|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
09:01 01.04.12
|
אביבית יקרה.
אני שומעת בכמה קושי ומצוקה את נמצאת. פרידה של הורים זהו משבר מאוד קשה לעיכול וכל משפחה מתמודדת איתו באופן שונה טוב יותר או טוב פחות.
אני לא יודעת מה הסיבות בגללן ההורים החליטו להמשיך לחיות יחד בבית, אולי חשבו שזה יקנה לכם תחושה של משפחה, או שמסיבות כלכליות, לא יודעת. מה שברור הוא שזה מאוד מורכב ואת מרגישה את המורכבות על עצמך ונפשך. יתכן שהכעסים שרוחשים בבית הועברו אליך ואת נושאת אותם. (האם יש לך אחים?)
אני רוצה להציע לך לפנות לטיפול נפשי או דרך בית הספר, או באופן פרטי - כך תוכלי להבין יותר טוב את מיקומך בבית, להבין יותר טוב מה קרה לך מול אבא ואולי אפילו לשפר את הקשר איתו, ובעיקר לחלץ את עצמך מהתסבוכת הזו של הורייך שאת קלועה בתוכה וסובלת ממנה.
את מוזמנת להמשיך לכתוב בפורום. שיהיה בהצלחה. קרן
|
|
|
קרן בן הגיא
עו"ס קלינית, פסיכותרפיסטית.
לתיאום פגישה: 054-5572217
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
17:49 31.03.12
|
|
ההורים שלי פרודים כבר 6 שנים הם גרים ביחד הם מתנהגים ממש כמו שתי זרים לא מדברים אחד עם השני לא כלום ואם יש דיבורים אז זה קללות וצעקות אני בת 16 ושזה קרה שהם נפרדו הייתי בת 10 הפרידה שלהם מאוד השפיעה עלי לרעה תפיסת העולם שלי השתנתה ויש לי הרבה סיבוכים נפשיים הייתי מאוד קשורה לאבא שלי ושהוא נהיה אדם מגעיל ואלים אז אני לא בקשר איתו כמו פעם המצב הזה מכביד עליי מאוד וקשה לי יש לי עוד בעיות שפשוט אני מעדיפה לא לספר אותם אבל זאת התמונה הכללית קשה לי עם זה ואני כבר לא יודעת מה לעשות ?
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
16:06 19.01.12
|
|
בן 21 בריא בדרך כלל אין בעיות במשפחה תמיד בריאים אין היסטוריה של אף מחלה.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
23:04 01.12.11
|
אני לא יודעת ממש מאיפה להתחיל.. יש לי די הרבה דברים שמטרידים אותי, אבל אני אדבר על הדבר העיקרי.
אבא שלי נפטר לפני שנתיים. הייתי קשורה אליו, זה היה מאוד קשה אבל חזרתי לאיזון דיי מהר. מאז.. מאז איבדתי כל חוש היגיון.
אני לא מפסיקה לחשוב על מוות, לחשוש לחייהם של אנשים שאני מכירה, אני מוצאת את עצמי עכשיו בוכה ללא הפסקה בגלל שהארנבת שלי מתה ואני בטוחה שזה לא סתם כי היא מתה, אני פשוט נחרדת ממוות.
אני מרגישה כאילו החיים פשוט מתנכרים לי ואני בקושי מצליחה להיות מאושרת.
הרגעים היחידים שאני מאושרת הם כשאני עם חבר שלי..
חבר שלי הוא גם כן חווה בעיות במשפחה, גם כן נורא קשה לו בחיים וזו סיבה מאוד עיקרית למה אני והוא נורא קרובים. אנחנו כמו ידידים טובים. מאוהבים מעל כל הראש ובאמת שכמו שהוא הסיבה היחידה לחיי, אני הסיבה היחידה לחייו.
עכשיו, אפשר לנחש ממה אני מפחדת בעיקר.. כןכן, אני מרגישה כאילו כל רגע עומד לקרות לו משהו.
כאילו זה יהיה פשוט הטרגדיה המושלמת שהחיים יקחו אותו ממני. אני מרגישה כאילו זה יקרה, זה מפחיד אותי ולא מפסיק להטריד אותי עד כדי כך שאני חייבת לדעת איפה הוא כל רגע ובלי זה אני מתחרפנת. האהבה שלי אליו היא אובססיה מוחלטת. למזלי אני יכולה להגיד שזה הדדי. לא הכי בריא, אבל אידיאלי מבחינת שנינו.
אני לא יודעת מה לעשות!!! אני לא יכולה לחיות כל חיי בפחד מהמוות ולחשוש כל הזמן לחיי ולחיי אחרים, זה מעיק ומסיח את דעתי כל הזמן.
יש לי דרך להתשחרר מזה? ד"א שכחתי להגיד שאני בת 16.
ומכיוון שאמא שלי היא המפרנסת היחידה, אני מרגישה דיי רע להכביד עליה עם הבעיות שלי ועכשיו הוצאה כלכלית לפסיכולוג או משהו. יש דרך לצאת מזה שלא כרוכה בטיפול? אשמח אם תענו בהקדם כי ממש קשה לי בזמן האחרון.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
22:13 28.11.11
|
לקארין שלום רב,
עצתי לך היא כמובן לעזוב את בית ההורים לדיור עצמאי משלך.
רצוי לקבל סיוע של שיחות הדרכה וליווי התהליך.
בהצלחה!
