסתדרת עם הפרש גילאים , אז בסדר גמור , ממש לא מפריע לי ולהפך אני מאוד נהנית מזה , כי אני בחורה די מפותחת שכלית לגילי אז קל לי איתו . פשוט המצב שלי שונה משלך כי יש לו ילדים , גרושה או לא יודעת איך לקרוא לה , הורים , אז אני צריכה לחלוק איתו מכל הכיוונים וזה מה שהרס את היחסים בינינו .עם נוח לך עם אדם אז אין סיבה שתחשבי על הפרשי גילאים, עם יש ביניכם שפה משותפת אז לכי על זה . אבל רק אחרי שתבררי מה עומד מאחורי . אנ מבינה שיש לך עכשיו סוג של התאהבות אז קצת קשה להעפיל את המוח ולחשוב את ההשכלות , כי כרגע את נהנת וזה מה שחשוב לך , אז את הולכת עם הלב שלך , שיכול גם להטעות אותך .אישה לא חושבת פעמיים שנתקלת לסיטואציה שגבר מחזר יפה , רק בהמשך היא תמחילה להבין מה ומי .
כמו שאמרתי חברתי נשואה לגבר גדול ממנה ב 10 שנים גם , ומאוד באושר הוא ממלא אותה מכל הכיוונים , אבל היא מכירה אותו מעבודה , יודעת את הרקע שלו והכירה אותו לפני שנכנסה איתו למערכת יחסים .
זה שהוא ענה לך שעכשיו הוא רווק וזה מה שחשוב קצת מטריד , הרגשה שהוא מסתיר משהו .אבל שוב פעם אני יכולה לטעות , כי לי היה ניסיון ואני כבר לא כל כך סומכת על גברים יותר מבוגרים .טיפ נוסף את צעריה , נאה וברור שגבר בגילו ימשך אלייך ויעשה הכל בכגאי להשיג אותך , כי את מעלה לו את בטחון העצמי שהוא יכול להשיג בחורה בגילך .תנסי לחשוב קדימה גם עם עכשיו מאוד טוב לך , העם את מחפשת יחסים רציניים ?? מוכנה להתחתן ? כי עם הוא באמת רווק

עם הוא באמת רווק , וכל מה שהוא דובר אמת . אז הוא מחפש כנראה יחסים רציניים ! את מוכנה לזה ?אולי אני הולכת יותר מדי אחורה , ואולי את תגידי למה אני בכלל צריכה לחשוב על זה , כי טוב לך עכשיו ,אז למה לבלבל לעצמך את המוח . זו גם אופציה , אין לדעת מה נכון ומה לא נכון . את יכולה לקבל כל כך הרבה הצעות בנוגע לנושא ובכל מקרה את תעשי מה שהלב שלך אומר לעשות והרגש .
משהו נוסף שלא הייתי מוכנה אליו , גם עם חבר שלי בראש פתוח ושהכרתי אותו היה שמח מהחיים , אז עדיין ההשקפה היא עדיין שונה . היו חילוקי דעות שאני רוצה למשל רוצה לצאת למסיבות והוא מחפש משהו יותר רגוע ,אז פה הגענו למסקנה שמדי פעם אני בא לקראתו ומדי פעם הוא בא לקראתי , אז פתרנו את זה .אבל עדיין אני יותר חייה ממנו מסיבה פשוטה כי הוא כבר התנסה בדברים שאני לא , ורוצה שקט לחזור מעבודה וסוג של נחת בבית ואצלי יש עדיין התעניינות אחרת , אבל גם עם זה אפשר להתמודד ועם את מוכנה להקריב אז בכיף .
תזכרי בהתחלה הכל מאוד יפה , רק אחרי זה מתחילות הבעיות והעולם האמיתי .
טוב לא נלך ממש רחוק כי אני ממש לא רוצה לבלבל אותך עוד יותר ממה שאת .
אחרי שתבברי עליו פרטים כמו שאמרתי לך אז את יכולה לנסות ללא פחד מהפרש הגילאים ובהמשך לראות עם זה מתאים לך , סוג של התנסות מה יכול להיות ?

היי תודה שוב,
כן אצלך המצב שונה כן להכנס לקשר עם בחור עם עבר של ילדים וגרושין אני לא הייתי נכנסת....
זה שהבחור בן 33 אגב, ולא נשוי לא מפריע לי את יודעת היום אנשים יותר מתמקדים בחיים לפני שמטפחים זוגיות רצינית...
כן מעניין אותי ואמר שאם ארצה אז נדבר על זה כשיתפתח...וכשאני יודעת את הגיל השונה
אז האם הוא גר עם מישהי? מערכת יחסים רצנית וכו'?
הכרנו בחדר הכושר, חשבתי שהוא צעיר יותר ,וכן אם הייתי יודעת שהוא בן גילו לא הייתי שוקלת אפילו לצאת איתו כי ההבדלצ היה נראה לי מאיים נורא
אבל יצאנו והכרנו וגם להכרות ראשונית יש פה משהו נהדר
שאני רוצה לראות לאן זה מתפתח
הוא מאוד פתוח איתי ומספר ואומר לי לשאול ולדבר איתו נותן לי הרגשה מאוד טובה
והוא אמר זה קרה הכרנו ,ירדה לו אבן מהלב אחרי שדיברתי איתו על הפחד שלי....
שאני נשארת ,והוא אמר שהיה לי עצוב אם הייתי עוזבת בגלל ההפרש.

אני לא יודעת על העתיד ,כן יכול להיות שהבחור יחשוב על התקדמות את יודעת
הוא אמר לי על זה שהוא קנה דירה כי הוא כמה שנים בשכירות והוא חשב גם על בית לו ולמי שתהייה איתו.
כן אולי הראש של הבחור רציני ...וזה אולי מה שקצת מרתיע אותי... אבל אם ימשיך ככה ויהיה קשר ונתאהב ואני ארצה את המערכת יחסים הזו אז גם אם הבחור היה בן 27 ואם הכל יהיה טוב ויפה ועוד /נתיים הבחור היה רוצה לעבור לגור יחד או להתחתן אז כן אולי הגיוני...
כשיצאתי כשהיתי בת 19 עם בחור בן 26 נרתעתי שמה יש פה להמ/יך אם עוד שנתיים שלוש הוא ירצה משהו רציני מאוד ,אז אין בכלל למה להמשיך .
אבל פה,אם יהיה נפלא ומדהים,אז כן אם יש חברות ולכל אחד יש את החיים ומדברים ומבינים... אז נותנים את המרחב ואני לא חושבת שאם אני אצא עם בחור או אפילו אתחתן עם מבוגר קצת, אני אמנע מעצמי אפשרויות בחיים שלי.

ומבחינת הלחיות את החיים, אני ומאוד חשוב לי לצאת ולראות חברים ואני שומרת על זה ביתר שאת אחרי המערכת יחסים האחרונה....
ואני גם ,לדוגמא הוא מציע לי כל ערב להפגש, ואני אומרת לו שאני מעדיפה שנשמור על מרחק קצת, וגם אורמת לו שאני נפגשת עם חברים וכו' ...
והוא רוצה אנחנו יוצאים ומבלים ויושבים ואווירה טובה .
וכן מתאם לי מאוד גם לשבת בבית ולנוח ,וכשאני ארצה לבלות אומר לו או אצא עם חברים
מה שבאמת חשוב זה הקשר.

וכל המחשבות על העתיד ,זה הדבר היחדי שכיביכול עובר בראש, וגם המחשבה מה אבא שלי יחשוב על זה....
אבל כרגע אני מרגישה ממש טוב ...

דיברנו עכשיו הוא שאל למה לא התקשרתי,
לא התקשרתי כי לא רציתי להפריע לו חשבתי שהוא עסוק
דיברנו והיה נורא נעים
הוא אמר דברים ואני חושבת לעצמי מה עובר עליך בן-אדם?!
זה דברים שאני אפילו חשבתי אותם וגם זה בלחש ביני לבין עצמי רק כשהייתי
כמה חודשים אם לא שנה עם האקס....

לא יודעת למה גם עם מה שהוא אמר ,אם הוא היה צעיר יותר זה לא היה
כן עובר לי בראש שהוא בן 33 ...וזה כן יוצר איזושהי הפרעה
מה עושים עם זה?...

מצד אחד רוצה לראות אותו ונעים לי אבל מצד שני הראש עובד שעות נוספות...

הי!!אני התחתנתי עם בעלי כשהייתי 23,והוא 44....היום אחרי 8 שנים ו2 ילדים הכל בסדר...אז אצלך זה הפרש עוד קטן...

חחח יפה לך (:
אני שמחה שטוב לך (:
בבקשה שתפי אותי איך הכרתם כמה זמן יצאתם? איך הרגשת בהתחלה
איך ה"עולם" הגיב לזה?
האם הרגישו הרגשת את הפער?

תודה

הכרנו בצבא.הוא היה רווק.
(יצאנו 3 שנים לפני חתונה(מתוכם שנה גרנו ביחד).
כולם דווקא היו סבבה.
לא מרגישה רע אם הפער הזה.אבל זה טעמך האישי.

ואו את היית בת 20 והוא היה בן 41 כשרק הכרתם!... באמת פער!
אני מאוד אודה לך אם תשתפי אותי בכל העניין של ההכרות
זה לא היה מוזר שהוא בכזה גיל ועדי רווק? הוא סיפר שאלת אותו על מערכות יחסים
אם היה קרוב לנישואין אם גר עם מישהי ?
זה לא היה מהיר מדי להתחתן בכזה גיל?
מתי הבאתם ילדים?
האם למדת פיתחת את עצמך מקצועית ואישית במקביל לזוגיות?
איך הייתה ההרגשה כן יחסית גם עבור בחורה בת 23 זה מאוד צעיר להתחתן....
למה לא המשכתם לצאת עוד שנה שנתיים? מה גרם לכם להתחתן כשאת היית כזו צעירה?
הוא "דחף" לזה יותר ?
כי אני מניחה שבחור בן גילי או מבוגר אפילו ב5 שנים ירצה לצאת יותר זמן לפני החתונה...
מה גם שהבחור שהתחלנו לצאת... אומנם מכירים כלום זמן אבל כן יש חיבור
וכמו שכתבתי הוא אמר שאחותו הצעירה התחתנה בגילי לא שאלתי בן כמה בעלה ...
ויש לה כעת שני ילדים ,אבל הוא אמר משפטים שעם הבחור שיצאתי איתו כמה שנים העזתי לומר לעצמי בלחש אחרי שנה ....ופה הוא מדבר על דברים מחשבות עתידיות ...
לאן הוא ממהר?....
הוא גם מאוד מחזר ומתקשר ושולח הודעות ,.ואני יותר מאופקת ועכשיו עם הפרש הגילאים עוד יותר ...חוששת

אז בבקשה שתפי אותי מהעולם שלך (:

היי,רק אני מעדיפה במייל אם אפשר...
תכתבי אותו ואענה על כל השאלות.

גם אני אנונימית פה אז אם אפשרי שאת תכתבי את שלך?
או שאפתח מייל פקטיבי (:

היי
המייל הוא
[email protected]

מדהים כמה המצאות צריך כדי להמציא שם משתמש...
(:

תודה

שלום לכן,
אשמח לשמוע את דעתכן גם

והאם זה בכלל נחוץ כל השיתוף הזה?
ולמה עד לפני יומיים הכל היה מעולה למה זה צריך להיות בבעיה עכשיו?....

