|
- פורום אורולוגיה, ניתוחים אורולוגים, מחלות הערמונית
- פורום אורטופדיה אונקולוגית, גרורות בעצמות
- פורום אורטופדיה ילדים
- פורום אחרי לידה
- פורום איסוף דם טבורי, שימור דם טבורי, תאי גזע
- פורום אקנה, פצעי בגרות
- פורום הרניה, שבר, בקע, קילה
- פורום השמנת יתר - התמודדות
- פורום מחלות פרקים בילדים, כאבי פרקים
- פורום מתיחת פנים, מתיחת בטן
- פורום ניתוחי גב, כאבי גב, עמוד שדרה
- פורום סרטן ריאות, סרטן ריאה
- פורום פסיכיאטריה ילדים ובני נוער
- פורום שאיבת שומן
- פורום שיקום הפה
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
18:22 24.05.12
|
שלום טלי,
אני מניחה שלמרות שכך נדמה לך, את לא בדיוק עושה מה שאני הצעתי. כי אם את כובת שלכעוס ולדבר זה לא עוזר, סימן שאת לא עושה נכון. אני לא המלצתי לך לכעוס ולדבר. אני המלצתי להגיד בקצרה. זו בכלל לא הנקודה אם הוא נכנס בעקבות דברייך לחדר או לא, מצידי שלא ייכנס, או שייכנס ויהפוך את כל החדר, אחר כך הוא יישאר בחדר הפוך. הרי את לא תסדרי. הנקודה היא לא שהוא יעשה באותו רגע את מה שאת אומרת, אלא שלאת יכנסתי איתו למאבק שיזכה אותו בתשומת לב. לאורך זמן, ההתעלמות קשה לילדים יותר מכל עונש או צעקות, אבל צריך להיות מאוד עיקביים.
ייתכן שהסיבה שבנך לא מקבל את הסמכות שלך קשורה לזה שבגלל היותו הגדול בבית יש לך ציפיות ממנו לעזרה ואז הוא תופש את עצמו כגדול כחלק מהיחידה ההורית ואז זה קשה מאוד לצפות ממנו להיות גדול מתי שנוח לך שהוא יעזור וקטן מתי שאת חושבת שהוא צריך לציית להוראות. בנוסף יכול הליות שההוראות שאת נותנת הן נוקשות מדי, ולא נותנות מקום לגמישות ולקצב שלו. אלה הן נקודות למחשבה.
אם בכל זאת את לא מצליחה או מה שאני אומרת לא נראה לך מתאים למה שקורה, כדאי לפנות להדרכת הורים מסודרת.
|
|
|
סמדר ריינר
פסיכותרפיסטית
רמת גן 052-3693493
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
13:02 23.05.12
|
שלום,
יש לי בן שעל פי כל התסמינים סובל מחרדה חברתית. בתחילה חשבנו שהוא קצת ביישן , תכונה גנטית שייתכן שירש , ואו-טו-טו זה יעבור . אך לצערנו העיניין מחמיר משנה לשנה.
הוא פוחד להשתתף באירועים חברתיים ולאלה שהוא מסכים ללכת דורש שנהיה נוכחים מתחילתו ועד סופו של האירוע , בשעה שכל בני כיתתו נותרים ללא השגחת הורים.
אינו מוכן ללכת לחוגים או לחברים מהכיתה מלבד שניים שלשה חברים שהוא מכיר עוד מתקופת הגן. לאחרונה שמעתי מהמורה שלו שאינו יוצא לשחק בהפסקות עם חבריו ומעדיף להישאר בכיתה ולקרוא.
הוא הפסיק להזמין חברים הביתה וגם פחות מוזמן בעצמו. לא מוכן לרדת למטה לשחק והבילוי המועדף עליו הוא כל סוגי המסכים-טלויזיה, מחשב וכו' (למרות שאנחנו מגבילים את העיניין לשעה ביום).
כששואלים אותו למה אינו מצטרף לחבריו בהפסקות הוא טוען שהוא לא טוב במשחקי כדור, שזה מה שרוב בני כיתתו מתעניינים בו ולכן הוא תמיד בקבוצה המפסידה, או שלא בוחרים בו כלל אז הוא מעדיף לוותר. קל לו יותר בצהרון שם יש פחות ילדים ורובם חבריו מגן חובה, איתם הוא חופשי יותר.
יש לציין שריגשית הוא לא כל כך בוגר ועדיין יש לו קושי עצום בלשתף חברים במשחק או להפסיד- זה תמיד נגמר בבכי, דבר שכנראה מקשה עליו להשתלב במשחק קבוצתי.
התייעצנו עם פסיכולוגית ילדים ואף צירפנו אותו לכמה פגישות-אבל לצערי כל מה שהמליצו לנו עליו לא עוזר ( שיחות עם הילד וחשיפה שלו לאירועים חברתיים שהוא פוחד להשתתף בהם).
השאלה שלי היא איזה טיפול אפשר להציע לילד בגילו והאם בכלל כדאי לעשות משהו בנושא , מלבד חיזוקים ושיחות יומיומיות כמעט, או שלתת לו להתבגר קצת ולקוות שזה יעבור כשיתבגר ריגשית?
