פורום יחסים, זוגיות ונישואין - יש לך שאלה?

שלום לך נטע,

נשמע שהמערכת יחסים ביניכם לא מאוד רצינית. אולי בשניכם יש רצון להיפגש ולהתקרב, אך לפחות מבחינתו נראה שהוא לא רציני לחלוטין. הוא מתקשר אלייך כשנוח לו וקורא לך כשנוח לו, וכשאת מספקת לו את זה- הוא מבין שאפשר לשחק איתך באיזה משחק - וחבל שכך.

בד"כ כשמערכת יחסים בין צעירים נרקמת כ"כ מהר- כל הזמן יחד, לא פעם גם נמאס מאוד מהר- כי כבר מיציתם איפשהו. כרגע אני מציעה להתרחק ממנו עד שיראה סימנים ברורים יותר לרצינות. ואת מצידך- כן, להיות קשה להשגה. גבר שמחזר רוצה לדעת שהוא עובד קשה.. זה חלק מהעינין.

בהצלחה רבה

הייי מההודעה הקודמת
רציתי להגיד שבסוף נשברתי ושלחתי לו הודעה איזה יום שישי אחד ואז ישר הוא התקשר דיברנו ונפגשנו הייינו כל השבת ביחד הוא היה ממש חמוד והראה רצינות אפילו הציע שניסע ביחד יום שבת בבוקר לעשות טיול ( אבל לא הסתדר ) בכל אופן חזרתי הביתה ואמרתי לו תדבר איתי בערב כשתחזור - הוא אכן לא דיבר , שלחתי לו הודעה והוא לא טרח לענות
לאחר כמה ימים שוב שלחתי לו הודעה הוא בקושי עונה כאילו עושה טובה
אני ממש רוצה אותו ובאמת לא יודעת איך להתנג - אני הכי מראה לו בעולם שאני באמת רצינית ואוצה ושולחת לו הודעות והכל
אבל הוא מצידו לא כל כך עונה וגם אם כבר אנחנו נפגשים אז למחרת הוא לא מדבר איתי כמה ימים טובות הוא יכול אפילו חודש
מה לעשות מה ???
אם הוא ישלח הודעה אני ישר נשברת ועונה ואז נפגשת איתו
איך אפשר להתנהג ? אולי להגיד לו שידבר איתי פשוט שיהיה רציני כי הקשר הדרדר למקום שלא טוב לי בו ?

הי נטע ובוקר טוב,

כפי שכתבתי לך ולצערי אין לי הרבה מה להוסיף - הוא לא "שם", הוא לא בשל למערכת רצינית. הוא מוכיח לך שוב שהוא רוצה בך כשאת זמינה לו והוא משחק משחק די מכוער- משתמש בך מתי שהוא רוצה. אין לי מילים אחרות לתאר את זה, כי כך זה נראה מהתנהגותו ואני חושבת שגם את מרגישה את זה.

אולי הוא חש את החיזור שלך, את הרצון העז להיות איתו ואז יורד לו החשק. שוב אני ממליצה להיות מאוד קשה להשגה איתו, ואם את לא מסוגלת להיות כזאת או לפחות לשחק את המשחק הזה, כדאי שתשקלי לנתק עמו קשר ובאמת להמשיך הלאה, אני לא רואה איך הוא יתחייב אלייך ויהיה פתאום רציני- או שזה לא באופיו, או שהוא לא בשל ורוצה לחוות ולהתנסות, או שהוא רוצה להיות המחזר, ומהרגע שאת לוקחת את התפקיד הזה- הוא לא מעוניין יותר.

חשבי על כך.. אני בטוחה שתצליחי לראות את הדברים גם מהזוית הזאת.

לילי היקרה, כל הכבוד על התושיה שלך!!!
זה אכן מצב חמור, שהוא יוצר קשר עם בחורות שיש התכוונות לבגוד.
אני במקומך הייתי מעלה את העובדות הללו מולו ומנסה לראות מה תהיה תגובתו.
הוא עדיין יכול להגיד שבסך הכל זהו ריגוש וירטואלי עבורו וכי אין לו שום כוונה לממש פגישה. ולא תוכלי לדעת האם זו האמת...

הייתי מציפה זאת בעיקר במטרה לבחון מה לא בסדר בחיי הזוגיות שלכם שגורם לו לפנות החוצה.

מה שקרה הוא הזדמנות לנער את האבק ולשוחח ביניכם.

בדרך כלל אנשים פונים למערכות יחסים בחוץ, כאשר הם מרגישים שבתוך הזוגיות הם כבר לא יכולים לשנות כלום, כל מה שביקשו ודרשו לא התקבל ולא תוקן, וזה נותן להם "הצדקה" רגשית לדאוג לעצמם בחוץ.

הפנייה הזאת החוצה היא מאוד בעייתית!!! כי בן זוגך בנה לעצמו תחליף שפותר לו את הבעייה איתך בדרך מסויימת ומשאיר אותו בזוגיות לאורך זמן, בלי מוטיבציה לתקן. כל עוד יש לו גישה לבחורות אחרות - הוא יחסית מבסוט...

אבל הפתרון הזה הוא מזיק והרסני ופוגע ביותר, וכמה שיותר מהר חייבים לעצור זאת ולטפל בבעייה היותר יסודית שהיא הקשר שלכם. כתבת שאתם באמת לא מסתדרים אם כי אוהבים.
כל מה שקרהעד עכשו מצדיק פנייה לייעוץ זוגי כדי ללמוד מה ניתן לתקן והאם זה אפשרי, והאם שניכם רוצים שיחול שינוי.

אסור להתעלם ממה שגילית. צריך לעשות תיקון וכמה שיותר מהר.

למעשה זה קרה לפני כמה חודשים, הקשר שלו עם אישה אחרת, וכעת אנחנו במהלך טיפול זוגי והוא ממשיך עם הקשר ואפילו מספר לה על הטיפולים שלנו ועד כמה אני בלתי ניסבלת.
הוא כבר יודע שהוא עובר קוו אדום אל לא איכפת לו כניראה שאיפגע שוב....
ואגב, בטיפול הוא עסוק רק בהאשמות כלפי.