"אני 22" יקרה,

מניסיוני האישי ומניסיוני האימוני למדתי לתת הרבה "מקום" לתחושה הפנימית שלנו, לאינטואיציה שלנו והרי אומרים לא מעט דברים חיוביים על האינטואיציה הנשית אז...על אחת כמה וכמה...
למרות פער הגילאים הלא מבוטל ביניכם ולאור התחושות ההדדיות והדו-כיווניות ביניכם הייתי ממתינה עוד קצת, בוחנת את הקשר עוד קצת ומאפשרת לו להתפתח. לא תוכלי באמת לדעת לאחר פרק זמן כה קצר ומאחר והוא מוצא חן בעינייך הייתי מציעה לך לחכות קצת לפני שאת מכריעה בגלל פער הגילאים.
נכון שבד"כ זהו פער גדול אולם, לעיתים, ולא כל-כך נדירות, הפער הופך לשולי והחיבור בין שני בני הזוג הוא הקובע.
סמכי על עצמך ועל תחושותייך, "תזרמי" עם הקשר ותיהני. והיה ולאורך זמן ותחושי שמשהו "צורם" לך או מרגיש לך לא נכון אז תשקלי ותעמידי את הקשר ל"מבחן". במידה והתחושה הפנימית שלך תאמר לך ש"זה לא זה" תמיד תוכלי לסיים את הקשר.

למרות שישנם זוגות רבים שחיים באושר ובעושר ומתמודדים יפה עם פער הגילים, יש מקום לחששות שלך,
כי זאת "אהבה שתלויה בדבר" תלוי בסיבה מסויימת - כמו גיל, מעמד, ועלול לפתח בעיות עם הזמן,ובגלל התלות והסיבה לא תמיד יודעים ומצליחים לצאת מזה בשלום,
-
דעתי האישית בלבד ומתוך היכרות קרובה של זוגות עם הפרש גיל משמעותי,
אם את לא חייבת להיות שם אז תחפשי משהו אחר שיותר מתקרב לסטטוס שלך ולגיל שלך, כמובן שבמקרה וזה מה שיש וכו' אז ניתן לחיות עם זה בשמחה ובשלום אפי' יותר טוב מזוגיות ללא הפרש גיל, אבל כל זה תלוי מאוד בתכונות הצדדים,
-
בעיית הגיל מתעוררת ועולה עם ההתבגרות של בן הזוג הגוף עובר שינויים הורמונלים בעקבות גיל המעבר, בעקבות כך נוצרים פערים בחשק ותאווה לחיים אינטנסיביים, ירידה בריכוז/זיכרון, ירידה בתפקוד המיני הפיזי,
לא פעם הרצון לרצות ולתגמל בא על חשבון משהו אחר בזוגיות, יש כאלו שמסתפקים במועט ויש כאלו שלא, כך שקשה לדעת כבר היום איך נתנהג אז,
יש לי אמונה (כנראה מטופשת וללא מקור...) שעל הגבר להיות גדול מאשתו בשנה שנתיים עד 5 שנים,
מה שתעשי תצליחי והכי חשוב לקבל החלטה ולעמוד מאחוריה,

אני לא חייבת כלום
אבל בגלל הקשר שמתחיל להיווצר מוזר לי לצאת מזה רק בגלל הפרש הגילאים
וכמו שייעצו לי ,לראות מה קורה ואם לא יתאים אז ללכת...

אבל כרגע, המחשבות הרחוקות הן מאוד רחוקות...
ואולי פשוט להנות

וגם בבשלות אולי,בחור מבוגר יותר ,יותר מתאים
כמובן מבחינתי שאני אחיה את החיים שלי ויהיה לי מקצוע ואני עצמאית
והמעמד/כסף שיש יהיה אין לו זה תמיד נראה לי הכי לא חשוב
צה שמשנה זה הקשר והדיבור

והדברים שטיפה מפחידים אותי, אני מקווה שאדבר עליהם איתו.

היי .
אני יתחיל מהסוף של הסיפור שלך .
זה שהוא לא מנשק אותך או לא מתנשק ברגע שאת פוגעת בו , או שמשהו משתבש , זה לגיטימי לגמרי , כלומר שהכל הרי נובע מהמוח של אדם מצורת החשיבה , עם האדם מרגיש פגוע והאו צריך להירגע או שצריך להרגיע אותו , ברור שכביכול באותו הרגע הוא לא מעוניין במגע איטימי כלשהו , אז פה אין לך מה לדאוג , זה נורמלי לגמרי , וזה חולף .
את קצת סותרת בסיפור שלך אני יסביר לך במה -מצד אחד את רושמת שיחסי מין שלכן מדהימים , מצד שני את אומרת שאתם לרוב לא מתנשקים וזה מפריע לך (אז כבר דעתי שזה לא יחסי מין נפלאים כל עוד יש לך לאחר מכן הרגשה לא נעימה בגלל סיבה כלשהי )מסכימה איתי ?
דעתי האישית הנשיקה היא הדבר הכי אינטמי שיש , אפילו יותר מחדירה .
עם ראית את הסרת "אישה יפה " אז תביני למה אני מתכוונת , בסרט היא משחקת כזונה , אבל לעומת זאת יש לה כלל אחד שהיא לא מתנשקת עם הלקוחות שלה , ורק אדם שהיה לקוח שלה והרגישה אליו משהו , אז איתו היא התנשקה .
לפני שהגעתי לאמצע וקראתי שהוא לא רוצה להתנשק אז עלה לי מיד הרעיון שאולי זה ריח לא נעים מהפה (אבל את אומרת שנבדקת והכל בסדר) דרך אגב העם שאלת אותו לאחר מכן ווידאת שהריח נעלם ?כי זו באמת יכולה להיות בעייה , כי גם שכאוהבים אז ישנם דברים כמו ריחות לא נעימים שמפריעים ליחסים , וזה יפה מאוד שאתם דנים על זה ופתוחים אחג עם השני , עם שאלת אותו לגבי זה והוא ענה לך בפירוש שהריח נעלם אז שוללים את האופציה הזו .
כמובן סביר להניח שלאחר 3 שנים של קשר , המשיכה , ההתרגשות קצת יורדת אז יכול להיות שזה המצב , ואז אתם צריכים לדבר ברוגע ולהגיע למסקנה למה זה קורה , ואיך אפשר לשפר את זה . תשאלי את בן זוגך את הסיבה האמיתית לכך ? את הרגשות שלו ? יכול להיות מאוד שיש משהו והוא לא רוצה לפגוע , ולא מבין שבצורה הזו הוא פוגע בך עוד יותר , את צריכה להבהיר לו את זה , להגיד שאת מעדיפה לשמוע את האמת ולהתמודד איתה (ביחד) מאשר שתרגישי שיש סיבה להתנגות שלו והוא יסתיר ממך .
גברים ברוב המקרים לא מבינים את זה , לכן הולכים בדרך שהם רואים נכונה .תכווני אותו .
יכול להיות באמת שיש לו בעיות נשימה , אין לדעת .בגלל זה את צריכה לשבת איתו על שיחה מאוד רצינית (בלי כעסים , בלי לחץ)ברוגע ולהבהיר לו את זה .
אולי ישנה בעייה אחרת שאין מודעות אלייה.אולי תגלי המון דברים חדשים על היחסים שלכם . רק בשיחה איתו תוכלי לפתור את זה .

רונה יקרה, את מתארת בצורה מדוייקת בעייה קלאסית: שבעצם נשיקה היא הברומטר האמיתי לרמת הקירבה והאינטימיות הרגשית. הרבה יסכימו איתי שלהתנשק נשיקה צרפתית זה דורש יותר קירבה ואינטימיות מאשר לקיים יחסי מין.
אגיד זאת בצורה חריפה יותר - איך אפשר לנשק ולאהוב את הפה שקודם לכן גער בי והתלונן עלי???
מה שאת מתארת אינו יוצא דופן.
בתחילת הקשר עוד אין הצטברויות של מטעני אכזבה וכעסים ואין מה שיפריע להתנשק. אבל בהמשך הרגישויות גוברות ותמיד יש משהו שמאכזב...
אם תביני זאת ותקבלי את חוסר ההיענות שלו בתור ברומטר, בתור פידבק מדוייק לריחוק שהוא מרגיש - תוכלי להיעזר בכך: למשל את יכולה להבחין בכך, ובמקום להתבאס ולהפגין מורת רוח, להבין שיש משהו שלא מאפשר לו עכשו להתקרב, ואז פשוט לשאול אותו מה בעצם קרה, האם היה משהו שאמרת או איך שאמרת שהפריע לו? ואז אפשר לפתוח על כך שיחה ולטהר את האווירה.
פרט חשוב: חיוני שאיכות השיחות שלכם תהיה טובה, פתוחה, שיתאפשר לכל אחד מכם להגיד באין מפריע מה הקושי שלו, והשני יהיה קשוב ורגיש לכך.
אני מקווה שאחרי שיחה טובה שמנקזת את המטען שהצטבר- תיווצר קירבה מחדש, והוא יהיה מסוגל להתנשק שוב.

היי לך .

המצב שלך מוכר לי לגמרי , זה הכי לא נעים בעולם .
דעתי האישית שעם ראית את הסמס לפני כחצי שנה והיום במייל , אז סביר להניח שיש שם משהו . לא בהכרח בגידה או שאולי סוג של פלרטוט קל .
אין לדעת בגדול למדתי לקח בחיים שמישה מחפש תמיד מוצא .הכוונה שלי שכנראה זה יושב אצלך במהלך החצי שנה הזאת לכן את לא יכולה להרפאות . ומסיבה זו את בודקת את המיילים שלו .
שלקח' שרצוי שכולן נלמד שלא רצוי לקורא מיילים או סמסים של בן זוג , כי תמיד נמצא מה שיראה לנו חשוד , וסתם כאבי ראש לא רצויים .
אני בטוחה שעם בן זוגך יקרא את המייל שלך או סמסים הוא גם ימצא שם משהו ויפרש את זה בצורה שלו , גם עם בישבילך זה סמס תמים ובלי כוונות .
בגדול עם האישה מרגישה שמשהו לא בסדר אז ברוב המקרים זה נכון .
יש משפט שאני מאוד אוהבת עם את מפקפקת במשהו אל תפקפקי - זה ככה .
דעתי היא שאת לא צריכה לפחד מהתגובה שלו , הגברים הם תמיד מכחישים ,גם עם תמצאי אותם ערומים עם אישה הם יגידו לך שזה לא מה שאת חושבת , זה הטבע שלהם .
אז סביר להניח שאולי הוא לא לא יגיד לך את האמת וישמיך להכחיש , ובוסופו של דבר יוציא אותך אשמה על כך שחיטטת .

