|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
20:52 24.05.12
|
שלום אוראל,
את שואלת שתי שאלות, אחת לגבי מילים לא יפות אצל הילדים והשניה לגבי המצוקה של ילד הסנדוויץ.
לגבי השאלה השניה, מה שחסר לי בתגובה שלכם, זה נסיון לברר איתו, על הוא בעצם כועס ולמה הוא מתכוון כשהוא אומר משפחה דפוקה? מה דפוק לדעתו? חשוב גם לדעת להקשיב לילדים ולהבין מה הם בעצם אומרים. במובן הזה את צודקת שסגרתם את זה מהר מדי באמירות שאתם אוהבים אותו, שהן תמיד טובות ונכונות, אבל אולי במקרה הזה הן סותמות הן היכולת שלו להגיד גם מה לא מצוא חן בעיניו ולשתף במצוקה שלו, כאילו אתם מעבירים מסר: במשפחה שלנו יש רק אהבה ותחושות חיוביות, לגבי תחושות שליליות - אנחנו לא יודעים מה לעשות איתן, תשתדלו פשוט לא להרגיש אותם ובודאי לא לבטא אותם.זה כמובן מסר שלא עוזר במציאות, כי מציאות יש תחושת שליליות גם במשפחות הכי טובות.
כנ"ל לגבי המילים הלא יפות שבהן משתמשים הילדים. יכול להיות שחסרים להם כלים לבטא את חוסר שביעות הרצון שלהם מדברים. מה שקורה עם תוקפנות, שכשלא נותנים לה לבוא לידי ביטוי טבעי, היא מחמירה והופכת לאלימות. תוקפנות לכשעצמה היא לא דבר רע, היא אפילו דבר חיובי, בלעדיה לא הייתה תחרות, הישגיות], סקרנות, וכו' . חשוב רק לדעת לתעל אותה נכון ולא לנסות לדכא אותה.
|
|
|
סמדר ריינר
פסיכותרפיסטית
רמת גן 052-3693493
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
17:40 20.05.12
|
ג'ייד יקרה, כל מה שאת מתארת מאוד אופייני לשלב החיים בו אתם נמצאים. הזוגיות שלכם עוברת הסתגלות משניים לשלושה, כאשר האחריות לגדל ילד ולהעניק לו בית ראוי מבחינה בריאותית ומבחינה נפשית מכבידה עליכם ויוצרת לחצים, כמו על כל זוג הורים חדש.
ותחת הלחצים הללו - כל אחד מנסה כמיטב יכולתו לשמור על עצמו ועל הדברים החשובים לו, וזה לא קל. זה קצת כמו הישרדות...
נראה לי שלא יזיק לכם להגיע לקצת ייעוץ זוגי ולקבל כלים איך לתקשר ביניכם בצורה נעימה ויעילה יותר, כי כרגע יש ביניכם מאבק כוחות ש"התיישב" לו על האהבה שהיתה שם וקבר אותה. מאוד קשהלהרגיש אהבה ומשיכה למישהו שכועסים עליו שוב ושוב, ושמכריח אתכם לעשות משהו או לוותר על משהו שחשוב לכם.
אבל יש כלי תקשורת בין אישית שמאפשרים לנהל את הפערים האלו, הרי כמעט אצל כל הזוגות יש במציאות פערים ואי הסכמות כמו מה שאת מתארת בנושא הכלב, או הגיינה, או מטלות הבית. השאלה היא מהי הדרך הטובה יותר לתקשר ולהתנהל מול אי ההסכמות האלו.
בייעוץ זוגי טוב, ניתן ללמוד כלי תקשורת מתאימים לניהול ריבים ואי הסכמות, ולהתאמן עליהם, ולחזור לזוגיות עם ההרגשה שגם אם יהיו בעתיד אי הסכמות - זה לא סוף העולם ויש אהבה אחרי הויכוח.
אם לא מטפלים בבעיות ורק דוחים אותן, ככל שעובר יותר זמן במצב הזה - הסכנה לאהבה גדולה יותר! אהבה לא יכולה לשרוד את המכות שמונחתות עליה, ולכן דחוף להכיר שיש בעייה ופשוט להתחיל לטפל בה.
