|
- פורום אולטראסאונד בהריון
- פורום אפילפסיה - תמיכה
- פורום בעיות מפרקים, החלפת מפרק, בעיות ברכיים
- פורום גניקולוגיה - רפואת נשים
- פורום דלקת פרקים, ראומטולוגיה
- פורום מחלות כבד, השתלות כבד, סרטן כבד
- פורום סרטן ריאות, סרטן ריאה
- פורום פוד קואצ'ינג, אימון להרזיה
- פורום פסיכולוגיה ילדים
- פורום קואצ'ינג זוגיות, אימון זוגי
- פורום קרדיולוגיה - רפואת לב
- פורום רפואת משפחה
- פורום רפואת שיניים
- פורום רצפת האגן, בריחת שתן, דליפת שתן, צניחת רחם
- פורום תרופות ייעוץ תרופתי
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
12:07 26.05.12
|
היי אני ממש מבינה על מה את מדברת.. אני מרגישה שתיארת בדיוק את הבעיות שקורות גם לי. אני לא פסיכולוגית או יועצת, אבל אני כן יכולה לתת לך כמה עצות וטיפים שיעזרו לי להתמודד עם כל מה שעובר עליך, והלוואי וזה יקל ויעזור במשהו:
דבר ראשון, אני בת 26, אני כן יכולה להגיד לך בוודאות שככל שעובר הזמן הבעיה שלנו מתקטנת. החיים הם אוסף של חוויות מוצלחות מול לא מוצלחות, ככל שתצברי יותר חוויות של הצלחה, ותישארי אופטימית, כך תלמדי להתמודד יותר טוב עם חוויות שיבואו לאחר מיכן ותהיי יותר שלמה עם עצמך ומרוצה.
תתאמני כל הזמן על הביטחון העצמי שלך. תתחילי להאמין בעצמך, באמת, מבפנים. תחפשי את הנקודה הזו בתוכך, שבה את מאמינה בעצמך ללא תלות במה אנשים אחרים אומרים. היא קיימת. יש בך עוצמה פנימית שאת רק צריכה לתת לה לצאת החוצה. תתאמני כל יום על להגיד לעצמך דברים טובים מול המראה ובכל מקום. תתאמני על להסתכל לאנשים בעיניים, ולראות שגם הם מפחדים לפעמים וגם הם רוצים בקרבתך. תבחרי את האנשים שאת מסתובבת איתם נכון ותסתובבי רק עם אנשים שמחזקים אותך ולא שופטים אותך. בכלל, תפסיקי לשפוט את עצמך, את לא יותר טובה מאחרים ואין אנשים שיותר טובים מימך, כולנו שווים.
אם את מרגישה שהחרדה שלך מתחילה לעלות תנסי לאמץ טריקים שעוזרים להתמודד. לי מאוד עוזר לקחת נשימות עמוקות, לברוח שניה לשירותים להתאפס על עצמי.
עוד דבר חשוב- גיליתי שאם אני משתפת חברים קרובים בבעיה שלי הם נורא מבינים ומנחמים, וזה לא שהפתעתי אותם עם מה שסיפרתי, הרי תכלס רואים עלי שיש לי את הבעיות האלה.
לכולם יש חרדה ברמה כזו או אחרת, ויש לי חברה שאפילו נתנה לי עצות איך היא מתמודדת. ברגע שאני מרגישה שהחרדה שלי מתחילה לעלות אני פשוט חושבת עליה, ועל כך שנוח לי לידה, המחשבה עליה עוזרת לי להתמודד. המחשבה שיש מישהו מוכר באוקיאנוס של אנשים זרים האלה עוזרת לי לשמור על אופטימיות. תנסי את זה
והכי חשוב, תנסי תמיד להיות עצמך, תמיד תהיי טבעית, אל תנסי להיות מישהי אחרת.
בקשר למה שכתבת על כך שאת מרגישה שיש לך 99% מההפרעות- כל ההפרעות הנפשיות מופיעות במידה מסוימת אצל כל אחד מאיתנו, זה מופיע גם אצל אנשים בריאים. זה טבעי וזה בסדר, זה רק אומר שאת רגישה, זה לא אומר שיש לך את כל ההפרעות שבעולם.
אף פעם אל תגיעי למצב שאת חושבת על להפסיק לחיות. עדיף קודם כל לאזור אומץ וללכת לטיפול לפני שאת מחליטה לסיים עם הכל.
תמשיכי לעבוד על עצמך, (כלומר לעבוד על הבעיה שלך),
תנסי לא לעשות סמים (מניסיון- זה רק עושה את זה יותר גרוע, למרות שלחלק זה דוקא יכול לעזור)
מקווה שעזרתי
ענת
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
11:43 26.05.12
|
הי,
אתמול מדדתי עגיל אחד באחת האוזניים בחנות מסודרת ונקייה. העגיל נראה נקי והחור שלי בתנוך האוזן נקי וללא דם.
כיוון שבחנות לא היה אלכוהול ניקיתי עם מגבון עם העגיל
האם חלילה ניתן להדבק בדרך כזו באיידס ?