אנחנו מאוד מוטרדים. אשמח לשמוע את דעתך.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
08:57 22.05.12
|
מיכאלה שלום, אין לי נסיון אישי עם איזי ווקר ואיני מכירה הורים שרכשו עגלה זו.
יש לבדוק מי נותן שרות ואחריות ומוצר שזה נושא חשוב במיוחד.
תבדקי גם את עגלות בייבי גוגר וברייטקס, שניהם מותגים מוכרים ונותני השירות שלהם מצויינים!!!
בנוסף, יש לבדוק את רוחב העגלה אם איני טועה האיזי ווקר רחבה מאוד כך שעלולה להיות בעיה בכניסה של דלתות ברוחב סטנדרטי ואחרון, בדקי את נושא קיפול העגלה והאם היא נכנסת לך לתא המטען.
בהצלחה רבה,
אביבית מולכו
תינוקידס
09-9544511
|
|
|
אביבית מולכו
מנהלת חנות
תינוקידס 09-9544511
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
18:13 21.05.12
|
שיר שלום.
את שואלת אותי כרופא, ואני אענה כרופא...
ההמלצות החד משמעיות של משרד הבריאות, המבוססות על המלצות האקדמיה המריקאית לרפואת ילדים (AAP) הינם להשכיב על הגב בלבד, בכדי למנוע מוות בעריסה. מסתבר ממחקרים רבים, שההשכבה על הגב מקטינה את הסיכוי למוות בעריסה.
ולכן, כאשר הילד ישן - ההמלצות הן שזה יהיה על הגב (לא על הבטן, לא על הצד).
אני אבא ל 5 ילדים משל עצמי... ואני יודע שהם ישנים יותר טוב על הבטן.
אבל את לא מחפשת תשובה של אבא... נכון?
אפשר בכל זאת לעזור לתינוק לשכב על הגב, כך שמרדימים אותו על הבטן, ומייד כשנרדם, להפוך אותו לגב.
בכל מקרה, בייבי סנס / אינטרקם לא מונעים מוות בעריסה.. יש להם את היכולת להתריע כאשר יש הפסקת נשימה (וגם אז... אלה לא המכשירים אשר מומלצים לעקוב אחר ילד עם חשד למחלות לב/ריאות/הפסקות נשימה). ואם חס וחלילה הם מתריעים שיש הפסקת נשימה, האם את יודעת מה צריך לעשות? למדת קורס החייאה? כאשר משתמשים בכלי "התרעתי" צריך לדעת מה לעשות כשהוא ממלא את יעודו ומתריע!
החלטות קשות.
מי אמר שקל להיות הורים?
בהצלחה.
|
|
|
ד''ר אבישי קרן
מומחה ברפואת ילדים, מאבחן ומטפל בהפרעות קשב וריכוז בילדים. אחראי מיון ילדים בית חולים מעייני הישועה
בית רופאים "גני-טל" חזון איש 56 בני ברק, קליניקה פרטית בצפריה (התאנה 248) 03-5795630
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
13:53 21.05.12
|
סליחה אוראל, אני מתנצל ושוב מתנצל על תגובתי הבוטה תגובתי היא פשוט תוצאה של תיסכול מכל מה שקורה באינטרנט ולצערינו מתורגם מהר מאד לרחובות כפי שאנחנו עדים יום יום,
אז שוב סליחה ויפה שחסמתם את האתרים הללו יש הורים שלא מבינים את זה וחבל.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
13:41 21.05.12
|
שלום רב.
אם אכן מדובר בפטריה, אז הטיפול בדקטרין אוראל ג'ל (או ניסטטין) יעיל. זה לוקח זמן... הדבר החשוב ביותר זה להקפיד על שתיה מרובה (פחות על אוכל) כדי שהילד לא יתייבש.
יש מוצר טבעי הנקרא SOS BUCAL SPRAY שמנסיונם של הורים המטופלים במרפאתי, הוא יעיל. ניתן להשתמש בו בילדים מעל גיל שנה (כי הוא מכיל בפנים דבש בין השאר).
בהצלחה.
|
|
|
ד''ר אבישי קרן
מומחה ברפואת ילדים, מאבחן ומטפל בהפרעות קשב וריכוז בילדים. אחראי מיון ילדים בית חולים מעייני הישועה
בית רופאים "גני-טל" חזון איש 56 בני ברק, קליניקה פרטית בצפריה (התאנה 248) 03-5795630
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
18:56 20.05.12
|
שלום ניקיטה,
אני חושבת שאת מרגישה נכון שכשהשארת אותו מחוץ לדלת יש בזה משהו לא כל כך טוב, אני מניחה שעשית זאת מתוך ייאוש וחוסר אונים. ואת גם מבינה היטב שהמצב לא תקין ולא אופייני לגיל, אחרת הגננת לא הייתה מתלוננת. אני חושבת שכדאי שתפנו לאבחון במכון להתפתחות הילד, כדי להבין ממה נובעת הבעיה ואיך כדאי לטפל בה, ייתכן שהילד זקוק לטיפול וייתכן שניתן יהיה להסתפק רק בהדרכת הורים עבורכם.
|
|
|
סמדר ריינר
פסיכותרפיסטית
רמת גן 052-3693493
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
17:40 20.05.12
|
ג'ייד יקרה, כל מה שאת מתארת מאוד אופייני לשלב החיים בו אתם נמצאים. הזוגיות שלכם עוברת הסתגלות משניים לשלושה, כאשר האחריות לגדל ילד ולהעניק לו בית ראוי מבחינה בריאותית ומבחינה נפשית מכבידה עליכם ויוצרת לחצים, כמו על כל זוג הורים חדש.
