|
- פורום אספרגר - PDD, חינוך מיוחד
- פורום אף אוזן גרון
- פורום הורים לתינוקות, הורים לפעוטות
- פורום הריון ולידה
- פורום טיפולי ורידים, דליות, מחלות כלי דם
- פורום יופי
- פורום לוקמיה, המטולוגיה, קרישת דם, סרטן הדם
- פורום לידה בבית, לידה טבעית, לידה פעילה
- פורום מחלות חניכיים
- פורום פסיכולוגיה
- פורום קואצ'ינג זוגיות, אימון זוגי
- פורום רפואת עור משלימה
- פורום רפואת עיניים, מחלות עיניים, בעיות ראיה
- פורום תאומים ושלישיות
- פורום תזונת ספורט
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
07:48 20.02.12
|
שלום קרן
אני שמחה לשמוע שקיים בך הרצון לשקם את גופך ולטפל בהפרעת האכילה.
כיום, בכול קופת חולים קיימות דיאטניות קליניות המתמחות בהפרעות אכילה וגם כמובן פסיכולוגים, פסיכיאטרים העובדים בשיתוף עם קופ"ח (ניתן לקבל עבורם החזר כספי, אחוז ההחזר תלוי בקופ"ח אליה את שייכת).
ממליצה לך כשלב ראשון לפנות לרופא המשפחה ולבקש הפניה לדיאטנית לשם טיפול בהפרעות אכילה ומשם לצאת לדרך...
בהצלחה רבה !!!
|
|
|
עדי מילר
דיאטנית קלינית בהשמנה והפרעות אכילה
תל אביב 054-5841109
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
10:40 16.01.12
|
הי, אין ספק שאת מרגישה ומתארת "צונאמי" ריגשי. תתני קרדיט למטפלת =הדיאטנית שלך.
טיפול בהפרעות אכילה הוא מינימום ריצת מרתון עם עליות וירידות אך אם תתעקשי "להחלים" בסוף תרוויחי.
בהצלחה
|
|
|
צחי כנען
צחי כנען - דיאטן קליני M.Sc
מגדלי זיו ראול ולנברג 24, רמת החי"ל, תל אביב 03-6485511
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
22:26 18.12.11
|
עליה במשקל אינה בהכרח אומרת השמנה, ובכלל טיפול בהפרעות אכילה לא מנסה להביא את המטופלות למצב של השמנת יתר אלא לאיזון במשקל, באכילה, ובחיים באופן כללי. כמובן שזה אפשרי, אבל הרבה מהסובלות מהפרעת אכילה חוששות שברגע שיתחילו לעלות במשקל יתקשו להפסיק. לפעמים לוקח קצת זמן ללמוד שוב כיצד לזהות ולהקשיב לצורכי הגוף, אך בטווח הארוך טיפול מוצלח מכוון להתאזנות והחשש מחוסר שליטה מוגזם ומזין את המחלה.
בנושא תרופות, הכתובת לשאלות ולהתייעצויות היא מול הפסיכיאטר המטפל.
|
|
|
לירן רוגב
פסיכולוג קליני, מטפל בתחום הפרעות אכילה, הפרעות מצב רוח, וקשיי ויסות רגשי.
דיזינגוף, תל אביב 054-3000312
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
21:18 08.10.11
|
דנה יקירה,
נגעת ללבי. ניכר שאת סובלת, ומודעת למצבך. עליך לפנות למפקד/ת הישיר שלך, ולבקש הפניה לטיפול. יש בצבא טיפול בהפרעות אכילה. ניתן גם להגיע לקב״ן. אני מבינה את רצונך להישאר בצבא וזה בדרך כלל אפשרי אם תהיי בטיפול. בכל מקרה בריאותך חשובה יותר מהכל, ולכן עליך להתעקש לקבל טיפול, ובהקדם. חיזקי ואמצי!
|
|
|
מיכל לברטוב
עובדת סוציאלית ודיאטנית קלינית
גבעתיים 054-2494642
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
07:17 17.05.11
|
|
יש טיפול בהפרעות אכילה, שבאופן עקרוני משלב טיפול דיאטני, פסיכולוגי, ותרופתי. במקרים מסוימים, יש גם אופציה לטיפול במסגרת אישפוזית בבי"ח, לפני שמתחילים בטיפול הזה. בכל אופן, את ההתאמה המדויקת של הטיפול לבעיה צריך לעשות בפגישת ייעוץ ראשונית עם איש מקצוע (רופא מפחה, פסיכולוג או תזונאית).
|
|
|
לירן רוגב
פסיכולוג קליני, מטפל בתחום הפרעות אכילה, הפרעות מצב רוח, וקשיי ויסות רגשי.
