|
- פורום אולטראסאונד בהריון
- פורום אפילפסיה - תמיכה
- פורום בעיות מפרקים, החלפת מפרק, בעיות ברכיים
- פורום גניקולוגיה - רפואת נשים
- פורום דלקת פרקים, ראומטולוגיה
- פורום מחלות כבד, השתלות כבד, סרטן כבד
- פורום סרטן ריאות, סרטן ריאה
- פורום פוד קואצ'ינג, אימון להרזיה
- פורום פסיכולוגיה ילדים
- פורום קואצ'ינג זוגיות, אימון זוגי
- פורום קרדיולוגיה - רפואת לב
- פורום רפואת משפחה
- פורום רפואת שיניים
- פורום רצפת האגן, בריחת שתן, דליפת שתן, צניחת רחם
- פורום תרופות ייעוץ תרופתי
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
09:33 25.05.12
|
הי ליזה ובוקר טוב,
אני מבינה את התסכול שלך. את מרגישה שעכשיו הכל קורס לך מול העיניים- ערכים שהאמנת בהם עד עכשיו, שקיימים בקשר, נראה שהם פתאום התפוגגו. את נשמע כועסת, פגועה, ועם זאת- אני רוצה שתנסי לקרוא את המענה שלי בנחת, ובפתיחות דעת. למרות הקושי.
אני אציג כמה נקודות:
1. נושא האמון- עוד לפני שניגע במה הוא צפה ומה זה עשה לך, למה מראש היתה לך את התחושה או למה עשית את הצעד- וחיטטת לו בהיסטוריה? האם מראש, את מרגישה, שנושא האמון ביניכם בעייתי? אני שמה לב שאת מאוד עקבית, מאוד יודעת מה קורה איתו בתחום ההיסטוריה של המחשב שלו ויש עיסוק של שניכם סביב זה, האם היא נמחקה, מתי היא נמחקה וכו'.
2. בגלל שהנושא כ"כ רגיש, הוא דואג לשמור את המצב בטוח, לא להלחיץ אותך ולא לעשות משהו שישובר את האמון ביניכם- ואומר לך שהוא איבד את הנייד או שחבר שלו גלש.
3. שוב, אמון- את לקחת צעד קדימה וביקשת לקחת את הטלפון לטכנאי ולהוכיח שאכן אין היסטוריה חשודה. האם זו זוגיות תקינה בעינייך? סוג של "אמא" שרודפת ובודקת כל צעד של הילד שלה..? הקבילי את זה למצב הפוך- הוא יקח אותך לפוליגרף כדי להוכיח שאת אומרת אמת. האם תרגישי בטוחה בזוגיות כזאת?
אני שוב, מבינה את הפגיעה שלך, אבל לפני שנכנסים להוכחות- מה קורה בתחום האמון ביניכם, עוד מראש? האם באמת יש תחושת ביטחון בקשר?
4. "קטע של גברים", אמנם יותר מנשים, אבל לא רק- גם נשים צופות בסרטים האלה, אבל מה שהסביבה מנסה להגיד לך, שגברים באמת נוטים לזה יותר.
5. הגדרת בגידה- אם מראש את מגדירה צפיה בסרטים מהסוג הזה כבגידה- והוא מסכים, זה דבר אחד. אבל- אם הוא הסכים כי הוא פחד וחשש ממך- זה סיפור אחר. ואני נוטה לחשוב שהוא מאוד חושש מהתגובות שלך.. ולכן כל ההסתרה וכל הפרוייקט הזה, של לשקר, להסתיר, להתחבא, להסכים איתך גם כשהוא חולק.
6. בגדול, אני מרגישה כמה דברים ממה שאת כתבת- אחד, שיש פה בעיית אמון רצינית וקצרה היריעה בפורום- זה משהו שיש לטפל בו מול יועץ זוגי. השני, הגבר שלך מאוד חושש מהתגובות שלך, ועל כן, כדי לשמור על שקט תעשייתי- הוא פשוט מסתיר את הצרכים שלו- אם זה ברמה הפיזית ביניכם (הוא יודע שלא תסכימי לאקטים מסוימים ולכן אולי בורח למקומות אחרים, לגיטימיים או לא זה דבר אחר), ואם זה ברמה הפיזית בינו לבין עצמו. הוא מוציא את מיטב מאמציו להסתיר את המציאות שלו ממך- נשאלת השאלה למה.
הדברים שכתבתי יכולים להישמע קשים עבורך, אני יודעת. אבל חשוב מאוד- שאם את רוצה לשמר את הזוגיות, אם את באמת רוצה לצידך גבר שלא חושש ממך, שמרגיש חופשי לידך, שרוכש את אמונך וההפך- דרושה כאן גמישות ועבודה רבה. אין ספק שהבריחה שלו למקום הזה מלמדת משהו על הקשר. השקרים וההסתרות- אני לא מצדיקה- אבל כנראה זו הדרך הכי בטוחה לו- לשמור עלייך לידו (אבסורדי, אבל הוא עושה את החישוב- מה עדיף- שלא תדעי ולא תיפגעי, או שתדעי, תיפגעי, והכל יהרס?). כי אין לי ספק שהוא אוהב אותך, ואני אפילו מאמינה שהוא לא חושב שמה שהוא עשה זאת בגידה. אולי אם תדברו על זה ממש, ועל כל הפרטים, ותבררי מאיפה הדברים נוסעים- לא בטוח שתגלי שזה תמיד קשור אלייך...
אשמח אם דורית תוכל להוסיף כאן.
שיהיה בהצלחה,
|
|
|
עדי בדיחי
עובדת סוציאלית M.A
052-5987445
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
15:51 24.05.12
|
כמעט שש שנים אנחנו חיים ביחד, זוגיות של פרק ב. יש לנו בעיה שנמשכת כבר לאורך זמן. כל פעם שקצת קשה, אני קצת חופרת יותר מהרגיל או אורז את חפציו ועוזב. בדרך כלל זה שכאשר יש לו לחץ בעבודה ואז יש לו מן קטע שהוא שקט במיוחד (שתיקה היא לא נעימה ....מתיחות) ואז מתפתח וויכוח ברגעים האלה הוא עוזב, כל חצי שנה יש לנו פרידה של איזה שבוע שבועיים ואפילו פעם אחת קרה שנפרדנו לחודש. חשוב לציין שברוב הפעמים אני פניתי אליו והוא מיד חזר היו גם מספר פעמים שהוא הציע לי להתחתן אבל בגלל דפוס ההתנהגות שלו אני כל הזמן דוחה את זה. בפעם האחרונה היה לנו ריב ממש טיפשי לגבי שינוי של יום שהילדים שלו יגיעו אליו (כשהילדים שלו אצלו יש לו דירה שהוא נימצא שם איתם) בסה"כ שאלתי אותו מה נסגר והוא שוב היה ביום עם מצב רוח של "שקט מידי" ואז הרגשתי שהולכת להיות מריבה והעדפתי שהוא ישן בדירה שלו אבל הוא מבחינתו לקח את כל חפציו ועזב. אני בך הכל הייתי חייבת את המרחב שלי ...שקט לא הייתי מסוגלת להיות איתו באותו ערב. הפעם בניגוד לפעמים קודמות לא מעוניינת להתקשר אליו ....אין לי את הכוחות ואיכשהו אני מרגישה אחרי כל פעם שאני יוצרת את הקשר , למה הוא לא התקשר , אולי הוא לא באמת רצה והביטחון שלי יורד.
