פורום גמילה מעישון, גמילה מאכילה רגשית - יש לך שאלה?

בני נוער מעשנים שמופיעה בהמשך עמוד זה

קניתי סיגר אלקטרוני ב WALLABUY והפחתי מ-25 סיגריות ביום ל 3-4

בהפסקת עישון השאלה היא לא האם הפחתתי או כמה אני מעשן אלא האם אני מעשן או לא מעשן.
וכששואלים אותי על אחוזי הצלחה אני תמיד אומר שבמקרה של כל מעשן פרטי זה 0% או 100% או שאתה מעשן או שאתה לא מעשן!

כל מה שתחליפים או צמצום מספר הסיגריות עושה זה לחזק את האמונה שיש כאן משהו לוותר עליו ושיש צורך בתחליף - אגב זו גם הסיבה שמעשנים רבים שמשתמשים בשיטות גמילה שגויות משמינים - כי הם מחליפים את הסיגריות באוכל.

צמצום מספר הסיגריות לא עוזר להגמל אפילו להפך - הוא הופך כל סיגריה לדבר היקר ביותר בעולם וכל יומו של המעשן מועבר בציפיה לסיגריה הבאה.
בסופו של דבר זה סיוט קבוע ומספיק אירוע אחד מלחיץ או מצב של מצוקה בשביל להחזיר את אותו מעשן לאותה כמות שהוא עישן לפני שצימצם ואפילו יותר.

רבותיי אל תשתמשו בתחליפים הם ממש לא עוזרים - כשאתם מתגברים על שפעת האם אתם מחפשים מחלה אחרת שתחליף אותה?
ברור שלא!
בין אם אתם יכולים לראות זאת כרגע ובין אם לאו עישון זו מחלה וככל שתבריאו ממנה מהר יותר כך טוב יותר, חלק מבינים זאת כבר עכשיו וחלק צריכים לחכות להוכחות שמגיעות עם הזמן.

זוהי סוגיה מאוד בעייתית, בעיקר מכיוון שבני נוער מאמינים שיש להם שליטה על הדבר. חשוב להבין שהסיבה היחידה בגללה בני נוער מתחילים לעשן היא תדמיתית – הם מאמינים שהסיגריה נותנת להם תדמית מתוחכמת או "קולית".
בני נוער רבים מתחילים לעשן בצבא, מכיוון שהסביבה החברתית שלהם משתנה והם רוצים להיות חלק מקבוצה חברתית כלשהי, סיבה נוספת היא שהעישון נתפס כאקט שמעביר את הזמן ומפיג את השעמום.

בנוגע לביתך הייתי משוחח איתה על המשמעות האמיתית של התחלת העישון ומסביר לה שברגע שהיא מתחילה לעשן היא חותמת על חוזה לא כתוב עם הסיגריות לכל החיים – מכיוון שהסיגיריות אינן תחביב או הרגל אלא התמכרות.
הייתי מזכיר לה שלפני שהיא התחילה לעשן היא לא הייתה צריכה את הסיגריות בשביל להתמודד עם מצבי לחץ או להנות מאירועים חברתיים אך ככל שתמשיך לעשן כך היא תיפול עמוק יותר לבור ההתמכרות.

מעבר להכל הייתי מסביר לביתך שאין בעישון אף תועלת או הנאה אמיתיים– אני לא מדבר על הסכנות - אני מדבר על כך שעישון הוא האקט האידיוטי ביותר שאדם יכול לסגל לעצמו. תשאלי אותה ממה היא נהנית כשהיא מעשנת – לרוב היא תגיד משהו כמו "זה מרגיע אותי". הדבר היחיד שעישון מרגיע הוא תחושת האי נוחות שנוצרת בגלל הסיגריות עצמן.
אני ממליץ לך גם לקנות לה את הספר "הדרך הקלה להפסיק לעשן" של אלן קאר שמסביר את המנגנון ואולי יסייע לה להבין את המלכודת אליה היא עלולה ליפול.

בהצלחה

לאחר הפסקת עישון התאבון נפתח ובמספר הימים הראשונים ישנה נטייה לאכול מעט יותר מהרגיל.
אם ההפסקה נעשית בצורה מבוקרת ונכונה תוך כדי הבנה מלאה של מלכודת העישון, לא מתעוררת בעיית משקל מלבד עלייה של קילו או שניים בהתחלה וחזרה למשקל הרגיל לאחר זמן קצר.