|
|
|
דורית כהן
פסיכולוגית
054-4438580
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
08:05 20.05.12
|
|
בת 33 נשואה יש לי שני ילדים ובעל מדהים יש ביננו אהבה קשר טוב, חברות....בתחילת הקשר בעלי היה מחזר ומרעיף אהבה שאין לתאר זה גרם לי להרגיש טוב עם עצמי מלאת ביטחון זה נראה כאילו שהיחס שלו אליי משפיע על מצב הרוח שלי. היום לאחר מס שנים של נשואים החיזורים פחתו,, הם ישנם רק במינון נמוך יותר מאז מזה תקופה ארוכה שאני מתוסכלת מזה ואני מחפשת את החום שלו בכל דרך אפשרית נעשתי קנאית...הבטחון שלי ירד קצת, קשה לי להסתובב איתו במקומות עם המון אנשים כמו קניון למשל שמא לא יסתכל על בחורות יפות ממני.,.זה פשוט מכאיב לי מאד. אין לי מושג איך הבעיה הזאת נוצרה אצלי מה שכן היא לא הייתה בעבר בתקופה שהוא היה מראה יותר אהבה ...כדיברנו על זה טוען שהוא כן מראה וכן מחזר רק שהשגרה ילדים עבודה זה מה שגורם לפעמים לדאיכהברמת החיזורים. הבעיה שלי היא כזאת אני כל הזמן מתעסקת עם עצמי באיך להיות יותר יפה על מנת למשוך את תשומת לבו אליי ...אני מתעסקת בזה כל היום, יש לי מאין מחשבות טורדניות שהוא מסתכל על אחרות שאני לא מספיק יפה בשבילו ...אני כבר עייפה מהמחשבות הטורדניות הללו. אני לא יודעת למה זה כל כך חשוב לי למרות שיודעת שזה תפל...קשה לי נורא אני כל הזמן במתחים ולא נהנת מדברים שעושים יחד עם המשפחה אני תמיד בודקת אותו אם מסתכל על אחרות אם מסמס לי כמו בעבר ..מעמידה אותו במבחנים אני מחפשת דרכים שיוכיחו לי שהוא אוהב אותי בעוצמות כמו פעם ...הוא טוען שהכל בראש שלי. למה אני כל כך תלויה באהבה שלו למה זה חשוב לי? האם זה מצריך טיפול תרופתי? זה מפריע לי מאד כי זה גורם למתחים ולריבים סתמיים ביננו. אודה לתשובה.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
08:22 19.05.12
|
שלום,
אני ובן זוגי כמעט שנה יחד והתחלנו לדבר על מעבר לגור יחד לפני מספר חודשים. ברוב המקרים הנושא עלה ביוזמתי וברוב המקרים הוא הסכים שנעשה זאת אך דחה את ההתקדמות לכך בכל פעם בהסברים אחרים, עומס בעבודה/ שהוא צריך עוד קצת זמן להתבשל.. לאחרונה הבנתי שהדחייה הזו רק נמשכת ונמשכת ולכן החלטתי לתת לו זמן עד שיבין ויחליט סופית על רצונותיו לגביי התקדמות הקשר. כרגע אנחנו בפסק זמן למחשבה לכמה ימים, אני מאוד מוטרדת וקשה לי עם כל הגעגועים. קיימת בינינו אהבה גדולה, גם מצידו אני בטוחה, אך החשש שלי הוא שהוא יעדיף לברוח ולא להתמודד עם הפחד.. האם עליי ליצור עימו קשר ולשתף אותו בתחושותיי? או שעליי להמתין להחלטתו ולתת לו זמן להגיע להחלטה?
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
10:23 16.05.12
|
שלום, יש לי תינוקת בת שנה וחודש.
אני מנסה להביא לה לאכול ביצה ולא ממש זורמת אחרי 2 טעימות יורקת את זה.
ניסיתי ביצה קשה בתוספת גבינה וגם בתוספת אבוקדו לא אהבה, ניסיתי חביתה עם מעט מעט שמן גם אכלה 4 כפיות ואז זרקה הכל.
אמרו לי לנסות ביצה רכה עם לחם בפנים, השאלה שלי האם מותר לתת לה ביצה רכה בגילה?? אני שואלת בגלל החיידקים.
(כי שהייתי בהריון אמרו לי לא לאכול ביצת עין כי כך החיידקים לא מתים)
השאלה מה לגבי ביצה רכה??? אם ממולץ?
ועוד משהו קטן,
שאני מביאה לה כריך מותר להביא לה מלחם קל??? או שבגילה עדיף שלא?
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
12:11 14.05.12
|
|
אין ספק שהשם נוגה בכתיב זה , מומלץ יותר , המפה המתקבלת הינה מפה הרמונית , מספר הגורל =4 מדגיש צורך בבטחון מסגרת יציבות , המספרים האחרים הינם מספרים הרמוניים ביחס למספר הגורל , יכולת גיבוש אישיות , מול צורך בזוגיות , שייכות אהבה , השם נוגה אף יוצר ריכוך רב ל-4 שבמספר הגורל אליו נולדה ולכן - נפלא !!! בהצלחה !
|
|
|
ליאת יוגב
נומרולוגית
אוסטרובסקי 31 רעננה 052-3431920
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
12:06 13.05.12
|
תודה שירי על תשובתך,
קראתי את האופציות שרשמת ואכן לפעמים אבא שלהם מגיע מאוחר ורק הוא "זוכה" לראות אותו כי הוא ער ובא לסלון. אבל הם נפרדים ממנו בשיחת טלפון ארוכה לפני שנכנסים למיטה והוא לא יודע מתי הוא יחזור כך שזה יכול להיות גם שעות אחר כך.
בנוסף, אני מזהה בימים האחרונים שאכן יש לו צורך שאשכב לידו במיטה, הוא מבק אותי, לא רוצה שאלך, מלטף אותי ומראה המון אהבה פיזית.
שאלתי היא: אני חוששת שאם אשכב לידו עד שירדם או הרבה מאד זמן הוא יצור בי תלות על מנת להירדם ויהיה יותר קשה בהמשך "לגמול" אותו מאמא?
תודה
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
01:33 11.05.12
|
הי ירון ולילה טוב,
אני יכולה להבין את הצורך שלך בפרטיות בעינין כ"כ אישי. לצערי אין לי אפשרות לראות את המייל שהשארת.
תוכל לפנות אליי באימייל adi.badichi@gmail.com
בברכה,
|
|
|
עדי בדיחי
עובדת סוציאלית M.A
052-5987445
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
01:13 11.05.12
|
היי עדי,
קודם כל תודה רבה על התמיכה זה באמת עוזר מה שאת אומרת :)
יסלח לי אלון על כך, אבל לא ארחיב כאן לגבי העניין,
צירפתי כתובת מייל למעלה, אשמח אם נדבר שם על כך באופן פרטי.
