אבץ: מקורות טבעיים, מחסור או עודף, הסברים ותוספי תזונה

כללי | רמות מולצות | מקורות | מחסור | עודף

כללי

אבץ (zinc) הוא מינרל חיוני הנמצא באופן טבעי במזונות מסוימים, מוכנס למזונות אחרים כגון דגני בוקר, ניתן כתוסף תזונה ואף מוכנס לתוך תרופות מסוימות כדוגמת תרופות לצינון. אבץ מעורב בחילוף החומרים של התאים והוא קשור לפעילות של אנזימים רבים, לפעילות מערכת החיסון, ריפוי פצעים, התפתחות העובר במהלך ההריון, התפתחות וגדילה של ילדים ועוד. תוספי תזונה עם אבץ נחשבים כמונעים סרטן, מונעים התנוונות רשתית העיניים אצל קשישים, מסייעים במניעת תופעות ההזדקנות ועוד.

כדי לשמור על רמת אבץ תקינה בגוף יש לצרוך כל יום אבץ ממזון מאחר שלגוף אין מקום אכסון לאבץ למקרה הצורך.


רמות מולצות

קיימות המלצות לכמות האבץ שיש לצרוך ביום כדי לשמור על כמות תקינה. להלן כמות האבץ שעל בני אדם בריאים לצרוך כל יום:

מגיל לידה עד שישה חודשים: 2 מ"ג אבץ.

שבעה חודשים עד גיל שלוש שנים: 3 מ"ג אבץ.

מגיל ארבע עד שמונה שנים: 5 מ"ג אבץ.

מגיל תשע עד 13 שנים: 8 מ"ג אבץ.

מדיל 14 עד 18 שנים: גברים: 11 מ"ג, נשים 9 מ"ג, נשים בהריון: 13 מ"ג.

מגיל 19 שנים ומעלה: גברים: 11 מ"ג, נשים 8 מ"ג, נשים בהריון: 11 מ"ג.


מקורות

המקורות העיקריים של אבץ הם מאכלים, תוספי תזונה ותרופות.

1. מאכלים עם אבץ


קיימים מאכלים רבים המכילים אבץ. צדפות הן המאכל המכיל הכי הרבה אבץ למנה, אולם גם בשר אדום ועוף מכילים אבץ והם המקורות העיקריים של אבץ אצל מרבית בני האדם. מאכלים אחרים היכולים להוות מקורות טובים לאבץ הם: שעועית אפויה או משומרת, אגוזים כגון קשיו ושקדים, פירות ים מסוימים כגון סרטנים, דגנים מלאים, דגני בוקר מועשרים באבץ ומוצרי חלב.

2. תוספי מזון עם אבץ (כדורי אבץ)


תוספי מזון עם אבץ מכילים כמה סוגים של אבץ, כולל אבץ גלוקנט, אבץ סופלט ואבץ אצטט בריכוזים שונים. תוספי מזון עם אבץ מגיעים בכדורים לבליעה או למציצה. כדורי אבץ ניתנים בין היתר לנשים בהריון, קשישים, צמחוניים, תינוקות וילדים במצבי גדילה איטית.

3. תרופות


אבץ מצוי בכמה תרופות הנמכרות ללא מרשם רופא כגון תרופות טבעיות להצטננות, תרסיסים לאף ועוד. נמצא כי טיפות אף ותרסיסים לאף המכילים אבץ יכולים לגרום בעת שימוש ממושך לאובדן ריח. לאחרונה מנהל המזון והתרופות האמריקאי (ה-FDA) הזהיר צרכנים לגבי שימוש בשלושה תכשירי טיפות אף שעלולים לגרום לאובדן ריח.


מחסור

על פי מבדקים שונים מרבית האוכלוסייה צורכת מספיק אבץ, אולם בקרב חלק מהמבוגרים בני 60 ומעלה יש מחסור באבץ עקב צריכה מועטת מדי. כמו כן, להלן מספר דוגמאות לקבוצות אוכלוסיה שבסיכון לסבול מחוסר אבץ:

1. אנשים הצורכים אלכוהול ברמה מופרזת.

2. אנשים עם בעיות במערכת העיכול כגון לאחר ניתוח במערכת העיכול, מחלות כגון קוליטיס כיבית, מחלת קרוהן, תסמונת המעי הקצר היכולות להקטין את ספיגת האבץ ועוד. מחלות אחרות הקשורות לחוסר אבץ הן: מחלות כבד, מחלות כליות, מחלה חרמשית, סוכרת, סרטן ומחלות כרוניות אחרות. גם שלשול כרוני גורם לאובדן מוגזם של אבץ.

