- אורולוגיה, ניתוחים אורולוגים, מחלות הערמונית
- אף אוזן גרון
- בחירת שם לתינוק, שמות לתינוקות, נומרולוגיה
- בעיות פוריות - תמיכה
- הורים ומתבגרים, גיל ההתבגרות
- הורים לתינוקות, הורים לפעוטות
- זאבת, לופוס
- כירורגית כלי דם, ורידים
- מחלות ריאה בילדים, הפרעות נשימה
- פסיכותרפיה גופנית
- קואצ'ינג זוגיות, אימון זוגי
- רפואה משלימה ילדים
- רפואת משפחה
- רפואת עור משלימה
- תזונת תינוקות
 שדרת קניות
|
האם אתם בדיכאון?
|
|
|
|
|
המחשבות המדכאות רודפות אתכם? לא מסוגלים לצאת מהמיטה בבוקר? הכל נראה לכם שחור? קב... |
|
|
עקבו אחרינו | שתף ב:
|
 |
|
|
|
|
|
|
פורום פסיכולוגיה ילדים |
|
|
|
|
|
פורום פסיכולוגיה ילדים בנושאים: פסיכולוגית ילדים, פסיכולוג ילדים, הורים וילדים, גידול ילדים, ייעוץ חינוכי, בעיות התנהגות אצל ילדים, בעיות חברתיות בילדים, יחסים בין אחים, בחירת גן ילדים |
|
|
|
המידע באתר אינו מהווה תחליף להתייעצות עם גורם מקצועי
והינו בהתאם ל תנאי השימוש
|
מנהלי פורום פסיכולוגיה ילדיםד''ר שירי שדה שרביטלפרטים נוספים נעמה סבג שמשלפרטים נוספים
|
|
|
ילדה בת ארבע בגן עם בנות כמעט שש
ענת
|
|
ביתי התחילה גן שבו יש טרום חובה וחובה יחד. זה עתה מלאו לה ארבע. בגן 17 בנות "גדולות" ו-13 "קטנות". הא מדברת על אחת הילדות הגדולות (קרוב לשש) וכמה הייתה רוצה להיות חברה שלה וסיפרה לי שאף אחת לא שיחקה איתה בחצר וכמה היא רוצה להיות חברה של אותה ילדה גדולה. כשבאתי לאסוף אותה ואחת הילדות ה"קטנות" (בגילה) רצתה להתנדנד איתה היא אמרה לה "לא רוצה להתנדנד עם קטנה". קשה כרגע לשוחח שיחה ממשית עם הגננת בעניין.. מדובר בילדה שהייתה הכוכבת של הגן הקודם בין ביתר כי הייתה בין הגדולים. איזה כלים אני יכולה לתת לה להתמודדות? האם שילוב שתי קבוצות גיל כאלו הוא בכללאפשרי? האם ניתן להפיק מזה גם דברים חיוביים לילדה? כיצד יכולה הגננת להעצים גם את ילדות הטרום חובה (יש עליה לחץ שתכין טוב את החובה לכיתה א')? אני מאד חוששת לבטחונה העצמי היות והיא אינה מודעת לפערים האובייקטיבים הגדולים הקיימים בין קבוצות הגיל ועלולה ליחס הבדלים אלו לכך שהיא כביכול פחות טובה או מוכשרת- אנא עיזרו לי לחזק את הילדה בצורה נכונה, תודה רבה, ענת
|
|
|
|
|
|
חפשו בפורום
זה
 |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
אצלי זה אותו סיפור טרום חובה אם ילדים בני 4 , 5, 6 , הגיעה לגן בלי חברים או חברות.
לגמרי לבד בגן חדש מול ילדים שבאו מגנים אחרים אבל ביחד, ראיתי אותה היום וליבי נצבט
זאת ילדה מלאת ביטחון עצמי שבאה ממסגרת פרטית ששם הייתה הכוכבת
ואני רוצה קצת עזרה ותמיכה איך לגרום לה להרגיש טוב, או להאמין שהזמן יעשה את שלו.
בהצלחה לשנינו
|
|
|
|
|
|
|
חפשו בפורום
זה
|
|
|
|
|
|
שלום ענת
אני מסכימה איתך כי חסרונות הגן הרב גילאי עולות על היתרונות. יחד עם זאת השד לא נורא כלכך. תני לה כמה שבועות למצוא את מקומה. זה בסדר אם תחווה שיש גם ילדות גדולות ומפותחות ממנה. אפשרי לה להתחבר לגדולות וקטנות כרצונה. עודדי אותה לשחק עם מי שבא לה והסבירי לה כי לא הגודל משנה אלא תכונות ותחומי עניין .
