|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
10:42 15.02.12
|
דורון יקר,
ראשית, לפני שאתה מאבחן את עצמך כ"נמצא במצב של דיכאון", והכוונה לדיכאון המהווה בעיה קלינית הדורשת טיפול ואולי אף תרופתי, כדאי, אולי, שאיש מקצוע יאבחן אם אתה באמת נמצא "שם" או שאולי אתה שרוי במצב של עצב וייאוש, תחושות נורמאליות וטבעיות בחיינו, הנובעות, לרוב, כתוצאה מתקופות ואירועים קשים, ממש כמו במקרה שלך.
אמנם איני פסיכולוגית אולם, בתחושה שלי, אתה נמצא יותר במצב של דכדוך ועצבות מאשר במצב של דיכאון קליני.
בעקבות המצב אליו נקלעת, ובשל כך שאתה נאלץ להתמודד בשלוש חזיתות בו-זמנית (אשתך, ילדיך ואהובתך), כוחותיך הנפשיים נחלשו כל-כך שבתחושה שלך הם פשוט נעלמו. אהובתך היוותה עבורך אי של שפיות, כך שכל עוד היא הייתה שם למענך (וגם לא נאלצת להתמודד עם אובדן הקשר עימה), חשת שאתה יכול להתמודד. כעת, משהיא "הלכה", אתה מרגיש לבד מול העולם. אולם ב"לבד" הזה, טמונה המון עוצמה, יש לך אותך! אולי איבדת את האיש הזה בתוכך, שעליו אתה תמיד יכול לסמוך להישען, אולם הוא בוודאי נמצא שם וכל שעליך לעשות הוא למצוא אותו שוב ולהתחבר אליו. ייתכן כי טיפול/אימון ממוקד וקצר מועד יסייע לך לעמוד שוב על רגליך ולמצוא שוב את טעם החיים. תחילת התהליך תהייה במציאת משאביך ועצמותיך הפנימיים. בשלב השני תלמד מחדש כיצד לעשות שימוש מושכל ונכון בעצמות אלה באופן המיטבי כך שתוכל להתחיל לצעוד בנתיב הנכון עבורך, לשחרר את הקולגה שלך ולהתמקד בתהליך הגירושין, כפי שציינת.
|
|
|
מוניקה הרשקוביץ
מאמנת אישית רב תחומית
052-4033683
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
18:13 19.01.12
|
היי,
רציתי לדעת האם קיימת תופעה של דיכאון אחר לידה אצל גברים?
בעקבות העיסוק הבלתי פוסק של האם עם התינוק, התפוררות המסגרת הזוגית, השחיקה בטיפול בתינוק, חוסר שינה... יכול להיות מצב שהאב מרגיש מאד מדוכא מהדברים האלו עד כדי דיכאון קליני?
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
07:10 04.01.12
|
שלום
אני בת 21, אחרי צבא, כרגע לא עושה כלום בחיי. לא עובדת, לא לומדת, בקושי יוצאת, אני כמעט יום וכל היום בבית, השינה שלי הפוכה, אני ערה כל הלילה וישנה כל היום עד הערב. אני לא רוצה בכלל ואין לי חשק לישון בלילה.
אני מרגישה ממש חזק שאני חולת נפש ואני מסתירה את זה עמוק בתוכי כי אני מפחדת לספר לאנשים יותר מידי איך אני מרגישה כדי שלא יבהלו ממני ויברחו ממני. וגם כי אני נורא מתביישת וזה מביך אותי.
אני נורא מתוסבכת ואני מזדהה עם יותר מידי דברים שקשורים במחלות נפש.
במקום לספר מה אני מרגישה אני פשוט אגיד ש99% של התסמינים של חרדה חברתית נכונים לגביי. אני בטוחה שאני סובלת מזה. אני נורא לחוצה מאנשים , גם חדשים וגם שאני מכירה, אני מפחדת להיות במצב של אחד על אחד בעיקר. אני מרגישה נורא משעממת ולא מעניינת. אני תמיד מרגישה שבוחנים אותי ותמיד כאילו לא רוצים אותי בסביבה אפילו אם זה לא נכון. כל משפט שני שאני אומרת אני מתחרטת עליו ומרגישה מפגרת. לפני כל דבר שאני עושה או אומרת אני חושבת 50 פעם בראש אם להגיד ואיך ומה לעשות.
אני נמנעת מפגישות חברתיות בגלל זה,
מתקשה להחזיק במסגרת של עבודה. זאת אומרת, אני מתחילה לעבוד כי אני חייבת כסף כי המצב הכלכלי לא טוב, ואחרי זמן מאוד מאוד קצר מתפטרת.
