פורום יחסים, זוגיות ונישואין - יש לך שאלה?

צר לי מאוד, אמונה, במקרה כזה, לא עוזר מה שההגיון והשכל "אומרים" לרגש, כי הרגש פשוט גובר על כולם.
לכן מה שאני יכולה להציע הוא גישת ההתבוננות. זה אומר לקבל את העובדה שעכשו את עצובה וכואבת, שהוא חסר לך, שעצוב לך שהוא לא יהיה יותר בעולם הפרטי שלך. זה אומר להתבונן על עוצמת הרגשות שמתעוררים בך ולקבל שזה חלק חשוב ממך, ואפילו "להתיידד" עם הרגשות הללו. משום שהם מעידים עלייך בתור אדם מלא אהבה, רגיש. כמו שנהנית מהימצאותה של האהבה בחיים שלך - כל עוד היא היתה שם - הרי אחד הסיכונים של האהבה הוא שברון הלב כאשר יש פרידה שאינה ביוזמתך. זה קורה כמעט לכל אדם. אם את רוצה שתופיע אהבה בחיים - עלייך להבין ולקבל שזה בא בעיסקת חבילה - זה כרוך יחד עם שברון הלב. זה כמו שכאשר נכנסים להריון - יש גם את כאב הלידה או את הלילות ללא שינה. הרי לא תחליטי להימנע מלהביא ילדים בגלל הדברים האלו.
וזה יקח זמן. ככל שתאפשרי לרגשות הכאב להיות שם ולא תילחמי בהם - זה לאט לאט יפוג. כל יום זה יהיה מעט יותר,עד שתתרגלי. הנחמה היחידה היא הידיעה שזה עובר והידיעה שכולם סובלים מזה בזמן זה או אחר של החיים.

יונית היקרה, אני מסכימה אתך שיש כאן בעייה רצינית.
אלא מה? את לא יכולה לשנות אותו, ואולי כבר עשית את הטעות שעשית איתו אלפי שיחות מוטיבציה, במקום משהו אחר.
אני חושבת שהרצון לשינוי חייב להגיע ממנו. כל עוד את משמשת לו בתור "שוטרת" - הוא יתמרד כנגדך וישמור על האוטונומיה שלו ע"י התנגדות כלפייך.

אני חושבת שאם את רוצה שהוא ייקח את עצמו בידיים - היי אחראית רק לעצמך. כלומר שימרי על עצמך. זה אומר שאם מגעיל אותך להתקרב אליו ולגעת בו - פשוט אימרי לו שזה המצב ושאת לא יכולה לשקר לעצמך ולו ולא מתאים לך לגעת בו. במקום לנזוף בו למה הוא לא הולך למכון כושר או למה הוא אוכל הרבה - פשוט שימרי רק על עצמך ועשי מה שמרגיש לך נכון - בלי לחנך אותו.

חשוב מאוד שתגידי לו את הדברים הללו בשיחה שאת יוזמת ולא תוך כדי ריב! לא כתגובה על תלונה שתופיע אצלו כמו: למה את אף פעם לא רוצה סקס! זאת צריכה להיות שיחה רצינית, מתוכננת, שתתכונני אליה מראש, ותזמיני אותו אליה.

אני מאמינה שמצב כזה יתן לו מוטיבציה פנימית להתחיל לעשות משהו עם עצמו.אבל, אל תשכחי: כל אחד אחראי לעצמו ולגוף שלו. את לא יכולה לקחת במקומו אחריות או פיקוד על הגוף שלו!
אם הוא ייקח עצמו בידיים - תשאלי אותו איך את יכולה לעזור לו.

אם תראי שגם זה לא עוזר - עלייך לתת לכך זמן - לפחות חודש - חישבי על איזה חיים את רוצה לעצמך ועלייך לבדוק ברצינות אם מתאים לך לחיות לצד בן זוג שדוחה אותך פיזית.

דורית יקרה תודה על התשובה, השיחה הזו שאת מציעה לערוך נעשתה לא מעט פעמים בצורה רצינית ובצורה הייתי מגדירה היתולית.. ניסיתי לדבר ברצינות ואז ניסיתי גם קצת צחוק להכניס לעניין כדי לא להעכיר את האווירה אבל מצד אחד כמו שאמרתי זה לא שהוא לא מתייחס לדבריי הוא ממש כן ואף מצדיק אותי וטוען שזה גם מפריע לו אבל בפועל דגש על בפועל אין תוצאות. בהמשך לעצתך לשאול במה אפשר לעזור לו אני מבשלת לו מידי יום אוכל מבוקר ומזין בבית ושולחת איתו לעבודה. אני כבר השתמשתי ב"איום" לא נעים לי להיכנס עם אדם שמן ושעיר למיטה ומזה חודשיים וחצי אם לא יותר אין ביננו מגע ועדיין זה לא הגיע לכדי שייחה מצידו מה קורה או למה אין ביננו יחסים.
אינני יודעת אם זה נובע מהתחשבותו במצבי ההריוני או שזה נובע מחוסר עניין במין.
אובדת עצות....

יונית יקרה,
יש לי הרגשה שההריון משמש לו "פסק זמן", כרטיס שחרור מלהתעמת עם המצב.
לדעתי היוזמה לשיחה צריכה להגיע ממך, על מנת להבהיר לו איך את מרגישה בצורה ישירה ולא דרך הומור סלחני.
ולמה?
כי כרגע - את היא זו המודאגת מן המצב ושוקלת את צעדייך. חשוב שהוא יידע עד כמה זה חמור בעינייך.
כל עוד את לא יוזמת את השיחה, ומשתמשת בהומור (אני מבינה שעשית זאת על מנת לא לפגוע, אבל במקרה כזה שוב יש לו "פתח מילוט") - יש אנשים שעד שהאמת הברורה לא נופלת עליהם - הם לא מכירים בבעייה ודוחים את הטיפול בה, אולי זה יעבור מעצמו...
הוא נראה לי כמו אדם שדוחה עשייה ונכנס לתוך העצלנות שלו.
אם הוא יבין מה הוא עלול להפסיד - אולי זה ינער אותו לעשות מעשה מתוך המוטיבציה של עצמו.
אולי שווה גם להגיד לו שעד עכשו יש לך הרגשה שאת היית האחראית עליו ו"טיפלת" בו למשל, הכנת לו אוכל בריא. אבל, שוב, יש בכך העברת אחריות אל עצמך במקום שהאחריות הבלעדית תהיה עליו - עם התוצאות הברורות מה יקרה אם הוא לא יקח אחריות.
כדאי שתבדקי עד כמה הוא באמת לוקח אחריות על החיים שלו בתחומים שונים, ועד כמה את מחפה עליו ועושה במקומו - גם בתחומים אחרים?