מאד חרדה מאתמול
תודה
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
08:01 26.05.12
|
שלום שיר,
חשוב מאוד שלא תתני לתגובה החרדה שלך להשפיע על הילד. חשוב שתדברי עם הגננות ותשמעי מהן את גירסתן לדברים ומה הן עושות כדי להגן על הילדים בגן, ואז קבלי החלטה, בהתייעצות עם משפחתך האם להשאיר את הילד בגן או לא. קחי בחשבון שאנחנו כבר בסוף השנה, וגם הוצאה טראומתית של הילד מהגן יש לה משמעות, אולי כדאי להניח לו לסיים את השנה בשקט כשהגננות יודעות שאת עם היד על הדופק ושמות לב.
מעבר לזה, מאחר ובנך לא מראה סימני מצוקה כרגע, הייתי מניחה לזה.
אני מאוד מציעה לך לנסות להרגע, כפי הנראה המקרה לא היה טראומתי עבור בנך כפי שהוא עבורך כרגע. אם תתנהגי בצורה חרדה מדי לידו את עלולה לגרום לכך שזה יהפוך להיות טראומתי עבורו, למרות שכרגע זה לא.
|
|
|
סמדר ריינר
פסיכותרפיסטית
רמת גן 052-3693493
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
21:52 25.05.12
|
|
שלום רב. אני בת 52 , בחודש פברואר 2012 נשלחתי ע"י מקום העבודה שלי למבחן התאמה לתפקיד מסויים . כפי הנראה אני סובלת מהתקפי חרדה והסיטואציה שבא נמצאתי שם גרמה להתקף כזה ( הייתי אצל ניאורולוג שאיבחן את המצב) באותו המעמד קיבלתי גם יתר לחץ דם לראשונה בחיי. הערכים היו 180/110 הגוף רעד באופן לא רצוני חשתי זיעה קרה סחרחורת ,בחילות וחולשה כללית.. הפרמדיק מניידת מד"א שהוזמנה למקום ביקש ממני להתפנות לביה"ח. (סרבתי כנראה קשה היה לי לקבל את העניין ופחדתי ) . פניתי לרופאת משפחה שלי ואני במעקב שלה. אני מודדת לחץ דם בקביעות ויש לי תנודות בערכים מעל הנורמל. קיבלתי אמלודיפין 10 מ"ג כדור ביום. ועדיין לא ראיתי התייצבות משמעותית. אימי סובלת שנים מיתר לחץ דם ומטופלת בקביעות. בימים האחרונים אני רואה שיש לי בצקות ברגלים ובכלל תחושה שכל הגוף נפוח כמו כן יש כאב בברכיים ובשוקיים ומטה . האם הנפיחות והבצקות נובעות מהטיפול? חשוב לי לציין אני סובלת גם משחיקת סחוסים במפרקים. אני מטופלת במח' ראומטולוגיה מספר שנים ומקבלת ארט 50 2 כדורים ביום .אומפרדקס 1 ביום. ויטמין 2D טיפות ביום וסימבקור 1 ביום להורדת כולסטרול. האם יכול להיות שיש תגובות בין תרופתיות שגורמות לבצקות? מה עלי לעשות ? האם להפסיק תרופות מסויימות מהטיפול? אני כמובן אפנה לאחר החג לרופאת משפחה . אודה לתשובה חג שבועות שמח
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
20:53 25.05.12
|
שלום רב,
הדבר הראשון שאני ממליץ לך זה ללכת לנוירולוג ולעשות בירור לגבי כאבי הראש שאת סובלת מהם.
אני מניח שלא ימצאו דבר ואז אני מציע לך לפנות לטיפול פסיכולוגי מכיוון שסביר להניח שמדובר בתופעת חרדה.
טיפול פסיכולוגי ממוקד בחרדה (EMDR או CBT) הוא בעל סיכוי טוב לעזור לך להתגבר על התופעה שאת מתארת.
תוכלי למצוא מטפלי EMDR באתר המרכז הישראלי ל-EMDR ומטפלי CBT באתר אי"טה.
בהצלחה,
אודי
|
|
|
ד''ר אודי אורן
פסיכולוג קליני ורפואי, יו"ר עמותת EMDR.
מנהל המרכז הישראלי ל-EMDR. 073-7370993
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
16:51 25.05.12
|
שלום אני בת 29.
נטולת פבוקסיל 250 מ"ג ולאחרונה במשך חצי שנה מודאל 50 מ"ג.
אני מאובחנת בדיכאון ,הפרעות חרדה ,ocd ,adhd.
המודאל העלה לי את רמת הפרולקטין לרמה גבוהה מאוד ועשה תופעות לוואי,לכן הרופא המליץ על הפסקה.
לפני יומיים נתן לי תרופה חדשה בשם רידזין 30 מ"ג(10 בבוקר ,בצהריים ובערב).
קשה לי יש לי הרגשת חנק במקומות סגורים,מפחדת לחזור לנהוג,כאבי ראש,מחשבות טורדניות,חוסר ביטחון לשמור על אחיינית שלי לבד וכו).