אני אפילו מפחדת להתחיל ללמוד בגלל הסיבה הזאת.
אני לא בטוחה בשום דבר שאני עושה.
אין לי ביטחון עצמי בכלל, ואני מרגישה תמיד נחותה מהשאר.
אני מרגישה חסרת חיים,
אין לי הרבה חברים ואין לי עיסוקים בכלל.
יש לציין גם שאני בן אדם מאוד עצבני וחסר סבלנות כלפי אנשים וכלפי כל דבר.
אני נורא דיכאונית ומזדהה מאוד עם התסמינים של דיכאון קליני.
בנוסף לכך פעם בהמון זמן יש פתאום יום שאני מרגישה שאני מלכת העולם ושטוב לי ולא מבינה איך אני יכולה להיות עצובה בכלל, מרגישה שאני הכי יפה והכי מצחיקה והעולם יפה וצריך לנצל אותו, ומתה מפחד שההרגשה הזאת תחלוף, אבל בום, כעבור כמה שעות זה באמת חולף ואני חוזרת להיות הבן אדם המדוכא והמנוכר שאני.
יש המשך קטן...
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
09:55 25.12.11
|
יכול להיות גם וגם , אין חוקים. דיכאון קליני - מצב של חולי קשה, אנשים עצובים, חסרי כוחות, לא אוכלים, לא מתפקדים.... וכו...
דיכאון קליני מחייב טיפול תרופתי ולעתים אשפוז.
במקרה שיש לך ספק, תנסי לברר מול משפחתו וחברים.
|
|
|
ד''ר יונתן דוידאור
פסיכיאטר מומחה, CBT,חוות דעת משפטית.
כתובת הקליניקה: דרך רמתיים 69 , הוד השרון 052-6552269
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
01:15 24.12.11
|
שלום.
אני חושדת שחבר קרוב שלי מתחיל לפתח דיכאון קליני. אני רוצה לתאר כאן מה עובר עליו בכדי להשיג שתי מטרות:
לשאול אנשי מקצוע האם מדובר אכן בסימפטום של דיכאון.
לדעת מה אני יכולה לעשות כדי לעזור לו.
אז ככה: מדובר בחבר קרוב שעד לפני כמה זמן היינו מדברים כל יום לפחות פעם אחת ונפגשים מינימום שלוש פעמים בשבוע. לפני בערך שלושה שבועות נודע שאביו צריך לעבור ניתוח. לאותו חבר יש נטיית חרדה וגם לדעתי בעבר הרחוק שלו היה לו דיכאון.
לאט לאט הקשר שלי איתו התחיל להתרופף. בהתחלה הייתי בטוחה שפשוט נמאס לו ממני. אבל לפני שבוע הוא פתאום התקשר אלי ושאל לשלומי. בשיחה נשמע כאילו אין לו יותר מדי מה להגיד על עצמו.
בשבועיים האחרונים אותו חבר התחיל להימנע מכל פעילות חברתית. לא הציע שנפגש ולא הלך לשום אירוע שבעבר היה ברור שייקח בו חלק.
אתמול בלילה שלחתי לו הודעת sms והוא לא ענה (זה מאוד לא אופייני לו - הוא תמיד מתייחס לכל שטות שכותבים לו).
בבוקר כתבתי לו שייצור איתי קשר ושאני רוצה לדבר איתו. שוב הוא לא שיתף פעולה. בצהריים התקשרתי אליו והוא לא ענה אז החלטתי לנסח לו הודעה כנה ולכתוב שאני מודאגת לגביו. הוא התקשר אחרי חצי שעה. בשיחה הוא מצד אחד דיבר בטון "חברותי" ו"נעים" מצד שני נוצר בי הרושם שהוא רק רוצה להגיד לי שהכל בסדר ושהוא ממש רוצה לסיים כבר את השיחה. ניסיתי לדובב אותו לשאול כל מיני שאלות והוא ענה ממש קצר וכל הזמן כיוון את השיחה לסיום.
יותר מאוחר שלחתי לו שוב הודעה והוא התעלם.
בגלל שחששתי לו יצרתי קשר עם עוד חברה משותפת. אותה חברה (שגם איתה הוא היה בקשר יום יומי) אמרה שהיא מרגישה אותו הדבר כמוני - בהתחלה חשבה שנמאס לו ממנה ואח"כ קלטה שהוא כאילו מדבר בחביבות אבל מנסה לסיים את השיחה כמה שיותר מהר.
מה יש לו? האם זה התחלה של דיכאון? האם מדובר בסתם עצב זמני? מה אני יכולה לעשות למענו?
אני מעוניינת בדעה של איש מקצוע אבל לא רק.
