פורום גמילה מעישון, גמילה מאכילה רגשית - יש לך שאלה?

תודה לורנס על התגובה, הפורום נועד לסייע למעשנים להיגמל וכל דרך שמכבדת את האדם ומעניקה בידיו כלים אמיתיים להתמודדות ולהצלחה לחיות חיים משוחררים מהתלות בעישון, מבורכת. כל הכבוד שסייעת לחתניך אני בטוח שהם מעריכים זאת מאוד והרווח הוא של כל המשפחה. ברכות ובהצלחה.

אורה היקרה,
איני מכיר לגמרי את אופיה של הסדנה שאת משתתפת בה אבל הייתי מצפה שיהיו בה גם התמיכה והליווי שאת זקוקה להם בתהליך שהתחלת בו, לגבי קבוצות תמיכה אחרות באינטרנט איני מכיר כאלה שאני יכול להמליץ עליהם אבל אשמח לנסות ולסייע לך להצליח ולפתוח בדף חדש בחיים, כאן במסגרת הפורום ו/או בטלפון בזמנים שבהם אני מעניק תמיכה למעשנים שנמצאים במסגרת התוכנית שלי להפסקת עישון.

הסדנה היא של קו"ח וכוללת שמונה מפגשים שבהם משוחחים על תהליך הגמילה ועל נזקי העישון וכו'. החוסר קיים במשך השבוע שעובר בין פגישה לפגישה, וכמו כן בקבוצה עצמה יש זמן קצר מאוד לכל משתתף לדבר וזה לא נותן מענה לצורך בשיתוף.
אני מחפשת מקום שאפשר לחלוק בו באופן שוטף את התחושות והקשיים עם אנשים אחרים שנמצאים בשלבים שונים של גמילה בעצמם. אני מגלה שאפילו קריאה של שאלות ושיתוף ישן מלפני כמה שנים, של אנשים בשלבים מתקדמים יותר משלי, עוזר לי יותר מכל עידוד או חיזוק של מומחים, או עובדות יבשות על נזקים וגמילה.

כפי שאני מכירה את עצמי, לא אתקשר לאנשים, במיוחד לא לאדם זר, ברגע קשה (שיכול אגב לקרות דווקא באמצע הלילה...). אבל בהזדמנות זו אני מודה לך על הצעתך מקרב לב!

אני בטוחה שבכול רגע נתון יש הרבה אנשים שמתמודדים עם הגמילה, גם כאלה שמשתתפים בסדנאות. חבל שאין מקום ברשת שבו הם יכולים לכתוב ולשפוך את לבם ולקרוא אחרים שנמצאים במצב שלהם.

אם מישהו יגלה מקום כזה, או שייפתח בקרוב, אשמח לדעת על כך ולהשתתף. הכוונה לפורומים וקבוצות דיון אינטרנטיות.

שלום אורה ותודה על הכנות והפתיחות. אכן תמיכה בתהליך גמילה מעישון היא דבר חשוב ולשיתוף בין אנשים שנמצאים באותו המצב יש בהחלט עוצמה לסייע בהתמודדות.
לאור התייחסותך הראשונה החלטתי לפתוח היום באתר מכון שאיפה פורום תמיכה לאחר תקופה ארוכה שהתחבטתי בנושא. אני מקווה שהפורום יתפתח וייתן תשובה לאנשים שנמצאים במצבך והוא מיועד לכל המעשנים באשר הם ללא קשר לדרך הגמילה מעישון בה בחרו. למרות שהפורום נמצא בחיתוליו את מוזמנת כמובן לקחת בו חלק ולזכות בתמיכה ואולי גם לתמוך באחרים באותה עת דבר שמאוד מסייע ומחזק. בכל אופן תודה על ההתייחסות והמשך הצלחה.

אני נגמלתי דרך קופח - אחרי 32 שנים של 3 קופסאות ליום!!! אני לא מעשנת 10 חודשים - מאחלת לך הצלחה!!