ותחת הלחצים הללו - כל אחד מנסה כמיטב יכולתו לשמור על עצמו ועל הדברים החשובים לו, וזה לא קל. זה קצת כמו הישרדות...
נראה לי שלא יזיק לכם להגיע לקצת ייעוץ זוגי ולקבל כלים איך לתקשר ביניכם בצורה נעימה ויעילה יותר, כי כרגע יש ביניכם מאבק כוחות ש"התיישב" לו על האהבה שהיתה שם וקבר אותה. מאוד קשהלהרגיש אהבה ומשיכה למישהו שכועסים עליו שוב ושוב, ושמכריח אתכם לעשות משהו או לוותר על משהו שחשוב לכם.
אבל יש כלי תקשורת בין אישית שמאפשרים לנהל את הפערים האלו, הרי כמעט אצל כל הזוגות יש במציאות פערים ואי הסכמות כמו מה שאת מתארת בנושא הכלב, או הגיינה, או מטלות הבית. השאלה היא מהי הדרך הטובה יותר לתקשר ולהתנהל מול אי ההסכמות האלו.
בייעוץ זוגי טוב, ניתן ללמוד כלי תקשורת מתאימים לניהול ריבים ואי הסכמות, ולהתאמן עליהם, ולחזור לזוגיות עם ההרגשה שגם אם יהיו בעתיד אי הסכמות - זה לא סוף העולם ויש אהבה אחרי הויכוח.
אם לא מטפלים בבעיות ורק דוחים אותן, ככל שעובר יותר זמן במצב הזה - הסכנה לאהבה גדולה יותר! אהבה לא יכולה לשרוד את המכות שמונחתות עליה, ולכן דחוף להכיר שיש בעייה ופשוט להתחיל לטפל בה.
|
|
|
דורית כהן
פסיכולוגית
054-4438580
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
22:38 16.05.12
|
שמי אורנה לב אנקב, פיזיותרפיסטית התפתחותית ביחידה להתפתחות הילד בנצרת עלית, ב"מכבי שרותי בריאות" וסטודנטית לתואר שני בהתפתחות הילד באוניברסיטת חיפה. ביחד עם דר' שרה בני שרם - מנהלת היחידה ודר' אפרת שר-צנזור – מהמרכז לחקר התפתחות הילד באונ' חיפה, ובשיתוף פרופ' כריסטה איינספיילר – מארגון פרכטל העולמי באוסטריה, אנו פונות אליך בבקשה לסייע לנו לאתר נבדקים מתאימים למחקר בנושא – הקשר בין אינטראקציית אם תינוק פג ולבין התנועות הספונטאניות וההתפתחות המוטורית של הפג.
למחקר מעניין דרושים פגים בריאים ואימותיהם!
במחלקה להתפתחות הילד ב"מכבי שרותי בריאות" נערך בימים אלו מחקר חדש על פגים.
אם את אמא לתינוק פג שנולד בין השבועות 26-34, אנו רוצים להזמין אותך להצטרף אלינו!
במהלך המחקר אנו צופים בתנועות של התינוק הפג. אנו מאמינים שהמחקר הזה יוכל לעזור לנו להבין את ההתפתחות המוטורית של פגים, ולסייע בהדרכת הורים לפגים.
המחקר כולל פגישה קצרה בת פחות משעה, שתערך, בהתאם להעדפתך, בביתך או במכון "מכבי" הקרוב למקום מגוריך. באופן זה תוכלי גם לקבל ייעוץ התפתחותי מוקדם והדרכה ראשונית בהתאם לצרכי תינוקך.
אם את מעוניינת לשמוע פרטים נוספים על המחקר, אנא פני לאורנה לב אנקב, פיזיותרפיסטית התפתחותית ב"מכבי" בטלפון 052-4548204,
בין הימים ראשון עד שישי בשעות 8:00-18:00.
נשמח מאוד אם תשתתפי במחקר שלנו!
בברכה,
אורנה לב אנקב, דר' שרה בני שרם, דר' אפרת שר צנזור
למחקר יכנסו רק חברי "מכבי שרותי בריאות"
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
22:03 15.05.12
|
|
|
|
|
|
08:44 15.05.12
|
|
צילה שלום. אני מבין בטיפול בננסות, אבל ממש לא מתמצא ביכולות ההדמיה התוך רחמית ולכן השאלות חייבות!! להיות מופנות לגינקולוג שעוקב אחריך בעת ההריון. המידע שאת צריכה לקבל הוא על דיוק הבדיקה, ועל הסיבות האפשריות לממצאים האלה - בביה"ח שלי מקובל להפנות את ההורים לייעוץ טרום-לידתי שכולל במקרים רבים אורתופד (אני נפגש עם הורים רבים - תמיד כחלק מצוות שכולל את הגינקולוג המטפל). חשוב מאוד שתקבלי את המידע הזה לפני שתחליטי איך תתקדמי עם ההריון.
|
|
|
ד''ר אודי לבל
אורתופד
ביה"ח שערי צדק - המחלקה לכירורגיה אורתופדית 02-6555566
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
15:11 14.05.12
|
אני בהריון בשבוע 32. משבוע 23 ראו פערים בין גיל ההריון לאורך העצמות וכעת, הפער עומד על כ- 8 שבועות. בדיקת מי שפיר שעשיתי לפני שבוע הראתה תוצאות של עובר עם אכונדרופלזיה.
