זרחן

כללי

חוץ מסידן, הזרחן הוא המינרל השכיח ביותר בגוף האנושי. שני מינרלים אלה עובדים לרוב יחד, במגוון תהליכים חשובים, ביניהם: בניית עצמות ושיניים חזקות. כ-85% מכמות הזרחן בגוף נמצאת בעצמות ובשיניים, ובנוסף ניתן למצוא אותו גם בתאים ורקמות בכל רחבי הגוף.

לזרחן תפקיד חשוב בתהליך סינון פסולת מכליות, באחסון האנרגיה בגוף ובתהליך השימוש בה. זרחן מסייע בהפחתת כאבי שרירים לאחר אימון כושר עוצמתי. הוא דרוש בגוף לצורך גדילה, תחזוקה ותיקון של רקמות ותאים ולצורך בניית DNA ו-RNA ומשחק תפקיד חשוב בוויסות רמות של ויטמינים ומינרלים אחרים בגוף, כדוגמת ויטמין D, יוד, מגנזיום ואבץ.

טיפול רפואי באמצעות זרחן נהוג בשלושה מקרים:

מחסור של זרחן בגוף (היפופוספטמיה).

רמות גבוהות של סידן בדם (היפרקלסמיה).

אבנים בכליות שמקורן בסידן.

בנוסף למקרים אלה, משתמשים בזרחן גם בטיפול חוקן בתור חומר משלשל.

רמות מומלצות

מהלידה עד גיל חצי שנה: 100 מ"ג זרחן ביום.

7 חודשים עד גיל שנה: 257 מ"ג זרחן ביום.

שנה עד גיל שלוש שנים: 460 מ"ג זרחן ביום.

גיל ארבע עד שמונה שנים: 500 מ"ג זרחן ביום.

מגיל תשע עד 18: 1250 מ"ג זרחן ביום.

מגיל 19 ומעלה: 700 מ"ג זרחן ביום.

מקורות

1. מזון

מזונות עשירים בחלבונים כדוגמת בשר, עוף, דגים, ביצים, מוצרי חלב למיניהם, שקדים וקטניות נחשבים למקורות מצוינים לזרחן. מקורות נוספים לזרחן הם דגנים מלאים, תפוחי אדמה, פירות יבשים, שום ומשקאות מוגזים.

2. תוספי מזון

זרחן פשוט הוא חומר דמוי שעווה בצבע לבן או צהוב אשר נשרף במגע עם אוויר. הוא נחשב לרעיל במיוחד ונמצא בשימוש הרפואה רק בתור תרופה הומאופתית. יש ליטול זרחן פשוט רק בהוראתו ותחת השגחתו של איש מקצוע מיומן. במקום זרחן פשוט, ברוב המקרים הרופאים רושמים תוספי מזון שמכילים זרחן אנאורגני. רוב האנשים אינם זקוקים לתוסף מזון של זרחן.

מחסור

רוב הציבור מקבל כמויות מספקות של זרחן מתזונתנו. זאת מפאת שכיחותו של זרחן במזונות עתירי חלבונים, ששכיחות צריכתם גבוהה. מצבים רפואיים מסוימים, כדוגמת סוכרת, רעב ואלכוהוליזם עלולים לגרום לצניחה של רמת זרחן בגוף. מצב זה נכון גם במקרים רפואיים אחרים שמונעים ספיגה נאותה של חומרי הזנה מהמזון, כדוגמת מחלות קרוהן וצליאק. בנוסף לכך, תרופות מסוימות עלולות גם הן לגרום לצניחת רמת זרחן בגוף.

תסמינים של חוסר זרחן בגוף כוללים בין היתר: איבוד תיאבון, חרדה, כאבי עצמות, עצמות שבירות, נוקשות מפרקים, עייפות, הפרעות נשימה, עצבנות, חוסר תחושה, חולשה ושינויים במשקל הגוף. מצב זה חוסר בזרחן אצל ילדים עלול לגרום לתסמינים נוספים, כדוגמת האטה בצמיחה והתפתחות לקויה של שיניים ועצמות.

עודף

למעשה, מצב של עודף זרחן בגוף שכיח הרבה יותר וכן מסוכן יותר מבחינה בריאותית מאשר זה של חוסר זרחן. מצב של עודף זרחן בגוף נגרם לרוב על ידי מחלת כליות זו או אחרת או באמצעות נטילת תוסף תזונה של זרחן בכמויות עודפות ללא כמויות מספקות של תוסף תזונה המכיל סידן. יש לציין, כי ככל שעולה כמות הזרחן שאנו צורכים בין אם בתזונה ובין אם באמצעות תוספי מזון, כך עולה הכמות הדרושה לנו של סידן. האיזון העדין שבין שני מינרלים אלה, חיוני לחוזק עצמות ולמניעת מחלת אוסטיאופורוזיס.

עודף חמור בכמויות זרחן בגוף עלול להיות רעיל. מצב זה יכול לגרום לשלשולים ולהסתיידות (התקשחות) של איברים פנימיים ורקמות רקות, מה שבתורו יגרום לירידה ביכולת הגוף לספוג ברזל, סידן, מגזניום ואבץ.

הערות

היות ולתוסף תזונה של זרחן יכולות להיות תופעות לוואי רבות במידה ונלקח יחד עם תרופות מרשם או עם תרופות שלא דורשות מרשם, חשוב מאוד לעדכן ולהתייעץ עם רופא המשפחה טרם התחלת הטיפול בו.

 אלכוהול. אלכוהול עלול לגרום ליציאת זרחן מהעצמות ולהוריד את רמת הזרחן הכללית בגוף.

 תרופות נוגדות חומצה. תרופות נוגדות חומצה המכילות אלומיניום, סידן או מגנזיום יכולות להיקשר לזרחן במעי ולמנוע ממנו להיספג ע"י הגוף. לכן, שימוש ארוך טווח בתרופות נוגדות חומצה עלול לגרום לרמות נמוכות של זרחן בגוף.

 תרופות נוגדות פרכוסים. חלקן של תרופות אלו עלול להוריד את רמות הזרחן בגוף ולגרום לעליה בגוף של הורמון מפנה זרחן.

 סופחי מלחי מרה. אלו תרופות שמטרתן להוריד את רמות כולסטרול בדם, אשר עלולות להפחית את יכולת הספיגה של זרחן בגוף. יש ליטול תוסף מזון של זרחן שעה לפני או ארבע שעות אחרי נטילת תרופות אלו.

 קורטיקוסטרואידים. עלולים להעלות את רמות הזרחן הנפלט בשתן.

 אינסולין. רמות גבוהות של אינסולין עלולות להפחית את רמות הזרחן בדם.

 אשלגן. נטילת תוספי מזון של זרחן יחד עם תוסף אשלגן עם חומרים משתנים אוגרי אשלגן יכולה לגרום לעודף אשלגן בגוף (היפרקלמיה), מצב שעלול למגוון בעיות בריאות מסכנות חיים, ביניהן: הפרעות קצב לב ועוד.

 תרופות נגד לחץ דם גבוה. גם עלולות לגרום לירידה ברמות זרחן בגוף.

 תרופות אחרות. תרופות נוספות עלולות לגרום לירידה ברמות זרחן בגוף, ביניהן: ציקלוספורין (תרופות שמדכאות את מערכת החיסון), תרופות לא סטרואידיות נוגדות דלקת (ביניהן נמנות חלק מתרופות להקלת כאבים), תרופות מדללות דם וצריכה ארוכת טווח של מלח בעל רמות גבוהות של אשלגן.