תודה מראש על העזרה וחג שמח
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
18:07 18.12.11
|
|
מאיזה גיל אפשר ללכת לאשפוז יום? הבנתי שיש כזה דבר. אני בן 17 ויש לי דיכאון קליני. מה בדיוק קורה באשפוז יום?
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
21:42 07.12.11
|
יעל שלום,
לפי מדריך ההפרעות של ארגון הפסיכיאטרים ה-DSM, ניתן לאבחן דיכאון קליני לאחר "שבועיים של מצב רוח מדוכא רוב היום, כמעט כל יום ואו אובדן עניין והנאה ברב התחומים ביחד עם ארבעה סימפטומים נוספים: ירידה ניכרת, לא מתוכננת, במשקל ובתאבון, קושי ניכר להירדם או לישון, עליה או ירידה ניכרת בפעלתנות פסיכומוטורית, מחשבות על התאבדות, עייפות וחוסר אנרגיה, הרגשה קשה של חוסר ערך עצמי או אשמה, קושי לחשוב, להתרכז ולהחליט החלטות".
הגדרה זו תקפה גם לגבי דיכאון אחרי לידה אולם יתכנו סמפטומים נוספים כגון עצבנות, התפרצויות כעס, עליות וירידות במצב הרוח וקושי להתחבר תינוק.
מבחינת שאלונים - כסינון ראשוני ניתן להשתמש בשתי השאלות הבאות:
במהלך החודש האחרון, האם חשת לעיתים קרובות הרגשה ירודה, דיכאון או חוסר תקווה? כן לא
במהלך החודש האחרון, האם חשת לעיתים קרובות מעט עניין או הנאה בעשייה? כן לא
אם התשובה לאחת השאלות היא חיובית, כדאי לענות על שאלון אדינבורו, ניתן למצוא אותו באינטרנט ולעיתים גם בטיפות חלב.
בברכה,
ד"ר שרון בן-רפאל
|
|
|
ד''ר שרון בן-רפאל
פסיכולוגית קלינית
רמת השרון 03-5405503
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
12:39 22.11.11
|
האם זה עדיין הגיוני שיש לי דיכאון ,אפילו שאני נוטה לעיטים קרובות לשמוח ולצחוק?
לפני חצי שנה בערך היה לי סוג של דיכאון קליני עם כל המאפיינים של דיכאון .
למה בעצם אתה מתכוון שיש לי קורטוב של דיכאון?
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
14:18 06.09.11
|
אמנם אני חושבת שיש לי מאניה דיפרסיה ולא דיכאון קליני אבל זה לא פחות קשה (זה יותר קשה אפילו) בקרוב יש לי פגישה עם הפסיכיאטר ואתחיל לקחת כדורים..
למרות שהיה לי חבר נפרדנו וסיפרתי לו על מה שאני חושבת שיש לי ושבחיים לא אמצא מישהו שלא יראה אותי בתור בן אדם "חולה" ושאני מעדיפה להשאר כבר לבד
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
11:19 15.08.11
|
נעה,
את צודקת, להתקפי חרדה שלא מטופלים נכון יש נטייה לחזור ולתקוף שוב. ההתקפים יכולים להיות מאוד לא נעימים, ממש מפחידים, אך הן כלל לא מסוכנים. את יכולה לעודד את חברך, להגביר את האמונתו ביכולת שלו להתמודד עם ההתקפים, לחדד שהוא משוגל להתמודד אותם. מצד שני הוא חייב ללמוד כלים להתמודדות עצמית עם התקפי חרדה. אני מקווה שהפסיכולוגית שלו מלמדת אותו להתמודד נכון מול החרדה שלו. כלים להתמודדות יעילה ושליטה בחרדה ניתן ללמוד בטיפול התנהגותי - קוגניטיבי (CBT). הרפיות, מדיטציות וביופידבק עוזרים מאוד.
אשמח לענות על שאלות נוספות,
בברכה,
|
|
|
ד''ר אירנה נתנאל
פסיכותרפיסטית מוסמכת Ph.D CBT
"מיינד קליניק" מרכז לטיפול מתקדמים שד' דוד המלך 1 תל אביב 03-6962733
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
15:08 13.08.11
|
שלום
אותו ידיד קרוב חווה לפני יומיים התקף חרדה. זהו ההתקף הרציני השני שלו. את הראשון הוא חווה בינואר, ומאז הוא חרד מהחרדה עצמה. הוא התקשר אליי במהלך ההתקף, ולא הייתה לי אפשרות להגיע אליו. הרגשתי מתוסכלת מאוד, כיוון שלא ידעתי מה לעשות או להגיד. התקשרתי לפסיכולוגית שלו ודאגתי שידידה טובה שלו תהיה איתו, והביאו לו כדור של קלונקס עד שהוא נרגע. אך אני יודעת בוודאות שעוד התקפים יקרו לו, וגם בהתקף הבא הוא יתקשר אליי. מהי ה-"עזרה הראשונה" הטובה ביותר שאני יכולה להעניק לו דרך טלפון? האם נוכחות פיזית של אדם קרוב עוזרת? האם יש דבר נוסף שאני יכולה לעשות כדי לסייע לו יותר בפעם הבאה שכזה דבר יקרה?
