בריאות, רפואה
מאמרים | פורומים | קהילות | רופאים  
  חיפוש במאמרים  
הריון ולידהדיאטה, תזונהתרופות, ויטמיניםעיניים, משקפייםניתוחים פלסטייםרפואה משלימהקוסמטיקה, איפורעיצוב שיערפסיכולוגיהאורטופדיה
 
מין, יחסים, זוגיותכושר גופנירפואת שינייםרפואת ילדיםלב, כלי דםעזרה ראשונהמחלות, טיפוליםגיל הזהבחוק משפט, ביטוחמתכוני בריאות
הוסף למועדפים 
שינוי בריאותי לקראת השנה האזרחית החדשה
אתמיד בפעילות גופנית
אוכל פחות בשר
אקפיד על משקל תקין
אפסיק לעשן
אתחבר לרוחניות שלי
 
  הצבע  
  
האם אתם שמרנים במיטה?
האם אתם שמרנים במיטה?
מעדיפים הרפתקה עם נערת חלומות או את הפרטנרית הקבועה? אוהבים לתבל את חיי האהבה של...
ויטמינים, תוספי מזון
 | עקבו אחרינו
 
 

ויטמין D



מה זה ויטמין D, מה חשיבות ויטמין D לגוף, מקורות מזון לויטמין D, רמות מומלצות של ויטמין D, משמעות עודף או חוסר בויטמין D בגוף


כללי



ויטמין D הינו שם כללי לקבוצה של חמש תרכובות מסיסות בשמן. הוא משחק תפקיד חשוב במערכת החיסון, במאזן הסידן בגוף וכן בתהליכי בנייה והרס של תאים. חמש התרכובות מסומנות בטווח שבין D1 ל-D5 והשוני ביניהן הינו מזערי ביותר. למעשה, ויטמין D אינו לגמרי ויטמין היות וגופנו מסוגל לייצר בעצמו חלק מחמש התרכובות, ואילו "ויטמין" מוגדר כתרכובת שהגוף אינו יודע לייצר עצמאית ויכול לקבל רק ממקורות חיצוניים. ואולם, עד שעובדה זו התגלתה, המושג "ויטמין D" השתרש ולא שונה.

כאשר אומרים "ויטמין D" מתכוונים לוויטמין D2 (המכונה גם ארגוקלציפרול), לוויטמין D3 (כולקלציפרול) או לשניהם גם יחד, היות ואלו הן שתי התרכובות הרלוונטיות ביותר עבור גופנו.

רובו של ויטמין D בגופנו הינו ויטמין D3 שמיוצר באופן עצמאי על יד הגוף בעת חשיפה לקרינה אולטרה סגולה של השמש, או כזה שחודר לגופנו כאשר אנו צורכים מזונות מן החי. ויטמין D2 לעומת זאת מתקבל ממקורות מזון צמחיים כדוגמת פטריות. בנוסף לכך, ניתן למצוא את שני סוגי ויטמין D גם בתוספי תזונה.

לאחר שוויטמין D מגיע לגוף הוא עובר כמה גלגולים: הוא מומר לקלצידיול, ובהמשך הוא הופך לצורה הפעילה של ויטמין D ומגן על הגוף מפני פולשים זרים כחלק ממערכת החיסון, או מסדיר את ריכוז הסידן והזרחן בדם, מקדם את תהליכי הבנייה והצמיחה של העצמות ועוד.

חסר ויטמין D עלול לגרום לעצמות חלולות, שבירות ומעוותות, בעוד שרמות אופטימאליות של ויטמין D מסייעות במניעת מחלת רככת בקרב ילדים ומבוגרים ובשיתוף עם סידן גם במניעת אוסטאופורוזיס בקרב מבוגרים. בנוסף לכך, ויטמין D מווסת את פעילות עצב-שריר, מפחית דלקות ומשפיע על פעילותם של גנים האחראיים על התרבות, חלוקה ומוות של תאים בגוף.

להלן מוקדי ההשפעה המרכזיים של ויטמין D:

 אוסטאופורוזיס. זוהי מחלה של דלדול העצם, שמעלה משמעותית את הסיכון לשברים בעצמות. אוסטאופורזיס מקושרת לרוב לחסר סידן בגוף, ואולם ישנה חשיבה גם לחסר וטמין D, היות ומצב זה מפחית את יכולת הספיגה של סידן בגוף.