לקחתי את הרידזין היום לראשונה ואני מאוד עייפה ,חלשה ,מטושטשת ,מסוחררת וכו'.
שאלותיי הן כאלה:
1.האם רידזין משמין כמו מודאל?
2.האם זה עוזר למחשבות טורדניות?
3.האם העייפות והחולשה תעבורנה עד שאסתגל לתרופה?
4.האם היא ממכרת ?האם היא עוזרת לחרדות כמו שלי?
4.קראתי שהתרופה לסכיזופרניה ולי יש חרדות למה נתנו לי אם כך?
5.קראתי גם שזה עושה בעיות לראיית עיניים?האם זה מסוכן לי?
אודה לתשובתכם.שבת שלום.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
18:30 24.05.12
|
שלום רב,
שמי עומר. בעקרון אני סובל מהתקפי חרדה, אך עניין זה מטופל ותודה לאללל הכל בסדר גמור. אני מטופל בלמיקטל (200 מ"ג) ובלוסטרל (50 מ"ג).
במבט כללי - המצב רוח שלי די יציב, כלומר הוא נראה בערך אותו דבר במשך היום.
אך יש דבר אחד שאני מתקשה להבין ומאוד מעניין אותי.
מאז היותי ילד, ובכלל, לקראת הערב, ולקראת החשכה, מצב הרוח מתרומם קצת, לא משהו קיצוני או מדאיג יותר מדי, אבל כן יש איזשהו שינוי.
רציתי לשאול - מדוע זה קורה? האם זוהי תופעה ידועה? (כי שאלתי לא מעט אנשים והם השיבו לי שבאמת יש שינוי במצב הרוח בערב)
האם השיפור במצב הרוח ברמה קצת יותר גבוהה (בערב) יכולה להעיד על בעיה? בי-פולריות?
תודה מראש
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
17:58 24.05.12
|
שלום.אני בן 20
לפני כשלשה חודשים הופנתי לפסיכיאטרית בעקבות כך שהרגשתי שיש לי תלות בחבר ובאופן כללי
היו לי הרבה הסתפקויות בנושא האמונה שלי באלוקים,נדודי שינה תקופה ארוכה ועוד.הפסיכיאטרית טענה שיש לי אובבסיות ורשמה לי פאקסט שאח"כ הוחלף לפבוקסיל-2 כדורים של 100 מ"ג.בפגישה אחרת היא טענה שהיא מבחינה בהתנהגות שמתאימה להיפו מאניה ורשמה גם ריספונד אחד שהחליף אחד מכדורי הפבוקסיל.לאחר כמה שבועות שהיה בסדר יחסית התחילה אצלי תחושה רעה שקשה לי להסביר,מן חוסר אונים חזק עם פחד ועצבות.עד שלילה אחד ממש הרגשתי שאני לא יכול לשאת את זה יותר התמלאתי בצער יותר ויותר עד שממש הרגשתי שאני עומד להתעלף מרוב הצער. לקחתי אסיוול שבמקרה נשאר אצלי ונרדמתי .לאחר מכן הייתי בדיכאון כמה ימים.בביקור אצל הפסיכיאטרית היא טענה שזה סוג של חרדתיות ואובססיה והעלתה את הפבוקסיל שוב לשניים והחליפה את הריספונד בסוליאן ,והביאה לי ווהבן למקרי חירום.יש לציין שאני משלב בטיפול אישי עם אדם לא מוסמך שנחשב למבין בתחום אך אני מרגיש שהוא לא עזר לי כלל.ולסיכום מאז אני קם כל בוקר עם תחושה נוראית ועכשיו שרוי בדיכאון שאני מאמין שהוא זה שמביא לחולשה כללית ועייפות. אפשר לומר בהחלט שמצבי גרוע בהרבה מלפני שהתחלתי בטיפול. השאלות הם: 1.האם מהתיאור שלי עולה בעיה שונה או שאכן היא צודקת באבחנה שלה?2. האם יש אפשרות להפסיק עם הכדורים או שכבר מאוחר מידי בשלב זה?3. מה הסיכוי שהכדורים לא נכונים? 4. שהם אלו שגרמו לי לתופעות החדשות? (חרדה ודיכאון ) 5.מה היעילות של התחליף הטיבעי?