טלי מנדיוק
|
|
|
טלי מנדיוק
מטפלת אישית זוגית ומשפחתית. מטפלת זוגית קלינית בשיטת האימגו
ברקת 4 ד. 1 נווה סביון, אור יהודה 03-6349085
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
20:59 27.11.11
|
|
אני בת 27 גרה עם ההורים. יש הרבה דברים שמפריעים לי ומשפיעים עליי לרעה. אחד מהם זה שמאז שאני זוכרת את עצמי ההורים שלי לא מסתדרים ביניהם. לא רואה אהבה וחיבה. אבא כל הזמן צועק, גס רוח ואף אלים בעיקר כלפי אמא אך גם כלפיי. התוצאה של זה היא שאני נורא פגועה גם משפיע עליי שאני כל הזמן בטלטלת רגשות ובעצבים כי אני לא יכולה לראות איך שהוא מתייחס בזלזול כלפי אימי. וגם שלי קשה לייצור חברויות וזוגיות.. כי יש לי יציאות של עצבים וכעסים על דברים שאפשר היה להגיד בדרך אחרת..גם בבית אני תופסת את עצמי צועקת הרבה ומשתגעת מעצבים על כל מיני דברים וגם צועקת על הוריי. אני היייתי רוצה למצוא פיתרון איך להירגע כי אני לא רוצה לצעוק עליהם ויש לי גם מצפון אחרי כל מקרה כזה..וגם זה מפריע לי ביצירת זוגיות כי לא ראיתי זוגיות נורמאלית בין הוריי.. רק בסרטים ואצל חברותיי שזה לא מספיק..בנוסף גם בקשר זוגי יוצא שאם יש משהו שמפריע לי אני פתאום יכולה להוציא את זה בעצבים ואז הבן אדם שאיתי נרתע ממני ויורד לו ממני.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
19:04 08.10.11
|
שלום לך ד"ר
שמי צביקה ואני בן 27,
במשך השנתיים האחרונות סבלתי מהמון לחץ נפשי,פטירת אב,איבוד בן דוד בתאונה,סבתא נפטרה,בעיות במשפחה שנפלו עליי בתור הבן הבכור.
בזמן האחרון התחלתי להרגיש לא טוב,והלכתי לביקור רופא ( אני חייל בקבע ),
היה לי לחץ דם גבוה מאוד, 210/106 , למרות שעברתי הולטר לחץ דם שהתברר כתקין,והולטר דופק גם תקין ברוך השם, עדיין יש לי עליות של לחץ דם, הפסיכולוגית שלי וגם הרופא בצבא חושבים שזה כתוצאה מלחץ נפשי! בינתיים באותו היום טופלתי בקטופריל 25 מ"ג,
לאחר סופ"ש ניגשתי לרופא בבסיס והוא נתן לי כדורי אנלדקס 5 מ"ג,
הייתי מאוד סקפטי בנושא,מכיוון שמה ככה נותנים כדורים?
והלכתי לרופא פרטי,וגם הוא המליץ לי על כדורי לחץ דם!
בינתיים אני לא לוקח,האמת היא שהייתי אמור לעבור ניתוח שרוול,שכרגע לא אושר בעקבות אי מתן אישור ע"י הפסיכולוגית,טוענת שמבחינתי זה לא הזמן לניתוח!
בגלל שהניתוח נדחה בינתיים אני מאוד רוצה להתחיל טיפול אך מאוד מפחד, התחלתי בדיאטה והרבה ספורט , אבל במעקבים עצמאייים יש לי לרוב לחץ דם תקין,ומידי פעם עליות שגורמות לפעמים לכאבי ראש.חשוב לי לציין שעשיתי את כל הבדיקות בעקבות הניתוח והבדיקות תקינות. האם תוכל להסביר לי למה מופיע הלחץ דם ?האם ייתכן שזה באמת כתוצאה מלחץ נפשי ? והאם יש לי סיכוי להיפטר ממנו ? והאם כדור אנלדקס מתאים לטיפול ?
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
22:06 24.09.11
|
שלום לך
מתול מה שכתבת אכן נשמע שיש סיבה אמיתית לדאגתך. יחד עם זאת יכולותך מוגבלות. אתה יכול לנסות לשוחח עם ההורים פעם או פעמיים ולהציע להם לפנות עם הילדה לטיפול. מטפל טוב יקח בחשבון גם את המריבות בינהן ויערב אותם בטיפול. הרי בסך הכל הם רוצים לטובתה. אם הם לא ירצו אל תתעקש.
אתה יכול להציע לאחותך לשוחח עם היועצת או המחנכת בבית הספר.
בטח גם לך מאד לא פשוט... שתף את ההורים בהרגשות שלך אולי יוכלו להקשיב לזה יותר מאשר לביקורת על התנהלותם עם אחותך.
מקווה שדברים ישתפרו...
|
|
|
ליאת גרוס
פסיכולוגית חינוכית מומחית ומדריכת הורים
מודיעין והסביבה 050-8285445
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
21:43 24.09.11
|
שלום! אני בן 20 ויש אצלנו בעיות במשפחה ואני חושש שאחותי הקטנה בת 8 תפגע נפשית. היא יושנת איתם בחדר וההורים כל לילה(גם במהלך היום) רבים והיא קמה ובוכה(ככה כבר הרבה שנים)! אני אישית שמתי לב שנהיו לה פחדים ממלא דברים שלא היו לפני זה.
שאלה : האם באמת צריך לחשוש או שאני טועה?
ואשמח לדעת מה אשפר לעשות בעניין ?
תודה.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
17:40 16.09.11
|
|
שלום אני בת 30 הריון ראשון עשיתי בדיקות גנטיות אני ובעלי אשכנזים מלאים בלי בעיות במשפחה התקשרו אלי מהבית חולים שאני נשאית של ML4 בעלי עדיין לא עשה את הבדיקה אני מאוד לחוצה מה האפשרות שזה יעבור לעובר תודה
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
01:42 29.04.11
|
שלום לך,
דברייך קשים וחייך בתקופה זו לא פשוטים, וגם המשפחה ואמך שהייתה אמורה לתמוך בך אינה יודעת. אני חושבת שאת נשארת עם החבר שלך לא רק מתוך רחמים, יש בכך גם בחירה סמויה מצידך כי כך את נמצאת עם מישהו שאת תופסת כיותר מסכן ממך וזו את שצריכה להיות לו למשענת. איכשהו זה לוקח קצת מהכאב והמסכנות שלך....