בעלי הוא איש עסקים מכובד מאוד ויודע יפה מאוד לקחת אחריות על עסקיו אבל משום מה בדבר הזה העצלות משתלטת עליו וזה מה שמרגיז אותי שהוא יודע להיות בוס גדול בעבודה ואז בבית הוא הופך למדוזה. אני לא יודעת כבר באיזה חומרה לדבר איתו, כי בסך הכללי הוא בעל טוב ואבא טוב ומתנהג אליי בכבוד רב ויש ביננו המון אהבה והערכה ויחד עם זאת אני מאוכזבת. או שלא העברתי את המסר נכון או שאני לא יודעת להתמודד עם זה שהוא השתנה ואני בטח שאני לא רוצה לפגוע בו ולאיים בפרידה בגלל 10 קילו שומן, שלא תביני אותי לא נכון ותאמרי שאם כך זה לא מספיק חשוב לי....:) זה חשוב לי מאוד

הי עדן,

שוב תודה שאת תמיד שבה לעדכן. זה סיפור מעניין בהמשכים.

לגבי הדילמה- אם הבנתי נכון את תוהה האם להיפגש עם החבר של האקס ואת תוהה איך זה יעבור. יתכן והוא אכן יתקשר, ואני חושבת שדווקא בגלל שהשלב של חייך כרגע הוא למצוא כיוון חדש, להשתחרר ממחויבות קודמת ולא קלה, כדאי שתיפגשי איתו- ברמה החברית, להיות קלילה ולתת לדברים לנשוב לאן שינשבו.

עבור האקס יכולה להתפתח תחושה מעניינת - סביר להניח שידע ממך או ממנו על המפגש (וטוב שיידעת אותו שנפגשתם) - האם יקנא? האם ירצה להצטרף? האם פתאום יזום פגישה איתך? האם משהו מאלו יעלה במחשבותיו?... זה יכול להציף משהו אצלו, גם לאור הקשרים הטובים בעבר, ומכאן דווקא יכול להתפתח המשך מאוד מעניין.

נכון שזה מוזר, מאוד מוזרל חזור לעבר ולחיות אותו בעתיד- ב"אני החדשה" שלך. מצד שני- לא התחייבת לו, לאף אחד, את לגמרי אדם פרטי וחופשי, ותחושי חופשיה וטבעית להיפגש גם עם אנשים שמכירים אותו. אני לא רואה בזה גורם לאי נוחות. אולי עבורו תהיה אי נוחות, וכפי שציינתי- אם הוא מרגיש אלייך משהו רציני, יתכן ויקח צעד נוסף מכאן והלאה, לאור ההתפתחות עם החבר. עכשיו את ממש חייבת להמשיך לעדכן :)

שבוע טוב.

איזה כיף לעדכן אותך!!! ועוד יותר כיף לקבל ממך תשובה.
אז ככה – אני לא חיה באשליות אבל יש שלושה כיוונים לפגישה שלי עם החבר של האקס – אם שזה יהיה בקטע ידידותי וטוב, ואני מברכת על כך. הוא בן אדם מדהים והייתי שמחה לידיד כזה בחיים שלי. או שזה יהיה בקטע אמיתי, התחלה של קשר. או שזה יהיה בקטע של להעביר את הזמן ביחד – בין ידיד לחבר, או במילים אחרות – יזיז – זה ממש ממש לא הקטע שלי בחיים, אבל אף פעם אי אפשר לדעת.
מה שכן, שני הכיוונים האחרונים, ישימו את הצ'אנס שלי עם האקס במקום אחר – לא יהיה צ'אנס. זה כמו להיות עם האח שלו. ברגע שזה יקרה, ברור לי שאם האקס זה אבוד. ואני ממש לא מוכנה עדין לקבור את האקס לגמרי מבחינת ניסיון נוסף איתו.
וכמו שאני מכירה את האקס האצילי שלי, אם החבר שלו רק ירמוז בקמצוץ על משהו איתי, הוא מיד יאשר לו. וגם אם הוא הכי ירצה אותי בעולם – יש מצב שהוא ישים את עצמו בצד ויתן את ברכתו. כזה הוא.
אני יודעת שאני מקדימה את המאוחר – כי מי אמר בכלל שהוא יתקשר, ומי בכלל יודע מה יצא מזה.
וכן, הלוואי וזה יעורר משהו אצל האקס האצילי :)
אם יש לך עצות – אשמח לשמוע!!!
מבטיחה להמשיך לעדכן!!!

הי עדן,

אני תמיד שמחה שאת מעדכנת!
כל שלושת האופציות שציינת עם אותו בחור הן אכן אפשרויות וגם עברו לי בראש כשקראתי הודעתך הקודמת. במצב כזה אכן- האקס יקח צעד אחורה.

אבל מה שחשוב הוא מה זה יעשה לו- נשמע שאת היית מעדיפה שזה יעשה לו משהו ולו כדי לדעת מה העמדה שלו מולך והאם יש רגש רציני, אמיתי. כי יתכן והידיעה שאת נפגשת עם חבר מהעבר שהוא גם חבר שלו תעורר טריגר לרצות דווקא, ואת תהפכי ברגע למטרה להשגה עבורו, יותר מבעבר.

נכון, עוד שומדבר לא קרה, אבל בפועל אצלך קורה הרבה וזה מה שחשוב- את חיה באמת את החיים, את מתנודדת בין מקומות שלא היית בהם עד לא מזמן, וזה עושה לך טוב ומעלה לך את הביטחון- וזה מה שחשוב. חשוב גם לא לצפות ולחיות את הרגעים האלו כפי שהם- רגעים טובים שמחזקים אותך. העצה הכי גדולה- להמשיך בדרך הזאת, להיות את, להיות קלילה, לא להרגיש מחויבת לשום מסלול עד שאין דברים ברורים ומוצהרים גם ברמת המעשה.

המון המון הצלחה, אני מרגישה שאת בדרך הנכונה.

אנונימית יקרה, צר לי מאוד על מה שאת עוברת איתו.
את מתארת מערכת יחסים מאוד הרסנית ומזיקה.
לא קלטתי כל שריד לאהבה מצידך. נותרה רק מחוייבות כלפיו.
נראה לי שהתופעות שאת מתארת - בעיות נפשיות, מכור לסמים, אלימות, התעסקות עם אחותך ובגידות, חוסר תקשורת - הן גדולות על כל אחת, וגדולות גם עלייך.
מכל מה שכתבתי עד כה המסקנה צריכה להיות ברורה - בירחי על נפשך!!!
מה שאני מציעה לך הוא - אם יש לך אפשרות כלכלית - קחי ייעוץ והיעזרי בכך על מנת להחליט את ההחלטה הנכונה לך ולחזק אותך לקראת הביצוע שלה.
אם אין לך את האפשרות הכלכלית הזאת - מיצאי לך דמות בסביבתך כמו חברה טובה, קרוב משפחה שאת סומכת עליו ונתפס בעיניים כמישהו יציב ואמין - שיתמכו בך לקראת הפרידה.
התחילי לחשוב על העתיד שלך בלעדיו: אילו אפשרויות נפתחות לך אם לא תהיי איתו?
שבי עם עצמך ותכתבי - כמו שכתבת כאן - איך את מדמיינת ייראו החיים שלך בלעדיו - מכל הבחינות. אני מתרשמת שיהיה לך יותר קל.
ולקראת מערכת היחסים הבאה - עלייך ללמוד הרבה ממה שקרה, על מנת שלא תבחרי שוב את האדם הלא נכון.
אני מאחלת לך הצלחה, איזרי המון כוחות והתנתקי!!!