שלום קיילה,
אני קורא את מה שאת מתארת ומבין לגמרי את הכאב והסבל שאת חשה נוכח "המאבק" בדחף והאנרגיה שאת משקיעה בניסיון למנוע בכל מחיר את הסיגריה הבאה ובזה בדיוק הבעיה ואני אנסה לעזור. ההגדרה שלך את הסיגריה כרעל היא מצויינת וזה שם אותך במקום טוב מאוד לקראת השחרור המיוחל מהדחף לעשן לתמיד. כדי שזה יקרה אני רוצה לחדד נקודה חשובה לך ולשאר המעשנים שאולי מתמודדים כעת בדיוק עם מצב דומה. טבעה של ההתמכרות לעישון הוא להקשות עליך להפרד ממנה וככל שתנסי להילחם בה היא תעצים את הקושי ותוביל אותך להמשך התמודדות עד "שאחת מכן תישבר". הבעיה שברוב המקרים הסיגריה מנצחת ואת נותרת עם רגשות שליליים על ההזדמנות שהוחמצה. המפתח להצלחה ולשינוי אמיתי הוא לאמן את עצמך ( את המחשבה בעיקר ) לחשוב מחשבות שתכליתן הוא לטפח את גופך ונפשך ולחשוב על הדרכים לעשות את הדברים הנחוצים לשם כך בפועל בחיי היומיום. המיקוד של תשומת הלב צריך להיות במציאת פתרונות והזדמנויות שיעשירו את חייך בתחומים החשובים לך וגם באלו הידועים כמשפיעים ישירים על תחושת האושר והיכולת לממש את הפוטנציאל. חשיבה מסוג חדש על הדרך לחזק את הזוגיות והאהבה, להגיע לחיבור עמוק עם משלח היד ועיסוק מתמיד בפעילות שתעצים את גופך הפיזי והנפשי, תוביל בסופו של דבר ( לעיתים בתוך שעות בודדות ) לניטרול הדחף ולהרגשה שבאמת הצלחת בשינוי. הלוואי והיה ניתן לפתור כל בעיית התמכרות רק במילים ובכל זאת יש למילים עוצמה וכוח לחולל גם שינוי שכזה ואני אומר זאת מניסיון אישי ומקצועי.
המלצתי לך היא לצאת למקום שישרה עליך הרגשה טובה ולהקדיש כמה דקות לעצמך להתבוננות פנימית על היכולות המדהימות שיש בך, על החוכמה שהביאה אותך למקום שבו את נמצאת עכשיו ולכל הדברים הטובים שעוטפים את חייך שעבורם כדאי להמשיך ולחיות את החיים במלואם. זה זמן טוב לחשוב גם על העתיד והשאיפות ולנסות להגדיר יעדים ומטרות שכדאי להשקיע עבורם. לסיכום, בעיניים שלי ההחלטה שאת צריכה לקבל אינה על הפסקת עישון אלא החלטה להחזיר את חייך למקום הטבעי שבו הם היו אמורים להיות בלי התלות והשיעבוד ולקבל באהבה את התהליך שאת חוווה כולל המחשבות המבלבלות אבל ממקום אחר, של עוצמה ונחישות והבנה פנימית עמוקה שקיבלת החלטה אמיצה ונכונה שעתידה לקרב אותך יותר מכל דבר אחר לחיות את החיים שאת חולמת עליהם. שיהיה בהצלחה זכרי שאת זו ששולטת מהיום בחיים ולא אף יצרן או משווק סיגריות שמציע לך "מקלות של רעל" ( לא במרכאות...) בדמותן של "משענת קנה רצוץ" שאין בה אפילו לא דבר טוב אחד. בהצלחה, משה

את התגובה שלך קראתי היום, אחרי ששוב נתקפתי דחף, ורגע אחד לפני שאני נכנעת, אבל המילים הטובות והמעודדות שלך, ובעיקר הכנות שלהן, והנחישות שאתה מזרים בי דרכן, הצליחו למנוע ממני את הכניעה לפיתוי. הפוסט הזה שמור איתי, וכנראה שאקרא בו עוד אי אילו פעמים עד שיופנם במלואו והמטרה תוגשם. המילים שלך עוצמתיות, והן עושות שינוי ממשי בעולם. המון תודה לך! אגב, אתמול פתרתי את הבעיה דרך צעידה ממושכת באוויר הצח (הזדמנות מצויינת למלא את הריאות בטוב נקי ומאושר ולא בזיהום חולני ומעושן). אלפי תודות לך.

תמיד שמח לעזור ברצון ומקרב לב...תודה לך.