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
11:26 31.07.11
|
נעה שלום,
ממכתבך אני קולטת את האכפתיות והתמיכה הרבה שאת מנסה לתת לידידך. את לא יכולה להזיק. ההפך, לפעמים צריך כן לדחוף יותר ולהיות תקפה יותר לצד ההבנה והאמפטיה. טיפול תרופתי בנוגדי דיכאון וחרדה (SSRI) יכולים מאוד לעזור. את יכולה להמליץ לידידך על התיעצות עם רופא פסיכיאטר. בנוסף, מומלץ מאוד לשלב טיפול תרופתי עם פסיכותרפיה התנהגותית - קוגניטיבית (CBT). טיפול CBT הינו קצר וממוקד ומאפשר לשלוט במצב הנוכחי ולמנוע חזרתיות של דיכאון / חרדה בעתיד.
אשמח לענות על שאלות נוספות,
בברכה,
|
|
|
ד''ר אירנה נתנאל
פסיכותרפיסטית מוסמכת Ph.D CBT
"מיינד קליניק" מרכז לטיפול מתקדמים שד' דוד המלך 1 תל אביב 03-6962733
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
00:35 31.07.11
|
שלום,
אני בת 18, ויש לי ידיד נפש קרוב מאוד שסובל מדיכאון קליני וחרדה. לא ידעתי את זה עד לא מזמן, ובמשך זמן רב ניהלתי איתו "שיחות נפש" רבות מאוד בהן ניסיתי לעזור לו, ללא הצלחה, ולפעמים אף התרגזתי על ה-"וותרנות שלו כלפי עצמו". רק לא מזמן "נפל לי האסימון" שדיכאון קליני וחרדה זה רפואי. האם יכול להיות שגרמתי לו נזק רב? איך אני יכולה בכל זאת להקל עליו, בלי להיכנס ל-"שיחות נפש"? איזה מן תרופות מקבלים אנשים עם דיכאון קליני וחרדה, ומה ההשפעות שלהן? האם אני בתור אדם קרוב יכולה להוות איזה שהוא גורם מסייע בשבילו בתקופה הארוכה הזו שהוא סובל בה כל כך? קשה לי לעמוד מהצד כשהוא מרגיש עצוב ובודד כל כך. הוא אומר שוב ושוב שהוא לא מצליח להרגיש שאוהבים אותו או שאכפת ממנו, האם יש לי דרך להצליח לשדר לו אכפתיות?
תודה רבה מראש! סליחה על כל השאלות.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
17:33 24.07.11
|
|
רן.....דיכאון קליני זאת מחלה כרונית מאוד מורכבת וברוב המקרים יש לכך מגוון סיבות ולא סיבה קונקרטית פשוטה אחת. אני מטפלת מוסמכת בפסיכודרמה ועובדת במחלקה פסיכיאטרית בה מרבית המטופלים סובלים מדיכאון. ההבדל בין טיפול פסיכודרמה לטיפול פסיכולוגי רגיל הוא שטיפול פסיכודרמטי שם דגש על 'פעולה' ועל 'הכאן ועכשיו' כלומר לא רק לדבר על הדברים אלא גם לחוות אותם. אני אשמח לענות על עוד שאלות במייל malikimhi@walla.co.il
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
18:44 17.07.11
|
יש לי דיכאון קליני
אני מנסה לברר מה הסיבה
האם יתכן שהגורם לכך זה אהבת ילדות שלא יצא לפועל לפני 30 שנה
(במיוחד בגלל הבישנות שלי)
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
09:00 23.06.11
|
שלום חן
לדעתי התגובות הלא יציבות שלך היננן תוצאה של הביולוגיה של הלידה והן נמצאות על הספקטרום של דיכאון לאחר לידה. לא לא חייב להיות דיכאון קליני אבל אלה שיוניי מצב רוח שמושפעים מאד משינויים הורמונליים..אני מציע לךלהייעץ עם רופא וגםלקבל ייעוץ ותמיכה מקצועיים.נסי לקבל את העובדה שזה לא שמשהו לא בסדר אצלך אלה שזו תופעה טבעית ונפוצה לאחרהלידה.