אודה לעצתכם.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
22:11 23.05.12
|
שלום רב
אימי בת 65 וסובלת ממחלות רבות וקשות מחוברת 24 שעות לחמצן
היא בהכרה מלאה לא זקוקה לטיטולים אבל חייבת השגחה צמודה
אחי נשוי וגר אצלה בבית עם אישתו והילדים אבל הם עסוקים מרבית היום ולא יכולים להיות איתה .במשך שנים היא גרה אצלי טיפלתי בה עוד כשהייתה במצב הרבה יותר טוב אבל זה גזל ממני המון כוחות זוגיות ומשפחה ולכן החלטנו להביא מטפלת .
נכון שזה עזר לנו אבל אנחנו לא עומדים בהוצאות הכספיות לאמא יש חסכון אחד שבו אין הרבה כסף ואנחנו הילדים לא יכולים לעזור מבחינה כללית ואמא הסתבכה עם הבנק במינוסים גדולים מה גם שלא נעים לדבר על זה אבל המטפלת חזירה בצורה מבחילה כל מה שקונים היא מיד מתנפלת כל מה שיש בארונות במקרר נגמר בתוך ימים אחדים לא נעים לנו להעיר לה ולא יודעים כיצד להתמודד אתן דוגמא קנינו אשכול גדול של בננות באותו היום היא אכלה את כולו קנינו סלסלה תות שדה היא שטפה את כל הסלסה חשבנו איזו נחמדה היא מנקה את התותים אבל נפעמנו לראות שאכלה את כולם אם היא רואה שוקולדים ביסקווטים עוגה אוכל אין מילים לתאר ואנחנו נכנסים להוצאות מרובות מה עושים?
תודה מראש
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
09:22 23.05.12
|
ליאורה יקרה,
הכל מתחיל בפנים. כאשר את שמחה על היש את כבר בנקודת זינוק טובה להרחיב ולהוסיף.
כאשר את בטוחה שטוב לשניכם בקשר שיש - אז מה יכול להציק בכך שאת רוצה יותר? בכל מקרה תמצאו את עצמכם משוחחים על הטוב ועל המעניין בקשר שלכם וגם כמה זמן מתאים או לא מתאים לכל אחד להקדיש לקשר.
בכל מקרה ברור שנכון לפתח תקשורת טובה ופשוטה ולא לחיות בתוך קשר שיש בו חששות.
בקיצור השאלה יכולה להיות ישירה והדיאלוג הוא הזדמנות לפתח את הקשר ולכך שהוא אולי גם יתקשר יותר ויותר מכך - שאת תרגישי נוח להתקשר.
בהצלחות,
איציק
|
|
|
איציק יצקן
"להיות הגיבור בסרט שלך"
מאמן אישי ומנחה קבוצות לצמיחה ~ ירושלים - תל-אביב | 054-4712282
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
11:33 22.05.12
|
|
אני יוצאת עם מישהו ונחמד לי איתו בפגישות. אבל חשוב לי שנדבר כל יום והוא לא מתקשר הרבה. איך אני יכולה להגיד לו את זה מבלי להישמע מציקה?
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
00:03 22.05.12
|
בגלל העצבים מקודם שבאתי לכתוב פה דפקתי את המחשב קתץ
אני מלאה בעצבים אני לא יודעת אם זה בגלל שהמחזור עוד מעט ,וערבוב של המצב הלא ברור בחיים שלי בלימודים וקריירה
אבל אני נתקפת בהתקפי זעם ושנאה לאקס ושולחת לו הודעות ואל תאמרו לי כלום על זה אני יודעת שזה לא טוב אבל זה מה יש, בחוכמתו האפס לא עונה עליהן ,אני כותבת לו על כמה הוא חסר התחשבות שהוא יצר איתי קשר אחרי הפרידה ושאני בחיים לא אסלח לו
וזה תמיד קורה אחרי הכרויות או ניסיונות הכרות חדשים
אני מתאבת אותו שבגללו אני מפחדת להכיר כי אני רואה איזה יחס גרוע אפשר לקבל מבן אדם שהקרבת למענו ואיזו טעות זו כי זוגיות זה דבר אידיוטי וכואב תמיד
ואם איתו זה א הלך אז זה לא שווה בכלל
אבל מה לעשות שאני בחורה טובה וסתם להגיע לסטוצים זו לא אני בכלל
אני מלאה בכעס ואיבה ותיעוב אליו ולא מבינה איך סבלתי אותו ואת היחס שלו
הייתי רוצה לפוצץ אותו להכאיב לו מבחנתי לא אכפת לי גם שהדברים הכי נוראיים יקרו לו הוא הבן אדפ הכי דוחה שהכרתי בחיי אני לא מאמינה איך סבלתי אותו איזה מזל שאני לא איתו ולא אצתרך ללכת בדרך המפגרת והנוראית שלו
אבל אני לא מצליחה לשכוח אותו ואני מפחדת מקשר חדש ולא מצליחה להיסגר על החיים שלי כי אני במחשבות קשות עליו
יש היפנוזה או משהו לשכוח את קיומו לשכוח את ההכרות הזו איתו? באמת שרוב הדברים שקרו לי בחיים בירכתי עליהם אבל את היום שהכרתי אותו אני פשוט מקללת ואני בפחדים גדולים מרמות השנאה שיש לי אליו , מפחדת להכיר
אין לי מוטיבציה לכלום ועוד מעט צריכה לקום ליום שאין לי כח אליו בלימודים שאולי אם הוא לא היה בחיים שלי הייתי מצליחה יותר והיה לי מסלול טוב יותר
אני מתעבת את ההכרות איתו שום דבר טוב לא היה בה מעבר ל5 חודשים הראשונים
עזרה איך מתמודדים עם הכעס כתבתי ישר על הבוקר אבל אחרי זה שלחתי לו הודעה ובערב גם ובאמת לא אכפת לי מה הוא חושב עליי מבחנתי הוא מת אפילו
אבל איך שוכחים אותו אני מרגישה כזו מפגרת שכל כך השקעתי והיו לי חלומות בקשר והוא בגד בי בהמון מובנים והיא חרא חבר
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
16:45 18.05.12
|
שלום,
אנו חני זליקמן ולנה רביץ, סטודנטיות לתואר ראשון במחלקה לחינוך ופסיכולוגיה באוניברסיטה הפתוחה. במסגרת לימודינו אנו עורכות מחקר שעוסק בדפוסי שינה, לחץ וזוגיות. נודה לך אם תסכים/י להשתתף במחקר שלנו. המחקר כולל מילוי שאלון שניתן להגיע אליו דרך הקישור הבא:
https://docs.google.com/spreadsheet/viewform?formkey=dEw2UWplW כל צורך לציין את שמך או פרטים מזהים ולמערכת אין כל דרך לדעת מי ממלא כל שאלון. כל תשובותיך יישמרו באופן אנונימי לגמרי ולא תהיה לנו דרך לדעת את זהות המשתתפים במחקר. השאלון כולל בתוכו שאלות אינטימיות על חיי הזוגיות, אם תחוש/י אי נוחות תוך כדי מילוי השאלון את/ה רשאי/ת להפסיק למלאו בכל עת.