את חייבת לשתף מישהו במה שקרה לך במוקדם או במאוחר, את לא אשמה על זה, את לא פגעת באף אחד. היום יש מודעות ולא מטילים אחריות על הקורבן..אולי תשתפי את המחנכת או היועצת או תבקשי להיות בטיפול פסיכולוגי,אפילו תבקשי לפגוש את הפסיכולוגית של בית הספר. גם בלי התקיפי יש בעיות במשפחה ועם אמא תוכלי תמיד למצוא סיבה ראשונית אחרת לפניה לטיפול. אולי אם תרגיש אמון באיש מקצוע, תספרי לו בהמשך.תראי עד כמה עול כבד יירד ממך אך אז תתחיל ההתמודדות האמיתית עם מה שקרה. זה גם לא קל אך בסוף התהליך הקשה ,זה משתלם.
המצב שאת נמצאת בו עכשיו הוא הכי גרוע כי את תקועה בסוד שלך, בקושי להתקרב באמת לאנשים כי תמיד יהיה לך מה להסתיר, רגשות, מחשבות, פלאשבקים ומצבי רוח וגם מבחינה פיזית יהיה לך קשה תמיד אם לא תטפלי בעניין התקיפה. אין כמעט אדם, בן או בת שיכולים לצאת טוב מהסיפור של תקיפה בלי עזרה...את בעצם במצב של טראומה, הפלאשבקים מעידים על כך.
יש גם פניות טלפוניות אנונימיות תחילה כמו לע"רן, אגודת אל"י וכו'.
מקווה שתמצאי את הכוח להתחיל את תהליך השיקום
שלי ורדי
|
|
|
שלי ורדי
פסיכולוגית חינוכית מדריכה
הרואה 193,רמת גן 054-6228070
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
15:53 05.04.11
|
אני בת 17 ומאז שאני זוכרת את עצמי יש לי תנודות קיצוניות במצב הרוח.
אני יכולה להיות במצב רוח מרומם מאוד רגע אחד , ורגע לאחר מכן להיות שקועה בדאון (דיכאון) רציני ולא לתקשר עם אנשים.. אני מגיעה למצבים שאני פשוט לא מדברת אפילו שיעורים שלמים בבית ספר עם אף אחד...
אין סיבות ברורות לתנוודות במצבי הרוח, לפעמים אני סתם קמה ככה בבוקר: שמחה או מדוכאת.
עוד דבר שחשוב לציין, יש לי הרבה בעיות במשפחה עם ההורים.. אני לא מסתדרת איתם וקורה הרבה שיש ריבים רציניים בבית... ולפעמים קורה לי שאני כלכך מתעצבנת וצורחת עליהם שאח"כ אני נכנסת לחדר ובוכה ואני רועדת בכל הגוף, לא בטוחה בדיוק ממה זה קורה. מרוב כל העצבים והאדרנלין שיש לי בגוף אני מתחילה לרעוד ופתאום אני קולטת מה עשיתי. ולפעמים כשהריב ממש רציני אני גם חותכת את עצמי. קרה לי כמה פעמים שחתכתי את עצמי בגלל זה ואפילו פעם אחת לפני שנה חרטתי את השם של האקס שלי על היד, שהוא החבר הכי טוב שלי והיינו ביחד שנתיים.
בפעם האחרונה שחתכתי זה היה לפני שבוע בערך וחתכתי כלכך חזק עד שירד לי דם.
השאלה שלי היא האם יש סיכוי שיש לי הפרעה דו קוטבית?
אני מאוד מתעניינת בכל מה שקשור להפרעות נפשיות ולנפש בכלל...וכשבדקתי הפרעות נפשיות יצא לי לקרוא על ההפרעה הזו. השאלה היא האם אני מתאפיינת בה ?
תודה על העזרה.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
21:30 03.04.11
|
היי
יש לי חברה טובה והיא אנורקסית. כולם כבר יודעים והיא מטופלת ע"י פסיכולוגית שאיבדה את היכולת לטפל בה והפנתה אותה לפסיכיאטר. מדובר בילדה מדהימה, תלמידה מצטיינת, המון בעיות במשפחה (יש לה משפחה מטורפת, בתור אחת שמכירה אותה טוב האנורקסיה היא רק ביטוי למה שהיא עוברת ביום יום), והיא נכנסה להפרעות אכילה ולאנורקסיה. היא כותבת לעצמה משפטים של פרואנה/מיה (אני לא מבדילה) על היד והיא חותכת לעצמה את יד שמאל (היא אומרת שהיא עושה את זה בכוונה ביד שמאל). היא מנסה למשוך תשומת לב כשהיא אומרת לנו: "ירדתי קילו"! או "עליתי קילו"! או "יש לי יעד חדש"! וכו'.
מה לעשות בתור חברה? איך להתנהג? להגיד לה שהיא רזה או לא להתייחס? לא יודעת מה לעשות... ומה פשר החתכים ביד שמאל?!
תודה
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
21:21 31.03.11
|
היי
יש לי חברה טובה והיא אנורקסית. כולם יודעים והיא מטופלת ע"י פסיכולוגית שאיבדה את היכולת לטפל בה והפנתה אותה לפסיכיאטר. מדובר בילדה מדהימה, תלמידה מצטיינת, המון בעיות במשפחה (יש לה משפחה מטורפת), והיא נכנסה להפרעות אכילה ולאנורקסיה. היא כותבת לעצמה משפטים של פרואנה/מיה (אני לא מבדילה) על היד והיא חותכת לעצמה את יד שמאל (היא אומרת שהיא עושה את זה בכוונה ביד שמאל). היא מנסה למשוך תשומת לב כשהיא אומרת לנו: "ירדתי קילו"! או "עליתי קילו"! או "יש לי יעד חדש"! וכו'.
מה לעשות בתור חברה? איך להתנהג? להגיד לה שהיא רזה או לא להתייחס? לא יודעת מה לעשות... ומה פשר החתכים ביד שמאל?!