תודה על הכל עדי :)
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
19:05 10.05.12
|
היי אלון ועדי,
עדי, תודה רבה על התמיכה :)
אלון, לצערי הרב גם אני שואל את האותה השאלה,
גם אני לא באמת יודע באופן מלא מדוע קרתה הפרידה הזאת, יכולות להיות 1001 סיבות.
מה שכן אני למדתי ועדיין מנסה להבין וללמוד הלאה לקשר הבא מה בדיוק הטעויות שלי, ומצד שני אני משתדל שלא להתייחס יותר מדי למה היו הטעויות שלי והטעויות שלה כי זה סתם שוב מחזיר אותי אחורה וגורם לי שוב פעם לכאב.
כל מה שאני מנסה לעשות זה לשכוח בכל מחיר את הקשר הזה, כי זה משפיע לי על מהלך החיים שלי ואני מנסה לגייס את כל הכוחות וכל האמצעים על מנת להתאושש ולעבור הלאה.
ושוב, לצערי, כרגע ללא הצלחה.
עדי, אם תוכלי לייעץ קצת אני אשמח לשמוע.
קשה לשכוח פגיעה כזאת ואני מבין את אלון כי כשמישהו נותן את כל כולו בשביל מישהי ובסוף זה לא מספיק לה, זה מאוד כואב וקשה לשכוח דבר כזה.
אני באופן אישי ממש לא רוצה לראות אותה יותר בחיים שלי למרות שיש סיכוי שאני יראה אותה כי היא חברה הכי טובה של חברה של חבר שלי, ככה הכרנו למעשה.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
14:25 09.05.12
|
|
הבעיה הראשית אצלי שאני לא יודע למה נעזבתי. כי המילה הכלה היא כללית והייתי מוכן לעשות הכל!!!!! בשביל לתקן את מה שמפריע לה.אבל היא אומרת לי שאין לה דוגמא להכלה וזה דבר שטמוע בבנאדם ואין לך את זה! הרמתי ידיים וניתן לזמן לעשות את שלו..אין לי ספק שהיא הפסידה. בכל אופן תודה על האוזן הקשבת ירון ועדי...רק בריאות אמן וכל השאר זה בונוס :)
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
22:59 08.05.12
|
היי אלון,
בימים אלה אני עובר את אותו המשבר שקרה לך בדיוק!
הייתה לי אהבה ראשונה במשך 3 חודשים, הכל התחיל יפה וטוב והייתה כימייה בינינו ואפילו הגענו למצב שהכרנו את המשפחות האחד של השנייה וגם את החברים.
היינו נפגשים פעמיים בשבוע.
נתתי לה את כל כולי, ויתרתי בשבילה על דברים גדולים (מאוד גדולים!).
ובשבוע אחד של חופש שהיה לשנינו הכל התפוצץ לי בפנים.
לא היינו 24 שעות צמודים אחד לשני, אבל היו בינינו הרבה מריבות בשבוע הזה, היא אכזבה אותי רבות, ופשוט בסוף אותו שבוע רציתי להיפגש איתה והיא לא רצתה בטענה שהיא צריכה את הלבד שלה.
בסוף היא נשברה והחלטנו לקיים שיחה שבסופו של דבר שנינו החלטנו שזה לא מתאים בינינו ונפרדנו.
אני כמעט חודש אחרי הפרידה, ועדיין כואב לי ואיני יודע מתי זה יעבור.
אני מנסה לשכוח אותה אבל זה לא מצליח.
אז אם זה מעודד אותך, אתה לא לבד.
בטוח שבסוף נצליח חייבים להיות אופטימים!
בכל זאת החיים ממשיכים ואיך אומרים? הזמן ירפא את הכאב.
בהצלחה :)
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
21:07 08.05.12
|
8.30 : פירות+השלמה מטרנה (במעון)
12.30: מרק ירקות עם עוף/בשר (במעון)
15.00: בקבוק מטרנה 90 (במעון)
18.00: בקבוק מטרנה 90
20:00: בקבוק מטרנה 120 +דייסת אורז/וניל/קורנפלור
24.30: בקבוק מטרנה 90
4:00: בקבוק מטרנה 90
היא לא אוכלת בד"כ יותר מ 90. עושה לי בעיות עם האוכל מהלידה בערך ובהמשך התגלה רפלוקס....
אני מעוניינת להוריד לפחות ארוחת לילה אחת.
כתבת לי בהודעה קודמת לנסות להשביע אותה יותר במשך היום. אבל אני לא יודעת איך....כי היא לא אוכלת יותר מ 90, ואני לא אדחוף לה בכוח.
אשמח לעצה.
דבר שני: בימי שישי שבת אני מכינה לה מרק בבית מירקות: תפו"א,בטטה,דלעת,קישוא,גזר,סלרי, בצל, שום, הודו נקבה, עדשים אדומות.
איך אני יכולה לגוון ולעשות מרק אחר?
האם אפשר להוסיף סלק וגמבה למרק? סלק נתתי בנפרד והיא אהבה.
איך אני נותנת גמבה?