על מנת לבוא אליו בטענה הזו את ממש צריכה להיות בטוחה עם עצמך שיש שם משהו , ואת באמת מרגישה את זה .
וסביר להניח שעם פנית לפורום אז את כם בטוחה ומרגישה משהו .
מה שבטוח שהאבן הזאת לא תיעלם מעצמה , כלומר כל עוד את תמשיכי לשמור את זה בעצמך בגלל פחד מהתגובה שלו , ככה את יותר תתעללי בעצמך , והמחשבות הללו לא יעלמו באופן אצמעי .
זה בן זוג שלך ואת אמורה להאמין לו , עם אין ביניכם אמונה (ואין כי את בודקת את המיילים שלו) אז יש לכם בעייה , שצריכים לפתור אותה .
איך לפתור אותה רק את יכולה למצוא פתרון , תלוי במערכת היחסים ביניכם .
תארזי אומץ ועם צריך להגיד לו על כך ויש לך צורך אז תגידי , תהיי יותר בטוה בעצמך וברגשות שלך , ועם בגלל דבר כזה הוא יחליט שהוא לא רוצה להמשיך , אז אולי זה לטובה ואין צורך בהמשך הזוגיות .
לשיקולך

תודה על התגובה .. אבל הפחד שאם לא היה כלום ואאעזוב אולי פיספסתי .
בנוסף אחרי חצי שנה אם אבוא ואגיד תראה מה מצאתי לפני חצי שנה .. זה מוציא אותי קצת קוקו כאילו חצי שנה חייתי עם הידיעה הזו...
זו אישה נשואה עם 4 ילדים ...

תשמעי עם זה היה לפנ חצי שנה אז אולי באמת לא כדאי להרים את הנושא .
השאלה שלי היא אחרת , איך את כרגע מרגישה? האם יש לך אמון בבן זוג?
מה גורם לך לאחר חצי שנה להיזכר בזה ?!
העם כרגע במצב העדכני יש לך סיבה לחשש שקורה ביניהם משהו ?
תתמדקי יותר במצב היום .
תעני לעצמך על השאלות הללו .
הוא לא יחשבו שאת קוקו , אבל סביר להניח שהוא לא יבין אותך , ולא יבין למה את מעלה את הנושא עכשיו . יכול להיות שהחשביה שלו תהיה שאת פשוט מחשפת סיבה לריב ,ולא ינסה להבין לרגשותייך .

שירי יקרה,

כמה מעמודי התווך של זוגיות בריאה הם האמון, האמינות והנאמנות כמו גם הפתיחות והכנות. עמודי תווך אלה מאפשרים לזוגיות לספק ביטחון, יציבות, שקט נפשי וקרקע איתנה עליה אפשר לצמוח גם בתוך הקשר, ביחד וכל אחד לחוד, וגם מחוצה לו, בתחומים חיים אחרים (קריירה, לימודים, חברה וכד'). כבר שנה, פחות או יותר, שאת חשה חוסר ביטחון בתוך הקשר שלכם הנובע מחשדותייך לגבי מהות הקשר של בן-זוגך עם קולגה לו מהעבודה. כפי שרינת כתבה לך בתגובתה, מחשבות הרסניות מהסוג הזה אינן נוטות להיעלם מעצמן, נהפוך הוא, הן עלולות "לצמוח" למימדים הרסניים יותר. את עלולה ל"חפש" אותו ולחשוד בכל אמירה או עשייה שלו. באופן זה תסכולך ילך ויגבר וביטחונך בעצמך ילך וידעך. כמובן שמהות הזוגיות שלכם עשויה להיפגע באופן בלתי-הפיך.
לכן, על-מנת להשיב לעצמך את הביטחון בבן-זוגך, בקשר שלכם ובעצמך עלייך להעלות את הנושא, לא כהאשמה אלא סוג של אקסיומה. מצאי את ההזדמנות הנכונה עבורך, מתוך שיחה על נושא כזה או אחר, לספר לו על ספר שקראת ומסופר בו על בגידה, פלרטוט עם מישהו/י מהעבודה, סרט שמדבר על הנושא (ולא חסרים כאלה) וכד'. חדדי את הנקודה שאמון ונאמנות, כנות ויושר הינם "קווים אדומים" מבחינתך ושאת יודעת שאת מממשת את הערכים הנ"ל בתוך הקשר שלכם ובכלל ואז תבחני את התגובה שלו. אם התגובה שלו לא תספק אותך תשאלי אותו מה דעתו בנושא וכד'. כאילו שהשיחה היא כללית. כאשר הוא לא יחוש מאוים הוא לא ינסה להכחיש מאומה.
למען עצמך עלייך "לסגור" את הנושא הזה. עלייך להסיר אותו מעל סדר היום.

תודה על התגובה . הבעיה היא שאני מפחדת שאם אפרד ממנו בגלל זה אולי אני עושה טעות.
מצד שני במיילים היה כתוב דברים של רגש..
היא אישה נשואה ...
הדרך היחידה לפתוח ת זה היא להגיד לו שראיתי את המייל לפני כ-8 חודשים
ואני מפחדת שהוא יייפרד בגלל החיטוט...
גם מה הסיכוי שיודה ?
הוא יגיד לי שהמייל בצחוק וזה שהוא כותב לה שהיא חשובה לו יותרר ממה שנדמה לה וחושב עליה
זה לא ידידיותי ולא אאמין לזה

מצד שני אני מפחדת שניפרד...

תפסיקי לפחד !!!!
פחד היא תחושה רעה , וגורמת לנו להרבה מאוד טעויות לא רצויות .
אני יגיד לך משה בדוק , פחד בסוף מוביל להגשמת הפחדים .
עם תפחדי כל הזמן אז בסופו של דבר אתם תיפרדו . סליחה שאני אומרת בצורה קיצונית כל כך אבל זה בדוק !
תשחררי את עצמך קודם כל מהפחדים הללו !! תשאלי מאיפה זה נובע ? מדוע יש לך פחדים ?!! זה חוסר ביטחון בעצמך ? בזוגיות ? מה הגורם ?!
דעתי האישית היא את צריכה יותר לחטט בעצמך , לשאול את עצמך את השאולות החשובות הללו . תקחי באמת יום לעצמך , תראי איך הזוגיות שלכם נראת , ומדוע את פוחדת לעלות נושא מסויים מול בן זוגך .
זה כבר לא עניין של מיילים שהוא קיבל לפני חצי שנה , אלא עניין של חוסר אמונה שלך בו , הרי את לא בוטח בו ? משהו אומר לך מבפנים שזה נכון ומצד שני סותר בגלל הפחד לאבד אותו . אז יקירתי אני רק רוצה להגיד לך את לא תוכלי לחזיק את זה הרבה זמן בלב וגם עם תחזיקי את רק מעצימה את החוסר אמונה בו .ועם תחזיקי הרבה זמן את מה שיש לך בלב את פשוט תתחילי לשנוא את עצמך או אותו .
אל תתני לדברים להצטבר .ותעבדי על הפחדים שלך זה חשוב .
מציע לך לראות את הסרט "סוד" עם לא ראית , כמשהו התחלתי ולעבוד על מחשבות חיוביות

פשוט קראתי את ההודעות שלך .ואת רושמת שהאישיה נשואה +4 ילדים
אין לזה קשר למערכת היחסים שלכם , שהיא נשואה וכדומה .יש קשר ששוב אני חוזרת כי חשוב לי שתפנימי ולדעתי עם התגובות שקיבלת , אולי לא כל כך הפנמת את מהות הבעייה .
1. בעייה שלך באימון בו , לכן את לא יכולה להוריד את האבן מהלב לתקופה כל כך ארוכה .
2.הבעייה היא של הפחדים שלך שעמם את צריכה להתמודד ולהיות יותר החלטית .
3.הבעייה שהאינטואיציה שלך אומרת דבר מסויים ואת שוללת את זה מסיבות אישיות שלך .
תמיד יש לאנשים , במיוחד לנשים את היאנטואציה להרגיש דברים , לדוגמא מהפגישה הראשונה את יכולה לדעת עם הבן זוג מתאים לך או לו , האינטואיציה שלך יש מפעילה את עצמה , וישנם נשים בורחות לא להקשיב לה ונכנסות לקשר שידעו מלכתחילה שלא יצליח , אך משום מה לא הקשיבו לאינטויציה שלהם .
וכמו שאמרתי לך כבר בהודעות קודמות , עם את מפקפקת אל תפקפקי זה ככה !!!

שירי יקרה,

למרות שה"תגלית" שלך בת שנה כמעט היא לא נותנת לך מנוח. אי-אפשר לקיים זוגיות בריאה, נכונה ובונה כאשר יש חששות וחשדות, על אחת כמה וכמה כאשר אי-אפשר לדבר בפתיחות על הדברים שמפריעים ואי-אפשר להפריך את אותן חששות וחשדות. או שתשתפי אותו בתחושותייך הלא נעימות ותבחני את תגובותיו או שתעלי את נושא הנאמנות והאמון כאילו באופן אקראי, כפי שהצעתי לך בתגובתי הקודמת, ואז תבחני את תגובותיו. אל תשאירי אצלך חששות וחשדות לא פתורים מאחר ובסופו של דבר זה יתפרץ בצורה זו או אחרת, צורה פחות נעימה מאשר לפתוח את הנושא כאשר את בשליטה (ולא בסערת רגשות מסיבה כלשהי).
אם את חשה ששיחה כנה עם בן-זוגך על הנושא/ים הזה/הנ"ל עשויים לגרום לפרידה אז אולי הוא לא בן-הזוג המתאים לך... זוגיות אמורה להפריך חששות ולא ליצור כאלה או לשמר אותם. זאת ועוד, עלייך להביא בחשבון שהחיים מזמנים אתגרים לא מעטים ועלייך לסמוך על שותפך לחיים לגמרי בבואכם להתמודד עימם. לכן, היי אמיצה ועשי צעד נכון עבור עתידך, עבור אושרך ועבור השקט הנפשי שלך.

אני מאוד מבקשת ממבקרי הפורום , לייעץ האם נתקלו בתופעה כזאת ?! ומה לעשות ?
אני נתקעתי בפורום הזה , ומייעצת לאנשים אחרים אבל לעצמי אני לא יכולה לעזור .
תקועה בתוך תסביך , וכבר מתחילה לשנוא את עצמי על ההתנהגות שלי .
אני לא בן אדם רע , להפך אני מאוד רגישה , אבל במצב הזה אני איבדתי את הרגישות שלי .
אשמח לייעוץ מגבר עם קרה לו אותו מקרה של להישבר בידיים של אישה , ואיך לעצור את זה .

היי רינת,
בלי קשר לכל ה"עבר" שכתבת לי עליו בהתכתבויות שלנו
נשמע שמה שאת מתארת, זה מצב של נמאס ורע
ונשארים סתם,כי מפחדים וכי קשה לעזוב.
אז כן לנסות ולשפר ולתת מרחב ולהתקרב
אבל אם אחרי תקופה שאת מחליטה לעצמך, ואת רואה שמציאות היום-יום שלכם
עושה רע לשניכם.
אין מה להישאר, מניסיון גם כשאוהבים מאוד וחולמים חלומות אם המציאות היא רעה
הרבה יותר טוב להפרד ושיהיה טוב לבד.

ובקשר לקשרים הבאים תנסי להסתכל מה את עושה שגורם לבעיות בקשרים האחרונים שלך? אילו תגובות ומחשבות והתנהגויות את יכולה לשנות....
ובקשר לאמא שלך, כן המשפחה הם מסביבינו ותומכים בנו,אבל היא לא חיה את חייך
תנסי להחליט עבור עצמך בלי קשר לאחרים...הם רוצים בטובתך אבל הם לא מבינים...

