|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
13:03 11.05.12
|
בננו בן 3.5, לומד בגן רגיל. מגיל שנה וחצי לערך שמנו לב לעיכוב בהתפתחות הדיבור. התחלנו תהליך בקופת החולים לשם קבלת טיפול של קלינאית תקשורת. נמצא בטיפול של קלינאית תקשורת כחצי שנה והראה התקדמות יפה. בתקופה האחרונה העלנו חשד שאולי קיימת בעיה רחבה יותר- שמנו לב כי הוא נוטה להתבודד, משחק לבד בגן, לעיתים קשה להשיג את הקשב שלו, בייחוד אם נמצא במקום חדש או רואה טלוויזיה, לא תמיד עונה במקרים אלו אם קוראים בשמו. היינו אצל רופאה התפתחותית בקופה שראתה אותו ל-10 דקות וטענה שהכל בסדר. חזרנו אליה שוב לאחר חודש עם טענות נוספות ועדיין טענה שהכל בסדר ומדובר בעניין שפתי בלבד.
החלטנו ללכת לאבחון פרטי אצל פרופ' אתי דרומי, שאבחנה עיכוב התפתחותי של שנה, בעיקר בתחום של הבנת שפה והמליצה על גן שפתי לשנה הבאה. בנוסף אמרה לנו כי איננה יכולה לשלול לחלוטין הפרעת תקשורת והמליצה שנפנה לרופא התפתחותי או נוירולוג ילדים.
האם תוכלו להמליץ על מישהו מוכר וטוב מהתחום (אם מקבל דרך קופת חולים לאומית מה טוב) המתמחה באבחון הפרעות תקשורת. אני כבר מאוד מבולבלת מעומס המידע שקראתי ובררתי ומתקשה להחליט לאן לפנות בכדי לקבל את המענה הנכון ביותר לילדנו.
תודה מראש
יעל
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
11:35 25.01.12
|
שלום רב,
בתי בת שנה. קצת פרטים מקדימים: היא אכלנית גרועה מגיל לידה מאוד רזה לגילה
(7 ק"ג) מטופלת ובמעקב אצל תזונאית. הילדה ילדה בריאה ללא שום רגישויות למינהן. כפי שאינה אכלנית מלידה אינה אוהבת לישון מלידה. בחודשים הראשונים לחייה הייתה ישנה מעט מאוד במהלך היום ויותר במהלך הלילה. מעולם לא השלימה שעות שינה מלאות עפ"י הסטטיסטיקות והממלצות.
יצויין כי מגיל לידה יש דפוס התנהגות ברור לפני שנת הלילה. בסביבות השעה 19:00 מקלחת ואז בחדרה אוכל ולישון. לאחרונה לא נרדמת יותר במהלך אכילת הבקבוק. שמים אותה במיטה והיא כעבור חצי שעה של דיבורים ואף קיטורים נרגשמת.
בשבועות האחרונים (ושוב זה לא שהיא ישנה אי פעם לילה רצוף, אם כי הייתה מתעוררת 3-4 פעמים למוצץ לרוב ולעיתים ליותר) היא מתעוררת כעבור שעת שינה בסביבות 20:30 ומשם בכל 20 דקות התעוררות. באמצע הלילה תישן שעה וחצי ברציפות. וזהו.
היא מתעוררת לבכי של "פינוק" עם מוצץ בפה כך שלא הספיקה אפילו לישון שינה עמוקה. ואנחנו בתורנות קמים אליה. מסתובבים סהרוריים וממש לא מתפקדים. איך אפשר שאנחנו לא ישנים כבר שנה שלמה ולאחרונה לא ישנים בכלל.
במהלך היום הילדה בתינוקיה. ישנה שנת בוקר בין 3/4 שעה לשעה ושנת צהריים בין שעה לשעתיים (בבית ישנה פחות בשבת למשל).
בלילה האחרון ניסיתי לא להרימה כלל מהמיטה כי אם ללטפה, להזכיר לה שלילה וכו'... היא נרדמה ושוב התעוררה כעבור 20 דקות. אני מאוד מודאגת/מוטרדת שמא יש לה הפרעות שינה קשות שפוגעות בהתפתחותה.
התפתחותה באופן עקרוני תקינה, יש עיכוב בהתפתחות המוטוריקה הגסה (אינה זוחלת פרט לזחילת גחון) ומטופלת בריפוי בעיסוק. פרט לכך היא חכמה מאוד, מבינה כל מה שאומרים לה, מפטפטת בשפת התינוקות ללא הפסק מזהה חיות,וכו'....
רוצה לשאול המון שאלות :
1. האם זה נורמלי
2. האם יש משהו טבעי שניתן לתת לתינוקות על מנת שילדתי אהובתי תוכל להיות רגועה ולישון!!!
3. מי הם המומחים לבעיות שינה אצל תינוקות באזור חיפה ? (פרט לפרופ' פילר)
4. בעיקר חשובה לי דעתך?
תודה
אלינור
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
12:18 19.11.11
|
שלום צליל,
זו טעות לחשוב שעד גיל מסוים אסור לעשות ניתוח לכריתת שקדים או אדנואידים (פוליפים).
לדום נשימה בשינה עלולה להיות תחלואה משנית רבה - הפרעות בגדילה, הפרעות בהתפתחות, תחלואה נשימתית וכו',
לפיכך - במידה ויש צורך בניתוח - עושים אותו בכל גיל, גם בילדים בני כמה חודשים.
בד"כ הבעיה לא חוזרת על עצמה, אך במידה שכן- חוזרים על הניתוח. הוא פשוט מאד.
בברכה,
ד"ר אליצור
|
|
|
ד''ר ארנון אליצור
מומחה ברפואת ריאות ילדים, מנהל שירות שינה לילדים
המכון לאסתמה, ואלרגיה, ומעבדת השינה, מרכז רפואי אסף הרופא 077-5358676
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
23:34 23.08.11
|
שלום יובל,
אפילפסיה נגרמת ממגוון סיבות כגון - תורשה, הפרעות בהתפתחות המוח, אוטם מוחי, גידולים, חבלות ראש, זיהומים במוח ועוד ועוד.
בברכה,
|
|
|
ד''ר טל גלבוע
מנהלת מרפאת אפילפסיה ילדים
היחידה לנורולוגיה של הילד, המרכז הרפואי שערי-צדק 02-6555345
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
10:50 18.08.11
|
כעקרון, ברוב המוחלט של המצבים ניתן להשיג הריון ספונטני. אולם, הפרעות בייצור הזרע, שחלקן באות לידי ביטוי בבדיקת הזרע, עלולות להוריד את הסיכוי להצלחה בצורה משמעותית, ולעתים ניתן למצוא את מקור הבעיה.
חוסר הצלחה בהתפתחות הריון עלולה לנבוע הן מגורמים זכריים (זרע), והן מגורמים נקביים.