עם זאת מעשנים רבים מדווחים על עלייה במשקל בעקבות הפסקת עישון - תופעה זו שכיחה כאשר הפסקת העישון מתבססת על שיטת כוח הרצון. ההשמנה נובעת בעיקר מתחושת ריקנות פיזית קלה שדומה לרעב שמלווה בתחושה מנטאלית של חוסר וויתור. כאן מקור הבעיה. הניסיון לפצות על התחושה באמצעות אכילה מביא להשמנה ועם זאת לעולם לא נגיע לסיפוק של אותו חוסר. אם את עדיין רוצה לעשן ואת מפצה את עצמך באוכל אז ההשמנה היא רק סימפטום לבעיה האמיתית שהיא הרצון לעשן. בשביל לטפל בבעיה יש לגעת במקור – הרצון לעשן.

חשוב להבין שבהפסקת עישון אנחנו לא מוותרים על דבר, אם אין ויתור אין גם צורך בתחליפים, כשם שאנחנו לא מחפשים תחליפים לשפעת לאחר שהבראנו. אם תראי את הפסקת העישון באותו אופן לא תהיה לך בעיית משקל ולא יהיה לך צורך לשלוט בכמויות המזון אותם את צורכת.

דרך נוספת לבדוק האם את אוכלת יותר מהרגיל או מפצה על תחושת חוסר זה לשאול את עצמך האם הייתי אוכלת את הדבר הזה במצב רגיל כשעוד הייתי מעשנת.

הפסקתי לעשן לפני כחודשיים ואין לי תחושת חסך או רצון לפצות את עצמי ובכל זאת העלתי כבר 10 קילו. לא שיניתי את הרגלי האכילה שלי ואני לא מנשנש בין ארוחות. אני חושש שחילוף החומרים הואט עקב הפסקת העישון ואני תוהה מתי זה יתאזן.

גם חוות הדעת של ד"ר אשכנזי היועץ הרפואי של רשת אלן קאר בישראל זהה לגישתנו לנושא.
עפ"י הראיות הרפואיות הניקוטין משפיע על חילוף החומרים אך רק בשבועות הראשונים, מעבר לכך הסיבות לעליה במשקל הן אחרות וצריך להתיעץ עם הרופא או הדיאטנית.

ברור שאפשר להפסיק לעשן ואפילו בקלות, עובדה מידי מיום אלפי אנשים נוספים מפסיקים לעשן ונוטשים את הספינה הטובעת.
אני יכול להעיד על עצמי על חבריי, בני משפחתי וכל האנשים שהגיעו לסדנא שלנו והפסיקו לעשן בקלות ולצמיתות.

הרי לפני שהתחלנו לעשן לא היה לנו כל קושי להנות מהחיים ולהתמודד עם מצבי לחץ בלי הסיגריות.
כמעשן לשעבר אני יכול להעיד שגם אני חשבתי שלעולם לא אשתחרר ממלכודת העישון, תמיד דחיתי את הרגע ופחדתי שאצטרך לעבור קושי בלתי נסבל בשביל להשתחרר.
ברור שכל ניסיון כושל רק מחזק את החששות שלנו, אך אל דאגה.
מלכודת העישון היא כמו מבוך – אם לא הצלחת לצאת בפעם הראשונה זה פשוט מכיוון שטעית בדרך, אל תתני לכך לייאש אותך, פשוט תלמדי מטעויות העבר.
בסופו של דבר - הדבר היחיד שמקשה על הפסקת עישון זה הספק.

ברגע שתצאי מהמלכודת השאלה היחידה שתיוותר תהיה " איך הצלחתי לשכנע את עצמי שאני חייבת לעשן?"

רמי היי
תודה על תשובתך,
האם ישנה סדנא בקרבת רחובות? מה העלות? היכן ניתן לקרוא על השיטה?
תודה
אילני

הסדנא מורכבת ממפגש חד פעמי באורך 5 שעות.
במקרה הצורך יש 2 מפגשי חיזוק קצרים יותר אך רוב האנשים אינם נזקקים להם.

