פורום יחסים, זוגיות ונישואין - יש לך שאלה?

לשבת ולהסביר לה שוב מה החשיבות של זה בעיניך, עליך להבהיר לה שזהו רק צ'ק פיקדון, ולא יפרע בקרוב (?) . כמובן שזהו גם הכסף שלה וזוהי גם החלטה שלה, אבל חשוב שתסביר לה מה אתה מרגיש וכמה זה לא נעים לך.

כמה דברים חשובים:

אולי היא חוששת שלא יהיה לזה סוף כיוון שיודעת מה המצב הכלכלי..?

אולי כדאי שגם אתה עצמך תקבע לאמא שלך את הגבול- כמה אתה מסוגל לתת.

אולי אם תציבו את הגבול, אתה ואשתך, ייתכן ואז יהיה לה יותר קל.

כך או כך- אתם זוג צעיר, לא בטוח שגם לכם יש יותר מדי להציע, אולי כדאי שתציע כתחליף לכסף- עזרה מסוג אחר, כמו הכנת אוכל, ניקיון, סכום סמלי בחודש או עזרה חשובה אחרת לאמך . מאוד יכול להיות שאשתך כן תיתן יד לזה. ומצד שני- אמא שלך תבין ותעריך אתכם על הנתינה המקסימלית שמתאפשרת לכם.

בהצלחה.

ממה שאת כותבת עולה תמונה שאת די מיואשת ומתוסכלת מהקשר. לא בטוחה שזאת התאהבות ולא בטוחה שכך צריך להראות קשר בריא. את בת 24, אזיי, איתו מגיל 20. כנראה שאז נורא התאים לך, והיום, משהתבגרת וגדלת קצת, אולי זה לא. אולי בא לך לחוות עוד.

הייתי מציעה לך שתי אפשרויות- לחשוב טוב ובמידה ונראה לך שמשהו פשוט נעלם אבל אפשר להשיגו מחדש (תיזכרי בהתחלה שלכם- האם היתה מרגשת, למה את רצית אותו)- לכי את או שניכם לייעוץ ובררו מה יש לעבוד. בהרבה פעמים אפשר להיות מודעים יותר למה שקורה בקשר ולנסות לעבוד. זה תלוי ברצון של שניכם.

אם חשבת טוב, והגעת למסקנה שמאז ומעולם לא היית בטוחה, ותמיד זה היה "לא לפה ולא לשם"- לדעתי אין לך מה למרוח את הקשר, ולא את הבחור, ולמצוא אהבה מרעננת שתחזיק זמן ותרגישי טוב בה ולא הפכפכה. את ממש צעירה, ויש עוד מלא מלא מגוון ומבחר בחוץ. בהצלחה.

היי מירית, המצב בו הוא לא מוצא עבודה הינו מלחיץ ובעייתי עבורו, יותר מאשר עבורך. הכרתי פעם בחור מקסים שבגלל הבעיות הכלכליות שלו לא יצא עם בחורות כי הרגיש נורא עם זה שהוא לא יכול לשלם עבור הבילויים. זו דילמה לא קלה, כי את מוסיפה ואומרת שהוא קצת אדיש בקשר למציאת עבודה. אם הוא ממש אדיש - זו באמת בעייה, כי במצב הכלכלי היום אתה צריך להיות מאוד נלהב ומלא מוטיבציה למצוא ולהשקיע בעבודה כי יש תחרות על כל משרה. אבל אולי זו מסכה שהוא מרגיש צורך לשים על עצמו כדי לא להיראות נואש? אולי זה כן מלחיץ אותו אבל הוא רוצה להיראות לא לחוץ?
לגבי בילויים משותפים - אם לך יש כסף עכשו - אולי תציעי שבינתיים את תשלמי. השאלה הגדולה היא עד כמה את אוהבת אותו. כי אם את ממש אוהבת אותו - אני מניחה שתרצי להישאר איתו גם כאשר המצב אינו מזהיר.