רינת יקרה,

אני יכולה להבין כיצד הגעת למצב בו את מותשת. הן נפשית והן פיסית. כל כולך נמצאת כמו בתוך מערבולת ונראה כאילו אין למצב הזה מוצא או סוף. מחד, את לא מצליחה להישאר בזוגיות הזו, את חשה שמיצית אותה ,לחלוטין, וברור לך שזה לא הקשר אשר יביא לאושרך. מאידך, כאשר את סוף סוף עושה את הצעד המתבקש, מבחינתך, ומסיימת את הקשר, את מתחרטת ומחליטה לנסות שוב פעם, למרות שברור לך שגם הניסיון הזה לא יצלח.
לעיתים מה שעוצר אותנו מלעשות את הדבר המתבקש הוא הנוחות. לעיתים נוח לנו ולמרות הקשיים הכרוכים במצב מסוים אנו לא עושים מאום על-מנת לשנות זאת. אולי לכל אחד מכם "נוח" עם הידיעה שהוא נמצא בזוגיות ולכן איש מכם לא עושה מאומה (או עושה אך לא מתמיד בכך) על מנת לצאת מהמערבולת הלא נעימה הזו.
מדברייך אני מבינה שה"ישועה" לא תבוא מהבחור. הוא לא יזום את הפרידה המתבקשת ובוודאי שלא יעמוד בהחלטה זו לאורך זמן, גם אם הוא בכל זאת יפתיע ויעשה את הצעד. ייתכן כי בן-זוגך נוהג לרצות את בנות-זוגו. כלומר הוא זקוק לבת-זוג חזקה ממנו אשר תאמר לו מה ואיך לעשות, גם אם בתחומים אחרים בחייו הוא "אחלה גבר".
לכן, על-מנת לסיים את הפרשה הזו יהיה עלייך להיות חזקה, החלטית ונחושה ולהביא לסיום הקשר באופן הכי מכובד שתוכלי, על-מנת לפגוע בו כמה שפחות כמו גם, כדי שאת תחושי שלמה עם עצמך ולא תשנאי את עצמך מאוחר יותר על הדרך בה בחרת לעשות זאת.
המערכת הזוגית שלכם, כפי שאת יודעת, לא בריאה ולא אופטימאלית או אפקטיבית, בלשון המעטה. אתם פוגעים זה בזו כל הזמן. לזוגיות כזו אין "הצדקה". לכן, על-מנת לאפשר לכל אחד מכם ליצור זוגיות נכונה ומאושרת, למרות כל הקשיים הכרוכים בכך, יהיה עלייך לקחת החלטה על פרידה, פעם אחת אחרונה, ולעמוד בזה.

בהצלחה!

היי
המצב שלך די מסובך , הדבר הכי גרוע ביחסים שיש אמא של הבן שוג שתלטנית בבית .
השאלה היא עד כמה ? כלומר עם היו מצבים בחיים שאת היית נגד משהו והיא בעד , ובן זוגך החליט לתמוך בדעה שלה ?
או עם ישנם מצבים שאתם רבים בגללה ?איך את מרגישה שיש לה השפעה על הזוגיות שלכם ? היא יכולה להזיק?
לרוב הגברים אמהות שתלטניות , ויש סוג של קנאה לבת זוגתו שהבן בחר . יש כאלה שלא מזיקות עם שתלטנות שלהם ויש כאלה שיכולות מאוד להזיק .
סיפור אישי - סבתא שלי (אמא של אבא) הייתה נגד חתונה , לא רצתה את אמי כאשתו
ועשתה הכל כדאי למנוע את זה , ואפשר להגיד שהרסה להם את החיים באיזשהו שלב , עם התערבויות , וגרמה להמון ריבים . גם אותי היא בהחלה לא כל כך אהבה , כי אני באתי כתוצאה מנישואים לא רצויים . אבל זהו מצב קיצוני מאוד .
את צריכה לראות בעצמך עד כמה זה קיצוני ?
תחשבי העם יש מצב שהיא תמיד תהיה נוכחת בגידול של הילדים שלך , ותגיד לך איך לגדל ילדים ?
עם זוהי אמא שטלתנית שאם כל השליטה שלך , אוהבת אותך כבת זוגתו של בנה , ומקבלת , אז אין לך מה לדאוג .

וזהו מצב שאפרי להתמודד איתו , וכמובן שאין צורך להיפרד מבחור שאת אוהבת ורואה איתו את העתיד .
פשוט תהיי יותר החכמה , איפשהו במתבים כאלה גם ערמומית .תסכימי איתה על מה שהיא אומרת , שהיא תלך בהרגשה טובה .
ולבן זוג תעבירי משהו אחר לגמרי , בסופו של דבר עם תעשי את זה נכון , הוא יהיה יותר קשוב אלייך .כי בלילה הוא נכנס איתך למיטה (הכוונה היא שאת צריכה להיות קצת יותר ערמומית במצבים כאלה )
המון נשים נתקלות במצב דומה .
גם לחברה שלי היה אותו סיפור , היא יוצאת עם בחור כבר קרוב לשנתיים , ואמו גם תלוייה בו מכל הבחינות , הוא המפרנס בבית , הוא צריך להיות בהרבה במקרים ליד אמו . בהתחלה היא נורא התעצבנה מזה , אמרה שעם זה ימשיך ככה אז פשוט היא תפרד ממנו וזהו . לאחר שיחה שלי איתה הבהרתי שהיא פשוט צריכה לקחת דברים מסויימים יותר בקלילות , ולא לאבד בחור מאוד טוב בגלל אמו (כל עוד היא לא מזיקה להם).
האמא של הבחור לא תשתנה ,ובן זוגך לא ישנה את הגישה שלו לאמו .
את צריכה להחליט עם את מוכנה לקבל אותו עם כל החבילה או לא .
בהצלחה

עדי יקרה, הבעייה שתיארת קיימת כמעט אצל כל זוג, בעוצמות שונות.
בשלב מסויים נעשה מעבר של הנאמנות לבת הזוג. המעבר הזה קורה בקלות ובטבעיות כאשר היחסים עם ההורים הינם רעועים או טעונים, ומצד שני המעבר הזה נתקל בקשיים כאשר יש יחסי תלות חזקים עם ההורים.
עלי להזהירך שאם חברך ימצא את עצמו באמצע בינך לבין אימו - זה ייצור קושי עצום עבורו.
לכן אני מציעה לך אסטרטגיה שונה.
עשי לך אתגר עצמי - לבנות איתה קשר טוב. לפתח ערוצי תקשורת ותחומי עניין בינה לבינך. אני יודעת שזה לא טבעי עבורך, אבל זה יהיה שווה את המאמץ.
למשל את יכולה להתייעץ איתה על כל מיני דברים שהיא טובה בהם. זה גם יחמיא לה וגם יתן לה עיסוק ותפקיד מולכם.
חישבי על כך שהיא מאבדת את התפקיד הבסיסי שלה בחיים - להיות "האמא של", וזה קשה להישאר בלי. אני מקווה שיש לה עבודה ותחומי עניין אחרים חוץ מן הילדים שלה.
כי אם היא תראה בך משאב שהיא יכולה לבנות עליו ולסמוך עליו - זה ירגיע אותה והיא תשחרר לך את הילד המגודל שלה...

בהמשך להודעה הקודמת...ומה לעשות בנושא האירוח.שהיא מזמינה את עצמה אלינו בחגים ובשבתות.
אנחנו זוג צעיר ואני לא עובדת אני מתחילה ללמוד.ויש לנו את הקושי לארח גם מבחינת בישולים וגם כלכלית מבחינת קניות.
מה עליי להגיד לבין זוגי כדי שיבין שזה לא נורמה לארח את ההורים אלא להפך,אנו אלו שצריכים להתארח אצלהם.
בן הזוג שלי כל הזמן מציין בפניי שהוא אוהב וצריך לאפילו חייב לארח אותם.
היא אפילו כבר מדברת איתנו על פסח שהיא ובעלה טסים לארה"ב ושיהיה עלינו לארח את אחיו (בן 23)אחותו (גרושה +2 ילדים קטנים) ואנחנו רק בחודש ספטמבר.
האם כדאי לי להשאר בזוגיות הזאת הוא פשוט לקום וללכת עכשיו לפני שיהיה מאוחר?

לעדי המשך תגובה .
בגדול אני יכולה להבין את בן זוגך . לדעתי אין פה שום דבר לא נורמלי בכך שהוא אוהב לארח את ההורים שלו , למרות המצב הכלכלי .
כלומר עם את לא עובדת אז אני מעריכה שהוא לוקח את האחריות של קניות על עצמו נכון ?!
לדעתי אין פה שוב דבר רע שהוא מעריך את כל המשפחה שלו , להפך זה נותן לך רק כיוון לעתיד , שכיבול עם הכבוד של משפחה , הוא יהיה אב טוב לילדים ובעל מכבד .
בגדול אם את אוהבת את בן זוגך אז את צריכה ללמוד לכבד את ההורים שלו , ואת הקרובים אליו , לקבל אותו עם כל החבילה .
עם לא תכבדי והוא ירגיש את זה אז הזוגיות שלכם לא תתקדם לשום מקום .
כפי שהייועת דורית אמרה לך דבר הכי נכון זה להתקר לאמו , לשמוע לה להצעות . אבל אני מבינה ממך שאת לא כל כך רוצה , אולי אני טועה . אבל שוב פעם עם את אוהבת ובטוחה בזוגיות יש גם סוג של הקרבה למענו , ועם זה כל כך חשוב לו אז תלכי לקראתו , ואת תראי שהוא ילך לקראתך גם .
עם התדירות של ביקורים כל כך מפריע לך אז את יכולה לדבר עם בן זוגך שמדי פעם תתאחרו אצל ההורים שלו , תציעי אפילו עזרה לאמא בבישולים (משהו שיכול גם לקרב ביניכם ).מה שבטוח עם הוא כל כך קרוב למשפחתו אז לא תוכלי למנוע מפגשים בסופי שבוע ובחגים .אני מציע לך שתתפשרי .
ולפי דעתי זה לא סיבה לחתוך זוגיות בכלל אלא להפך . אולי יש לך סיבות אחרות להמשך הזוגיות ביניכים ואת לא מודעת לכך ?!
בגדול מה שיכולתי להגיד בשתי מילים שצריך ללמוד להקריב דברים מסויימים בישביל אדם שאת אוהבת .
לשיקולך

כמובן שצריך לנסות בצורה חיובית לבנות את הקשר אבל מהניסיון שלי הכל תלוי בזוגיות שלך עם החבר שלך. כמובן שמדובר באמא שלו ומשפחה שלו אבל הוא צריך לדעת איך בחוכמה לאזן את המצב ולדאוג לך שהמשפחה שלו לא תעיק עלייך יותר מדי.הוא צריך "לשמור" עלייך. אם הוא לא מספיק חזק אז את צריכה לעזור לו ולהסביר לו. גם אני נתקלתי בתכנונים לפסח עוד לפני שהגיע ראש השנה...הבהרתי חד משמעית שאנחנו לא מתכננים כ"כ מוקדם ושלא ייבנו עלינו. אני ממליצה לך לבנות את זה לפני החתונה ולהרגיל את כולם בהקדם כדי שלא "יטפסו" עלייך. היום אני ביחסים מצויינים איתם, יש קשר טוב מאוד, אבל גם יודעים טוב מאוד לא לעצבן אותי חחח בהצלחה

שלום לך

אני לא מקצועית . אבל אני יתן לך חומר למחשבה , אולי זה גם יעזור .