אני בוחרת ללדת את התינוקת וברצוני לדעת מה זה אומר מבחינה פיזיולוגית, מעבר לכך שהיא תהיה נמוכה. האם אפשר לדעת עד כמה נמוכה? מה מבחינת תפקוד השרירים? במה כרוך הטיפול בה?
האם כבר עכשיו, בהיותה ברחם אפשר לחפש סממנים נוספים כמו על עמוד השידרה לדוגמא?
עוד אציין כי לא אובחנו פיגור או תיסמונת דאון.
אני מנסה ללקט מידע ולא יודעת איפה. בבית החולים בו אני במעקב יודעים לתת את הנתונים היבשים. בגלל שברוב מקרי ההריון המאובחנים בוחרים לעשות הפסקת הריון אין מידע או פורום הורים שהצליחו למצוא עבורי.
תודה רבה!!!
צילה
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
06:35 14.05.12
|
שלום לריסה,
לא ציינת אם את אם חד הורית. בכל אופן חשוב מאוד שלא תיקחי אותו אלייך למיטה. זה מגביר את החרדות שלו במקום להרגיע אותן. לא ציינת מהם ההרגלים לפני השינה, האם מקריאים סיפור וכו'.כדאי ללמד את הילד דרכים אחרות להרגע לפני השינה בלי לקחת אותו אלייך. להקריא לו סיפורים על ילדלים במתגברים על הפחדים בלילה, להדליק אור קטן אם הוא מפחד מהחושך, להמליץ לו לישון עם דובי או בובה, וכו'. כמו כן זה לא נכון להענות לדרישה שלו להיות על הידיים כשהוא יכול ללכת לבד, ובכלל ייתכן שיש צורך ביותר גבולות. אם לא מצליחה, כדאי לפנות להדרכת הורים מסודרת.
|
|
|
סמדר ריינר
פסיכותרפיסטית
רמת גן 052-3693493
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
18:12 13.05.12
|
|
היות ואת מעלה חשש שיש משהו בהתייחסות ובטיפול כפי שהם כיום שעלול להחמיר את הבעיה, הייתי נזהר מלהעמיס על הילד טיפולים נוספים שלא לצורך, ומתמקד בהדרכת הורים. הדרכה כזו יכולה להיעשות על ידי דיאטנית שמומחית בהפרעות האכלה אצל ילדים, או אצל פסיכולוג מומחה בתחום. כתובות נוספות בהן ניתן לבדוק אפשרות לקבלת הדרכה כזו היא המרכזים ההתפתחותיים בקופות החולים או באחת מהמרפאות ההתפתחותיות בבי"ח שניידר.
|
|
|
לירן רוגב
פסיכולוג קליני, מטפל בתחום הפרעות אכילה, הפרעות מצב רוח, וקשיי ויסות רגשי.
דיזינגוף, תל אביב 054-3000312
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
08:51 13.05.12
|
שלום,
רציתי לדעת מאיזה גיל כדאי להתחיל להציב גבולות לילדים?
אני קוראת לפעמים סיפורים של הורים שלא משתלטים על הילדים שלהם והם "עושים מה שבא להם" וממש לא רוצה להגיע למצב כזה.
הילדה שלי אמנם רק בת 7 חודשים....אבל מבינה דברים...
אתמול למשל נתתי לה ביסקוויט ביד, והיא נגסה חתיכות גדולות מידיי, מה שהפחיד אותי...אז לקחתי לה בעדינות מהיד...והיא התחילה לבכות ולהתעצבן....אז החזרתי לה ופשוט השגחתי יותר מקרוב.....
איך מלמדים גבולות בצורה הכי טובה? האם יש איזה ספר שאתם ממליצים עליו?
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
06:25 13.05.12
|
שני שלום
שאלת שאלה שמטרידה הורים רבים.
אז קודם כל , תלוי בגיל הילד.
אם מדובר בילד צעיר מאוד , לא חייבים לידע אותו וניתן לשים לו את פרחי הבאך במים , ללא ידיעתו.
אמנם עדיף ליטול פרחי באך רק במים , אבל אם אין ברירה , גם במיץ (למרות שפחות מומלץ), זה עוזר.
כשמדובר בילדים בוגרים יותר , ניתן לשבת , לשוחח ולשתף, וביחד להחליט מה עדיף , נטילת התרופה או התופעות בהם אנחנו רוצים לטפל.
אני בטוחה שאם הטיפול הוא בדברים שמפריעים גם לילד , יהיה שיתוף פעולה מצידו.
מאחלת הרבה בריאות ושבוע נפלא
רותי בזק
|
|
|
רותי בזק
מנהלת פורום
צורן 052-2583935
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
07:33 11.05.12
|
לילי שלום,
יש הורים שמאפשרים רחצה משותפת איתם עד גיל 5, או אף יותר. לעומת זאת, יש הורים שאינם מוכנים גם בגיל צעיר. אין כאן תקין או לא. זה תלוי בנוחות של ההורה, ובגישה שלו לחשיפה לעירום.