נראה לי שעלייך להעלות את הנושא הזה בטיפול. לראות איך הוא מגיב. אם הוא "מוכר" אותךתוך כדי הטיפול - נראה לי שהוא לא ממש בתוך תהליך של תיקון, אלא עושה זאת לצאת ידי חובה, כלומר לעשות "וי" על עצם הליכתו לטיפול זוגי. מי שבאמת רוצה להפיק תועלת מטיפול זוגי חייב להתנתק מקשרים אחרים ולהקדיש את כל האנרגיות והרצינות לתהליך התיקון.

אבנר היקר, ראשית - איזה יופי לשמוע כמה טוב לכם ביחד!

אני חושבת שהתגובה החזקה שלך לעבר שלה היא תולדה של עוצמת הרגשות העכשוויים שלך. לחשוב שכל הרגש הזה היה מופנה פעם לגברים אחרים, וכי היא היתה איתם גם באופן אינטימי - זוהי מחשבה מטרידה.
אני בטוחה שההגיון שלך "אומר" לך שברור שהיא היתה בקשרים אינטימיים עם גברים אחרים, היא לא ישבה בחיבוק ידיים ורק המתינה לך - האביר על הסוס הלבן - שיגיע.
אינני צריכה להגיד לך את כל זה, אני בטוחה שאתה מבין זאת בהגיון שלך, אלא שרגשית זה קשה לך.
קצת מזכיר לי אב לנערה מתבגרת שיודע שהבת שלו יוצאת לדייט, והוא בעד שיהיה לה חבר, אבל רגשית אמוד קשה לו עם המחשבה שמישהו יגיע בה, אפילו שזה לטובת ההתפתחות שלה כאישה...
יש בנו איזו נטייה אנושית טבעית לבלעדיות. אנחנו רוצים להרגיש שאנחנו הכי משמעותיים עבור מישהו אחר, וקשה לנו לחלוק את האהובים עלינו עם עוד אנשים.
מה שקצת עוזר זו נדיבות!!! פירגון!
תשאל את עצמך האם אתה מעדיף לדמיין אותה בתור "פרח קיר" שלא נפגש עם אחרים כל חייו? האם זה העבר שאתה היית מעדיף לתפור לה? תחשוב על כך שזו לא מחשבה נדיבה ומפרגנת עבורה.
דמיין את הצד החיובי בכך שהיו לה בעבר חברים: מה היתרונות בכך?
היא מנוסה, למדה טריק או שניים, אספה חוויות מסעירות, ידעה גם טלטלות רגשיות, יש להניח, (כי זה בא יחד עם זוגיות), ועכשו - מכולם - היא בחרה בך!!! זו לא מישהי תמימה שלא יודעת מהחיים שלה וסוף סוף הגיע מישהו שלראשונה רוצה אותה אז היא מתפשרת על מה שלא יגיע...
ככל שתצליח להעניק גם פרשנות חיובית לעובדה שהיא מנוסה עם גברים אחרים - כך יהיה לך יותר קל לקבל זאת.
אין טעם לנסות להבריח את המחשבה הזאת, להתחמק ממנה. תסתכל לה (למחשבה) בעיניים! ותהפוך אתה למחשבה שאיננה רק שלילית. כך ניתן לנטרל את האפקט השלילי שלה.

אנינרואה שההודעה הועתקה מהסוף להתחלה... מקווה שתצליחי לקרוא ולהבין בכל זאת - אני בטוחה!
תודה

הכל התחיל ביום ראשון בערב כשאמא שלו פסחה על פנינו ברחוב. יכולנו להתחמק והוא בחר שנכיר. היכרות קצרה ברחוב, שלום ונשיקות. אחכ היה לו חיוך מטופש של יחד קטן שמתרגש.
למחרת ערב חג. קבענו אחרי הסדר אצלי. סימסתי לו בכניסת ברכה. אמר שממש התרגש ויאחל לי אצלי. בא וסיפר שאפילו דמע ושממש כיף לו איתי. שאלתי איך עברתי אצל אמא שלו - היתה בשוק מהגיל כי חשבה שאני נראית צעירה יותר וגם מהגוזל - אבל מה שעושה לו טוב. אמר שהאחיות שלו ממש ממפרגנות והתחלנו לדבר על הגוזל. סיפר שבהתחלה לא ידע וברגע שראה את החיבור ביניהם זה לא מפריע לו בכלל.שאלתי כמה פעמים ואמר שאין מה לדאוג... כולי נמסה. אמר גם שלהכנס לחיים של ילד הרבה יותר קל מאשר מתבגר, קל לשני הצדדים - לו ולגוזל. אני פשוט בהלם מהבגרות, ההבנה, הפתיחות.
אמרתי לו שאני אוהבת אותו,לא אמר חזרה וזה בסדר-במקום אמר שאני האחת. ברור לי שאנחנו לא מתחתנים מחר, אבל אולי מחרותיים...
למחרת שוב דיברנו - שאל אם אני חושבת להתחתן שוב ודיברנו בכלל וקצת עלינו. שאל על שמות לילדים - מה אני אוהבת ומה לא, ואם הוא. סיכמנו לקרוא עש אחיו בצורה כזו או אחרת.
היה מדהים איתו ברמות שאני לא יכולה לתאר. אפילו בחלק האינטימי אני מרגישה ביטחון ומקבלת מחמאות.
הכל זורם ככ טוב שזה פשוט מדהים!!!
עכשיו אני מרגישה שאני צריכה להוריד הילוך בדיבורי חתונה וילדים - שיבוא ממנו. בנוסף החוזה שלי בדירה מסתיים באוגוסט וכולי תקווה שנמצא מקום לשלושתינו.וגם על זה אדבר איתו עוד חודש לפחות.
ממד אחד הוא מעלה דברים ומצד שני - אם נגיע לזה.. לכי תדעי איפה נהיה.. וכו.
כמובן שההיא לא מדאיגה אותי בכלל אחרי שיחות כאלו, אבל עדין רוצה לשמוע את דעתך (בפוסט הקודם).
וכמו שאמרת - דברים טובים קורים, וכמו שאני אומרת - "שלא יגמר לעולם" שרק ימשיך כך

הי עדן וחג שמח לך!