במידה שלא חל שינוי אחרי ניתוח וריקוצלה, יש לבצע בירור מסודר אצל אורולוג מומחה לפוריות הגבר.
|
|
|
ד''ר שי שפי
מנהל מרפאה אנדרולוגית,
טופ איכילוב, ויצמן 14, תל-אביב 077-7779222
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
11:53 28.07.11
|
אולטרה-סונוגרפיה (רישום של גלי קול על שמיעתיים) פותח בזמן מלחמת העולם השניה, לצורך איתור צוללות אויב. בשימוש הרפואי הוחל להשתמש בו לראשונה בגלזגו - סקוטלנד, ע"י בריאן דונלד, לאיתור גידולים סרטניים בתוך הבטן, ומאוחר יותר באמצע שנות החמישים, לתינוקות בתוך הרחם. אולם מאז התפשט השימוש בא"ס, בתחילה להריונות בסיכון גבוה, וכיום כמעט לכל הריון. באוסטרליה למשל, %99 מהנשים בהריון עוברות לפחות סריקת א"ס אחת במהלך ההריון, אשר משולמת ע"י הממשלה דרך ביטוח הבריאות. בשנים 1998-1997 שילם ביטוח הבריאות באוסטרליה 39 מיליון דולר אוסטרלי לסריקות א"ס, יחסית ל-54 מיליון דולר אוסטרלי לשאר הוצאות ההריון. בארה"ב, ביה"ס למיילדות וגניקולוגיה (ACOG) העריך ש-60 עד 70 אחוז מהנשים בהריון עוברות סריקה, למרות ההצהרה הרשמית שאינה ממליצה על סריקה שגרתית, בעלות של 300$ לסריקה, כלומר כ-70 עד 80 מיליון דולר בשנה.
הטענה העיקרית כנגד השימוש השגרתי בא"ס הוא, שכמעט כל הנשים עוברות אותו, בעוד חלק קטן מאוד מהן מרוויחות מכך, ואילו כולן ניזוקות ממנו כך או אחרת.
האם גלים אולטרסונים מזיקים?
ידוע שגלים אלטרוסוניים עלולים להשפיע על רקמות חיות, וזאת בשתי דרכים.
האחת - חימום פני השטח במעלה אחת. כנראה שעובדה זו אינה מסוכנת, משום שידוע שבעת ההריון עולה טמפרטורת הגוף בכשתיים וחצי מעלות.
ההשפעה השניה קשורה בחללים התוך-תאיים. אלו הם "כיסי גז", אשר בעקבות גלים אולטרהסוניים עשויים לרטוט (בויברציות) ולקרוס. תוך כדי הויברציות מתחממים חללי הגז לטמפרטורות גבוהות מאוד, בעקבותיהם נוצרים חומרים כימיים שונים אשר חלקם עלולים להיות רעילים. בניסויי מעבדה ניתן היה לזהות שינויים בקצב גידול התאים שעברו קרינת א"ס, וזאת אף כמה דורות אחר-כך.
מחקרים אחרים נערכו על גורי חולדות שזה עתה נולדו (אשר מוחם נמצא במצב התפתחות דומה למוח עובר אדם בגיל ארבעה או חמישה חודשים מההפריה). מחקרים אלו הראו הפרעות ביצירת המיאלין (חומר שעוטף את תאי העצב במוח). מחקר אחר שנערך ב-9991 דיוח על כך שעכברים שנחשפו לקרינת א"ס השווה בעוצמתה ובמישכה לזו שעושים לנשים הרות, גרמה לירידה של 22% בקצב חלוקת התאים, ולהכפלה בשיעור תמותת התאים במעי הדק.
מחקרים על חשיפת בני אדם לאולטרסאונד הראו על השפעות שונות, מהן - ביוץ מוקדם, צירים מוקדמים או הפלה, משקל נמוך בלידה, הערכת אפגר נמוכה, דיסלקציה, התפתחות דיבור מאוחרת, ושכיחות גבוהה של איטרי יד-ימין, תופעה שעשויה להצביע על נזקים בהתפתחות המוח.
בנוסף, מחקר שנערך באוסטרליה בשנת 1991 הראה שתינוקות שנחשפו לחמש או יותר סריקות א"ס, נטו ב-30% יותר להתפתחות תוך רחמית מאוחרת (Intrauterine Growth Retardation), מצב שא"ס אמור לגלות.
שני מחקרים אקראיים ארוכי טווח, אשר הישוו את התפתחותם של ילדים בני שמונה עד תשע, אשר נחשפו לא"ס, לעומת כאלו שלא נחשפו, לא מצאו השפעות מדידות כלשהן מא"ס, אולם, כפי שאחד החוקרים אמר, רמות הקרינה בהם
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
16:07 12.07.11
|
שלום יש לי ילד בן חודש אשר נולד בשבוע 35
בזמן הלידה ניצפו הפרעות קצב, בבית החולים עשו מספר בדיקות ואמרו שאין מה לדאוג
ושיש לבצע מעקב אחרי חודש
לפני מספר ימים ביצענו אקו לב ונראה פתח נוסף במחיצה הבין פרוזדורית באיזור הסינוס ונוזוס בקוטר 3 ממ עם מעט דלף משמאל לימין
הרופא אמר שהוא אינו נתקל בפתח בגודל כזה (מאוד קטן ובדרך כלל הוא הרבה יותר גדול) והוא אינו בדיוק יודע מה לעשות , הוא ביקש שנמשיך להיות במעקב ויתכן שיהיה צורך בניתוח לסגירת הפתח. תלוי בהתפתחות האם הפתח גדל , נשאר אותו דבר או נסגר
האם אתם מכירים את הבעיה? רציתי בבקשה לדעת מה הסיכוי שהילד יהיה צריך לעבור ניתוח לסגירה הפתח?
האם יש קשר להפרעות הקצב שעדין קיימות ?
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
16:25 05.05.11
|
|
בני בן 3.5. בעבר התעורר חשש לגבי הפרעת תקשורת שכן הוא לא יצר קשר עין חזק והעדיף לשחק לבד מאשר עם ילדים (למרות שאתנו כלהזמן רצה לשחק). לקחנו אותו לאבחון של פיסיכאטר מומחה בתחום הפרעות התקשורת ששלל pdd באופן חד משמעי. לאחר מס' חודשים ביקרנו אצל פסיכולוגית בהתפתחות הילד שגם היא שללה pdd אך טענה שכמעט ולא יצר איתה קשר עין. היא אמרה שלא היתה ממליצה לקחת אותו לטיפול רגשי בגיל כזה והמליצה על הדרכת הורים. האם קיימים קשיי תקשורת על בסיס רגשי ולא אורגני? כיצד ניתן לעזור לו לחזק את קשר העין עם הסובבים אותו? התקשורת אתנו מצויינת, הוא מגיב, עונה ומדבר יפה. אך מחוץ למשפחה הגרעינית אני מרגישה שהוא מתקשה. איזה סוג של טיפול יוכל לעזור לו?