את צעירה וכל החיים לפניך. כבחורה שמשקיעה בלימודים וקריירה מן הסתם תהיה לך חשובה בעתיד רצוי שתצרי קשרים עם גברים ברמה שלך ולא פחות ממך.
חלק מזוגיות טובה הוא כבוד הדדי והערכה . לעולם לא תוכלי להעריך בן זוג ברמה נמוכה ממך שכלית ורגשית וגם הישגית. נכון שכולם אומרים שהכי חשוב הרגש אבל זה לא כך. הכסף הוא אמצעי חשוב ביותר ומשפיע על הזוגיות ועל המשפחה. בנוסף בגילך הייתי ממליצה לך להינות מן החיים לבלות להכיר אנשים לפתוח עיניים. ישנם דברים שלא תוכלי לעשות אחרי חתונה אלא רק עכשיו בתקופת רווקות. חוויות שלא יחזרו על עצמן. הגבר של חייך אותו תבחרי בגיל בוגר יותר לעולם לא יהיה אותו גבר שבחרת בגיל הזה ולכן עדיף לחכות עם זה עד לבשלות גם אם נדמה לך שאת בשלה.
דברים מתבהרים יותר אחרי חוויות שאת חווה וניסיון חיים. הרצונות שלך השאיפות שלך הראייה לך תשתנה מקצה לקצה. זה טבעי וזה חלק מההתפתחות שלנו כבני אדם.
קחי הכל באיזי ולעולם אל תתפשרי על איכות הגבר שלצידך.

יעל היקרה, תודה על מכתבך המאלף, אני בטוחה שרבות מזדהות (ואולי גם רבים, שיסלחו לי...) עם מה שאת מתארת. ראשית אאחל לך החלמה מהירה וקלה. שנית, אכן יש טיפוסים שזה לא התחום החזק שלהם - טיפול ותמיכה - פיזית ו/או רגשית. יתכן שיש להם תכונות אחרות מצויינות, ועלייך לעשות את השיקלול.
לגבי המושג דרישות: אין לך מושג כמה אני מתנגדת לדרישות בין בני זוג!!!
דרישה ישר מקפיצה פיוז של התנגדות ומרדנות, וכאשר בכל זאת מבצעים אותה אז למי שמקבל יש את ההרגשה שעשו בשבילו מתוך כניעה, ריצוי, ולא מאהבה.
לכן אני בעד לעבור ל"מוד" של ב ק ש ו ת ול א ד ר י ש ו ת. בקשה משמעותה לאפשר את החופש
(האמיתי - דיר באלאק!!!) לבן הזוג להגיד כן או לא לפי בחירתו. כי אז ה"כן" הוא מתוק מדבש...הוא בא ממקום של בחירה לעשולת משהו למעני מתוך אהבה ורצון לעשות אותי מאושרת. ואם אמרו לי "לא" - זה בגלל שממש לא התאים לו עכשו או בכלל. הגישה הזאת מאפשרת גם לדעת טוב יותר עם מי יש לך עסק. יחד עם זה - נא להרבות בבקשות ברורות, ספציפיות, כדי שהוא לא יצטרך לנחש. הביאי בחשבון שכמו שאת מצפה שיעשו בשבילך מה שאת נוהגת לעשות בשביל אחרים - אולי עבורו כאשר הוא חולה הוא הכי מעדיף שיעזבו אותו בשקט??? ומתוך התחשבות הוא עושה זאת למענך כי אין לו מושג שאת הפוכה???
הבריאי מהר, וכתבי לנו מה דעתך...

אני אבדוק את העניין

כששאלתי אותו אם יש מצב שנחזור ושיחשוב על זה הוא אמר שלא אמרתי לו למה אז הוא אמר כי זה לא זה וגם כי החברים שלי לא יאמינו אם אני אחזור אליך.

שיר היקרה, אני מציעה לך להרפות מן הקשר הזה, ולהיות קצת עצמאית. שניכם מאוד צעירים, וחשוב ללמוד לסיים יחסים. רק ממרחק אמיתי - תוכלי לדעת אחרי הפסקה רצינית יותר - האם הוא חשוב לך ואת אוהבת אותו - וגם הוא יוכל לבחון זאת ממרחק. יש זוגות שנפרדים וחוזרים לאחר זמן - כי החיבור שלהם חזק, והאהבה מתגברת. לא תוכלי לדעת זאת אלא אם תיפרדו באמת.

האם זה הגיוני שהוא נפרד ומתנהג בחוזק נפשי ולא מדבר איתי בכלל?רק שלום שלום.. ממש לא מתייחס? מניין הכוחות האלו?

זיו היקרה, צר לי על מה שאת עוברת. מאוד ברור שהבעייה טמונה בחוסר הבטחון שלך מול עצמך. הקנאה הזאת היא הורסת וכובלת עבורו והיחסים שלכם לא יאריכו ימים, לעניות דעתי. חשוב מאוד שכמו שאת כבר די מודעת לבעייתיות שהיא אצלך ולא אצלו - שאת תעשי את הצעד ותתחילי טיפול אישי מסוג כלשהו. אולי כדאי שזה יהיה משהו המחבר גוף ונפש, כי אחד המקומות עליהם את צריכה לעבוד לגביהם הוא הגוף שלך - להיות שלמה איתו ולקבל את מה שיש ואת מה שאין. אפשרו אחרת היא להירשם לריקודי בטן או סלסה, כדי להתחבר יותר עם הנשיות שלך. ככל שתרגישי יותר טוב עם הגוף שלך - יש סיכוי שהקנאה תקטן.

שלום זיו!

קראתי את מה שכתבת ואני מרגיש בצורה זהה כלפי חברה שלי,
אני מתעניין איך התקדם התהליך והאם את בטיפול כלשהו שעזר לך שכן גם אני מחפש
טיפול כזה שיוכל לעזור לי.

תודה

אכן התחלתי טיפול אצל פסיכולוגית. במטרה להבין מה קורה לי ולנסות למצוא דרכים להתמודד.

אני מתכוונת גם לגשת לטיפול בדמיון מודרך במידה ולא אקבל מענה בטיפול הפסיכולוגי.

ברור שלא אשקוט עד שאמצא את הדרך המתאימה.

שיהיה לנו בהצלחה!

יוסי היקר, הבעיות שאתם נתקלים בהן מאוד אופייניות לשנה הראשונה של הנישואין, כאשר אתם מגלים בעצם את הפרצוף האמיתי של בן / בת הזוג. אם היא ממש לא מוכנה ללכת לייעוץ זוגי - ואינכם מצליחים לפתור את הבעיות בעצמכם כמו שזה נראה - אז אולי באמת עדיף להתגרש...אינני רואה מוצא אחר.

אמא מודאגת, צר לי על מה שאת עוברת. הוא כנראה התרגל לכך שאת נושאת בכל הנטל עם הילדה, וארגן לעצמו את החיים לפי הנוחיות שלו, ואולי הוא חושש מפני הדרישות שלך - שמא זה יקלקל לו את ההרגלים שלו. נראה לי מן המשפט "אם אני כועסת" - שאולי הסגנון בו את פונה אליו מקפיץ אותו והוא מרגיש תלונה וביקורת מצידך ואז הוא מייד מתנגד.
קראי נא את תשובתי ליעל לגבי בקשות לעומת דרישות, וחשבי על כך אולי ניתן ליישם זאת גם איתו.

לילכי היקרה, סיפרת על סדרת בעיות שמקיפה מספר תחומים - תקשורת ביניכם ויחס שלו כלפייך, כלפי ההורים שלך וחוסר עצמאות בנושא הכסף. אני מנחשת שיש עוד בעיות שלא סיפרת עליהן כמו סקס, אני צודקת? כל הדברים שאת מתארת ניתן בדרך כלל לעזור רק בייעוץ זוגי בנוכחות שניכם כמובן.
עלייך להיות כאן מאוד אסרטיבית וברורה - הרי אם לא יקרה שינוי את עלולה למצוא עצמך בעוד כמה שנים באותו מצב רק יותר מבוגרת ויותר מדוכאת. קחי עצמך עכשו בידיים והציבי לו אולטימטום - או שהוא מצטרף אליך לייעוץ או שאת מתחילה בהליכי גירושין - מה הוא מעדיף. עשי זאת לאחר שתתייעצי עם הורייך ועם חברה טובה או מישהו שאת סומכת עליו, כדי שיהיה לך עם מי להתייעץ. כאשר את מדברת איתו עשי זאת בטון מאוד החלטי אבל ללא צעקות או היסטריה, כדי שהוא ייקח אותך ברצינות ולא יראה בכך רגשנות שתחלוף.