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
17:54 24.05.12
|
שלום.אני בן 20
לפני כשלשה חודשים הופנתי לפסיכיאטרית בעקבות כך שהרגשתי שיש לי תלות בחבר ובאופן כללי
היו לי הרבה הסתפקויות בנושא האמונה שלי באלוקים,נדודי שינה תקופה ארוכה ועוד.הפסיכיאטרית טענה שיש לי אובבסיות ורשמה לי פאקסט שאח"כ הוחלף לפבוקסיל-2 כדורים של 100 מ"ג.בפגישה אחרת היא טענה שהיא מבחינה בהתנהגות שמתאימה להיפו מאניה ורשמה גם ריספונד אחד שהחליף אחד מכדורי הפבוקסיל.לאחר כמה שבועות שהיה בסדר יחסית התחילה אצלי תחושה רעה שקשה לי להסביר,מן חוסר אונים חזק עם פחד ועצבות.עד שלילה אחד ממש הרגשתי שאני לא יכול לשאת את זה יותר התמלאתי בצער יותר ויותר עד שממש הרגשתי שאני עומד להתעלף מרוב הצער. לקחתי אסיוול שבמקרה נשאר אצלי ונרדמתי .לאחר מכן הייתי בדיכאון כמה ימים.בביקור אצל הפסיכיאטרית היא טענה שזה סוג של חרדתיות ואובססיה והעלתה את הפבוקסיל שוב לשניים והחליפה את הריספונד בסוליאן ,והביאה לי ווהבן למקרי חירום.יש לציין שאני משלב בטיפול אישי עם אדם לא מוסמך שנחשב למבין בתחום אך אני מרגיש שהוא לא עזר לי כלל.ולסיכום מאז אני קם כל בוקר עם תחושה נוראית ועכשיו שרוי בדיכאון שאני מאמין שהוא זה שמביא לחולשה כללית ועייפות. אפשר לומר בהחלט שמצבי גרוע בהרבה מלפני שהתחלתי בטיפול. השאלות הם: 1.האם מהתיאור שלי עולה בעיה שונה או שאכן היא צודקת באבחנה שלה?2. האם יש אפשרות להפסיק עם הכדורים או שכבר מאוחר מידי בשלב זה?3. מה הסיכוי שהכדורים לא נכונים? 4. שהם אלו שגרמו לי לתופעות החדשות? (חרדה ודיכאון ) 5.מה היעילות של התחליף הטיבעי?
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
17:52 24.05.12
|
שלום.אני בן 20
לפני כשלשה חודשים הופנתי לפסיכיאטרית בעקבות כך שהרגשתי שיש לי תלות בחבר ובאופן כללי
היו לי הרבה הסתפקויות בנושא האמונה שלי באלוקים,נדודי שינה תקופה ארוכה ועוד.הפסיכיאטרית טענה שיש לי אובבסיות ורשמה לי פאקסט שאח"כ הוחלף לפבוקסיל-2 כדורים של 100 מ"ג.בפגישה אחרת היא טענה שהיא מבחינה בהתנהגות שמתאימה להיפו מאניה ורשמה גם ריספונד אחד שהחליף אחד מכדורי הפבוקסיל.לאחר כמה שבועות שהיה בסדר יחסית התחילה אצלי תחושה רעה שקשה לי להסביר,מן חוסר אונים חזק עם פחד ועצבות.עד שלילה אחד ממש הרגשתי שאני לא יכול לשאת את זה יותר התמלאתי בצער יותר ויותר עד שממש הרגשתי שאני עומד להתעלף מרוב הצער. לקחתי אסיוול שבמקרה נשאר אצלי ונרדמתי .לאחר מכן הייתי בדיכאון כמה ימים.בביקור אצל הפסיכיאטרית היא טענה שזה סוג של חרדתיות ואובססיה והעלתה את הפבוקסיל שוב לשניים והחליפה את הריספונד בסוליאן ,והביאה לי ווהבן למקרי חירום.יש לציין שאני משלב בטיפול אישי עם אדם לא מוסמך שנחשב למבין בתחום אך אני מרגיש שהוא לא עזר לי כלל.ולסיכום מאז אני קם כל בוקר עם תחושה נוראית ועכשיו שרוי בדיכאון שאני מאמין שהוא זה שמביא לחולשה כללית ועייפות. אפשר לומר בהחלט שמצבי גרוע בהרבה מלפני שהתחלתי בטיפול. השאלות הם: 1.האם מהתיאור שלי עולה בעיה שונה או שאכן היא צודקת באבחנה שלה?2. האם יש אפשרות להפסיק עם הכדורים או שכבר מאוחר מידי בשלב זה?3. מה הסיכוי שהכדורים לא נכונים? 4. שהם אלו שגרמו לי לתופעות החדשות? (חרדה ודיכאון ) 5.מה היעילות של התחליף הטיבעי?
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
14:56 24.05.12
|
שלום, אני בת 25 ומאז שאני זוכרת את עצמי אני סובלת מחרדה חברתית. היו תקופות שהיו מאוד מוצלחות כמו הצבא ועבודה שאחרי הצבא שבהן הרגשתי מצויין. הייתי ב"היי" ללא חרדות וללא פחדים. עשיתי כל מה שנמנעתי כל חיי לעשות. ליצור קשרים עם אנשים חדשים, לדבר מול קבוצה וכו'.
היום אני בטיפול תרופתי ואימון אישי שמיועד לחרדה חברתית. ובתקופה האחרונה אני שמה לב לדבר שמצליח לבלבל אותי. יש ימים שאני לא מעוניינת לדבר עם 'זרים' ולא יוצאת החוצה על מנת לא להתמודד עם אנשים ויש ימים שאני מדברת, צוחקת ו'פתוחה' יותר עם אנשים שאני לא מכירה.