בהצלחה
|
|
|
טובי פלד
פסיכולוג מומחה . מטפל ומאבחן.מגן לילד במערכת ה"חינוך". בברכה הצלחה.
גזית 4 גבעתיים 050-5406680
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
13:08 22.06.11
|
עליזה שלום,
דיקור סיני וצמחי מרפא מומלצים למצבך.
אנחנו לא יכולים להמליץ על מטפל כזה או אחר מעל דפי הפורום.
תנסי לקרוא עליו קצת דרך האינטרנט.
כל טוב.
אלעד שלו
|
|
|
אלעד שלו
מנהל הפורום, מטפל ברפואה סינית משולבת, דיקור בשיטת האיזון, צמחי מרפא, טווינה ותטא הילינג.
ניתן לתאם טיפול ברמת השרון ובבית ינאי. 050-9095005
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
13:05 21.06.11
|
האם אתם יכולים להמליץ על רופא/מטפל בירושלים? עברתי ליד משרד של רופא-מדקר מסוים (אם מותר אני אגיד את השם) אבל אין לי מושג אם הוא טוב
.האם קופת חולים (במקרה שלי מאוחדת) מכסה? הרופא הזה אמר שלא.
אני נוטלת הרבה תרופות נגד דיכאון.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
12:58 21.06.11
|
|
האם דיקור סיני יכול לעזור?
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
07:55 14.06.11
|
הסימבלטה הוא השם המקורי לכדור שמכיל את החומר הפעיל דולוקסטין
באנגלית duloxetine
החומר עובד על הישארות הנוראדרנלין וגם הסרוטונין במרווחים הסינפטיים במוח
והפעולה הביוכימית והפסיכיאטרית שלו היא של נוגד דיכאון מג'ורי (קליני)
בהתווייתו הרשמית. הוא ניתן גם לנויורופתיה (כאבים עצביים) היקפית (שמקורים בעצבים ההיקפיים שהם לא במוח או בחוט השדרה אשר בעמוד השדרה) סכרתית (בעיקר עקב מחלת הסכרת) וגם נגד FMS "פיברומיאליגיה" (דאבת שרירים חמורה של כאבי גוף, תסמונת התשישות הכרונית) אין זה אומר בהכרח שיש לך דיכאון מג'ורי, גם לי התרופה
נרשמה ואין לי דיכאון קליני אלא דיסתימיה בינונית (דיכאון בינוני).
יש טענה שהסימבלטה עובדת שווה בשווה פחות או יותר גם על הסרוטונין וגם על הנוראדרנלין כלומר 1:1
או 50% ו50%.
סימפטומים של גמילה או יציאה מתרופה הם דומים לאפקסור\ונלאפקסין\ויאפקס כלומר לא קלים ומאחר ומדובר בקפסולה שלא ניתן לחתוך או לקחת ללא הציפוי האנטרי שלה (ששומר על מעבר חלק בקיבה ואי-פירוק החומר בה וכך שומר על יעילות החומר והאפקט למטופל) - לוקחים פעם ביומיים ואולי גם פעם בשלושה הכל בהמלצת הרופא הפסיכיאטר\ית המטפל\ת עד להפסקה מוחלטת. תסמיני גמילה הם טבעיים לירידה איטית והדרגתית ודרושים סבלנות וכוח נפשי ועוברים את זה בסוף.
נסה לדאוג שיהיה לך תמיד מרשם או לדאוג לפחות לתחליף גם אם ג'נרי מתי שתהיה בהודו כי יכול להיות שהתרופה תעשה לך טוב ותרצה להמשיך איתה.
בהתוויות הלא רשמית התרופה ניתנת גם נגד חרדה ועוד סוגים שונים של הפרעות נפשיות וקשיים רגשיים.
סה"כ מדובר בתרופה טובה. היא טובה גם נגד כאבים שאינם בהכרח פיברומיאלגיה. נותנים אותה הרבה נגד דיכאון המלווה בכאבים.
אמנם קיבלת תחושה שהרופא המטפל חיפף אבל לך אסור לחפף. בהצלחה
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
08:50 28.04.11
|
שלום לך,
דיכאון קליני היא מחלה שבהחלט ניתן לטפל בה בעזרת דיקור. הדיכאון מאובחן ברפואה הסינית כחוסר באלמנט האש או חסר דם והוא נגרם מסיבות שונות.
חשוב לבדוק את שורש הבעיה ולטפל בה.