בברכה,
חני זליקמן ולנה רביץ,
כתובת ליצירת קשר :
lenravitz@gmail.com
hanizelickman@walla.com
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
18:32 16.05.12
|
דנה יקרה,
היות והגעתם להבנות בנושא הזה בעבר אני מאמינה שגם אם תהייה רגרסיה (ולמה שתהייה?) תוכלי להחזיר את הגלגל אחורה ולהציב את הגבולות מחדש, באותו מקום בדיוק, כפי שעשית בעבר. מאידך, ייתכן גם, כי ה"חוקים" אשר קבעתם יישמרו ו"יתפסו" גם לגבי הילד השני, שהרי מדובר על אותו נושא בדיוק רק שלאחר הלידה ה"חוקים" יחולו על עוד מישהו.
בכל אופן, והיה ותחושי שבעלך ו/או משפחתו מנסים לקבוע נהלים חדשים בנושא או להתנהל בניגוד להחלטתכם זו תוכלי להבהיר ולהסביר להם כי את זקוקה למנוחה וכי קשה לך לקבל מבקרים, אשר למענם את צריכה להתארגן במיוחד (לבוש וכד').
הלידה הינה מאמץ פיסי מאוד גדול לגוף ולאחריה אין אפשרות של ממש לנוח, להיפך, הלילות הם לילות ללא שינה והימים גם הם מיועדים לסיפוק צרכי התינוק החדש, כך שהעייפות רק גדלה ומצטברת ולא פוחתת. בנוסף לעייפות הפיסית קיימות גם תחושות נפשיות משתנות בעקבות השינויים ההורמונליים בגוף האישה, כך שגם נפשית לא תהיי ממש פנויה עבור אורחים.
העובדות הנ"ל ידועות אולם, אם יש צורך להזכיר אותן למשפחתו של בעלך או לו עצמו, עשי זאת.
נסי לנהל את השיחה עם בעלך באופן המכובד והמכבד ביותר על-מנת שדברייך יתקבלו ושנימת הדברים או תוכנם לא יעוררו בו בהתנגדות. אולי כדאי גם לנהל את השיחה הזו במועד קרוב ללידה וזאת על-מנת שמסקנות השיחה ומטרותיה לא ישכחו בשל ההתרגשות לקראת הלידה וגם כדי לא "להעיר דובים משנתם" בטרם עת.
|
|
|
מוניקה הרשקוביץ
מאמנת אישית רב תחומית
052-4033683
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
12:26 16.05.12
|
שלום,
אנחנו נשואים + 1 ויש עוד אחד בדרך. מאז הלידה הראשונה הזוגיות שלנו התדרדרה. רוב הבעיות שקשורות לי לבעלי ולילדה ואינן מושפעות מגורמים אחרים אנחנו מסתדרים ומצליחים לפתור אותם ע"י שיחות כאלה ואחרות.
רק בנושאים הקשורים למשפחה שלו אנחנו לא מסתדרים הדבר גורם למריבות רבות, לדכאון רב אצלי וגם לפגיעה ביחסי המין (שכמעט ולא קוראים שוב בגלל כל הנושאים הקשורים למשפחתו).
אני באופן אישי לא מסתדרת ומתחברת למשפחה שלו וכנראה שגם לא אקבל אותם מסיבות התנהגותיות כאלה ואחרות הפערים גדולים מדי גם מבחינה תרבותית , שכלית וערכית. כתוצאה מכך והתנהגויות שונות שלהם כלפי אינני מעוניינת להתראות איתם לא אצלי בבית וגם לא אצלם ובמיוחד אינני מעוניינת בקשר של ילדי איתם (מי שלא יודע לקבל אותי לא מגיע לו הזכות להנות מילדי גם אם מדובר במשפחה של בעלי).
בעלי כמובן מודע לנושא היו לנו מספר שיחות .
סיכמנו אני ובעלי שנבקר את הוריו בתדירות של פעם בשלושה שבועות. אני חייבת לציין שמאז הרבה יותר טוב לי למרות שאחרי כל מפגש כזה אני חוזרת עצבנית אבל זו עדיין פשרה שאפשר להתגבר עליה .
בחודשים הקרובים אנו מצפים ללידה ואני חוששת שתהיה רגרסיה בנושא (וכמובן שיהיה). ולכן הייתי מעוניינת לערוך לבעלי שיחה מראש.
שבה אני מציינת שוב את העובדות הבאות שאני לא מעוניינת בביקורים של המשפחה שלו בביתנו במיוחד לאחר הלידה, ועל תדירות הביקרוים שלנו אצלם.
בנוסף בימים שבעלי ישמור על הילדים אני לא מעוניינת שיקח אותם להורים שלו מהנסיבות השונות.
אני יודעת שזה לא נשמע טוב אבל בגלל המשפחה שלו הזוגיות שלנו נהרסה זה פגע בי קשות נפשית וגרם לי לחסום את עצמי מלעשות דברים כאלו ואחרים (כמו הקריירה שלי או לטוס לחול מכיוון שאני יודעת שהם ישר ישתלטו על הילדה שלי)
רציתי להתייעץ איך עלי לגשת לבעלי ולאמר זאת בצורה שתמנע כמה שפחות חיכוככים כי בסופו של דבר זאת המשפחה שלו.
אציין שוב המשפחה שלו ממש גורמת לי לדכאונות, מחסומים ןחוסר שחרור או התנהגות שלא אופיינית לי , וכרגע זה לא משהו שאפשר להגיד לי את חייבת לקבל כי כרגע זה לא מתקבל. וזה הדבר היחיד שבגללו כל הזוגיות שלנו נפגמת לגמרי לצערי.