לדעתי הכי כדאי לשוחח עם הגננת. כך תדעי כיצד היא נתייחסת לקטנים ומתמודדת עם הרב גילאיות. סביר שהיא יודעת מה היא עושה. ייתכן מאד ששיחה עימה תרגיע אותך. אם תראי בעייתיות גם בהמשך בקשי לשוחח עם פסיכולוג הגן. הוא (או היא)יוכל להדריך את הגננת באופן שלא יאיים או יבקר את התנהלותה.
והכי חשוב. תני לשנה להתחיל. אל תילחצי מכלום עד אחרי החגים. תני לזמן לעשות את שלו. רב הבעיות נפתרות מעצמן ואם תתפתח בעיה תסמכי על עצמך ועל ביתך שתדעו להתמודד.
שנה טובה ונפלאה.
|
|
|
ליאת גרוס
פסיכולוגית חינוכית מומחית ומדריכת הורים
מודיען והסביבה 050-8285445
|
|
|
חפשו בפורום
זה
|
|
|
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
|
|
|
הילדה שלי בת 4.7 היתה בגן הכל היה בסדר ילדה חברותית חכמה משחקת עם שמחת חיים
אנחנו עברנו דירה והיקשבתי לעצתך ורשמתי אותה לגן שקרוב לבית החדש במקום להמשיך בגן הישן עם נסיעות העדפנו שהגן יהיה במרחק הליכה
הילדה לא כל כך התחברה לגן החדש אפילו שזו התחלה זה לא אותו דבר כמו בגן הקודם שכבר בהתחלה אמרה לי אמא תלכי הביתה ויש לי חברה וכל מיני כאלה היתה רוצה ללכת לבד לגן
ניראה לי שאני טועה כי אני סומכת על השיקול דעת שלה היא כזו חכמה מסתכלת בתוך האישונים של העיניים ויודעת מי טובה ונחמדה איתה ומי לא מהגננות
הם טוענות שאני משדרת לה חוסר ביטחון אבל אני בתוך תוכי יודעת שאם היה לה טוב הפרידה בבוקר היתה יותר קלה והיא חוזרת ואומרת אמא אני רוצה את הגן הישן
אני שוקלת להחזיר אותה לגן הישן במידה והבקרים ימשיכו ככה עם בכי אני לא יודעת כמה זמן לתת לה להתרגל עם כל החגים שיש
מה אני אמורה לעשות
אני מבולבלת לגמרי
|
|
|
|
|
|
|
חפשו בפורום
זה
|
|
|
|
|
|
שלום טלי,
היא עדיין לא יכולה לדעת אם טוב לה או לא. היא עוד לא התחילה עדיין להתאקלם והיא לא מכירה אף אחד. אני מניחה שייעצו לך לשלוח אותה קרוב לבית בגלל שיהיה קשה לשמור על קשרים חברתיים אחרי הצהריים, שבגיל הזה הם מאוד חשובים. ובכל מקרה את דוחה את ההתמודדות לשנה הבאה או כיתה א' כי בשלב כלשהו היא אמורה להתמודד עם המעבר, היא לא תוכל כל החיים ללמוד רחוק מהבית.עברו רק יומיים, אין לה שום דרך לדעת אם טוב לה או לא רק מהתבוננות בעיני הגננות. גם הן לחוצות, גם אצלן התחילה שנה, תנו לדברים צ'אנס. לא בכל מקום מרגישים טוב מהתחלה, זה לא אומר שזה לא יקרה בהמשך.
|
|
|
סמדר ריינר
פסיכותרפיסטית
רמת גן 052-3693493
|
|
|
חפשו בפורום
זה
|
|
|
| |
|
|
|
|
|
יש לי ילד בן ארבע בוגר וחכם ויש לי ילד בן שנתיים וארבעה חודשים שבמשך תקופה ארוכה בני השני מחקה את הגדול
כמעט בהכול ושמתי לב שבני הבכור שולט בקטן אומר לו מה לעשות ,מה לא לעשות , מרים את הקול שלו והשני עושה הכל .
חשוב לי לציין שאני מטפלת בהם לבד . ומתריד אותי להתעורר עוד כמה שנים ולהבין שהבן הקטן שלי
איבד את הילדות שלו בלחקות את אחיו במקום לחיות את החיים שלו.
האם להתעלם ממה שאני רואה ולתת לכל אחד לבנות את מקומו בחברה או לעצור את זה ???