בקשר לילד בן 16. אני לא מכיר ילד בן 16 שכן אוכל טוב. עם זאת, אם הוא מתחת לעקומה חשוב להבהיר לו את החשיבות שבתזונה ולהוסיף טיפולים בדיקור ואם צריך גם בצמחי מרפא.
רפואה שלמה,
צחי
|
|
|
צחי שגב
מטפל ברפואה סינית Lic.Ac - דיקור, שיאצו, צמחי מרפא, תזונה ואורח חיים.
קליניקות בתל אביב ובנס ציונה 052-3238844
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
03:09 20.02.11
|
4 קב"נים ופסיכיאטרית אחת אבחנו אותי סה"כ 5 אבחנות שונות:
בעיות חרדה, בעיות פחדים, קושי הסתגלות, דיכאון קליני, וחשש למאניה דיפרסיה.
אני לא סומך על אף אחד מהגורמים האלה שיגיד לי מה הבעיה שלי, במיוחד כשכל אחד אומר משו אחר ואפילו במצבים מסוימים אותו אחד אומר כמה דברים שונים בהתאם למה שמתאים לו באותו הרגע להגיד.
המצב שלי הוא בעל מכניקה דיי פשוטה. יש לי שני מצבים: או שמחה או דכאון. אני עובר בין השניים כל שבועיים,שלושה. ואין אמצע. המעבר הוא מיידי. מרגע אחד של עצבנות, זה מתפתח במהירות עד לרמה של תחושת ייאוש. ובמשך הימים הולך ומחמיר. אחרי שבועיים הדבר מתהפך, ואני עובר למצב של רוגע ושמחה ושלווה וחיוביות וקלילות. ושום דבר לא מצליח לשבור את ההרגשה הזאת במצב הזה. אני לא באיזה היפר מטורף למיטב הבנתי. הייתי אומר שזה מצב נורמלי.
אין לי כסף לעוד פגישות פרטיות. קב"נים זה בולשיט אחד גדול. ואני יודע שצריך ללכת לפגישה עם בנאדם מוסמך וכל זה ובלה בלה בלה. אבל בינתיים סתם בקטנה לנקודת מחשבה נוספת מה אתם חושבים שיש לי?
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
07:58 11.01.11
|
|
לא ברור המלצת הרופאה המטפלת ומה היו השיקולים, אך באופן כללי , חשיפה לשמש , לא בשעות השיא, מעלות סרוטונין, תזונה בריאה ותוספות וויטאמינים מקבוצת B וכן חומצה פולית (מינימום 10 מ''ג) - תורמים ליצור סרוטונין במח.( L METHYL FOLATE - עדיף והכי יעיל, לצערי אין בארץ) , מומלץ על תיזמון פעילויות, בניית טבלה שבועית, תיכנון כל יום מה עושים, לשלב דברים כיפיים ( כל יום לפחות פעם אחת, כגון: הליכה לים, סרט, קניות, חברים וכו'..) , הליכה באופן מסודר, מינימום 4 פעמים ביום, שינה טובה ועמוקה ככל שניתן, להימנע מסמים ואלכוהול. הנ''ל יכול לתרום לשיפור המצב הנפשי. לקריאה נוספת לגבי דיכאון קליני, חרדה ועוד, את מוזמנת ליבדוק בדף המטופלים באתר שלי. בהצלחה.
|
|
|
ד''ר יונתן דוידאור
פסיכיאטר מומחה, CBT,חוות דעת משפטית.
כתובת הקליניקה: דרך רמתיים 69 , הוד השרון 052-6552269
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
11:09 04.01.11
|
שלום,
זה נורא תלוי במה בדיוק הוא מרגיש, דכאון חרדה וזעם זה לא מתמטיקה, אין נוסחאות של גורמים אל מול התרופות כתשובה.
ולא לכולם התרופות בהכרח עוזרות והמרפא עשוי לבוא ממקום לא צפוי.
אני צעיר, רק בן 25 אבל תמיד אומר שאני זקן בן 25 בגלל השנים שעברתי בעבר בהתמודדות עם דיכאון קליני והתקפי חרדה וכן, גם התקפי זעם שתודה לאל הצלחתי לווסת אותם אל מול רהיטי הבית בלבד :)
לא הובהר מה בדיוק יש לו, האם הדכאון בה במתוך תחושת חולשה דוגמת "אני אפס, אני כלום" או הרגשת סלידה מהסביבה וחוסר יכולת/רצון להשתתף במה שמכונה ע"י רוב האוכלוסיה "חיי יום יום", או אולי פשוט דכאון ועצב כבד ללא שום הסבר פירוש או סיבה
כזה שהוא פשוט שם, חונק, כזה שהפתרון היחיד (לדעתו) היא חתיכת וורידים..