במצב רגיל, העצמות בגופנו נמצאות בתהליך מתמיד של בנייה ופירוק. איזון זה מופר כאשר האשה מגיעה לגיל הבלות, ותהליך הפירוק גובר על זה של הבנייה. טיפול הורמונאלי יכול לעכב את תחילת אוסטאופורוזיס, אבל עלול לגרום להשפעות שליליות משלו. מסיבה זו המומחים בתחום ממליצים למצוא לפנות לפתרונות אחרים.

רוב המחקרים שבדקו את השפעת נטילת תוסף מזון של ויטמין D כללו גם סידן, כך שנכון להיום קשה עד בלתי אפשרי לקבוע את ההשפעה הבלעדית של כל אחד מהם. מחקרים אלה הראו כי נטילת תוסף מזון שכלל ויטמין D3 וסידן, הפחיתה משמעותית את הסיכון לנפילות, שברים ודלדול העצם בקרב אנשים בגילאי 85-62.

 סרטן. ממחקרים ובדיקות מעבדה עולות עדויות המראות כי ויטמין D משחק תפקיד חשוב במניעת סרטן המעי הגס, סרטן הערמונית וסרטן השד. עם זאת, הנושא לא הוכח חד משמעית ודורש המשך מחקר.

 מצבים רפואיים נוספים. המחקרים בתחום מגלים כי לוויטמין D תפקיד חשוב במניעה וטיפול בסוכרת מסוג 1 וכן מסוג 2, יתר לחץ דם, אי סבילות לגלוקוז, טרשת נפוצה ועוד. ואולם, רובם המכריע של מחקרים אלה בוצע על בעלי חיים או בצורה לא מבוקרת מספיק על מנת לקבוע את השפעתו של ויטמין D בצורה חד משמעית.


רמות מומלצות



האקדמיה למדעים בארה"ב הוציאה הנחיות בנוגע למנה יומית מומלצת של ויטמין D בהתאם לגיל ומין. המלצה זו כוללת הן את המנה היומית המומלצת במ"ג (מיקרו גרם) והן ב-IU שהינן יחידות מידה בינלאומיות, כאשר 1 מ"ג שווה ל-40 IU.

עד גיל 13 שנים: 5 מ"ג (200 IU)

בגילאי 14 עד 18: 5 מ"ג (200 IU)

בגילאי 19 עד 50: 5 מ"ג (200 IU)

גילאי 51 עד 70: 10 מ"ג (400 IU)

מעל גילא 71: 15 מ"ג (600 IU)

על מנת לבדוק את השפעות התזונה והחשיפה לשמש על רמות ויטמין D יש לבחון את רמות קלצידיול בסרום הדם (קרי, בנוזל הדם). מדד זה אינו מצביע על רמות ויטמין D הנמצאות ברקמות הגוף השונות אלא על כמות ויטמין D שחודר לגוף. אחת הסיבות לכך היא כי אם נבדוק רמות קלצידיול בסרום הדם של אנשים הסובלים מהשמנת יתר, נקבל מדד שגוי היות ומסת שומן בגוף נמצא ביחס הפוך לרמות קלצידיול.

רמות קלצידיול בסרום הדם:

פחות מ-15 ng/mL (פחות מ-37.5 nmol/L): רמה נמוכה מדי, לא בריאה.

15 ng/mL ומעלה (37.5 nmol/L או יותר): רמה בריאה.

200 ng/mL ומעלה (500 nmol/L או יותר): רמה רעילה.

את רמות קלצידיול בדם נהוג למדוד הן בננוגרמים על כל מיליליטר (ng/mL) והן כננומולים לכל ליטר (nmol/L), כאשר 1 ng/mL = 2.5 nmol/L.


מקורות



1. מזון


ניתן לקבל ויטמין D2 וויטמין D3 ממזונות מועטים בלבד. ויטמין D2 מתקבל מצריכת מזונות מן הצומח, לעומת זאת ויטמין D3 מתקבל כאשר צורכים מזונות מן החי – כדוגמת דגים, ביצים, גבינות ועוד. בנוסף למזונות שמכילים ויטמין D באופן טבעי, יש מדינות הנוטות להעשיר בוויטמין D בצורה מלאכותית מוצרי חלב, דגנים, מיצים ועוד.