שלום נעמי,
אנחנו עושות כמיטב המאמצים לענות כמה שיותר מהר.

לגבי מה שכתבת-
קודם כל לגבי ההיריון זה טבעי מאוד, יש הרבה גברים שמרגישים כך. לגבי הבעיה הכללית- כבר הגעת למצב בו את מעדיפה לא לדבר איתו, ולהתרחק- וזה עושה לך טוב. מה שאומר שכנראה הבעיה הזאת היא גדולה ועצומה, ולא מסתדרת מאליה או ע"י שיחות איתו. הכל כפי שאמרת חוזר חלילה.

הקשר נשמע לי סה"כ קשר מיטיב וטוב, את מרוצה מרוב התחומים בו, אך העינין הזה יכול לסחוף אליו ולהפוך את הקערה על פיה, ולהרגשתי גם את חוששת שזה מה שיקרה- שאולי אכן הקשר לא ישרוד את זה. על מנת כן לחזק את הקשר בשלב ראשון הייתי חושבת להמליץ לך לבלות איתו כמה שיותר ללא הזכרת הנושא הזה בכלל. להנות מהאדם שבו. לאחר כמה ימים טובים כאלו, חשוב לשבת ביחד ולהציע לו ללכת יחד איתך ליעוץ מיני/זוגי, אבל כזה שיעלה חזק את הנושא הזה. הפער ביניכם קיים, הוא תמיד יהיה קיים כי כך את בנויה מראש וכך הוא בנוי מראש. אבל ראינו שאם את מדברת איתו לפחות כן יש כוונה וכן יש צעד לקראתך. אולי אם יכנס לתמונה מגשר, מטפל, צד ג', יהיה קל יותר גם עבורו להבין את החשיבות.

הזלזול לא נובע מכך שאינך חשובה לו, אלא את לא אובייקטיבית עבורו, הוא מבין שמה שאת מבקשת אלו הם צרכייך בלבד, ואולי לא כ"כ צופה את ההשלכות של הקשר. אם את מתקשה להסביר לו אותן ויותר מזה לא מרגישה שיפור- חשוב שתערבי צד ג' מקצועי, ואפילו אם את תיגשי לבד ותקבלי טיפ מה בדיוק עושים. בהמשך הוא בטח יסכים, אני מקוה, להצטרף- בעידוד שלך.

תודה עדי,
הגבת לכל העניין במלואו. אולי באמת כדי לערב צד ג'. קשה לי שהאמין שהוא מעוניין אך אני אציע אם לא- אפנה לבד.
תוכלי להמליץ לי על איש כזה?

תודה ושבת שלום,

נעמי

שלום נעמי,

אני שמחה שהצלחתי לתת כיוון מסוים. חשוב שתיגשי ליעוץ כזה גם אם אינו מעוניין- עבורך זה יעשה טוב.

לגבי הפניה למטפל- אני מציעה שתפני לדורית במייל, היא יותר מתמצאת בכל התחום הזוגי-מיני ותוכל לסייע יותר ממני במקרה הזה.

אל תהססי להמשיך עם הכיוון הזה. בהצלחה רבה ושבוע טוב.

שלום שיר,

את צודקת- למרות הקשר הנהדר יש לך רתיעה ממנו וככה אי אפשר להמשיך. עם הזמן זה ילך ויפריע לך יותר, כיוון שזה לא מטופל ולא על השולחן.

אני יכולה להבין את העלבון שלו, אבל חשוב להדגיש את החשיבות של המשיכה ביניכם, את יכולה "להפיל את זה עלייך" ולהגיד לו שככה את בנויה, ויש דברים שאת פשוט מתקשה לעמוד בהם, "שריטה" כזאת, ובלי זה פשוט יהיה לך קשה לשמור על גחלת המשיכה לאורך זמן. כמובן באותה שיחה להגיד לו מה את מאוד אוהבת אצלו (לפני שאת ניגשת למה שפחות) ולספר לו מה עושה לך את זה אצלו ולמה את נמשכת. וכשתגיעי לבעיה- היא תהיה קטנה יותר. ז"א, אם זאת שיחת פידבק כזאת שרובה , 80% ממנה תהיה על כמה הוא עושה לך טוב ונראה טוב בעינייך, ולבסוף תגידי לו שיש בעיה אחת שאת חייבת לשים על השולחן מתוך הכנות שפיתחת כלפיו- היא לא תהיה כ"כ גדולה. את יכולה לקנות מי פה שיהיו שם קבועים (שגם את תשתמשי בהם) ולקיים יחסים רק אחרי מקלחת למשל.

בכל אופן זה חייב להיות מטופל ומדובר. אחרת זה ילך ויגדל.
בהצלחה רבה

גלית היקרה, את מתארת מצב יחסים בעייתי כרוני, שמה שמחזיק אותו בקיום הוא רק פחדים וחששות מן העתיד, הרגלים ונוחיות. נדמה לי שכך זה אצל שניכם.
השאלה היא האם "זה מה יש"? האם את יכולה לראות בגרעין של הבן אדם, במהות ובפוטנציאל שלו - משהו שכן יכול להתאים לך להמשך החיים בתור פרטנר?
כי אם יש משהו בפוטנציאל - אז אולי שווה להשקיע ביחסים ולמצוא מה מפריע לאהבה ולתקשורת שלכם. לפעמים זוגיות מסתאבת ונהרסת משום ששניכם לא יודעים פשוט איך לבנות אהבה, איך להביא דברים חיוביים לתוך הקשר, ואז נשארות רק המריבות והריחוק והאכזבה.
אבל אם אינך רואה בו שום דבר שניתן לעורר ולממש - והגעת למסקנה שהוא פשוט לא מתאים לך - אז עליכם לעבור תהליך של פרידה בריאה. ולהחליט אם את שומרת על ההריון הזה או עושה לשניכם חיים יותר קלים ובוחרת בהפלה.

לדעתי, בגלל שאלו החלטות כה גורליות ויעצבו את המשך חייך וחיי הילדה/ ילדים - כדאי לך מאוד להתייעץ עם איש מקצוע ולפרוש בפניו את רגשותייך ומחשבותייך על מנת להיעזר בו להגיע להחלטות הנכונות עבורך.

כמובן להתקלח!!כי יש ריח א"כ..
לגבי סדינים-סימו מתחתיכם מגבת ענקית או גדולה..אז תכבסי רק אותה וסדינים ישארו יבשים...

שלום.את יכולה להרגע,כי 99.9אחוז גברים בוגדים.הוא גם יעשה את זה ולא תדעי.ואז מה?אם הוא בסדר מבחינות אחרות,אפשר להמשיך.כי מי ערב לכך שתמצאי יותר טוב?ומתי?סתם חבל.תמיד בוחרים בין גרוע ליותר גרוע.זה נראה כגרוע..