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
16:17 27.12.10
|
שלשת המרכיבים המהווים את הבסיס לאיבחון הפרעת קשב וריכוז הן בגיל בית בספר והן בגיל הרך הם ליקוי בתשומת לב, אימפולסיביות ופעילות יתר. הפרעת הקשב והריכוז בבסיסה היא אורגנית, מוחית, גנטית והשילוב תורשה וסביבה הוא הקובע את זמן הופעת הסימפטומים, חומרתם וכו'. הפרעת הקשב והריכוז היא אחת ההפרעות שמאד מושפעת מסביבת חייו של הילד. אין ספק שגננות מסויימות ביכולתם, באישיותם יכולים להקל או להחמיר את הסימפטומים. מצבים משפחתיים קשים כגון גרושין ומאבקי הורים בהחלט יכולים להחמיר את הסימפטומים של הפרעת קשב אמיתית. אני לא אמנה סיבות נוספות אך הן רבות הגורמות להקלה או החמרה של ההפרעה.
ברור שרמת הפעילות והקשב בגיל הינקות שונה לחלוטין מזו שבגיל גן חובה ובגיל בית הספר. לרוב החשד להפרעת קשב וריכוז אינו עולה לפני גיל שנתיים.
מאחר ומדדים רבים קשורים למצבי למידה, הקושי באיבחון ילדים קטנים הוא רב. מקובל היום שניתן לחשוד בהפרעה בילדים מתחת לגיל 5 שנים ואת האבחנה הסופית לקבוע בגיל 5 (הגיל אינו קריטריון קדוש וחשוב תמיד לזכור זאת באיבחון ילדים).
מאחר וההפרעה היא ביולוגית, מולדת במהותה ואינה סטטית, כלומר הסימפטומים משתנים במהלך החיים מהגיל הרך, גיל ביה"ס , גיל התבגרות, הגיל המבוגר, הסימפטומים של ההפרעה וחומרתם וכן זמן תחילת ההפרעה תלויים בגורמים סביבתיים משתנים, בהתפתחות האישיות של הילד ועוד.
ברור שלפני שקובעים אבחנה של ADHD בגיל הרך כמו גם בכל גיל, חשוב לבצע איבחון מקיף בכדי לשלול מצבים הדומים להפרעת קשב וריכוז. מצבים משניים שכמובן הטיפול בהם שונה מהטיפול בהפרעת קשב אמיתית.
הדוגמאות לכך הן רבות :
טמפרמנט (מזג) קשה שהוא בעצם בטווח הנורמה, ילדים שלא מציבים להם גבולות, הפרעת התנהגות או הפרעה מרדנית מתנגדת, חריגות במנת משכל (פיגור , מחוננות), הפרעות נוירולוגיות שונות (PDD , תסמונות גנטיות , אפילפסיה), בעיות בראייה ושמיעה לא מאובחנות, דלקות אזניים כרוניות, מחלות כרוניות (אסטמה, כליה, לב, כבד), הפרעות נפשיות כגון פסיכוזה או מצב פרה – פסיכוטי, תסמונת שלאחר טראומה (PTSD), חרדה ודיכאון, הפרעות ויסות בתחום התחושתי ותחום ויסות האפקט, והפרעה בקשר הורה –ילד.
לאחר שנשללו בעיות אחרות, הטיפול בהפרעת קשב וריכוז בגיל הרך מבוססת בעיקר על הדרכת הורים והדרכת הצוות החינוכי והפסיכולוגי בגן.
לפעמים משלבים גם טיפולים התנהגותיים בילד . מאחר והתגובה לטיפול תרופתי בגיל הרך היא לא תמיד יעילה, לעתים מלווה בתופעות לוואי והמחקר בתחום הוא מועט, מקובל לשקול טיפול תרופתי מגיל גן חובה אם כי במקרים מסויימים ניתן לשלב תרופות קודם לכן. הבסיס לטיפול הוא כאמור הדרכת הסביבה המטפלת בילד (הורים, גננות , פסיכולוגית הגן ).
|
|
|
ד''ר אבי שפירא
מנהל מרפאה להפרעות קשב וריכוז ותחלואה נילווית
זכרון יעקב 04-6291918
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
08:46 31.10.10
|
היי ליאת !
חלק מהבעיות הנפשיות ידועות כבעלות מרכיב גנטי משמעותי .
לדוגמא: הפרעות קשב וריכוז והפרעה בי פולארית בעלי מרכיב גנטי גבוהה ביותר , בדר'כ ללוקים במחלה הנ''ל יהיה סיפור משפחתי חיובי.
( בגלל זה תמיד נברר מה בן המשפחה קיבל כטיפול יעיל ונשתמש בכך)
רוב המחלות בפסיכיאטריה הם מושפעות מגורמים רבים ( MULTIFACTORIAL )כגון: תורשה, סביבה, מחלות , טראומה, אלכוהול, סמים ועוד...
לדוגמא: נזק במהלך הלידה, חוסר חמצן, זיהום ועוד יכול להיות קשור בהתפתחות מחלת סכיזופרניה, יש הבדלים בתקופות בשנה להתפתחות סכיזופרניה אצל ילודים ( זיהום עונתי ? ) וכן יש אזורים בעולם ( GEOGRAPHIC POCKET ) ששם יחסית יהיה יותר מקרי סכיזופרניה ( לדוגמא: צפון שוודיה ואזורים מסויימים בפינלנד, אזורים קטנים בקרואטיה ועוד. )
בברכה !
דר' יונתן
|
|
|
ד''ר יונתן דוידאור
פסיכיאטר מומחה, CBT,חוות דעת משפטית.
כתובת הקליניקה: דרך רמתיים 69 , הוד השרון 052-6552269
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
23:16 07.08.10
|
|
עין עצלה היא תוצאה של גורמים שונים הפוגעים בהתפתחות מרכז הראיה במוח וביכולת הראיה. אם הגורמים לכך תורשתיים כגון הפרעות באופטיקה (צורך במשקפים), פזילה, צניחת עפעף מולדת, אזי גם לילדים עלול להווצר מצב של עין עצלה ללא טיפול מונע.
|
|
|
ד''ר עידי מצר
ראש תחום מחלות עיניים בילדים ופזילה בבי"ח לילדים מאייר ברמב"ם
מרפאה: קניון קסטרא, משה פלימן 8, חיפה. 04-9113535
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
13:50 11.01.10
|
במחלקה להפרעות בתקשורת במרכז האוניברסיטאי אריאל פועלת מרפאה לאבחון ושיקום של הפרעות שפה דיבור ושמיעה. במרפאה חדרי טיפול מרווחים המצוידים במיטב הציוד וחומרי העזר לאבחון ולטיפול.
במרפאה ניתן לקבל אבחון וטיפול בתחומים הבאים:
ליקויים בהתפתחות שפה, דיבור ותקשורת אצל ילדים
שיקום שפה ודיבור לאחר אירוע מוחי
הפרעות היגוי
הפרעות קול
הפרעות בשטף הדיבור (גמגום)
הפרעות אכילה ובליעה
שמיעה
במרפאה יבוצעו בדיקות שמיעה מקיפות לכל הגילאים. הבדיקות ייעשו על ידי צוות קלינאי תקשורת בכיר שידריך את הסטודנטים מהחוג להפרעות בתקשורת. הבדיקות שיתבצעו הן: בדיקות התנהגותיות, בדיקות אלקטרופיזיולוגיות , (ABR, OAE) והתאמות של מכשירי שמיעה .
מתקבלים מטופלים המופנים על-ידי קופות החולים ובאופן פרטי.