מבחינת הפחד שלך לגבי נפילה - לא ברור לי. הרי גם אם יתרחץ לבד, את תהיי לידו ! תחזיקי בו. להיפך, זו הדזמנות ללמד אותו להיזהר, לשבת באמבטיה/מקלחת, לקום בזהירות, וכד'. יש גם כיום מתקנים, כמו ידיות אחיזה, שאפשר להתקין והן עוזרות להתייצב.
נראה לי שאת מגזימה, ומשום כך עדיף שתשני את ההרגל.
כל טוב!
|
|
|
ד''ר יוכי בן-נון
מנהלת
בי"ח מאיר, כפ"ס 054-4807441
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
07:54 10.05.12
|
שלום לך,
כילדים מתשמתים במילים לא יפות צריך פושט להגיד להם שאלה מילים לא יפות ואת לא מרשה להשתמש בהם. להגיד את זה פעם אחת בלבד. מעבר לזה כשיש התפרצויות זעם, הדרך הטובה ביותר לגרום להם להתמעט היא להתעלם מהן. כשאנחנו מענישים ילד אנחנו גורמים לו להרגיש חסר אונים ומושפל. השפלה נקמנית היא לא הדרך ללמד ילד לא להשפיל ולא לדבר לא יפה. הוא יוצא מהתהליך הזה לטווח הארוך יותר זועם ומושפל, ואנחנו פותחים במאבק כוחות שסתם עלול להסלים ולא לפתור שום בעיה.לפעמים הורים חושבים ששימוש בכוח (לא בהכרח פיזי, אלא כוח ענישה, הרמת קול, וכו') יגרום לילד להבין טוב יותר את המסר. האמת היא, כשמפעילים על מישהו כוח יכולת ההבנה שלו רק פוחתת, לפעמים הוא מגיב מתוך פחד, אבל אין בזה שום הישג חינוכי.
כמו כן ברגע שילד נוקט בהתנהגות לא תקינה כלשהי ומקבל על הזה המון התייחסות ותשומת לב, גם אם היא שלילית, ההתנהגות גוברת. כי ילדים מעדיפים כל תשומת לב, גם שלילית על העדר תשומת לב. לכן חשובה כל כך ההתעלמות.
כמו שציינתי, זה לא שאת אמורה לשדר לה שהמילים האלה הן בסדר, את אמורה להגיד פעם אחת ובשקט שאת לא מרשה להתשמש בהן, אבל את לא נכנסת למאבק כוחות להכניע אותה ולהפסיק עם המילים האלה מייד ועכשיו. את מעבירה את מהסר שלך ומתעלמת. אחרי מספר פעמים שזה יקרה, היא תבין שהיא לא משיגה בזה שום דבר, והמוטיבציה שלה להכנס למצב הזה, תרד.
|
|
|
סמדר ריינר
פסיכותרפיסטית
רמת גן 052-3693493
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
12:13 08.05.12
|
|
תפני את השאלה לפורום תמיכה להורים כפי שמפורסם באתר.
|
|
|
ד''ר אריה בקלו
מומחה לרפואת ילדים ונוער. מאבחן ומטפל בהפרעות קשב וריכוז
נהריה ועכו- נייד 052-2253955 04-9551155
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
06:59 08.05.12
|
שלום לך,
אני מזכירה לך שבעוד כמה חודשים בנך כבר לא יהיה בן שנתיים אלא שלוש. להסיט את הנושא והתחמק זו אף פעם לא תגובה מתאימה. תמיד צריך למצוא דרך מתאימה להגיד את האמת באופן שמתאים לגיל הילד. גם היום, כשהילד שואל איפה אבא, הוא לא מתייחס רק לעובדות. הוא מדווח לך לך על עובדה ריגשית, הוא מתגעגע לאבא, אבא חסר לו. ההתייחסות שלך צריכה להיות גם לזה. בעיקר לזה. במובן הזה, זה לא מספיק לענות לילד "אבא בעבודה" כי הילד מרגיש שאבא לא איתכם, הוא חסר לו. חשוב להתייחס גם לזה ולהגיד לו, אתה מתגעגע לאבא...אחרת הוא נשאר עם ההרגשה לבד ועם תחושה שקורים דברים ואי אפשר לדבר עליהם. ואי אפשר לדבר על רגושת קשים ועל זה שקשה.
לגבי מה תגידו לילד כשתיפרדו: מה שאומרים לילדים. בגיל שלוש אפשר להסביר: אבא ואמא לא גרים ביחד יותר. אבא ואימא אוהבים אותך מאוד מאוד. אבא יבוא לראות אותך בימים אלה ואלה וכו'.
אם הוא שואל למה, אפשר להסביר לו שאבא ואמא לא מסתדרים, אבל עדיין הם אוהבים אותך מאוד מאוד.