מרבית הסדנאות בחודש אוקטובר מתקיימות באזור גוש דן, בחודש נובמבר יתקיימו סדנאות באזורים נוספים ברחבי הארץ.

לקבלת פרטים נוספים, עלויות ותאריכים תוכלי לפנות למשרדנו בטלפון 03-5467771

לדעתי העצבנות שלך נובעת מזה שאתה חש שאתה מקריב קורבן אם אתה לא מעשן. בשבילך העישון הוא טכס חובה וכל מי שמפריע לך או גורם לך באופן ישיר או עקיף לא לעשן, הוא מטריד ולכן "מוצדק" להתעצבן עליו.
אם אתה רוצה להפסיק לעשן, אל תחשוב שאתה מקריב קורבן או מוותר על משהו. ההיפך הוא נכון - אתה מרוויח. מרוויח את בריאותך וחירותך, את כספך ואת קרבת האנשים האהובים עליך.

אחת הטעויות הנפוצות של מעשנים היא האמונה שהם מעשנים מושבעים ושיש פגם כלשהו באישיות שלהם או איזה גורם גנטי שגרם להם להתחיל לעשן ושלא ייאפשר להם אי פעם להשתחרר.

אף אחד לא נולד כמעשן וגם אם אתם חושבים שאתם טיפוס מעשן זה לא כך.
חשוב לזכור שלפני שכולנו התחלנו לעשן לא היינו זקוקים לסיגריות, הכל השתבש אחרי הסיגריה הראשונה.

עישון הוא בסופו של דבר התמכרות, ההתמכרות הפיזית היא ממש קלה ואף שולית ונעלמית תוך זמן קצר, ההתמכרות הנפשית היא קשה יותר אך גם ממנה אפשר להשתחרר אם באמת מבינים את המלכודת.

אחת האשליות לגבי עישון היא שעישון מקל על הלחץ – לא רק שזה לא נכון, ההפך הוא הנכון. עישון הופך אותנו לעצבנים יותר, חסרי שקט ומנוחה יותר ממה שהיינו לפני שהתחלנו לעשן.

העצבים הם חלק מההתמכרות והם זהים לתחושת הקריז של נרקומן שלא מקבל את המנה שלו, ברגע שנבטל את ההתמכרות לניקוטין ונבין את מלכודת העישון במלואה, שוב לא נרגיש את תחושת העצבים, הקריז והרצון לעשן.

אני יכול להמליץ לך על סמך ניסיוני וניסיון חברי ובני משפחתי על שיטת אלן קאר להפסקת עישון. עישנתי במשך 20 שנה וניסיתי שיטות שונות להפסקת עישון. אף אחת מהן לא החזיקה מעמד.
הדבר השונה והייחודי בשיטתו של אלן קאר הוא שזוהי השיטה היחידה שבאמת מביאה את המעשן להבנה מלאה של מלכודת העישון. ברגע שמבינים את המבוך בו אנו כלואים אפשר גם לראות את הדרך החוצה, אז הפסקת העישון הופכת לקלה, מיידית ותמידית.
אני באופן אישי כל כך התרשמתי מהשיטה שהחלטתי להשקיע בה את עתידי המקצועי ומאז אני נוכח מדי יום ביעילותה. אני יודע שאינני אובייקטיבי אך בעיני פשוט אין שום דרך אחרת.

בנוגע לשאלות ששאלת – אוכל להשיב על כולן, אך תשובותיי יהיו פחות אפקטיביות כל עוד את לא מבינה באופן מלא את מלכודת העישון וכל עוד את משתמשת בכוח רצון בשביל להפסיק לעשן. אם את עדיין מאמינה שאת מוותרת על הנאה או תענוג אז הפסקת העישון היא יותר קשה.

הפחתת מספר הסיגריות לא עוזרת להפסיק – להפך היא הופכת כל סיגריה לדבר היקר ביותר בעולם
כנ"ל לגבי צמצום באופן הדרגתי – עדיף להפסיק לחלוטין.
תחליפי ניקוטין רק מקשים על הפסקת העישון – מכיוון שאת פשוט מחליפה את דרך צריכת הסם הממכר – במקום בשאיפה תצרכי ניקוטין בדרך אחרת.
אני לא ממליץ שיהיו לך סיגריות בסביבתך, למרות שזה לא ממש משנה.
העובדות המרתיעות והמפחידות על העישון לא עוזרות לנו להפסיק – להפך כל פעם שעולה הפחד ממחלות אנחנו מייד רצים להדליק סיגריה.
לרשום ביומן כל סיגריה – רק מחזק את החשיבות של כל סיגריה ותמיד תמצאי תרוץ לעשן.
ואחרון חביב – הפסקת עישון זהו תהליך אישי – לחץ חברתי לא ממש עוזר הוא אפילו מקשה.