לקביעת תור ניתן ליצור קשר:
gatsh@ariel.ac.il
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
שפה
|
|
ד''ר ברוריה גדעוני בן-זאב 
|
|
06:37 06.12.09
|
|
הבירור הנוסף היחיד שכדאי לבצע הוא רישום EEG בשינה כי לעתים הפרעות חשמליות (אפילפטיפורמיות) גם ללא פרכוסים יכולים לפגוע בהתפתחות השפה. "בדיקות אחרות לתפקודים מוחיים אינן רלוונטיות .אם מטרת ה-CT מבנה האוזן בסדר אבל אם מטרתו מבנה המוח זו לא הדרך
|
|
|
ד''ר ברוריה גדעוני בן-זאב
מנהלת היחידה לנוירולוגיה של הילד ביה"ח ספרא לילדים מרכז רפואי ע"ש שיבא
תחומי עניין עיקריים: אפילפסיה של הילד, מחלות נוירוגנטיות , ובעיות נוירולוגיות נוספות 03-5302687
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
20:16 14.11.09
|
חנן שלום
פעמים רבות נמצא מתאם בין הפרעות בשמיעה ובין לקויות למידה והפרעות קשב וריכוז.
הפרעות בשמיעה פוגעות על פי רוב בהתפתחות השפה, ובמודעות הפונולוגית, ולפיכך מתקשרות לקשיים ברכישת הקריאה. חומרת הקשיים תלויה בין היתר בחומרת הפגיעה בשמיעה ובשאלה האם הפגיעה היא מולדת או נרכשת, והאופן שבו הילד מתקשר עם סביבתו ומבין אותה (דיבור, קריאת שפתיים, שפת סימנים).
כמו כן, פגיעה בערוץ הקלט השמיעתי קשורה פעמים רבות לפגיעה ביכולת העיבוד הסדרתי, עיבוד של רצפים ולכן נמצאת מתואמת פעמים רבות עם הפרעות בקשב ובתפקודים הנשענים על עיבוד סדרתי.
אם יש לך שאלות ספציפיות יותר נשמח לנסות להשיב עליהן, יעל
|
|
|
יעל שפירא
פסיכולוגית חינוכית מומחית
רח' חיסין 4א' תל-אביב 054-4906618
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
10:46 05.11.09
|
בתי בת שנה ובגלל שיש לה עיכוב בהתפתחות התבקשנו לערוך לה מספר בדירות ובהן גם mri מוח
היום קיבלנו את הפענוח של הבדיקות ואשמח מאד אם תעברו על התוצאות ותסבירו לי במילים שאני אוכל להבין מה התשובות, אני רוצה להבין לפני שאלך לנוירולוג- אליו יש לי תור שבוע הבא\,תודה מראש (אנחנו בלחץ - מתפללים שהכל יהיה בסדר....)
התוצאות הן:
המבנים האנטומים הסטרוקטורלים של המוח והמוחון שמורים.
אין ממצא מוחי פוקאלי ואין האדרה פתולוגית
חדרי המוח הלטרלים בולטים במידהה קלה ונמדדים כ- 7 מ"מ ברוחב.
החדר השלישי והרביעי בגודל תקין
מודגמת הרחבה קלה של חלל התת עכבישי
מעבר קרניו צרביקלי ללא סטיות
לא זוהו הפרעות במיאלינציה או בדיפוזיה.
לסיכום
הרחבה קלה של חלל ה CSF
פרט לכך ללא ממצאים מיוחדים
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
10:29 05.11.09
|
בתי בת שנה ובגלל שיש לה עיכוב בהתפתחות התבקשנו לערוך לה מספר בדירות ובהן גם mri מוח
היום קיבלנו את הפענוח של הבדיקות ואשמח מאד אם תעברו על התוצאות ותסבירו לי במילים שאני אוכל להבין מה התשובות, אני רוצה להבין לפני שאלך לנוירולוג- אליו יש לי תור שבוע הבא\,תודה מראש (אנחנו בלחץ - מתפללים שהכל יהיה בסדר....)
התוצאות הן:
המבנים האנטומים הסטרוקטורלים של המוח והמוחון שמורים.
אין ממצא מוחי פוקאלי ואין האדרה פתולוגית
חדרי המוח הלטרלים בולטים במידהה קלה ונמדדים כ- 7 מ"מ ברוחב.
החדר השלישי והרביעי בגודל תקין
מודגמת הרחבה קלה של חלל התת עכבישי
מעבר קרניו צרביקלי ללא סטיות
לא זוהו הפרעות במיאלינציה או בדיפוזיה.
לסיכום
הרחבה קלה של חלל ה CSF
פרט לכך ללא ממצאים מיוחדים
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
06:53 27.08.09
|
הפרעת קשב וריכוז בגיל הרך
שלשת המרכיבים המהווים את הבסיס לאיבחון הפרעת קשב וריכוז הן בגיל בית בספר והן בגיל הרך הם ליקוי בתשומת לב, אימפולסיביות ופעילות יתר. הפרעת הקשב והריכוז בבסיסה היא אורגנית, מוחית, גנטית והשילוב תורשה וסביבה הוא הקובע את זמן הופעת הסימפטומים, חומרתם וכו'. הפרעת הקשב והריכוז היא אחת ההפרעות שמאד מושפעת מסביבת חייו של הילד. אין ספק שגננות מסויימות ביכולתם, באישיותם יכולים להקל או להחמיר את הסימפטומים. מצבים משפחתיים קשים כגון גרושין ומאבקי הורים בהחלט יכולים להחמיר את הסימפטומים של הפרעת קשב אמיתית. אני לא אמנה סיבות נוספות אך הן רבות הגורמות להקלה או החמרה של ההפרעה.
ברור שרמת הפעילות והקשב בגיל הינקות שונה לחלוטין מזו שבגיל גן חובה ובגיל בית הספר. לרוב החשד להפרעת קשב וריכוז אינו עולה לפני גיל שנתיים.
מאחר ומדדים רבים קשורים למצבי למידה, הקושי באיבחון ילדים קטנים הוא רב. מקובל היום שניתן לחשוד בהפרעה בילדים מתחת לגיל 5 שנים ואת האבחנה הסופית לקבוע בגיל 5 (הגיל אינו קריטריון קדוש וחשוב תמיד לזכור זאת באיבחון ילדים).
מאחר וההפרעה היא ביולוגית, מולדת במהותה ואינה סטטית, כלומר הסימפטומים משתנים במהלך החיים מהגיל הרך, גיל ביה"ס , גיל התבגרות, הגיל המבוגר, הסימפטומים של ההפרעה וחומרתם וכן זמן תחילת ההפרעה תלויים בגורמים סביבתיים משתנים, בהתפתחות האישיות של הילד ועוד.
ברור שלפני שקובעים אבחנה של ADHD בגיל הרך כמו גם בכל גיל, חשוב לבצע איבחון מקיף בכדי לשלול מצבים הדומים להפרעת קשב וריכוז. מצבים משניים שכמובן הטיפול בהם שונה מהטיפול בהפרעת קשב אמיתית.