ההתנהגות של בן זוגך , אופיינית לגמרי לגברים , כלומר גבר לא יודע לפרוק כמו האישה .
ברגע של עצבים הוא מגיב בשני דרכים או קם והולך כמו שבן זוגך רגיל לעשות ,או צורח וכדומה .
אני מבינה אותך מאוד כמו אישה שאת רוצה שהוא יבין אותך יקשיב לך וא התנהג ככה .
אישה בונה את הגבר , הגבר מתנהג בצורה שהאישה בונה אותו .
בגלל מה אתם רבים ?? מה גורם לו לקום וללכת ?
איך את מסבירה את עצמך ? !אולי את מסבירה את עצמך בצעקות אולי באגרסיביות קצת ? ואז המוח שלו לא יכול לעכל את זה והוא פשוט קם והולך ולא רוצה להתמודד .
את צריכה לשבת עם עצמך ולהבין , באיזה מצבים הוא מגיב ככה ? מה גורם לו לקום וללכת ?! אולי את צריכה לשנות את הגישה , לדבר בצורה אחרת ף להבהיר את הדברים בצורה שהגבר יבין .
נשים בנויית באופן שונה ולא כל דבר שאת אומרת לגבר הוא מבין כמוך, הוא מבין את זה בצורה שונה לגמרי .
העובדה שהוא חוזר כנראה באמת גם את חשובה לו ,והזוגיות . הוא הולך כי הוא צריך זמן להירגע , לפרוק את הכעסים ולאחר מכן חוזר .
נשים הרי פורקות את הכעסים אחרת לגמרי , אנחנו חייבות לדבר על הכל , שיחות ארוכות , להוציא החוצה , אבל לא תמיד זה נכון .
דעתי היא שאת צריכה פשוט להחליף גישה אליו , אולי אפילו תשאלי אותו ברוגע למה הוא מגיב ככה ?!

אין קשר .
הוא יכול גם למצוא מישהי אחרת שתהיה שם (בימינו זה לא בעייה) יש המון נשים פנויות , שבעצמן נזרקות על הגבר .
אז אני לא רואה פה שההתנהגות שלו היא בכוונה וכי הוא יודע שהיא תהיה שם .
הוא מתמודד ככה נרגע וחוזר .
והיא צריכה למצוא גישה מתאימה .

ענת יקרה, את מתארת קושי בסיסי בתקשורת עם בן זוגך. השיחות שלכם מתנהלות בצורה שהוא פשוט נכנס למצוקה וללחץ ומאבד את השליטה בעצמו ולכן הוא מנתק מגע.
יש משהו חשוב שאת צריכה להפנים: לא תמיד זה נכון או אפשרי לקיים שיחה!
כדי שגם הוא ישתתף בשיחה הוא צריך לתת את הסכמתו לכך. אי אפשר לכפות עליו עכשו לשוחח איתך כי משהו דורש בירור כרגע מבחינתך.
אם את רוצה שהשיחה תהיה נעימה ואפקטיבית - קבעי איתו מועד שיהיה מוסכם עליו. תתאפקי עד אז, ואז שניכם תגיעו לשיחה הרבה יותר רגועים.
תלמדי בינתיים להרגיע את עצמך אפילו בטרם התקיימה השיחה.
ואז, כאשר מגיעים לשיחה עצמה, גם שם יש כללי דיבור - כללי השמעה נכונה וכללי הקשבה נכונה, שניתן ללמוד אותם בתוך שני מפגשים ייעודיים של ייעוץ זוגי ולהתחיל להשתמש בהם בשיחות חשובות.
הבעייה שתיארת היא נפוצה - אולי לא כל כך חמורה, אבל הרבה בני זוג מנתקים מגע ולא מסוגלים להישאר בתוך שיחה שנעשית קשה להם מדי.
בדרך כלל אם תבדקי את עצמך - תראי שבשיחות כאלה יש הרבה ביקורת שלך עליו. רוב האנשים סובלים מאוד כאשר הם סופגים ביקורת. זה מכניס אותם למגננה ולהתקפה. ניתן ללמוד דרכים אחרות להגיד מה מפריע לך מבלי לנסח זאת כביקורת.

בקיצור, עד שלא תשנו את איכות השיחות שלכם - הבעייה לא תשתנה מעצמה.

שלום רב .

בגדול אני מאמינה שהכל אפשרי , כלומר כמובן אפשר להציל את הזוגיות . אבל רקבתנאי אחד שאשתך רוצה .
ממך אני מבינה שאתה מאוד מצטער על כך שפגעת בה , ומבין את זה (דעתי שזה יפה מאוד שגעת להבנה ).זה ברור שאתה נורא רוצה להמשיך בזוגיות ולהציל את חיי המשפחה .
מה שקורה לאשתך היא שכנראה בגלל שפגעת בה או מסיבות אחרות היא איבדה עניין , ויכול להיות שלמרות שהחלטתם להמשיך הלאה זה עדיין לא התרפא לה .
מאוד תלוי איזה בן אדם היא .
קודם כל דבר ראשון כמובן אתה צריך לדבר איתה על זה - תוציא אותה לערב רומנטי , תארגן משהו מיוחד (או מקום שאתם נורא אוהבים ).תתלשבו יפה תיצרו אווירה התחלתית של כיף . שתגיעו לאווירה תתחיל פשוט לדבר איתה להוציא את מה שיש לך על הלב ,תהבהיר לה כמה היא חשובה לך והמשפחה .
תשאל מה דעתה ? איך היא הייתה רוצה להמשיך ?העם היא מוכנה ורוצה להגיע לייעוץ זוגי והיא רואה את העתיד .
הרי ברור שהמצב לא בריא לשניכם , היא נכנסה לעולם הפייסבוק כי זה סוג של עידוד בישבילה , והתעלמות מבעיות .יכול להיות שהיא קצת התעייפהמזוגיות ולהילחם ,היא סוג של נשברה . ניסית קצת להואי אותה ?. לעשות עמה דברים שלא עשיתם בעבר?
עם תבוא אלייה בגישה של מה את כל היום בפייסבוק אין לי ייחס , זה לא יעזור .
אתה מכיר את אשתך הכי טוב,וכרגע היא זקוקה לעזרתך ולתמיכה (גם עם היא לא אומרת לך את זה ישירות ).
תדבר איתה קודם תשאל עם היא רוצה להמשיך , תתן לה זמן למחשבה , עם היא רוצה אז הכל ביידים שלכם . תוציא אותה אפילו לח"ל , או צימר (עם יש אפשרות כלכלית )תידאג שיהיה לכם שם טוב .וכן פה אתה צריך קצת להתאמץ .
אני בטוחה שהיא גם לא רואה את ההמשך בחיים שלה בבילוי בפייס , וגם לה לא נעים עם המצב (סוג של התמודדות )
עם תרצו אין זו אגדה ...... אל תרים את הידיים .

בהצלחה

יוסי יקר, זוגיות היא לא מצב סטטי אלא משתנה כל הזמן. גם לטוב וגם לרע. לכן ממש לא צריך להרים ידיים.
מה שאתה משקיע ומכניס אל תוך הזוגיות - זה מה שאתה גם מקבל בחזרה.
פגעת בה והתוצאה היא שהיא התרחקה ממך ועכשו היא זו שפוגעת ומזלזלת בך.

אם אתה רוצה לשקם את הזוגיות - אני מסכימה עם רינת שזה בידיים שלך!
במקום להיות מריר ולהתלונן עליה - עשה כמה דברים חיוביים למנף את היחסים. הזמן אותה לשיחה, זהה מה הצרכים שלה והיה רגיש אליהם, תפתיע אותה, תחזר אחריה, תחמיא לה.
ואם זה לא יעזור - עליך ליזום ייעוץ זוגי, כי יש להביא בחשבון שאולי היא נפגעה יותר מדי ממך, וחשוב לברר מה היה ולהתמודד עם זה כך שזה ייפתר וניתן יהיה לשים את מה שקרה בעבר.

זה מקרה בדוק של אדם שחשב שיש יותר בחוץ. נפרד ממך, יצא עם אחרות במשך חודשיים שלושה ואז הבין שאת ממלאת אותו יותר מכל דבר אחר. אם את רוצה אותו , את בדרך הנכונה כי את, בהתנהלותך משחקת אותה קשה להשגה, אך אל תמשכי את זה יותר מידי ושתפי פעולה. אם לא היה באמת אכפת לך , לא היית כותבת לפורום. גוד לאק

היי

מה זהוא מנסה לעשות זה ברור מאליו , הוא מנסה למשוך את תשומת ליבך .
ומקווה את עמצאית תיצרי איתו קשר , כלומר הוא מבין שחברות שלך יבוא ויספרו לך הכל , וגם חברים שלו ייצרו איתך קשר .
זה בסופו של דבר יימאס לך ואז את תרימי אליו את הטלפון ומשם יזרום לאן שיזרום .
סביר להניח שאגו הגברי שלו לא נותן לו אצמעית לפנות אלייך בבקשה של לחזור או כדומה , מנסה להראות אולי את הגבריות שבו .כנראה שהוא מבולבל ועדיין לא כל כך מבין מה הוא רוצה , אני בטוחה שיום הוא רוצה לחזור אלייך למחרת הוא מתחרט , לכן גם לא יוצר קשר אלא מצפה שתיצרי את במקרה שהוא יתחרט למחרת וירצה להגיד לך שוב שהוא רוצה להיות לבד , את לא תוכלי לבוא ולהאשים אותו שמשחק כי הוא יענה לך בפירוש שאת יזמת את החזרה אליו .
אני מקווה שהבנת למה אני מתכוונת , זה מין משחק של גברים .
השאלה היא מה את רוצה ?? את רוצה לחזור אליו ? מה את מרגישה ?
געגועים זה מצב סביר ונורמלי , אבל זה לא מעיד על כך שאת רוצה לחזור . תחשבי קודם מה את רוצה ממנו .
עם את לא רוצה כלום פשוט אל תגיבי , כי הוא יושב ומחכה שתגיבי על כך שהוא יוצר קשר עם חברות שלך .
גם עם את רוצה לחזור הצעה שלי (אבל זו דעתי ) לא להגיב , שהוא יחשבו גם מה הוא רוצה ואז הוא כבר יבוא אלייך אצמעית להחזיר את הקשר (או שימצא דרך )אבל יכול להיות מצב שונה לגמרי - אני מבינה שאת אכן נהנת מהחיזורם שלו דרך החברות שלך , למרות שאת אומרת זה מעצבן אותך , זה נעים לך .כי את עדיין מרגישה שהוא דואג לך ואת חשובה לו ,ועם זה יסתיים אז יהיה לך קשה להתמודד עם זה , כי את רגילה שהוא איפושהו שם באופק .
יכול להיות פה אלף ואחת סיבות להתנהגות שלו , יכול להיות שפגעת באגו שלו (בגלל העובדה שהוא יזם את הפרידה )אז הוא ציפה ממך לתגובה אחרת , שתסבלי רצת יותר או בתקופה הראשונה תיצרי איתי קשר , הוא לא ראה את זה , לכן זה מאוד מפריע לו וככה גם מושך את תשמות ליבך .
שוב פעם מה את רוצה מהבחור ? שלא יגיע למצב שאת תפגעי בו יותר בסיטואציה , תקשלי את זה עכשיו . ועם את לא רוצה כלום ובטוחה , אל תגיבי או שתבהירי לו באמת שאת לא מעוניינת וזהו .