את צריכה להבין שבנך יגיב לזה בכל מיני דרכים. גם אם תגידי את אמת וגם אם לא , הוא ירגיש. אבל אם תגידי את האמת, תהיה לו אפשרות להבין שאפשר לדבר על זה. מותר לו לכעוס, להיות עצוב, לבטא חרדות וכו'. זה טבעי לגמרי. לא תוכלי למנוע את זה, אך את יכולה ללוות אותו בזה, ולכן חשוב לדבר על הדברים ולהודות במציאות ובאמת ולא להכחיש אותה.
|
|
|
סמדר ריינר
פסיכותרפיסטית
רמת גן 052-3693493
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
12:33 07.05.12
|
קודם כל – זה שהוא מאשים אותי ממש לא מזיז לי ולא מעניין אותי. ציינתי את זה רק כדי שתביני שכל דבר הוא מאשים אותי. ואם באמת איכשהו אני קשורה לפרידה שלהם אני מבינה למה הוא משחק אותה קשוח איתי כרגע...
לגבי הלינה – כן, אני חוששת. ילד לא צריך לישון עם הורים בגדול, ובטח ובטח שלא עם בני הזוג של ההורים. מה הילד לומד מזה? שכל אחד יכול לישון עם כל אחת? זה אפילו לא יציב, זה אפילו לא בטוח – למה לגרום לילד להבין דברים שהוא בקושי מבין? ולמה לגרום לילד להיקשר ככ לבת הזוג? כל דבר עכשיו זה "אבא ומיכל" כבר אין אבא לבד. ומה יקרה בעוד חודש אם היא לא תהיה בתמונה? ומה יקרה בסופש הבא שהם סתם יחליטו לא לבלות ביחד והילד כבר מצפה?
תביני שהחשיפה הראשונה של הילד אליה היה בסופש כולל לינה. בלי הכנה מוקדמת, בלי דיבורים, בלי הסברים – ככה סתם. וזה גם לא נכון לטעמי.
ברור לי שאף אחת בעולם לא תיקח את המקום שלי לא משנה מה!!! זה לא העניין. וברור שקנאה זה לא הסיפור. אני כאילו מרגישה שהילד שלי, כולה בן 3, וכבר אין לי שליטה למה שהוא נחשף. ואני לא סומכת על הגרוש שלי – לא יודעת מה הם עושים לידו – אני יודעת שהגרוש שלי מעולם לא היתה לו בעיה שנשכב כשהילד היה תינוק בחדר וישן – לי היתה בעיה. בנוסף – כשהילד נוסע איתו ויש לו רכב – לא תמיד הוא דואג לכיסא. בקיצור – אני לא סומכת עליו. אני מפחדת שהילד יפגע מכל העניין. מפחד שהוא יקשר ושוב יתאכזב. אין בעיה שאבא ישן עם מי שהוא רוצה, יש לי בעיה שהילד ישן איתם במיטה. מצטערת. לי זה נראה תקין.
בעניין שבועות – אני תמיד יכולה לחזור בי. זה גם מה שהעו"ד לי אמר. אני לא רוצה לעשות את זה כי זה יגרור מלחמה, אבל גם אם אני אציב תנאי – מי מבטיח לי שהוא יקיים את התנאי? ההיפך הוא הנכון – יעשה בדווקא...
בעניין אורי – אני ממש שמחה על הכיוון החדש. מה שכן, אתמול גם העיק עלי משהו בהמשך לשיחות בסופש, אז התקשרתי לעדכן – למרות שגם הוא יכול היה להתקשר להתעדכן כי הוא ידע שיהיה חדש ביום ראשון. התקשרתי ודיברנו. הרגשתי לרגע כאילו יש לי בן זוג בקטע של – אם יש משהו את מעדכנת את הבן זוג כי אותו את הכי רוצה לשתף. אז החלטתי קצת לקחת ספייס שוב, ולא להמשיך להתקשר ולעדכן – למעט דברים קריטיים. אבל הכיוון בהחלט נראה טוב.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
10:00 07.05.12
|
שלום,
אני ובעלי בתהליכי גירושין. עדיין גרים באותו בית ובעוד מס' חודשים אנחנו עוברים לבתים נפרדים (הילד יהיה בן שנתיים וחצי).
כיום הילד רואה אותי ואת אביו ברמה היומיומית, אבל עדיין האבא חוזר מאוחר מהעבודה (בסביבות 19:00) ומידי פעם הילד שואל אותי - איפה אבא ? רוצה אבא.
חשוב לציין שבסופי שבוע הילד כמעט ולא רואה את אביו (כי האבא לא נמצא בבית או שאנחנו מחוץ לבית). הוא רואה אותו שעה בבוקר , שעה בערב. משהו כזה.
אבל ביום יום, האבא מארגן אותו בבוקר ולוקח אותו לגן, מקלח אותו כל ערב.
היום נוח לי לענות לשאלה "איפה אבא" ? ואני עונה "אבא בעבודה" (מה שנכון...)
השאלה שלי היא מה לענות בעוד מס' חודשים שכבר לא נגור תחת קורת גג אחת ? (הילד יהיה במשמורת שלי עם הסדרי ראיה לאב)
מה עונים לילד ששואל איפה אבא שלו ? האם להתחמק ?האם להסיט את הנושא ? או פשוט לענות את האמת ? מזכירה - הוא בן שנתיים וחצי.
אודה לעזרה - מה עונים לילד.