רועי היקר, ראשית תודה לך על שאתה מעלה נושא שהרבה זוגות נתקלים בו ומוטרדים ממנו, והוא מאוד שכיח.
המיניות של אישתך עדיין קיימת, (ויפה שהיא מודה שיש לה חלומות ארוטיים עליך) אלא שהיא דחקה אותה לפינה נידחת ומתרכזת עכשו באימהות. כאשר דבר כזה קורה, זה בדרך כלל מתלווה להיסטוריה מוקדמת של יחסי מין לא כל כך מוצלחים, מבחינת האיכות ומבחינת הכמות ביניכם. (אנא, תקן אותי אם אני מפספסת כאן)
כתבת שלא היו יחסי מין גם בהריון וגם אחרי הלידה. יתכן שלאשתך יש רגשות מעורבים לגבי סקס ואולי היא מרגישה "זולה", או קצת "מופקרת" ולא טהורה כאשר היא מקיימת יחסים וקשה לה להטמיע את המיניות שלה בדימוי החדש שלה בתור אמא חדשה.
נקודה נוספת מאוד שכיחה היא הימנעות מכניסה נוספת להריון בכל מחיר - היא שומרת על עצמה שזה לא יקרה שוב בזמן הקרוב ועל כן נמנעת מכל הסיטואציה שהובילה לכך.
מכיוון שהבעייה הלכה והצטברה, אתה בוודאי אספת תיסכול וכעס רבים סביב נושא זה, והיא מרגישה זאת ועל כן מסרבת להיכנס לכך או לנגוע בנושא כי היא מרגישה אשמה ואי נוחות ונכנסת להתגוננות כל פעם שאתה מעלה אותו.
אין ספק שאתם זקוקים לייעוץ - (לא סקסולוגי אלא זוגי) כדי להיכנס יותר לעומק במקרה הספציפי הזה, ולעזור לכם להתגבר על הבעייה.
אני מציעה שתראה לה את תשובתי, ותשאל אותה מה היא מעדיפה - טיפול לבדה או ביחד איתך.
העניין הוא שאם לא מטפלים בבעייה הזוגיות שלכם בסיכון - או שתחפש סקס אצל מישהי אחרת מרוב תיסכול, או שיצטבר אצלך יותר מדי כעס שיתפשט לתחומים אחרים ביניכם עם הזמן והזוגיות הפורחת שלכם תתקלקל. בטיפול חשוב לבחון גם מה היה בהיסטוריה המינית שלכם כי אולי היא לא היתה מרוצה מכמה דברים ולא ביטאה אותם או לא היתה מודעת לבעיות, ויש מקום לבחון לעומק את תחושותיכם.

לציין שלפני הנריון הסקס היה למעלה מנהדר(תדירות גבוהה ווכיוצ"ב),

הבעיה היא שאני לא מצליח ל"דחוף" אותה - בכל דרך שהיא, מהעדינה לקשוחה לקחת טיפול זוגי או פרטני,
שאלתי היא אם ישנו משהו שאני יכול לבצע בבית,
כגון אקטים מסויימים שיביאו אותה להתקרב אלי שוב ולא לחוש "מזוהמת" או "מופקרת"(שדיי דייקת בתשובתך,.)
אשמח לתשובה

רועי היקר, אם היא לא מוכנה לשמוע על ייעוץ אישי או זוגי, אז אולי ב"הפוך על הפוך" - קח נשימה ארוכה, וותר על סקס איתה - קח אחריות על עצמך בנושא זה (כמו למשל אוננות), ותוריד ממנה כל לחץ. לא יהיה נכון לקיים יחסי מין מתוך רגש חובה או אשמה שלה. זה מאוד לא בריא בטווח הרחוק!
אל תכעס עליה ואל תלחץ. אני מאמינה שזה יסתדר עם הזמן, אבל עליך לחזר אחריה בצורה רומנטית ולהחמיא לה כאישה יפה וסקסית, כדי שהדימוי האישי שלה כאשה לא יידחק לפינה בגלל האימהות.

האם יש לכם בילויים משותפים בתור זוג? ללא התינוקת? חשוב מאוד שתמצא ותפנה לעצמכם זמן שבו תיזכרו בתקופה בה הייתם רק זוג אוהבים, ותצאו לבילוי רומנטי כמו ארוחה, טיול על שפת הים, סרט, מה ששניכם אוהבים - ולא בשביל סקס אלא על מנת להחזיר לאישתך את התחושה שהיא אישה ולא רק אימא. כך, בדרך עקיפה ללא לחץ וללא האשמה - אני מקווה שהיא תתארגן מחדש להטמיע את התפיסה העצמית שלה בתור אימא חדשה - שהשתלטה עליה לגמרי - עם התפיסה שלה כאישה. רק עם הזמן, ללא כל לחץ - זה יחזור מעצמו. עליך להאמין בכך, ואני אומרת זאת על סמך מה שכתבת כי הסקס ביניכם היה מאוד מוצלח לפני ההריון, ועל סמך החלומות הארוטיים שלה, שיש בה יצור מיני בריא, שנדחק עכשו הצידה בגלל הלחץ של האימהות החדשה. כאשר היא תרגיש בטחון באימהות שלה, זה יחזור.