לשיקולך

אני יודעת בפירוש שאני לא רוצה לחזור אליו. 3 חודשים זה לא זמן מספיק כדי להשתנות. ולכן אני מאמינה שגם אם היינו חוזרים הוא באמת היה מתחרט עוד פעם.
יפה שאחרי 3 חודשים הוא אולי קצת מתגעגע או קצת סקרן לדעת מה קורה איתי אבל אני לא מעוניינת וכבר הבהרתי לו את זה קצת אחרי הפרידה שהקשר בינינו רק עושה לי רע ושאני לא מעוניינת לדבר איתו. לא כי אני כועסת אלא כי זה פוגע בי ומחזיר אותי אחורה.

ברור שאני לא יכולה להתעלם מהחיזורים שלו ושהם נעימים לי. מן הסתם- הם מאוד נעימים לי. אבל כן, זה מעצבן אותי שהוא מנסה למשוך את תשומת ליבי כדי שחלילה, אם לרגע עברתי הלאה, (הוא יודע שיצאתי עם מישהו-לא טרחתי להסתיר את זה מהחבר שלו.. אמרתי לו שכרגע יש משהו ואני לא יודעת לאן זה מתפתח)...

אין לי בעייה שהוא מנסה למשוך את תשומת ליבי זה אפילו מחמיא לי. אבל אם זה סתם כדי להרגיע את המצפון שלו- אז עדיף שיפסיק. אם זה כדי לנסות לחזור? היה עדיף שידבר איתי ישירות. הייתי מקשיבה. אולי באמת הייתי רוצה לחזור אולי באמת משהו השתנה למרות שאני לא מאמינה.. ב-3 חודשים האלה הכרתי המון אנשים חדשים והבנתי באמת כמה אני והוא לא התאמנו. אז הסיכוי שארצה לחזור הוא דיי אפסי אלא אם הוא עשה עם עצמו שינוי רציני. וזה שהוא מדבר איתי דרך החברים שלי/ שלו זה רק מעצבן אותי ומוריד מערכו בעיניי.
גם עצם זה שהוא מנסה ליצור קשר למרות שבבירור הבהרתי לו שאני לא מעוניינת בשום קשר- זה מרגיש כאילו שהוא מזלזל בבקשה שלי. אני ממש לא רוצה לדבר איתו כי אני מפחדת שאם אשמע את הקול שלו אני לא אצליח להגיד את מה שאני כותבת כאן בכזו אסרטיביות. אבל באמת אני לא רוצה שום קשר איתו ואני לא יודעת מה לעשות. להגיד לחברות שלי שיגידו בשמי אם הוא מתקשר? או שעדיף שאני זו שאתקשר ושוב אבהיר לו מה הכוונה ב"לנתק קשר".

ושוב- תודה על התגובות..

היי

את בטוחה שאת לא רוצה עימו שום קשר? !!!!!! כי לפי מה שאת רושמת , את לא שלמה עם החלטה שלך , אחרת פשוט היית מתעלמת וזה לא היה מזיז לך שהוא יוצר קשר עם חברות שלך . עם את בטוחה במאה אחוז אז אין בעייה שתיצרי עימו קשר ופשוט תבהירי שזה לא נעים לך , שאת המשכת הלאה ולא מעוניינת שמשהו יזכיר לך אותו (אמרת שידידים איתו כרגע את לא רוצה להישאר).
או שדרך שנייה שחברות שלך פשוט יגידו לו שהם לא מעוניינות לדבר איתו לגבייך והוא יבין . ועם חברים שלו יתקשרו אלייך אז תבהירי להם את אותו הדבר והפ יפסיקו להתקשר . זו טעות גדולה שאת אומרת לחברים שלו שיש לך קשר או את לא יודעת לאן זה מתפתח , אין צורך בפרטים האלה תאמיני לי .
ודבר נוסף שאני רוצה להגיד לך שאנשים לא משתנים , תלוי באיזה מובן את רוצה שהוא ישתנה ?!
מה הכוונה שלך שאת אומרת ב 3 חודשים אדם לא משתנה , אדם יכול לשנות את הגישה שלו דברים מסויימים , או להתפשר על דברים מסויימים .
תחשבי טוב מה את רוצה , ההחלטה שלך תוכל להתשנות מיום ליום . ותמצאי תשובה

יש הבדל בין הדברים. זה שאני לא רוצה לחזור אליו, לא אומר שאין לי רגשות אליו ושלא אכפת לי ממנו. בגלל שיש לי רגשות אליו- אני מעדיפה שלא נהיה בקשר בכלל , לא משנה איזה כי זה סתם מקשה עליי לעבור הלאה.
למה לא להגיד שמתפתח משהו? אני רוצה לסגור את הדלת הזו בפניו וזו היתה נראית לי דרך נכונה לעשות זאת. וישתנה בגישה שלו של "אני רוצה להתנסות".. ושיתחיל לקחת את עצמו בידיים קצת ויהיה אחראי למעשיו.

אני יודעת שאני לא רוצה לחזור אליו. (וגם אם הייתי רוצה- אני לא אנסה ליזום. הוא הגבר. הוא מנסה ליצור איזשהוא קשר- שיתקשר אליי ולא ילך מסביב דרך החברים שלי. רוצה לחזור? דבר איתי ת'כלס).

אני עדיין לא מצליחה להבין מדוע הוא מדבר איתם. סתם מבלבל אותי. שוב. כמו שהוא עשה כל הקשר. פשוט שיגיד מה הוא רוצה ודי!! "מה תאריך יום ההולדת שלה" נו באמת!! לא יודעת זה מרגיז אותי. מילא היה אומר אני רוצה לחזור אליה אז זה היה בסדר. אבל הוא אמר שזה סתם כדי לדעת!! אז למה את החברה הכי טובה למה?? שיתן לי לעבור הלאה!

אני יודעת שאם נחזור לא יהיה לנו טוב וזה יגמר. מצד שני אני בכלל לא יודעת אם זו הכוונה שלו..

אמרתי לחברות שלי שאני לא רוצה שיגידו עליי שום דבר. מקוו השהן יעשו את זה.

אושרת יקרה,

קראתי בעיון את פנייתך כמו גם, את התכתובות השונות עם רינת. למיטב הבנתי, גם במהלך הקשר ביניכם חשת שאין זו הזוגיות האופטימאלית עבורך, בלשון המעטה, וכי הוא לא בן-הזוג אשר יביא לאושרך. התמזל מזלך והוא יזם פרידה. טוב עשית כאשר הסתכלת על פרידה זו כהזדמנות למשהו טוב, לזוגיות אחרת, הזוגיות הנכונה עבורך. טוב עשית שהמשכת הלאה והתקדמת בחייך.
מאחר ואת נראית לי מאוד נחושה שלא לחזור אחורה, לא אליו, לא לקשר הזה ולא לזוגיות עימו, הודיעי לו בעצמך, באופן שאינו משתמע לשתי פנים, כי מבחינתך אין לו "מקום" יותר בחייך ושמאוד תעריכי אותו אם הוא יכבד את עמדתך ולא ינסה ליצור עמך קשר בדרך הכה אופיינית לו, באמצעות החברים הקרובים אלייך או אליו, או בכל דרך אחרת. אם את חוששת ששיחה ישירה עימו "תרכך" אותך ולא תצליחי להישמע אסרטיבית, כפי שאת חשה, כתבי לו הודעה אישית בפייסבוק. וודאי כי הודעתך תהייה עניינית בלבד, כלומר, הבהירי לו את רצונך וכוונותייך לגביו וזהו. אל תשתפי אותו בחוסר שביעות רצונך מכך שהוא מתנהל אך ורק על-פי תחושותיו ורצונותיו (ומתעלם באופן קבוע מבקשותייך, רצונותייך ו/או צרכייך) מאחר וזה עשוי לגרום לו לענות לך ולנסות לפתח עמך סוג של שיחה/תקשורת סביב נושא זה.

לשלוח לו "תקשיב ביקשתי שננתק קשר מהסיבה הפשוטה שזה קשה לי עדיין לשמוע עליך. משמעות ניתוק הקשר כשמו כן הוא- ניתוק. התנתקות. גם ממני וגם מהחברים שלי. כבד את רצוני בבקשה.

או שזה כבר יותר מדי פוגע. אני לא רוצה לפגוע בו אבל אני באמת רוצה לנסות לגרום לו להבין שזה עושה לי רע כל פעם שהוא יוצר קשר.

עם הוא לא ייצר איתך שוב פעם קשר דרך החברים וחברות כלומר עבר כבר זמן ואת לא שומעת ממנו , אז תמתיני עם התגובה .
שייצור קשר םען הבא וזה יפריע לך , תרשמי לו פשוט מה שאת מרגישה וזהו .
מה שהלב שלך אומר באותו הרגע לרשום , זו הצעה הכי טובה שאת יכולה לקבל ,
פשוט מאוד את יכולה לרשום לו שהמשכת הלאה , ואת לא מעוניינת שייצור איתך קשר גם דרך חברים , שזה מקשה עלייך , וקיבלת החלטה סופית שאת לא מעוניינת.

אני כבר יודעת שביומולדת שלי בטוח אשמע ממנו ומזה אני רוצה להימנע. הוא לא עושה לי טובה או "יוצא ידי חובה" בכך שהוא שולח לי הודעה. אם זה באמת הסיבה שבגללה הוא רצהלדעת את התאריך אז אני מעדיפה שלא ישלח שום דבר. אעריך אותו הרבה יותר מאשר סתם לשלוח הודעה כי "לא נעים אם לא". להיפך. לא נעים אם כן.

אושרת יקרה,

כפי שהצעתי לך בתגובתי הקודמת כתבי לו בהודעה רק את המסר, ללא סיבות והסברים. את הרי לא רוצה שהוא ינסה לפתח איתך שיחה סביב הנושא, את לא רוצה שהוא יתנצל או ינסה למצוא את הדרך לליבך בדרכים אחרות, לכן היי עניינית בלבד. כתבי לו, בדיוק כפי שהצעת, שאת מבקשת שהוא יכבד את רצונך לשמור על ניתוק וניתוק פירושו חיתוך, סיום. בקשי ממנו שלא ינסה לדלות מידע עלייך מחברות שלך ולחילופין לא לשלוח את חבריו לאותה מטרה.
נסחי את דברייך באופן ברור ונהיר שאינו משתמע לשתי פנים. גם אם הבקשה שלך נראית לך כאילו היא מנוסחת באופן מעט בוטה. לעיתים עלינו להיות מאוד ברורים וחדי-לשון על-מנת להשיג את מבוקשנו ומה שאת רוצה להשיג הוא ניתוק, ניתוק ביום ההולדת שלך, לפניו ואחריו.

שלום שוב,

אני מניחה שהכל אפשרי כשמדובר ביצרים או בחשקים. יתכן וחוויית הנשיקה היא חוויה תואמת יותר עבור אותו אדם, חוויה פחות מאיימת, יותר מהנה, אולי מזכרונות קודמים (אפילו תוכנית טלויזיה שראה כשהיה צעיר ואז התחיל החשק המיני להתפתח).