הדוגמאות לכך הן רבות :
טמפרמנט (מזג) קשה שהוא בעצם בטווח הנורמה, ילדים שלא מציבים להם גבולות, הפרעת התנהגות או הפרעה מרדנית מתנגדת, חריגות במנת משכל (פיגור , מחוננות), הפרעות נוירולוגיות שונות (PDD , תסמונות גנטיות , אפילפסיה), בעיות בראייה ושמיעה לא מאובחנות, דלקות אזניים כרוניות, מחלות כרוניות (אסטמה, כליה, לב, כבד), הפרעות נפשיות כגון פסיכוזה או מצב פרה – פסיכוטי, תסמונת שלאחר טראומה (PTSD), חרדה ודיכאון, הפרעות ויסות בתחום התחושתי ותחום ויסות האפקט, והפרעה בקשר הורה –ילד.
לאחר שנשללו בעיות אחרות, הטיפול בהפרעת קשב וריכוז בגיל הרך מבוססת בעיקר על הדרכת הורים והדרכת הצוות החינוכי והפסיכולוגי בגן.
לפעמים משלבים גם טיפולים התנהגותיים בילד . מאחר והתגובה לטיפול תרופתי בגיל הרך היא לא תמיד יעילה, לעתים מלווה בתופעות לוואי והמחקר בתחום הוא מועט, מקובל לשקול טיפול תרופתי מגיל גן חובה אם כי במקרים מסויימים ניתן לשלב תרופות קודם לכן. הבסיס לטיפול הוא כאמור הדרכת הסביבה המטפלת בילד (הורים, גננות , פסיכולוגית הגן ).
|
|
|
ד''ר אבי שפירא
מנהל מרפאה להפרעות קשב וריכוז ותחלואה נילווית
זכרון יעקב 04-6291918
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
08:43 23.06.09
|
מה זה אומר הפרעות נורולוגיות?
האם זה אומר בעיה בהתפתחות? האם זה אומר שצריך לעשות הפלה?
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
13:29 16.05.09
|
לאמא (כדאי לכתוב שם שמאחר וכולן אמהות) שבת שלום
מהשאלה שלך לא ברור באיזה דרגה של דימום הוגדרה הילדה בשחרורה.
אני מבין שחל שיפור ניכא במימצאי ה-US של הראש והחשש הגדול מנזק קשה חלף.
אין גיל ואו תאריך שירגיע אותך בדומה לילוד רגיל שאינו פג. מי מבטיח לאמא שילדה תינוק בשל שהילד לא יהיה עם בעיות בעתיד? אנחנו כהורים מקווים שהכל יהיה בדר והאופטימיות שלנו והרצון לקדם את התינוק מביא בוף לתוצאות טובות. גם פה אותו דבר. לפי התיאור שלך בבדיקה לפני שחרור המימצאים בראש חלפו ללא כל שרידים ולכן יש לקוות שהכל יהיה בדר ועליכם כהורים חובה להשקיע כמה שיותר על מנת לקבל תוצאות מירביות בהתפתחות. מאחר ואין כל נזק נמקי במוח ( ציסטות או לחץ על מרכיב זה או אחר במוח) איני רואה כל סיכוי לשיתוק בגפים. לגבי המושג שיתוק מוחין ( CP) כאן הסל כ"כ רחב וכל דבר יכול להיחשב כפגיעה כולל הפרעות למידה בעתיד. אני ממליץ לקוות לטוב ולהשקיע ולדחוק אסונות וסכנות לפינות ולא לרכז אותם.
מקווה שתאמינו כמוני ביכולת ההתאוששות של הפגים ואז ייקל עליכם לגדלה בנחת.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
11:57 26.03.09
|
שלשת המרכיבים המהווים את הבסיס לאיבחון הפרעת קשב וריכוז הן בגיל בית בספר והן בגיל הרך הם ליקוי בתשומת לב, אימפולסיביות ופעילות יתר. הפרעת הקשב והריכוז בבסיסה היא אורגנית, מוחית, גנטית והשילוב תורשה וסביבה הוא הקובע את זמן הופעת הסימפטומים, חומרתם וכו'. הפרעת הקשב והריכוז היא אחת ההפרעות שמאד מושפעת מסביבת חייו של הילד. אין ספק שגננות מסויימות ביכולתם, באישיותם יכולים להקל או להחמיר את הסימפטומים. מצבים משפחתיים קשים כגון גרושין ומאבקי הורים בהחלט יכולים להחמיר את הסימפטומים של הפרעת קשב אמיתית. אני לא אמנה סיבות נוספות אך הן רבות הגורמות להקלה או החמרה של ההפרעה.
ברור שרמת הפעילות והקשב בגיל הינקות שונה לחלוטין מזו שבגיל גן חובה ובגיל בית הספר. לרוב החשד להפרעת קשב וריכוז אינו עולה לפני גיל שנתיים.
מאחר ומדדים רבים קשורים למצבי למידה, הקושי באיבחון ילדים קטנים הוא רב. מקובל היום שניתן לחשוד בהפרעה בילדים מתחת לגיל 5 שנים ואת האבחנה הסופית לקבוע בגיל 5 (הגיל אינו קריטריון קדוש וחשוב תמיד לזכור זאת באיבחון ילדים).
מאחר וההפרעה היא ביולוגית, מולדת במהותה ואינה סטטית, כלומר הסימפטומים משתנים במהלך החיים מהגיל הרך, גיל ביה"ס , גיל התבגרות, הגיל המבוגר, הסימפטומים של ההפרעה וחומרתם וכן זמן תחילת ההפרעה תלויים בגורמים סביבתיים משתנים, בהתפתחות האישיות של הילד ועוד.
ברור שלפני שקובעים אבחנה של ADHD בגיל הרך כמו גם בכל גיל, חשוב לבצע איבחון מקיף בכדי לשלול מצבים הדומים להפרעת קשב וריכוז. מצבים משניים שכמובן הטיפול בהם שונה מהטיפול בהפרעת קשב אמיתית.
הדוגמאות לכך הן רבות :
טמפרמנט (מזג) קשה שהוא בעצם בטווח הנורמה, ילדים שלא מציבים להם גבולות, הפרעת התנהגות או הפרעה מרדנית מתנגדת, חריגות במנת משכל (פיגור , מחוננות), הפרעות נוירולוגיות שונות (PDD , תסמונות גנטיות , אפילפסיה), בעיות בראייה ושמיעה לא מאובחנות, דלקות אזניים כרוניות, מחלות כרוניות (אסטמה, כליה, לב, כבד), הפרעות נפשיות כגון פסיכוזה או מצב פרה – פסיכוטי, תסמונת שלאחר טראומה (PTSD), חרדה ודיכאון, הפרעות ויסות בתחום התחושתי ותחום ויסות האפקט, והפרעה בקשר הורה –ילד.
לאחר שנשללו בעיות אחרות, הטיפול בהפרעת קשב וריכוז בגיל הרך מבוססת בעיקר על הדרכת הורים והדרכת הצוות החינוכי והפסיכולוגי בגן.