כל הכבוד!!! ויישר כח!!!
זו דוגמא נפלאה להשפעה שיש להלך הרוח על הגוף הפיזי וההרגשה והוכחה שההתמכרות היא רגשית ולא פזיולוגית, אין דבר כזה "גוף שזקוק לעישון...". ניצחת את הקושי הרגשי ואתה מרגיש "בחוץ" וזה נהדר. בכל זאת הנה טיפ קטן אבל חשוב!
אחד ממאפייני ההתמכרות אלו מחשבות מוטעות ואשליות. כמעשן המחשבות "תומכות" בעישון בכל דרך בכל מיני תירוצים והסברים שיש בכל זאת משהו טוב בעישון ולכן אולי לא כדאי למהר ולוותר עליו ולאחר הפסקת עישון קיימת אפשרות שיצוצו שוב מחשבות מוטעות אבל הפעם ממקום אחר וכדאי לדעת שאם וכאשר יהיו כאלה כיצד להתמודד. המחשבות האפשריות לאחר הפסקת עישון יכולות להקל ראש בהתנסות בודדת כאילו שעכשיו לאחר הגמילה אתה חזק מספיק כדי לאפשר לעצמך לעשן רק עוד סיגריה אחת, אבל אין דבר כזה סיגריה אחת!

זה הזמן להביט קדימה על החיים וכמו שציינת לנצל את הזמן, האנרגיה, האומץ והתבונה שעמדו מאחורי ההחלטה שלך להוציא את העישון מהחיים ולהפנותם לעבר יעדים חדשים ובעלי ערך שיקדמו אותך לחיות חיים של הגשמה עצמית.

שיהיה בהצלחה כולנו גאים בך.

כאחד שחווה את אותה הרגשה שיש לך בימים אלו - אופוריה ואושר עילאי על השחרור מהסיגריה, לצערי נפלתי למלכודת. אחרי כחצי שנה ללא עישון, לקחתי "אחת קטנה". זה היה בחתונה של חבר קרוב בה כולם שתו ועישנו והיו מסטולים לגמרי. כאחד מהחברה' לא עצרתי בעצמי והשתתפתי בחגיגה.
מה שהתחיל מ"אחת קטנה" הפך ל"לא נורא סיגריה ביום" ולאט לאט חזרתי לעשן כמו קטר. היום אני שוב מנסה להגמל בעזרת הספר, אבל האפקט לא דומה כמו בפעם הראשונה.
אז זיכרי - גם בזמן שאת מרגישה גדולה וחזקה כי את לא מעשנת וזה קל לך, אין לעשן שוב אי-פעם! גם לא שכטה אחת, גם לא חצי שאיפה.

אבל זה לא מה שחשוב.
עבר חודש מאז. לפעמים קשה יותר והרצון לסיגריה חזק מאודדדדד, אבל לרוב זה עובר על מי מנוחות.

לפני שבועיים התחלתי גם לרוץ! נראה לי שמצאתי התמכרות חדשה...

בכל אופן, בהצלחה לכל מי שמתכוון להפסיק בעתיד, שהפסיק היום, ושכבר הפסיק לפני זמן.

כוח רצון הוא תחליף הניקוטין היעיל ביותר.

איזה כיף זה!!!
ואני מעדיף להיות מכור לריצה מאשר לסיגריה...

ואם תתאמן, לאט לאט תרוץ יותר ויותר והמהירויות גם יגדלו.
תרוץ אבל על פי תוכנית אימונים מסודרת, כי קל מאד להיפצע.