תודה
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
22:48 14.05.12
|
שלום טל,
אני נוטה לענות לך שאכן אנחנו נגררים לתרבות מסוימת, שמכתיבה נורמות וכללי התנהגות בין שני המינים- מה מושך ומה לא. אם בעבר אשה מלאה, שופעת, היתה מסמלת בריאות ונשיות, הרי שהיום זה לגמרי ההפך. יש בטח עוד הרבה דוגמאות גם מתחומים אחרים.
לכן הנטיה הכללית גם פה תהיה כנראה לא להימשך למישהי שאינה מריחה טוב - אני בטוחה שלאחוז מסוים זה אולי יפריע פחות, גם תלוי בחוש הריח שלהם ומה באמת דוחה אותם ומה לא, אבל יהיה גם אחוז לא מבוטל שאכן יחשיב את זה למשהו לא מושך, לא מטופח, וכן הלאה.
אני מציעה לך לקרוא על זה עוד, נראה שזה נושא שמעניין אותך וחקרת עליו לא מעט, והכי חשוב- שבסופו של דבר תלך על פי הכללים והנורמות שאתה בוחר לחיות לפיהם, כי זה בעצם המפתח גם לזוגיות טובה- למצוא זוגיות שקרובה או מתאימה לקריטריונים שלך.
מאוד אשמח אם תמשיך לשתף אותנו.
|
|
|
עדי בדיחי
עובדת סוציאלית M.A
052-5987445
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
17:37 13.05.12
|
שלום לך,
כאשר נכנסים לקשר זוגי, תמיד קיים הסיכוי שהקשר יסתיים בסופו של דבר, ותמיד קיים גם סיכוי להיפגע. מאידך, אם לא נכנסים לקשר זוגי, אין סיכוי להיפגע, אך גם אין קשר זוגי- דבר שרוב האנשים תופסים אותו כחיסרון גדול יותר מאשר הפגיעה. ייתכן שאת חוששת ליצור קשר זוגי, מאחר שאת מאמינה כי הפגיעה הצפויה היא דבר נורא, שאסור לקרות, ויש להימנע ממנו בכל מחיר. המחשבה הזו יכולה למנוע ממך לקבל את מה שאת באמת רוצה, שהוא זוגיות. רצוי לעבוד על מחשבות מסוג זה ומחשבות נוספות שמקשות עלייך (למשל הפחד להיבלע בזוגיות). אפשר לעשות זאת בעזרת מטפל CBT או מאמן אישי (כאשר מטרת האימון היא מציאת זוגיות או הכנה לכך). בנוסף, הטיפול או האימון יכולים לסייע לך במציאת שיטות להרחבת המעגל החברתי שלך, בצורה יעילה ושיטתית. למשל, האינטרנט היא דרך טובה להכיר אנשים, אך יש דרכים לעשות זאת בצורה נכונה ויעילה.
בהצלחה!
|
|
|
שרון לויט
פסיכותרפיסטית התנהגותית קוגניטיבית
כספרי 24, חיפה 052-6794957
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
21:06 11.05.12
|
אני חוששת מתלות באנשים משפחה חברים ובעיקר בן זוג
היה לי בן זוג שהיחסים נגמרו בכאב גדול וחשבתי וחשבנו שנהיה ביחד תמיד
ומיוזמתי אנחנו לא בקשר בכלל
אני מפחדת מזוגיות למרות שאני רוצה חבר אני מפחדת מאיזושהי הקרבה שצריך לתת בשביל זוגיות ושבסוף הקשר נגמר ואז זה מרגיש שויתרתי מעצמי
יש לי מעט חברים אומנם מאוד טובים אבל אני מרגישה לבד שאין לי מספיק חברה
אני במצב נורא מבלבל בחיים ואולי אעבור עיר ואהיה בעיר אחרת לבד לגמרי
ואחזור לעיר שלי פעם ב3 שבועות חודש אני יודעת שאדבר ואהיה בקשר עם חבריי
אבל אם עכשיו אני לא רואה חברים ישנים וטובים איך אכיר אנשים חדשים בעיר שאעבור אליה?
ואני מאוד רוצה זוגיות אבל לא מבינה איך משלבים ואיך לא נעלמים בזוגיות אבל גם איך נותנים מקום לזוגיות
לפעמים כואב לי שנגמרה מערכת היחסים שהייתה לי כי אף אחד לא קרוב אליי כמוהו ואני מפחדת שלא אכיר מישהו שיהיה כמו שאני צריכה ושאהיה לבד
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
19:01 11.05.12
|
במקרה שלנו מדובר על פשיטת הרגל. אני לא אכביר במילים אבל במשפט אחד- הפסדנו הרבה מאוד כסף אחרי שקנינו מהחברה הנ"ל מטבח ולא קיבלנו כלום בתמורה, רק הרבה מאוד עגמת נפש.
אני כמובן לא לוקחת כלום בפרופורציה ומבחינתי חרב העולם ואין נקודת מוצא, בעלי לעומת זאת התעשת מהר מאוד וכבר פנה להזמנת מטבח חדש מחברה שהיו ערים למצב ואפשרו גמישות גדולה מאוד במחיר (למי שמתלבט, זה המקום).
פתאום הבנתי את כוחה של הזוגיות, כמה היתרון של השני מכפר על החיסרון של האחר, המשבר יכל להוביל אותנו להרבה מאוד חילוקי דעות, מרמור, עצבים אחד על השני (שלא בצדק) ואני כל כך מאושרת שזכיתי בבעל שכזה, שמסתכל על התמונה הרחבה ומבין שזה לא סוף העולם, שלכל דבר יש סיבה. בהזדמנות זו אני רוצה להגיד לו תודה ;)
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
01:39 10.05.12
|
|
היי, אחותי הגדולה בת 34 ומנהלת מזה כשנה זוגיות עם בחור צעיר בן 25. לפני שהכירה אותו חוותה שנתיים של קשר זוגי כושל ומזלזל ומאחר שהקשר עם הבחור הצעיר היה נראה טוב וגרם לה להיות מאושרת ההורים שלי החליטו שלא להתערב מהסיבה שזה מעין חוויה מתקנת. לאחר כמה חודשים הבחור החל להראות סימנים של שתיית אלכוהול מרובה,התפרצויות זעם וקנאה. למרות הכל אחותי ביקשה ממני לא לספר על כך להוריי ולכן נמנעתי מלעשות זאת אך בזמן האחרון היחס שלו כלפיה הידרדר והחלטתי לספר להוריי הכל וכמו שחשבתי, ההורים שלי קיבלו זאת באופן קשה ודרשו ממנה לעזוב אותו מיד. היא מצדה אמרה שהיא דיברה איתו על הכל ושהם סיכמו ביניהם שהוא לא ישתה יותר ושינסה למתן את הקנאה שלו. אבל בלי קשר למה שקרה אני חושבת שהם פשוט לא מתאימים,היא בעלת תואר ועובדת במקום מכובד מאוד והוא לא התחיל את חייו,לא לומד ואין לו אפילו בגרות. איך אנחנו גורמים לה להבין שהקשר הזה לא טוב לה? השנים עוברות ואני חוששת שזה יהיה מאוחר מדי. היא יפיפייה וחכמה ואין שום סיבה שהשנים הקריטיות האלה יתבזבזו. הוא עוד לא מוכן להיות אבא והיא כבר צריכה לחשוב על משפחה וילדים. אני מנסה לדבר איתה אבל היא לא מקשיבה לי,היא אומרת שאני עוד ילדה ולא מבינה את החיים אבל אני יודעת שבעניין הזה אני צודקת.אוף זה ממש מתסכל.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
11:36 09.05.12
|
שלום לך זוי,
ה'זוגיות' שלך כל כך גרועה בחברתו, שאני לא יודע מה עוד צריך לקרות על מנת שתביני שלחיות בחברתו זה הרס המשפחה שלך, בכל המובנים.