במקום זה נסי להיות מודעת ל"יתרונות" שבעישון – מה הופך את המנהג הזה לכל כך נהדר. תנסי להתרכז בכל סיגריה שאת מעשנת ותשאלי את עצמך ממה את בעצם נהנית.
בסופו של דבר אפשר לתת אין ספור הסברים לעישון אך הסיבה האמיתית לעישון היא ההתמכרות לניקוטין, אותה התמכרות נעלמת מספר ימים אחרי הפסקת העישון. ההתמכרות הקשה יותר היא האמונה שאנחנו תלויים בסיגריה ושאנחנו מוותרים על משהו שנותן לנו הנאה או הקלה.
ברגע שתביני שאת לא מוותרת על כלום ושהחיים ללא סיגריות הם הרבה יותר מהנים (כפי שהם היו לפני שהתחלת לעשן) אז ההפסקה תהיה קלה ותמידית.

בהצלחה

את יכולה להירשם לסדנה או לקרוא את הספר. אני הפסקתי אחרי 20 שנות עישון ו-2 חפיסות ליום, בבת אחת, בקלות (באמת שזה קל) ובלי להרגיש מחסור.
תעשי לעצמך טובה, תקראי את הספר, אני משוכנע שתהיה לו השפעה עליך.

נראה שהפסקת לעשן בדרך הלא נכונה אי לכך נתקלת גם בקושי רב.
אחת הבעיות שציינת בהם נתקלים מעשנים רבים היא מחשבה על סיגריות.

אחת הטעויות שעושים מעשנים כשהם מנסים להפסיק לעשן היא לנסות לא לחשוב על סיגריות, זה לא ממש אפשרי. זה בסדר גמור לחשוב על סיגריות – עובדה אני חושב על כך 90% מהזמן, השאלה היא מה אנחנו חושבים על סיגריות.

אם אנחנו חושבים – "הלוואי ויכולתי לעשן", או "מתי תגמר הכמיהה" אז אנחנו שמים את עצמנו במצב בעייתי ולמעשה גורמים לאומללות רבה יותר. אם במקום זה נחשוב "איזה כיף שאני כבר לא מעשן" אז אין שום קושי.

בשביל להגיע להלך הרוח הזה יש צורך להבין באופן מלא את מלכודת הניקוטין ולשחרר מהחשיבה המודעת שלנו את המיתוסים המוכרים על סיגריות – זה מרגיע, מונע לחץ, עוזר לריכוז וכל שאר ההטעיות המוכרות.

מכיוון שהתפיסה שלך לא השתנתה כשהפסקת אז עדיין האמנת שהסיגריות מקלות על הלחץ ואז מספיק אירוע טראומטי אחד בחיים בשביל להחזיר אותנו במהרה לעישון.

אל תכעס על עצמך – זה לא בגללך פשוט השתמשת בשיטה לא מתאימה, מה שהכשיל אותך זו הדרך. תוכל להפסיק לעשן בקלות ובאופן מיידי מבלי לעבור את כל הייסורים שעברת בפעם הקודמת אך הפעם המלצתי היא להשתמש בשיטה המתאימה – אז תפסיק לעשן לצמיתות ואפילו לא תתגעגע לעישון.

כמובן שבעיני יש רק דרך אחת אמיתית להפסיק לעשן - השיטה של אלן קאר.

גם אני באופן אישי נתקלתי בבעיה בעבר, לאחר שהפסקתי לעשן אישתי עדיין עישנה וניסיתי לשכנע אותה להפסיק. כל הניסיונות והשכנועים לא עבדו ולמעשה הדבר היחיד שגרם לה להפסיק זה דווקא שירדתי לה מהגב. אמרתי לה כשתרצי תפסיק,י אין לך מושג מה את מפסידה – איזה כיף זה לא לעשן ולא להיות תלוי בדבר הנורא הזה. בסופו של דבר היא הצטרפה לכוחותינו והיום גם היא "לא מעשנת מאושרת".