שלום שירלי,
הנזק של עישון פאסיבי דומה לנזק שבעישון ויש אשר טוענים שהוא גדול אף יותר ובאופן כללי כדאי להימנע ככל שניתן ממצב בו הנך חשופה באופן קבוע למעשן. במקרה שאת מתארת באפשרותך לבצע מספר פעולות שיכולות לצמצם את החשיפה שלך לעישון ואולי גם לגרום לשכנך למשרד לשקול גמילה. ברמה המידית בהנחה שהקיר המפריד הוא מלא ולא סוג של מחיצה( כי אז המצב חמור יותר ) כדאי להשאיר חלון פתוח כמה שניתן גם אצלך וגם אצלו במיוחד בכל עת שהו מעשן. עליך להבין שאדם מעשן הוא מכור ואחד ממאפייני ההתמכרות זו הדחקה ואי רצון להתמודד עם השינוי שגמילה מעישון מצריכה ( למרות שרק טוב יכול לצאת מזה..)יחד עם זאת רוב המעשנים רוצים להיגמל מהעישון ומבינים שהנזק שהוא גורם להם גדול מהתועלת אבל הפחד מכך שחייהם יהיו סבל לאחר מכן מרתיע אותם והם חיים את הקונפליקט הפנימי הזה במשך שנים. הגישה שלי לכל נושא העישון ( מניסיון אישי ומקצועי ) קובעת שהקושי העיקרי של מעשנים הוא במימד הרגשי ושם צריך לקרות שינוי. העצה המעשית הטובה ביותר שאני יכול לתת לך בשלב הזה מכיוון שחסר לי מידע, היא למצוא הזדמנות לשיחה אישית ונעימה עם שכנך המעשן ולנסות להבין היכן "עומד העישון בחייו", האם ניסה להיגמל, אולי נמצא בתהליך ואולי הוא לא שוקל זאת בכלל, כדאי שהנושא המרכזי בשיחה לא יהיה עישון ולא יהיה לחץ מצידך עליו. עם המידע החדש תוכלי לחזור אלי את את מעוניינת באופן אישי או באמצעות הפורום ואנסה לתת לך כמה "טיפים" עוצמתיים שיתכן ויגרמו לו לחשוב ברצינות על שינוי.

שלום רומי,
קודם כל הרשי לי לברך אותך ולעודד אותך בדרכך החדשה כלא מעשנת. ככלל כל חשיפה לעישון אינה מועילה בדיוק כשם שחשיפה למזהמים אחרים אינה רצויה.

כאשר מפסיקים לעשן "מהמקום הנכון" הגוף לומד להסתגל מהר מאוד למצב החדש ובאמת תחושת האי נוחות והסלידה מהעישון היא אחד הסימנים לכך שנפשך וגופך עלו על דרך המלך והם בכיוון הנכון. המלצתי לך היא לנסות ולצמצם את החשיפה לעישון לפחות לשובועיים הקרובים באופן מודע אבל לא לעשות זאת באופן מופגן וקיצוני. אין צורך לוותר על מפגשים חברתיים חשובים ולא להביע התנגדות בכל פעם שאת בסביבה של מעשנים פשוט לתת לשינוי ולתהליך לקרות באופן טבעי והזמן יפעל לטובתך.

אני מתכוון לכך שאין צורך "לברוח" מכל מה שקשור בעישון וגם לא לספור את הימים שעברו מאז שהחלטת לא לעשן יותר, זה אולי נחמד ומעודד אבל לא באמת מועיל. המשיכי בחייך וראי את ההזדמנויות החדשות שנפתחו בפניך להשקיע זמן, אנרגיה ומשאבים ( גם הכספיים ) לדברים שיגרמו לך את מידת האושר הגדולה ביותר. ככל שתמעיטי לחשוב על העישון מכל זוית אפשרית ותמשיכי במגמה של טיפוח עצמי במודע או שלא במודע תהיי פחות חשופה לעישון של אחרים ותמנעי מעצמך את הנזק שגם הוא גורם.


יישר כח ובהצלחה,

שוני היקר,
אני שמח ומאושר בשבילך שעלית על דרך המלך עם מעט כלים שיכולתי להעניק לך בשיחה לגישה חדשה לחיים. תמשיך לטפח את עצמך ולהתחבר לטוב, זכור שוב ושוב שאין שום דבר טוב בעישון ואף פעם לא היה, הוא היה ונותר רעל שמזוהה רק עם הפסד בכל מובן אפשרי. בכל זאת, שנים של הרגל ותלות צריכים להשתנות והתפקיד שלך כרגע הוא לסייע לזה לקרות, עם מחשבות חדשות ומעודדות ומיקוד בדברים שהיית רוצה להשיג ולא "במאבק" או "מלחמה" בדחף.

אני מודה לך על ההזדמנות שנתת לי לעזור לך
ומאחל לך המשך חיים מופלאים, מגיע לך.