קודם כל טוב שהסבת את תשומת לבי לפוסט הקודם, החג עושה את שלו ולא שמתי לב. תודה.

נתחיל מהסוף- אמא שלו ראתה אותך- מצוין. עוד צעד וזה חשוב. הוא עצמו יוזם את ההתקדמות של הקשר וזה מבורך ומעיד על בטחון בקשר שלכם. הקשר עם הילד שלך נשמע "מתאים", משלים, הילד שלך רוצה את היחס הזה ובן זוגך מבקש אותו גם, זה יוצר מערכת יחסים נפרדת עם הבן שלך וזה דבר מבורך. אכן, בן זוגך נשמע מאוד בוגר ואחראי, ניכר כי הוא מבין את המשמעויות של ילד בתוך מערכת, כמובן עד שלא נמצאים שם קשה לגלות עד כמה זה מורכב, אבל הוא מראה התחלה מצוינת.

לגבי העובדה שלא ענה לך חזרה שהוא אוהב אותך- את צודקת שזה בסדר נכון לעכשיו, הוא אמר משפט חזק "את האחת", זה יכול לספק אותנו בשלב זה. :) אני נוטה לחבר את העובדה שלא החזיר לך משפט מחייב כזה (לא ש"את האחת" זה לא מחייב) לכך שחושש מאוד מחתונות, מהתחייבויות רשמיות- אולי זה קשור. בכל אופן מה שחשוב הוא המעשים שלו והיוזמות שלו בקשר ואת זה את חווה ממנו, וזה מצוין.

לגבי הידידה ההיא- אני לא יכולה להגיד לך שזה בריא שיש מישהי כזאת באיזור, שהקשר הזה הוא הדוק. הרי מערכת מינית בין ידידים מספרת על משהו, היא מספרת על תשוקה ועל משיכה מינית שמומשה, רק בלי התחייבות רומנטית. הבחור הזה מתעתע, כיוון שהוא מאוד מתחבר לאנשים, הוא מאוד חם, מעניק, ואוהב, ולכן אפשר להבין את הידידה ההיא למה זה גם מאוד "נוח" להישאר עמו בקשר. למרות שהיום אין את המערכת המינית, נשארה מערכת חברית צמודה- וטוב לה עם זה, כיוון שהוא "כזה", מעין אדם מכיל ומעניק. אבל, את צודקת, שזה עלול להפריע אפילו ברמה ה"עובדתית" , שקיימת מישהי כזאת ברקע. למרות היזומות, המחוות, הכל טוב ויפה, אבל אני בהחלט יכולה להבין למה זה מציק לך.

אם ניצמד לעובדות- הוא איתך לחלוטין, מחויב לך (למרות שלא אוהב להצהיר את זה, הוא אומר את זה באלף דרכים אחרות), הוא מדבר איתך על העתיד, על משפחה, שואל אותך אם תתחתני שוב לדעתך, במילים אחרות- בודק איתך איפה את מולו, רגשית. העובדות האחרות הן שהוא עדיין בקשר טוב מאוד עם הידידה ההיא והם נפגשים- בעבודה (לא בחוץ). בעבודה, כך זכור לי, גם את קיימת. ככה שאי אפשר ממש לומר שהסתיר זאת ממך, אבל כן בחר שלא להגיד. אולי, שווה להציע לו, להיפגש שלושתכם ודווקא להראות מצידך רצון ומוכנות להתקרב למערכת שלהם, לחברות הזאת, וכפי שציינת- לבדוק את הדינמיקות. יותר חשוב מהדינמיקה בין שניהם- היא הדינמיקה שהוא יצור איתך- מולה. איך הוא מגדיר אותך מולה, עד כמה הוא מתקרב אלייך מולה, מה קורה בחדר- כששתיכן שם? זה דבר שיהיה חשוב לבדוק אותו. אני לא פוסלת גם שיחה איתו על הקשר ביניהם, בשלב מאוחר יותר. אני לא חושבת שיש סיבה לדאגה, לא נשכח שלמרות ההתקדמות המהירה, הקשר הזה צעיר יחסית וכפי שכתבת כל אחד מכם מגיע עם חברים, קשרים ודפוסים מהעבר.

לגבי מעבר דירה וכו'- מסכימה איתך, אני מרגישה כמוך שזה בהחלט מתאים. מאחלת לכם חג שמח!

שלום שאשאה וחג שמח,

מצד אחד, נראה כי יש נכונות מצד בעלך וראיה של הקשיים שלך- הוא למשל מוכן לקחת את הילדים לבד כדי שתוכלי לקבל מעט שקט לעיסוקייך. מצד שני, ניכר כי התקשורת ביניכם והשפה שלכם מאוד לא בריאה, אתם שניכם משתמשים בשפה לא נעימה, כמו "מגעיל", ו"אתה מקולקל". לא רק שעבורך ועבורו המצב הזה בעייתי, אלא גם הילדים שלכם ישתמשו באותה שפה- כי זה מה שהם מכירים מהדמויות-מודל שלהם, הדמויות שהם מחקים- אתם.

יהיה כדאי לעצור ולחשוב איך עוצרים את הגלגל הזה לפני שמאוחר. איך את מפתחת יותר סבלנות אליו, מגיעה אליו עם הצעת פיתרון לכל הבעיה הזאת- שיכולה להיפתר אם רק מודעים אליה כמו שצריך.