לא ציינת בת כמה את ובמה את עובדת. אני גם מבין שאין לכם ילדים משותפים.
לא די שהוא בוגד בך, משקר אותך, לא מפרנס, לא מתיחס, והכי גרוע לא איכפת לו ממך..ואת עוד שוקלת מה לעשות????.
אכן מזמן היית צריכה לעזוב אותו (כדבריך).
הילדים לא יפגעו מדי, ילדים הם סתגלניים, לפי דעתי אם הוא לא יהיה בבית,
גם מצבך הכלכלי ישתפר בהמשך...
הכי חשוב שאת תתחילי לחיות את חייך, תאכלי פחות, תרזי יותר, תראי טוב, העולם יחייך אליך, ואת תחייכי אליו.,
תאזרי אומץ ותעשי סוף סוף את הדבר שאת רוצה לעשותו.
כל טוב ובהצלחה
רוטרי יששכר מטפל זוגי ומיני
|
|
|
יששכר רוטרי
מטפל זוגי וסקסולוג
קרית אונו, יהודה המכבי 9/13 03-5353464
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
01:05 09.05.12
|
ירון,
תודה רבה לך על השיתוף! אני בטוחה שזה מעודד לשמוע שזה "קורה", ואכן נטישה מהסוג הזה היא מאוד קשה ולא תמיד פשוט להתאושש, לקום ולהמשיך הלאה.
אבל- מפרספקטיבה של זמן - בסופו של דבר ניתן ללמוד, להפיק תובנות ולהמשיך באמת הלאה, ולא רק בהצהרה- אלא גם בהרגשה ולבסוף במעשה קונקרטי.
מאחלת גם לך הצלחה במציאת זוגיות מתאימה וטובה לך.
|
|
|
עדי בדיחי
עובדת סוציאלית M.A
052-5987445
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
14:31 08.05.12
|
שלום אלון,
אכן אהבה נכזבת זה סיפור כואב. לפעמים ישנם קשרים כאלה שמתחילים מאוד מאוד טוב- ההתרגשות בשיאה והכל נהדר. לאט לאט כש"נוחתים" לקרקע - לפעמים הרגשות משתנים, המציאות הופכת לפחות נהדרת ואופורית כפי שהיתה בעבר, ויש מצבים כאלה בהם בן זוג אחד מרגיש אחרת מהשני ומבקש פרידה או הפסקה.
נושא ההכלה הוא נושא ענק, בעיקר בזוגיות. בעוד שלדעתך הכלת אותה באופן מספק- אולי היא לא חוותה כך. אולי מטבעה, היא טיפוס שיותר דורש תשומת לב, הכלה, משענת ותמיכה -הרבה מעבר לממוצע או הרבה מעבר למה שאתה יכול לתת- למרות שנתת הרבה מאוד לדבריך. אבל לא תמיד קנה המידה שלך- הוא קנה המידה שלה. הכלה- היא מושג מופשט- ויותר מזה- סובייקטיבי מאוד. אם היא פירטה או היתה מפרטת באיזה עינין לא הכלת אותה- אולי היה יותר קל להסביר את הפרידה הלא מובנת הזאת- בינך לבין עצמך לפחות.
אז לגבי שאלותיך- למה זה היה צריך לקרות- אין לזה באמת תשובה. פעמים קורים דברים מבלי שנבין למה- ברגע שהאהבה כפי שכתבת היא הדדית- היא טומנת בחובה, חייבת, גם חילוקי דעות, גם רגשות מעורבים, ולא תמיד יש התאמה מלאה בין שני בני הזוג. זה קורה, וזה נורמלי- עד כמה שזה כואב וקשה.
לגבי ויתור- גם זה מושג מאוד גדול בזוגיות, ושוב, זה מאוד סובייקטיבי. אם תשאל אותה אני בטוחה שהיא תגיד שהיא ויתרה על כמה דברים, לא בטוח שבעיניך זה נחשב ויתור.
שוב, הכל מאוד אישי ואינדיבידואלי וכנראה, כפי שזה נראה, לא ראיתם באופן שווה את הקשר. וכאן הפרידה מצאה את מקומה.
בעינין "איך אני מוציא אותה מהראש"- ברור לי שהדבר שהכי היית רוצה עכשיו הוא לשכוח אותה ולסגור את הפרק הזה בחייך. לצערי זה לא כ"כ פשוט- שהרי היתה שם אהבה גדולה. הקלישאה "רק הזמן יעשה את שלו" נכונה פה, והזמן אכן מקהה את הרגשות, את הכאב ואת החוויה הקשה של הפרידה והנטישה הזאת. זה באמת יתקהה עם הזמן- אתה בינתיים צריך לעשות צעדים כדי שזה יקרה, בין השאר- לצאת, לבלות, לנסות לחוות עוד חוויות חברתיות, לפרוק את אשר על ליבך- ועם הקשבה של הסביבה וזמן, אתה תהיה לאט לאט מאחורי זה.
מאחלת לך בהצלחה רבה במציאת זוגיות שטובה לך,
|
|
|
עדי בדיחי
עובדת סוציאלית M.A
052-5987445
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
07:59 08.05.12
|
אני יכולה להגיד לך דבר אחד – אם חס וחלילה יקרה משהו בעניין הכיסא רכב, אני פותחת במלחמה – אפילו שלא יקרה לילד כלום וסתם יתנגשו קלות ברכב – אני פשוט פותחת במלחמה. וזה לא איום או משהו כזה, זה פשוט גבול שלא עוברים. אתה רוצה לחנך את הילדה בצורה אחרת ושונה ממני, מילא, אבל זה עניין של חוק – כי עניין הבטיחות והחיים של הילד כנראה לא משמעותיים, אבל חוק זה חוק!!!