זה דבר שלא מובן לי בכלל. אם אני מסוגלת לעשות את זה פעם פעמיים שלוש...איך זה שאני לא יכולה להיות ככה כל הזמן?
יש הסבר פסיכולוגי לזה או שאני צריכה להתחיל לחשוש מפיצול אישיות? ;-)
תודה מראש.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
14:20 24.05.12
|
שלום רב,
אני סובל מחרדה כללית וOCD(מחשבות טורדניות) במשך כשנתיים,
שרדתי עד היום ללא תרופות פסיכיאטריות אך לאחרונה תקפו אותי מספר התקפי פאניקה קשים שנאמר לי ע"י מספר מומחים בתחום שסביר להניח שלא אצא מזה ללא טיפול תרופתי,
קראתי בפורומים בחלק מהתגובות של מטופלים שסיפרו שבתחילת הטיפול ההתקפי פאניקה עלולים להחמיר, דבר אשר מאוד מפחיד אותי להתחיל בטיפול תרופתי בגלל זה וגם שארגיש הטבה רק בעוד 3 שבועות שכרגע אני סובל מכך מאוד ובקושי מצליח לישון...
האם לרוב המטופלים מחמירות החרדות בשבוע-שבועיים הראשונים?איך שורדים מצב כזה אם גם ככה כל התקף חרדה פשוט סיוט בלתי יתואר עבורי.....
והאם יש עוד תרופות טובות שמתאימות למצב של הפרעות פאניקה וחרדה עם מיעוט תופעות לוואי?
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
08:18 24.05.12
|
שלום,
אני בהריון שבוע 21
תוצאות מי שפיר מראות תסמונת xyy
לפי יעוץ גנטי שקבלתי אין שום דבר. מדובר בתינוק בריא לכל דבר מלבד קומה גבוהה ורמת משכל נמוכה משל אחיו ב10-15 נקודות
הרופא הפריך את כל הדעות על התסמונת כגון: אסימטריות,בעיות התנהגות,אלימות
עיוותים ואמר שהכל שטויות ושכך שסברו בעבר הרחוק.
אני חרדה מאוד וזקוקה לחוות דעת נוספת.
תודה
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
17:13 23.05.12
|
|
סבירות גבוהה לבעיה בעמוד השדרה המתני התחתון.אפשר לנסות להוריד את כל הכדורים להישאר עם קלונקס נגד חרדה ולעשות MRI מתני ו EMG .
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
14:05 23.05.12
|
ציפרלקס ואסטו זו אותה תרופה, אין להפסיק שימוש בתרופה זו בבת אחת
אולי תיגשי לרופא המטפל לדון בהעלאת מינון, תוצאה נראית רק אחרי מספר חודשים.
גם טיפול אצל פסיכולוג או פסיכיאטר לוקח שנים, 3 חודשים אינם מספיקים לראות תגובה
אנא נסי ספורט, אפילו צעידות ארוכות- זה מאד עוזר
תרגישי טוב
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
13:21 23.05.12
|
אנא שלום
התשובה רק על קצה המזלג, המידע שקיבלתי הוא אך חלקי.
הגדרה פסיכיאטרית לפי קודים ואמירה שיש חרדה חברתית אינה עוזרת בהכרח למתן טיפול ספר האיבחונים מיועד להיות כלי מחקר ואפליקציה למתן תרופות. ויתכן וזה לא המצב...
לצורך החלטה על טיפול יש לבצע הערכה וכאן המדובר בהכרת עומק עם הילד ומשפחתו. אין לי גם ספק כי להגיד שזה יעבור אינו אחראי . והיה והמצב לא יעבור הזמן היקר שהילד לא טופל ישקע כצלקת בנפשו.
במצבים אילו טיפול שהוא אף מוגזם עדיף מהמתנה שיתבגר.
הילד נמצא רוב הזמן בבית הספר ויש לגייס את אנשי החינוך- הפסיכולוג של בית הספר והיועצת להציע לו תכנית עזרה ברמה אישית. קוו זה הוא בבחינת חובה.
בבהצלחה,
ד"ר סמואל אליהו
פסיכיאטר ילדים ונוער
עמית במכון לפסיכואנליזה בת זמננו
|
|
|
ד''ר אליהו סמואל
פסיכיאטר ילדים ונוער
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
13:02 23.05.12
|
שלום,
יש לי בן שעל פי כל התסמינים סובל מחרדה חברתית. בתחילה חשבנו שהוא קצת ביישן , תכונה גנטית שייתכן שירש , ואו-טו-טו זה יעבור . אך לצערנו העיניין מחמיר משנה לשנה.
הוא פוחד להשתתף באירועים חברתיים ולאלה שהוא מסכים ללכת דורש שנהיה נוכחים מתחילתו ועד סופו של האירוע , בשעה שכל בני כיתתו נותרים ללא השגחת הורים.
אינו מוכן ללכת לחוגים או לחברים מהכיתה מלבד שניים שלשה חברים שהוא מכיר עוד מתקופת הגן. לאחרונה שמעתי מהמורה שלו שאינו יוצא לשחק בהפסקות עם חבריו ומעדיף להישאר בכיתה ולקרוא.