לפעמים משלבים גם טיפולים התנהגותיים בילד . מאחר והתגובה לטיפול תרופתי בגיל הרך היא לא תמיד יעילה, לעתים מלווה בתופעות לוואי והמחקר בתחום הוא מועט, מקובל לשקול טיפול תרופתי מגיל גן חובה אם כי במקרים מסויימים ניתן לשלב תרופות קודם לכן. הבסיס לטיפול הוא כאמור הדרכת הסביבה המטפלת בילד (הורים, גננות , פסיכולוגית הגן ).
|
|
|
ד''ר אבי שפירא
מנהל מרפאה להפרעות קשב וריכוז ותחלואה נילווית
זכרון יעקב 04-6291918
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
09:11 25.03.09
|
שלום אירית
פסכיאטר בהכשרתו הוא גם רופא שעוסק בהתפתחות הילד , בנוירולוגיה וגם בהיבטים הרגשיים של הפרעות שונות . השילוב הזה יכול לתת באיבחון תמונה יותר רחבה על הקשיים של הילד ודרכי התמודדות בהיבטים השונים לא רק התרופתיים. פסכיאטר ילדים בד"כ עוסק גם בפסיכותרפיה והטיפול אצלו יכול להיות גם מעקב על התרופות וגם טיפול רגשי והדרכת הורים. בהצלחה אבי
|
|
|
ד''ר אבי שפירא
מנהל מרפאה להפרעות קשב וריכוז ותחלואה נילווית
זכרון יעקב 04-6291918
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
11:41 12.03.09
|
הפרעת קשב וריכוז בגיל הרך
שלשת המרכיבים המהווים את הבסיס לאיבחון הפרעת קשב וריכוז הן בגיל בית בספר והן בגיל הרך הם ליקוי בתשומת לב, אימפולסיביות ופעילות יתר. הפרעת הקשב והריכוז בבסיסה היא אורגנית, מוחית, גנטית והשילוב תורשה וסביבה הוא הקובע את זמן הופעת הסימפטומים, חומרתם וכו'. הפרעת הקשב והריכוז היא אחת ההפרעות שמאד מושפעת מסביבת חייו של הילד. אין ספק שגננות מסויימות ביכולתם, באישיותם יכולים להקל או להחמיר את הסימפטומים. מצבים משפחתיים קשים כגון גרושין ומאבקי הורים בהחלט יכולים להחמיר את הסימפטומים של הפרעת קשב אמיתית. אני לא אמנה סיבות נוספות אך הן רבות הגורמות להקלה או החמרה של ההפרעה.
ברור שרמת הפעילות והקשב בגיל הינקות שונה לחלוטין מזו שבגיל גן חובה ובגיל בית הספר. לרוב החשד להפרעת קשב וריכוז אינו עולה לפני גיל שנתיים.
מאחר ומדדים רבים קשורים למצבי למידה, הקושי באיבחון ילדים קטנים הוא רב. מקובל היום שניתן לחשוד בהפרעה בילדים מתחת לגיל 5 שנים ואת האבחנה הסופית לקבוע בגיל 5 (הגיל אינו קריטריון קדוש וחשוב תמיד לזכור זאת באיבחון ילדים).
מאחר וההפרעה היא ביולוגית, מולדת במהותה ואינה סטטית, כלומר הסימפטומים משתנים במהלך החיים מהגיל הרך, גיל ביה"ס , גיל התבגרות, הגיל המבוגר, הסימפטומים של ההפרעה וחומרתם וכן זמן תחילת ההפרעה תלויים בגורמים סביבתיים משתנים, בהתפתחות האישיות של הילד ועוד.
ברור שלפני שקובעים אבחנה של ADHD בגיל הרך כמו גם בכל גיל, חשוב לבצע איבחון מקיף בכדי לשלול מצבים הדומים להפרעת קשב וריכוז. מצבים משניים שכמובן הטיפול בהם שונה מהטיפול בהפרעת קשב אמיתית.
הדוגמאות לכך הן רבות :
טמפרמנט (מזג) קשה שהוא בעצם בטווח הנורמה, ילדים שלא מציבים להם גבולות, הפרעת התנהגות או הפרעה מרדנית מתנגדת, חריגות במנת משכל (פיגור , מחוננות), הפרעות נוירולוגיות שונות (PDD , תסמונות גנטיות , אפילפסיה), בעיות בראייה ושמיעה לא מאובחנות, דלקות אזניים כרוניות, מחלות כרוניות (אסטמה, כליה, לב, כבד), הפרעות נפשיות כגון פסיכוזה או מצב פרה – פסיכוטי, תסמונת שלאחר טראומה (PTSD), חרדה ודיכאון, הפרעות ויסות בתחום התחושתי ותחום ויסות האפקט, והפרעה בקשר הורה –ילד.
לאחר שנשללו בעיות אחרות, הטיפול בהפרעת קשב וריכוז בגיל הרך מבוססת בעיקר על הדרכת הורים והדרכת הצוות החינוכי והפסיכולוגי בגן.
לפעמים משלבים גם טיפולים התנהגותיים בילד . מאחר והתגובה לטיפול תרופתי בגיל הרך היא לא תמיד יעילה, לעתים מלווה בתופעות לוואי והמחקר בתחום הוא מועט, מקובל לשקול טיפול תרופתי מגיל גן חובה אם כי במקרים מסויימים ניתן לשלב תרופות קודם לכן. הבסיס לטיפול הוא כאמור הדרכת הסביבה המטפלת בילד (הורים, גננות , פסיכולוגית הגן ).
|
|
|
ד''ר אבי שפירא
מנהל מרפאה להפרעות קשב וריכוז ותחלואה נילווית
זכרון יעקב 04-6291918
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
00:48 24.02.09
|
שלום שרון,
תשובות לשאלותייך:
1. חרחורים ונשימה רעשנית הם תוצאה של מעבר אויר דרך איזור צר, דבר שיכול להגרם על ידי נזלת או שקד שלישי או שקדים החוסמים את מעבר האויר.
2. במקרה כזה בודאי מומלץ להיבדק אצל מומחה א.א.ג.
3. במידה ואכן קיימת חסימה לא מטופלת יכולות להתפתח הפרעות בהתפתחות הלסת העליונה והמנשך.
4. התופעה שאת מתארת נראית כאילו הילד מתקשה בנשימה, לכשתפתר בעיית הנשימה תשתנה כנראה בעקבותיה תנוחת השינה.
כל טוב,
|
|
|
ד''ר יהושע דנינו
סגן מנהל מחלקת אף אוזן גרון בי"ח רמב"ם
בי"ח אלישע חיפה 04-8300000
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
20:32 18.02.09
|
זאת הרעבה שמסכנת את בריאתך. זה מתכון בדוק לכשלון שבמקרה הטוב יסתכם בהשמנה מעבר
למשקל הנוכחי ובמקרה הרע בהתפתחות הפרעות אכילה.
את בחורה צעירה בתהליך התפתחות שדורש תזונה שתספק לגוף כל מה שצריך לתפקודו התקין.
את צריכה דיאטה מאוזנת של 1200 קק"ל מחולקת לחמש ארוחות ופעילות גופנית יומית.