תודה
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
15:00 14.03.11
|
|
אני בת 29 אם לשלושה ילדים-בריאה. לפני שנתיים עברת דיכאון קל והתקפי חרדה בגלל בעיות במשפחה . טופלתי אצל פסוכולוג בלי תרופות. בזמן הזה עשיתי כמה בדיקות ואקג- שהראה שיש לי היפוך בגלי T . הקרדיולוג אמר לי שזה דבר נורמלי אצל בחורה צעירה. אבל אני לפעמים מרגישה שיש לי דפיקה שונה שזה פתאומי וזה לא מלווה בשום דבר אחר כמו סחרחורת או קוצר נשימה. אבל זה מאוד מפחיד אותי .רציתי לדעת מה דעתך בקשר להרגשה הזו ואם זה מסוכן?
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
01:22 08.03.11
|
שלום רב ,לאחרונה אני נמצאת במצב נפשי לא כל כך תקין ,זה מתבטא בכך שאני מתפרצת נורא בקלות ,ורבה לאחרונה כל שנייה עם הבן זוג שלי .הסיפור הוא כזה ,לפני שנה בערך התחלתי לצאת עם אדם מבוגר ממני ב 10 שנים ,בפגישה הראשונה הוא היה כנה איתי והסתבר שיש לו שני ילדים והוא בתהליך גירושין ,אני לא חשבתי הרבה ומשום מה המשכתי את הקשר הזה למרות שיעדתי שהוא לא בריא וששום דבר טוב לא יצא מזה ,אני הייתי בתקופה שרציתי תשומת לב והוא לראשונה העניק לי אותה והתחלתי להרגיש אישה אמיתית ,הוא לא חי עם אשתו כבר 5 שנים ובגלל העובדה המשכתי את היחסים כי יעדתי שאני לא הורסת משפחה אלא גם בלעדיי הכל היה מובן מאליו ,אני חשבתי הרבה איך להתמודד עם המצב הזה ובתקופה הראשונה ממש ניסיתי להבין אותו בכל דבר ולתתלו הצעות ,הייתה לי תקווה לשינוי כמו לכל הנשים.לאחר מכן התגלה גם בעיות במשפחה שלו הוא ממשפה מאוד מסורתית (הנישואוים שלו היה במסגרת שידוכך)ההורים שלו אנשים מאוד פרמיטיביים וכל הזמן ניסו להחזיר אותו לאשתו ,הוא אינו יכול להתנגד למילה של הוריו ,אנחנו כבר שנה ביחד וההורים שלו לא מכירים אותי ,גם במצב הזה אני מנסה להבין אותו כי הוא אומר לי כל הזמן שצריך זמן והכל יהיה בסדר ושאני יתן לו את הזמן לפתור את הבעיות שלו לבד ,אני נורא האמנתי לו ולמעשה הוא בן אדם מאוד טוב שמנסה לרצות את כל האנשים שמסביב ,שאני מסתכלת אליו אני אכן חושבת שנותרו קצת אנשים כאלה בעולם ,יש לו לב נורא טוב והוא מייחס אליי נורא יפה -בעבר אני לא הכרתי יחס כזה ,הוא מכבד את אמא שלי (אמא שלי גם קיבלה את העובדה שהוא נשוי בגלל היות בן אדם טוב)היו תקופות שניסיתי להבין את כל המצב,אבל עכשיו בתקופה הנוכחית אני פשוט מתפרצת עליו משהו שנמאס על שנינו אני מבינה שהכל כנראה מוביל לפרידה ,שנינו בנתיים לא מוכנים לוותר אחד על השני אבל אני מבינה שאני לא יוכל להמשיך ככה להרבה זמן כל המצב נורא מפריע לי וכבר אין מקום להירגע ,גם אם אני מנסה להרגיע את עצמי אני לא מצליחה ,החברים מסביב אמרים לי שמהתחלה אני יעדתי לאן אני נכנסת וכרגע זה המצב.הוא מנסה לעשות את המקסימום אבל כרגע המערכת היחיסים נהיו בלתי נסבלים .יש לו עסק אז קבענו שפעמיים בשבוע הוא ישן (הוא גר אצל דודה למרות שיש לו בית פרטי שהוא משכיר לאנשים)ימי שישי הוא יושן אצלי ופעם בחודש הוא אצל ההורים ,ואעם יום שישי הוא יושן אצלי אז ביום שבת הוא קם מוקדם בבוקר ולוקח את הילדים לטיול -בנוגע לזה אין לי כל זכות לבואו בטענה כי זה מדובר בילדים ,אני מרגישה שכרגע יש לו המון בעיות מסביב ואני מוסיפה עם הריבים שלי ועצבים שלי ודבור מזלזל ולמרות זאת הואממשיך לסבול אותי אבל גם אני כנראה לא יכולה להמשיך במצב הנוכחי ולא יודעת מה לעשות להישאר איתו ולתת לזמן לעשות את שלו או שפשוט לחתוך ולראות איך בלעדיו .
אני מודה על הקריאה מראש
ומחכה לתשובה
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
15:35 07.02.11
|
שלום,
אני עברתי בעיות במשפחה, היום נהיה לי מצב קריטי עם ההורים שלי בגלל ששתקתי ופחדתי שנזק גדול יהיה אם אני מתחיל לדבר. אחרי עשרים שנה טעו וטעו ההורים ואני המשכתי בשתיקה. בסוף ההורים שלי נדפקו עד הסוף ולא רוצים בי יותר. פחדתי להגיע לכאן ולהפסיד אותם. אחרי שתיקה ארוכה הפסדתי אותם. אני בטוח היום מאה אחוז אם הייתי אז בהתחלה מגיב ומדבר לא הייתי מגיע לכאן, ולא הייתי מפסיד אותם(את ההורים הכי יקר שיש לי) אז אני מציע לא לשתוק ולא לדחות לשנים צריך לעמוד ולדבר מבלי לפחד, אחרת ההפסד יהיה פי אלף יותר גדול ולא ניתן לתקן. אם קשה לעמוד ולדבר מול האנשים האחראים על המתרחש, צריך לפנות לבעלי מקצוע המומחים בתחום ולבקש סייוע אם זה טיפולי או משפטי. אני מאחל לכולם שלום בית, לעומת אי שלום בית אצלי עם ההורים.