יהיה נכון לדבר על זה כמו שצריך, לפחות להסכים ש"כך המצב לא יכול להישאר", ומה אנחנו עושים איתו הלאה, איך ביחד- וזה חשוב- פותרים את הבעיה. מסכימה איתך שלהגיד לך שהעוף שהכנת מגעיל זאת שפה רדודה ולא מתאימה. אבל ה"מגעיל" הזה הוא רק סימפטום למערכת זוגית שלמה, שבוודאי טומנת שם עוד אלמנטים, שורשיים יותר, שעליהם ניתן לעבוד. והתוצאה של העבודה הקשה הזאת תהיה השפה שבה תשמשו אחד כלפי השניה. במילים אחרות- אם תשקי את הפרחים האלו במים, הם יצמחו לאט לאט ואת תראי פירות. ואם לא תשקו כלל או תשקו בחומר רעיל - יהיו תוצאות קשות. זוהי הבחירה שלכם, ושלך, האם עוצרים את הגלגל הזה, מניחים לכעס רגע בצד, עושים חושבים, ומנסים למצוא פיתרון יחד. יש היום סדנאות תקשורת, יעוץ זוגי לטווח קצר ועוד ועוד פתרונות, שאפשר להתנסות דרכם ולקבל כלים.

חג שמח,

היי
אני מאוד מבינה אותך הדבר הכי קשה בשביל אישה זה חוסר יחס..
ובמיוחד הדברים הקטנים האלה שאת חולה וכו',
לדעתי אל תהיי פזיזה בכל זאת יש לכם ילדים, אולי תצאו לחופשה או למקום שהוא לא בבית ותדברי איתו על כך ברצינות, תשפכי את הלב שלך ותגידי לו שממש לא טוב לך,
אולי הוא יקבל כאפה ויבין שהוא עומד להפסיד אותך ויתאפס על עצמו..
או אפילו טיפול זוגי..
מקווה שעזרתי והבצלחה.

א היקרה, הזוגיות שלכם "חלתה" במחלת זוגיות ידועה ומוכרת להמון זוגות, והיא תוצאה של חוסר היכולת לבנות אהבה ארוכת טווח במקום ההתאהבות קצרת הטווח בקיימת בדרך כלל התחילת הקשר ומצליחה להדביק שני בני אדם זרים ולאפשר להם לחיות קצת אחד ליד השנייה בתחילת הדרך בלי לשים לב כמה הם שונים...
כלומר בתחילת הדרך יש המון כימייה ומגע גופני מענג ומרגש, ואנחנו מסונוורים ומאמינים שזהו האדם הכי נכון והכי מתאים...
אבל בהמשך, וזה הכי טבעי והגיוני, מתחילים להיחשף תכונות והעדפות שונות, ומתברר שהציפיות שלכם אינן זהות, וכי הוא לא בנוי לספק את כל הצרכים הרגשיים שלך, ולהיפך.

כל זוג צריך ללמוד איך לעבור את השלב הזה ולהמציא את עצמו מחדש! איך להתגבר על הציפיות השונות, ואיך בכל זאת להעניק אהבה והתחשבות לבן /בת הזוג, כי בלי זה לא תיבנה אהבה ארוכת טווח.

כל אחד מכם עסוק עכשו בללקק את הפצעים, את האכזבות, ואתם קצרים וחסרי סבלנות ונדיבות זה עם זו, ועל כן שניכם לא מסוגלים עכשו להעניק דברים שאתם יודעים שהם חשובים לאחר. ברור לי שהוא לא באמת שכח שיש יום האהבה. הוא פשוט הוריד לכך את סדר העדיפות שלו, אולי כי הרגיש סוג של התחשבנות איתך.

מה שאני מנסה להגיד לך זה שבשלב שאתם נמצאים בו - צריך להגיע לייעוץ זוגי, כדי לצאת מן ה"מחלה" וללמוד איך בונים אהבה בחיי היום יום. להבין מהי אהבה, במה היא מתבטאת, איך מראים אותה ע"י פעולות של נתינה ונדיבות, התחשבות, הקשבה לצרכים של האחר. זוהי אמנות שרוב האנשים לא למדו אותה, ומצפים לשווא בתחילת הזוגיות שהיא תקרה מעצמה, וזה לא כך...

נועה היקרה, איך שאני רואה זאת, את עדיין מאוהבת ורוצה אותו בתור בן זוג, אבל הוא כבר לא מאוהב, ולכן הוא מתעקש שהקשר העכשווי יהיה מוגדר וברור,רק לצרכי הסרט. אני תוהה האם יש לו איזה אינטרס מקצועי בנושא הסרט - האם חשוב לו ללמוד את התחום, לכתוב זאת ברזומה. נראה לי שיש לו איזו אג'נדה נוספת,לא רק לעזור לך - אבל זו לא אג'נדה רומנטית.אם הוא חסם אותך כפי שכתבת - זהו מסר מאוד ברור, לא כן?

על פי רוב קשה למי שמאוהב לקלוט שבן הזוג לא אוהב בדיוק כמוהו, זה בלתי נתפס וזה כואב לראות זאת, אבל הביאי בחשבון שכאשר אנו מסנוורים מרוב אהבה - אנחנו נוטים לפרש את המציאות בצורה יותר ורודה מכפי שהיא, וזה כולל את הפרשנות לגבי עוצמת הרגשות של בן הזוג כלפינו...

לכן אין מנוס...זה עלול לקרות שנתאהב במישהו והוא לא יחזיר לנו אהבה באותה מידה לאורך זמן. אהבה רצינית נמדדת גם במימד הזמן. עליה לעבור את שלב ההתאהבות וזה המבחן היותר קשה שלה. אבל אין מנוס מכך, ועלינו להתנסות שוב ושוב באהבה ולקחת את הסיכון שדברים כאלה יקרו, עד שתגיע האהבה ההדדית, יש לקוות ולהאמין...

אין לו שום אינטרס בלעזור לי להכין את הסרט.
הוא מאד אוהב להתעסק בזה וטוב בזה. אבל מעבר לזה אין עניין ברזומה או משהו בסגנון.

סתם כל הסיטואציה הזו הפתיעה אותי, בייחוד כי הוא זה שהציע לעזור, הוא זה שהתאמץ וחתר לזה שניפגש ונשב על הסרטון הזה. (הגיע אליי הביתה לאחר שלא עניתי לו להודעות)
כל הדברים גרמו לי לאי הבנה. כי מצד אחד האמירות שלו הן מאד ברורות- אני לא מעוניין. אבל ההתנהגות שלו מאד מפתיעה אותי.