זה מאוד בעייתי שאנשים שלא מעשנים מנסים לדחוף מעשנים להפסיק – כי הם באמת לא מבינים את הבעיה, ואנחנו לא אוהבים שמישהו שלא מכיר את הבעיה שלנו יגיד לנו מה לעשות איתה.
את חייבת להבין שהדבר שמונע ממעשנים להפסיק הוא הפחד: הפחד שהם לא יוכלו להנות מהחיים כלא מעשנים, הפחד שהם יצטרכו לעבור איזו טראומה נוראית או ייסורי גמילה בשביל להשתחרר והפחד שהם לעולם לא באמת ישתחררו מהצורך או הרצון העז לעשן.

תוכלי אולי למצוא מישהו מחברכם שהפסיק לעשן שידבר עם בעלך ויגיד לו כמה זה כיף לא לעשן.
דברי איתו על כך שלפני שהוא התחיל לעשן הוא נהנה מהחיים מבלי לדחוף סיגריה לפה עם כל דבר שהוא עושה.
תוכלי להגיד לו שהוא פראייר, לחשב כמה כסף הוא מבזבז על סיגריות ולהגיד לו איזה דברים נפלאים הייתם יכולים לעשות עם אותו הכסף.
תבקשי ממנו לקחת 6 שאיפות עמוקות מהסיגריה ולהסביר לך מה כל כך כיף בלעשן.
תפני את תשומת ליבו לכך שלרוב הוא מעשן באופן אוטומטי מבלי להיות מודע לכך, לשאול אותו מכמה סיגריות הוא נהנה ביום (בודדות) ולשאול אותו למה הוא מעשן את כל השאר.
תאירי את עיניו לעובדה שהוא לא בוחר לעשן – הוא פשוט נרקומן של סיגריות ואין לו ברירה אלא להמשיך להישלט על ידי משהו חיצוני מלוכלך ומגעיל, הוא חייב להמשיך לעשן כל יום כל היום ואין לו אפילו בחירה אם לעשות זאת או לא.

בכל מקרה הפחדה לא תעזור – כי מעשנים קוברים את ראשיהם בחול בכל הנוגע לסכנות הבריאותיות של העישון. כשמדברים על נזקים זה גורם למעשנים ישר להדליק סיגריה.
מה שחשוב הוא שכאשר הוא יחליט להפסיק לעשן – זה חייב להגיע ממנו וכדאי שזה יעשה לא באמצעות כוח רצון אלא במסגרת כלשהי. תוכלי תמיד לשלוח אותו לסדנא שלנו ותוך כמה שעות נסגור את העניין אבל הוא חייב להגיע מרצונו ולא בכפייה.

בהצלחה

כל השיטות שציינת להפסקת עישון בעייתיות מכיוון שהם אינן עוסקות במקור הבעיה – ההתמכרות הפסיכולוגית לסיגריות.
כפי שכבר ציינתי כאן בעבר כל עוד את מרגישה שאת מוותרת על משהו שנותן לך הקלה או הנאה – מאוד קשה להפסיק. גם כשמצליחים זה לרוב מלווה בתחושת תסכול שמובילה במקרים רבים להשמנה או לחזרה לעישון.

גם צמצום מספר הסיגריות איננו יעיל – שיטה זו הופכת את הסיגריה לדבר היקר ביותר בעולם, הציפייה לסיגריה הבאה היא סיוט מתמשך שאפשר להקל עליו רק לכמה דקות ביום ובסופו של דבר מעשנים חוזרים לעשן את אותה כמות ואף יותר.

עישון הוא מלכודת מתוחכמת למדי – היא פועלת עלינו פיזיולוגית ופסיכולוגית - כדי להחלץ מהמלכודת צריך להכיר אותה היטב ולאחר מכן להבין מה הדרך היעילה ביותר לצאת ממנה.