ואם כן באיזו דרך???
|
|
|
|
|
|
|
חפשו בפורום
זה
|
|
|
|
|
|
שלום רותי,
נראה שלקום בוקר אחד וללגלות שבנך איבד את הילדות בגלל אחיו זה לי קצת מוגזם. יחד עם זאת בהחלט יש מקום להתערב כשנראה לך שהגדול מגזים. זה בסדר שאחיו מחקה אותו, אך זה פחות בסדר שהגדול כל הזמן משתלט. חלק מזה יכול ואמור להימנע אם תהיה תכנית מובנית לפנאי שלהם שבה את שולטת, כולל פעילויות נפרדות ומשותפות להם שאת מובילה ולא הבן הגדול שלך.
|
|
|
סמדר ריינר
פסיכותרפיסטית
רמת גן 052-3693493
|
|
|
חפשו בפורום
זה
|
|
|
| |
|
|
|
|
|
|
ביתי ואחיין שלי באותו הגיל. משנולדו הם משחקים יחד יפה מאוד ובעקבות זאת רשמנו אות לגנים יחד.בשנה האחרונה(לאחר הרישום לגן השנה)הם פשוט לא מסתדרים. אי אפשר לשבת איתם רגע הם רבים מכות "רצח" בלי הפסקה . בעיקר מצד האחיין למרות שהרבה פעמים היא מרגיזה אותו. הדבר נמשך המון זמן עד שהגענו למצב שאני ואימו כמעט ולא נפגשות כי המצב בלתי נסבל ולא משתפר. בנתיים השנה נפתחה וכבר ביום הראשון ביתי חזרה מהגן החדש עם שריטה והגננת אמרה שהם לא הפסיקו לריב. אני מצידי חשבתי להעביר אותה גן לפני שיהיה מאוחר מידי. אבל הציעו לי להשאיר אותה ושהיא תדע להתמודד. אין מה לדבר עם אימא שלו היא אדישה באופיה (מאוד אדישה)ולא מתרגשת מכלום . ואני בדיוק ההיפך ממנה .מה את מציעה ? האם זה פיתרון ? ואם בגן השני יהיה ילד שירביץ לה בלי הפסקה? או שבגלל שזה בין משפחה ומתראים גם בפגישות משפחתיות(שגם שם זה קטסטרופה) זה שונה?
|
|
|
|
|
|
|
חפשו בפורום
זה
|
|
|
|
|
|
שלום גל,
לא, המאת אני לא חשובת שזה בגלל שהם בני משפחה זה שונה. בכל גן יכול להיות ילד שמרביץ. אם את סומכת על הגננת שהיא תתמודד - מה טוב. את גם יכולה להגיד לביתך התרחק ממנו כי הם כל הזמן רבים. אם מה שמטריד אותך זה שזה יפגע באימו -זה כבר סיפור אחר, אם מהסיבה הזו נוח לך יותר להעביר אותו גן - זה עניין שלך. אם כי לדעתי אין מה להיעלב פה הרי שתיכן מודעות לבעיה וזו הסיבה שלא נפגשים - כלומר כבר קיימת התרחקות ממילא.
|
|
|
סמדר ריינר
פסיכותרפיסטית
רמת גן 052-3693493
|
|
|
חפשו בפורום
זה
|
|
|
|
|
|
לא ממש לא מפחדת שאימו תיפגע. ההיפך היא נורא אדישה ואני היא זו שכל היום מפרידה בניהם ולא יכולה לשבת רגע. מבחינתה שירביצו אחד לשניה עד שיסתדרו. כמובן שזה נוח לה כאשר הבן שלה הרבה יותר אגרסיבי וחזק והבת שלי לא יכולה להתגונן . מעניין אם זה היה ההיפך אם היא הייתה ממשיכה לשבת ולהיות אדישה בצורה כזאת?הכוונה שלי בקשר למשפחה .
בכל אופן תודה על התשובה שלך. היא עזרה לי מאוד
|
|
|
|
|
|
|
חפשו בפורום
זה
|
|
|
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
|
פחדים מהעתיד הקרוב -דחוףףףף
חוה
|
שלום רב,
בתי בת 12 , ילד רגישה מאוד בעל דמיון מפותח ועולם פנימי עשיר מאוד.
כבר 3 ימים בוכה כי היא לא מצליחה להוציא את המחשבות הרעות שיש לה בראש.
היא לא מפסיקה לבכות שהיא מסבירה שהיא מפחדת להשאר בעולם הזה לבד מפחדת שאמא ואבא
ימותו בעוד 50 שנה או סבא וסבתא ימותו , מסרבת להשלים עם המוות , עם גלגל החיים.
הילדה ממש בהיסטריה , ישנה בלילה אבל לא אוכלת טוב.
שואלת מה יהיה בעוד 20 ,30 שנה , מה יהיה עם אמר ואבא?