לקבלת תשובה רחבה ומקיפה, יש להציג הודעה זו בפורום: [a href='Forums/פורום_סקס_ויחסים' id=link]סקס ויחסים[/a].

רמי היקר, אני יכולה להבין איך אתה מרגיש, לגלות שהיא עשתה משהו מאחורי הגב שלך, בידיעה מפורשת שאתה אינך מסכים לכך. זו אכן פגיעה באמון, וזה אחד הרכיבים שמהם עשוייה בגידה.
מצד שני, אני מאמינה בזוגיות שבה לא כופים ולא אוסרים זה על זו דברים, אלא מסבירים מה חשוב לכך אחד, מה פוגע, ומקווים שבן הזוג יבחר מרצונו החופשי להימנע מלעשות דברים שיפגעו בנו.

אם התחושה שלה היא שאתה אוסר עליה להתראות איתו - יש בכך בעיני לפחות - חריגה מן התחושה שזוגיות אינה מקום של הירארכיה וכוחניות. שלא טוב להשליט את רצונך עלבת הזוג שלך ע"י איסורים, כי מעצם טבעם הם שייכים למערכת יחסים הירארכית במקום שוויונית ורצונית.

מה שקרה אצלכם הוא שלא הצלחתם לייצר שיחה פתוחה לגבי הנושא הזה - של מפגשים עם בני המין השני - כי זה היה נושא כאוב מדי, מלא מתחים ואי הסכמות - והשארתם אותו באוויר, ואז היא "ירדה למחתרת" ועשתה זאת בלי לגלות לך, סוג של מחטף.

איך יוצאים מזה? עושים שיחה נוספת על העיקרון של מפגש ע בני זוג אחרים, משתפים זה את זו בכל קשת הרגשות שמחשבה הזו מעוררת בכל אחד מכם, ומנסים הלגיע להבנה שמקובלת על שניכם, מתוך בחירה אמיתית.

אני מקווה שהיא תבחר בפתרון שאינו פגוע ב אנושות, ואולי תוך כדי השיחה אתה גם תגלה שזה לא סוף העולם אם היא תיפגש עם גבר אחר רק למטרת ידידות.
אני מאמינה שעקרונות ואמונות משתנים במשך השנים, וטוב שכך.

אני היקרה, ראשית, אני מודה שהסיפור שלך עורר בי עניין רומנטי, כמעט כמו לקרוא רומן...שנית, אני חושבת שפעלת היטב - גם פתחת את הנושא על מנת שלא תרגישי פיספוס בשנים הבאות, וגם נתת לו פתח בריחה כאשר אמרת לו שבסך הכל רצית להיפגש ולשוחח ולא מעבר לכך.
לגביו - אוכל רק להעלות השערות, ניחושים.
יתכן שאצלו לא הצטבר רגש חזק וברור כמו שאצלך היה לאורך כל השנים, ועל כן תגובתו הראשונה היתה בהלה וסגירת הדלת.
כמובן יתכן גם שיש לו זוגיות מסויימת, כנראה כזאת שאמא שלו לא יודעת עליה, וזה אומר שהוא לא שלם עם הזוגיות הזאת מסיבה כלשהי,אחרת היה כבר מציג אותה בפני הוריו, לא כן? או שזו זוגיות חדשה שהוא החל בה בזמן האחרון ועל כן הרגיש צורך בתחילה לדווח לך שהוא לא פנוי.

כאשר טילפן אלייך כעבור כמה שעות ואמר לך שהוא בזוגיות, ברור באותו זמן הוא לא ראה בכך אופציה - להתחבר אלייך. אבל העובדה שהוא יזם שוב קשר לאחר מכן מעידה על כך שמשהו חילחל אליו רגשית, וכי דברים אצלו משתנים בימים אלו, ועכשו הוא רואה תמונה שונה מכפי שראה בהתחלה. הכל מאד רגיש עכשו, ואת צריכה לפעול בעדינות, כמובן לא ללחוץ, לתת לו לעשות את הצעדים בכיוון שלך בעצמו. ככל שהוא ייזום יותר - לדעתי יש סיכוי שהוא יהיה יותר מושקע רגשית. לגברים חשוב להרגיש שהם מתאמצים כדי להשיג מישהי, אינסטינקט הצייד פועל כאן...

התאזרי בסבלנות והביני ששניכם לא נמצאים באותו מקום רגשי, לך הדברים ברורים כבר הרבה שנים, ואילו אצלו רק עכשו נולדה האפשרות לראות אותך באור רומנטי.

נאחל לך המון הצלחה,ונשמח אם תעדכני אותנו בהמשך!

אני מודה לך על התשובה ,
רציתי להוסיף מספר דברים וכמה שאלות:

אני בת 30 + והוא מגרד את ה-40.
אני מאוד מאוד ביישנית ונדרש ממני המון אומץ להחשף בפניו ככה ולהוציא הכל אחרי כל השנים האלו.... אבל הרגשתי שזו ההזדמנות שלי (אימא שלו נתנה לי בשמחה את המספר שלו ואני התמלאתי בתקווה) ואני לא רוצה לפספס אותו (במידה והוא אכן פנוי לקשר).

אין לי מושג אם גם הוא ביישן או שמשהו אחר עוצר אותו.
בהחלט מובן לי שהוא נבהל מהוידוי שלי, וזה כנראה הלחיץ אותו.
אני מרגישה שאני מאוד אוהבת אותו, בכל ליבי, התאהבתי בבן אדם שהוא, באופי שלו וגם במראה שלו. וכמובן שאנשים משתנים ומתבגרים ולא אכפת לי איך הוא נראה כיום.
כשדיברנו בטלפון, הוא היה מקסים ולבבי ביותר וזה מבחינתי מה שחשוב.
אפילו שזה נשמע מוזר, כי אני לא מכירה אותו בכלל, ולא יודעת עליו הרבה, התחושה הזו בלב אומרת הכל...
וברור לי לגמרי שהוא בכלל לא ראה כל השנים בי כפרטנרית לזוגיות.
נותר לי רק לקוות שאולי כיום לאחר חידוש הקשר, הוא יתחיל לחשוב עלי באופן הזה.
אני ממש רוצה לפגוש אותו, שנכיר אחד את השנייה.