בעניין הטיפול – זו הבעיה, וזו בדיוק הסיבה שהטיפול הזוגי לא הצליח. האשמה מעולם לא היתה שלו. גם לא כשאמר "תיזהרי יהיה פה רצח". אני גורמת לו להתנהג כפי שהוא מתנהג ואני גורמת למילים שלו לצאת מהפה. ברור לי שהוא לא הולך להשתנות. וברור לי שהזוגיות שלו העתידית, זוגיות כלשהי, תצליח אך ורק אם תהיה בבית אישה קטנה שעושה את העבודה בבית, במטבח ובמיטה. וברור שאני מפרגנת לו – זה גם אינטרס מבחינתי – ככל שהחיים שלו יהיו שלמים יותר בכל התחומים, כך הוא יהיה מאושר יותר ורגוע יותר, אז גם לי שווה שתהיה לו זוגיות.
וכן, אני מרגישה שהילד שלי לא בשליטתי, חשבתי שזה יגיע בגיל ההתבגרות, כשזה יבוא מצידו. וברור לי שבסופו של דבר, הילד סופג את מה שבבית, והבית זה אני. אבל עד אז... כל פעם הילד בא אלי עם משפטים חדשים, קביעות חדשות. אני משתדלת להסביר לו למשל בעניין הכיסא, אבל זה יחסית קל. מה אני אמורה לעשות עם בת הזוג (שוב, לא ספציפית היא – בכללי) – הרי הילד אפילו לא מסוגל להבין את המקום שלה בחיים של אבא שלו, אז איך הוא יבין את המקום שלה בחיים שלו? לא מבחינת היא מולי, אלא היא מולו. אני די הולכת לאיבוד וזה ממש מתסכל. ועוד ההיא אומרת לי שבוע שעבר "אני דודה מיכל, זה מאוד חשוב" – סליחה, אבל מה את בכלל מבינה? ומה ככ חשוב להגיד לילד שאת דודה כשברור שאת ממש לא – כי אם בסופו של דבר את הבת זוג בשנים הקרובות או עד 120 – את לא דודה.
בקיצור – משהו בבסיס שלו לא תקין, ואני פשוט מרגישה שאני מאבדת שליטה. אתמול היינו בלג בעומר בגן – מילה הוא לא החליף איתי. ומי סובל מזה ומרגיש את זה – הילד.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
23:51 07.05.12
|
הי שוב,
אם כך זה המצב- והבחור לגמרי לא אחראי (כסא בטיחות לילד הוא קו אדום כהה ביותר) ואת חשה שלא בנוח ושהילד עלול מאוד להיפגע- אז שווה לשקול מול העו"ד מה אפשר לעשות.
העובדה שהוא מסרב לטיפול גם יכולה ללמד שאין בכוונתו להשתנות ויותר מזה- הוא לא חושב שיש בעיה במה שהוא עושה ובאופן בו הוא מתנהל. הייתי מסירה אותה מהמשוואה אבל- זאת לא באמת היא או "בגללה". זאת ההתנהלות שלו בזוגיות והאופן בו הוא מנהל את חייו מול הילד- עינין של גבולות. מה שמסביר גם את ה"מי את בכלל" וכל חוסר הכבוד הבסיסי שלו כלפייך. גבול מול הילד- מה הוא מראה לו ומה לא, גבול מולך- במילים ובהתנהגות וגבולות מול אחרים בסביבתו. אני בטוחה שהיית מפרגנת לו על כל זוגיות בריאה ונורמלית שלא היתה פוגעת בילד שלך. הסיפור הוא- הוא.
המציאות הזאת של מאבקים יומיומיים היא קשה, התחושה היא שהילד שלך בעצם שייך גם לאבא- ובשטח הזה אין לך ממש שליטה. את כאמא עושה הכל כדי להגן עליו, אמת, ואני בטוחה שגם אם יהיה מצב שנשמע לך לא תקין, בחווייתו של הילד, את תדעי להתמודד עם זה ולחנך אותו כפי שאת מאמינה. צריך לצפות תמיד שמה שהוא ישמע ב"צד השני" יהיו אולי דברים שאת לא תאהבי- אבל בפועל- את המשפיעה העיקרית על חייו ולכן- במוקדם או במאוחר- הוא לבטח ידע להבדיל בין טוב לרע, בין אסור למותר, לזהות גבולות וכד'- זה פשוט יקרה, כי הוא חי איתך בסופו של דבר, בעוד יש "גיחות" אל האבא. אבל הבסיס שלו- הוא בסיס אם :-) תרתי משמע..
|
|
|
עדי בדיחי
עובדת סוציאלית M.A
052-5987445
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
20:53 07.05.12
|
דניאל יקר,
אני מסכימה איתך לגמרי.
אין צד מנצל וצד מנוצל. אין נסיכות ומשרתים וגם לא נסיכים ומשרתות מאחר ובמקרה כזה זו לא תהייה זוגיות שלמה, בריאה ונכונה.
אני מאמינה בשותפות בזוגיות. ייתכן כי הדבר בא לידי ביטוי כך שכל אחד מבני-הזוג תורם לקשר את ה"צד" החזק שלו ולאו דווקא ששני השותפים בזוגיות עושים הכל שווה בשווה.
הרעיון הוא שהדברים יעשו בהסכמת שני בני-הזוג כך ששניהם יחושו בנוח.
גם נושא הכסף וההוצאות בדייט הוא נושא שיש להגיע לעמק השווה לגביו, כך ששני הצדדים יחושו בנוח עם מה שהוחלט.
לגבי הבחור שדרש את כספו בחזרה...בראייה שלי זו התנהלות של "איש קטן"...אם הוא כבר שילם הוא יכול היה "לצאת" ג'נטלמן ולא לבקש את כספו חזרה. הוא בוודאי לא יתרושש או יתעשר מהסכום אשר הוא הוציא בדייט. לבקש את הכסף חזרה כי הוא לא נהנה נראה לי כהתנהלות לא ראויה, לא מכובדת ולא מכבדת אף אחד מהם ובעיקר לא את עצמו.
|
|
|
מוניקה הרשקוביץ
מאמנת אישית רב תחומית
052-4033683
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
10:57 07.05.12
|
שלום,
אני בן 36, לא נוטל תרופות
מזה 4 שנים אני סובל משינה רופפת: מתעורר תמיד אחרי 4 שעות של שינה קלה ובדרך-כלל לא מצליח להירדם שוב, גם אם אחכה במיטה עוד 6 שעות. בתקופות יותר טובות אני מצליח להירדם שוב תוך זמן קצר לעוד שעתיים של שינה כבדה, כמו שצריך, עם חלומות וקימה בהרגשה שישנתי טוב. אבל זה נדיר יותר לצערי. בתחילת הלילה אני נרדם בלי הרבה בעיות, חשוב לציין גם שמצבי הנפשי טוב, הדבר העיקרי שמעיב על המצב רוח הוא חוסר השינה עצמו, בתקופות כאלה כמו עכשיו זה לפעמים בלתי-נסבל. אני רווק אבל הבעיה נותרה גם בתקופות של זוגיות. כשאני מתעורר בלילה זה לא מחרדה או שום דבר כזה.