דיזינגוף, תל אביב 054-3000312
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
07:43 27.03.11
|
|
לא ניתן לאבחן דרך האינטרנט ולקבוע מה יש לך, אבל נשמע שאת סובלת מבעיה על הספקטרום של הפרעות האכילה ומה שחשוב זה לעזור לך להתמודד עם הבעיה הזו. טוב שהופנית למרכז טיפול בהפרעות אכילה, מאחר ובפגישה עם אנשי המקצוע במקום אפשר יהיה גם לאבחן ולהבין טוב יותר את מצבך, וגם להמליץ לך על הטיפול המתאים.
|
|
|
לירן רוגב
פסיכולוג קליני, מטפל בתחום הפרעות אכילה, הפרעות מצב רוח, וקשיי ויסות רגשי.
דיזינגוף, תל אביב 054-3000312
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
09:50 23.09.10
|
בניגוד לדעה הרווחת, הפרעות אכילה לא מתבטאות רק ברזון מסכן חיים, ובעצם לא רק ברזון נקודה. כל דפוס של עיסוק באכילה במראה ובמשקל גוף, שחורג מפורפורציות ומתחיל להשתלט על החיים, לפגוע באיכותם ואף להוות סכנה בריאותית, הוא דפוס שיש לטפל בו במסגרת טיפול בהפרעות אכילה. אנשים הסובלים מהפרעות אכילה יכולים להיות רזים, שמנים או במשקל תקין, עם הקאות או בלי, עם צמצום תזונתי או בולמוסים וזלילה כפייתית. מה שחשוב זה לקבל טיפול שיאפשר לאזן את המצב הגופני והתזונתי ולהבין את הצרכים והמצוקות הרגשיות שעומדות בבסיס ההתנהלות הבעייתית.
איני יודע לאיזה מרכז או מרפאה את מכוונת בדברייך. מרכזים פרטיים ודאי יקבלו כל פונה עם בעיית אכילה. מסגרות אשפוזיות, המוגבלות מאד במקומות ורשימות ההמתנה שלהן מלאות בדרך כלל, כן משקללות קריטריונים של סיכון - אבל לאו דווקא רזון (שכן זה אינו גורם הסיכון היחיד בהפרעות אכילה). בכל מקרה כדאי לתת לאנשי המקצוע לעשות את השיקול ולעזור לך לקבל את הטיפול המתאים, שכן אין ספק שמישהי שסבלה כמוך במשך שנים מבעיות מהסוג שפירטת זקוקה לטיפול כזה. מעבר לכך, החשש ש"לא אהיה מספיק רזה בשביל לקבל טיפול" הוא פעמים רבות מחשבה אנורקטית מזיקה שמחבלת בתהליך ההבראה וההחלמה, ואל לך לתת לה למנוע ממך עזרה.
|
|
|
לירן רוגב
פסיכולוג קליני, מטפל בתחום הפרעות אכילה, הפרעות מצב רוח, וקשיי ויסות רגשי.
דיזינגוף, תל אביב 054-3000312
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
15:25 31.07.10
|
אני מאוד מבולבלת.
אתמול חיפשתי מידע על טיפול בהפרעות אכילה, רשמתי מספרי טלפון, תכננתי להתקשר.
אחרי שעה מצאתי את עצמי באתרי פרו-אנה, מחפשת טיפים להרזייה מהירה.
מחר אני מתכננת להתחיל סוג של דיאטת הרעבה, כדי לרזות וזאת אחרי שלפני חודשיים הייתי על סף תת משקל.
יש לי דודה וסבתא שגרות בארץ אחרת, נסעתי לשם לפני כשלוש שנים לשלושה חודשים, נהיניתי מאוד ועד היום אני תמיד נזכרת בתקופה הנחמדה הזאת. הכל שם היה שונה, האווירה בבית, היחס שלהם ביניהם וכלפי. שם התייחסו אלי, שם אהבו אותי. אני בהתכתבות עם דודה שלי אבל לא סיפרתי לה על הפרעת האכילה, למרות שאני מאוד רוצה.
אני רוצה לעבור לגור איתן לתמיד, לעזוב את הארץ. הבעיה היא שאני לא יודעת את השפה, לא אוכל לעבוד או ללמוד שם. זו ארץ מברית המועצות לשעבר, המנהגים והמוסכמות החברתיות שם שונים לגמרי. הברירה שלי היא להתחתן שם ולהקים משפחה והאמת לא אכפת לי, עדיף מאשר להירקב כאן.
חשבתי גם לעבור לגור לבד, אבל אני יודעת שיהיה לי נורא קשה עם משכורת 3500 ש"ח בחודש. וכשאני אומרת את זה לאמא שלי היא מתחילה להגיד "ומה אני אעשה לבד עם המשכנתה?". וכשאני אומרת לה שתסלק את אחותי מהבית, שתעבור לגור לבד, היא עובדת ואת כל הכסף שורפת על שטויות עם החבר שלה, היא אומרת "אבל היא הילדה שלי!" ואני חושבת באותו רגע "ואני לא הילדה שלך?! אז זה אומר שהיא יותר חשובה ממני?! זה בסדר שאני מרגישה חרא כל יום בחיי בגללה וגם את?!".
בקיצור, אני לא יודעת מה לעשות.
אני רק יודעת שאני לא יכולה כבר להישאר בבית הזה.
זה או לעבור לגור לבד או לעבור לחיות עם דודה וסבתא בארץ אחרת.
מה לעשות? האם זה יציל אותי?
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
21:15 18.07.10
|
|
כיום בכל קופות החולים יש צוותים שנותנים טיפול בהפרעות אכילה. טיפול זה כולל גם טיפול פסיכולוגי וגם טיפול דיאטני, וכדאי להתייעץ עם רופא המשפחה שלך ולבדוק האם תוכנית כזו יכולה להתאים לך. כדאי לבדוק אם ניתן לקבל גם קצת הדרכה או הכוונה לאמך - הרבה פעמים הורים מתקשים לתת תמיכה משום שהם לא מכירים או מבינים לגמרי את הבעיה, וכשהם מקבלים תמונה יותר מלאה של המשמעויות וההשפעות של הפרעת אכילה היחס משתנה לא פעם.
|
|
|
לירן רוגב
פסיכולוג קליני, מטפל בתחום הפרעות אכילה, הפרעות מצב רוח, וקשיי ויסות רגשי.
דיזינגוף, תל אביב 054-3000312
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
22:47 15.07.09
|
אני חושבת בדיוק כמו קרן אור.
היא ממש צודקת, את חייבת לנסות טיפול אחרת את תישארי במצב הזה עוד המון המון זמן..
כמו שכבר אמרתי לך מקודם- הטיפול שתלכי אליו לא יחמיר את מצבך..אם כבר רק ישפר..
במצב הנוכחי שאת נמצאת בו כרגע את שוקעת שוקעת ועוד שוקעת..את לא רואה את זה??
פרטי יעלה לך יקר מדי.. יש דרך קופ"ח שזה במחיר מוזל ובהנחה עד כמה שידוע לי ויש גם טיפול בהפרעות אכילה במרכזים לבריאות הנפש שם זה ניתן בחינם.
פעם אחת הדיאטנית שלי אמרה לי שהרבה מהצלחת הטיפול שלי היא בזכותי.. משום שאני מביאה איתי כל הזמן את הרצון להחלים ולהשתנות ולכן גם הטיפול עצמו מניב תוצאות יפות.
מה שאני מנסה להגיד לך זה שאת צריכה לבוא לכל טיפול שתלכי אליו עם אותו רצון להחלים אחרת בוודאות שום טיפול לא יהיה מספיק יעיל עבורך.
מקווה שעזרתי,
שירן
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
20:57 08.02.09
|
תודה על תשובתך.
נכון לעכשיו אבא שלה מסרב להשתתף בטיפול. אמא שלה הציעה שרק שתיהן ילכו. על אף האחריות העצומה שיש לאמא שלה על מצבה חברתי ואני חולקות את הספקנות לגבי אפקטיביות הטיפול להכרתה של אמה באחריותה (מכל האשמה היא משתמטת בתירוץ שאין טעם לחיות בעבר) ובטח לגבי התגברותה על הפרעת האכילה זאת לצד המחיר של מתח בבית שסביר שיעלה כתוצאה מטיפול כזה. אף על פי כן, אני מסכימה שזה שווה ניסיון ואגיד לה את זה. אבל גם אם ילכו לטיפול במתכונת הזו והוא יועיל במידה זו או אחרת, אני בספק אם פתיחת פצעים ישנים תתרום דיה לריפוי הפצעים הפתוחים והמהותיים ביותר של ההווה - הרי היא מודעת לסיבות שגרמו להפרעת האכילה, מה שהיא לא יודעת זה איך לצאת ממנה. והשינוי המחשבתי הזה, האם לא יותר סביר שהוא יבוא מטיפול אישי (בטיפול עם אמה ישנן נקודות רבות אודות ההווה שהיא מסתירה מהוריה ולא יעלו)?
ברור לי שאני לא האדם היחיד שדואג לה, אבל אני האדם היחיד שיש לו כל כך הרבה מידע על מצבה כרגע ואולי אחד הבודדים שיכולים לעזור לה.
האם יש ספרים שאת יכולה להמליץ לי עליהם אודות טיפול בהפרעות אכילה (אני לא המטפלת שלה ואני מודעת לזה, אבל אוכל לברור מהם את מה שרלוונטי לקשר שלנו שיש בו גם אלמנטים של יחסי מטפל-מטופל)?
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
17:26 25.01.09
|
היי, ראשית ההי חזקה, אין מצב שלא ניתן לטפל בו.
מה שאת מתארת הוא מצב לא פשוט, את צריכה כמה לילות להחזיק מעמד ולהגיש לו רק מים, כדי להחזיר את השעון הביולוגי שלו.
במידה ולא ילך אני ממליצה לך לבקש מהרופאה המלצה טיפול בהפרעות אכילה אצל תינוקות.
במון בהצלחה
|
|
|
כוכבית דוידיאן
תזונאית מומחית בתזונת תינוקות ילדים ונשים
בית הרופאים, שפרינצק 3 תל אביב 050-3224323
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
10:36 11.10.08
|
פתיחת קבוצות טיפול בהפרעות אכילה בתאריך 27/10/08 בחינם במחלקה פסיכיאטרית
קהילתית לטיפול יום בנתניה
האחת מיועדת למטופלות הסובלות מ- BULIMIA NERVOSA שתונחה בגישה הקוגניטיבית התנהגותית,אשר נמצאה כטיפול היעיל ביותר להפרעה זו.
השנייה מיועדת לכלל המטופלות הסובלות מהפרעות אכילה ( אנורקסיה, אכילת יתר, השמנת יתר, הפרעת אכילה בלתי ספציפית וכו' ) שתונחה בגישה הדינאמית.
בהצלחה
כתובות אינטרנט מצורפות:
מחלקה פסיכיאטרית קהילתית לטיפול יום בנתניה
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
12:51 14.06.08
|
מתוסכלת יקרה,
נראה לי שברור מעצם שאלתך שאחותך צריכה לחזור לטיפול אם חלה נסיגה במצבה. השאלה היא האם היא מודעת לכך (קרוב לוודאי שכן) והאם היא מעוניינת בטיפול.
אם הטיפול במרפאה עזר לה בתקופה בה היא היתה שם, אין סיבה שלא לחזור לשם. על פי רוב, טיפול בהפרעות אכילה דורש תאום בין מספר אנשי מקצוע, ולכן מרפאות (ציבוריות או פרטיות) הן המקום המתאים.
קשה לענות על השאלה האם אחותך תצטרך טיפול לרוב החיים. אנורקסיה עשוייה להיות כרונית, ובהרבה מקרים דרוש ליווי ממושך על מנת לחזור לאורח חיים מאוזן.
|
|
|
זהר שגיא
פסיכולוגית קלינית מומחית
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
21:05 08.05.08
|
|
מיה שלום. טיפול בהפרעות אכילה או בבעיות באכילה, יהיה אפקטיבי יותר אם ילווה בטיפול נפשי. הסיכוי שתצליחי להבין מהו אותו כוח גדול ממך ששולט בך באותם רגעים, יעלה באמצעות טיפול. את יכולה להתייעץ עם הדיאטנית שלך לאיזו מרפאה להפרעות אכילה את יכולה לפנות , או לגשת למטפל/ת פרטי, המתמחים בהפרעות אכילה. לגבי קבוצת אכלנים כפייתיים- איני יודעת איזה נסיון יש לך עם השתתפות בקבוצה מכל סוג שהוא. יש אנשים שלגביהם השתתפות בקבוצה מסוג זה מספיקה ומארגנת אותם ואילו לאחרים מתאים יותר טיפול פרטני ע"י איש מקצוע. בכל מקרה שיהיה לך בהצלחה.חיה
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
14:07 03.04.08
|
שלום!
ניכנסתי לאתר ששלחת לי לגבי מרכזי טיפול ,התקשרתי לתל השומר אבל שם אמרו לי שמקבלים רק ילדים מתחת לגיל 18 .
השאלה שלי איפה עוד אני יכולה לברר ואם אפשר לקבל טלפון של מרכזי טיפול בהפרעות אכילה .
תודה
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
19:37 29.02.08
|
מרבית המקומות בהם יש טיפול בהפרעות אכילה הינם ציבוריים.
עליך לפנות לגורמים המתאימים בצבא ולבקש הפנייה. אני מניחה שבהתאם למצבך הנפשי והגופני , תתקבל החלטה בקשר להמשך שרותך הצבאי. בכל מקרה אל תעכבי את פנייתך. בהצלחה
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
22:02 29.01.08
|
|
הרמוטיב היא תרופה נוגדת דיכאון ולמיטב ידיעתי לא נעשו מחקרים שבדקו טיפול בהפרעות אכילה ע"י רמוטיב. כן יש מחקרים שהראו שטיפול בפרוזק או פבוקסיל הם יעילים בטיפול בבולימיה וזאת ביחד עם טיפול פסיכולוגי ודיאטני משולב . דר' אלון.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
07:00 11.09.07
|
אפשר בהחלט להגיד שההודעות שלכן נתנו לי הרבה חומר למחשבה...
פעם ראשונה שאני משתפת מישהו (אפילו שזה באופן וירטואלי) בבעיות שאני שומרת אי שם בלב כבר הרבה מדי זמן...
קרן אור- ממה שסיפרת לי אני מבינה שההפרעות אכילה הגיעו אליך בשלב מאוחר (ביחס אליי)...רק לאחר לידת הילד/ה הראשון/ה.
רציתי לדעת אם שיתפת את בעלך או חבר קרוב...איך הצלחת להתגבר על הפחד ותחושת האכזבה וההשפלה שנובעת מהמחלה הזו..? את חושבת שהתגברת לחלוטין, שזה לא קיים?
את עוסקת היום בצד המטפל ולא המטופל ?(אם לא הסברתי את עצמי נכון-את עובדת במקצוע שקשור לתזונה נכונה/טיפול בהפרעות אכילה?)...זה מה שהבנתי מקריאה בפורום, אם זה באמת כך.
שלי- רציתי להגיד תודה (שוב) על התמיכה שבאמת עזרה לי באותו יום, הייתה לי התפרצות נוראית ואם לא הייתי מגיעה לפורום ואם לא היית מגיבה כמעט מידי ועוזרת כמו שעזרת (גם אם את לא באמת מודעת לכך..) אז ככל הנראה הייתי מאבדת את התקווה הקלושה שהייתה לי כלפי הפורום הזה ולכאן לא הייתי חוזרת... אני אשמח להכיר אותך (וזו פניה, בעצם, לכולכן) באופן יותר מעמיק.
בלונדי- שמחה לשמוע שנסעת והתאווררת...יצא לי לקרוא על זה מעט בפורום..[=
בקשר לשאלתך-קודם אמרתי את זה, ואני חוזרת, הבולמיה אצלי מגיעה בתקופות-וזה לא נמדד בזמנים קבועים-יכולים לעבור שבועות, לפעמים אפילו מספר חודשים (ולעומת זאת גם יכולים לעבור רק ימים ספורים) בהם אני לא מעלה בדעתי להקיא-וביום אחד זה הכל מתפרץ שוב...בדיוק ברגע בו אני חושבת שהכל עבר...
אני מאוד מנסה אבל כשזה מגיע אני לא באמת מצליחה לשלוט בזה...הדבר היחידי שהראש שלי שקוע בו זה-אוכל-כמה שיותר, כמה שמהר...ככה טוב (באופן רגעי).
אח"כ אני נכנסת לדכאונות ומשהו בראש אומר שלנצח לא יהיו לי הכוחות להתגבר על זה ואני אשאר במצב הזה...אני מפחדת שמכאן זה רק יכול להתדרדר ולהיגרע...לא להפך.