שלום שוני,
הדחף לעשן יאבד את אחיזתו וירפה ממך ככל שתתמקד בדברים שהיית רוצה להגשים בחיים ותחשוב על עצמך וגופך כמקדש טהור שזקוק לעזרתך כדי שיוכל להחזיר לך שוב את הביטחון בו ואת האמון שהוא יכול להיות שוב בשיא היכולת. ההתמכרות לעישון קשה מנשוא כאשר היא הופכת למרכז החיים וזה קורה במודע או שלא במודע בהשקעה בלתי פוסקת של זמן, אנרגיה ומשאבים עד הפגיעה המוחשית בבריאות, אבל עשית צעד ועברת אירוע שגרם לך לחשוב אחרת על החיים ואפשר לומר ללא מרכאות שקיבלת את החיים במתנה. אני מציע לך למצוא מסגרת תומכת ומתאימה שתאפשר לך לפרוק מתחים, אם תרצה תוכל להתקשר אלי ואוכל להמליץ לך על כמה דרכים יעילות. בנוסף, בכל פעם שעולה הדחף לעשן חשוב על כך שביכולתך כן לשלוט בו ולנטרל אותו באמצעות מחשבות חיוביות ומעודדות ומיקוד תשומת הלב ברווחים הצפויים לך. רק טוב יכול להיות לאחר הפסקת עישון וצריך קצת סבלנות אבל זה קורה וככל שהדקות חולפות, השעות והימים, העישון הופך לאט לאט לפחות ופחות מטריד עד שהדחף נעלם לגמרי. מניסיוני אני יודע שקיים קשר הדוק בין המחשבות שאנו חושבים לאיך שהגוף מרגיש וכדי להרגיש טוב אנו חייבים לאמן את עצמינו לחשוב במושגים פחות מלחיצים מאלו שהסביבה שלנו מייצרת ולהתחבר לאנרגיה חיובית וטובה משוחרר מציפיות ומרגשות אשמה.

נסה להימנע ממסרים מעוררי מתח ( חדשות בעיקר ואנשים שרואים רק את הקושי בחיים) מצא מישהו קרוב שיכול לעודד אותך ולתמוך בך עד שתרגיש שהקושי מאחוריך. בכל פעם שיעלה במוחך הנושא או הקושי תן לו פירוש מעצים כמו זה למשל: " הקושי שאני חש נובע מהשינוי החיובי שהתחלתי בו ואני סומך על עצמי שאהיה בסדר" , העישון אף פעם לא היה באמת חלק מחיי ואינו נחוץ ולכן כל מה שאני צריך זה להתמקד בדברים שאני רוצה להשיג, באושר שאני רוצה לחוש ובזה של האנשים שיקרים לי ושאני חשוב להם.

קיבלת הזדמנות לחיות חיים חדשים מופלאים ומשוחררים מהתלות והשיעבוד, זכית להיות בין אלה שיכולים באמת לחיות את החיים במלואם בבריאות הולך ומשתפרת, ברווחה כלכלית יותר מאי פעם ויכולת אמיתית לקבל החלטות טובות בכל תחום חיים שתרצה להוביל אותו לשיאים חדשים.

יישר כח, אתה בדרך הנכונה. ואל תהסס להמשיך ולנצל את הפורום כדי לקבל את התמיכה לה אתה זקוק.

בהצלחה.

תומר שלום,

הכניסה לפורום היא צעד ראשון בהכרה בכדאי להפסיק לעשן.
מניסיוני הקושי הגדול ביותר בהפסקת עישון אינה קשורה לכמות הסיגריות שעישנת ומשך הזמן, אלא לפחד!
הפחד שהחיים בלי סיגריות לא יהיו מהנים
הפחד שההפסקה תהיה קשה ושתצטרך לסבול במשך תקופה ארוכה
והפחד שגם אם לא תעשן עדיין תמשיך לרצות.

הפחד נובע ברובו גם מחוסר ידיעה, הרי אתה לא מכיר שום דבר אחר, במשך 40 שנה הסיגריה תמיד היתה שם בטוב וברע ולכן קשה לדמיין את החיים בלי זה.
המצב דומה למצבו של אסיר שבילה שנים בכלא והגיע זמנו לצאת, גם אם הוא יודע שבחוץ יהיה לו יותר טוב והוא יהיה חופשי, הוא עדיין חושש לצאת - כמו בסרט "חומות של תקווה".