קצרה היריעה מלהסביר את הפרטים הנ"ל בפורום זה. למרות שאני משוחד אני יודע שהדבר היחיד שעזר לי להפסיק לעשן בקלות ולצמיתות (אחרי מספר ניסיונות כושלים) זו הסדנא של אלן קאר, את מוזמנת להשתתף בסדנא ואני בטוח שנוכל לעזור לך, בכל מקרה אם זה לא יעזור נשמח להחזיר לך את כל כספך בחזרה.

תהיי בריאה

התחלתי לעשן לפני 7 שנים , ומהר מאוד הגעתי לקצב יפה של קופסה ליום,
העישון הוריד את איכות החיים שלי - כל חיי הייתי אצנית למרחקים ארוכים ובריאה כשור.
מאז שהתחלתי לעשן הפסקתי לרוץ , כי פשוט לא יכולתי - הריאות היו חסומות, .מדי מספר חודשים לקיתי בסוג של שפעת , שיעולים וליחה היו לשיגרה יומיומית.

הרגשתי כעס עצום על עצמי, על כך שבמו ידי אני הורסת את גופי - המתנה שקיבלתי מאלוהים,
הרגשתי שאני פושעת כלפי בורא עולם, בכך שאני מקלקלת את יצירת המופת שברא.

איך אני יכולה לאחל לעצמי להיות בריאה אם במו ידי אני מחבלת בבריאותי?
הסתכלתי באנשים שאינם מעשנים בקנאה , וחשבתי על עצמי כעל אדם סוג ב' , בגלל הסיגריות
חשתי כל הזמן שיש בי פגם , שגם אם אעשה הכל לשיפור בריאותי - מאום לא יעזור , בגלל הצרה , הסיגרע.

פעמים רבות חשבתי להפסיק , אך ההחלטה החזיקה מעמד מקסימום שעה.
לפני מספר חודשים קראתי בשקיקה את ספרו של אלן קאר , מרוצה מכך שהוא מעודד לעשן תוך כדי קריאת הספר , סיימתי לקרוא את הספר - וכעבור שעתיים רצתי להדליק 3 סיגריות ברצף.

לפני חודשיים השתתפתי בסדנה של אלן קאר, לא יודעת מה קרה שם , אבל - מאז ועד היום אינני מעשנת יותר. זה פלא , זה נס , זה הגשמת חלום וזה אמיתי - אני לא מעשנת.

חזרתי לרוץ , נפסקו השיעולים , הליחה והחיים בגועל - אני מרגישה סופסוף חיה לפי רצוני ומודה לאל על כך שהגעתי לסדנה המדהימה הזו.

לא בא לי סיגריה ואין לי צורך בתחליפים , כגון אוכל , מסטיקים וכו

קיבלתי את חיי חזרה במתנה

יעל

ראשית ברכותי שהפכת ללא מעשנת, אם תעקבי אחר ההוראות הפשוטות תוכלי גם להשאר "לא מעשנת מאושרת"

הצורך לעשן שציינת התחיל מצורך מנטאלי/פסיכולוגי ולא פיזי, באופן טכני הניקוטין עוזב את הגוף לחלוטין לאחר 3 שבועות מהפסקת העישון והצורך הפיזי לעשן נעלם כבר מספר ימים לאחר שמפסיקים לעשן.
אני מניח שבמהלך 3 השבועות האלו לא עישנת והדלקת סיגריה רק זמן מה לאחר מכן (ההוראות המפורטות מטה מתבססות על הנחה זו).

1. חשוב שתביני שהצורך והרצון שאת מרגישה לעשן אינו נובע ממקור פיזיולוגי – הביני וקבלי עובדה זו

2. הרצון הארעי לסיגריה נובע מתחושה שאת מפסידה משהו ומוותרת על דבר מה שנהנית ממנו, לעיתים קרובות זה יקרה באירועים מסויימים (לאחר הארוחה, אחרי העבודה, במסיבה או בבר)
חשוב שתביני שאת לא באמת רוצה סיגריה – הרי בגלל זה קראת את הספר מלכתחילה, מחשבה היא רק מחשבה, אני יכול לחשוב במהלך ריב עם חבר "אני יכול להרוג אותך" אבל אני לא באמת רוצה להרוג אותו, זה אפילו לא אומר שאני אדם בעל מזג רע – זו רק מחשבה.