שירי יקרה,

לעולם, התחושות הפנימיות שלנו הן הנכונה ביותר. את כלל לא פתטית. את מקשיבה לאינטואיציה שלך וזה המעשה הנכון לעשותו.
אם משהו בקשר שלכם מרגיש לך לא בטוח ולא יציב ואת לא סומכת על בן-זוגך לחלוטין, אין מקום להמשיך את הקשר. זאת ועוד, זוגיות מבוססת על כנות, פתיחות, יושר ושיתוף. הזוגיות היא זו המספקת ביטחון,יציבות ותחושה של בית. שם אפשר לומר הכל, לשתף בהכל ולעשות הכל (כמובן באופן מכבד ומכובד ותוך התחשבות הדדית זה בזו). במקרה שלכם אין זה כך, את לא חשה בטוחה לשתף אותו בחששותייך כי התגובה שאת מקבלת בתמורה לשיתוף היא תגובה שאינה פותרת את החששות ואף פוגעת. הזוגיות שלכם היא זו הגורמת לך לחוסר הביטחון, במקום לספק לך ביטחון.
אל תתפתי להינשא ולהקים משפחה עם האיש הלא נכון בגלל שאת אולי חשה את השעון הביולוגי.

מעבר לכול מה שגוללתי כאן .
אוסיף שהוא בעל עסק בהייטק והוא כהחלטה החליט שהוא לא מעונין שתהי הלו שיחה ממתינה.
המשמעות היא שאין לי אפפשרות להשיג אותו כל שיחה עוברת למזכירה ...
הוא אמר לי שאני יכולה לשלוח לו סמס ויחזור אלי אבל אני ככ מתוסכת מזה
לא רוצה לחיות את חיי עפי תכתיבים
אני רוצה זוגיות שבה אני יכולה להתקשר לחבר שלי והוא יענה לי ולא המזכירה שלו ...
אמר לי אשתדל להיות זמין בשבילך...
זה בכלל פתטי כאילו רק אני צריכה את הזמינות שללו והוא בכלל א מחפש אותי לא שואל אותי מה איתי ומתי אני מסיימת את העבודה .. ברור לו שאשאל ואתעניין בו ..
להתתחיל לשחק קשה להשגה ?

היי שירי

כפי שאני הבנתי ממה שרשמת , שאת לא מרגישה נוח עם בן זוגך .

ובזוגיות נורא חשוב להרגיש נוח לצד של האדם ,

ובנוסף בן זוגן גורם לך להרגיש חסרת בטחון מולו .

זה לא מה שהאישה צריכה להרגיש , הוא מוריד מהבטחון העמצי שלך .

ובגדול פה הוא מגיב כמו כל גבר "נורמלי" - שיש לך פרנואיות , ואת פטתית , זה האופן שהוא מגן על עצמו .
ככה כל הגברים מתגוננים ברגע שתופסים אותם על "חם ".

כפי שאת יודעת גם עם את תתפסי גבר בוגד הוא יענה לך שזה לא מה שאת חושבת .

אבל את לא מאמינה לו , וחוסר אמון בהמשך יגרום רק לריבים , לתסכול ואת תרגישי עוד יותר אומללה .
ובהמשך לתוגבה תרגעי כל הגברים בוגדים , סליחה אבל זה בולשיט . אולי כל הגברים בוגדים ,אבל דבר אחד הם צריכים לדעת להסתיר את זה .
בנוגע להודעות אין צחוקים כאלה , את הרי מבינה שיש שם משהו , אולי הוא לא בגד , אבל סוג של פלרטוט .
ואם את כבר בודקת את הסמס שלו אז את ממש לא מאמינה לו . שדרך אגב לא ממליצה לבדוק את הפלאפון של בן זוג כי את תמיד תמצאי שם משהו , ותפרשי את זה בראייה שלך . זה לא בריא , על כל דבר בעולם אפשר להיתפס .למה את צריכה את זה?
אני באופן אישי עשיתי את הטעות הזאת ומאוד מצטערת , קבוע חיטטתי בפל של החבר ומא יצא לי טוב מזה? רק הרסתי את הזוגיות ושברתי אמון על כלום . ולבסוף זה נהיה כמו מחלה לבדוק את הפל .
ועם את כמו "פולנייה" מתלוננת אז כנראה משהו מאוד מפריע לך ? מה ?
משהו שאת לא מוכנה לקבל בזוגיות , תשאלי את עצמך מה בידיוק? !
אין אישה שמקטרת סתם , וגם עם יש היא צריכה גבר שיעצור את הקיטורים שלה , .
ולבסוף יוצא רושם שאת זו שמפחדת לאבד את הזוגיות , והוא לא טורח לעשות משהו .
במיוחד שהוא הוא עסקים - הטענה שלי פה שהוא יודע כמה חשבו לו העסק ומשקיע בו את הנשמה שלו , ויעשה הכל כדאי שהעסק יצמח . כך גם הוא צריך להשקיע בך , את האישה שלו , הוא צריך לתת לך לשמוח ולצמוח .
עם את לא מרגישה ככה לידו אין סיבה שתמשיכי את הקשר , ותחשבי פעמיים במה את מחזיקה העם את מקבלת מספיק ?
וגבר תמיד יתנהג כפי שהאישה נותנת לו את ההרגשה, עם כל אישה זה אחרת . עם אחת הוא יכול להיות הכי פתוח , ועם שניהה סגור ומופנם .

בהצלחה

שירי יקרה,

ככל שאת מוסיפה פרטים על התנהגויות שונות של בן-זוגך אני מתרשמת שהוא נותן מקום גדול יותר לעצמו, לרצונותיו, לתחושותיו ולמה ש"בא לו" יותר מאשר לך ולקשר שלכם. על פי מגוון התגובות שלו, בהן שיתפת אותנו, כאן בפורום, אני חשה שהוא אינו מתחשב בך, בחששותייך, בתחושותייך או ברצונותייך. לאור זאת, לשאלתך, כפי שכתבתי לך בתגובתי הקודמת, שקלי לסיים את הקשר הזה. האיש הזה לא ראוי לך ולצערי, לא נראה לי שהוא האחד אשר יוכל לספק לך אושר, זוגיות מלאה ותחושת ביטחון ויציבות.

המון תודה לך .
רציתי את עצתך לענין נוסף . מאחר שישנם הרבה דברים שלא נראים לי אני מעירה המון וכמו פולניה ממורמרת ואני לא אוהבת את עצמי כך .
מה האלטרנטיבה ? לא להעיר ? לא להגיד מה מפריע לי ?
דוגמא ברורה לכך היא שמאחר והעבודה היא מקום ראשון והעסק שלו , השעות שמגיע מאוחרות וגם אם לא , אף פעם לא מציע שנעשה משהו יחד . תמיד זה מגיע ממני ואני לאחרונה הפסקתי להציע כדי לראות יוזמה ממנו אך היא לא הגיעה ף
יש טעם להמשיך להגיד לו שזה מפריע לי שלא יוזם שנעשה דברים יחד?
או פשוט להמשיך להצייע לבד...
זה נורא מפריע לי שהתחום של הבילויים אפילו סתם להסתכרן ביחד על לוז כדי לשבת יחד תמיד מגיע ממני"?
האם בדרכ בחורות הן צריכות שעומס של תחזוק הקשר יפול עליהן ?
למה שהוא לא יציע בעצמו שנבלה זמן איכות ?