כתבת לי שכדאי להמתין בסבלנות,
בגלל שהמצב מאוד עדין ושהוא צריך ליזום במקרה הזה.

תוכלי לפרט למה את מתכוונת?
האם לא ליצור איתו שום קשר, ופשוט להמתין שהוא יעשה את הצעד ?

איך לגרום לו ליזום ?

תודה! :-)

אני היקרה, והדעות וההצעות שלי כאן אינן תפורות בהתאם לבן אדם ספציפי. מה שאני כותבת הוא איזו נטייה כללית באוכלוסיה גדולה, ויש כמובן יוצאי דופן. כמו למשל הנטייה של רוב הגברים להיות מושקעים יותר רגשית היכן שהיה להם צורך להתאמץ יותר לכבוש.
מצד שני ברור שיש גם גברים מאוד פסיביים, שאם לא יעשו במקומם כל צעד - לא יקרה שום דבר...
חלק מהם אינם פסיביים מטבעם, אבל כל מיני מכות רגשיות שחטפו בעבר כאשר תפסו יוזמה והתחילו עם נשים מסויימות ונידחו על ידן - השאירו אותם פסיבים מול נשים.
נסי לברר לגביו את ההיבט הזה.

מכיוון שיש לך קשר עם אמא שלו, נסי ליצור הזדמנות שבה יהיה ביניכם מפגש כביכול מקרי, ותראי מה יקרה.

אולי יש לאחרים הצעות?

אחרי כל ההתלבטויות שלי, החלטתי לשלוח לו הבוקר הודעה ולשאול איך היה בליל הסדר.
זה מה שהרגיש לי נכון.
אני מקווה שהוא יענה.

נגמר לי הכח, בחיי שאני מרגישה רע
אני לא מצליחה להרדם. בוכה כל הזמן
כואב לי כל הגוף. כל הגוף .
לא מסוגלת להתרכז בשום דבר
כבר לא אכפת לי כלום.
לאוכל אין טעם.
אף אחד לא יודע כמה אני אוהבת אותו, ואולי זה נשמע אידיוטי, כי אנחנו לא ממש מכירים, אבל הלב שלי לא משקר.

אני מבינה שהלחצתי אותו עם כל הוידוי שלי ששמרתי כל השנים האלו, אבל למה להתעלם?
זה כל כך פוגע!
הייתי כנה, בסך הכל. מה , זה דבר רע?
ולקבל ממנו את התשובה שהוא בזוגיות - ספק אם זה בכלל נכון או שהוא סתם אמר, אחרי שאימא שלו אמרה שהוא פנוי, זה ריסק אותי בצורה שאף אחד לא יבין.
הוא אפילו לא רצה להכיר אותי , לא ראה אותי כיום. אולי אני נחמדה? אולי שווה לו להכיר אותי?
אני לא בחורה רעה, אני בחורה טובה ומעולם לא הצקתי לו ולא הטרדתי אותו ואין לי שום כוונה לעשות זאת.
אני פשוט אוהבת אותו.
אוהבת מהלב.
ובכלל לא אכפת לו ממני!!!. הוא לא רואה אותי. כבר התרגלתי להיות שקופה.

בהודעה האחרונה שאלתי מה נשמע , שום תגובה.
התעניינתי מתוך כוונה אמיתית. הוא חשוב לי.
והוא בן אדם טוב, אני יודעת את זה. שורף לי בלב שהוא לא מגיב.

הפכתי להיות הצל של עצמי.
לא אכפת לי שתמחקו את ההודעה הזו.
רק רציתי לפרוק.

אני היקרה,מאד צר לי על המצב אליו נכנסת. פתחת את ליבך כלפיו לגמרי, והוא ממשיך בקיום שלו ומתעלם ממך ואלי אף אין לו מושג מה עובר עלייך.

אלא שככל שאת "נכנסת" עמוק יותר לתוך רגשותיך - כך זה הופך להיות יותר פאתטי עבורו, כאילו את משליכה עצמך לרגליו ומבטלת לחלוטין את עצמך. עלייך לדעת שעמדה כזאת עוברת ומשודרת ממך אליו, וזה ההיפך ממושך. אולי אפילו מרתיע מבחינתו ומפחיד שיש מישהי שהתאהבה בו ועלולה עכשו להעיק עליו ולהופיע לו בחיים ולהיתלות עליו ולתבוע ממנו להתייחס אליה.

אני קצת חוששת שזה הגיע לכך מבחינתו.
יתכן שנוצר אצלו איזה אנטי כלפייך, ואז כל יוזמה נוספת שלך עלולה להיות מזיקה עוד יותר!

יתכן שדווקא מתוך כוונה טובה, אמא שלו אמרה לו מילה טובה עלייך (זה יתכן?) והוא נכנס לתגובת "דווקא" על ההתערבות שלה בענייניו.
אלו כמוןב השערות, אנחנו יכולים רק לנחש, אבל מאוד ברור שהוא לא רוצה קשר, אחרת היה מנצל את ההזדמנות שנתת לו ויוצר איתך קשר.

עכשו אין לך בכלל ברירה. עלייך לנתק לחלוטין כל קשר איתו ולשכוח ממנו. כל יוזמה נוספת שלך בכיוון שלו תגרום ליותר נזק. צר לי על כך, ואני מאחלת לך שתחפשי בן זוג בכיוון אחר ותמצאי מישהו ראוי שיהיה ביניכם קשר הדדי ומספק.

לדורית תודה על תגובתך.