שלא יהיה מאוחר, תמיד אפשר לרפות מחלה בהתחלה מאשר באיחור.
בהצלחה
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
14:55 19.01.11
|
שלום
חבר שלי ואני עוברים הרבה טלטלות
אנחנו ביחד אחרי פרידה ,ולמרות שעבר כבר די הרבה זמן עדין לא יציב.
שנינו סטודנטים ועובדים ,ומרגיש לי שאם אני בוחרת להשקיע את הזמן שנשאר לי ולשנות את הזמן כדי שנפגש זה מאמץ רב מצידי ואני קצת נלחמת שהוא יוכיח לי אותו הדבר.
אנחנו רבים באשמתי הרבה על העניין ,ועברו מחשבות אם זה לא יותר מדי להשקיע כ"כ הרבה בשביל הזוגיות שלא תמיד גורמת אושר ושקט.
אני בתקופה מאוד לחוצה בעיות במשפחה עניינים ומחסורים חברתיים אין זמן לעצמי כמעט תקופת בחינות לימודים ארוכים ועבודה .
באחת משחותינו אמרתי לו שנראה שממש טוב לנו רק כשאחנו שוכבים,לפחות נראה שלו ממש טוב איתי ,כי מבחתי יש בעיות גם במובן הזה...
היו דיבורים על למה אנחנו צריכים את הקשר הזה בכלל מצידי
הוא בחלק מהדברים שאמר שכן יש לנו למה להיות ביחד אמר שאנחנו צריכים להתקרב ושאולי באמת הסקס צריך להיפסק קצת
האם זה בסדר? ואיך אפשר להירגע וכן להיות ביחד כשלכל אחד יש מיליון דברים על הראש ,ושהמקום ביחד יהיה מקום נוח ורגוע ולא ההפך.
איך אפשר להבין את המכלול המסובך של כל אחד מאיתנו .
נראה שהוא מבין או משתדל אבל אני עדין בסטרס עם המון דברים שמעסיקים אותי
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
15:33 24.11.10
|
שלום, קיבלתי תוצאות שמדאיגות אותי לגבי יתר פעילות של בלוטת התריס, ואודה מאד אם תוכלו קצת לסייע לי...
אני בת 31, ילדתי לפני שנה ו- 3 חודשים. עד הלידה תפקודי התריס היו תקינים ואין היסטוריה של בעיות במשפחה.
4 חודשים אחרי הלידה גילו בבדיקה שגרתית:
TSH-0.04 ; FT4-11 ; FT3-4.9
לפני חודש ביצעתי בדיקות חוזרות ויצא:
TSH קטן מ- 0.03 ; FT4-18 ; FT3-5.3
ובבדיקות אחרונות שביצעתי לפני יומיים:
TSH קטן מ- 0.03 ; FT4-14.7 ; FT3-4.5
Thyroid Peroxidase Ab-155
Thyroglobulin-TM-קטן מ 0.9
Thyroglobulin Ab-375
בנוסף נשלחתי לבדיקת מיפוי בלוטת התריס אולם עדיין אין תשובות.
מה תוצאות אלו אומרות? האם זה בגלל הלידה או שבהכרח מדובר במחלה אוטואימונית?
אני מעוניינת להיכנס להריון נוסף, כמה שיותר מהר, כיצד תוצאות אלו ישפיעו על כך, האם מותר לי להיכנס להריון? כיצד מתמודדים בהריון עם יתר פעילות של בלוטת התריס (לוקחים תרופות?)? אני מאד חוששת מכך שהדבר ימנע ממני להביא ילדים נוספים.
תודה רבה!!
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
09:00 02.11.10
|
לרואן שלום רב,
את צעירה ועל כתפיך הרכות יש קשיי משפחה רבים.
אני ממליצה לך לגשת לקבל עזרה וליווי מאיש / ת מקצוע.
וכמובן, מאוד ממליצה לך ללכת ללמוד ולשכוח מכל הצרות.
בהצלחה!
טלי מנדיוק
|
|
|
טלי מנדיוק
מטפלת אישית זוגית ומשפחתית. מטפלת זוגית קלינית בשיטת האימגו
ברקת 4 ד. 1 נווה סביון, אור יהודה 03-6349085
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
21:35 01.11.10
|
|
שלום לכם אני בת 18 מבקשת עזרה ההורים שלי תמיד בסכסוך הבית שלנו נהרס מרוב בעיות כל יום בעיה כל יום דמעות ופחד אמא שלי חולה ועצבנית , אבא שלי עושה שטיות מדבר עם בנות וכשאמא מתלוננת להורים שלו מגלם תפקיד הבן אדם הצודק הטוב והנאמן לאשתו וביתו .. כל הזמן הייתי באה לצד אבא ואומרת לאמא אל תגזימי וכך עד ששמעתי את הבחורה שמדבר איתה .. בנוסף לזה תמיד יש סכסוך לגבי צריכות הבית (הכסף) אבא עשה ניתוח בלב אבל הוא עובד ומביא כסף ותמיד אומר אין לי אתם מבזבזים כסף הרבה , לא אומרת שהוא לא טוב אבל לפעמים לא יודעת מה יקרה לו ... אני והאחים שלי מאוד מפחדים ממנו , הקשר שלנו איתו לא קשר טבעי בן לאבא שלו , ואני אישית מרגישה שהוא לא אוהב אותי לפעמים מדבר איתי בצורה לא טובה , תמיד אני משלמת מחיר כשהוא בסכסוך עם אמא אם לא עשיתי לו אוכל יתעצבן עלי ותמיד אומר את עומדת לצידה של אמא ואת מעדיפה אמא עלי .. לא תאמינו הבעיות שבבתינו מ 20 שנה כבר !! התערבו הרבה אנשים אבל לא עזר באמת הגעתי למצב נפשי קשה , מה שווים חיים אלא אין טעם רוצה ללמוד אין לי חשק לפתוח ספר ... בנוסף לכל זה ידעתי לאחרונה שיש לי חור בלב ואני צריכה טיפול אולי ניתוח לא יודעת , לא מספיק את ההורים שלי ועכשיו אני חולה .. לא רוצה להמשיך מעדיפה למות ולא לחיות חיים אלה מי אחראי על המצב שלי על מצב האחים הקטנים שלי מה לעשות ???? המשאלה שלי מאז הייתי קטנה ללמוד משהו בתחום הרפואה כמו אחות מוסמכת למשל אבל עכשיו באמת מרגישה שאין לי חשק להשקיע וללמוד בשביל מה מרגישה סוף החיים שליי מאוד אוהבת לחיות מתארת לעצמי חיים שונים לגמרי מחיים אלה אני רגישה מאוד רוצה להיות יותר חזקה אך ?? תעזרו לי בבקשההההההה
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
15:15 22.10.10
|
אבל אני בכל זאת יפרסם אותה פה.