אם תדפדפי אחורה בפורום תמצאי דוגמאות של תפריט יומי עם הצעות שיפור אבל דיאטה צריכה להיות מותאמת אישית על ידי איש מקצוע.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
23:13 02.12.08
|
שלום מיכל
עובי המחיצה הבין חדרית בשבוע 24 להריון אמור להיות כ 2.5- 3 מ"מ. הבעיה היא שזה יכול להיות די קשה לבדוק זאת במדויק, תלוי באיכות התמונה ותלוי היכן בדיוק מודדים. כך שזה יכול להיות גם משהו טכני ואכן נראה לי שכדאי להתרשם מספר פעמים באקו לב עובר לודא זאת.
אם אכן המחיצה מעובה משמעותית זה אכן יכול להיות במקרים של סכרת אמהית (ואז הבטוי בד"כ יותר בשלבים האחרונים להריון והמצב בד"כ הפיך תוך מספר שבועות או חודשים לאחר הלידה).
יש גם לא מעט מחלות ותסמונות שונות עם עבוי של הלב, אחת מהן תסמונת נונאן.(שבה יש בין השאר תווי פנים מיוחדים אחור בגדילה לאחר הלידה ואחור בהתפתחות בחלק מהמקרים)
ויש קבוצה של מחלות בד"כ תורשתיות שנקראות HYPERTROPHIC CARDIOMYOPATHY שבהם יש עבוי של הלב והבטוי הקליני שלהם יכול להיות ממינימלי ועד קשה (עם הפרעות קצב לא נעימות שמצריכות טפולים תרופתיים שונים ולעתים אף השתלת קוצב מיוחד.)
האם יש מחלות כאלה במשפחתכם?
בכל מקרה הכי חשוב לודא שכל הענין אינו טכני! ואם הוא אמיתי כדאי להתיעץ עם קרדיולוג הילדים והגנטיקאי לגבי האפשרויות השונות והגישה.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
18:06 04.11.08
|
ריבי שלום.
השקע והשיעור כשלעצמם אינם מהוים בעיה.
אולם לעיתים שקע כזה ושיעור מעליו הם סימן לפגם בהתפתחות, של אי סגירה או סגירה לא מושלמת של הטבעות הגרמיות שעוטפות את חוט השידרה.
יש צורך לבדוק אם אין פגם כזה כדי למנוע הפרעות העתיד.
אני מקוה שהכל יעבור בשלום והתינוקת תמשיך לגדול ולהתפתח היטב.
מזל טוב
דר' אח
|
|
|
ד''ר חגי אמיר
אורטופד מנתח, מומחה ברפואת שיקום. רופא בכיר מחלקת שיקום אורטופדי תל-השומר, עוסק בשיקם ספורט וחות דעת
קליניקה פרטית - פלאס קליניק - ויצמן 14 תל אביב 03-7183100
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
00:55 24.10.08
|
אם הבנתי אותך נכון הכוונה היא לאבחנה של agenesis of corpus callosum
מדובר בהפרעה מבנית בהתפתחות מבני קו האמצע במוח. משאלתך אני מבינה שהאבחנה נעשתה ע"י US או CT ולא MRI. מומלץ לאשר את האבחנה בבדיקת MRI מוח אשר נעשית בהרדמה בילדים על מנת לגלות האם זוהי ההפרעה היחידה או שהיא מלווה בהפרעות נוספות במבנה המוח. לכך יש השלכה על ההתפתחות העתידית של הילד. ככלל להפרעה יש ספקטרום רחב החל מהעדר סימפטומים ועד לסימנים של הפרעות התפתחות בדרגות חומרה שונות. תלוי מאד מה מוצאים ב-MRI בנוסף.
|
|
|
ד''ר אביבה פתאל-ולבסקי
מנהלת היחידה לנוירולוגית ילדים, בי"ח דנה, מרכז רפואי סוראסקי תל-אביב
03-6973500
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
asd
|
|
ד''ר דני פינק
|
|
08:44 05.10.08
|
ליאורה
לפי הנתונים שהצגת הרי שמבחינה לבבית מצבה יציב ולא נראה שנשקפת סכנה להתפתחות אי ספיקת לבץ רצוי שתהיה במעקב קרדיולוג ילדים ולחזור על האקו בעוד 6-12 חודש. אם יתגלו הפרעות בהתפתחות לדוגמא:עייפות לאחר אוכל יתכן ואז יהיה מקום לשקול מחדש. רצוי להתייעץ עם קרדיולוג ילדים לגבי האפשרות לסגירת הפגם במעבדת הצינתור. רצוי שתדעי כי זה יפתור את בעיית הפגם אך לא יפתור את בעיית המסתם הדו-צניפי שדולף כעת בדרגה בינונית. מצב זה יכול להישאר סטטי עוד שנים אך צריך להיות במעקב ולהחליט לפי ממצאי האקו בעתיד וכן לפי הסימפטומים. בכל מקרה הטיפוליפ האלו ניתנים בארץ והם ברמה טובה כך שלא צריך לסוע לחול על מנת לקבל את הטיפול. לגבי החיסון רצוי שתתיעצי עם רופא הילדים שלך
תודה ובכבוד
ד"ר דני פינק
|
|
|
ד''ר דני פינק
מנתח לב-חזה
מרכז רפואי שערי צדק ירושלים 050-8685071
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
18:27 06.06.08
|
שמתי לב שההודעה הקודמת נקטעה ולכן אני כותב שוב לטובת חברי הפורום על הנושא המורכב של הפרעת קשב בגיל הרך.
הפרעת קשב וריכוז בגיל הרך
שלשת המרכיבים המהווים את הבסיס לאיבחון הפרעת קשב וריכוז הן בגיל בית בספר והן בגיל הרך הם ליקוי בתשומת לב, אימפולסיביות ופעילות יתר. הפרעת הקשב והריכוז בבסיסה היא אורגנית, מוחית, גנטית והשילוב תורשה וסביבה הוא הקובע את זמן הופעת הסימפטומים, חומרתם וכו'. הפרעת הקשב והריכוז היא אחת ההפרעות שמאד מושפעת מסביבת חייו של הילד. אין ספק שגננות מסויימות ביכולתם, באישיותם יכולים להקל או להחמיר את הסימפטומים. מצבים משפחתיים קשים כגון גרושין ומאבקי הורים בהחלט יכולים להחמיר את הסימפטומים של הפרעת קשב אמיתית. אני לא אמנה סיבות נוספות אך הן רבות הגורמות להקלה או החמרה של ההפרעה.
ברור שרמת הפעילות והקשב בגיל הינקות שונה לחלוטין מזו שבגיל גן חובה ובגיל בית הספר. לרוב החשד להפרעת קשב וריכוז אינו עולה לפני גיל שנתיים.
מאחר ומדדים רבים קשורים למצבי למידה, הקושי באיבחון ילדים קטנים הוא רב. מקובל היום שניתן לחשוד בהפרעה בילדים מתחת לגיל 5 שנים ואת האבחנה הסופית לקבוע בגיל 5 (הגיל אינו קריטריון קדוש וחשוב תמיד לזכור זאת באיבחון ילדים).