תודה.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
19:20 06.05.12
|
שלום אלה,
התופעה שאת מתארת ידועה הרבה מאד שנים. זה קורה בדרך כלל בין אנשים שיש ביניהם קשר רגשי עמוק, כמו הורים וילדים, אחים ובמיוחד תאומים וגם בין חברים טובים מאד שיש ביניהם קשר רגשי חזק. אנשים אלו יכולים לקלוט כאבים פיזיים ונפשיים ולעיתים לראות בעיני רוחם מצוקות או ארועים רגשיים חזקים. זו לא הידבקות במובן הרגיל כפי שאת שואלת , אלא, יותר יכולת לחוש את מה שחש האחר באופן מדוייק להפליא. אגב זו יכולת שמאפשרת לאנשים מסויימים לרפא אנשים אחרים ממרחק של אלפי קילומטרים. אין בזה שום דבר מדאיג.
בהצלחה ובבריאות.
|
|
|
ד''ר אהרון אלכסנדרוביץ'
מומחה לרפואה פנימית ולרפואת גוף-נפש. פסיכותרפיסט, מטפל בצ'יקונג
רח' שרת 85 תא' 052-4262856
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
15:07 06.05.12
|
|
האם יש באזור המרכז הדרכת הורים לילדי ADHD?
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
14:55 06.05.12
|
שלום לכם,
שינויים אינם מתרחשים בן יום.
ביתכם מנסה להפגין את כוחה דווקא בגלל התנהלותכם החדשה. זה מה שמעצים את התנהגותה וגורם לה לבדוק גבולות אף יותר.
התנהגות עקבית שלכם היא זו שתעזור לה להתייצב. במקביל, הייתי בודקת אם יש משהו רגשי המניע אותה להתנהגויות אלה מלכתחילה.
בהצלחה!
נעמה סבג שמש- יועצת שינה ומנחת הורים.
מנכ"לית מכללת עידן ההורות.
|
|
|
נעמה סבג שמש
יועצת ומנחת הורים. מומחית בהקניית הרגלי שינה ואינטליגנציה רגשית.ליווי יומיומי באמצעות מצלמות בביתכם!
טל שחר\ בבית הלקוח 052-4538140
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
13:25 06.05.12
|
הוא הכיר מישהו בחצי שנה האחרונה, הם נפרדו לחודש וחצי וחזרו לפני פסח. מבחינתי – זה כבר לא יציב. בשבועיים האחרונים אני שומעת מהבן שלי שהוא ישן איתו ואיתה. מבחינתי זה ממממשששש לא תקין. הבעיה היא שכל מה שאני מנסה להגיד לגרוש שלי הוא חושב שאני קנאית, ומי כמוך יודעת שהמשכתי הלאה, ומבחינתו – כל עוד הוא או היא לא נרקומנים הכל בסדר. הוא לא ממש מפותח, לא חושב קדימה. בינתיים הילד נקשר אליה, מדבר עליה, וממש מפריע לי עניין השינה. הוא קורא לה דודה מיכל, הוא באמת אוהב אותה או אוהב את כל מה שהיא קונה לו...
אמרתי לו שאני רוצה ללכת לייעוץ בנוגע לילד בתור הורים גרושים – הוא לא רוצה. מאז שהיא נכנסה לתמונה לפני פסח הוא משחק אותה קשה איתי כדי לעשות לה הצגה – כשהם נפרדו הוא האשים אותי, וכל הזמן אמר לי – את לא יכולה להתקשר מתי שאת רוצה, לסמס מתי שאת רוצה וכו'... הוא מבחינתו לא מעוניין להסתמס איתי כי הוא מפחד שיש ראיות, רק שיחות טלפון שעולות טונים – אני לא מוכנה לשיחות האלו. טונים, קללות, איומים – זו הסיבה שהתגרשתי.
בקיצור, אני ממש לא יודעת איך לגשת אליו. בשבועות הוא אמור לקחת את הילד ל 3 לילות לנופש ואני מניחה שהיא גם תהיה. אני לא מוכנה ללינה הזו ביחד. מבחינת ההסכם – הוא רשאי לקחת ללילה אחד, ואני אישרתי 2 לילות שהפכו ל3 בתנאי שהילד אצלי בשני חגי הפסח – וכך היה. עכשיו אני לא יודעת מה לעשות...
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
12:04 06.05.12
|
שלום
אני בת 22 אני פשוט לא מוצאת את עצמי בחיים. אין לי חברות, עד לא מזמן היה לי חבר הרבה שנים עם הרבה פרדות והפסקות קשר לא יציב עם הרבה בעיות. הוא היה משקר לי הרבה ומסתיר דברים ובזמן האחרון זה נגמר בריב גדול אחרי שהחלטתי שאני לא יכולה כבר להמשיך ככה מצד שני לא רציתי לעזוב כדי לא להישאר בודדה, תמיד הייתי חוזרת אליו אחרי שהיה מבקש שנחזור.
יש בי הרבה כעס על החיים והעולם כי אני יודעת שאני אשאר לבד ועצובה והוא ימשיך לבלות עם חברים שלו, ויש לו הרבה, והוא גם מאוד מחוזר ע"י בנות ככה שלא תהיה לו בעיה להמשיך הלאה.