שירי יקרה,

משאלתך אני מבינה שאת בוחרת להמשיך ולהחזיק בקשר הזה למרות חששותייך ותסכולייך עליהם את לא יכולה לדבר באופן גלוי עם בן-זוגך מאחר והוא לא פתוח לכך ולא פנוי לכך, לא רגשית ולא שכלית.
עלייך להביא בחשבון שתוכלי לשאת תחושות של תסכול ומרמור רק עד גבול מסוים, לא תוכלי להחזיק מעמד לאורך זמן בזוגיות בה את חשה כך, מה עוד שאת לא אוהבת את עצמך "פולנייה", כפי שציינת.
על-מנת לנסות ולהתמודד עם התחושות הנ"ל בכוחות עצמך, בתוך הזוגיות, עשי למען עצמך, ככל שתוכלי, כדי שהדברים יזרמו לכיוון שאת מעוניינת בו. במילים אחרות, תמשיכי ליזום זמני-איכות המלאים בדברים שאת אוהבת, תזמי סנכרון לו"ז, על-מנת שתוכלי לדעת מתי נוח לשניכם להיפגש לזמן-איכות כזה ונצלי נכון את זמן האיכות שיש לך עם עצמך כאשר בן-זוגך עסוק בעבודתו. היפגשי עם חברות, הורים, חוגים אשר מעניינים אותך וכד'. נסי להפוך כל חיסרון ליתרון עבורך, זה אפשרי, זה רק עניין של בחירה וזווית ראייה.
נראה שהאיש הזה והקשר שיצרתם יחד חשובים לך. אולי עם הזמן הוא ילמד ממך ויזום בעצמו דברים.
לעת עתה קחי אחריות ויוזמה על הצד זוגי שלכם.

בהצלחה!

מוניקה דעתך חשובה לי..
האם ככה זה צריך להיות?
האם נכון לרדופ אחר זמן איכות יחד? האם זו לא פשרה?
האם בדרכ האישה היא זו שיוזמת והגבר פאסיבי ואיך זה יהיה אם נתחתן?
אני מפחדת להתפשר כי זה מתיש אותי להיות זו שרק בזכותה הקשר קיים הריאם לא אעשהכלום ואהיה פאסיבית הוא לא ימשוך...
והחיים יתנהלו באופן הבא: הוא יחזור מוחר ולעיתים לא יודיע .... יתקשר ויהיה קצר בשיחה...
\לא יזום פעילויות משותפות האם אני צריכה לבין שאלו החיים שאני לא במרכז ובסדר עדיפות אצלו?
מה דעתך על הקשר הזה? האם תקין?או שאני מצפה למדי הרבה

שירי יקרה,

התנהלותו של בן-זוגך בהווה אינה בהכרח מעידה על התנהלותו, לפחות בכל הנוגע אלייך ולקשר הזוגי שלכם, לאורך כל חייו. ייתכן כי בתקופה זו תחום הקריירה והפרנסה מעסיקים אותו יותר כי הוא לא חש שם על קרקע בטוחה, כפי שהוא חש איתך. מאידך, ייתכן כי התנהלותו בהווה דווקא כן מעידה על התנהלותו בקשר זוגי וכי הוא עשוי להתנהל באופן דומה כל חייו. אני לא מכירה אותו מספיק כדי שאוכל לענות על כך בביטחון, אני מקווה שאת, מתוך היכרותך איתו ואותו תוכלי לדעת.
לשאלתך, האישה היא לא האחראית הבלעדית על הזוגיות. אחד מעמודי התווך של הזוגיות הוא ההדדיות. לאור זאת ועל-מנת שהאישה תחוש מחוזרת ונחשקת, לפחות מעת לעת, כדאי שגם האיש ייקח יוזמה ויעשה צעדים למען הקשר.
את לא מצפה ליותר מידי. לדעתי את מוותרת על יותר מידי, סולחת, מבליגה ומתפשרת על יותר מידי.
כפי שכתבתי לך בתגובותיי הקודמות, מהמעט שאני למדה עליו מדברייך, הוא לא האיש הראוי לאישה כמוך, אישה משקיעה, נותנת, תומכת ואוהבת. יחד עם זאת אני חשה שאת מאוד רוצה להמשיך ולהחזיק בקשר הזה ולכן אני מנסה להציע לך מעין "פתרונות מקלים", בעזרתם תוכלי "להסתדר" ולהחזיק מעמד עוד קצת בקשר.
את דעתי כתבתי לך גם בעבר, עם כל הקושי הכרוך בכך, סיימי את הקשר הזה והמשיכי הלאה בחייך לעבר קשר אמיתי, הדדי, פתוח עם איש ראוי לך אשר יוכל להביא לך אושר.

אז ככה:או שהוא אגואיסט וחבל על זמנך,או שפשוט תסעי איתו.
בהצלחה.

שלום מעין,

מבינה מאוד את התסכול שלך. יתכן ויש ביניכם פערים לגבי הבנתכם ותפיסתכם את הקשר. בעוד לך הקשר יציב, מבוסס וכזה שאין אפשרות לחשוב עליו כקשר בשלט רחוק- אולי הוא חושב אחרת. אין זה אומר שאין לו רגשות אלייך או לא אוהב אותך, אך נראה שהטיול הזה הוא דבר שהחליט עליו ממזמן, אולי עוד לפנייך, ו"חייב את זה לעצמו". טיול של שנה הוא לא טיול בן חודש חודשיים, אותם טיולים בהם אפשר איכשהו להתנתק. טיול בן שנה, את צודקת, הוא לתקופה מאוד ארוכה, בה כל קשת הרגשות שלך ושלו- יכולה להשתנות מטבע הדברים. דווקא בגלל שאת יודעת מה זה שנה שלמה איתו, את יודעת או מנסה לשער מה זה שנה בלעדיו- וזה לא ריאלי גם לדעתי.

אני לא יודעת אם הוא הציע לך לצאת איתו לטיול או אם בכלל רואה בכך אופציה. התכנון הזה, לפי הבנתי, מיועד לאחר שיחרורו -וזה יקרה עוד שנה. ז"א זאת תוכנית לטווח הארוך כרגע. אני מציעה דבר כזה- לא לנפח את זה עכשיו ולא לתת לזה יותר מדי מקום כרגע. את יכולה להגיד לו שאת לא בטוחה שתוכלו להישאר בקשר רומנטי במשך שנה, בה לא מתראים, את רואה את הקשר הזה רציני יותר ומחייב יותר, ולכן- כשיגיע הזמן והוא יתכונן לטיול הזה אתם תקבלו החלטה יחד האם אתם תצאו לפסק זמן או שתיפרדו, וכשיחזור ארצה אתם תבררו איפה כל אחד נמצא רגשית והאם מוכן להמשיך לקיים את הקשר שפסק.

זאת ההצעה שאני חושבת שהיא הכי פרקטית, עבורך ועבורו. בכל אופן, שנה של ניתוק, היא אכן בעייתית לזוגיות צעירה. אני לא מאמינה שתוכלו להתמודד עם זה שנה שלמה, גם אם יהיה קשר רציף בסקייפ או במייל.. עבורך לפחות זה לא יספיק לפי מה שאני מבינה. את צריכה לעמוד על זה, ותמיד יש לו ברירה- לצרף אותך או להחליט שזו שנה של פסק זמן.