מאחר וההפרעה היא ביולוגית, מולדת במהותה ואינה סטטית, כלומר הסימפטומים משתנים במהלך החיים מהגיל הרך, גיל ביה"ס , גיל התבגרות, הגיל המבוגר, הסימפטומים של ההפרעה וחומרתם וכן זמן תחילת ההפרעה תלויים בגורמים סביבתיים משתנים, בהתפתחות האישיות של הילד ועוד.
ברור שלפני שקובעים אבחנה של ADHD בגיל הרך כמו גם בכל גיל, חשוב לבצע איבחון מקיף בכדי לשלול מצבים הדומים להפרעת קשב וריכוז. מצבים משניים שכמובן הטיפול בהם שונה מהטיפול בהפרעת קשב אמיתית.
הדוגמאות לכך הן רבות :
טמפרמנט (מזג) קשה שהוא בעצם בטווח הנורמה, ילדים שלא מציבים להם גבולות, הפרעת התנהגות או הפרעה מרדנית מתנגדת, חריגות במנת משכל (פיגור , מחוננות), הפרעות נוירולוגיות שונות (PDD , תסמונות גנטיות , אפילפסיה), בעיות בראייה ושמיעה לא מאובחנות, דלקות אזניים כרוניות, מחלות כרוניות (אסטמה, כליה, לב, כבד), הפרעות נפשיות כגון פסיכוזה או מצב פרה – פסיכוטי, תסמונת שלאחר טראומה (PTSD), חרדה ודיכאון, הפרעות ויסות בתחום התחושתי ותחום ויסות האפקט, והפרעה בקשר הורה –ילד.
לאחר שנשללו בעיות אחרות, הטיפול בהפרעת קשב וריכוז בגיל הרך מבוססת בעיקר על הדרכת הורים והדרכת הצוות החינוכי והפסיכולוגי בגן.
לפעמים משלבים גם טיפולים התנהגותיים בילד . מאחר והתגובה לטיפול תרופתי בגיל הרך היא לא תמיד יעילה, לעתים מלווה בתופעות לוואי והמחקר בתחום הוא מועט, מקובל לשקול טיפול תרופתי מגיל גן חובה אם כי במקרים מסויימים ניתן לשלב תרופות קודם לכן. הבסיס לטיפול הוא כאמור הדרכת הסביבה המטפלת בילד (הורים, גננות , פסיכולוגית הגן ).
|
|
|
ד''ר אבי שפירא
מנהל מרפאה להפרעות קשב וריכוז ותחלואה נילווית
זכרון יעקב 04-6291918
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
18:24 06.06.08
|
בד"כ בגיל הרך הטיפול אינו תרופתי. לעיתים נותנים ריספרדל אשר מאושר לתת מתחת לגיל 6 במינון נמוך להפחתת אימפולסיביות . ריטלין מומלץ מגיל 6 ומעלה אולם לעיתים ניתן לתת גם לפני באישור מיוחד. ניתן גם לשלב את הריספרדל עם הריטלין. אני כמובן לא יכול להתייחס ספציפית לילד שלך מבלי להכיר לעומק את הילד. בכל מקרה העובדה שילד טופל בגיל הרך בתרופות לא תשפיע על הצבא במידה ולא יהיו לו בעיות לקראת הצבא. דיאגנוזה ניתן לקבוע בד"כ בסבירות גבוהה מגיל 5 אם כי יש מקרים יותר מורכבים, יכולות להיות טעויות באיבחון, הרי לא מדובר במתמטיקה ואין לנו בדיקת דם או צילום מוח לקבוע אבחנה מדוייקת. בהחלט ניתן להגיד שבסבירות גבוהה יש חשד להפרעה כזו או אחרת.
בברכה אבי
הפרעת קשב וריכוז בגיל הרך
שלשת המרכיבים המהווים את הבסיס לאיבחון הפרעת קשב וריכוז הן בגיל בית בספר והן בגיל הרך הם ליקוי בתשומת לב, אימפולסיביות ופעילות יתר. הפרעת הקשב והריכוז בבסיסה היא אורגנית, מוחית, גנטית והשילוב תורשה וסביבה הוא הקובע את זמן הופעת הסימפטומים, חומרתם וכו'. הפרעת הקשב והריכוז היא אחת ההפרעות שמאד מושפעת מסביבת חייו של הילד. אין ספק שגננות מסויימות ביכולתם, באישיותם יכולים להקל או להחמיר את הסימפטומים. מצבים משפחתיים קשים כגון גרושין ומאבקי הורים בהחלט יכולים להחמיר את הסימפטומים של הפרעת קשב אמיתית. אני לא אמנה סיבות נוספות אך הן רבות הגורמות להקלה או החמרה של ההפרעה.
ברור שרמת הפעילות והקשב בגיל הינקות שונה לחלוטין מזו שבגיל גן חובה ובגיל בית הספר. לרוב החשד להפרעת קשב וריכוז אינו עולה לפני גיל שנתיים.
מאחר ומדדים רבים קשורים למצבי למידה, הקושי באיבחון ילדים קטנים הוא רב. מקובל היום שניתן לחשוד בהפרעה בילדים מתחת לגיל 5 שנים ואת האבחנה הסופית לקבוע בגיל 5 (הגיל אינו קריטריון קדוש וחשוב תמיד לזכור זאת באיבחון ילדים).
מאחר וההפרעה היא ביולוגית, מולדת במהותה ואינה סטטית, כלומר הסימפטומים משתנים במהלך החיים מהגיל הרך, גיל ביה"ס , גיל התבגרות, הגיל המבוגר, הסימפטומים של ההפרעה וחומרתם וכן זמן תחילת ההפרעה תלויים בגורמים סביבתיים משתנים, בהתפתחות האישיות של הילד ועוד.
ברור שלפני שקובעים אבחנה של ADHD בגיל הרך כמו גם בכל גיל, חשוב לבצע איבחון מקיף בכדי לשלול מצבים הדומים להפרעת קשב וריכוז. מצבים משניים שכמובן הטיפול בהם שונה מהטיפול בהפרעת קשב אמיתית.
הדוגמאות לכך הן רבות :
טמפרמנט (מזג) קשה שהוא בעצם בטווח הנורמה, ילדים שלא מציבים להם גבולות, הפרעת התנהגות או הפרעה מרדנית מתנגדת, חריגות במנת משכל (פיגור , מחוננות), הפרעות נוירולוגיות שונות (PDD , תסמונות גנטיות , אפילפסיה), בעיות בראייה ושמיעה לא מאובחנות, דלקות אזניים כרוניות, מחלות כרוניות (אסטמה, כליה, לב, כבד), הפרעות נפשיות כגון פסיכוזה או מצב פרה – פסיכוטי, תסמונת שלאחר טראומה (PTSD), חרדה ודיכאון, הפרעות ויסות בתחום התחושתי ות
|
|
|
ד''ר אבי שפירא
מנהל מרפאה להפרעות קשב וריכוז ותחלואה נילווית
זכרון יעקב 04-6291918
|
|
|
|
|
|
|
|
|
| מנהל | | | הודעה מקורית | | | תגובה | | | ללא תוכן | | | הודעה חדשה | | | הודעה עם תמונה | | | הודעה עם וידאו |
|
|
|
|
|