תשאלי אותו ובמידה והוא יוכל לכתוב לי, בין אם זה שורה לבין אם זה שלושים עמודים,
אשלח לך כתובת אימייל שאוכל להתכתב איתו כצעד ראשוני. לפעמים לא רוצים לדבר עם מישהו מומחה אלא פשוט עם בן-אדם שמכיר וחווה דברים מאותה הסביבה..
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
09:37 14.12.10
|
יש מרפאות פסיכיאטריות המתמחות בנושאים שונים, הפרעות אכילה, קשב וריכוז, גריאטריה , משפטית, טיפול חשמלי ועוד...
הגישה בפסיכיאטריה היא כללית, לישמוע , ליראות, להבין ולהחליט, צריך רקע ביולוגי, פסיכולוגי ורפואי, רק לאחר מכן, שיש אבחנה וטיפול ניתן להפנות לגורמים שונים.
ברפואה כללית, זה שונה , לפעמים יותר קל, אם כואב היד ויש שבר, צילום וגבס, בפסיכיאטריה, כאשר אדם עצוב, יש קושי, איפה הבעיה ? אין צילום, האם זה בגדר הנורמה, האם זה דיכאון קליני, האם זה דיכאון נלווה להפרעות אחרות בפסיכיאטריה או סמים ועוד..
|
|
|
ד''ר יונתן דוידאור
פסיכיאטר מומחה, CBT,חוות דעת משפטית.
כתובת הקליניקה: דרך רמתיים 69 , הוד השרון 052-6552269
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
22:35 13.12.10
|
אני בת 17 וחצי, ובמשך 4 השנים האחרונות אני די בטוחה שהמצב הנפשי שלי יוגדר כ'מאובחנת כבעלת דיכאון קליני'. קראתי המון על הנושא בגלל המצב הנפשי שלי לאורך 4 השנים הללו, ולכן אני די בטוחה שהגדרה רפואית זו די תגדיר אותי בכלליות כבן אדם גם [ואולי אני גם איזשהו טיפוס סכיזואידי, אבל זה כבר גדול מבינתי]. דיברתי על זה עם ההורים שלי, שלצערי ממש לא הביעו תמיכה כשביקשתי לפנות לטיפול פסיכולוגי כי אני מרגישה רע כבר כמה שנים [ציינתי את המחשבות האובדניות, רגישות היתר, הסוציופטיות שאני מפתחת, נדודי השינה והעייפות התמידית]. כמובן שכשהאנשים שהכי אמורים לעזור לך אומרים לך שאתה פשוט מחפש תשומת לב, ורוצה ללכת לטיפול 'כי זה טרנד', די מחמיר את המצב, דווקא כשאתה מאוד מודע לו.
לאחר גילול המגילה הזו, אני רוצה לשאול אם יש אפשרות לפנות לייעוץ פסיכיאטרי [ואני מדגישה פסיכיאטרי] בגיל זה, בלי שההורים יהיו חייבים לבוא? בעוד כחודשיים כבר אהיה בת 18, השאלה אם יש אפשרות לא לחכות את החודשיים האלה. ואם כן, ואפשר לעשות את זה דרך קופת החולים שלי (מכבי, אם זה משנה), זה לא יהיה מחוייב בהפניית רופא משפחה, ומחיר הפגישות יעלה כמו כל פגישה אצל רופא מומחה אחר?
בחיי שכבר נואשתי מלבקש עזרה מההורים, ומחברים שכבר אין לי.
בבקשה תנו לי איזושהי הכוונה, כל הכוונה, משהו.
אובדת עצות לחלוטין, ערבה.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
18:51 09.11.10
|
אנחנו כבר נשואים 15 שנים, אבל בעלי אף פעם לא ממש מאושר.הזוגיות מדהימה, הילדים הכי הכי בעולם, יש לו לכאורה עבודה מעולה והוא מאוד מוערך שם, הכל צריך להיות מושלם- אבל בעלי בגדול לא שמח. הוא יודע שיש לו הכל, אבל זה לא עוזר.תמיד חשבתי שהוא צריך טיפול פסיכולוגי שיחטטו בעבר שלו, ילמדו אותו להסתכל על הטוב,וכו' וכו', אבל בזמן האחרון אני חושבת שאולי פשוט הכימיה שלו במוח לא בסדר.
אמא שלו וסבתא רבא שלו ואחותו סבלו וסובלות מהתקפים של דיכאון קליני שעוברים רק בעזרת תרופות. הוא בהחלט לא מדוכא אבל הוא מדוכדך. יש לו בכל תקופה של לחץ בעבודה התקפי חרדה קטנים (חוסר תאבון, גלי חום, חוסר שינה) והם עוברים ברגע שהלחץ מסתיים.