בהצלחה רבה והמשיכי לעדכן..

אני ממש מרגישה שאני לוקחת סיכון מאוד גדול, מצד אחד עוד שנה זה הרבה זמן ודברים יכולים להשתנות. מצד שני מאוד קשה לשנות בן אדם, הוא אינו יציב, רוצה לטייל לגור בעולם להסתובב לנדוד, אני טיפוס של בית של יציבות כי על זה גדלתי, הוא גדל על חוסר יציבות ובית ומשפחה כמו שקיים בביתי.

אני מבינה אותו מצד אחד כי הוא גדל ככה ובגלל זה הבלבול והנדידה, הסברתי לו את זה ואנחנו מדברים על הכל. עכשיו אני לא יודעת אם לקחת סיכון ולחכות שהו "ישתנה" או "שיופל האסימון" וכביכול "לבזבז" זמן על משהו שהוא חסר שינוי.
ואז תעבור שנה אני אקשר אליו יותר נעבור עוד הרבה חוויות ואז בום הנסיעה הגדולה ושברון לב גדול....

בוקר טוב מעין,

אני מכוונת אותך להסתכל דווקא על הסאב-טקסט שאת מביאה, מה מה מסתתר מאחורי המילים. הבחור הזה גדל בבית ללא יציבות כהגדרתך, הנדידה והעקירה ממקום למקום מאפשרת לו את החופש ואת החזרה למוכר והידוע שלו- בית הוריו.

העובדה שהוא בצבא, ומחכה לשיחרורו כנראה גם היא מספקת יותר דירבון לצאת לטיול, כמו להרבה אחרים אבל לו בפרט. השיחרור שהוא מבקש הוא לא רק ברמת ה"לטעום את העולם" אלא נשמע שזה דפוס מסוים, שעליו גדל, ורוצה להמשיך לקיים אותו.

וכשזה חזק- הזוגיות עלולה להידחק מעט לפינה. מאוד יכול להיות שעצם כך שבכלל מקיים זוגיות וחתם קבע בצבא מלמד שהוא בכל זאת מחפש משהו יציב שיהווה לו עוגן. אבל נכון לעכשיו הוא רואה את הזוגיות שלכם משתנה בשנה הבאה. עבורך זה פחות מתאים בגלל אופייך קודם כל. מדובר בשנה שלמה בה תהיי אכן לבד (אבל ביחד?), איך ניתן לשמר קשר כזה לדעתך? זה להיות עם ולהרגיש מאוד מאוד בלי. אם כאדם חופשי אבל שפוי, הוא רוצה להשאיר את הלהבה שלכם דולקת, ובמקביל לקיים את הדפוס עליו אנחנו מדברות.

אבל בזוגיות, יש גם ויתורים ופשרות. ויתור או פשרה יכולים להיות חצי שנה של טיול ולא שנה, או שתצטרפי אליו. אבל בפנים אני חושבת שגם את מרגישה שזה לא כ"כ אפשרי, רגשית, לקיים קשר כזה בשלט רחוק, זה יהיה מאוד קשה. אלא אם כן גם את כזאת- ואת לא. אכן, יתכן ויהיה שברון לב ולכן את צריכה לשים את הדברים האלו על השולחן- שיש לנסיעה הזאת השלכות, ואת, מטבעך, לא בטוחה שתוכלי לעמוד בהן. כך בעם הראשונה בחייו הוא יצטרך כן לבחור... ולא להנות מהכל.

חשוב לציין שבהמשך הקשר, אם זה מיסודו או מעבר למגורים יחד- אני לא בטוחה שלאור הדפוס הזה יהיה לו קל לבצע צעד כזה בזוגיות. נסי כל הזמן לשחזר את בית הוריו ותוכלי להבין גם למה. אבל- יש אותו ואת ההצדקות שנאפשר להתנהגות שלו, ויש אותך- ומה את צריכה בקשר. ולכן שמתי פוקוס על צרכייך.

היי .

הטיול שהוא מתכננן הוא עוד שנה ?? הבנתי נכון ??

לפי דעתי את פשוט צריכה לתת לדברים לקרות . תוך שנה המון דברים יכולים להשתנות ,אולי בכלל תפרדו במהלך השנה בגלל משהו אחר לגמרי ,ותחליטי שזה לא מתאים לך .או שאולי להפף . אין לדעת.
אני בהחלט מבינה שהמחשבה הזו מטרידה אותך יום יום , וזה נורמלי לגמרי .
עם המחשבה הזו את יכולה להרוס את הקשר שלך כבר עכשיו ,
לכן את צריכה להחליט מעכשיו שאת פשוט מנסה כמה שפחות להעמיק בנושא ולתת לדברים לזרום.
נכון שהמצב פה הוא די מתוסבך , ואני אישית הייתי משתגעת עם חבר שלי היה טס לשנה בלעדיי - אבל הכל עניין של אופי .
יש אנשים שיעשו הכל למען החלום שלהם ולא יהיו מוכנים לוותר עליהם בשום פנים , וזקוקים לחופש הזה ומבחינתם זה בסדר , אלו הם אנשים מסוג של חבר שלך .
לעצור אותו מלנסוע לטיול אינך יכולה , כי אז את תהרסי את החלום שלו והוא ישאים אותך למשך כל החיים שלו .
כמובן שהאופתיה הכי טובה היא להכניס אותך לחלום שלו ולטוס יחד , אבל כפי שאני מבינה הוא רוצה לטוס לבד . את היית מוכנה לוותר על הכל למשך שנה ולטוס ?

ההצעה הכי טובה שיש לי , למרות שזה נשמע פשוט , תצאי מהמחשבות תתני למה שצריך לקרות שיקרה , תדאגי בנתיים לבניית עתיד שלך , ותחשבי על עצמך .
אולי גם את תצאי לטיול.

אני מבינה את מה שאתן מציעות, דיברנו ל הדברים שמתי כבר הכל מולו על השולחן, הוא הבין היה לו קשה. הוא הבין את המצב ושהוא קרוע בין שני החלטות.
הוא לא ענה תשובה מה הוא מחליט עכשיו כי הוא לא יודע יש עוד שנה והנחנו את זה לעוד שנה, אבל המחשבות והתהיות לא פוסקות כי יש משהו שהוא לא סגור מן הרגש כזו של פחד.

אני מנסה להניח את זה בצד, אנחנו מאוד אוהבים אחד את השני אבל כנראה ששנינו רואים את העולם ומזה זוגיות בצורה אחרת.
ואם לטוס איתו? מפתה מאוד, אני רוצה לשמור אותו אצלי ארצה לטוס איתו, התכנון שלו זה להיות לבד לעבור מן מסע חיפוש עצמי, ואיפה אני עומדת?

ברור שאני צריכה להגשים גם את החלומות שלי ואני אגשים, אבל אם אגשים אותן בצורה ובדרך שלו זה יהפוך אותנו לזוג שהוא לא זוג, כל אחד לעצמו בלי משהו משותף, וזה משהו לא בריא בעיני, אני חושבת שהו מתכון לזוגיות לא טובה כל אחד לעצמו.
אני חושבת שצריך לעבור כל דבר יחד ולנסות להגשים את חלום האחר יחד ולא לחוד...

