פרוביוטיקה

כללי

פרוביוטיקה, שפירושה "למען החיים", היא משפחה של מיקרואורגניזמים חיים, אשר תורמים לבריאותו של הגוף המארח אותם. חיידקי חומצה לקטית (LAB) וביפידובקטריה הם הסוגים השכיחים ביותר של חיידקים ממשפחת פרוביוטיקה, שכוללת כ-400 סוגים של שמרים וחיידקים ידידותיים אחרים. במחקרים שבדקו את השפעת פרוביוטיקה נמצא שהיא פעילה במיוחד באזור המעי הגס (בו נמצא חלק נרחב מאוד של המערכת החיסונית) שם היא מדכאת את התפתחותן של בקטריות מזיקות לגוף וע"י כך שומרת על האיזון בין החיידקים המזיקים לידידותיים, תורמת לפעילות מערכת החיסון, מחזקת את הדופן של מערכת העיכול ומסייעת בייצור ויטמין K.

ברגע שבולעים פרוביוטיקה, החיידקים נכנסים למעי ולאיברים נוספים ויכולים לקיים את עצמם באופן עצמאי, אלא אם כן הם נהרסים ע"י אנטיביוטיקה. נהוג ליטול תוספי פרוביוטיקה במקרים של פגיעה או היחלשות של מערכות החיסון וכן במקרים של בעיות במערכת העיכול, לדוגמה: בעת שימוש באנטיביוטיקה, במקרה של שלשולים ושל עצירות, נגד תופעות לוואי של הקרנות, במקרים של תסמונת המעי הרגיז, בעת זיהומים בנרתיק (אצל נשים), במקרים של קרוהן או קוליטיס, לצורך תמיכה כללית במערכת החיסון ולצורך מניעת הצטננות, במקרים של נזלת אלרגית, לצורך מניעת סרטן המעי הגס, במקרים של הופעת כיבים ושל התרבות חיידקים מזיקים במעי הדק וכו'.

פרוביוטיקה ואנטיביוטיקה

היות ואנטיביוקה פוגעת גם בפלורה של החיידקים הידידותיים במעי, בנוסף לחיידקים ה"רעים" נגדם היא מכוונת, מומלץ מאוד ליטול יחד עמה פרוביוטיקה – לצורך שחזור האיזון הטבעי בפלורה.

פרוביוטיקה בהריון

נטילת תוספי פרוביוטיקה במהלך ההריון טומנת בחובה יתרונות מרובים הן לאם והן לעובר – היא מחזקת את מערכת החיסון של שניהם, מסייעת לאשה ההרה להימנע מהשמנת יתר ומפחיתה את הסיכון להתפתחות אלרגיות שונות אצל התינוק לכשייוולד.

פרוביוטיקה לילדים

היות ומערכת החיסון של הילדים חלשה יותר מאשר המבוגרים, מומלץ לחזק אותה באמצעות פרוביוטיקה, במיוחד במהלך תקופת החורף הבעייתית יותר במהלכה הילדים נוטים יותר לצינון.

רמות מומלצות

היות וברגע שצורכים חיידקי פרוביוטיקה, הם יכולים להמשיך ולהתקיים באופן עצמאי בגוף (זאת בתנאי שלא צורכים אנטיביוטיקה), לא נקבעו רמות מומלצות לצריכה יומית. עובדה זו אין בה בכדי לפגוע בחשיבותה של פרוביוטיקה לבריאותנו.

מקורות

1. מזון

ניתן למצוא פרוביוטיקה במגוון מוצרי מזון מותססים, כחלק מהחיידקים הפעילים בהם, כדוגמת מוצרי חלב מותססים (יוגורט או קפיר למשל), כרוב כבוש ועוד. בנוסף, סיבים תזונתיים מהווים מצע גידול מצויים לחיידקי פרוביוטיקה מסוימים, לשם כך מומלץ לצרוך שום, בצל, בננות, ארטישוק, אספרגוס ועוד.

2. תוספי מזון

ניתן למצוא מגוון מאוד רחב של תוספי מזון המכילים פרוביוטיקה בצורת כמוסות, נוזלים, אבקות או טבליות.

מחסור

בעיות במערכת העיכול, צריכה של אלכוהול ושל תרופות וכו' עלולים לגרום לחסר של פרוביוטיקה בגוף. התסמינים שחוסר בפרוביוטיקה משתנים מאדם לאדם, ויכולים להתבטא במגוון רחב של בעיות עיכול (החל מגזים ועד לאלרגיות למזון).

עודף

אין דבר כזה – הרעלת אנטיביוטיקה. נהוג לצרוך כמויות גדולות יחסית של פרוביוטיקה, היות והחיידקים שמגיעים למעי הגס צריכים קודם כל לעבור את מיציב הקיבה – מה שמפחית משמעותית את הכמות שמגיעה ליעד הרצוי. בעוד שלא ידוע על השפעות מיוחדות של צריכה עודפת של פרוביוטיקה, צריכתה יכולה להיות מלווה בתופעות לוואי בצורת בעיות קלות במערכת העיכול, כדוגמת הופעת גזים ונפיחות בבטן.

הערות

לאנשים הסובלים מדיכוי חיסוני מומלץ לא ליטול פרוביוטיקה לפני התייעצות עם הרופא המטפל. למרות שמדובר בחיידקים ידידותיים, הם בכל זאת עלולים להזיק למי שמערכת החיסון שלו אינה פעילה.

מומלץ מאוד ליטול פרוביוטיקה למי שמטופל בתרופות אנטיביוטיקה, לצורך חיזור המערכת החיסונית.