אני מקפיד על תזונה טובה בשעות נכונות, צמחוני רוב הזמן, כמעט טבעוני. לא אוכל מזון כבד אחרי 7 בערב. לא יושב יותר מדי מול המחשב. הולך לישון בסביבות 23 בלילה. נמצא הרבה בחוץ, רואה הרבה אור שמש, הולך ברגל. חי במושב בהרי הגליל. לא מעשן, לא שותה. אני שומר על כושר, מבנה גוף רזה.
יש לי חשדות לגבי הגורם:
1. במשך כ-12 שנה, בגיל שבין 22-33 עבדתי באבטחה בעיקר בלילה, השעות שלי התהפכו, כמעט כל התקופה הזאת הייתי הולך לישון בבוקר וקם בצהריים. האם ייתכן שמשהו השתבש בשעון של הגוף, והוא עדיין מתייחס לשנת הלילה שלי כ'סייסטה קלה'? ולכן זו רק שינה קלה של כמה שעות?
2. מערכת העיכול לא עובדת חלק. אמנם כבר 6 שנים אני מקפיד על תזונה, אבל לפני כן במשך כמעט 30 שנה אכלתי המון ג'אנק פוד.
מאוד אשמח לקבל יעוץ או מידע ממומחים. אני מעדיף לא לטפל בתרופות, במיוחד לא בחומרים כימיים.
בתודה!
י.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
23:38 06.05.12
|
עמית שלום,
כשאתה שואל איך אמצא זוגיות ככה, אתה אומר ,אני רוצה בת זוג אבל קשה לי למצוא אותה. אתה מחפש הסבר ושואל מה הבעיה שלי. לדעתי אינך מחפש במקום הנכון.
הבעיה היא לא שאתה פדנטי בבחירה של בנות. אתה יודע מיהי האישה שמושכת אותך ושהיית רוצה לפגוש לדייט שני ובעיני זה טוב שאתה קשוב למה שחשוב לך.
השאלה החשובה היא, מה קורה לך דוקא בקשרים לאחר שעשית את הבחירה ויש מערכת יחסים.
אתה אומר ש"זה לא הסתדר עם החברות הקודמות שלך שהיו עם הנתונים שאתה אוהב". וגם "מהרגע שהן מראות ענין בחזרה זה מכבה אותך".
מה אתה מבין על עצמיך ? מדוע זה קורה ? מה קורה לך כשאתה במערכת יחסים ? עד כמה אתה באמת באמת מחוייב לקשר? אני מאמינה שאם תענה לעצמיך על השאלות האלו תבין יותר טוב איך להצליח למצוא וגם להיות בזוגיות.
בהצלחה
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
20:02 06.05.12
|
|
אני חושב גם כך,למרות שזה כלכך קשה אבל צריך להמשיך הלאה,זוגיות באמת צריכה להיות הדדית משתי הצדדים וזה מה שלא קרה ומאוד עצוב וחבל בישבילה שהיא תאבד בנדם כמוני ותבין את הטעות שלה אבל בסדר מה שלא נעשה נעשה לטובה כנראה שמחכה לי אהבה בעתיד שווה אותי :)
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
14:16 06.05.12
|
היי
ברכות על הקהילה המגניבה שלכם!
יש לי שאלה רצינית, למרות הכותרת הבעייתית משהו.
אני גבר בן 35, רווק, נראה טוב וסה"כ מוצלח.
יש לי בעיה שאני מאוד מאוד פדנטי בבחירה של בנות,
אני מרגיש שאני מפספס הרבה בחורות נפלאות וחמות עם אופי מדהים, כי אני פוסל אותן בגלל שהן לא נראות מספיק טוב בשבילי.
אני נראה טוב.. לא איזה דוגמן אבל הבעיה שלי היא שאני כמו כל הבנים (בגיל ההתבגרות לפחות)
שנמשך לבחורה עם ציצי גדול.. תחת יפה וכאלה.. אבל כאלו אין הרבה ואני מפספס הרבה דברים טובים בדרך.
אני בטוח!
אני יוצא עם בחורה עם אופי מדהים, תחומי עניין זהים לשלי, מבית טוב ואני פוסל אותה כי יש לה תחת גדול.
שוב אני מתנצל על הבוטות אני לא שוביניסט או משהו ולא סקסיסט - אני פשוט לא מצליח להמשך אם היא לא "כוסית" ולא רואה את עצמי עושה איתה סקס נפלא.. בכלל לא רואה את עצמי מפשיט אותה.
החברות הקודמות שלי היו עם הנתונים שאני אוהב כביכול אבל זה לא הסתדר.
חברים שלי אומרים לי - צא לעוד דייט, תנסה, תראה , אבל אז בדייט הזה מה שקורה הוא שישר אני מחפש את אותו פגם שמצאתי לראשונה - והוא לא יוצא לי מהראש.
מהרגע שהן מראות עיניין בחזרה זה בכלל מכבה אותי.
מה הבעיה שלי? איך אמצא זוגיות ככה?
אשמח להתייחסות ועצה.. המון תודה לכולם ולעונים
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
14:16 06.05.12
|
היי
ברכות על הקהילה המגניבה שלכם!
יש לי שאלה רצינית, למרות הכותרת הבעייתית משהו.
אני גבר בן 35, רווק, נראה טוב וסה"כ מוצלח.
יש לי בעיה שאני מאוד מאוד פדנטי בבחירה של בנות,
אני מרגיש שאני מפספס הרבה בחורות נפלאות וחמות עם אופי מדהים, כי אני פוסל אותן בגלל שהן לא נראות מספיק טוב בשבילי.
אני נראה טוב.. לא איזה דוגמן אבל הבעיה שלי היא שאני כמו כל הבנים (בגיל ההתבגרות לפחות)
שנמשך לבחורה עם ציצי גדול.. תחת יפה וכאלה.. אבל כאלו אין הרבה ואני מפספס הרבה דברים טובים בדרך.
אני בטוח!
אני יוצא עם בחורה עם אופי מדהים, תחומי עניין זהים לשלי, מבית טוב ואני פוסל אותה כי יש לה תחת גדול.
שוב אני מתנצל על הבוטות אני לא שוביניסט או משהו ולא סקסיסט - אני פשוט לא מצליח להמשך אם היא לא "כוסית" ולא רואה את עצמי עושה איתה סקס נפלא.. בכלל לא רואה את עצמי מפשיט אותה.
החברות הקודמות שלי היו עם הנתונים שאני אוהב כביכול אבל זה לא הסתדר.