מה אני עונה לה , איך אני מסבירה . האם ללכת לפסיכולוג ? יש לה עוד שבועיים ארוע בת מצווה
ויש לה למה לצפות , להתרגש, ךשמוח. אבל.....היא רק בוכה , מה אני עושה .
עזרי לי בבקשה.
תודה , חוה
|
|
|
|
|
|
|
חפשו בפורום
זה
|
|
|
|
|
|
שלום חוה,
יכול להיות שהפחדים נובעים מבת המצווה הקרבה ובאה. אירוע בת המצווה מסמל בעיניה כנראה את הרגע שבו היא עוברת מילדות לבגרות. כנראה שאצלה בראש יש חיבור בין להיות גדולה לבין להסתדר לגמרי לבד ולהיות נורא בודדה. היא רואה את הדברים בצורה נורא קיצונית. אולי כדאי לדבר איתה על כך שבמאת כולם מתים9 בסוף, אך מה שחשוב הוא מה שעושים בזמן שנמצאים בחיים. עוד 20 שנה כבר תהיה לה, כך אנחנו מקווים משפחה משל עצמה, ועיסוקים משל שיסייעו לעבור את מה שהחיים מזמנים, והיא לא אמורה להישאר לבד כשאתם לא תהיו.
אם אתם רואים שכל זה לא עוזר והיא ממשיכה להיות בחרדה, והתפקוד שלה יורד, כן יש מקום לפנות לטיפול פסיכולוגי.
|
|
|
סמדר ריינר
פסיכותרפיסטית
רמת גן 052-3693493
|
|
|
חפשו בפורום
זה
|
|
|
| |
|
|
|
|
|
שלום. בני ילד עלה היום לכיתה א. נורא התרגשנו וגם הוא, הוא פשוט מאושר ונראה בטוח בעצמו ומוכן בהמון סקרנות לקראת הלימודים עצמם. יש לציין שהוא עלה עם ילד אחד שמכיר מהגן, ובנוסף חשוב לציין שבן דודו לומד באותו בית ספר בכיתה ב. יש דבר שמדאיג אותי, מבחינה חברתית הוא לא כלכך זורם, ובד"כ נצמד למי שהוא מכיר ו"ממיין" את חבריו ובוחר במי שדומה לו ובאותם תחומי עניין , דבר שלא כל כך פשוט כי הוא ילד מיוחד סקרן שאוהב ללמוד על העולם האמיתי ולא מתחבר לכל מיני מותגים ודמויות כוחניות כך שקשה למצוא חברים כאלה. שאלתי אותו היום "הכרת חברים חדשים?" והוא אמר עוד לא.... ואני כבר נכנסת לסרטים. כיצד אפשר לדרבן אותו להתחבר לחברים נוספים?
ומקרה שקרה היום ושקורה המון ואין לי מושג איך להדריך אותו: הוא סיפר שילד אחד מכיתה אחרת א/ב קרא לו טיפש והוא הלך לקרוא לבן דודו שלא עשה כלום.(בני לא נוהג להשתמש באלימות ובמילים לא יפות)
אצלי ואצל אביו זו נק' מאוד רגישה ואנחנו אמרנו לו שבפעם הבאה יקרא לו בחזרה. והוא מצידו אמר שהוא לא מעוניין בעימותים שיגיעו למריבה....מה עושים???!!!! זה פשוט מעצבן שהוא לא מתמודד לבד. אני חוששת שהשלב הבא יהיה כשירביצו לו.
אנו זקוקים לעזרה. ואם יש לכן ספר להמליץ לי שמתעסק בזה אשמח לדעת את שמו.
|
|
|
|
|
|
|
חפשו בפורום
זה
|
|
|
|
|
|
שלום ליאת,
את מתארת ש"שנכנסת לסרטים" כלומר את מכירה בכך שיש משהו מוגזם בתגובה שלך בשלב הזה. זה רק יום ראשון בכיתה א', זה לוקח זמן להכיר חברים, אין צורך להילחץ ולהלחיץ. ההגדה ש מה זה "זורם" היא יחסית והיא עניין של טעם. לא הבנתי מהפרטים שתארת אם לילד חסרו חברים בגן. האם הרגיש בודד? האם הרגיש דחוי? האם הייתה בעיה בעניין?
יכול להיות שהוא בורר את חבריו בפינצטה אבל עדיין יש לו מספר חברים והוא מרגיש בסדר עם זה, ויכול להיות שקשה לו מאוד להתפשר, והוא נשאר בודד. התמונה לא כל כך ברורה מהתאור שלך כרגע.