ברוב המקרים אם הגמילה נעשית כמו שצריך אז - לא קורה כלום, הכל בסדר, יש מיליוני מעשנים לשעבר כמוך שגם חששו אבל הם הפסיקו ואפילו גילו שהחיים בלי סיגריות לא רק בריאים יותר אלא גם יותר מהנים. אני יודע קשה להאמין אבל עובדתית זה כך.

אני מציע לך להעזר במסגרת מקצועית בשביל להפוך את ההפסקה ליעילה קלה ותמידית, זה הרבה יותר קל ואפקטיבי מאשר להפסיק לבד, בתור צעד נוסף תוכל לחקור ולבדוק איזה פתרונות קיימים היום בשוק ולראות למה אתה מתחבר.

אל תוותר על המומנטום ואל תתן לו להעלם, אחרי הכל הצעד הזה יכול להציל את חיייך!

בהצלחה

שוני שלום
שמח לשמוע שהפסקת לעשן לעיתים אירוע טראומטי כמו התקף לב גורם לאנשים לזרוק את הסיגריות, הכי חשוב שיצאת בשלום, יש מקרים שבהם זה מאוחר מדי.

להתמכרות לסיגריות יש שני צדדים:
1. ההתמכרות לניקוטין - התמכרות פיזית שעוברת תוך כמה ימים
2. ההתמכרות הנפשית שקשורה לרצון לעשן ולהרגלים - מהתמכרות זו ניתן להשתחרר בין רגע אם עושים זאת בדרך הנכונה או להשאר איתה שנים.
המקור העיקרי של התלות הנפשית נובעת מהתפיסה שלנו של העישון כדבר בעל ערך כלשהו ולכן ההפסקה נתפסת כוויתור על הנאה למען הבריאות.
צרה היריעה מלהסביר ממה נובעת התפיסה, הלכה למעשה בחוויה הסובייקטיבית של כל מעשו צרובות אלפי חוויות של עישון ברגעים מהנים ומרגיעים.
האמת היא שהדבר היחיד שסיגריה מרגיעה היא את תסמיני הגמילה של הסיגריה הקודמת.
עם זאת כל עוד תרגיש שאתה "מוותר" ההפסקה תהיה קשה.
כדי להשתחרר מתחושת צריך לשנות את התפיסה לגבי סיגריות, אני חושב שצפייה בסרט או קריאה של הספר של אלן קאר יכולים מאוד לעזור לך, יותר מכל תשובה שאתן לך בפורום. יש דברים מורכבים יותר שלוקחים יותר מכמה דקות, מה שהצעתי יכול מאוד לעזור.
בנוסף חשוב שתקבל את עצמך כלא מעשן ולא תתן מקום לספק, גם אם יהיו רגעים שבהם יבוא לך, הם יעברו ומצבך רק ילך וישתפר.
ברגעים של חשק אני ממליץ על הדברים הבאים:
א. להסתכל על השעון ולעזוב את העניין ל 10 דקות, זה בד"כ עובר
ב. לשאול את עצמך האם היית רוצה ברגע זה לחזור לעשן שתיים וחצי קופסאות ביום (ולא רק סיגריה אחת)
ג. לשאול את עצמך מה הפריע לך בתקופה שעישנת - ככל שעובר זמן שוכחים את כל אותם דברים כמו: ריח, שעבוד, עייפות וכיו"ב

בנוסף תתחיל לבדוק מה הרווחת מההפסקה איפה חצי הכוס המלאה? לדעתי כל הכוס מלאה אבל רק אם תשנה את תפיסתך תראה זאת גם :)

בהצלחה ואל תוותר

ליאורה שלום,

מזל טוב על ההפסקה, עשית צעד גדול שעתיד להשפיע בצורה מדהימה על איכות ואריכות חייך.
ב 3-4 ימים הראשונים אחרי ההפסקה יכול להופיע מדי פעם החשק לסיגריה - אלו תופעות הגמילה, זה כמו חום ועובר תוך כמה ימים. תוך זמן קצר תסתכלי לאחור וזה ייראה לך שולי, בטח ליד הרווחים הגדולים שתקבלי מחיים חדשים בריאים יותר וחופשיים משעבוד.