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
15:15 08.05.12
|
|
מקווה שהלבד שלה יבחין בחסרוני...אנסה להמשיך בחיי בכל כוחי...העיקר שאהיה מאושר ושלם כפי שהייתי איתה. תודה רבה מקרב לב על ההקשבה והתשובה. המשך יום נפלא :)
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
14:31 08.05.12
|
שלום אלון,
אכן אהבה נכזבת זה סיפור כואב. לפעמים ישנם קשרים כאלה שמתחילים מאוד מאוד טוב- ההתרגשות בשיאה והכל נהדר. לאט לאט כש"נוחתים" לקרקע - לפעמים הרגשות משתנים, המציאות הופכת לפחות נהדרת ואופורית כפי שהיתה בעבר, ויש מצבים כאלה בהם בן זוג אחד מרגיש אחרת מהשני ומבקש פרידה או הפסקה.
נושא ההכלה הוא נושא ענק, בעיקר בזוגיות. בעוד שלדעתך הכלת אותה באופן מספק- אולי היא לא חוותה כך. אולי מטבעה, היא טיפוס שיותר דורש תשומת לב, הכלה, משענת ותמיכה -הרבה מעבר לממוצע או הרבה מעבר למה שאתה יכול לתת- למרות שנתת הרבה מאוד לדבריך. אבל לא תמיד קנה המידה שלך- הוא קנה המידה שלה. הכלה- היא מושג מופשט- ויותר מזה- סובייקטיבי מאוד. אם היא פירטה או היתה מפרטת באיזה עינין לא הכלת אותה- אולי היה יותר קל להסביר את הפרידה הלא מובנת הזאת- בינך לבין עצמך לפחות.
אז לגבי שאלותיך- למה זה היה צריך לקרות- אין לזה באמת תשובה. פעמים קורים דברים מבלי שנבין למה- ברגע שהאהבה כפי שכתבת היא הדדית- היא טומנת בחובה, חייבת, גם חילוקי דעות, גם רגשות מעורבים, ולא תמיד יש התאמה מלאה בין שני בני הזוג. זה קורה, וזה נורמלי- עד כמה שזה כואב וקשה.
לגבי ויתור- גם זה מושג מאוד גדול בזוגיות, ושוב, זה מאוד סובייקטיבי. אם תשאל אותה אני בטוחה שהיא תגיד שהיא ויתרה על כמה דברים, לא בטוח שבעיניך זה נחשב ויתור.
שוב, הכל מאוד אישי ואינדיבידואלי וכנראה, כפי שזה נראה, לא ראיתם באופן שווה את הקשר. וכאן הפרידה מצאה את מקומה.
בעינין "איך אני מוציא אותה מהראש"- ברור לי שהדבר שהכי היית רוצה עכשיו הוא לשכוח אותה ולסגור את הפרק הזה בחייך. לצערי זה לא כ"כ פשוט- שהרי היתה שם אהבה גדולה. הקלישאה "רק הזמן יעשה את שלו" נכונה פה, והזמן אכן מקהה את הרגשות, את הכאב ואת החוויה הקשה של הפרידה והנטישה הזאת. זה באמת יתקהה עם הזמן- אתה בינתיים צריך לעשות צעדים כדי שזה יקרה, בין השאר- לצאת, לבלות, לנסות לחוות עוד חוויות חברתיות, לפרוק את אשר על ליבך- ועם הקשבה של הסביבה וזמן, אתה תהיה לאט לאט מאחורי זה.
מאחלת לך בהצלחה רבה במציאת זוגיות שטובה לך,
|
|
|
עדי בדיחי
עובדת סוציאלית M.A
052-5987445
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
13:47 08.05.12
|
שלום קוראים לי אלון וחוויתי אהבה בפעם הראשונה בצורה הכי נכונה שיכולה להיות...נפגשים פעם בשבוע מדברים בפלא פעם פעמיים ביום...פשוט זורמים וחיים את החוויות בינינו...אחרי 4 חודשים חווינו בפעם הראשונה את הטעימה של להיות ביחד יום ביומו...והרגשתי שזה הדבר בשבילי...היה לנו כנות הערכה אמון והדדיות אחד כלפי השניה..עד שיום אחד באופן בלתי מוסבר אומרת לי שהיא לא מרגישה שלמה עם הקשר וצריכה את הזמן להיות לבד. מה שאוכל אותי בכל הקטע הזה שהיא אומרת שלא הכלתי אותה. איך על דבר כלכך מושלם כמו שהיה לנו מוותרים בגלל הכלה. תמיד הייתי אוזן קשבת ותמיד הייתי קודם כל החב הכי טוב שלה. למה זה היה צריך לקרות? ואיך אני מוציא אותה מהראש? תודה
נ.ב: אומרים שבזוגיות ישנם ויתורים...וויתרתי על דברים למה היא לא יכולה?