3. בפעם הבאה שתחשבי על סיגריה במקום להתעצב ולומר לעצמך – "אבל אסור לי" או "אני לא יכולה לעשן" תחשבי לעצמך "איזה כיף אני כבר לא מעשנת".

4. הכיני רשימה מפורטת של כל הדברים ששנאת בעישון - אם בעתיד שוב תחזור המחשבה של "אני רוצה סיגריה" הסתכלי ברשימה ושאלי את עצמך האם אלו הדברים שאת רוצה. חשוב לזכור – אין כזה דבר סיגריה אחת ואין שום דרך לשלוט בהתמכרות, אם תעשני אחת זה רק עניין של זמן עד שתחזרי לעשן.

אם את עדיין מתקשה תוכלי תמיד להגיע לסדנא ונוכל לסייע לך

בהצלחה

ראשית ברכותיי על כך שהפסקת לעשן.

אין שום סיבה ספציפית שתרגיש רע לאחר שהפסקת לעשן, ייתכן שתעבור תקופה קצרה של ניקוי והסתגלות למצב חדש (ונורמאלי) ללא סיגריות, אך לאחר כמה ימים אתה אמור לחזור למצב רגיל.
אין קשר בין התופעות שציינת והפסקת העישון ואפילו ההיפך הוא הנכון, זאת אומרת שעישון יתר יכול לגרום לכל התלונות שתארת.
אין צורך שתשתעל כדי להיגמל מהעישון והמשמעות היא שאין לך דלקת קשה מהעישון.
במקרה והסימפטומים שתיארת עדיין קיימים בעוד מספר ימים, המלצתי היא לפנות לרופא המשפחה.

ראשית חשוב לתקן טעות נפוצה - הניקוטין אינו מספק הנאה הוא רק מקל על הסימפטומים שהוא מייצר מלכתחילה, כפי שכל סם ממכר עובד.
אם תיתן סיגריה או מסטיק ניקוטין לאדם שאינו מעשן או צורך ניקוטין הוא לא ימצא בזה שום הנאה.

תוצאות השימוש בניקוטין באות לידי ביטוי בדרכים שונות שאותם מעשנים מפרשים כ"בא לי סיגריה": עצבנות, חוסר נחת, אי שקט פנימי, תחושה הדומה לרעב, צורך לעשות משהו עם הידיים, ריקנות וכיו"ב.
ברגע שמעשן מדליק סיגריה הוא מקבל מנת ניקוטין ומקל באופן חלקי וזמני על תחושות האי נוחות הנ"ל ולכן הוא מפרש את עישון הסיגריה כאקט מהנה - מהנה באותה מידה כמו הסרת נעל לוחצת, אך לא ננעל נעליים לוחצות רק בשביל להנות מתחושת ההקלה שבהסרתן.

הניקוטין הוא למעשה רעל רב עוצמה המשמש בין השאר להדברת חרקים. הזרקה לוריד של אותה כמות הניקוטין הקיימת בסיגריה אחת תביא למוות מיידי.

ניקוטין הוא גם הסם העצמתי ביותר המוכר לאדם - מבחינת המהירות בה הוא גורם להתמכרות.
אנו מתמכרים לניקוטין מהסיגריה הראשונה, למרות שטעמה כה דוחה שאנחנו לא מאמינים שאי פעם נתמכר, במרבית המקרים באותו רגע חתמנו הסכם ארוך טווח עם "ידידתנו" הסיגריה שמבטיח שנמשיך לצרוך אותה במשך שנים ארוכות, מבלי שתהיה לנו בחירה אמיתית או יכולת לשלוט בהתמכרות זו.

חברות הטבק יודעות את כל זה, אך הם לא מיידעות את הצרכנים. למעשה ב 5 השנים האחרונות מרבית חברות הטבק העלו במכוון את כמות הניקוטין בסיגריות ב 10% - 20% וזאת כדי להקשות על הצרכנים להיגמל.

הבנה אמיתית של מלכודת הניקוטין היא צעד הכרחי בהפסקת עישון קלה, יעילה ותמידית.