חשוב שלא תחליפי את הסיגריות בשום דבר אחר.

מלבד זאת המפתח החשוב ביותר להפסקה קלה ותמידית הוא לא להטיל ספק בהחלטתך, לא לשקול אותה מחדש או לתת אפשרות ל"רק סיגריה אחת" קבלי את עצמך כלא מעשנת מעכשיו ותראי שכל יום יראה יותר טוב מהיום הקודם.

בנוסף בהקשר של הספר חשוב שלא תרגישי שאת מוותרת על משהו - אם יהיו לך ספקות בעניין זכרי שהסיבה היחידה שעישנת במשך כל אותם שנים היא בגלל שנפלת למלכודת מתוחכמת שמטרתה לייצר אצלך תלות.

זכרי אנשים לא מעשנים בגלל הנאה או רוגע אלא רק במטרה להקל על תופעות הגמילה של הסיגריה הקודמת.

אם יש שאלות נוספות אל תהססי ליצור קשר
בהצלחה

שלום שרית,
קודם כל ברכות על ההישג שמבטא שינוי ביחסך לגוף ולחיים בכלל אחרי תקופה כה ארוכה של תלות בעישון. התופעה שאת מתארת ידועה ומוכרת אם וללא קשר לעישון ולכן ההתייחסות אליה צריכה להיות מ"המקום החדש" שבו את נמצאת. כמובן שלאחר הפסקת עישון הנפש והגוף חוזרים לאיזון מחודש ובתהליך הזה בהחלט יכולים להיות שינוים כאלה ואחרים בדומה לזה שאת מתארת אבל נקודת המוצא והחשיבה צריכים להיות כאלה שמחזקים את ההחלטה לבחור בחיים ללא עישון במקביל לחיזוק הקשר הפנימי עם הגוף והצורך להמשיך ולעסוק בטיפוחו כמו גם בטיפוח שטחי החיים שההצלחה בהם תשב לך את מידת האושר הגדולה ביותר.

באופן כללי תופעות כאלה ואחרות אם ישנן לאחר הפסקת עישון אמורות לחלוף בתוך מספר שבועות ועד חודש חודש וחצי ימים ובמידה ועדיין קיימים שינויים בתגובת הגוף שאינם טבעיים ומן הסתם מציקים לך ופוגעים באיכות החיים, מומלץ ורצוי לאבחן ולבדוק כיצד לטפל בהם ביחד עם גורם מוסמך מקצועי.

מניסיוני אני יודע שתופעות שקשורות לשינויים בתהליך העיכול או כאלה הקשורים להרגלי האכילה יכולים לבוא על פתרונן בהתאמה טובה יותר של התפריט היומי ולצורך כך כדאי להיפגש/להתייעץ עם תזונאי/ת.

האמת שחלף כחודש מאז שהפסקתי ואין לי כל כוונה להתפתות... אבל מצד שני, אין הטבה בנושא... הגברתי את צריכת המים ומקווה שזה יתאזן.בכל אופו תודה רבה על התשובה.

ברצון. שתיה מרובה של עד 10-12 כוסות ביום היא בהחלט דבר טוב ומומלץ. אני משוכנע שבסופו של דבר וככל שתמשיכי לטפח את גופך, בפעילות גופנית, תזונה מאוזנת ובריאה ושמחת חיים הגוף ישוב לאיזון ותרגישי הרבה יותר טוב עם השינוי. בהצלחה רבה.

מנסיוני, כם ובלי קשר להפסקת עישון, הפתרון הוא שזיפים.
תקני שזיפים בסירופ, תאכלי כל לילה לפני השינה או בבוקר מוקדם שני שזיפים, תשתי קצת מהמיץ שלהם, ותרגישי שיפור תוך יום !!!
עוזר לי כעת - לאחר שהפסקתי לעשן, וגם בעבר במקרים אחרים.