אני מצטערת על כל המגילה הארוכה הזאת, אבל רציתי לדעת עם כל הנ"ל מספקים סיבה ללכת לפסכיאטר, או שאני מגזימה בצפיות שלי לקבל בעל מאושר. האם יתכן שתרופות נוגדות דיכאון קלות ישנו לו את החיים?
אני יודעת שזה לא מקרה דחוף וקשה, אבל אשמח מאוד מאוד לתשובה.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
16:58 01.11.10
|
שלום לילית
לא פגשתי כמובן את האדם, ולא בדקתי אותו, אבל נדמה לי שאת מתארת דיכאון קליני, שלא קשור לשום דבר חוץ משינוי מתעתע של המוח.
הטיפול במקרה זה הוא תרופתי, לדיכאון.
אני ממליצה לאבחן אותו במהירות, ולטפל בשיא המהירות, אם אכן האבחנה נכונה, מפני שחבל שהמאמנים יתייאשו ממנו, לשכנע אותם אח"כ שהכל עבר זאת מלאכה קשה, ועד שהתרופות עוזרות לוקח ג"כ מספר ימים לפחות.
אם פסיכיאטר מומחה ישלול דיכאון, תמיד תוכלו לחפש מאמן מתאים.
בהצלחה והרבה בריאות
ד"ר בן אור
|
|
|
ד''ר מרגלית בן אור
רופאה פסיכיאטרית ומאמנת אישית
ירושלים, בני-ברק, כפר-סבא. 050-5632723
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
15:23 27.09.10
|
|
ההורים שלי התגרשו לפני כשנתיים. מאז אבא שלי עבר שלוש דירות, ולבסוף הגיע למצב של נישואים אזרחיים עם שתי בנות חורגות, בזמן שאמא שלי הסתירה ממני רומן שהיה מהקיץ של שנת הגירושים (לכאורה) שגיליתי עליו לפני חצי שנה מפי אמא שלי, ולפני שנה וחצי בזה שקראתי מיילים וSMSים. עכשיו ההורים היו במצב של הכנות לגירושים כשנה, ולי השנה הייתה מאוד קשה. אמא שלי סילקה את אבא שלי מהבית שהוא עצמו בנה, והשאירה אותו כמעט בלי כלום, בגלל מזונות ממש גבוהים (יותר ממה שהאבא של השתי בנות של חברה של אבא שלי אמור לשלם, והוא בכלל לא משלם) הוא נכנס למצב של דיכאון קליני לחצי שנה, שבגללו הוא איבד כ35 ק"ג ממשקלו. היא התגרשה ממנו ביום ההולדת שלו (שזה ממש גרם לי לרצות לעזוב את אמא שלי,, כי לעשות דבר כזה לבן אדם זה פשוט לא אנושי). לבסוף בקיץ הזה אבא שלי קנה לעצמו ולאשתו בית. לפני קצת זמן גיליתי שאמא שלי בגדה באבא שלי עם החבר שלה כמה חודשים בזמן שהם היו עוד נשואים, ושבגללו אמא שלי סילקה את אבא שלי. לאחר מכן גיליתי עוד מאמא שלי, שהם (היא והחבר) תכננו להתחתן עוד לפני שידעתי עליו. בכל מקרהבכל התקופה הזאת (שנתיים) קיבלתי יחס מאוד גרוע מאמא שלי, ומאבא שלי קיבלתי התבכיינויות. ניהם תמיד עושים לי רגשות אשם, ובמקום לנסות לקנות אותי, כמו שרוב ההורים הגרושים עושים, הם הבהירו לי חד וחלק שהם התגרשו, ושאני עומד לאכול את החרא שלהם. נמאס לי גם מאמא שלי, בגלל שביום ההולדת שלי היא נתנה לי את ה 14 אחוז ממה שסבתא שלי הייתה אמורה להוריש לי, והסבתא הזאת מתה בקיץ, ואמא שלי ידעה שזה קשה לי. מה לעשות? נמאס לי להיות באמצע של הבעיות של ההורים שלי.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
14:28 26.07.10
|
|
איך יודעים להבחין בין דיכאון רגיל לבין דיכאון קליני? האם הסתגרות בבית וחוסר רצון לצאת ממנו יכול להעיד? כמה זמן זה צריך להימשך עד שכדי להפנות לטיפול והאם חייבים טיפול תרופתי או שיש גם מענה אחר?
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
| מנהל | | | הודעה מקורית | | | תגובה | | | ללא תוכן | | | הודעה חדשה | | | הודעה עם תמונה | | | הודעה עם וידאו |
|
|
|
|
|