לגבי התגובה שלו לאלימות. לא הבנתי למה את אומרת שהוא לא מתמודד. לפנות לבן הדוד שלו זה סוג של התמודדות, אולי במקרה זה היא לא עזרה, אבל אחד לא אומר שלהחזיר לאותו ילד זו התמודדות טובה יותר והיא הייתה מתבררת כיעילה אם היה נוקט בה. הוא לא מכיר את הילד עדיין, ואם זה ילד מאוד אלים שבאמת לא כדאי להתעסק איתו? הבן שלכם מחושב וחכם והתגובה שלכם הייתה קצת אימפולסיבית בשלב הזה. תנו לילד להכיר את השטח, ללמוד, להתנסות ולטעות, ואז אפשר לחשוב ולנתח מה קורה, מה הן דרכי התגובה המתאימות בכל מקרה, לא בטוח שעל אלימות צריך לענות באלימות. אולי כדאי לבחון כל מקרה לגופו - מתי להתעלם, מתי לפנות לעזרה של מבוגר ומתי להעמיד גבול ולא לוותר.
קחו לכם ולא זמן לחשיבה ותשתדלו לא להגיב בפעולה מייד לפני שיש חשיבה קודם וכך גם למדו אותו.
|
|
|
סמדר ריינר
פסיכותרפיסטית
רמת גן 052-3693493
|
|
|
חפשו בפורום
זה
|
|
|
|
|
|
תודה על תשובתך. לגבי הגן-כן היו לו חברים מעטים מאוד: אחד שהיה איתו בגן בגיל 3 ועוד שניים שהתחבר אליהם כי היו חבריו של אותו ילד שהכיר...ואת צודקת הוא אכן בוחר אותם כמו פינצטה...
אך בכל זאת הייתי רוצה שתתני לי סןג של תדריך מדוייק למקרה הילד שקילל כי אני בטוחה שזה יקרה עוד המון פעמים...
|
|
|
|
|
|
|
חפשו בפורום
זה
|
|
|
|
|
|
שלום ליאת,
התדריך הוא ללמד אותו להעריך את הזירה. קודם כל עליו להכיר את הילדים לא לכל ילד ולא לכל סיטואציה מגיבים אותו דבר.
קודם כל הוא צריך ללמוד להעריך את הסיכון - האם הילד הזה חזק ממנו? האם הוא מכיר את הילד כילד עם בעיות התנהגות? האם שווה להסתבך איתו?
אם מדובר בילד שהוא בדרך כלל ילד בסדר, שלפעמים אפילו הם משחקים ביחד והוא מקלל אותו - פשוט צריך להגיד - בלי קללות, אל תדבר אלי ככה.
אם זה ילד מכיתה אחרת, שהוא בכלל לא מכיר, שפשוט עבר בסביבה וחיפש מלחמה - לא בטוח שכדאי בכלל להתייחס, לשם מה? ייתכן שרצוי להתעלם.
אם ההתעלמות נעשית בצורה מושכלת ומתוך בחירה ושליטה - זו לא חולשה, וזה לא אמור להפוך אותו לקורבן.
התנהגויות שהופכות ילדים לקורבנות מועדפים לאלימות הן התגרות בתוקפן מצד אחד אך מצד שני לבכות ולעשות דרמה כשהם מקבלים תגובה, או אחד מהשניים. אני לא שומעת שזו ההתנהגות של הבן שלך.
הוא לא בורח ולא פחדן, ואין סיבה לחפש עימותים שלא לצורך. בטח לא על קללות. אם מתנכלים לו ממש, כלומר חוטפים לו דברים או מרביצים לו - כאן שוב צריך להעריך האם זה ילד שאפשר לפעול מולו, קודם כל הוא צריך להגן על עצמו במידת האפשר ואחר כך, כן, הוא צריך לדווח על כך למבוגר.
אם אתם רוצים אתם יכולים לשלוח אותו לחוג של אומנות לחימה כלשהי, רק אם הוא רוצה כמובן.
|
|
|
סמדר ריינר
פסיכותרפיסטית
רמת גן 052-3693493
|
|
|
חפשו בפורום
זה
|
|
|
|
|
|
תודה רבה על תשובתך,שמחתי לקרוא אותה.
ודרך אגב הוא היה שנתיים בקארטה אך כפי שציינתי הוא לא ילד כוחני לכן הוא לא נהנה שם כל כך. שלחתי אותו לשם לצורך התקדמות מוטורית. השנה הואט כבר מתעקש שלא ללכת אז הפסקנו כי זה באמת לא הסגנון שלו.