חיים שלום,

מניסיוני צמצום אינו אפקטיבי ואינו מחזיק מעמד לאורך זמן, הדרך הנכונה להפסיק היא בבת אחת ועדיף במסגרת כלשהי.
צמצום רק מקשה על ההפסקה כי כל סיגריה הופכת להיות יקרה במיוחד אחרי שחיכית לה זמן רב, כשמעשנים פחות גם סובלים במהלך היום מתופעות הגמילה אבל מצד שני הם לא נעלמות כי אתה עדיין במעגל ההתמכרות, בנוסף אם חלק מהבעיה היא התמכרות לניקוטין אז הדרך להתנקות מניקוטין הוא להפסיק את השימוש בו לגמרי.
האם ניסית לצמצם בעבר? אם כן כמה זמן זה החזיק מעמד? האם זה שחרר אותך מהרצון לעשן?
בהצלחה

אם אתה מוריד באופן הדרגתי, גם תסבול את יסורי הגמילה, וגם תסבול מנזקי העישון.
אני הפסקתי במכה אחת...אחרי 24 שנות עישון כבד של 2 קופסאות ביום, ואין דבר שאני מברך עליו יותר. אני מרגיש שקיבלתי את החיים שלי ואת איכות החיים שלי בחזרה.

זה כמו להיכנס למים בחוף באילת. מצד אחד קר מאד ולא רוצים להיכנס למיים. אז מחכים, ולא ניכנסים, רק מרטיבים את כפות הרגליים. מצד שני, אחרי שניכנסים מאד כיף ולא מבינים למה חיכינו כל כך הרבה זמן עד שניכנסנו. ככה זה גם עם הפסקת העישון.

חיים שלום, גם אני חושב שהפסקת עישון מוחלטת היא הדרך הנכונה להשתחרר מהתלות בעישון ובכל זאת יתכן שצמצום הדרגתי יעניק לך תחושת בטחון ויחזק בך את האמון כי ביכולתך להמשיך בשגרת חייך גם ללא "המעט" שהנך מעשן לאחר הפחתה בכמות. אינני דוגל בצמצום הדרגתי כאקט שאמור להוביל לגמילה אלא אם הוא תוצאה של שינוי תפיסתי ולא של "מאבק". השינוי שאני מדבר עליו קשור בהחלטה לטפח את הנפש והגוף ולהעניק להם את כל מה שהם זקוקים לו כדי שיהיו בשיא יכולתם ולא בהחלטה להפסיק לעשן שרק מעוררת מתח וחשש. כאשר מתרגלים חשיבה חדשה שתכליתה הוא עיסוק ומיקוד בדברים שהיית רוצה להשיג לאחר שהעישון הפסיק להיות מטרד, עם קבלה מלאה עם מי ומה שאתה ובלי רגש אשמה על כל השנים שלא הצלחת בכך, הדחף לעשן ילך ויאבד את אחיזתו וכך גם הפחד אם היה מכך שהחיים יהיו פחות טובים ללא העישון. מניסיוני בהחלט ישנם מקרים שמעשנים זקוקים "לסימן" מעודד שיעיד על כך שהגוף אינו באמת זקוק לסיגריות ויכול להמשיך לתפקד בלעדיו והפחתה בכמות יכולה להיות הסימן הזה. בכל אופן גישתי לגמילה מעישון קובעת שכדי שההצלחה תחזיק מעמד כדאי להעשיר את החיים בתוכן חדש, להציב יעדים ומטרות להמשך הצלחה בתחומי החיים החשובים כדרך חיים.
מקווה שהוספתי לך מידע שיסייע לך. בהצלחה.

נתת לי תקווה ותשובה מאוד מפורטת ואני מודה לך ויתר האנשים כאן.
אני ארד מהרעיון הזה. שוב תודה אני אופטימי אכשיו

אני שמח מאוד לשמוע, תמיד שמור על אופטימיות וזכור שאינך אשם בדבר כי הרי לא בחרת באמת בהרגל שתאלץ לשלם עבורו מחיר כה כבד במשך זמן רב מאוד ולכן הגישה היא שחשובה והיא גם זו שתוביל אותך אני בטוח לרגע הנכון שבו התלות תפסק אחת ולתמיד. בהצלחה

על כך שאתה מקדיש מזמנך להפסקת עישון!

למיטב ידיעתי סיגריה אלקטרונית אינה אפקטיבית בפתרון בעיית העישון.
מעבר לעובדה שהיא מזיקה (ה FDA מזהיר מפני שימוש במוצר זה) היא גם מחזקת את ההתמכרות ולא פותרת את התלות הנפשית.
מתי לאחרונה ראית מישהו ברחוב עם סיגריה אלקטרונית?