אני מנסה להחזיק מעמד ולא ליצור איתו קשר, יש לי עדיין טיפת כבוד עצמי
ואני יודעת שאם אני אתקשר אליו זה רק יזיק...
וזה נורא קשה כי אני ממש נלחמת בעצמי!.
ומנסה לא לחשוב עליו, אבל השאלה שלי היא איך אפשר לשכוח אותו לגמרי?

במסגרת העבודה שלי אני נמצאת עם אימא שלו בקשר על בסיס קבוע , וכמובן שכשאני אראה אותה אני אחשוב עליו והכל יצוף שוב.

איך להתמודד עם המצב הזה?

תודה!

אני היקרה, סליחה על העיכוב בתשובה שלי.
האמת היא שאין הרבה מה לעשות. הזמן יעשה את שלו, ואת תתרגלי לכך שהגבר ההוא איננו אופציה עבורך, וכל פעם שתראי את אמא שלו - האפקט הלא נעים יימשך זמן קצר יותר עד שזה יעבור כמעט לגמרי.
מה שיכול להקל עוד יותרבצורה משמעותית - זה אם תתרכזי במציאת בן זוג אחר והאנרגיות הנפשיות שלך יושקעו בכיוון חדש. ברגע שזה יקרה - את תופתעי עד כמה מהר תשכחי וכל האירועים שתיארת כאן יהפכו למשהו זניח וחולף בחיים שלך.

בהצלחה!!!

אני רוצה להודות לך מכל הלב על היחס, התשובות המפורטות והעזרה.

תודה על תגובתך.

רציתי להוסיף שלמרות הכל, ניסיתי ליצור איתו שוב קשר והוא ענה. (לפחות לא סינן )
שוחחנו קצת.
היה לי נחמד לשמוע אותו , השיחה הזו הבהירה לי דברים, שעד עכשיו היו די מעורפלים עבורי.
הוא ענה לי על השאלות אבל היה מאוד לקוני ונימוסי. הבנתי ששנינו נמצאים במקומות שונים בחיים והוא לא מעוניין, ואין מה לעשות.
כנראה שאני צריכה להמשיך הלאה.
אני עצובה , וייקח לי זמן להפסיק לחשוב מה איתו. מניחה שזה תהליך שייקח זמן.
רוצה שוב להודות לכולם.

אני היקרה, המון תודה על שאת מעדכנת אותנו, זה כל כך חשוב לכולנו לסגור את המעגלים ולקבל תחושה של המשכיות.

את נשמעת הרבה יותר שלווה ומפוייסת ומבינה שזה מה שהיה צריך לקרות, עם כל האכזבה שבעניין.
כולנו מאחלים לך למצוא בן זוג שאיתו הרגשות יהיו הדדיים, ואני מציעה שתראי בהתאהבות הזאת שקרתה לך סימן לכך שיש בך את היכולת הזאת להתאהב עמוקות במישהו - לא כל אחד זוכה לעומק החווייה הזאת. יש בה גם המון התרגשות וציפיות ופרפרים ופנטזיות, וזה לא בא "חינם אין כסף". כעומק הרגשות - כך עומק הכאב כאשר זה לא מתממש או כאשר זה מתממש אבל נפרדים. וכבר נאמר פעמים רבות על כך" אהבה זה כואב...

שלום אליאב,

ראשית אם היה אמור להיות המשך להודעתך אשמח אם תצרף אותו.

פירטת מעט מאוד אם בכלל, על טיב היחסים ביניכם. לא כתבת בני כמה אתם, מה טיב התקשורת והדפוסים ומהן הבעיות המרכזיות שאתה רואה בקשר.

על פניו נראה כי זוהי זוגיות שהשחיקה בה רבה, רבה כ"כ, עד שזוהי שיגרת יומכם "ואין ביניכם כלום". מה שחשוב הוא לקבל החלטה, לפחות בינך לבין עצמך- מה אתה עושה מכאן הלאה. האם אתה בוחר לקחת אחריות על עצמך, על הקשר, ולהחליט- או שמשקיעים בקשר הזה או שלא, או שאתה בוחר להישאר עם המצב כפי שהוא- והרי אין בזה פיתרון ממשי.

אם תצליח לפרט יותר אני אשמח להמשיך לכוון אותך. בברכת חג שמח.

הי מיכל,

אכן, מצד אחד עומס גדול, מצד שני שווה לנקות את הראש. נסי לבדוק אם את מצליחה להתארגן לקראת החג כמו שצריך, בדקי לו"ז ונסי לראות את טיול קצר יכול להסתדר.

אם את רואה שזה עמוס לך מדי, הציעי לו לצאת אחרי החג- גם נעים, גם הרבה מקומות פתוחים לבילוי וגם יש חופשה שתספיק להכל.

בהצלחה וחג שמח

את יכולה להרשות לעצמך יום חופש אחד. סיימתי את הניקיונות עד סוף השבוע וצאי לחופש ומנוחה.
אני ובן זוג שלי סגרנו לסופ"ש הקרוב, הוא מצא איזה מבצע שווה. זו אחלה תקופה לטייל בצפון, אל תהיי כבדה ואל תבאסי אותו, את תהני!

אני עכשיו מחפשת דיל טוב לספא מקצועי לא סתם שילטפו לי את הגב!
אני אשמח לקבל קופון או המלצה בבקשה
תודה

שלום אני,

נראה כי הבעיה שאת חווה בקשר לא תוכל להיפתר אלמלא תדברי עליה איתו, אני לא רואה מנוס אחר. יתכן והוא מגיע מסוג כזה של מודל, שמפרידים בין החשבונות וכד', יתכן וזה אופי לחלוטין, או שזאת תפיסתו- שזוגיות צריכה להיות נטו שוויונית והדדית, דבר שבפועל לא באמת יכול להתחבר עם המציאות של הורים, בני זוג, וכיוצ"ב (אמא מביאה ילדים, אבא מפרנס, האם ניתן להגיד שזה "שוויוני"? הכל בעיני המתבונן).