יכולות להיות הרבה סיבות לכך, אבל כפי שאמרתי בעבר- חשוב לבדוק איתה מה עומד מאחורי הרצון הזה, והאם יש מחסומים או מניעות להמשך קיום המגע באופן אינטימי יותר.

בד בבד לא נשכח שכולנו שונים וכולנו אנשים שמונעים מהמודע, מהתת מודע, מדברים מודחקים כאלה ואחרים, והכל אפשרי כשמדובר בעולם אפל יותר. לכן הכל "מתקבל על הדעת" בשלב ראשון.

היי

לכל אחד בחיינו יש את הבעיות הללו , .

אולי אני יהיה קצת קיצונית בדעה שלי , אפשר להגיד שגם אולי קצת בדעות קדומות .

אבל דעתי האישית שבסופו של דבר אישה היא זו שמחזיקה את הבית .
1 . כנראה מלחתכילה הרגלת את הגבר שלך שהוא נמצא בעבודה ואת בעניינים של הבית . עד איזה שעה את עובדת ?
2. ישנם הרבה גברים שקיבלו את החינוך הזה מהבית , שהם גדלו על כך שאמא הייתה מנקה, מבשלת וכדומה . וברוב המקרים קצת קשה לשנות את החשיבה של הגבר , או להכריח אותו לעזור לך . סביר להניח שמה שהוא חושב - שאמא שלו התמודדה עם הכל אז אין סיבה שאת לא .
אני בטוחה שהוא מעריך אותך על כך ומבין שבלעדייך הבית לא התקיים .
השאלה היא את מעריכה את עבודתו ? את רואה איך בעלך עובד ? מתאמץ ?נותנת לו הרגשה של הערכה על כך שהוא מפרנס?!
לצערי קורה כך , שרוב המשפחות גודלות על כך שבעל מפרנס ואישה היא עקרת בית .
אני מבינה שמאוד קשה לך , אבל כפי שידוע שאישה היא אמורה לדעת הכל ובשביל להיות אישה חמה , אוהבת , מושכת אז היא צריכה למצוא זמן לטפח את עצמה , להיראות טוב , לגדל ילדים , לדאוג לבעל , לדאוג לבית . והבעל תמיד אמור לדאוג להביא משכורת לבית .

למרות שהתקדמנו ויש המון משפחות ששם בעל עוזר ועושה את זה בכיף .
אני שוב פעם מדגישה - עושה את זה בכיף , כלומר הוא נהנה לעשות עבודות בבית .
דעתי האישית היא שאת צריכה להסביר לו בנחת ולבקש ממנו שיעזור לך , להסביר לו שאת נורא צריכה את התמיכה שלו בזה וזה חשוב לך , ולא לדרוש .
גברים לא אוהבים דרישות , אולו בצורה הזו הוא יבין , עם גישה נכונה .
עם הוא עדיין לא יסכים , אז ההצעה היחידה שיש לי להגיד לה , להתמודד עם זה .
ועם כל הקושי לקבל את ההשקפת העולם של בעלך , ולהמשיך .
אחרת זה יגרום להמון ריבים מיותרים , חוסר הבנה , ויכול מאוד להרוס את היחסים !! לא חבל ?

מיטל היקרה, את מתארת מצב שבו בעלך מצפה ממך לעשות כל מיני דברים בבית ואם את לא עומדת בציפיות שלו - הוא מתלונן.
אני מעלה מול מצב זה כמה מחשבות:
נניח שאת באמת מוכנה לקחת אחריות על תחום הבית, בעיקר משום שאת כרגע עובדת פחות שעות. אם את היא האחראית - אז שיאפשר לך לנהל את הבית על פי שיקול דעתך. במצב כזה - הוא אכן צריך לעמוד לרשותך כאשר את פונה אליו ומבקשת את עזרתו, אבל הנחת היסוד היא שאת היא זו שמנהלת את התחום ומבינה בו ואילו הוא אמור לסמוך עלייך ולא "לחפש אותך". אלא מה - יחד עם העברת האחריות אליך - יש להוריד ממנו ציפיות. הוא לא אמור להגיע הביתה מן העבודה ולהבחין שצריך לקפל כביסה או לעשות כלים. את אמורה לבקש ממנו תמיכה כאשר יש עלייך עומס או את פשוט עייפה.
תבדקי בינך לבינו האם יש תחום של המשפחה שהוא לקח אחריות עליו.הרבה גברים לוקחים אחריות על נושא הכספים והפרנסה העיקרית.אל תשכחי שכמו שאחריות על מטלות הבית וחינוך הילדים הינן מלחיצות ומעייפות - גם האחריות על כספים ופרנסה היא כבדת משקל ויש בה לחץ מתמיד ודאגות רבות.
אינני יודעת איך זה אצלכם.
אבל יש לי ניחוש שלא ממש עשיתם שיחה ביניכם שבה הבהרתם את הנושא הזה ואת ההשלכות שלו.
אני מציעה לנהל שיחה ברוח זו ולתאם ציפיות. יתכן שאת תראי שהוא כן לוקח אחריות על תחומים מסויימים ותעריכי זאת יותר.
הרבה גברים זקוקים לזמן רגיעה מסויים כאשר הם מגיעים הביתה. הם רוצים לשכב או לשבת באפס מעשה בין חצי שעה לשעה - ואם מאפשרים להם זאת - הם אחר כך מצטרפים לכל מה שקורה בבית בנפש חפצה.
אם ברגע שהוא מגיע הביתה את מצפה שהוא יראה מה נדרש לעשות אחרת את מתלוננת ומרגישה מקופחת - זה לא מפתיע אותי שהדרך שלו היא להתקיף אותך בחזרה ולהיות ביקורתי כלפייך כמו שאת מתארת.
אני חושבת שאם את תכבדי אותו ואת מה שהוא לוקח על עצמו - יש סיכוי יותר גדול שהוא יכבד אותך.

הי תודה על התשובות, רציתי להוסיף שאני שמה לב שבעלי לוקח אחריות על כספים ועל בדיקות והשוואות לגבי קניות וכו.. ואני מאד מעריכה אותו על כך. אני גם לא מצפה שישר כשמגיע מהעבודה ישר יעזור יסדר יקפל וכו.. גם לא מפריע לי שהוא צריך זמן אחרי העבודה - שיהיה לו בכיף, הדבר שפשוט מפריע לי שכבר מגיע 8 בערב הוא עדיין עסוק באינטרנט הוא לא חושב שלפעמים יש לעזור, ובסוף פעם בשבועיים הוא "מתפוצץ" ורותח למה כל מיני מקומות בבית לא נקיים ואיך זה שלא ניקיתי ואיך ואיך ואיך..

שווה לבדוק איתו ברמה העקרונית איך הוא רואה את חלקו במטלות הבית. מה הוא מוכן לקחת על עצמו על מנת שיקל עלייך. כלומר דברים ששניכם תדעו שיעברו תחת אחריותו.
בנוסף, האם הוא יהיה מוכן שמידי פעם את תיפני אליו ותבקשי ממנו לעשות במקומך דברים מסויימים? מבלי שזה ייצור ביניכם מתח ועצבים?
ותצייני בפניו באותה שיחה - כמה מפריע לך לשמוע את הביקורת שלו על הביצועים שלך בתחום הנקיון, ותבקשי ממנו להימנע מכך כמה שיותר.
בקיצור - כל אלה הינם דברים שצריך להעלותם בתוך שיחה שחשוב מאוד ליזום אותה במיוחד, ולא שהיא תתפתח מתוך ריב ספונטאני, כפי שקורה אצל הרבה זוגות וזה מוביל להאשמות והטחות ולפיצוצים.

מריאנה יקרה, צר לי על מה שאת עוברת. זהו סוג של התפכחות מחלום. היה לך חלום, מעין פנטזיה שמאוד האמנת בה, שאתם לגמרי באותו ראש, שניכם יחד מול כל העולם, "נאמנות מוחלטת, תמימות דעים". והנה פתאום הפנטזיה הזו נשברת כאשר מתברר לך שבראש הפרטי שלו נרקמים חלומות אחרים. התקיימה ביניכם ברית נפשית, רגשית וגופנית והנה פתאום הוא שואף לחלל את הברית הזאת ולהכניס אל קודש הקודשים מישהי נוספת.
נדמה לי שאולי זוהי תחושת הבגידה שלך, כי זו לא בגידה במובן הרגיל, שיש בה תמיד שקרים והסתרות. זוהי בגידה ברעיון הזוגי כפי שהוא הופיע לך עד כה וחשבת שהוא באותו ראש.
אלא ששום דבר בחיים אינו נשאר כמו שהוא היה. דברים משתנים. והשאלה היא מה עושים מול השינוי הבלתי נמנע?
דרך אחת היא לכעוס על העולם ש"התקלקל" א עליו ש"קילקל" לך אותו - אם כי חשוב לומר - זה לא בא אצלו ממקום של לעשות לך רע, אלא ממקום תמים של העלאת משאלה פרטית שלו. הוא בוודאי גם חשב שזה ירגש גם אותך.
דרך אחרת היא להבין שלמרות כל האחידות שהיתה עד כה ביניכם, מתחת לפני השטח בכל זאת אינם זהים, ואין בכך שום דבר רע.
השונות הזאת יכולה להצמיח ולפתח את בן הזוג, כי הוא נחשף לדברים שבעצמו לא היה מגיע אליהם.
אינני אומרת שהתנסות כזאת שהוא מציע היא דווקא משהו טוב (או רע), אלא שחשוב לפתח גמישות וזרימה בזוגיות. לקבל שלפעמים אינכם זורמים באותו כיוון בדיוק, ועצם ההתמודדות עם הפער הזה היא מאוד חשובה ומפתחת את שני בני הזוג ותורמת לזוגיות. ונכון שלרוב זה גם כרוך בכאב לב, בחששות. הכי נוח כאשר אי ן חילוקי דעות, לא כן? אבל לפעמים ממקום של מחלוקת והתמודדות איתה - צומחים דברים חדשים שהם דווקא טובים.
ואחרי כל ההתפלספות הזאת - אם הצלחת להגיע עד כאן - אני מציעה שתשקלי שוב את מה שיצא לאור, שימי על כף המאזניים את כל היתרונות של הזוגיות המופלאה שלכם, והרשי לעצמך לעשות היכרות מחודשת עם בעלך. עכשו את מכירה אותו קצת יותר טוב. האם את יכולה לקבל אותו ולאהוב אותו עכשו שאת יודעת שהוא משתוקק למשהו שאת אינך מזדהה איתו? האם הוא חייב להיות בדיוק כמוך על מנת שתאהבי אותו?