מקורות מזון עיקריים לוויטמין D: שמן דגים, סלמון, מקרל, דג טונה משימורים, פטריות שנחשפו לקרינה אולטרא-סגולה חלב, מיץ תפוזים מועשר בוויטמין D, מרגרינה מועשרת בוויטמין D, סרדינים משומרים, כבד בקר, ביצה (ויטמין D נמצא בחלמון) ועוד.

2. חשיפה לשמש


ויטמין D3 נוצר כאשר קרינת שמש אולטרה-סגולה מסוג UVB באה במגע עם עור חשוף. יכולתה של קרינת UVB להגיע לפני כדור הארץ תלוי בזווית השמש, ועל כן בין הגורמים המשפיעים על רמת החשיפה לקרינת UVB ניתן למנות את עונת השנה הספציפית, קו הרוחב הגיאוגרפי, שעה ביום, עננות, זיהום אוויר ועוד. גורמים נוספים המשפיעים על ייצור ויטמין D עקב חשיפה לשמש הינם שימוש בקרם הגנה, צבע העור (צבעים כהים נוטים לחסום את רוב קרינת UVB) וכמובן גם מידת חשיפת העור.

כך למשל עננות סמיכה מפחיתה את רמת קרינת UVB המגיעה ארצה ב-50%, צל (ובכך נכלל גם צל שנגרם עקב זיהום אוויר) מקטין את רמת הקרינה ב-60%. קרינת UVB אינה מסוגלת לחדור דרך זכוכית, כך שישיבה ליד חלון לא תגרום לייצור ויטמין D בגוף. קרם הגנה בעל מקדם הגנה של שמונה ויותר ידוע גם כחוסם קרינת UVB. ואולם, ממחקרים שבוצעו בתחום, עולה כי רוב האנשים לא משתמשים בקרם הגנה כהלכה – הם לא מורחים כמויות מספקות, לא מקפידים למרוח את כל האזורים החשופים לשמש וכן נוטים לשכוח להימרח שנית כל כמה שעות. לכן, בפועל, גם אם תשתמשו בקרם הגנה, כנראה שגופכם עדיין יוכל לייצר כמות מסוימת של ויטמין D.

היות והחשיפה לקרינת UVB מושפעת מגורמים רבים, החוקרים מתקשים לקבוע קווים מנחים בינלאומיים בנוגע לכמות חשיפה יומית נדרשת לשמש. ואולם, קבוצת חוקרים הציעה כי חשיפה לשמש של חמש עד 30 דקות פעמיים בשבוע בין 10 בבוקר ל-3 אחה"צ, ללא שימוש בקרם הגנה וכאשר הזרועות, הרגליים והפנים או הגב חשופים לקרינה, אמורה להספיק לגוף כדי לייצר את כמות ויטמין D הדרושה.

המלצה זו עלולה להיות בעייתית לנוכח הנתונים שמראים כי חשיפה לשמש גורמת לסרטן העור. יתרה מכך, חשיפה לא מוגנת לשמש גורמת לנזק מצטבר שבא לידי ביטוי בהזדקנות מואצת של העור ובבעיות קוסמטיות נוספות. עד כה לא ידוע האם קיימת רמה אופטימאלית של חשיפה יומית לא מוגנת לשמש שמצד אחד תתרום ליצירת ויטמין D ומצד שני לא תגרום לנזק מצטבר ולסרטן העור.

3. תוספי תזונה


תוספי תזונה וכן מזונות המועשרים בוויטמין D מכילים לרוב ויטמין D2 או D3, שדומים מאוד אחד לשני, פרט להבדל אחד – ויטמין D3 נחשב ליעיל פי שלוש ביחס לוויטמין D2 והן מבחינת גודל ההשפעה וכן מבחינת אורך הפעילות.


מחסור



רמות נמוכות של קלצידיול בסרום הדם יכולות להיגרם עקב הימנעות מחשיפה לשמש. חסר של ויטמין D גורם לחוסר איזון ברמות המינרלים בעצמות שמתבטא בריכוכן במחלות כדוגמת:

 

רככת.