הוא הפסיק להזמין חברים הביתה וגם פחות מוזמן בעצמו. לא מוכן לרדת למטה לשחק והבילוי המועדף עליו הוא כל סוגי המסכים-טלויזיה, מחשב וכו' (למרות שאנחנו מגבילים את העיניין לשעה ביום).
כששואלים אותו למה אינו מצטרף לחבריו בהפסקות הוא טוען שהוא לא טוב במשחקי כדור, שזה מה שרוב בני כיתתו מתעניינים בו ולכן הוא תמיד בקבוצה המפסידה, או שלא בוחרים בו כלל אז הוא מעדיף לוותר. קל לו יותר בצהרון שם יש פחות ילדים ורובם חבריו מגן חובה, איתם הוא חופשי יותר.
יש לציין שריגשית הוא לא כל כך בוגר ועדיין יש לו קושי עצום בלשתף חברים במשחק או להפסיד- זה תמיד נגמר בבכי, דבר שכנראה מקשה עליו להשתלב במשחק קבוצתי.
התייעצנו עם פסיכולוגית ילדים ואף צירפנו אותו לכמה פגישות-אבל לצערי כל מה שהמליצו לנו עליו לא עוזר ( שיחות עם הילד וחשיפה שלו לאירועים חברתיים שהוא פוחד להשתתף בהם).
השאלה שלי היא איזה טיפול אפשר להציע לילד בגילו והאם בכלל כדאי לעשות משהו בנושא , מלבד חיזוקים ושיחות יומיומיות כמעט, או שלתת לו להתבגר קצת ולקוות שזה יעבור כשיתבגר ריגשית?
אנחנו מאוד מוטרדים. אשמח לשמוע את דעתך.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
12:12 23.05.12
|
שלום ד'ר מרגלית
אני הבחורה שדברה איתך בטלפון לגביי הנערה בהוסטל בו אני עובדת שהכלב שיחק איתי ואיתה וחששתי שהוא שרט אותה ליפניי ששרט אותי.
אני נבדקתי אחריי 13 יום כי לא יכולתי לחכות ואותה לקחתי אחריי חודש(בדיקת קומבו) ושתינו שליליות. ואז שאלתי אותך אם קומבו אמין יותר אחרי שבועיים מאשר אחריי חודש ולא ענית לי.אשמח לתשובה בכל מקרה בחודש האחרון הנערה הייתה בבריחה מההוסטל ואלוהים יודע מה עבר עליה(עבדה בזנות בעבר ואלי גם כיום) וכחלק מהבדיקות הייתי איתה גם ברופא נשים שמצא לה פפילומה ואנחנו בטיפול מה שגרם לי שוב לכנס לסרטים בגללה אחריי שהרופא בדק אותה היא נגעה לי ביד ואני מפחדת שהיא נגעה לעצמה באיבר מין ואחריי זה בי כשאני הייתי עסוקה ולא שמתי לב איפה אני נוגעת בעצמי,בפה בעין וכו,.דם לא ראיתי אצלי על ביד
סליחה שאני חופרת ואני יודעת שזה נשמע כמו חרדה רצינית אבל אני ממש מפחדת להתעסק איתה ועדיין לא יודעת אם הבדיקות שעשינו שוללות את ההדבקות מהכלב ואם היה עוד סיכון להדבק כשהייתי איתה אצל הרפא נשים.
אני ממש אשמח לתשובות בלי קשר לחרדה שלי
תודה
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
04:49 23.05.12
|
שלום לך סופי
טיפול 'אד הוק' בכדורי הרגעה בעת חרדה היה בעבר הטיפול אך היום הוא חלף מן העולם ואיננו מומלץ שכן הוא גורם להתמכרות לכדורי הרגעה,להתרגלות אליהם ולהסתבכות נוספת במצבים פסיכיאטרים נוספים.
תרגישי טוב
דר חרמון
|
|
|
ד''ר יעקב חרמון
רופא בכיר מומחה בפסיכיאטריה
הרצל 43 ׳מרכז רפואי הרצל׳ ראשון לציון 050-5252552
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
15:07 22.05.12
|
שלום ד'ר מרגלית
אני הבחורה שדברה איתך בטלפון לגביי הנערה בהוסטל בו אני עובדת שהכלב שיחק איתי ואיתה וחששתי שהוא שרט אותה ליפניי ששרט אותי.