שמי דגן אני כותב ספר המבוסס על סיפור אמיתי על ילדה רגילה לחלוטין, כמוני וכמוך אבל שחווטה וחובה דברים לא טובים בילדותה מצד משפחתה
הקרובה.
בעיות במשפחה,דיכאון, משברים נפשיים ואפילו נסיון התאבדות.
למה דפקה פה? שאלה טובה.
אני מפרסם את זה פה כי אני מחפש מומחים בתחום שרוצים לפרסם את עצמם בספר ע"י מתן עצות וטיפים שיכולים לעזור לאנשים במצב כזה, לאנשים שנמצאים במצב כזה שיכולים לעזור לעצמם בעזרת זה, לגלות אנשים כאלה לפני שיהיה מאוחר מדי ועוד...
הפרסום תמורת סכום שימלי קטן חד פעמי יאפשר למומחים לקבל חשיפה גדולה.
חשיפה אצל אותם אנשים שקוראים את הספר באותו רגע.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
21:04 04.10.10
|
אז ככה.... שמי מיכל 23.5 וביום רביעי האחרון עברתי ניתוח שרוול קיבה. הBMI שלי היה קרוב ל37, אך יש לי עבר ארוך של בעיות במשפחה הקשורות להשמנה: לחץ דם גבוה, התקפי לב בגיל צעיר וסכרת.
כעת אני כבר בבית מחלימה...... הכאבים היו דווקא קלים מהמצופה והתחושה הכללית היא בעיקר של עייפות וכבדות כרגע ולחץ באזור הקיבה. יש לי איבוד של תחושה בעור במרכז הבטן שנאמר לי שסביר שיחזור(אני מאוד מקווה). את הסיכות מוציאים ביום חמישי.
אבל הדבר שכרגע באמת משגע אותי זה הרעב ובעיקר הרצון ללחם!
אני עדיין על תזונה נוזלית וצלולה עד הסופ"ש ואז יהיו לי את השבועיים של הדייסות והגרברים.
אז קודם כל רציתי לדעת האם התחושה והרעב האלה זה דברים ידועים? והאם יש רעיונות לשיפור התחושה....
וגם אולי יש לאנשים פה טיפים מה ניתן לשתות בשבוע הזה? כרגע אני חיה על מרק עוף צח, חלב(פעם אחת אפילו שוקו....!שלא יכולתי לסיים וזה היה נהדר!), תה, מים, מים בטעמים ומיץ תפוחים....
בנוסף כאחת שללא כל ספק סובלת מהתמכרות קשה לפחמימות אני ממש מרגישה דכאון מהחסרון שלהן..... גם זה רגיל?
אז הרבה שאלות והרבה תהיות....בנתיים -4.5 קילו שהם אלה שעוזרים להמשיך האלה.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
22:04 03.05.10
|
מירב שלום,
לפי התיאור שלך את חסרת ריכוז ואת לא קשובה לסביבה ולמעשיך. בעיות קשב ורוכוז שמופיעות בגילך יכולות לנבוע ממספר סיבות. סיבות נפוצות לכך: סטרס ומצב לחץ ממושך, דאגות יתר, בעיות במשפחה, עייפות, ועוד. חשוב לברר מה עובר עליך בתקופה אחרונה, ולצורך כך מומלץ להתייעץ עם פסיכולוג ולקבוע כמה פגישות. במקביל כדי לקבוע עם רופא משפחה ולערוך בדיקות שגרתייות.
בברכה
|
|
|
ד''ר שרה רפפורט
נוירופסיכולוגית
קוגני-טיב, מכון להערכה נוירופסיכולוגית 03-6957877
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
23:06 13.02.10
|
שלום
בימים האחרונים אני מאוד לחוצה ומתוחה...אפילו כל הזמן בוכה.. בגלל בעיות במשפחה ובעיה בריאותית שיש לי.. מרגישה שאין לי חלב האם זה בגלל המצב הנפשי הקשה? האם הנקה במצב כזה מזיקה לתינוק? או שעדיף לתת בקבוק?? האם אם ארגע יותר כמות החלב תשתפר (אני כבר שבועים לוקחת גם חילבה ובימים האחרונים לא עוזרת)..
תודה
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
12:07 23.10.09
|
ד"ר שלום רב,
אני מטופלת בטיפולי פריון ו-IVF כבר שנתיים. בת 43.5.
לפני או בתחילת הטיפולים עשיתי ייעוץ גנטי אצל אחות, ולאחר מכן יעוץ גנטי חוזר אצל יועצת גנטית אצלה גם ביצעתי את הבדיקות הגנטיות, לפי המלצתה.
בנוסף, סיפרתי על בעיות במשפחה ועל בעיות הקשורות אליי, כמו דפורמציה באצבע 4, בשתי הרגליים.
נאמר לי בזמנו שאולי כדאי לי להתייעץ גם עם רופא, אבל התחלתי את הטיפולים ודחיתי את זה.
בינתיים, בקיץ האחרון, הייתי בייעוץ אצל רופא גנטי.