אני מאוד רוצה חברות טובות אבל עם השנים התרחקתי מחברות מזיקות ולא הצלחתי למצוא מעגל חברים חדש. אני גם מנסה למצוא כיוון כדי להעסיק את עצמי בעבודה או לימודים אבל בנתיים אני לא מוצאת עבודה ואני לא יודעת בכלל מה אני רוצה ללמוד או מה לעשות עם החיים שלי ובנתיים אני לא עושה כלום וזה משגע אותי אני כל היום בבית, לא יוצאת , לא מבלה. גם יש לי הורים בעייתים כך שלא כיף לי גם להיות בבית, אני רוצה לעבור אבל בנתיים אין לי כסף.
מאוד רע לי עם הבדידות, הרבה פעמים חשבתי על התאבדות כי אני לא רואה שהמצב ישתפר אי פעם אבל אני מפחדת להתאבד כך שזה לא יקרה.
אני פשוט ממשיכה לחיות אבל מתה מבפנים...
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
07:36 06.05.12
|
שלום סיוון,
נראה שילד שלכם סובל מחרדות. אני לא מכירה אתכם ולא יודעת מה מהמצב הזה קשור לתגובה שלכם ומה קשור רק אליו. יכול להיות מאוד שהוא יודע שזה מדאיג אתכם, וזה מגביר את ההתנהגות. חשוב לשדר לו שאתם מבינים שקשה לו, אבל אתם גם יודעים שהוא יכול להתגבר, בדיוק כמו שכל הילדים האחרים מתגברים, ולתת חיזוקים ועידוד על כל הפעמים שהוא כן מתגבר. מה שקורה כרגע זה שהוא מקבל המון התייחסות ותשמות לב על הפעמים שהוא לא מתגבר ומתמודד וזה מגביר את התופעה.אם זה לא עוזר, כדאי לפנות להדרכת הורים מסודרת.
|
|
|
סמדר ריינר
פסיכותרפיסטית
רמת גן 052-3693493
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
21:25 03.05.12
|
אלא הבהרתי שזה לא העניין. זו לא הצבת גבולות ואין קשר בין "להיות טובים מדי" או לא לתת פליקים להצבת גבולות.
זה לא נורא דרך אגב שהוא ישנא אותך. אם את תתנהלי מתוך חשש שהוא ישנא אותך באמת לא תצליחי להציב גבולות. ילדים והורים שונאים לפעמים זה את זה (כן כן) ואחר כך זה עובר ואוהבים שוב. בכל מערכת יחסים, גם של הורים וילדים יש מגוון רחב של תחושות, שליליות וחיוביות, ביניהם, כעס, שנאה, קנאה וכו', וזה לא סוף העולם. העניין הוא לא רק מה מרגישים אלא מה עושים עם מה שמרגישים.
כשתציבי גבולות, הוא לא יהיה מרוצה בהתחלה, ואולי גם בהמשך. זה לא אומר בהכרח שהוא ינשא אותך אבל באותו רגע זה בהחלט יכול להראות ככה. אז מה?
זו טובתו שאת לא תחששי ולא תתנהלי לפני מה שנדמה לך שהוא חושב עלייך. זה חלק מהסמכות ההורית. ההורה לא חושש מהציון שהילד ייתן לו ולא פועל כדי לרצות את הילד אלא כדאי למצות את טובתו כפי שהיא נראית באותו רגע. ואם טובתו היא לא לקבל את מה שהוא רצה, גם אם הוא נורא בוכה וחושב שאמא רעה ופויה, אז זה מה שיהיה.
וכשהוא עושה מה שאסור, אומרים לו בצורה תקיפה וברורה, את המילה "אסור". גם אם הוא קצת מופתע מזה או נבהל. אם יש צורך גם מזיזים אותו פיזית מהמקום, כדי למנוע סכנה (חשמל) או אלימות (כשמרביץ לכם או לילד אחר). חשוב להיות קצרים, ברורים, בלי הרבה דיבורים, נאומים או הסברים, ולא להיבהל אם הוא בוכה. יעבור לו. והוא ירגיש טוב יותר אחר כך, שיש לו הורים חזקים, שמסוגלים להיות חזקים מולו ולכן גם לשמור עליו בעולם.
בהצלחה.
|
|
|
סמדר ריינר
פסיכותרפיסטית
רמת גן 052-3693493
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
16:28 03.05.12
|
שלום לך,
מהתאור שלך גם אני לא יכולה לדעת ממה נובע השינוי. מה שברור הוא שממשהו הוא נובע. יכול להיות שתאם לא ידעים להציב גבולות בצורה טוב. דרך אגב, לתת פליק קטן או גדול זה לא נקרא להציב גבולות.
השאל האם השינוי היה פתאומי, או הדרגתי. אםה שינוי היה פתואמי, צריך לחפש מה כן קרה. אני לא יודעת מה, אולי נסעתם או היית חולה, או שאת בהריון והוא מתחיל להרגיש את זה וכו'.
אם זה היה הדרגתי אולי זה קשור לקושי בהצבת גבולות. ואז כדאי לקבל הדרכת הורים מסודרת בעניין.
|
|
|
סמדר ריינר
פסיכותרפיסטית
רמת גן 052-3693493
|
|
|
|
|
|
|
|
|
| מנהל | | | הודעה מקורית | | | תגובה | | | ללא תוכן | | | הודעה חדשה | | | הודעה עם תמונה | | | הודעה עם וידאו |
|
|
|
|
|