חברים שלי אומרים לי - צא לעוד דייט, תנסה, תראה , אבל אז בדייט הזה מה שקורה הוא שישר אני מחפש את אותו פגם שמצאתי לראשונה - והוא לא יוצא לי מהראש.
מהרגע שהן מראות עיניין בחזרה זה בכלל מכבה אותי.
מה הבעיה שלי? איך אמצא זוגיות ככה?
אשמח להתייחסות ועצה.. המון תודה לכולם ולעונים
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
12:50 06.05.12
|
שלום מאור,
קודם כל צר לי על מה שאתה עובר. אבל מכל חוויה כזאת או אחרת אפשר ללמוד- ונראה שאתה לומד היטב את המסקנות, אפילו שזה כואב וקשה.
למרות הצהרותיה שהיא תשתנה, ולמרות כל הרצון הטוב- אתה נוכח להבין שהסיכוי שיהיה לך טוב איתה הוא קלוש. ולכן אני תומכת בצעד שלך לנתק איתה כל מגע וכל קשר ולהמשיך הלאה בחייך. חשוב לזכור שבזוגיות- המרכיב שנקרא "הדדיות" צריך להישמר, וצריך לזכור שכשאין הדדיות- ואתה מרגיש שאתה משקיע את כל כולך אבל מהצד השני אין את ההשקעה הזאת- אין טעם להמשיך בקשר שאין לו שותף אמיתי.
אני שמחה שעשית צעד שטוב לך ובהמשך אתה גם תרגיש בטוח יותר בעצמך, מאחלת לך זוגיות טובה יותר!
בברכת הצלחה,
|
|
|
עדי בדיחי
עובדת סוציאלית M.A
052-5987445
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
23:39 30.04.12
|
היי
זוגיות טובה ובריאה היא כזו שבו כל אחד יכול כל רגע לצאת ממנה ובכל זאת "בוחר" להשאר בה!
את לא מתכוונת להתגרש הווי אומר אני נמצאת בקשר הזה משום ש...
כל זמן שאת לא מתכוונת להתגרש הוא יכול לעשות מה שהוא רוצה. כי הוא יודע ולוקח אותך כמובן מאילו.
"המובן מאילו" הוא רוצח הנישואין מס 1 בעולם!
זה שאת נראית טוב זה מצוין! אבל לא מספיק כדי לספק גבר שפיתח דפוס התנהגות קלוקלת. עד שהוא לא יסכים מרצונו החופשי להחליף דפוס התנהגות ולהתחשב גם בצרכים שלך... אין טעם וחבל על הכסף והזמן שתוציאי על מעקבים חסרי תועלת ותכלית.
פתרונות???
אין פתרונות קסם!
הבחירה בידייך ולא בידיו. תחשבי איך את מרוויחה מהמצב שנוצר. מה את יכולה לעשות במסגרת האפשרויות שלך כדי לקדם את עצמאותך ולהרוויח את חייך בחזרה.
ממליץ לך בחום לגשת לכמה שיחות עם אנשי מקצוע שיעזרו לך להתנהל בתוך הקשר הבעייתי הזה או לחלופין לצאת ממנו בנזק מועט.
בהצלחה
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
13:38 29.04.12
|
נושא של חומרת הפרעה נפשית נמדדת בעיקר במרכיב הפונקציונלי, היכולת להתמודד בעבודה, זוגיות ולימודים וכן יש לברר את החומרה על ציר של זמן.
את יכולה לחשוב ולברר את העבר עד כה , החמרה ביכולת התיפקודית באופן מהותי במהלך הזמן מעידה על פרוגנוזה לא טובה.
|
|
|
ד''ר יונתן דוידאור
פסיכיאטר מומחה, CBT,חוות דעת משפטית.
כתובת הקליניקה: דרך רמתיים 69 , הוד השרון 052-6552269
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
13:47 28.04.12
|
מגנוליה יקרה,
כדי למצוא בן זוג אכן את צריכה קודם כל להבין מ-ה את רוצה מעצמך (כמו שתארת: אופי הזוגיות - חופה? להעביר את הזמן? או כדומה) ורק אז - א-י-ז-ו זוגיות את רוצה.
לפי תחושתי (ואני מדבר על תחושה בלבד) את לא ממש יודעת מה את רוצה.
כדי לשנות - עלייך להפסיק לדבר על הרושם ולהתחיל לדבר על המהות ולבסס אותה.
זה תהליך שמתחיל בלראות את מעגל החיים לך כולו כאשר הזוגיות היא רק חלק ממנו. כך תוכלי להיות בטוחה במה שאת רוצה ולגשת להשיג אותו.
בקיצור - דבר ראשון שעלייך לעשות כדי שלנות הוא להתבונן במעגל החיים שלך ולצייר אותו.
את יכולה לSMS לי את כתובת המייל שלך לפי הפרטים הרשומים בתחתית התשובה שלי ואני אעביר לך שאלון מעגל החיים ומשם תוכלי להמשיך הלאה.
בהצלחות!
איציק
|
|
|
איציק יצקן
"להיות הגיבור בסרט שלך"
מאמן אישי ומנחה קבוצות לצמיחה ~ ירושלים - תל-אביב | 054-4712282
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
11:21 27.04.12
|
היי
בשנים קודמות היו לנו הרבה שיחות על היחסים שלנו, חלקן מריבות, חלקן רגועות. בכל מקרה, המסקנה שהגענו בסוף כל שיחה היתה, שעלי להשתנות ולהתנהג אחרת. כמובן, נמצאתי האשמה הבלעדית בכל הבעיות שלנו. אם חס וחלילה האשמתי את בעלי במשהו, הוא ישר הגיב בזעם והסתגר.
יכול מאוד להיות שהבעיה היא אצלי, ובאמת אני לא עושה שום דבר נכון. אבל מערכת היחסים שלנו לא שווה אף שקל מלוכלך ליד פח הזבל שיתבזבז בטיפול הזוגי, וגם לא שווה את הזמן.
אני כבר לא כועסת עליו. לא מתכוונת להגיד לו מה הפריע לי, אפילו בשיחת הפרידה. רק רוצה לצאת מפה. רק להפסיק להיות שבויה בבית שלי.
אני מקווה שהוא ימצא זוגיות חדשה ומהר. יש המון בנות שמוכנות לעשות וויתורים עד אין קץ למען הזוגיות, ואולי לחלקן הדברים שבעיני הם בלתי נסבלים יראו סבירים ואפילו סבבה. הוא באמת צריך את זה, אז שיהיה לו.
אני לא אחזור לזה שוב.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
| מנהל | | | הודעה מקורית | | | תגובה | | | ללא תוכן | | | הודעה חדשה | | | הודעה עם תמונה | | | הודעה עם וידאו |
|
|
|
|
|