הדוגמה שציינת לגבי לקיחת כסף על עזרה- גם היא יכולה לספר שזה מי שהוא, ויתכן ואם תעלי בפניו את המצב הבעייתי הזה בעיניך- הוא יגיד לך "זה מי שאני, ככה אני מאמין". הבעיה היא יותר לטווח הארוך, כפי שציינת, זה ילך ויצטבר. לא ראיתי שציינת כמה זמן אתם יחד- יתכן ויש לזה משמעות, וככל שהקשר יתהדק הוא פחות יתנהג כך.

יש לך את האפשרות של להעלות את הדברים, בעדינות, ולהגיד לו שזה מפריע לך יש "פנקסנות" כזאת וזה דבר שמחריב את החופשיות, האמון והזרימה של הקשר בעינייך, פחות "גברי" אפילו.. ויש את האפשרות שתנסי להתמודד עם המצב הזה עוד קצת ולבדוק- האם ככל שהקשר מתהדק או נהיה רציני- הוא מתנהג אחרת?

קרן היקרה, ראשית - כיף לך שנסחפת ויש כל כך הרבה התלהבות ותשוקה, זה לא מובן מאליו ולא נכון לוותר על כך כה מהר.
מה שאפשר לעשות במקביל להנאה ממה שקורה ביניכם, זה לפתוח "ערוץ חושב" במוח שלך, ערוץ שלומד אותו ומנסה להכיר אותו בתור בן אדם ולבחון עד כמה את מעריכה אותו, אילו תכונות יש לו, עד כמה התקשורת שלכם זורמת, עד כמה את מרגישה חופשייה להיות את עצמך בנוכחותו.

העובדה שהוא לא ממלא את כל המשבצות מבחינה חיצונית ומבחינת הגינונים שלו, עלייך לבחון עד כמה זה מוריד לך. כאשר מתאהבים במישהו, עד מהרה כל הדברים שמפריעים בהתחלה מקבלים טוויסט חיוביי, ולקוחים אותם יותר בהומור...
כאשר מתאהבים במישהו הוא נעשה יותר ויותר יפה בעינינו.
אם זה לא יקרה לך, בידקי האם את באמת מאוהבת.

לגבי הדברים שמזכירים את האקס המיתולוגי, מאוד יתכן שאלו בדיוק הדברים שמשכו אותך אליו מלכתחילה בלי שהיית מודעת לכך, וזה לא מפתיע. כאשר אנחנו אוהבים מישהו הוא נכנס לנו "מתחת לווריד" אל תוך המון אסוציאציות ותחושות ומראות וקולות, ודמותו חוזרת ומוקפצת מולנו בגלל שכל כך אהבנו אותו.
אבל כתבת את הדבר הנכון. העובדה שיש ביניהם קווי דמיון לא אומרת שגם הוא יעשה לך בדיוק אותו דבר. אלא אם כן יש משהו באישיות שלך שמזמין התנהגות מסויימת אצל גברים, ואז בלי להיות מודעת לכך - את עושה משהו שהוא חלק ממך, והרבה גברים שביחסים איתך מגיבים דומה. למשל - ובלי קשר דווקא אלייך: אישה שוהיא רגשנית ופגיעה ונוטה לבכות הרבה, הרבה גברים לא יודעים איך להתנהג איתה בזמן הבכי והם תופסים מרחק ונעשים אדישים רק משום שאינם מרגישים שהם יכולים עלזור לה בשום דרך לצאת מן הבכי. ואז אישה כזאת מרגישה ש"כל הגברים הם אותו דבר", בזמן שבעצם התנהגות מסויימת שלה היא שמזמינה את התגובה הזאת אצל הגברים. (זו כמובן רק דוגמה שאינה קשורה אליך...)

דפי היקרה, לדעתי העובדה שבעלך לא שיתף אותך מלכתחילה על ארוחת הבוקר המיועדת, מעידה על כך שהנושא הזה הוא רגיש בין שניכם. הוא כנראה חזה מראש שאם הוא יביע את רצונו להיפגש איתה לארוחת בוקר את תגיבי בהתנגדות, ולא "תשחררי לו", אז הוא "קבע עובדות בשטח" ועשה זאת ע"י מחטף. זה כמובן לא תקין ולא ראוי.

מצד שני זהו איתות לזוגיות שלכם שיש נושאים שאתם לא מדברים עליהם, כנראה בגלל שכל אחד מכם צופה שזאת תהיה שיחה לא נעימה או אפילו קשה.
הנושא הזה של חיים פרטיים, לצד הדברים שעושים יחד, הוא כמעט תמיד נושא רגיש אצל בני זוג. וכאשר יש בהיסטוריה שלכם ריבים הקשורים לנושא הזה, אחת התוצאות האופייניות היא לעשות דברים בסתר, ולא לשתף.
מה שאמור להיות הוא (לדעתי, לפחות) שאת תעשי מאמץ לשחרר לו ולתת לו הרגשה שהוא יכול גם לעשות דברים רק בעצמו, ושהוא ישתף אותך בכוונות שלו וברצונות שלו, ויבטיח לך לא לעשות דברים שיפגעו בך.
על פי העיקרון הזה - כל אחד עושה כיברת דרך לקראת הצרכים של האחר. ברור שלא תמיד ניתן למצוא פתרון מיטיב. לפעמים הפערים גדולים מדי.
בכל מקרה, במקום להרגיש "אובדת עצות", קחי זאת לפתרון מעשי, של יזימת שיחה בדיוק על הנושא הזה, עד כמה יש לכם את החופש לעשות גם דברים בצורה אישית ולא בשניים. אגב, הנושא הזה יכול לקבל צורות שונות וערכים שונים ברבות השנים. יש זוגות שמתחילים מאוד צמודים ועושים הכל יחד, ועם השנים משחררים ונותנים חבל ארוך יותר. כל שינוי כזה בהסכמות הזוגיות יכול להתרחש או באופן גמיש ומשוחרר, או באופן נוקשה וכרוך במתחים וריבים.
אם לא תצליחו להגיע להסכמה או בכלל להצליח לשוחח על הנושא, אפשר להגיע לייעוץ זוגי ממוקד וקצר, שיאמן ויצייד אתכם ביכולת שיחה מסוג זה.