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
18:09 07.05.12
|
|
אולי זה סוג של כבוד לאישה..לא יודע..בכל זאת אם תחשוב על זה..היא זו שנכנסת להיריון ואם לילדים. שוב דבר בקשר לא נופל רק על הגבר, אני מודה בתור בחור בעצמי, יש בזה משהו נחמד. לא מדברים על משכנתא, בסה"כ נימוס אלמנטרי, אפשר לחשוב כמה זה יוצא דופן בעולם של היום. תזרום עם זה, אתה אוהב מישהי? רוצה לאהוב? בכוונה לקשר רציני? תשקיע :) כל עוד זה מרגיש לך נכון זה לא אמור להפריע, ואם זה לא מרגיש לך, אולי אתה לא במקום הנכון..אני לא הכי מבין איך אפשר למדוד אהבה בכסף, אבל אם זה מה שיקדם את חיי האהבה שלך אני חושב ששווה בסך הכל.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
20:02 06.05.12
|
|
אני חושב גם כך,למרות שזה כלכך קשה אבל צריך להמשיך הלאה,זוגיות באמת צריכה להיות הדדית משתי הצדדים וזה מה שלא קרה ומאוד עצוב וחבל בישבילה שהיא תאבד בנדם כמוני ותבין את הטעות שלה אבל בסדר מה שלא נעשה נעשה לטובה כנראה שמחכה לי אהבה בעתיד שווה אותי :)
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
23:03 05.05.12
|
שלום רב,
התינוקת שלי בת שמונה וחצי חודשים היא מתהפכת מהבטן לגב והגב לבטן. ומסתובבת סביב הציר. הרופא בדק אותך ואמר שיש עיכוב התפתחותי היות והיא אינה מסוגלת להחזיק את עצמה באופן יציב בישיבה. (בשאר הדברים היא בסדר גמור ואף למעלה מזה)
חשוב לציין כי התינוקת אף פעם לא אהבה לשכב על הבטן ונדרשה עבודה רבה כדי לגרום לה להשאר זמן רב על הבטן אך כיום היא כבר שוהה על הבטן לפרקי זמן ארוכים. כמו כן , מדובר בתינוקת קטנה יחסית מבחינת משקל (אחוזון 10 ונולדה גם יחסית קטנה)
אילו תרגילים כדאי לעשות איתה כדי לשפר את מצבה?
אילו השלכות יש לעיכוב הזה על גדילתה?
תודה
רינת
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
16:55 05.05.12
|
שלום, יש לי 2 ילדים בת בגיל 15 בקרוב, בת בגיל13ו, ביתי בת ה15 יפה מאוד,תלמידה מוצלחת, משקיעה בלימודים, אחראית חרוצה, עצמאית מגיל מאוד צעיר, יש לה מלא חברים וחברות פעילה בתנועת נוער ועוד, באמת יש לי נחת רב.
יש דבר שמאוד מפריע לי וכואב לי לראות כאמא, מאז שביתי הבינה (בגיל 13 סיימה לגבוה)שהיא תהיה נמוכה מאוד 150 ,,חל איזה שינוי בהתייחסות שלה לעצמה,העלתה המון במשקל, לקחה כיוון של קצת פריקיות,,לא הכי דואגת לגוף שלה, המרפקים שלה שחורים הידיים יבשות לפעמים ציפורניים של הרגלים היא לא גוזרת עד שאני מעירה לה ואז היא מתעצבנת(אף פעם לא אהבה לשים בשמים וקרמים בגוף, ,היא כן מתאפרת ושמה דאודורנט), כאשר חברותיה צריכות ממנה משהו היא תשים הכל בצד וישר תרוץ לעזור להן ותפנה הכל בשבילן, לדוגמא-צריכה ללמוד מבחן, חברה תיתקשר אז היא תעזוב הכל ותיתפנה לחברה, חברה תגיד לה שתבוא בשעה מסויימת והחברה מאחרת אז ביתי תקבל זאת ותידחה את הדברים שהייתה אמורה לעשות,, , יש לה עוד חודשיים יום הלדת, היא לא רוצה לחגוג, אותי זה מרגיז, מכיוון שביתי לכל יום הלדת או לחברה טובה רצה ומשקיעה את הנשמה וקונה מתנה, ודברים שנוגעים אליה היא לא רוצה לקבל, לים היא לא הולכת -כי לא רוצה לשים בגד ים, בגלל שהיא נראית מאוד קטנה לגילה ושאר חברותיה מאוד מטופחת וגבוהות ממנה, היא תעשה למען אחרים הכל אבל כשזה קשור אליה היא "מבטלת" את הצרכים שלה וקודם דואגת לצרכים של האחר. אני גם רואה שהיא לא רוצה להיות במרכז העיניינים, אני כאמא מלמדת אותן לעזור ולהתנהג בכבוד לאחרים, אך יש גבול לכל דבר, ממש כואב לי לראות איך שביתי מתייחסת לאחרים בכבוד ולפי הצרכים שלהם והזמנים שנוחים לחבריה, ולעצמה היא לא כל כך דואגת, איך אוכל "לפקוח" לה את העיניים ולהדריך אותה לא לבטל את עצמה בלי לבקר אותה ובלי לגרום לה להרגיש תסכול?
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
08:55 03.05.12
|
שלום לילך,
נראה לי שאתם מבלבלים בין אהבה רוע ותוקפנות. תוקפנות אינה רוע, היא דבר טבעי, בריא שכולנו נולדים איתו והוא אמור לדחוף אותנו קדימה בחיים. אין מצב, שהילדה שלך מרביצה רק מאהבה. יש בה גם אהבה וגם תוקפנות. ככל שאתם מסרבים לראות את התוקפנות שבה, ולא מסוגלים להכיל את זה וללמד אותה להכיל את התוקפנות, התוקפנות הולכת ומתגברת.
יכול להיות שהילדה שלכם מייד מחבקת ומנשקת אחרי המכות כיוון שהיא למדה שזה לא בסדר מה שהיא עושה והיא מנסה מייד לתקן את זה. לא צריך לתקן את זה כל כך מהר. צריך ללמוד להכיר בזה שגם זה קיים. לפעמים אפילו זה מוצדק, וגם מתי שלא, זה לא רוע, אלא דבר טבעי שצירך לנהל אותו, בדרכים שהצעתי לך קודם.
|
|
|
סמדר ריינר
פסיכותרפיסטית
רמת גן 052-3693493
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
16:35 02.05.12
|
שלום לכן
שמי לילך ויש לי שלושה ילדים הבכורה בת 11 האמצעי בן 10 וטליה הקטנה בת שנתיים ותשעה חודשים. טליה ילדה מקסימה וחכמה מאוד אך יש לנו בעיה שאנו לא מצליחים לפתור טליה מרביצה בלי הבחנה . ניסינו הרבה דברים כמו לתת מכה ביד או בטוסיק .לכעוס. להתעלם כלום לא עוזר אני ממש מרגישה לא נעים מהורים ומהסביבה אפשר גם לאמר שטליה לא מרביצה מרוע יש בה המון אהבה וזה מה שמדהים למה היא מרביצה.
ועוד דבר טליה שבלב של גמילה מטיטול בערך שבוע כבר היא מתאפקת כל היום בגן ולא עושה את צרכיה האם זה בסדר
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
22:20 30.04.12
|
אהבה יקרה,
למה את חשה שעשית משהו לא נכון?
הבחור אמר מפורשות שלא נראה לו שזה יתפתח למשהו רציני ולכן הוא מעוניין לעצור כבר עכשיו.
אם הוא היה רוצה/מאמין שלקשר שלכם יש עתיד הוא היה מחכה עוד קצת. נראה שהוא חיפש משהו אחר, זמני ומיני יותר.
טוב עשית כאשר "הלכת" עם תחושותייך והיית נאמנה לעצמך, כפי שגם בני כתב לך. תחושות הנאמנות העצמית והשלמות הפנימית הן החשובות ביותר. כאשר פועלים בניגוד להן מרגישים לא טוב, לא נעים עד (כמעט) שנאה ואכזבה עצמית.
תארי לך שהיית "נכנעת" לרצונותיו ובכל זאת הקשר היה מסתיים כי הוא רואה את הדברים אחרת וחש אחרת ממך. אני מניחה שאז היית חשה תסכול, אכזבה וכעס.
"לכי" תמיד עם ליבך, תחושותייך ורצונותייך. תפסעי בנתיב שאת חשה שהוא הנכון לך והאיש הראוי לך יפגוש אותך "שם".
|
|
|
מוניקה הרשקוביץ
מאמנת אישית רב תחומית
052-4033683
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
21:22 30.04.12
|
בתי בת חמישה חודשים ולא מזמן התחלתי לה טעימות (לא כ"כ אהבה תפו"א אך בטטה עם קישוא וגזר אהבה מאוד). במקביל אני ממשיכה לתת לה איזומיל (בשל רגישות לסימילאק רגיל) אך היא בקושי שותה את האיזומיל ואילו את המוצקים אוכלת ברצון ואף בוכה שאני מפסיקה לה אחרי 2-3 כפיות.
שאלתי היא אם אפשר כבר לתת לה ארוחה מלאה של מוצקים ולאט לאט להוריד לה את האיזומיל שהיא ממש לא מתלהבת ממנו ובקושי אוכלת ממנו 90 CC בכל ארוחה?
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
12:48 30.04.12
|
יכול להיות שהרחקת אותו... אבל מה זה חשוב העיקר שהתקרבת לעצמך!
לא נותר לך אלא - להתקרב לאנשים שאת רוצה בקרבתם!
שמן מושך שמן. חיוך מושך חיוך. אדם איכותי נמשך לאשה איכותית אל תוותרי על העקרונות שלך.
בהצלחה
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
15:09 29.04.12
|
היי... כבר כמה שנים יש לי פנטזיית אונס, אני נמשכת למין קשוח והסרטונים שבהם אני צופה ברשת כוללים אלימות ופגיעה בנשים.
בחיים האמתיים אני בחורה מאוד גברית, אחת שאומרים שהיא מה"חבר'ה", אין יותר פעילה ממני בהפצת דעת שוויון בין המינים, ובגיל 14 (לפני 5 שנים), הייתי במערכת יחסים במשך שלוש שנים, כשבאחרונה כל הזמן נפרדנו וחזרנו עד שהאקס התחיל להרים עלי ידיים ואפילו שכב איתי כנגד רצוני, מה ששם קץ למערכת היחסים הזאת.
אני מפתיעה את עצמי עם הפטזיות האלה, חשבתי תחילה שאולי זה מגיע מהמקום שבסופו של דבר, אני רודפת אחרי השוויון בין המינים אבל הרבה פעמים נתקלת בהפליה נגד נשים, נופלת ואומרת לעצמי שאנחנו העם החלש והנשלט, אבל אחר כך חוזרת למיטבי וממשיכה להילחם.
כיום אני במערכת יחסים נפלאה, עם בחור מקסים ומתחשב, התחתנו לפני כמה חודשים ואנחנו מצפים לילדה ביולי הקרוב. ואני עדיין מוצאת את עצמי חושבת על הדברים האלה. אני לא רואה את בעלי בפנטזיות האלה, אלא גבר לא מוכר ואלים שבאמת גורם לי להתנגדות ופחד, אני מניחה שזאת פנטזיה שלא נוכל להגשים מכיוון שהוא לא יסכים לעולם לדבר כזה במיוחד כי הוא יודע על מה שקרה במערכת היחסים הקודמת שלי. אני אפילו לא דיברתי איתו על הפנטזיות האלה, כיצד אישה שנאנסה בעברה יכולה להגיד לבן הזוג הנוכחי שלמרות זאת יש לה פנטזיות על אונס ומין אלים? אני מודאגת כי עכשיו כשאנחנו מצפים לילדה, הפנטזיות האלה נראות לא בריאות בשביל מישהי שהולכת להיות אימא.
יש לי כל כך הרבה שאלות שאני לא יודעת מאיפה להתחיל אז אני רק רוצה לשמוע מה דעתכם, מה עלי לעשות? אולי כדאי אפילו לפנות לפסיכולוג? אישה שעומדת להיות אימא ונמצאת במערכת יחסים בריאה ומלאת אהבה ואושר, האם זה הגיוני שתחשוב על הדברים האלה? שום דבר אחר לא מדליק אותי כמו זה.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
06:32 29.04.12
|
מיכל היקרה, העלית שאלה מצויינת! אני חושבת שכמעט כל אישה שזכתה לחיזור נפלא מתגעגעת ומתרפקת על הזכרונות מתקופה זו.
אני יכולה להבין שכמות החיזורים ותשומת הלב שהיו בעבר חסרים לך. אבל השינוי הזה הוא טבעי, והתשובה שלו היא כל כך טבעית ונכונה! הוא מרגיש יותר בטוח בך, וכבר לא צריך לכבוש אותך!!! כמה נכון!
אם תתעקשי על אותה מנה של תשומת לב וחיזורים וקנאה - זה יתחיל להוות ביניכם גורם מפריע. זה צריך להגיע מיוזמה טבעית אצלו, ובמילא אם זה יהיה מלאכותי את לא תיהני מכך...
אבל, חשוב מאוד להבין ולקבל שדברים משתנים לאורך הזמן. לא נשארים אותו דבר.
זה הזמן ליהנות מאהבה עמוקה יותר, נינוחה יותר, הבנוייה על שיתוף ברגשות, בחוויות, על הקשבה והתעניינות, על תמיכה הדדית וכו'.
בנוסף, אני חושבת ששווה לבדוק - בינך לבין עצמך, למה את כל כך זקוקה לאותם "חיזוקים" בדמות מחמאות? למה את כל כך תלוייה בגורמים חיצוניים כאלה על מנת להרגיש טוב עם עצמך? את כותבת שאת נכנסת לדכאון קל ונובלת כאשר אינך מקבלת את מנת החיזורים שאת זקוקה לה. מאוד לא בריא מבחינה נפשית להיותכל כך תלויים במישהו אחר מבחיהנ זו.
אולי כדאי לך להתחיל לפרגן ל ע צ מ ך.
האמת היא שכבר כתבת בשאלתך כמה דברים שקורים בחיים שלך שהרבה נשים היו מאוד שמחות בהם: שיש ביניכם "אהבה גדולה חיבור טוב כבוד הדדי אמון אנחנו חברים טובים". גם העובדה שאת יכולה להעלות מולו את הצורך הזה ולקבל ממנו תשובה כה אמיתית מעידה על טיב הקשר ביניכם.
אני מזמינה אותך לשחק קצת במחשבתך עם האפשרות שיכול לקרות משהו טוב בחיים שלך אם תוותרי על התלות הזאת בו ותתחילי לחפש את מקור החיזוקים בתוך עצמך.
למשל עיצרי עכשו ותמצאי חמישה דברים בחיים שלך שאת שמחה עליהם. גאה בהם. חפשי דברים מסוג זה לגבי הגוף שלך, האישיות שלך, העבודה שלך, לגבי הנישואים שלך, לגבי הילדים שלך, החברים, הבית שלך, וכו' וכו'.
יש הנוהגים להתחיל את היום שלהם - כל יום - באמירת תודה על דברים שכבר יש להם בחיים. זה אימון בחשיבה חיובית.
בכל מקרה, אני קוראת בין השורות שיש בך חלק מסויים שמבין שהצורך הזה הוא קטנוני מדי. אני שמחה שזה בא ממך - הביקורת העצמית הזאת, כי זה כבר פתח שיכול לעזור לך לחפש את השינוי מבפנים, במקום לצפות שהוא זה שישתנה/ ישתפר.
|
|
|
דורית כהן
פסיכולוגית
054-4438580
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
12:09 28.04.12
|
שני שלום,
את מתארת מצב שאני הייתי מחלקת אותו לשני נושאים, המצב שלך בבית וניתוק הקשר של החבר/מאהב.
לעזוב משפחה בגלל קשר עם מישהו אחר זו טעות ענקית! אהבה אסורה מתוקה הרבה יותר מהחיים עצמם. ההתרגשות לפני כל פגישה וחוסר השגרה והמחוייבות מייצרים מציאות דמיונית ולא אמיתית. אותו מאהב מדהים יכול להיות בעל די לא נח ולא כזה מרגש ולכן ההחלטה לעזוב את הבית צריכה להיות כי את החלטת שלא טוב לך יותר ואת לא מוכנה להמשיך לחיות בעצבות ועם קללות וכו'. נסי לחשוב עם עצמך, אם לא היית פוגשת את אותו בחור היית חושבת לעזוב את הבית?
הפרדה מאותו מגבר אולי לא פשוטה לך כי את מאוהבת ולכן אני מציעה לך להבין קודם עם עצמך מה את רוצה מהקשר איתו. אולי הפגישות מידי פעם מספיקות לך ואת בעצם רואה את עצמך ממשיכה את הקשר הזה בדיוק ככה.. או שאת רואה את עצמך חיה את חייך איתו.
אולי מה שאת צריכה זה אותו בנוסף לבית שיש לך ואם זה מתאים לו אז מצויין תהני ותזהרי לא להתפס. אם את רוצה יותר מזה אז התחילי קודם כל בשלב פירוק הזוגיות שלך ורק אחרי שתיהיה פנויה תבחני אם הוא מתאים לך כבן זוג או לא.
בהצלחה,
דליה שוורץ - יועצת זוגית ואישית
|
|
|
דליה שוורץ
מאמנת אישית וזוגית
גורודסקי 31 רחובות 054-4220259
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
22:30 26.04.12
|
שלום.
אני נימצא במערכת יחסים עם אשתי מזה 11 שנה. יש לנו ילדה בת 2.
אתמול היתה נקודת שבר מבחינתי במערכת היחסים- כעסתי ובאין דרך אחרת לגרום לאשתי להתיחס לכך שאני קיים וכועס, העברתי את הכעס לאלימות. צעקתי, קיללתי, שברתי חפצים וגם התחננתי ליחס. להתיחס לעצם קיומי ולצרכים שלי.
אני פונה כאן כי מבחינתי הפכתי לגבר אלים. אני לא מוכן להמשיך בכך ומחפש נואשות דרך יציאה.
מבחינת אשתי, היא נוטה להתאלם מקיומי ולעיתים גם מהילדה, גם אם ברמות פחותות מאשר כלפי. לעיתים ובמקרים אחרים, היא פשוט עושה שימוש בנו כדי להשיג את מה שהיא מחפשת כה הרבה- תשומת לב. הבעיה היא, שעם השנים, הרמות שהיא דורשת זאת עולות. אני מוצא עצמי במקרים רבים מנסה לדבר איתה ולגרום לה להבין את רגשותי, מנסה שתסביר לי את רגשותיה. גם אם אני מצליח, כל מה שאני מקבל ברוב המקרים זה מספר מילים ובכי. אני אומר, שאני מקבל כי אני רוצה באמת לשמוע ולקבל משוב ממנה ודיאלוג בוגר של הבעיות באופן מציאותי ואולי לפעמים גם קר. כזה שיאפשר ללבן בעיות. יחד עם זאת, אשתי נוהגת די מתחילת הקשר, לפגוע בי בדרכים שונות כגון אמרות שהתחילו כ "הומו" ועד "אתה לא גבר". זאת, כשאני מתנהג איתה ברכות, מנסה להתקרב פיסית ומתנהג באופן עדין איתה. לעיתים, היא מצהירה שמעכשיו היא נחמדה ורגועה וזה אכן יכול להמשך מספר ימים, עד שללא הסבר היא כועסת על משהו, לא מסבירה ולא אומרת וכתוצאה אני ניכנס לסטרס. אולי אני הגורם לשינוי השלילי אך אין אני יודע זאת בוודאות.
ביאושי, דיברתי על כך עם אדם קרוב לנו מהמשפחה, אשר טען כי חש בבעיה וחש כי יש בעיה מכיוון אשתי.הסביר כי היא דורשת מהסביבה תשומת לב שלא ניתנת לסיפוק.
כל זה, אולי נישמע כמו תרוץ לאלימות מבחינתי, אבל לכך אין תרוץ. יש גורמים לאלימות אך אין תרוץ והאשם זה רק אני. שנינו ביחד במערכת יחסים בעייתית אך כשאני מתנהג כך, רק אני אשם ואני יודע את זה.
למרות הכל, אני כן אוהב את אשתי, לא רואה עצמי עוזב אותה ובטח שלא את הילדה. היא אומרת וטוענת שהיא אוהבת אותי.
אני לא מרגיש אהבה מצידה והיא טוענת אותו דבר. לרמות זאת שנינו לא רוצים להיפרד, גם אם דברים שכאלו עולים בשעת ריב וכעס.
לי זה נראה מיקרה תסביכי שלנו ביחד ושל כל אחד בניפרד. למי כדאי ליפנות ולאיזה סוג של טיפול?
בבקשה לשלוח את התשובה גם למייל.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
21:00 26.04.12
|
יופי שאת בקשר וזה בסדר גמור להתלבט.
אישית ,אני לא מאמינה שיחסי מין חיבים להיות עם זה שמתחתנים איתו
אני כן מאמינה, שזה צריך להיות בתוך קשר.
את לא תארת את הקשר אך נדמה לי שיש אימון הדדי חברות אהבה...
אבל אני מבינה מדבריך שאין מגע?..חיבוקים נשיקות..???ואם יש את נהנת מהמגע מהקרבה האינטימיות ..(או שגם לשם מהדהד האיסור ההורי)
וגם איך את עם עצמך... מגע שלך על עצמך..אוננת?נהנהת...
|
|
|
דניאלה פרייפלד
מטפלת ומחנכת מינית (עו"ס)
ירושלים 054-4710712
|
|
|
|
|
|
|
|
|
| מנהל | | | הודעה מקורית | | | תגובה | | | ללא תוכן | | | הודעה חדשה | | | הודעה עם תמונה | | | הודעה עם וידאו |
|
|
|
|
|