אני נבדקתי אחריי 13 יום כי לא יכולתי לחכות ואותה לקחתי אחריי חודש(בדיקת קומבו) ושתינו שליליות. ואז שאלתי אותך אם קומבו אמין יותר אחרי שבועיים מאשר אחריי חודש ולא ענית לי.אשמח לתשובה בכל מקרה בחודש האחרון הנערה הייתה בבריחה מההוסטל ואלוהים יודע מה עבר עליה(עבדה בזנות בעבר ואלי גם כיום) וכחלק מהבדיקות הייתי איתה גם ברופא נשים שמצא לה פפילומה ואנחנו בטיפול מה שגרם לי שוב לכנס לסרטים בגללה אחריי שהרופא בדק אותה היא נגעה לי ביד ואני מפחדת שהיא נגעה לעצמה באיבר מין ואחריי זה בי כשאני הייתי עסוקה ולא שמתי לב איפה אני נוגעת בעצמי,בפה בעין וכו,.דם לא ראיתי אצלי על ביד
סליחה שאני חופרת ואני יודעת שזה נשמע כמו חרדה רצינית אבל אני ממש מפחדת להתעסק איתה ועדיין לא יודעת אם הבדיקות שעשינו שוללות את ההדבקות מהכלב ואם היה עוד סיכון להדבק כשהייתי איתה אצל הרפא נשים.
אני ממש אשמח לתשובות בלי קשר לחרדה שלי
תודה
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
09:59 22.05.12
|
|
הנסיבות הללו לא מצביעות על סכנה משמעותית מכל בחינה אובייקטיבית ולכן הבעייה שלך היא בעיקר חרדה. אם החרדה תמשך כדאי לך לקבל טיפול-יכול להיות קצר-כדי להשתחרר ממנה.
|
|
|
פרופ' צבי בנטואיץ'
ראש מרכז למחלות טרופיות ואיידס,אוניברסיטת בן גוריון
מרכז קובלר לאימונולוגיה ואיידס ,בי"ח איכילוב;פרטי- רח' קוסובסקי 56, תל אביב 052-2440060
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
11:54 21.05.12
|
|
ככלל דופק בין 60 ל 100 נחשב בגבולות התקין. כמובן שחשוב מצב הפעילות באותו זמן. אצל אדם בוגר דופק במנוחה צריך להיות בין 60 ל 80 בדקה. ככל שהמנוחה מלאה יותר והכושר הגופני גבוה יותר הדופק יהיה איטי יותר. אצל אתלטים דופק במנוחה יכל להיות 50 בדקה. במצבים שונים כגון: מאמץ, חרדה, מצבי מחלה למשל מחלת חום, אנמיה, יתר תריסיות, תת חמצון ועוד- קצב הלב הופך מהיר יותר- מעל 100.
|
|
|
ד''ר דוד רוט
.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
09:45 21.05.12
|
נעמה שלום,
לפי מה שאת מתארת אני מבינה שאת עוברת תקופה ממושכת של לחצים בעירבון אירועים חקרו או שעומדים להתרחש. אנשים רבים עשויים להרגיש מתח מוגבר בתקופות אלו, אף לסבול מהתקפי חרדה. על מנת לעזור לך להתמודד עם התקופה העמוסה בחייך קיבלת את הציפרלקס. אחת תופעות הלוואי השכיחות והמוכרות ביותר הינה תחושת עייפות. היא חולפת תוך מספר שבועות עד חודש כאשר הגוף מסתגל לכדור. אני ממליצה לא לעשות שינויים תרופתיים על דעת עצמך. תחזרי לפסיכיאטרית ותתיעצי איתה גם לגבי כדור הרגעה. בדרך כלל מקובל לשלב כדור הרגעה לתקופה קצרה. בנוסף, כדאי ללמוד תרגילי הרגעה ומדיטציה. זה מאוד עוזר להוריד את רמות החרדה ולהחזיר את הגוף לאיזון. כלים אלה ונוספים להתמודדות עם חרדות,לחצים ועם מצבי החיים בכלל ניתן ללמוד בפסיכותרפיה התנהגותית - קוגניטיבית CBT.
אשמח לענות על שאלות נוספות,
תרגישי טוב,
|
|
|
ד''ר אירנה נתנאל
פסיכותרפיסטית מוסמכת Ph.D CBT
"מיינד קליניק" מרכז לטיפול מתקדמים שד' דוד המלך 1 תל אביב 03-6962733
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
01:25 21.05.12
|
|
בהנחה שבתך בריאה פיזית, בהחלט יתכן שמדובר בהתקף חרדה. אם מצבה אינו משתפר, פני איתה לאבחון ולטיפול של מספר פגישות אצל פסיכולוג קליני המטפל בחרדה בגישה הקוגניטיבית-התנהגותית. בהצלחה!
|
|
|
ד''ר חיים היילפרין
פסיכולוג קליני, מנהל השירות הפסיכולוגי בבאר יעקב.
ליצירת קשר: 052-2533683 או 08-9281224
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
08:10 20.05.12
|
שלום רב
ביתי בת 13 חוותה אמש אירוע מטריד. בדרכה למפגש חברים בערב שישי התקשרה אליי כשהיא נסערת: "כואבת לי היד,יש לי סחרחורת, אני רועדת ולא מצליחה לנשום, אני פוחדת.."
אספנו אותה במהרה הביתה וגם בבית המשיך הסער לעוד דקות ארוכות בהן טענה שהיא מבולבלת, מפחדת ש"יקרה לה משהו..." בנוסף לאלה היו לה גם בחילות והיא הקיאה.
יכול להיות שמדובר בהתקף חרדה? ביממה שלאחר מכן זה קרה לה עוד פעמיים.