עדיין מפחדת מנסה להניח את הדברים בצד אולי זה יתפתח לכיוון אחר,
אתן עוזרות לי מאוד תודה רבה
עדיין צריכה לחשוב איזה צעד לעשות, אני בטוחה שגם הוא בתהיות האלו.

קשה להיות במקום שלך ויחד עם זאת, אני גם מבינה אותו...
כמו שמישהי כאן כתבה- יש אנשים שיעשו הכל בשביל להגשים חלום- חברה, משפחה, קריירה.. שום דבר לא יעמוד בדרכם. וכן, זה מובן.

אבל את נמצאת במקום אחר, מיושב יותר, החלטי יותר..

אני יודעת שזה נורא קל לדבר מהצד, אבל אני בטוחה שאם הייתי במקומך הייתי דווקא מסיימת את הקשר עכשיו, ולא מחכה שיכאב לי אח"כ.
אם הוא היה אומר לי שזו עובדה שהוא נוסע, ששום דבר לא יעצור אותו- בשביל מה לי להפוך את הקשר לחזק יותר ולהפגע הרבה יותר?
כמו שאמרת- זו שנה שלמה.. זה הרבה זמן.

אם הוא סגור בהחלטתו- הוא לא במקום שלך.. וחבל שאת מוציאה אנרגיות ונותת לזה להטריד אותך.

חברה של אח שלי נסעה לטיול בן חודש ורצתה להמשיך אותו.. לא ידוע לכמה זמן.
לבסוף החליטה לחזור בגלל שלא רצתה לפרק את הקשר עם אח שלי.
חזרה ויחד הם קבעו לעשות עוד איזה טיול של חודש... זה אומר שהוא אכן במקום שלו, ולא החליטה לברוח אל החופש, אל החוסר מחוייבות והנאות.
להבדיל מזה יש לי דוגמא אחרת- זוג שאני מכירה, הם יוצאים מגיל 17. בגיל 25 הוא נסע לטיול במזרח למשך שנה.. הם נפרדו בידיעה שהם יחזרו כשהוא יחזור.
בפרק זמן הזה הוא היה עם אחרות והיא עם אחרים.. אבל כן, הם חזרו להיות יחד. היום הם נשואים עם ילד.
אז אי אפשר לדעת...

אני בכל מקרה לא הייתי מצליחה לסבול את זה.. לא הייתי מצליחה "למשוך שנה" עד לנסיעה.. הייתי רוצה משהו יציב יותר. וכן, הייתי דואגת שהלב שלי לא יכאב יותר מפרדה עכשווית. אם אני כל כך חשובה לו- הוא לא יסע.

אני נמצאת בידיוק איפה שאת היית - בתחילת הקשר. המקרה שלך זה הפחד הכי גדול שלי ולכן החלטתי לסיים את הקשר הזה עוד בראשיתו. מישהו שאני יוצאת איתו גם נפרד מחברתו זה שנה עקב מריבות רבות. פה בפורום המליצו לי שזה מאבק אבוד מראש, תודה לך על ההודעה הזאת, זה מרגיש לי שעשיתי את הדבר הנכון

Lala יקרה,

נראה לי שהתשובה נמצאת בגוף הפנייה. לא את ולא בן-זוגך רואים בעין יפה קשר, כל קשר, עם האקסים. לאור זאת, אין מקום לשקול את הנושא.
תמיד נעים יותר לסגור פרק בחיים באופן מכובד לכן, אם בן-זוגך חש שזו הזדמנות טובה עבורו ועבור האקסית ליישר את ההדורים הם יכולים לנהל שיחה טלפונית או מפגש בנוכחותך (כדי שאת תחושי בנוח ולא תתעני בזמן המפגש שלהם, לפניו או אחריו), מפגש חד-פעמי ובו יאמרו הדברים באופן מכובד ונעים. גם אם נוכחותך במפגש כזה עשויה לגרום להם לחוש מוזר, לדעתי, כדאי שתהיי שם על-מנת למנוע מריבות בינך ובין חברך סביב הנושא בעתיד.

רונן יקר, יש כאן שני דברים. החלום הזה, שנותן פרשנות חמורה יותר למציאות, והמציאות עצמה, שבה היא בעצם לא ממש מתייחסת אליך ולא ממש סופרת אותך. אם היא לא מחזירה לך הודעות, ועונה לך "בסדר" על הצהרת האהבה שלך - זה לא נראה לי טוב.יתכן שרגשותיה כלפיך דעכו. עליך לבדוק זאת ברצינות. אם היא תכחיש זאת - אמור לה מה אתה מצפה מיחסים. הבהר לה שחסרות לך מחוות של אהבה מצידה, על מנת שתהיה מודעת למצב. יתכן שהיא לא חזקה ב"להרעיף אהבה" - להראות שהיא אוהבת. חבל, אבל אולי עם קצת פידבק מצידך היא יכולה להשקיע יותר בהתנהגויות אוהבות.
אם נראה לך - קבע איתה שיחה על הנושא. אל תתן לכך להידחות כי זה עלול להתפרץ בעיצומו של ריב ואז זה יתפספס לך ולא תוכל להשיג שינוי אצלה, כי היא תראה בכך האשמה וביקורת.
מאחלת לך הצלחה!!!

היא בדרך כלל כזאת כאילו לא אכפת לה וכאשר אנחנו הולכים ואני קונה לה משהו היא אומרת שהיא אוהבת אותי כמו כן לפעמים כאשר אנחנו ביחד היא יכולה להגיד שהיא אוהבת אותי ולהראות זאת אבל לאחרונה היא עצבנית וכל הזמן קוראת לי חופר ,
כאשר רציתי להיפרד אני הסתכלתי לה בעיניים ונשברתי וידעתי שאני לא יכול לעשות זאת
היא לא מוכנה להקשיב ולא נראה לי שהיא מוכנה להשתנות למעני מתישהו ....

רונן, עליך לתפוס קצת מרחק רגשי ולבחון האם הקשר הזה מתאים לך?
לפעמים צריך להתנהל מן השכל ולא מן הרגש בלבד. בדוק את עצמך עד כמה טוב לך בתוך הקשר, עד כמה אתה נהנה בחברתה, לעומת עד כמה אתה סובל ומסתובב פגוע, נעלב, מלא ספקות.
תסתכל על עצמך בטווח הרחוק. אני קולטת אותך מוחלש בקשר הזה. בולע כל מה שהיא אומרת לך ורק מתקפל. לא עומד על שלך. האם ככה אתה רוצה את עצמך? מה זה עושה לדימוי העצמי שלך? איפה התסכול הזה מוצא לעצמו ביטוי? לפעמים הוא יוצא בקשיים בתחום הסקס. לפעמים הוא מתבטא במחלות גופניות, חס וחלילה.
ואם תתן לזה לקרות - תסגל לעצמך לאורך זמן אופי מתרפס. קח את עצמך בידיים, רונן. קבע לעצמך מטרות והגיוניות והחזק בהן. ככל שתשקיע מאמץ להגשים את המטרות שלך ותתגבר על הקשיים בדרך לשם, כך תרגיש עוצמה אישית בחיים שלך.
כל פעם שאתה קובע לעצמך משהו שחשוב לך ונסוג אחורה ויורד ממנו ומוותר - זה מחליש אותך עוד יותר בעיני עצמך ובעיני אחרים.