לאחר ששאל את כל השאלות עליי ועל משפחתי, ושלח אותי לצילום ידיים ורגליים שקיבל על המקום, אמר לי שייקח מספר שבועות והוא יחזור אלי, כי הוא רוצה להתייעץ גם עם מומחים בחו"ל.
יש לי במשפחה אחיינית שנולדה עם חיך שסועה.
אחיינית שנולדה עם המנגיומה על האף.
אחיינית שנולדה עם בעיית חרשות כלשהי.
גובהי 1.48 מטר (תלוי במודד, לפעמים זה יוצא 1.50) אבל בעיקרון כולנו במשפחה יחסית נמוכים, אני אולי הנמוכה ביותר. גם הוריי הם נמוכים, אבא ממוצא ספרדי ואמא אשכנזיה.
הייתי עכשיו תקופה של מספר שבועות ארוכים בהפסקה, עקב בדיקות לפיאוכרומוציטומה, בהם הופניתי ממומחה אחד לרופא אחר, ובדיוק חזרתי לטיפולים ומתוכננת לי החזרה ביום ב', ה-26 לאוקטובר, כאשר ההכנה של הרירית התמשכה והתמרחה מ-1/10.
סוף סוף הגעתי ליום המיוחל, והופ, בערבו של יום אני מקבלת טלפון מאותו הרופא שאומר לי שהם רוצים לבדוק חשד לתסמונת ששמה מתחיל ב"אולברייט ארדיטי...." אבל מכיוון שלא עושים את הבדיקות האלה בארץ והן יעלו לי הון תועפות, הוא מזמין אותי לבדיקת דם למשהו דומה, עם אותו השם בתוספת המילה "לייק" בסוף, שזה חסר של הצורה הארוכה של כרומוזום 2.
כאמור, ההחזרה ביום ב', הבדיקות בטח שלא יגיעו בזמן, והפסדתי גם את האפשרות ל-PGD.
הסברתי לו שאני בדיוק עומדת להחזיר עוברים ולא יודעת מה לעשות, והוא אמר שלדעתי כדאי לי לבצע את ההחזרה, ואם תתגלה בעיה אז ידעו מה לבדוק לי במהלך ההיריון.
לשאלתי, הוא אמר שבמידה ויש לי את התסמונת אז יש סיכוי של 50% שזה יעבור לעובר.
מה דעתך? האם לבצע את ההחזרה ביום ב'?
בנוסף, רציתי לדעת האם במקרה של גילוי מחלה מסוימת בהורים ה-PGD ממומן על ידי משרד הבריאות וקופות החולים, או שיש תשלום חלקי או מלא על הבדיקה (ומהו בערך מחיר ההשתתפות,במידה ויש) ? - תשובתך בעניין זה תעזור לי מאוד בהחלטה.
בתודה מראש,
לימונית
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
11:40 07.10.09
|
שלום אני בת 41 בשבועיים האחרונים וקרה לי גם אתמול , למשל אתמול ישנתי בערך ב12 בשעה 200 בלילה התעוררתי , אחרי שעה ישנתי שוב ושוב התעוררתי ב4 וחזרתי לישון ב5 , יש לציין שזה עושה אותי עייפה בשעות היום כי אני ישנה פחות בזמן האחרון ואני יודעת למה אני אסביר למה , השאלה שלי לא למה אלא מה לעשות
אני בבעיות עם המשפחה וגם לפני פחות מחודש הגעתי לגיל 41 מה שמלחיץ אותי מאוד , כי אני לא נשואה ועדיין אין לי ילדים וכשהגעתי לגיל 41 נכנסתי ללחץ , המצב הכלכלי נהיה פתאום קשה , בעיות במשפחה שזה כבר שלוש שנים אבל לאחרונה נהיה קצת מריבות , שזה קשור לירושה ודברים כאלה ובאים נגדי חלק מהמשפחה אני הכי קטנה בבית יש לנו כמה אחים ואחיות , ןומריבות עם גיסות שתיים מהם שרק שני אחים מתערבים הכי הרבה בבית באים נגדי משום שאני הכי קרובה לאמא ואבא שלי נפטר זכרונו לברכה , כל המריבות עושים לי רע כי אני מאוד מאוד רגישה כל מריבה כזאת של סתם אפילו וויכוח בטלפו ופגיעה הכי קטנה בי שמשהו אחר לא היה נפגע גורמת לי לא לישון כמעט כל הלילה כי אני רגישה מידי , פתאום כל הבעיות נהיו יחד אני גם צריכה לעשות טיפול בשן וכתר , וכל המצב גורם לי למתח וגם במיוחד לפני מחזור שאני עכשיו יום לפני מחזור אני מאוד מאוד מתוחה ליפני מחזור שזה ממש מצב פיזי שתמיד לפני מחזור קשה לי לישון שכן יש לי חזה גדול וליפני מחזור הוא נהיה יותר גדול , דבר אחרון יש לי גם עודף משקל של עשר קילו
אני מתעוררת במצב למשל של מריבה שנפגעתי וכל מה שהזכרתי גם לפני מחזור אני מתעוררת בלילה ומרגישה כמה שניות קושי לנשו םאו בהלה שאני מפחדת כאילו אני לא יכולה לנשום בפועל אני נושמת , יש ליפחד כאילו אני הולכת לקבל התקף לב או קושי בנשימה אני מתעוררת בפחד ואחר כך חוזרת לישון
דרך אגב לפני כחודש גם היה לי את התופעה שבוע עבר ולפני כעשרה ימים חזר שוב התופעות שהזכרתי אני לקחת פרוזק בערך לפני כחודש וחצי מהרופאה של המשפחה וזה לא כל כך עזר לי ואני גם מפחדת מכדורים זה עזר טיפה אבל עשה ליכאב ראש וקצת מתח ואחרי שהפסקתי לקחת הייתי ממש עצבנית שבוע אם הרדמויות ביד ששבוע אחרי שהפסקתי לקחת את הפרוזק היה רק שבוע של התעוררות עם הרדמות ביד באמצע הלילה אחרי שעברתי את השבוע של הסיוטים , שזה בגלל הפסקת הפרוזק שבוע שבועיים אחרי ישנתי טוב לקחתי אומגה 3 שעזר לי מאוד ועשיתי הליכה ספורט שעזר לי מאוד אני בעד רק תרופות טבעיות ולא רוצה שום תרופה כימית התחלתי לקחת אומגה 3 בשבוע האחרון אתמול לא לקחתי רציתי ייעוץ כללי מה כדאי לקחת משהו טבעי והאם ספורט זה טוב ואומגה 3, דרך אגב קראתי באינטרנט שאומגה 3 טוב נגד דיכאון אני לוקחת עוצמה כפולה השאלה כמה לקחת אני לוקחת רק פעם ביום אתמול לא לקחתי ואין לי מושג עם זה עוזר אני מרגישה שזה עוזר טיפה אולי צריך זמן
ומה את ממליצה לי לעשות
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
20:18 17.09.09
|
שלום שיר וכל הכבוד על הרצון להדריך כושר גופני בצבא!