לימור היקרה, בעייה מסוג זה כמו שכתבת - קטנה גדולה - הופכת להיות יותר ויותר גדולה עם הזמן, כאשר נכנסים לשיגרה וההתאהבות נגמרת, ואז כל מיני דברים שלא נתנו להם להפריע קודם - מרימים את הראש, ועל אחת כמה וכמה - דברים שכבר ראינו שמפריעים לנו בתחילת הקשר. חישבי היטב אם זה נכון עבורך להיכנס לנישואין איתו, כל עוד העניין לא מתברר עד הסוף.
הביאי בחשבון שיש אפשרות שההימנעות שלו מיחסי מין היא בגלל שהוא גומר מהר ומרגיש לא נוח עם כך ומעדיף להימנע מן המצב הזה, או להמעיט להיתקל במצב הזה.
אם הוא מוכן לטפל בגמירה המהירה - ויש טכניקות שניתן מאוד לשפר וממש לשלוט בכך - האם הוא מוכן ללכת לייעוץ סקסולוגי בעניין זה, כי זו תופעה שממש עלולה לגרום לו לא לרצות יחסי מין כדי לא להיתקל בכושר הירוד שלו ולהתעמת עם כך.

הי אליס,

תראי, נראה שאת החלטת לקבל אותו עם הכל. מצד שני מופתעת מאוד ומאוכזבת. אז כן, במצבים ובתקופות לחץ וכשיש ריבים הרבה צדדים יוצאים, ביניהם כאלה שגם לא תמיד נעימים. אז אם זה בסדר בשבילך להכיל את זה, זאת החלטה שלך ואני מקווה ששם זה ייגמר. בכל אופן זה נתון בידייך איך יתייחסו אלייך- רק את מחליטה מה את מקבלת ומה לא.. ולפעמים יש צורך לשים את הגבול כדי שהוא לא ילך ויטשטש..

בהצלחה :)

איציק יקר, אני מציעה שתהיה כמה שיותר טבעי ולא מתוכנן, ותזרום עם מה שקורה. אנשים משתנים ומתפתחים עם השנים. חלפו שנתיים. תתעניין בה, תראה מה עבר עליה, איך היא צמחה והתפתחה, ושתף אותה מה עבר גם עלי. כל אחד מכם ירגיש כבר באינטואיציה שלו עד כמה נעים ו/או מרגש לכם להיפגש ולהיות יחד. בהחלט קורה שאנשים נפרדים וחוזרים להיות יחד כי הם מרגישים חיבור חזק. מצד שני אני מוכרחה לומר שלא התרשמתי ממילותיך שהיית מאוד מאוהב בבחורה, אבל יתכן שכן היית מאוהב ורק לא הדגשת זאת במכתבך.

א. שלום! מכיוון שאת מספרת על חיי נישואין נהדרים, לרבות תחום הסקס, לא הייתי ממהרת לעשות עם המידע הזה משהו. לפעמים אדם זקוק ל"אי של פרטיות" שיהיה נסתר מבן הזוג שלו, ובו ירגיש חופשי לממש פנטזיות שאינו מעז לממש עם בת זוגו, או לפחות לחוש את הריגוש המתלווה לאפשרות לממש פנטזיות כי לא בטוח שכאשר זה מגיע לאפשרות של מימוש - הוא אכן פועל ובוגד ממש. יתכן שהוא רק מתקרב אל הסף וזה מה שמרגש אותו אבל אינו עובר את הגבול. יחד עם זאת יתכן שהוא כן עובר את הגבול ובוגד בפועל, וסטטיסטית אי אפשר להתעלם מן הנתון הזה שמאוד רווח אצל גברים בגילאים שלכם. את צריכה להחליט האם את מסוגלת לחיות בשלום עם הידיעה שהוא בוגד בך ויש לו סטוצים או פרשיות עם נשים אחרות לצד הנישואים הטובים שלכם. אם את יכולה להכיל זאת - אולי לא כדאי "לטלטל את הסירה". יחד עם זאת אם את תהפכי לחשדנית וחוקרת - זה עלול לפגוע בשניכם ולהתפוצץ מתישהו.
אפשרות אחרת היא לבחון יחד איתו הרחבה של החוויות הזוגיות שלכם בתחום המיני כמו סדנת טנטרה שמאפשרת ריגושים והיכרויות עם זוגות אחרים בצורה פתוחה, ולהתנסות קצת ברמה מסויימת של קנאה, שאולי כדאי קצת לעבוד עליה, לרווח אותה.
אפשרות נוספת - אם תרגישי שהמידע הזה אוכל אותך ומאוד מפריע לך - לפנות יחד איתו לייעוץ, כדי לפתוח את הקלפים בסביבה מוגנת יחסית.
הצעה נוספת - לקרוא בעיון את הספר הנהדר "אינטליגנציה ארוטית" של אסתר פרל.