היא לא מוכנה להישאר לבד, חוששת שלא יהיה מי ש"יעזור" לה כשזה קורה והיא צמודה אליי.
אנא עזרתכם
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
22:25 19.05.12
|
דני שלום,
נראה שהמצב מורכב וכן מחייב התערבות מקצועית. האם בנך נמצא בטיפול פסיכולוגי? האם יועצת בית הספר נמצאת בתמונה? במידה ולא כדאי לערב קודם כל את היועצת שתוכל לעזור לו בהתמודדות בבית הספר.
בברכה,
|
|
|
ד''ר אירנה נתנאל
פסיכותרפיסטית מוסמכת Ph.D CBT
"מיינד קליניק" מרכז לטיפול מתקדמים שד' דוד המלך 1 תל אביב 03-6962733
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
21:51 19.05.12
|
שלום דני,
טיפול לתרופתי הוא לא מספיק במקרים כאלה, וכדאי לפנות לטיפול פסיכולוגי במקביל, גם הפסיק לקחת תרופות, אולי יסכים לשיחות.
|
|
|
סמדר ריינר
פסיכותרפיסטית
רמת גן 052-3693493
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
20:08 19.05.12
|
שלום,
בני בן ה 17 אובחן לפני כ שנה כסובל מדכאון. זאת לאחר שהפסיק ללמוד והסתגר בבית.
הוא קיבל כדורי לוסטראל ועוד כדור נוסף, שנותנים אותו גם במקרי אפילפסיה (שהבנתי גם מייצבת מצב רוח).
מאז המצב שלו השתפר , אך יחד עם זאת התחילו אצלו כל מיני עוויתות בפנים, הליכה מוזרה .
אולי זה כבר התחיל במידה מסויימת לפני הכדורים, אך גבר עם הכדורים או לפחות לא עזר.
הוא חזר ללמוד והצליח מאוד תקופה ראשונה.
אך מאז הוא החליט מרצונו להפסיק את הכדורים, הוא גם החליט שהוא לא אוכל בשר או דגים.
הוא עדיין ממשיך ללמוד, אבל ההשגים שלו התדרדרו מאוד.
גם העוויתות ממשיכות, למרות שיש לי הרגשה כשמעירים לו על כך, הוא עושה מאמץ ומשפר את המצב.
אבל עם לימודים יש לו ממש ירידה - נראה לי הוא מאוד נלחץ כשמגיע המבחן ולא מצליח לעשות את המבחנים.
אני מפחד שהמצב שלו ייתדרדר, אך תרופות הוא לא מסכים לקחת שוב.
מה לעשות ?
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
20:07 19.05.12
|
שלום,
בני בן ה 17 אובחן לפני כ שנה כסובל מדכאון. זאת לאחר שהפסיק ללמוד והסתגר בבית.
הוא קיבל כדורי לוסטראל ועוד כדור נוסף, שנותנים אותו גם במקרי אפילפסיה (שהבנתי גם מייצבת מצב רוח).
מאז המצב שלו השתפר , אך יחד עם זאת התחילו אצלו כל מיני עוויתות בפנים, הליכה מוזרה .
אולי זה כבר התחיל במידה מסויימת לפני הכדורים, אך גבר עם הכדורים או לפחות לא עזר.
הוא חזר ללמוד והצליח מאוד תקופה ראשונה.
אך מאז הוא החליט מרצונו להפסיק את הכדורים, גם לא אוכל טוב
, הוא גבה מאוד ויחד עם זאת רזה מאוד.
הוא עדיין ממשיך ללמוד, אבל ההשגים שלו התדרדרו מאוד.
גם העוויתות ממשיכות, למרות שיש לי הרגשה כשמאירים לו על כך, הוא עושה מאמץ ומשפר את המצב.
אבל עם לימודים יש לו ממש ירידה - נראה לי הוא מאוד נלחץ כשמגיע המבחן ולא מצליח לעשות את המבחנים.
אני מפחד שהמצב שלו ייתדרדר, אך תרופות הוא לא מסכים לקחת שוב.
מה לעשות ?
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
13:04 19.05.12
|
שלום רב.
אני סובל מחרדה מספר שנים..
לקחתי תקופה ארוכה ציפראמיל ועוד תקופה סימבלטה . כרגע מרגיש קוגניטיבית בסדר , אבל הסימפטומים של החרדה חוזרים איך שאני מוריד את המינון בסימבלטה -בעיקר זה מתבטא בחוסר ריכוז כאשר יש חרדה אני נהיה "מסטול"...
מישהו סיפר לי על וולבוטרן XR , מה זה הכדור הזה? האם הוא משויך למשפחה הפסיכיאטרית? במה הוא שונה ממשפחת SSRI
תודה
(נ.ב אני סובל מתופעת לוואי של ירידה בחשק המיני)
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
| מנהל | | | הודעה מקורית | | | תגובה | | | ללא תוכן | | | הודעה חדשה | | | הודעה עם תמונה | | | הודעה עם וידאו |
|
|
|
|
|