בנוגע לסיכויי קבלתך- כן. את עומדת בדרישות המקדימות לקורס. זכרי כי יש בוחן בראור (ריצת 2000 מ', שכיבות שמיכה וכפיפות בטן) בתחילת הקורס שגם בעקבותיו אפשר להדיח מהקורס.
תנאי השירות(ה"סגירות/חמשושים/יומיות וכו') תלויים בראש ובראשונה בת"ש שיש לך, שזה אומר בעיות במשפחה או משהו חריג שמחייב אותך להיות בבית מספר מסויים של ימים.
במידה ואין בעיות ת"ש, לכל יחידה ולכל מפקד יהיו את התנאים שלו..בוא נאמר שבבסיסי הטירונות הקרביים והלא קרביים ייתכן ותדרשי לסגור אחת לכמה שבתות אך תצאי ברוב הזמן חמשו"שים.
בבסיסי הקריה וכדומה(בסיסים פתוחים) תעשי יומיות כמו רוב הבסיס ובבסיסי הלוחמים של יחידות מיוחדות , יחידות חטיבתיות והגדודים, היציאות הן גם שבת אחת ל4-5 ולרוב חמשו"שים.
תוצאתך בריצת 2000 כרגע נמוכה מאוד ועלייך לשפר אותה בצורה מבוקרת אך בזריזות.
קורס מדא"ג בצבא אינו מסמיך לשום דבר באזרחות. פעם בשנה כ35 מדריכי אימון גופני מקבלים צ'ופר קורס חדר כושר אזרחי שלאחריו אפשר לעבוד באזרחות בחדרי כושר וכד'.
כן את תלמדי נושאי אנטומיה ופיזיולוגיה ותזונה כפי שעושים ודאי גם בשחייה
בהצלחה ומקווה שעזרתי
דרור
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
17:18 10.05.09
|
שלום.
אני נערה בת 15,שסובלת כבר 3 שנים מדיכאון.
יש לי דימוי עצמי נמוך מאוד,בעיות חברתיות,בעיות במשפחה.
אני לומדת בפנימייה,ושם יש פסיכאטר שמגיע פעם בחודשיים-
אני מטופלת בכדורי ריספרידל.
אני לא יודעת מאיפה להתחיל אפילו לספר את מה שעובר עליי...
לפני שעה בערך,הייתי אמורה לחזור לפנימייה,אחרי שבוע שנעדרתי מהלימודים.
אמא שלי הכריחה אותי לקום מהמיטה,והיא התחילה להתעצבן ולכעוס עליי,
כי לא רציתי לחזור לפנימייה,ואז רבנו,ולקחתי את המראה שבחדר שלי ושברתי אותה,
ונפגעה לה האצבע,היא ממש נחתכה.היא כועסת עליי,קוראת לי משוגעת,
אבל אף אחד לא מצליח להבין שרע לי שם בפנימייה!רע לי בבתי ספר אחרים,
ילדים פשוט לא סובלים אותי!!!אני אף פעם לא יוצאת החוצה,כי אני לא אוהבת שמסתכלים עליי
ורואים את הכיעור שלי,אז בגלל זה אמא שלי חושבת שאני לא בסדר,כולם יוצאים החוצה,מה לא בסדר אצלי?כלום בעצם והיא לא מצליחה להבין שאני לא מצליחה לצאת מהדיכאון הזה שלי.הטיפולים אצל הפסיכאטר ל=א עוזרים לי.
עכשיו אמא שלי הלכה לאיפשהו,ואני לבד בבית ואני מרגישה ממש רע,
אני לא יכולה להפסיק לבכות,יש לי כ"כ הרבה בעיות,שאם אני אכתוב אותם כאן,פשוט לא יהיה מקום וזה ייקח גם הרבה זמן,שום דבר לא יכול לעזור לי,כי מאז ומתמיד שנאתי את עצמי,אני מספיק בוגרת כדי להבין שאני לא סובלת סתם מבעיות גיל ההתבגרות.
מה אני יכולה לעשות אם זה?כי אני לא רוצה להרגיש ככה.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
09:09 20.02.09
|
שלום אני סובלת מאקנה ושמתי לב ששבוע לפני הווסת הפצעים חוגגים לי גם באיזור החזה
רציתי לדעת איזהבדיקות הורמונליות אתה ממליץ לי לבקש מהרופא נשים שלי?
ואיזה גלולות למניעת הריון יתאימו לי במטרה לשפר את עור הפנים שלא יצא פצעים
ברצוני לציין שאף פעם לא לקחתי גלולות
אבי עבר אירוע מוחי זה מה שחברה אמרה שהרופא שואל על בעיות במשפחה לפני שהוא נותן גלולות
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
| מנהל | | | הודעה מקורית | | | תגובה | | | ללא תוכן | | | הודעה חדשה | | | הודעה עם תמונה | | | הודעה עם וידאו |
|
|
|
|
|