רינת יקרה, מכתבך מדבר בעד עצמו. לאורך כל הדרך קרו וקורים דברים רעים בזוגיות הזאת, החל משקרים וכלה בריבים.
כנראה שיש ביניכם משיכה מינית חזקה, אני מנחשת שזה מה שמחזיר אתכם שוב ושוב זה לזו, אחרת אני בכלל לא מבינה זאת.
לדעתי עלייך פשוט להתנתק ממנו לחלוטין ולשחרר ולעבור הלאה. למה לך להסתבך בחיים?
זה לא המצב לייעוץ זוגי אלא לניתוק יחסים.

תודה רבה לך על הסבלנות ועל ההבנה .

אז זהו שגם משיכה מינית כבר אין , כי אנחנו כל הזמן עסוקים ב"לפתור" את הבעיות , שאין כבר כוח ורצון .

אני לא יודעת מה הסיבה שהמשכנו , אני פשוט בחורה לא החלטית

אני לא יודעת פשוט לקום ולעזוב , ומבלבלת את עצמי .

עד עכשיו פשוט הייתה תקווה למשהו טוב יותר , ואולי מה שמחזיק זה הפחד להצטער , כי הוא אדם ממש טוב ,ובגדול התייחס אליי נפלא .

זו פשוט מערכת יחסים השנייה שלי רצינית , שמסתיימת בכך שאני מגיבה כלפי האדם באגרסיה . וזה מה שמפחיד אותי , שאני בכלל לא יודעת להשטלת על הרגשות שלי, ושופכת הכל החוצה . אולי עם השנים של ניסיון אני ילמד .
אבל כרגע נראה לי מערכת יחסים הבא לא תהיה לי לטווח ארוך .


שוב המון תודות

אי אפשר באמת לדעת אבל כמעט 100 אחוז שהוא יתקשר. מה גם שבחור לא שולח סתם אס אם אס. כדי לשבות אותו , תתחילי לשחק אותה קשה להשגה, ולא , זה עדיין לא מאוחר. אם הוא יצא איתך יותר משלוש פעמים בלי סקס, תדעי, הוא שלך. בהצלחה.

יצאנו עם חברים עד עכשיו. ופעם אחת נפגשנו לבד וכלום לא קרה ובפעם השניה שיצאנו כן קרה.
ככה שסקס בדייט השלישי כבר לא יהיה כי כבר היה :)

השאלה אם עכשיו הסיכוי לרצינות מצידו נמוג.. אם זה באמת ככה.. כי באמת שזו הפעם הראשונה שאני נכנסת למיטה ככ מהר ועם מישהו שהוא לא בן זוג.
אבל משהו בו פשוט ... קסם לי. (ושיא היופי- הוא ממש לא). ככה שלא יודעת אבל אני נמשכת אליו מאוד!

לחכות שהוא יזום קשר? או שכבר לוותר ולא לצפות לשום דבר.

יו איזו טעות !!

אושרת היקרה, לאחר שכבר זרמת, עכשו אפשר לעשות "בקרת נזקים" אם אפשר לקרוא לזה ככה.
מכיוון שהוא לא היה צריך להתאמץ - יש בחורים שכאשר אינם צריכים להשקיע הם אינם מעריכים מספיק, וגם עלולה להיווצר אצלו סטיגמה שאת "קלה להשגה" - כמו שחששת וכתבת על כך.
לדעתי כל מה שאת יכולה עכשו לעשות הוא דווקא לא להתקשר.
אם נגעת לו והיה לו טוב איתך - יש להניח שהוא יתאמץ להשיג אותך. תני לו להזיע, להתאמץ. שיידע להעריך. שלא יחשוב שאם פעם אחת התמסרת - אז את שלו. תני לו לחשוב שגם עבורך זה היה באמת סטוץ, וכדי לחזור על כך הוא יצטרך להביא גם התנהגויות אחרות, כמו חיזור לסוגיו. שישקיע!!!
יש עיקרון פסיכולוגי הנקרא דיסוננס קוגניטיבי הגורם לכך שכאשר אתה משקיע במשהו - אתה חושב שזה שווה יותר. (כאילו המחשבה מחפשת הלימה עם ההתנהגות). נניח אם נוסעים לטיול לאתר הנמצא רחוק, יש סיכוי שהנוף שם ייראה לנו יותר מיוחד ונדיר ושווה, מאשר אם נטייל קרוב לבית ונראה כאן נוף דומה.

עכשו, אם הוא לא ייצור קשר, תצטרכי להניח שעבורו החווייה איתך לא היתה כה עוצמתית, למרבה הצער. כי ברוב המקרים, אם גבר פנוי - וטוב לו בדייט - הוא ייזום בעצמו המשך.
אני ממש לא מציעה לך ליזום כאן! מעבר לעיקרון עליו כתבתי לך, לרוב הגברים חשוב להרגיש שהם כבשו יעד מאתגר. ככה הם בנויים.

מאחלת לך הצלחה!!

אתמול הוא יזם שיחה בפייס. שיחת חולין קלילה.. לא אמרתי לו שום דבר על מה שהיה יום לפני כן. רק אחרי כמה שעות טובות החלטתי לרשום לו "נהניתי אתמול". שיידע אולי שלא חיפשתי סתם סטוץ?

ואם הוא היה מעוניין וגם אני הייתי מעוניינת אז מדוע צריך לשחק משחק ולעצור את זה?? ככה זה עובד ?

במידה וירצה להיפגש שוב אז לחכות שהוא יזום וכמובן ניפגש בחוץ בלי סקס באותה הפגישה? אולי הוא בכלל מחכה שאני איזום שוב? איזה מסובך זה!

תיראי , הייתה לך טעות ראשונה אחרי , ששלחת לו נהנתי אתמול...נו נו נו!אני יודעת שזה מוגזם אבל תסמכי עלי זה עובד. אם אין לך שום יכולת שליטה עצמית ואת מוצאת עצמך חושבת על זה כל היום מחקי את הטלפון שלו או אל תהייה און ליין בצאט. שיא הקשה- אני ממש מבינה אותך:) ואם את רואה שהוא לא מתקשר וההמתנה מורטת עצבים צאי לטיול עם קושי מתון , האנדרופינים יעשו את שלהם ואת תראי שבסוף הטיול המצב לא כזה נורא ויבואו אחרים. , פעם הבאה תידחי את זה, זה מתכון בטוח להצלחה(לא לשכב איתם בהתחלה.)תידע י, ואני אחזור על דבריי הקודמים, שבן שלא ירצה אותך לא ימשיך לחכות וכך לפחות תשמרי על העצמי שלך. יאלה , בהצלחה.

פנינית יקרה,איננו נוהגים להמליץ דרך הפורום על אנשי מקצוע. שיהיה לכם בהצלחה!