3. צימחוניים אינם אוכלים בשר שהוא מקור עיקרי לאבץ ולכן יכולים לסבול מחוסר אבץ.

4. נשים בהריון, במיוחד כאלו שהחלו את ההריון עם רמה נמוכה של אבץ בגוף, נמצאות בסיכון לסבול מחוסר אבץ, בין היתר, בשל דרישות העובר לאבץ. גם הנקה יכולה לרוקן את כמויות האבץ בגוף האישה ולכן ההמלצה לנשים בהריון ובעת הנקה היא לצרוך יותר אבץ מאשר נשים אחרות. אגב, בחצי שנה הראשונה לחייו של התינוק הוא מקבל מספיק אבץ מחלב אם. לאחר מכן יש לספק את האבץ מתזונה מתאימה או מתוספי מזון.

חוסר אבץ עלול לגרום לפיגור בגדילה אצל ילדים, חוסר תיאבון ובעיות בתפקוד מערכת החיסון. במקרים חמורים של חוסר אבץ יכולים להופיע נשירת שיער, שלשול, עיכוב ההתבגרות המינית של ילדים, נגעים בעור, בעיות בציפורניים כגון כתמים לבנים על הציפורניים או התפצלות הציפורניים, ירידה במשקל, עיכוב בריפוי פצעים, פגמים בחוש הטעם, עייפות, בעיות נפשיות כגון דיכאון ועוד. בעיות אלו יכולות להתרחש גם עקב סיבות אחרות ועל כן אצל אנשים הסובלים מהם יש לבדוק רמות אבץ.

רמת אבץ בגוף קשה לאמוד במדויק על ידי בדיקות מעבדה מאחר שהאבץ נמצא בכל הגוף כמרכיב של חלבונים שונים וחומצות גרעין. הבדיקה הנפוצה ביותר להערכת רמת האבץ בגוף היא בדיקת אבץ בדם. בדרך כלל כאשר מגלים חוסר של אבץ מטפלים בו בעזרת תוספי מזון ושינוי תזונה.

אבץ נשירת שיער


שיער בריא זקוק למינרלים מסוימים כדוגמת: גופרית, אבץ, סיליקה ועוד. לאבץ ישנו תפקיד משמעותי ביצירת תאים ותיקונם. הוא גם משפיע על תיפקודן התקין של בלוטות החלב הצמודות לזקיקי השיער. נשירת שיער וקשקשת עלולות להיות התוצאה של מחסור באבץ בעיקר אצל גברים בני 40 ומעלה. עם זאת, ישנן סיבות רבות לנשירת שיער שאינן קשורות לאבץ כגון: תורשה, עודף הורמונים אנדרוגניים (הורמוני מין גבריים), חוסר חלבון, חוסר ויטמין B12 וברזל, מתח נפשי ועוד.


עודף

צריכת עודף אבץ יכולה לגרום לתופעות אקוטיות או כרוניות. תופעות לוואי אקוטיות כוללות בחילה, הקאות, חוסר תיאבון, כאבי בטן, שלשולים, כאבי ראש ועוד. תופעות כרוניות כוללות רמה נמוכה של נחושת בגוף, רמה נמוכה של כולסטרול טוב, פגיעה בתפקוד מערכת החיסון, פגיעה בהיבטים מסוימים של השתן ותפקודיו ועוד.

להלן הרמות הגבוהות ביותר של אבץ הנסבלות לצריכה יומית. צריכה של כמויות אבץ גדולות מאלו תגרור בעיות בריאות:

מהלידה עד גיל שישה חודשים: 4 מ"ג אבץ.

מגיל שבעה חודשים עד שנה: 5 מ"ג אבץ.

מגיל שנה עד שלוש שנים: 7 מ"ג אבץ.

מגיל ארבע עד שמונה שנים: 12 מ"ג אבץ.

מגיל תשע עד 13שנים: 23 מ"ג אבץ.

מגיל 14 עד 18 שנים: 34 מ"ג אבץ.

מגיל 19 ומעלה: 40 מ"ג אבץ.

אנשים המטופלים בכדורי אבץ במינון גבוה צריכים להיות במעקב רפואי.


* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר