|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
13:34 23.04.12
|
שלום ,
בעבר ביקרתי בפורום עקב הרבה בעיות בזוגיות ,
בכל מקרה למרות שהבעיות שהיו בינינו בעבר , המשכתי את הקשר , הקשר הוא לא הכי יציב בעולם , שבוע אנחנו יכולים להיות הזוג הכי מאוהב על פני האדמה , ושבוע לאחר מכן פשוט כמו שני אנשים זרים , זה נובע מחוסר הקשבה והבנה .
אני בת 24 ,יוצאת עם בחור ב 34 , בעבר היו בינינו בעיות עקב תהליך הגירושים שלו , יש לו שני ילדים ,
לפני כ 3 חודשים נכנסתי להריון , עברתי תקופה די לא קלה בלהבין מה לעשות , מצד אחד היה בי פחד שזה לא אדם שאני יוכל להסתדר איתו , ועוד עם ילד . מצד שני היה לי מאוד לחשוב על העצם העובדה לעשות הפלה , במיוחד שבמהלך היחסים כן דיברנו על להביא ילדים . גם הוא התעקש שאני לא יחשוב בכלל על הפלה , והשכל יהיה בסדר שאני יסמוך אליו , הוא התגרש סופית כשבוע לאחר ששמע שאני בהריון .
משם התחילו לחצים על חתונה ,וזה הכניס אותנו לעוד יותר ריבים , לכן החלטנו לעשות את זה אחרי שהיילד ייולד (לא אפרט את הסיבות ).
אני מרגישה מאוד לבד בעניין הזה , ומרגישה שהוא מבין אותי ואכפת לו פחות עכשיו לפני שנכנסתי להריון, לפני זה כן היה חשוב לו מה שאני אומרת ומבקשת , היום הוא כבר נהיה כמו "בעל " בשגרה ,לא מקשיב לבקשותיי , וכאילו הכל מובן מאליו .
אני פשוט מרגישה שעצם העובדה שאני בהריון נותנת לו להרגיש שזהו אני איתו בכל המובנים , ולא משנה איך הוא התנהג ,אני יהיה שם .
וכל השיחות להבהיר לו שזה ממש לא ככה לא עוזרות .
עוברת אליי תקופה בכלל לא קלה ,ואפילו שאני מבקשת שניצא שיארגן משהו כדאי להתאוור , יותר חשוב לו העבודה (הוא עצמאי) ואין לי מילה בזה כי הוא משתיק אותי שמזה אנחנו מתקיימים .
הוא רב איתי די הרבה , ושאני מנסה להסביר לו שאני בהריון ושיוותר לי כי זה לא בריא שאני יעבור את ההריון בעצבים ,אז לא כל כך אכפת לו ,והוא עדיין נכנס ראש בראש איתי . היום פשוט קמתי בתחושה שזהו אדם אני צרכיה לחיות איתו כל החיים ,שחושב קודם על עצמו ואחר כך אולי אליי ועל התינוק שבפנים .
מצד אחד פשוט בא לי להיפרד ממנו , מצד שני יש לי המון פחדים לעבור את ההריון לבד ,וזה סוג של מה שלא הייתי רוצה לעבור .
האם יש לכם הצעות ,??
תודה
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
00:02 09.04.12
|
שלום שוב י,
קודם כל ישר כוחך על ההחלטה לברר לגבי יעוץ מסודר.
אני מתנצלת שלא התייחסתי בהודעתי הקודמת לבעיה השניה שהצבת כאן, מודה לך שהארת את עיניי.
אכן בעיה שאין להתעלם ממנה בשום פנים. אני אתחיל מהקל- בשום אופן לא לתכנן עוד ילדים בשלב זה של הזוגיות. בהחלט יהיה ניתן לעשות זאת ברגע שהדברים בינך לבין בעלך יגיעו למסלול הנכון- מסלול של הידברות-תקשורת ועשיה ביחד. כל עוד המצב הוא לא כזה ואין גיוס של שניכם לתהליך משותף- הילד שתביאי יהיה גם הוא בתחושת פיצול- שהעולם הוא לא מספיק טוב, כי מסביבו האוירה תהיה אוירת מלחמה. לכן לדעתי יש לחכות עם הבאת ילד בשלב זה- ולהביא את המצב שלכם לרגוע יותר, ורק אז לחשוב גם על הרחבת המשפחה. נכון שלפעמים הבאת ילד נוסף מאפשרת לזוגיות לפרוח ולהתחדש, ואולי לכך את מייחלת- אבל הסיכון הוא רב במקרה הזה, כיוון שהעלית בעיות נוספות ולא פשוטות ויש לעבוד עליהן.
לגבי הבחור שלך בעבודה- גם פה העבודה לא קלה, אבל לא בלתי אפשרית לדעתי. אני מניחה שהוא יושב לך על משבצת שחסרה לך בחייך- אולי האסרטיביות שלו לא לתת לך את הכל, אולי המשהו הזה בו מחפה ומפצה אותך על חוסרים שיש לדעתך בבעלך. פה גם באה לידי ביטוי תחושת הפיצול שלך- מצד אחד רוצה בהיריון ומצד שני רוצה להמשיך קשר רומנטי מחוץ לנישואין. ז"א מצד אחד את עושה צעד של מחויבות לנישואין ולזוגיות ולמשפחה-כמו הבאת ילד, ומאידך- מקיימת קשר עם גבר אחר ולמעשה בוגדת בבעלך.
האידיאלי יהיה כמובן לנתק כל קשר עם הגבר הזה, שהרי ברור שזה לא רצונך הפנימי, אבל ברור לי שאינך יכולה בשלב זה לעשות את זה, כי את עוד לא מספיק נחושה, חזקה ומאמינה בזוגיות שלך, בעצמך, ובבעלך. כל עוד אלו לא מתקיימים את תזיני את עצמך בקשר עם הגבר האחר, מתוך מטרה לאפשר לך "רגעי נחת" קצרצרים ביותר ולא מחייבים- כאלו שיאפשרו לך לברוח למקומות האלה, לברוח מהחיים שאת משאירה מאחורייך- בעל לא יוזם, בעיות בזוגיות והרבה תסכול. אבל כביכול את "מוסיפה עוד שמן למדורה" בכך שאת גם מקיימת קשר מחוץ לנישואין- כי הדבר הזה הוא גורם מספר אחד לרגשות אשמה קשים ולפיצול מתמשך- בדיוק כפי שתיארת. כי את חיה בשני עולמות.
השאלה היחידה הנשאלת כאן- האם אני ממשיכה במצב הזה, או שאני תופסת את עצמי ומחליטה על שינוי.
כשתהיה לך את התשובה לשאלה הזאת, את גם תדעי ליישם אותה ולפנות ליעוץ מסודר ולעבוד על בעיה בעיה, ואחרי תהליך אפילו להסתכל אחורה ולהיות גאה בעצמך סופסוף. וזה אפשרי. אבל על השאלה הזאת רק את יכולה לענות :)
בברכת הצלחה ומועדים לשמחה,
|
|
|
עדי בדיחי
עובדת סוציאלית M.A
052-5987445
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
01:37 17.03.12
|
שלום.
פניתי בעבר לפורום עם בעיות בזוגיות שהיו לי ועודן.
אנו נשואים שנה וזה מרגיש כמו נצח. ראיתי הכל לפני אך בכל פעם שנשברתי ורציתי להיפרד בן זוגי הבטיח הבטחות ואני נותרתי עם תקוות שהמצב ישתנה.
רגע אחרי החתונה, כבר בלילה שאחרי הבנתי שהדברים לא ישתנו ומאז אני מתוסכלת כבר שנה. אני מתלבטת רבות האם לקום וללכת (פרידה, פסק זמן או אף גירושים) או להישאר ולהביא לעולם יחד ילד בתקווה שהמצב ישתפר (הילד יביא את המזל לזוגיות).
אני בתחילת העשור השלישי לחיי ויש מעט לחץ על מהסביבה בנושא הפוריות בגיל זה.
אני רוצה להדגיש כי הבעיות בינינו אינן חס וחלילה אלימות או בגידות. הבעיות מסתכמות יותר בשעמום, חוסר התאמה,חוסר תקשורת, חוסר התאמה מינית, אי התאמה מבחינת שאיפות חלומות ומיצויי החיים, חוסר התאמה בהנאות משותפות וכו'.
מאסתי בחיי הזוגיות חסרי האושר ואני מתלבטת רבות לגבי העתיד.
אשמח לחוות דעת.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
23:13 07.03.12
|
שלום
אני נשואה חצי שנה. לפני הנישואין היינו ביחד 6 שנים.
ידעתי שהאופי שלו לא קל וחשבתי שאני יודעת לקראת מה אני הולכת...
אחרי החתונה אני מרגישה שהוא השתנה לרעה, אם משהו מפריע לי אני אומרת לו אבל אני נתקלת בקיר,או שהוא מתעלם ממה שאני אומרת, או מתחיל לתקוף, או טוען שאני מנסה לעצבן אותו/ לגרום לריב.
הוא פוגע בי הרבה (מילולי) ומעולם לא מראה חרטה או מבקש סליחה..
יש לנו רכב (שבעצם שייך לו) אחד והיום הוא בבית ואני עובדת ולומדת הוא לא מסכים לי לקחת את הרכב הוא כל הזמן שולח אותי להורים שלי שיביאו לי את הרכב שלהם למרו שגם להם יש רכב אחד ושניהם עובדים והרכב תמיד בשימוש.
אני חוזרת מאוחר לבית ועייפה כי אני ערה משעה 6 בבוקר,כל מטלות הבית נופלות עלי, הוא לא מוכן לעזור לי בכלום בבית, הוא כל היום בבית ולא מכין לו אפילו לאכול הוא יחכה עד שאני אגיע לבית (ולא משנה באיזה שעה) ואכין לו לאכול.
הוא מתלונן אם אני לא שוטפת את הבית שבוע אחד ולא עושה כלים כל יום...
הוא פונה אלי בגישה מגעילה כאילו אני חייבת להכין לו לאכול,לנקות, להכין לו לשתות בבית וכו'.
במהלך כל הזמן שאנו נשואים פעם אחת הלכתי עם אמא שלי לטייל ואחרי 5 שעות הוא התקשר ודיבר בעצבים "למה עדין לא הגעתי לבית".
הוא מתנהל בגישה של "הדברים שלי הם שלי ורק שלי והדברים שלך שהם כלום לעומת שלי הם שלך"
אני מרגישה שהוא 'מפחד' להוציא עלי כסף
הוא תמיד ממעיט מערכי ומנסה להוריד לי את הבטחון העצמי.
הוא לא טורח בשבילי, פעם אחת הוא אפילו לא הכין לי כוס קפה, למרות שהסברתי לו שזה מעשה סימלי שיגרום לי להרגיש טוב ,כי בעלי מוכן לעשות 'למעני' משהו..
ניסיתי לדבר איתו על הדברים אך הכל נפל על אוזניים ערלות, אמרתי לו שאני רוצה שנלך לטיפול זוגי הוא מסרב ולא מוכן לשמוע על כך.
אני ממש אובדת עצות מצד אחד אני אוהבת אותו ומצד שני אני עצובה כי אני מצפה שיתייחס אלי אחרת, בכבוד,יעזור לי בבית. ואני לא יודעת אם הפתרון הוא להתגרש
בבקשה תעזרו לי
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
20:51 20.11.11
|
היי , מתמיד היה לי קשה ללמוד , אם זה בשיעור או לבחינה , אני נלחצת ברמה סבירה .
היה לי שתי בחינות באוניברסיטה ונכשלתי בהם , היה לי קשה כי לא למדתי מספיק ,אבל גם רציתי ללמוד , אבל לא הצלחתי להביא את עצמי ללמוד ממש . בקיצור אני לא מסיימת דברים , אני לא מגיעה למצב אף פעם שהצלחתי לסיים איזה קורס בהצלחה .לא יודעת להסביר למה זה .
אני לא יודעת אם יש קשר אבל בשנת 2002 הייתי בפיגוע ואף פעם לא טיפלתי בזה , אני לא הרגשתי צורך בזה . אני לא יודעת אם זה משקעים ,
אין לי בעיות תקשורת עם אחרים , אין בעיות בזוגיות , חוץ מהלימודים - אני לא יודעת אם זה הפרעות קשב וריכוז .
אני כנראה כן צריכה משהו - שיחה עם יועץ או משהו אחר
בקיצור אני צריכה עזרה, אני אשמח לקבל כל עזרה שאפשר , תודה רבה !
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
19:27 20.11.11
|
יפה שלום,
טיפול זוגי הוא לא קסם והוא בנוי על איתור דפוסי התנהגות שמייצרים בעייה בזוגיות.
ברוב המקרים הבעיות בחיי המין הן תוצר נלווה של בעיות בזוגיות. היחסים בין בני הזוג מתחילים להתדרדר ובעקבות כך נגמרת המשיכה.
אם מטפלים בבעיותה אלה אז המשיכה מתעוררת וחיי המין הופכים לטובים יותר.
אם את חושבת שהבעיה שלכם היא סקס בלבד וחוץ מזה הכל נפלא אז אני מציעה לפנות לסקסולוגית שתוכל לתת לכם הכוונה נכונה לגבי יחסי מין.
אם את מרגישה שיש הרבה מעבר לזה והבעיה היא גם ביחסים האישיים בניכם אז ממולץ לפנות לייעוץ זוגי ולקבל כלים להתמודדות עם הבעיות והסקס ישתפר כתוצאה מכך.
בהצלחה,
דליה שוורץ - יועצת זוגית ואישית
|
|
|
דליה שוורץ
מאמנת אישית וזוגית
גורודסקי 31 רחובות 054-4220259
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
10:50 24.10.11
|
יואל יקר,
מתוך המעט שכתבת כאן לא נראה לי שתוכל להשלים עם המצב הזה, ובוודאי לא כדרך חיים. זה לא יהיה נכון עבור איש מכם ובוודאי שלא עבור ילדכם, שלא רק עשויים לסבול מן המצב הזה אלא גם עלולים להבין באופן שגוי ולקוי את חיי הנישואין והמשפחה.
ציינת כי התנהלותה של אשתך היא כפי שתיארת מזה למעלה משנה. מאחר וציינת פרק זמן (קצת יותר משנה) אני מניחה שלפני כן פני הדברים היו אחרים.
האם תוכל להיזכר אם היה משהו אשר היווה "טריגר" להתנהלותה זו? משהו בבית? משהו בעבודה?
ייתכן כי היא "סובלת" ממשהו אשר אינה מצליחה להתמודד עימו לבדה ועם זאת היא מתקשה לשתף אותך, מטפל (בהנחה שהוא מקצועי) או מישהו קרוב אחר והיא כאילו "נכנעה" לדבר הזה ולכן היא "בורחת" לחייהם של אחרים באמצעות הטלוויזיה למשך שעות כה רבות.
למיטב הבנתי היא זקוקה לסיוע מקצועי (לא זוגי בשלב זה) כזה שיאפשר לה לתת אמון במטפל/במאמן/ביועץ ובדרך עבודתו. אני מאמינה כי לאחר שייווצר אמון הדדי ביניהם היא תוכל לפתוח את סגור ליבה לאט לאט. לאחר שהבעיה תהייה "על שולחן" איש המקצוע יוכל לסייע ולתת לה כלים להתמודד עם המצב שנוצר כמו גם לסייע לה לחזור לחיים נורמאטיבים, כך שתוכל לקבל את אשתך, זו שהכרת עד לפני קצת יותר משנה, בחזרה.
|
|
|
מוניקה הרשקוביץ
מאמנת אישית רב תחומית
052-4033683
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
22:48 23.10.11
|
בהתחלה היה מצויין, פעמיים ביום, לפעמים יותר, זה דעך רק לאחרונה. מפעמיים ביום לפעם בשבועיים. :-/
יכול להיות שזה יותר פסיכולוגי מפיזיולוגי, אני מתחילה לחשוב על כל מה שאת אומרת ומבינה שאולי טיפול רפואי אולי לא יעזור... לצערנו.
במידה שאכן הטיפול הרפואי כושל, לאן עלינו לפנות ? לייעוץ זוגי, פסיכולוג ?! איך אפשר לדעת ?!
יש לציין שפרט לבעיה הזו אין לנו בעיות בזוגיות (לא שידוע לי), אבל לבן זוגי יש מטענים כלשהם מן העבר (הן מקשר קודם והן בילדות בקשר עם הוריו).
אודה מאד לתשובה על סמך האינפורמציה הזו, אם היא מספקת.
מודה לך מאד ! קשה לי לדבר על דברים כאלה עם אנשים קרובים ולכן הפורום מהווה בשבילי אוזן קשבת ומקור אמין ומוסמך לתשובות.
ישר כח !
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
11:28 23.10.11
|
אני ובעלי נשואים 3 שנים אנחנו זוג דתי ויש לנו תינוקת בת ארבעה וחצי חודשים. עוד בתחילת הנישואים היו לנו ריבים וויכוחים בנושאים שונים כמו אמון וכו'.
רוב הריבים שלנו מתרכזים סביב נושא האמון יכול להיות שהבעיה אצלי או אצל שנינו במידה שווה. יש לי הרגשה שבעלי מסתכל על בחורות אחרות למרות שהוא טוען שלא ושאני מדמיינת דברים ושזה בגלל שאין לי מספיק ביטחון. הביטחון העצמי שלי ירד כי מבחינה רגשית זה מתסכל אותי וגורם לי לחשוב מה רע בי?? הוא אומרשהוא נמשך אליי ואוהב אותי אבל שאהבה יורדת בגלל המשבר שלנו והריבים שלנו. אני מתוסכלת מאוד אני בחורה נאה ונטופחת ומוצאת את עצמי מתעסקת במראה כל היום...
הוא שמע שיר אהבה לאחרונה ושאלתי אותו אם הוא חושב עליי כששומע שירים כאילו אז הוא אמר שלא תמיד שלפעמים הוא מקדיש במכוון לי ולפעמים פשוט יש שיר ברשימת השירים ולא תמיד הוא חושב באותו רגע עלינו זה כואב לי כי אני רוצה שתהיה בינינו אהבה חזקה שהוא יחשוב עליי תמיד הוא אומר שלפעמים יש שיר שהוא שם במחשב
תייעצו לי מה לעשות...תודה רבה
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
10:58 22.10.11
|
בקצרה: נשואים 7 שנים ולנו 2 ילדים.למעלה משנה אשתי אפילו לא ניגשת אליי לחבק אותי.רק ביוזמתי מקיימים יחסי מין.
המון מריבות על נושאים שונים שלה (עבודה,קריירה)והיא משליכה את זה עליי.
כמה שניסיתי,כמה שאני דואג ונותן לה ולילדים זה לא מספיק.
הרבה שעות שהיא לבד-במיטה מול הטלוויזיה-לא איכפת לה מכלום.גם לא מהילדים.
ניסינו טיפול זוגי שלא היה טוב בגלל המטפלת ולא עזר.
לא יודע אולי אני צריך להשלים עם זה........... או שיש דרך להציל את זה.....
אני אוהב אותה ולא רוצה לאבד אותה.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
12:25 21.10.11
|
שלום אני בן 36 אשתי בת 35 נשואים 8 שנים יש לנו שני ילדים מקסימים (7,3) . יש לנו כבר מס שנים בעיות בזוגיות, אשתי שיתפה אותי בעניין מאד כואב ועצוב (לי בכל אופן) שהיא מעולם לא אהבה אותי כמו שאוהבים גבר במילים אחרות לא נמשכת אליי אך אני מאד יקר לה ואוהבת אותי כאבא לילדים שלנו כחבר אבל אין את הלהט התשוקה האהבה....האמת שכשאני חושב על זה מעולם זה לא היה . אני תמיד חשבתי שככה היא אשה קרה וזה אופי. אבל היא הסבירה וציינה שהיא מאד חמה ואוהבת אך היא גם סובלת כי לה קשה לחיות כשאין אהבה מבחינתה ....אני אוהב אותה ונמשך אליה ברמות היא יודעת זאת ....הסקס קורה אולי אחת לחודשיים....אני מבין אותה...לפני כשלוש שנים הכירה בעובדה שתי בחורות שהן היום חברות שלה מאד טובות. הן נוהגות לצאת למועדונים ולפאבים..מבחינת הבעל זה בסדר היות וגם בעלן יוצא ומבלה. אשתי התחילה לצאת עימן אחת לשבועיים ואני מוצא את עצמי עם הילדים בבית בימי שישי ...היא בגיעה בעדך בשלוש ארבע בבוקר. בעיניי זה ממש לא הגון ולא יפה כאמא לצאת למועדונים ולפאבים בעינייה היא לא מוכנה לבטל את עצמה בשביל משפחה טוענת שמאד אוהבת לרקוד ועליי לקבל את זה. אליי פאבים ומועדונים לא מדברים בכלל כך שאין לי מה לחפש שם עם החברות שלה אני (היא הציעה לי לבוא איתן ...יודעת שאסרב) אמרתי לה שזה מפריע לי שאין לי בעיה שתצא לסרט או בית קפה או מסעדה ....מה אני אמור לעשות ? אני פשוט נוח לה . זה הכל .
היא לא רוצה להתגרש ...פשוט היציאות עם החבורת גורמות לה להתפרק כי לא טוב לה..מאין סוג של בריחה. אבל מה איתי? אני נשאר בלי אהבה.... בסופי שבוע לבד עם הילדים.ובלי יחס חם ואוהב ממנה. היא אומרת לי שזאת בחירה שלי שזה בסדר אם אני גם אצא עם חברים ....שנצא לסירוגין פעם היא תשמור ואני אצא ופעם אני. הכל רק לא להיות איתי .... זה מעציב אותי מאד אני לא יכול לתפקד בעבודה קשה לי מאד עם הידיעה שגם לא אוהבים אותי וגם לא רוצים לןשחרר אותי. אני מאד אוהב אותה למרות הכל . אני אוהב את הבית שלי .
אודה לתשובה
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
15:38 23.09.11
|
הייתי בהריון בשבוע 8.3 נצפו בבדיקת אולטרסאונד-שק הריון 1 ריק שנפל בשבוע 4 (היה לי דימום) ועובר בן 8.3.
יומיים לאחר שנצפה העובר שנותר התרגזתי מאד מאד וקפצתי עם משא כבד בידיים.
בהמשך נאמר לי שהעובר הפסיק להתפתח יומייןלאחר מכן ואין דופק.
האם בגלל שקפצתי עם משא כבד בידיים ההוא מת? או בגלל שהתרגזתי? האם סיבה רגשית כמו בעיות בזוגיות גורמות לכך?
אשמח לתשובה
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
12:30 09.09.11
|
שלום שיר,
את צודקת- למרות הקשר הנהדר יש לך רתיעה ממנו וככה אי אפשר להמשיך. עם הזמן זה ילך ויפריע לך יותר, כיוון שזה לא מטופל ולא על השולחן.
אני יכולה להבין את העלבון שלו, אבל חשוב להדגיש את החשיבות של המשיכה ביניכם, את יכולה "להפיל את זה עלייך" ולהגיד לו שככה את בנויה, ויש דברים שאת פשוט מתקשה לעמוד בהם, "שריטה" כזאת, ובלי זה פשוט יהיה לך קשה לשמור על גחלת המשיכה לאורך זמן. כמובן באותה שיחה להגיד לו מה את מאוד אוהבת אצלו (לפני שאת ניגשת למה שפחות) ולספר לו מה עושה לך את זה אצלו ולמה את נמשכת. וכשתגיעי לבעיה- היא תהיה קטנה יותר. ז"א, אם זאת שיחת פידבק כזאת שרובה , 80% ממנה תהיה על כמה הוא עושה לך טוב ונראה טוב בעינייך, ולבסוף תגידי לו שיש בעיה אחת שאת חייבת לשים על השולחן מתוך הכנות שפיתחת כלפיו- היא לא תהיה כ"כ גדולה. את יכולה לקנות מי פה שיהיו שם קבועים (שגם את תשתמשי בהם) ולקיים יחסים רק אחרי מקלחת למשל.
בכל אופן זה חייב להיות מטופל ומדובר. אחרת זה ילך ויגדל.
בהצלחה רבה
|
|
|
עדי בדיחי
עובדת סוציאלית M.A
052-5987445
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
08:19 08.09.11
|
שלום לך
אני נמצאת מזה כשלוש שנים במערכת זוגית שנייה.
שנינו גרושים ומסתדרים יפה זה עם זה ובסה"כ יחסנו טובים.
לאחרונה עברנו לגור יחד.
התחלתי לגלות שבן זוגי אינו מצחצח את שיניו לעיתים כמה ימים
לעיתים יש לו ריח לא נעים מאיזור איבר המין.
הערתי לו לגבי צחצוח השניים אך הוא נעלב והכחיש.הוא צחצח יום יומיים אחרי השיחה אך חזר להרגליו.
בעיות חוסר ההגיינה שלו מפריעות לי מאוד ופוגעות במשיכה המינית שלי כלפיו.
אני חסרת אונים. מצד אחד יחסי נפלאים ביננו וגם בינו לבין ילדי ומצד שני אי אפשר להמשיך כשיש לי רתיעה ממנו. מה עושים?
תודה
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
23:20 23.08.11
|
אני מסכימה,
התיק הזה אכן כבד מידי בשבילי.
התינוק, האישה לשעבר... אני יודעת כמה זה פוגע לא להיות בקשר עם הילד - בייחוד לילד, אבל אני פשוט לא מסוגלת לחשוב מה יקרה אם... מבחינה נפשית אני יודעת שזה פשוט ישבור אותי !!! ואני לא בטוחה אם הוא יצור קשר עם הילד, האם זה יעזור לי להתגבר או להיפך ?!
ויש לנו המון בעיות בזוגיות פרט לנושאים הללו ואני לא מצליחה להבין אם זה כתוצאה מהנושא הזה, שלא עוזב אותי - כי כולם מסביבי מדברים על זה ויש תזכורות מגרושתו, או שזה פשוט הוא והאופי שלו, שאני לא מצליחה להסתדר איתו ולא הוא איתי.
בגדול, יוצא ששנינו מאמללים אחד את השני ואני באמת לא יודעת למה אני מתעקשת להישאר.
הצעתי ללכת ייעוץ זוגי, העלתי את הבעיה שיש לי עם הרקע של נטישת האב והבעיה שלו עם נטישת האם, אבל הוא לא חושב שהוא צריך עזרה... זה מרגיש כמו לדבר לקיר.
הלוואי ויכולתי לשנות משהו, אבל נדמה לי שבמצבנו אין ברירה והחלטתי לעזוב, לא בלב שלם, אבל אין מנוס. מודה לך מאד על תשובתך הכנה והמפורטת ! אם משהו ישתנה אני יותר מאשמח להגיע אליך לעזרה.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
17:10 21.08.11
|
שלום, אני גרושה + ואני חייה עם גרוש + רוב ימות השבוע אנחנו חיים ביחד למעט הימים שהילדים של בן זוגי נמצאים אצלו ואז הוא הולך ללון בדירה שלו. אנחנו ביחד כבר חמש שנים. במהלך החמש שנים היו לנו מספר פרידות ורובן יזומות על ידו. בן זוגי הוא הרבה פחות ריגשי ממני ...אם בכלל והוא צריך "שקט" שאני לא אטריד אותו בעיניינים רגשיים שמפרעים לי . בכל הפרידות שהיו הוויכוח היה די מיותר אני אומרת שלו לא אכפת ואז הוא שותק..אני לא מוותרת והוא עוזב . אחרי כמה ימים , שבוע שבועיים חזר וברוב הפעמים לאחר שאני בקשתי. למרות שהוא אומר לי שהוא רצה לחזור אני תמיד נשארתי עם המחשבה וההרגשה שאני זו שבעצם בקשתי שיחזור ואין לי בטחון במערכת יחסים הזו ...שהוא באמת רוצה כמוני. לאחרונה הוא גם אמר שהוא מוכן להתחייב רק בשביל שיהיה לי בטחון ...לי זה נשמע רע מה הוא עושה לי טובה??? ושוב הוויכוח חוזר והאיום מצדו שהוא רוצה לעזוב והוא אורמ שאולי אנחנו לא מתאימים. אין לי כוח למשפט הזה אפילו שיש סתם ויכווח אני התחלתי לשאול אם הוא עוזב זו המציאות שאליה התרגלתי . אני לא יודעת מה לעשות אני לא רוצה לעזוב אצלי למשפט לעזוב יש הרבנ משמעות מבחינתי שאני אומרת זה לתמיד .
אודה לעצתכם.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
23:52 15.08.11
|
לרוני שלום רב,
אני מציעה לכם לגשת דחוף לקבל עזרה מקצועית על מנת לעזור לכם לברר איך אפשר לסייע לכם להתגבר על המשב הגדול הנוצר.
בהצלחה!
טלי מנדיוק
|
|
|
טלי מנדיוק
מטפלת אישית זוגית ומשפחתית. מטפלת זוגית קלינית בשיטת האימגו
ברקת 4 ד. 1 נווה סביון, אור יהודה 03-6349085
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
22:27 15.08.11
|
מזה חצי שנה הקשר שלי ושל בעלי לא ממש טוב.. הוא ממש השתנה -ולטענתו הוא התחיל להכיר את עצמו מחדש.. וגילה ששיקר לעצמו ולא ידע מיהו...
ולכן זה משפיע על הקשר שלנו..
(אנחנו נשואים 6 שנים)
במהלך החצי שנה אין לנו תקשורת בכלל
הוא גם אמר לי בפנים שהוא לא ממש אוהב אותי כפי שבעל צריך לאהוב את האישה שלו.
נורא נפגעתי ממנו - ואני פוחדת להפרד או להתגרש
יש לנו ילדים משותפים.
לא יודעת מה לעשות?????
לטענתו גם אני חיה בבועה וצריכה להפתח-
איך מבנאדם הכי אבל הכי אוהב הוא הפך לכזה??
מה אני אמורה לעשות??
תודה מראש,
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
16:49 28.07.11
|
הי אלון,
אם תקרא את התשובה שכתבתי לנועה, חלק נכבד ממנה מתאים גם לך. יש בינכם פערים גדולים מאד בחשק המיני. ועולה השאלה אם ניתן לגשר על הפערים האלו.
יתכן וגם החברה שלך לוקחת גלולות שמשפיעות לרעה על החשק המיני שלה, שזה גם קורה לפעמים ושווה בדיקה.
בכל אופן אם הענין הזה הוא כל כך קשה ולא ניתן לגישור לבד צריך להיעזר במישהו חיצוני.
רותי בן-ציון שכטר
|
|
|
רות בן-ציון שכטר
סקסולוגית, מטפלת משפחתית וזוגית- מדריכה
מושב הדר-עם עמק חפר 054-4805374
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
15:42 26.07.11
|
שלום
אני בן 25 ובת זוגתי 23 אנחנו יוצאים כבר קרוב לשלוש שנים.
בתחילת הקשר הסקס היה טוב, ולאט לאט החלו מריבות בקשר על הנושא הזה
הבת זוג שלי ירדה לגמרי מהצורך בזה גם לאחר שאני מעיר לה, בטענה שמבחינתה היא יכולה לחיות גם בלי זה ואין לה שום בעיה
ולא מבינה מה אני רוצה ממנה.
בתחילת הקשר הייתי יורד לה היה מגע היה משחק מקדים,
לפני 4 חודשים נפרדנו לחודשיים בגללי שכבר לא יכולתי לסבול את זה וגם רבנו קצת על נושא של לקחת צעד קדימה ביחסים בנינו.
התקופה שקדמה למריבה מבחינה מינית הייתה רעה, כבר לא היה משחק מקדים, כבר לא היה מגע מיוחד, זה היה בוא כנס וסיים, הרגשתי כמו אנס.
גם כשניסיתי לרדת ישר הידיים שלה העלו אותי ,היא הייתה יורדת לי פתאום זה מגעיל אותה,ובכלל כל דבר שאני עושה פיתאום לא מתאים לה פרט לחדירה עצמה.
גם בחדירה היא לא להיט ולא זזה ואני המתאמץ.
אחרי הפרידה הכול חזר להיות טוב אך שוב בתקופה האחרונה זה חזר
מיום שבת שעבר 16/07 אין ביננו שום מגע, כמה פעמים אמרתי לה שבואי נעשה סקס והיא מתעלמת, עד שביום שבת ממש רבתי איתה על זה שנראה לי שיש לה מישהו אחר
היא אומרת שאין לה(ואני מאמין לה) ושוב חזרה שמבחינתה הכל בסדר והיא לא מביה את הדחף שלי והתחלנו לריב.
היא באה אליי בטענות שאני לא מקשיב לה ושאני שולט יותר בקשר ואני מסביר לה שכל החוסר יחס שלי והחשק מלהיות לה לאוזן קשבת נובע מזה שהיא לא ערה לצרכיי או הנאותיי בקשר הזה.
היא מבחינתה אומרת שאינטימיות וסקס בקשר לא מהווים כלום.
נשבר לי כבר מהקטע הזה וההתנהגות וההתעלמות מרצונותיי
ניסיתי לדבר איתה 200 פעם ולא עזר, הצעתי שנלך לייעוץ סקסולוגי וגם זה נענה בשלילה
אני אוהב אותה מאוד אחרי כל זה
מה אתם הייתם עושים נפרדים?
האם ירד לה?
מה לעשות?
תודה מראש
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
15:28 21.07.11
|
מאיה שלום ,
בתור מי שקוראת את דברייך מהצד . הייתי רוצה שתחשבי איך את " תורמת" להתנהלות שלו .נראה לי שכל ההקשעה באה מצידך . את משתדלת יותר מידי
ועקב בעיות שלו עם עצמו הוא הופך אותך לשק החבטות שלו . אני לא קראתי מה הפעולות שהוא נוקט עלמנת לעזור לעצמו. את צריכה לעשות עם עצמך חשבון נפש
אולי הוא לא מתאים לך .
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
16:22 20.07.11
|
שלום,
בוגרים הסובלים מהפרעת קשב וריכוז נוטים להחליף יותר מקומות עבודה מהממוצא,ולצערי גם יותר נשים.
זה קשור לאופי שלהם ,לאימפולסיביות ולעוד תכונות הקשורות להפרעה.
טיפול תרופתי רצוף ומאוזן ,עוזר בהרבה מקרים ולכן שווה לכם לנסות.
במקרים כמו שאת מציינת יש כנראה צורך גם בסיוע נוסף כגון טיפול זוגי.
בברכה
ד"ר אריה בקלו
|
|
|
ד''ר אריה בקלו
מומחה לרפואת ילדים ונוער. מאבחן ומטפל בהפרעות קשב וריכוז
נהריה ועכו- נייד 052-2253955 04-9551155
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
15:17 20.07.11
|
יש לי בן זוג בעל בעית קשב וריכוז, אנו יחד כבר שנה ושבעה חודשים ובזמן האחרון אני מרגישה שהקשר דועך ורק שורד מיום ליום
הוא לוקח ריטלין רק בתקופת הלימודים, לאחרונה הוא הפסיק מאחר וסיים את התואר.
המצב הוא כזה:
עוד בתחילת הקשר היו לנו בעיות כמובן שהבעיות נוצרו עקב שנינו אך מה שקורה שעם הזמן הוא דורש הרבה ויש לו קושי רב בהתמודדות, כל פעם שרע לו הוא מתנכר אליי מאיים ואומר שהוא לא רוצה את הקשר בשום פנים ואופן
בחצי השנה האחרונה זה הלך והתעצם, כל ויכוח קטן נגמר בצרחות והחלטה נחושה מצידו שהוא לא רוצה את הקשר ואותי!! וכל דבר שאמרתי לא חדר אליו הוא פשוט נהיה אטום שהוא מגיע למצב הזה.
שהוא נרגע אנחנו יכולים לדבר ולתקשר יותר, הוא אומר שהוא מודע לבעית הקשב וריכוז שלו וכאשר הוא נרגע הוא מרגיש אחרת הוא אומר שהוא כן רוצה אותי והוא כן רוצה את הקשר והוא אוהב אותי והכל כביכול טוב, אבל אני לא מסוגלת כל פעם לקבל את הזריקות האלה ממנו תוך כדי מילים קשים מאוד שהוא אומר שמפילים אותי ומורידים לי את הבטחון לקרשים.
כל החוסר היציבות הזאת מערערת לשנינו את הבטחון ומאוד מאוד מקשה על הזוגיות, אני מהצד שלי מודעת לבעיה ומנסה מאוד להיות קשובה אליו ולהרגיע אותו שהוא עצבני אבל לעיתים שום דבר לא הולך זה מגיע עד לידי התחננות מצידי ורק אז אחרי הרבה זמן הוא נרגע ואפשר לתקשר איתו שוב
חשוב גם לציין שהדרישות והציפיות שלו נורא גבוהות, יש לו המון צרכים שאת רובם אני משתדלת לספק אך לא תמיד אני יכולה לעשות זאת באופן מתמיד וברגע שהוא לא מקבל את מה שהוא צריך הוא נאטם ושובר את הכלים כפי שתיארתי.
אשמח לדעת אם מישהו מכם נתקל במשהו כזה והאם זה מאפיין בעלי קשב וריכוז ואם יש משהו שניתן לעשות כדי לטפל במצב הזה, אני מרגישה חסרת אונים , אני אוהבת אותו מאוד ואני יכולה להתמודד עם כל ויכוח או ריב אך שזה מגיע לידי פיצוץ קשה מאוד לחזור חזרה ולהמשיך כרגיל
תודה
מאיה
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
15:44 25.06.11
|
שלום קימי,
אני מצטרפת לדבריה של מלינדה. קשה להאמין שהקושי המתמשך ביצירת זוגיות נובע אך ורק מן המראה החיצוני.
כנראה מתלווים לכך היבטים אישיותיים או התנהגותיים שאולי אינך מודע להם או אינך מייחס להם משקל רב. אם תרצה לבדוק ולעבוד על זה לעומק, יש סדנאות בעניין, קבוצתיות ופרטניות, אימון למציאת זוגיות או טיפול (פרטני או קבוצתי).
מחקרים מראים שבאופן גורף וחוצה תרבויות, זוגות נוטים להיות דומים זה לזה במראה הכללי וברמת האטרקטיביות. כלומר, מבחינת ה"זיווג" המתאים לך, סביר שזו תהייה בחורה שתואמת לך על סקאלת היופי והמשיכה התרבותי. כאן אולי תוכל "לכוון" באופן שישא יותר פירות.
לבסוף, ה"סל" אליו הכנסת שפע של בחורות המתוייגות אצלך בצורה שלילית מעיד שאולי צבור בך כעס על נשים או תחושת התנשאות כלפי נשים שאינן בלב העניין החברתי. כדאי לך לשמור על ראש פתוח ולא שיפוטי. גם בחורה עם קושי כלשהו, כמו חוסר בטחון, נטייה לתלות או חוסר טיפוח, בתוך קשר אוהב יכולה ללבלב ולהציע המון.
בהצלחה
|
|
|
רוני פרישוף
פסיכולוגית קלינית בכירה
הירקון 179, תל אביב 054-6544985
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
17:41 22.06.11
|
היי,
הבעיה שלי היא כזאת.
אני בן 31, ולא מצליח עם נשים כמעט בכלל.
הבעיה היא לא חוסר השכלה או אי-נחמדות. אני אקדמאי (תואר שני) ומאד חברותי ונעים הליכות.
קיבלתי כמה רמזים עבים שהבעיה היא במראה - אני נראה חנון ולא אטרקטיבי.
אני אישית די אוהב את המראה שלי. טוב, לא אוהב, אבל חי איתו בשלום.
אני מפלרטט הרבה ומצטיין בזה מאד. אני גם נדיב ועוזר לסביבה (אני לא מדבר ככה במציאות ומספר בשבחיי, אבל פה ההודעה אנונימית)
כשאני שולח את התמונה שלי באתרי היכרויות התשובה הנלהבת בהתחלה מצטננת והופכת ל"נראה" "אולי" "פעם כידידים"...
ובמציאות , תמיד יש היסוסים.
זאת לא נבואה שמגשימה את עצמה אלא דברים שבפועל קורים. אלה רמזים מפורשים שאי אפשר להתעלם מהם. וזה מרגיש כל כך לא הוגן - כי אני מתאמץ להיות בן אדם טוב ולעשות מה שצריך והעולם יורק עלי.
אולי אני צריך להכיר בזה שאין לי סיכוי עם נשים שנראות לי בעלות ערך, ולהסתפק בבחורות ברמה נמוכה יותר, תלותיות, חסרות ביטחון עצמי, מכוערות, או טיפשות - שבשבילן אחד כמוני הוא בגדר מציאה. ??
אין הרבה דברים שמדכאים אותי בחיים - אבל בכל פעם שזה קורה לי, זה ממש גומר לי את הנשמה.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
23:24 16.05.11
|
שלום רב,
אני בן 32 מצוי בזוגיות כ-6.5 שנים מתוכם 4 שנים נשוי + 2 ילדות מהממות.
לאחר הלידה הראשונה התחילו קצת בעיות בזוגיות בעיקר סביב נושא יחסי המין שירדו באופן דראסטי לרמה של 2-4 פעמים בחודש מה גם שלאחר הליגה אישתי התחילה לשמור נידה (ללא מקווה) מס' שיחות שהיו לנו בנושא לא עזרו כל כך,זה עזר באופן זמני וזהו.
לפני כחצי שנה ראיתי הודעת SMS בנייד שלה שבו היא מדריכה ידיד עבר שלה אך להגיע אלינו הביתה (לציין שאת אותו ידיד לא ראיתי מעולם היה לי איתו קטע בטלפון,לפני הנשואים הוא התקשר אלייה וכשאני עניתי לו הוא ניתק את הטלפון ולאחר מס' דקות שוב אותו מקרה).
מאז אותו מקרה אני מרגיש לא טוב שהיה משהו ואני לא יודע את האמת..
מאז היא ניתקה איתו את הקשר עד לפני כשנה וחצי שבו הם התחילו להיות חברים בפייסבוק
לפניי כיומיים כשהיא יצאה לעבודה היא השאירה את המייל שלה פתוח ואני התחלתי לדפדף
ובמיילים היו הזמנות לאירועים שהוא הזמין אותה דרך הפייסבוק (היא לא הלכה לאירועים אלו) ומייל נוסף שבתאריך שלו דיי סמוך לזמן התכתבויות ה-SMS היה כתוב "בפעם הבא יהיה זהיר יותר להיתפס שוב!".
אני מרגיש ממש מרומה ומאוכזב ובנוסף המחשבות שלי הם לעזוב וללכת.
אבל המחשבות על הילדות לא נותנת לי לעשות את זה אני מאוד קשור לילדות מטפל בהן במסירות ושותף מלא לגידול הילדותומצד שני כבר יומיים אני לא יכול להסתכל על אישתי..
**************מה לעשות*************
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
17:27 30.04.11
|
רונן שלום,
הסבירות שהנרתיק של החברה שלך צר מידי ולכן נגרם כאב היא מאוד נמוכה.
במקרים רבים של תלונה על קושי בחדירה ובקיום יחסי מין מלאים מדובר בבעיה של וגיניסמוס, שבהחלט ניתנת לטיפול.
וגיניסמוס הוא מצב לא רצוני, החוזר על עצמו, של כיווץ שרירי פתח הנרתיק, עד כדי חוסר יכולת לאפשר משגל. הדבר גורם למתח רגשי משמעותי ולקשיים בין בני הזוג. כפי שניתן לשים לב, אין בהגדרה הזו שום מאפיינים פיזיולוגיים. משמעות הדבר, שלמרות שהתופעה נראית כתופעה פיזיולוגית - עפ" הגדרה זו אין לה שום היבטים פיזיולוגיים. יש לזכור כי עד השנים האחרונות רוב הנשים שסבלו מתופעה זו היו מגיעות לגניקולוגים, שלא תמיד ידעו לאבחן את העניין והיו מנסים לטפל בבעיה באמצעים רפואיים. עד היום יש נשים שמגיעות לגניקולוגים ונבדקות ע"י בדיקה גניקולוגית ידנית ונאמר להן "את רואה, אין לך שום בעיה, לכי הביתה, את יכולה לקיים יחסי מין". הם אינם מקשיבים לה ואינם מפנים אותה להמשך טיפול.
קיימות הגדרות נוספות של וגיניסמוס, שנחשבות לפחות מקובלות. ישנם חוקרים האומרים, שוגיניסמוס מבטא גבול לא מילולי, קושי בהגדרת גבולות העצמי ושזו דרך סימבולית לכבוד עצמי. פמיניסטיות טוענות שוגיניסמוס הוא לא סימפטום שיש לטפל בו אלא שזו דרך לטפל בבעיה, שזהו בעצם ביטוי של פתרון של נשים שאינן רוצות להחדר. מקובל לחשוב שוגיניסמוס שכיח בכ- 10% מאוכלוסיית הנשים, אולם ישנם מחקרים המדברים על שכיחות של עד 17%. קיים דיווח חסר, תת-דיווח, תת-אבחון ואפילו טענה שלנשים המדווחות או מתלוננות על בעיות בתפקוד המיני, יש 50% פחות סיכוי להיות מטופלות מאשר לגברים שמדווחים על בעיה בתפקוד המיני שלהם. במחקר שנעשה באירלנד, במרפאה לבעיות בתפקוד המיני, 42% מהפניות היו של נשים עם וגיניסמוס.
הסיבות הידועות לוגיניסמוס:
העדר חינוכי מיני או חינוך מיני לקוי, חוויות של כאב או חשש מפני כאב, פנטזיה שיהיה כאב, ניצול מיני או טראומה מינית (אונס, גילוי עריות, ניסיון חדירה כואב ולפעמים טיפול גניקולוגי שהיה טראומטי). גם בן זוג פסיבי ולא אסרטיבי, עם בעיות בתפקוד המיני, בעיות בזוגיות, רקע דתי או אורתודוכסי, עמדות פמיניסטיות, קושי בדיפרנציאציה, תחושת אשם או קונפליקט לא פתור בקשר לקיום יחסי מין, כל אלה יכולים להיות פעמים רבות סיבות לוגיניסמוס. סיבה נוספת היא, שבשנים האחרונות יש יותר ויותר נשים מודרניות שחיות אורח חיים די מתירני, בסביבה שחיה חיים מתירניים, ונמצאות בקונפליקט בין מצד אחד אורח החיים המתירני שלהן השולל סירוב, לבין מרכיבים אישיותיים עמוקים יותר שאינם מאפשרים להן להיות חופשיות מבחינה מינית. הדבר אופייני לנשים המפנימות ציפיות חברתיות ואשר אין להן מספיק כח להיות נאמנות לעצמן.
בברכה,
ד"ר דניאל וטלמן
|
|
|
ד''ר דניאל וטלמן
סקסולוג קליני - מטפל זוגי ומיני מוסמך(איט"ם)
קהילת ונציה 8 נאות אפקה ת"א 052-3722313
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
09:46 24.03.11
|
|
שלום אני בת 34 שוקלת 100 1.60 גובה בריאה בדרך כלל אך אני סובלת מעודף שומן ודיי שמנה אף מתחיל בעיות בזוגיות עם בעלי שזה ממש דוחה אותו אני לא יודעת מה לעשות עושה דיאטה יפה אך הרצון למתוק מטריף אותי ביותר אני מחפשת כמו סמים וזה מרגיע אותי ככה אני שומרת יפה אף הספקתי להוריד כמה קילו ושוב מתוק אם תוכלו לתת לי עצה מה לעשות יש לציין שהייתי אצל דיאטטנית ומה שהיא אמרה לי קשה היה לי לעמוד בזה כי היא ציינה שאני צריכה להיתנזר ממש ממתוק ובבום ככה לא יכולתי בבקשה אם תוכלו לעודד ולתת לי עצות אני ממש מיואשת ובעלי כל הזמן מנג"ס לי אודה לכם את תתנו לי מענה זה דחוף לי תודה והמשך יום נעים.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
02:08 21.03.11
|
|
פני בהקדם לאיש מקצוע (לבדך, אם כאמור בעלך אינו מעוניין להצטרף) שילווה אותך בתקופה קריטית זו בזוגיות וינחה אותך כיצד לנהוג בצורה מיטבית. בהצלחה!
|
|
|
ד''ר חיים היילפרין
פסיכולוג קליני, מנהל השירות הפסיכולוגי בבאר יעקב.
ליצירת קשר: 052-2533683 או 08-9281224
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
21:33 20.03.11
|
שלום,
הזוגיות שלי עלתה על שרטון מפני שבעלי טוען כבר זמן רב ש"בגדתי" בו עם אמא שלי. אני מספרת דברים רבים לאמי אך הוא ממש החליט שזהו המצב בביתנו קשה ביותר כרגע הוא גם לא עובד והמצב הכלכלי לא טוב בכלל. יש לנו ילד מקסים שנראה לי שמושפע מאוד מהמצב וזה הכי מפריע לי. בן זוגי השתנה מאוד. הוא מתנהג אליי כמו אדם זר ועושה מה שהוא רוצה בבית. לפעמים הוא מזלזל ואף מקלל. ראוי לציין שגם אני לפעמים כעסתי וצעקתי אך זאת "בגלל שהגיעו מים עד נפש". דברנו על גירושין אך זה לא מתאפשר כרגע בגלל המצב הכלכלי ושנינו לא רוצים (לפחות אני) שהילד יפגע מכך. אין לי מושג איך הדרדנו במדרון כה חלקלק. אני הצעתי כבר מזמן ללכת ליעוץ זוג אך הוא סרב וגם היום מסרב וטוען שהכל באשמתי ואני לקחתי את הקשר לאן שלקחתי למרות שהייתה לי אפשרות אחרת... אני מאוד מיואשת מה עוד אפשר לעשות?
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
| מנהל | | | הודעה מקורית | | | תגובה | | | ללא תוכן | | | הודעה חדשה | | | הודעה עם תמונה | | | הודעה עם וידאו |
|
|
|
|
|