הפחד להשמין הוא אחד הדברים שמונעים ממעשנים רבים להפסיק, יש לכך מספר סיבות:

1. מרבית השיטות להפסקת עישון מבוססות על שימוש בכוח רצון, מעשנים רבים אשר מפסיקים לעשן באמצעות כוח הרצון מעלים במשקל.
בשיטות כוח הרצון מגבש המעשן במוחו את כל החסרונות אל מול כל "היתרונות" בעישון. מעשנים תופסים את שני הצדדים כמאבק בין טוב ורע.
ברגע שהם מפסיקים לעשן הם מאמינים שהם מוותרים או מקריבים את ההנאה והתמיכה שלהם, אי לכך נוצר חסך בחיים ויש צורך למלא אותו בתחליפים - אכילה או לעיסת מסטיק הופכות לתחליף אך מכיוון שאף פעם אי אפשר לספק את אותו מחסור גם לא ניתן לשלוט בתחליפים.

כאשר מבינים את מלכודת הניקוטין באופן מלא, אין צורך להשתמש בכוח רצון ואין צורך לוותר על דבר. הצד החיובי כביכול במאבק מתבטל ואין צורך להחליף את הסיגריות בשום דבר אחר.

2. מעשנים מאמינים שהסיגריות מדכאות תאבון - ההפך הוא הנכון.
ראשית הסתכלו מסביבכם, בעיקר על מעשנים כבדים שמעשנים שנים רבות, רובם יסבלו גם מעודף משקל ולא להפך. זאת מכיוון שהעישון פוגע בתפקודים הטבעיים של הגוף וההתמכרות לניקוטין גורמת לנו לאי סיפוק תמידי ולתחושת רעב - הרעב לסיגריה והרעב לאוכל מאוד דומים אך את הרעב לניקוטין אף פעם אי אפשר לרצות, ובסופו של דבר אנחנו מעשנים יותר ואוכלים יותר אך לעולם לא נחוש סיפוק.

העישון גם גורם לעייפות ולאות תמידית ופוגע בשקט הנפשי של המעשנים. במצב ירוד פיזי ומנטלי כל התמודדות עם קושי בחיינו הופכת להיות הקש ששובר את גב הגמל, לעומת זאת אם אנחנו מרגישים חזקים ובריאים נפשית ופיזית, כל התמודדות הופכת לאתגר שיש לעבור וכמו מרבית הבעיות גם עודף משקל היא בעיה מנטאלית בבסיסה.

לסיכום כאשר מפסיקים לעשן בדרך הנכונה אין בעיית משקל, להפך, חלק גדול מהמעשנים לשעבר מדווחים על שיפור במצבם הפיזי ובמראה החיצוני.

בתהליך הגמילה כגם פעילות
כושר.
אני אימצתי את ההליכה היומית
הנמרצת בת 40 דקות, יחד עם
שתיה מרובה של מים

אחרי שמתרגלים להליכה הזאת
היא הופכת לפעילות כיפית
שממש ממתינים לה

אין תחליף לסיגריות כפי שאין תחליף לשפעת - כשאתה מבריא ממחלה אתה לא מחפש לה תחליף וכך גם צריך להיות כאשר אתה נגמל מההתמכרות הפיזית והנפשית לסיגריות.
עצם המחשבה על תחליף מחזקת את התפיסה שויתרת על משהו או שהקרבת קורבן אמיתי.

אבחנתך נכונה - ההתמכרות הפיזית לניקוטין היא יחסית שולית ונעלמת תוך מספר ימים מרגע הפסקת השימוש בסיגריות, כל תחליף ניקוטין אינו עוזר כי הוא מספק לך את אותו סם בדרך אחרת.

הבעיה השניה היא תפיסתית - אתה מאמין שהסיגריות נותנות לך אומץ וביטחון והם אכן עושות זאת אבל רק בגלל שמלכתחילה הם גרמו לך להרגיש חסר בטחון ולפגוע באומץ ובשלווה שלך.
וזה הפרדוקוס הגדול ביותר בעישון ובכל התמכרות שהוא כביכול בא לספק את הצורך שנוצר על ידי הסיגריה הראשונה והדבר היחיד שמבטיח שתמשיך להרגיש את החוסר הזה - זו הסיגריה הבאה.

זה מעגל הרסני ואין לו סוף ואגב כמעשן אתה באופן טבעי יותר לחוץ ממה שהיית יכול להיות אם היית לא מעשן, הדרך הטובה ביותר לשפר את המצב היא להפסיק לגמרי ולא לחפש תחליף.