אחת ממחלות הילדים המטבוליות הנפוצות ביותר, במסגרתה העצמות אינן מתקשות כהלכה ונוטות להתעוות ולהתעקם כתוצאה ממחסור בוויטמין D שאחראי לספיגת סידן בעצמות.

 אוסטאומלציה. מחלת דלדול העצם, המתרחשת בקרב מבוגרים ומאופיינת בחולשה של שרירים ובשבריריות העצם. לעתים אוסטאומלציה גורמת לבעיית כאבי שרירים כרונית.

בנוסף לכך, במחקרים שבוצעו בתחום נמצא קשר בין חסר ויטמין D לבין מגוון מחלות שונות, אך הם לא הוכיחו את הדבר בצורה חד משמעית.


עודף



הרעלת ויטמין D עלולה לגרום לבחילות, הקאות, עצירות, חוסר תיאבון, חולשה ורידה במשקל. בנוסף, הרעלת ויטמין D עלולה להעלות בצורה מסוכנות את רמות הסידן בגוף, מה שיגרום לשינויים במצב הנפשי, כדוגמת בלבול, ולהפרעת קצב לב.

הרעלת ויטמין D אינה יכולה להיגרם עקב חשיפה מוגזמת לשמש, היות ורמות חום גבוהות מדי באזור העור מונעות את תהליך הייצור של ויטמין D. תזונה עתירת ויטמין D גם היא מהווה לעתים רחוקות בלבד סיבה להרעלת ויטמין D, אלא אם היא כוללת צריכה מוגזמת של שמן דגים. לעומת זאת, הסיבה לרוב מקרי הרעלת ויטמין D היא נטילה לא מבוקרת של תוספי תזונה המכילים ויטמין D. ואולם, נטילה עודפת של ויטמין D בתוספי תזונה למשך זמן קצר יחסית (קרי, 50,000 IUבשבוע למשך שמונה שבועות) לא תגרום להרעלה. במקום זאת, הגוף יאחסן את העודפים וישתמש בהם כאשר לא יוכל לייצר כמויות מספקות של הוויטמין עקב חשיפה מוגבלת לשמש וכן כאשר כמויות ויטמין D בתזונה יהיו נמוכות מדי.

גבול עליון של רמות ויטמין D בריאות:

מלידה עד גיל שישה חודשים: 25 מק"ג (1,000 IU)

מגיל שבעה חודשים עד שנה: 38 מק"ג (1,500 IU)

שנה עד שלוש: 63 מק"ג (2,500 IU)

גיל ארבע עד שמונה: 75 מק"ג (3,000 IU)

מעל גיל תשע: 100 מק"ג (4,000 IU)


הערות


תוסף מזון של ויטמין D עלול ליצור אינטראקציה עם כמה סוגים של תרופות, באם נוטלים את השניים בתקופות חופפות. במידה ואתם נוטלים תרופה כלשהי על בסיס קבוע, מומלץ להתייעץ עם הרופא המטפל בטרם תתחילו ליטול גם תוסף מזון של ויטמין D. להלן כמה תרופות שעלולות להתנגש עם ויטמין D:

 סטרואידים. תרופות על בסיס סטרואידים נרשמות לעתים על מנת להפחית מצבים דלקתיים. תרופות אלו עלולות להוריד את רמות הספיגה של סידן בגוף ולהוציא מהאיזון את המטבוליזם של ויטמין D. במידה והמצב נמשך לאורך זמן, הוא עלול לגרום לדלדול עצם ואף להתפתחות אוסטאופורוזיס.

 תרופות להורדת משקל וכולסטרול. תרופות להורדת משקל כמו גם תרופות להורדת רמות כולסטרול עלולות להוריד את רמות הספיגה של ויטמין D בגוף, כמו גם של ויטמינים אחרים מסיסים בשמן.

 תרופות לטיפול באפילפסיה. תרופות שמטרתן למנוע ולהוריד את רמת ההתקפים האפילפטיים עלולות להגדיל את קצב המטבוליזם בכבד של ויטמין D, דבר שיגדיל את כמות הוויטמין הלא פעיל בגוף ויגרום לירידה ברמות הספיגה של סידן בגוף.