שתהיה לך שנה טובה
|
|
|
|
|
|
|
חפשו בפורום
זה
|
|
|
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
|
|
|
שלום,
יש לי שאלה בנוגע לבני. הוא בן שלש וחצי וכבר בערך חצי שנה שהוא "כוסס" ציפרניים. לא באמצעות הפה, אבל עם היד. הוא משחק עם הציפורניים כל הזמן.
שאלתי היא למה כדאי לשים לב בהקשר זה, כי נראה לי שזה מעיד על משהו פנימי, אולי קושי מסויים.
סך הכל הוא מאוד עצמאי, חברותי ושמח.
תודה על העזרה,
גלית
|
|
|
|
|
|
|
חפשו בפורום
זה
|
|
|
|
|
|
שלום גלית,
בהחלט ייתכן שזה מעיד על מתח או על חרדה כלשהי. אני לא מכירה את הידל או את נסיבות חייכם ולכן לא אוכל כרגע לומר מעבר לזה. את יכולה לנסות לשים לב מתי זה קורה, האם בהקשרים מסויימים וכו'.
|
|
|
סמדר ריינר
פסיכותרפיסטית
רמת גן 052-3693493
|
|
|
חפשו בפורום
זה
|
|
|
| |
|
|
|
|
|
הבת שלי בת שנה וחודשיים, נמצאת בשיאה של חרדת זרים נוראית....כל זר שנכנס הביתה היא צורחת
ועכשיו אני צריכה להכניס אותה לגן ...
יש לכן הצעות איך להתמודד ?
ושאלה נוספת, תוכלי להסביר לי בקצרה למה יש חרדת זרים ובמה היא שונה מחרדת הנטישה וחרדת הפרידה
|
|
|
|
|
|
|
חפשו בפורום
זה
|
|
|
|
|
|
|
|
בני, בן 3 התחיל ללכת אתמול לגן חדש [פרטי] בו הוא לא מכיר אף אחד מהילדים. אתמול שיחרר אותי מהר בבוקר וסיפר לי שבה קצת כי התגעגע, אבל שהיה כיף. נראה מבסוט.
היום הגיע שמח וטוב לב, אמר ביי במהירות, אולם שיחת טלפון מצוות הגן בישרה לי שהוא בוכה המון.
איך אפשר להקנות לו תחושת ביטחון?
|
|
|
|
|
|
|
חפשו בפורום
זה
|
|
|
|
|
|
שלום לירז,
אולי כדאי ליצור קשרים עם כמה אימהות ולהזמין כל פעם ילד אחר אליכם הבייתה אחר הצהריים. באופן הזה הוא יכיר קצת ילדים ואולי יהיה לו יותר קל.
בנוסף חשוב לתת לו לגיטימציה לכך שאכן זה קשה, ולוקח זמן להתרגל, הוא נורא מנסה להיות בוגר וגדול, ובסדר אם לפעמים לא מצליח לו, אבל לאט לאט יהיה לו יותר קל.
|
|
|
סמדר ריינר
פסיכותרפיסטית
רמת גן 052-3693493
|
|
|
חפשו בפורום
זה
|
|
|
| |
|
|
|
דילמה רצינית חייבת תשובה או עצה
אמא
|
אני אמא לילדה מדהימה בת 4 וארבעה חודשים. בשבוע שעבר ילדתי בת נוספת ובנוסף לכך ילדתי המדהימה נכנסה לגן עירייה אחרי שלוש שנים שהיתה בגן פרטי וגדלה עם ילדים שהפכו להיות חברים
בגן הפרטי היו 15 ילדים. בשל עזיבת כל ילדי הגן הפרטי החלטנו להעבירה לגן עירייה
אולם בגן הנוכחי יש לי בעיות עם מספר דברים:
1. ילדתי היא הילדה הגדולה ביותר ומדובר בגן שמשלב ילידי שנת 2007 וילדי שנת 2006 אולם נובמבר דצמבר. בתי היא ילדה מאוד מפותחת ובוגרת לגילה, וירבלית מאוד. משמע ההבדלים הם של חצי שנה ומעלה. אני הייתי מעוניינת שתשתלב בגן של טרום חובה - חובה.
2. לצערי היא הגיעה גם היום לגן שלחתי אותה עם בעלי מפני שאתמול הייתי איתה היא לא רצתה להתנתק , תפסה אותי חזק ופרצה בבכי היסטרי עד אשר הסייעת הועילה בטובה לקחה אותה ואמרה לי ללכת
בבוקר היא לא רצתה ללכת לגן ואמרה שלא כיף לה שם אבל עזרה לי להכין את תיק האוכל שלה, והלכה אולם היא לא היתה מוכנה שוב לעזוב את בעלי, אף אחד מאנשי הצוות לא דאג לסייע לו ולהרגיע את הילדה, והילדה היתה במצוקה לא עזבה את חולצתו של בעלי ופרצה בבכי היסטרי
למרות שבעלי ניסה לשכנע אותה שאני אגיע לקחת אותה מהגן בקרוב ושיהיה לה כיף ושתצייר לבעלי ציור לעבודה וכו'.
אגב היא הילדה היחידה שמתנהגת כך ולוקחת את המעבר קשה ובוכה בהיסטריה רצינית
לצערי ילדתי חובה שני שינויים רציניים בחיים. גם אחות חדשה וגם גן חדש ואיני יודעת מה לעשות
שאלתי ,
האם לתת לזה צ'אנס בכל זאת ותוך כמה זמן הסתגלות נורמטיבית נחשבת ומעבר לכך זו כבר בעיה?
האם כדאי ורצוי להעבירה לגן עם ילדים בני גילה ומעלה?
|
|
|
|
|
|
|
חפשו בפורום
זה
|
|
|
|
|
|
מדובר בילדה מלאת ביטחון עצמי, שנפרדה מכל החברים מהגן הקודם והיא לגמרי לבד בגן .
אני אחרי לידה כל היום בוכה ומוטרדת בגלל הילדה, יש לה קשיים רציניים להפרד מאיתנו וזה צובט לי בלב.
אני קרובה מאוד להוציא אותה משם
אני רואה את ההבדלים בינה לבין הילדים האחרים שלהם הפרידה הרבה יותר קלה הם אינם בוכים וישר רצים לשחק
אתמול הגעתי אמנם הילדה לא בכתה, אבל בזמן שכל הילדים שיחקו בחצר, היא ישבה לבד בצד ולא שיחקה כלל.
מיותר לציין שהגננת והסייעת אפילו לא ניגשו או עודדו אותה
אני מרגישה חסרת אונים טוטלי בעניין
אני חושבת שזה אולי קשור לכך שהיא ילדה מאוד בוגרת כבר בת 4.4 ויתכן שהיא לוקחת את הדברים אחרת
העניין הוא שבגני שעשועים היא כן מתחברת אולם כאן הסיפור שונה לגמרי ופתאום קשה לה להסתגל
הייתי בטוחה שמדובר בילדה חזקה אבל כנראה טעיתי.
מה אני יכולה לעשות בעניין?
|
|
|
|
|
|
|
חפשו בפורום
זה
|
|
|
|
|
|
שלום לך
תשובתי לשתי השאלות היא חיובית.
ראשית אם בגן יש רב מוחלט של ילדים צעירים מביתך בחצי שנה ומעלה כדאי לנסות למצוא גן מתאים יותר.
בלי קשר- זה נורמלי שיש זמן התאקלמות ולא צריך להיבל. יחד עם זאת חשוב מאד שצוות הגן יהיה ער לדברים ויסייע לפרידה מהירה ולתמיכה בילדה לאחריה. אם את מתרשמת שהצוות לא כזה, הרי לך סיבה נוספת לנסות ולעבור לגן אחר.
אם את מחליטה להישאר שוחחי עם הגננת ובקשי ממנה לסייע עד שדברים ירגעו. במקביל אל תשדרי לילדה שהיא מסכנה. אלא שהיא כבר גדולה ויכולה להתמודד.
עשית לה טוב שילדת עבורה אחות קטנה. אין מקום לייסורי מצפון. קראי על דרכים נכונות להסייע לילד להתמודד עם לידת אח/ות ופעלי בהתאם.
אל תדאגי... יהיה בסדר
|
|
|
ליאת גרוס
פסיכולוגית חינוכית מומחית ומדריכת הורים
מודיען והסביבה 050-8285445
|
|
|
חפשו בפורום
זה
|
|
|
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
|
ילד בן 8 אחרי כוויות
ayalamol
|
שלום רב. בני בן 8 מאושפז בתל השומר עם כוויות נרחבות וצורך בהשתלה לאחר שילד אחר (שהיה חבר טוב שלו ) שפך עליו מים רותחים מתוך התקף זעם. בני סובל מכאבים נוראים ויש לו המון כעס על הילד הפוגע. אני מאד חוששת גם מפגיעה נפשית ורצה כמה שיותר להקטין את הנזק. נאמר לי שבבית חולים אין פסיכולוג ילדים שיכול לדבר עם בני. מה אני יכולה לעשות ? לחקות עד שנשתחרר ולפנות לקופת חולים ? עד כמה דחוף טיפול פסיכולוגי במקרים כאלה ? האם יש איזה גופים שמטפלים במקרים כאלה ?
תודה
|
|
|
|
|
|
|
חפשו בפורום
זה
|
|
|
|
|
|
שלום לך
אכן סיפור מזעזע שאין כדוגמתו. תהיו חזקים ואני מאחלת החלמה מהירה וקלה.
הילד צודק שהוא כועס. תני לו לבטא כעס זה, לכעוס להתעצבן.
אני אישית לא מכירה גוף שיכול לסייע. נסי להתייעץ עם העובדת הסוציאלית של בית החולים.
אם הילד חזק , סביר שיצליח להתמודד בעצמו עם הטראומה. יחד עם זאת פגישה או שניים עם איש מקצוע לעיבוד החוויה אכן יכולה לעזור. גם רעיונות לדרכים להתמודד עם הכאב יכולים לתרום.
נסי להתייעץ סביב הנושאים: "התמודדות עם טראומה". ו"התמודדות עם כאב".
בינתיים תני לו לספר כמה פעמים שירצה על מה שקרה. עודדי אותו לדבר על זה. אל תלחצי.
עודדי שחברים יבואו לבקר והוא יחוש נאהב.
לדעתי לא כדאי לתת לילד האלים לבקר בשלב זה. מישהו צריך לעזור גם לו אבל זו לא הבעייה שלכם.
פנייה לאיש מקצוע דחופה רק אם נסגר ולא מדבר על האירוע או מדבר באופן לא רציף ולא הגיוני או שהזכרונות חוזרים שוב ושוב ללא שליטה. אני מקווה שזה לא המצב.
החלמה מהירה
|
|
|
ליאת גרוס
פסיכולוגית חינוכית מומחית ומדריכת הורים
מודיען והסביבה 050-8285445
|
|
|
חפשו בפורום
זה
|
|
|
|
|
|
|
האם זה שהוא לא רוצה לדבר על הנושא יכול להיות סימן לבעיה? הוא סיפר פעם-פעמים כאשר שאלתי , הצלחתי להבין את הסיפור במלואו רק לאחר מספר פעמים ויותר הוא לא מדבר על זה. מדבר על הכל חוץ מזה. כשכואב מאד מביע המון כעס על הילד ודורש לקחת אותו ל"בית משפט", אבל כשכמרגיש יותר טוב - לא מדבר על זה כלל וכששואלים מראה אי רצון לחזור לזה. האם זה חכול להיות סימן שהוא מדחיק את זה פנימה ?
|
|
|
|
|
|
|
חפשו בפורום
זה
|
|
|
|
|
|
קשה לי לתת תשובה חד משמעית. סליחה.
מצד אחד חשוב שידבר על זה כי דיבור עוזר לעבד ולעכל את החוויה מבחינה רגשית. מצד שני לא נכון ללחוץ עליו. כדאי להתייעץ עם מישהו נוסף.
אני מסכימה איתו שצריך להעניש באופן חמור את הילד הפוגע. החוויה של בנך שמישהו שפגע בו יצא בלי תגובה עלולה להחמיר את הקושי. הוא זקוק לאיזה שהיא תחושת שליטה במצב ואפשרות להחזיר.
אם את במצב מתאים - בדקי מה קורה עם הילד השני. לדעתי כדאי לך להגיש תלונה במשטרה. תראי לבנך שאת פועלת למענו ולא תתני לדברים לעבור... אם קשה לך ערבי את בעלך או קרוב משפחה.
|
|
|
ליאת גרוס
פסיכולוגית חינוכית מומחית ומדריכת הורים
מודיען והסביבה 050-8285445
|
|
|
חפשו בפורום
זה
|
|
|
| |
|
|
|
נסיעה לחול בלי התינוק
חגית
|
שלום לפורום
אני אמא לתינוק מקסים בן 10 חודשים ומתכננת לנסוע לחופשה בחול ל-4 ימים. התינוק ישאר עם אביו בתקופה זו. מכיוון שאני המטפלת העיקרית שלו בהמלך היום, אני מלאה בחרדות לגבי הנסיעה. אציין שהוא מאוד קשור גם לאביו ואני מרגישה שחייבת "אויר"
האם אני גורמת לו נזק בכך שאני נוסעת בלעדיו?
|
|
|
|
|
|
|
חפשו בפורום
זה
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
שלום חגים.
סעי לשלום וחיזרי בשלום.
לך הולך להיות יותר קשה בלעדיו מאשר לו בלעדייך.
תני הזדמנות ומקום לאבא שלו. הוא יסתדר.
תהני בחופשתך ותנשמי הרבה.
|
|
|
ליאת גרוס
פסיכולוגית חינוכית מומחית ומדריכת הורים
מודיען והסביבה 050-8285445
|
|
|
חפשו בפורום
זה
|
|
|
| |
|
|
|
|
| | | |