שלום דורית, תודה על תגובתך המהירה והמפורטת. לא יכולתי למצוא הגדרה מדוייקת יותר ממה שתיארת "התנפצות החלום הזוגי. כל כך כואב לגלות ולהודות אך זהו המצב. אין לי ספק שאצלו ממקום הכי טוב מתוך אמונה ברורה שזה יעשה לי טוב.גם אין לי ספק לגבי אהבתו, תמיד הוא היה הצלע המאחדת והמחזקת מבינינו. לקח הרבה מאוד זמן עד שהסכמתי כלל להיכנס ליחסים אלו. אך לא היה לי ספק גם לגבי דברים אחרים והתבדתי אז אולי גם עכשיו זו סה"כ אשליה?ציירתי לעצמי בראש סיפור אהבה יפה , ורוד ומקושקש. את מדברת על התנסות והתפתחות. נכנסו למע' יחסים בגיל מאוד צעיר אך ממקומות שונים לחלוטין. אני ללא ניסיון כלל (החבר הראשון) והוא עם ניסיון עשיר. מה שהיה לפניי לא מענייני , מה שקורה כעת בהחלט -כן. הוא לא יהה מוכן ש"אתנסה" במישהו אחר, אני יודעת שזה פשוט ימוטט אותו. וזאת אף על פי שאני לעומתו לא יודעת איך זה כשגבר אחר מנשק אותי, מחבק או נוגע. איך הוא מריח ואיך ארגיש בסיטואציה הזו. למען האמת עד כה אפילו לא חשבתי על כך ולא העליתי את העניין. להיות ליברלי אז להיות ליברלי לשני הצדדים (למרות שגם זה לא היה מתאים לי). אני לא מעוניינת להיות האישה החוסמת והמרסנת. תמיד הייתי מאוד זורמת. האשליה שלי לא נוצרה משום מקום, הוא יצר אותה.הוא תמיד אומר שעל חיי מין כשלנו אפשר רק לחולם. שהוא כל כך אוהב את הפתיחות שלי,זה שאני משקיעה (בין אם זה בהלבשה תחתונה, בהופעה חיצונית או בדברים אחרים) , זה שאני יוזמת, זה אני יודעת להיות עדינה ויוזמת מצד אחד ולהיות גסה וזנותית מצד שני. למרות שמבחינת המראה החיצוני, תמיד טען שלמרות שאני נראית מדהים ויצאתי מחדר לידה כלא ילדתי זה לא משנה כלל כי לא זה מה שהיה משנה לו. לאורך כל הדרך שידר משהו אחר לחוטין. הרי הברירה שיש בלעדי או להסכים למשהו שאני לא מסכימה וללכת לחלוטין נגד עצמי ונגד עקרונותיי או להוות עבורו מכשול/ משוכה ולא לתת לממש את חלומותיו. לא מוכנה לאכול את עצמי מקנאה, להיות הסטרית ולבדוק את צעדיו- זו פשוט לא אני. אם אקבל החלטה עכשיו סביר להניח שאחליט לפרק את החבילה ולתת לו לגדול ולתפתח לא לצידי. אך מעדיפה להמתין, להירגע, לפעול בראש שקול (יש ילד בתמונה ויש סיכוי גבוה שעוד אחד בדרך).
ועיקר לוותר עליו זה כמו לוותר זה כמו לוותר על עצמי....

מריאנה היקרה, אני רוצה להדגיש משהו מאוד חשוב:
נדמה לי שזהו המשבר הרציני הראשון שלכם. אם לא היו משברים רציניים סביב הולדת הילד הראשון - סימן שאתם זוג מאוד חזק.
אל תשקלי אפילו לפרק את הזוגיות היפה שלכם על נושא זה, עם בוא המשבר הראשון!

זו נשמעת לי אהבה מאוד יפה ומיוחדת. חפשי את הדרך להישאר נאמנה לעצמך. אל תעשי מה שלא מתאים לך! אם תעשי זאת למענו, בניגוד לרצונך, יהיו לכך השלכות חמורות: את תכעסי על עצמך ועליו וזה יצטבר ויצא בצורה אחרת ביניכם.
הבהירי לו שהפנטזיה שלו פשוט לא מתאימה לך והיא חורגת מן הגבולות שלך.
אני בטוחה שהוא לא ירצה לעשות זאת בניגוד לרצונך.
מה שאני יכולה להציע הוא לנהל על כך "משא ומתן". ברצינות! כוונתי היא שניתן אולי למצוא איזו ווריאציה ששניכם תסכימו עליה הכוללת אולי נוכחות של מישהי שלישית ברמה מסויימת, כמו מסאג' בלבד. או ללכת יחד לסדנת מגע, או סדנת טנטרה, שם בהחלט שומרים על גבולות אבל רמת הריגוש בהחלט עולה.

אין לי שום בעיה עם מסאג'.יצא לנו למשל להיות במופעי חשפנות. כשבחורה צעירה ויפה רוקדת אני לא מצפה שבעלי לא יימשך. אם זה לא היה קורה זה היה מעיד על בעיה כלשהי.גם אותי מופע מסוג זה יכול לגרות. למרות שאיפשהו בפנים זה עורר את קינאתי. אני מתקשה למצוא את האיזון המתאים בין אהבה בכלוב זהב, עם חסימות והגבלות (סוג זה מבחינתי פסול ביותר). לבין יחסים פורצי גבולות ללא שום ערכים.כעת נהנים ממופע חשפנות, מחר נהיה שלישייה, מה השלב הבא? חילופי זוגות? אני מודעת לזה שתגובתי לא היתה פרופורציונלית . הוא לא אמור לחוש אשמה, אין סיבה. משתדלת להפיק מזה את המיטב, לחשוב שזה מסמל על פתיחות, יושר וכנות.בינתיים לא כל כך מצליח לי. אני חוששת שכאן הסתיימה הפתיחות שבינינו ופעם הבאה הוא יחשוב לא פעם ולא פעמיים לפני שירצה להגיד משהו. ועוד יותר גרוע יפעול מאחורי גבי.ואני מצידי מרגישה כברירת מחדל. הוא איתי, כי אני פשוט הברירה היחידה הקיימת, אם הייתי מאפשרת לו להיות עם מישהי נוספת, מישהי אחרת בשמחה רבה היה מסכים. שבוע הבא יש לי נסיעה להשתלמות מעבודה, אולי מספר ימים אלו לחוד, בנפרד יעזור לי לחשוב בצלילות. שוב תודה על הכל.

אלמונית יקרה, אהבתי את תשובתך. היא מעידה שאינך קיצונית בתמימותך ואת מאוד מודעת לעצמך.
האם את יכולה לשתף אותו במחשבות האלו שכתבת כאן? חשוב שהוא יהיה מודע מה עובר עלייך, כדי שיבין יותר לעומק מה ההשלכות עלייך כאשר הוא יתחיל להסתיר מפנייך.
בכל מקרה, האתגר הוא להצליח לעבור את המשבר הזה ולהתחזק ממנו - לא להתרחק, אלא להכיר טוב יותר זה את זו. אפילו אם זה כרוך בהעלאת דברים שמכאיבים.
נסו להגיע למצב שלמרות הפער אפשר לדבר על כך מבלי שזה יוצר התנתקות והתרחקות.

אני חושבת שבאמת הסכנה היא שהוא יחדל לשתף אותך - כי יחשוש מתגובתך, או יחשוש שזה יגרום לכאב לב ולמשבר.

נסי להגיע למצב שאת מסוגלת להכיל - להקשיב למאוויים שלו מבלי שתהיי שיפוטית כלפיו. זה לא אומר שאת מסכימה או מקבלת את המהלכים הללו - אלא רק שאת מסוגלת להבין שיש לו כאלה מאוויים. וכמובן, את ודאי יודעת - שזה משהו שמאפיין כמעט את כל הגברים, וגם הרבה נשים - הרצון לחוות אינטימיות עם בני זוג נוספים. מה לעשות שאנחנו בנויים ביולוגית בצורה כזאת שאנחנו נמשכים שוב ושוב לבני המין השני - גם כאשר אנחנו בזוגיות הכי טובה. היותנו בזוגיות לא "עוקר" מאיתנו את המנגנונים הביולוגיים, "רק" משנה את ההתייחסות הרגשית והשכלית שלנו לאפשרות של קיום יחסי מין עם כל מי שמושך אותנו...

דורית היקרה, מאוד מודה לך על העזרה. מצאתי את עצמי יושבת וקוראת שוב ושוב את כל הודעתך. חוזרת על כל מילה ומילה ובמקביל בוכה ללא הפסקה(עם כל מישפט שקראתי זלגו לי דמעות, כנראה שהבנתי איזה עוול אני עושה לשנינו).כשאמר את מה שאמר היתי בהלם ופשוט ברוגע ובשקט עניתי בשלילה. באותו ערב כשניסה להיתקרב אליי משום מקום זכה לשתי סטירות לחי מצלצלות (זה לא משהו שאני נוהגת לעשות, זה פשוט קרה, הרגשתי באותו רגע גועל בלבד), ובמספר ימים הבאים תפסתי מרחק ניסיתי להיתחמק ממנו , ללכת לישון לפני שיחזור מעבודה,להסתיר מפניו את עיני הנפוחות מבכי, וכשהיה מנסה להתעניין/לשאול אותי ולדבר פשוט ניפנפתי באלגנטיות.. באחד הימים, כאשר עבד משמרת כפולה מצאתי את עצמי מתקשרת למקום עבודתו על מנת לבדוק שאכן שם (זה לא שבאמת חשבתי ששיקר לי ,נראה לי שפשוט ניסיתי "לחפש" אותו, למצוא תירוץ ולהגיד "הנה צדקתי"). הוא ענה לי לטלפון ואפילו לא קלט לאיזו מטרה חייגתי . פתאום ירד לי האסימון עד כמה ירדתי ברמה .פשוט בושה.בימים אלו כשהסתכלתי על הבעת פניו ,ראיתי עד כמה הוא מתייסר, נוכח שם פחד מובהק . זה באמת לא מגיע לו.אמש המתנתי לו עד שיחזור מעבודה, השכבתי את התינוק המקסים שלנו, נתתי לו בשקט לאכול ולהיתקלח ולאחר מכן יזמתי שיחה (היה לי חשוב לעשות זאת בנחת ללא הסחות דעת). אני חושבת שהשבוע שעבר עליי היה מהקשים שחוויתי. לכאורה זה מצחיק ולא מובן אך זהו כאב שקשה לתאר במילים. הקשבתי לך, שפכתי בפניו כל מה שבליבי, בלי בושה ,מעצורים (אפילו סיפרתי לו על עזרה שחיפשתי כאן כי לא הייתי בטוחה כיצד להיתמודד עם הסיטואציה)והשיחה היתה פשוט מעולה. היה לי חשוב להבהיר לו שאני שם , לא הולכת לשום מקום, אוהבת ורוצה אותו בדיוק באותה מידה ושמחה להיות חלק מכל חלום ופנטזיה שיש לו (בדיוק כמו שאמרת: אני לא חייבת להסכים או לקבל אבל לפחות להיות שותפה). בהתחלה ראיתי אותו בורר בקפידה את מילותיו , עשינו אהבה, זה היה פשוט סקס סוער ודווקא אני העלתי נושאים שחשש לדבר עליהם , פתאום ראיתי שהוא זורם איתי נפתח ומשתף פעולה., יש לי בעל מקסים שאני מאוד אוהבת, כנראה שלעיתים זה מה שמטריף את דעתי. שאלת אותי האם אוכל לאהוב אותו למרות מה שהוא הוא? למרות שגיליתי שהוא לא זהה לי? אז עניתי לעצמי אני אוהבת אותו לא למרות אלא בזכות מה שהוא.יש הבדל. לא אשקר ואגיד שפתאום נעלמה האכזבה לחלוטין,סביר להניח שמדי פעם זה ילווה אותי (לפחות בתקופה הקרובה) אך אני בהחלט מרגישה מאושרת, נאהבת וקרובה אליו מאי פעם. עלינו מדרגה ביחסינו . אני כל כך שמחה שהקשבתי לך וסמכתי על ניסיונך.
תודה!