אני יכולה לרדת כמה קילוגרמים ולהעלות הכל ביומיים (זה מה שקרה לי השבוע).
אני כ"כ מפחדת מהאקט של ההקאה...אבל זה תחושה של רצון להתנקות...לפעמים אני מתגברת ואומרת לעצמי שעדיף שאני אעלה במשקל כתוצאה מהאכילה המופרזת הזו, העיקר לא להקיא....לפעמים זה עובר, לפעמים לא...אבל כשזה עובד-אני מעלה במשקל בקצב נוראי. ביום-יומיים כמה קילוגרמים...קילוגרמים שאני עמלה הרבה על ההורדה שלהם, בשניה אחת הכל נמחק.
just dance - הגבת ואמרת "אני בצד השני של הסיפור"...אני אשמח אם תפרטי... את עוסקת בהרגלי אכילה וטיפול בהפרעות אכילה? או שהבנתי לא נכון את הכוונה שלך?
תודה על הכל בנות...אני מרגישה שהפורום הזה הולך לעשות לי רק טוב...מקום לדבר על הכל עם יד על הלב.
אז, שיהיה לכן המשך ערב נעים.!
אני מחכה לשמוע מכן, מ'.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
19:35 10.09.07
|
אפשר בהחלט להגיד שההודעות שלכן נתנו לי הרבה חומר למחשבה...
פעם ראשונה שאני משתפת מישהו (אפילו שזה באופן וירטואלי) בבעיות שאני שומרת אי שם בלב כבר הרבה מדי זמן...
קרן אור- ממה שסיפרת לי אני מבינה שההפרעות אכילה הגיעו אליך בשלב מאוחר (ביחס אליי)...רק לאחר לידת הילד/ה הראשון/ה.
רציתי לדעת אם שיתפת את בעלך או חבר קרוב...איך הצלחת להתגבר על הפחד ותחושת האכזבה וההשפלה שנובעת מהמחלה הזו..? את חושבת שהתגברת לחלוטין, שזה לא קיים?
את עוסקת היום בצד המטפל ולא המטופל ?(אם לא הסברתי את עצמי נכון-את עובדת במקצוע שקשור לתזונה נכונה/טיפול בהפרעות אכילה?)...זה מה שהבנתי מקריאה בפורום, אם זה באמת כך.
שלי- רציתי להגיד תודה (שוב) על התמיכה שבאמת עזרה לי באותו יום, הייתה לי התפרצות נוראית ואם לא הייתי מגיעה לפורום ואם לא היית מגיבה כמעט מידי ועוזרת כמו שעזרת (גם אם את לא באמת מודעת לכך..) אז ככל הנראה הייתי מאבדת את התקווה הקלושה שהייתה לי כלפי הפורום הזה ולכאן לא הייתי חוזרת... אני אשמח להכיר אותך (וזו פניה, בעצם, לכולכן) באופן יותר מעמיק.
בלונדי- שמחה לשמוע שנסעת והתאווררת...יצא לי לקרוא על זה מעט בפורום..[=
בקשר לשאלתך-קודם אמרתי את זה, ואני חוזרת, הבולמיה אצלי מגיעה בתקופות-וזה לא נמדד בזמנים קבועים-יכולים לעבור שבועות, לפעמים אפילו מספר חודשים (ולעומת זאת גם יכולים לעבור רק ימים ספורים) בהם אני לא מעלה בדעתי להקיא-וביום אחד זה הכל מתפרץ שוב...בדיוק ברגע בו אני חושבת שהכל עבר...
אני מאוד מנסה אבל כשזה מגיע אני לא באמת מצליחה לשלוט בזה...הדבר היחידי שהראש שלי שקוע בו זה-אוכל-כמה שיותר, כמה שמהר...ככה טוב (באופן רגעי).
אח"כ אני נכנסת לדכאונות ומשהו בראש אומר שלנצח לא יהיו לי הכוחות להתגבר על זה ואני אשאר במצב הזה...אני מפחדת שמכאן זה רק יכול להתדרדר ולהיגרע...לא להפך.
אני יכולה לרדת כמה קילוגרמים ולהעלות הכל ביומיים (זה מה שקרה לי השבוע).
אני כ"כ מפחדת מהאקט של ההקאה...אבל זה תחושה של רצון להתנקות...לפעמים אני מתגברת ואומרת לעצמי שעדיף שאני אעלה במשקל כתוצאה מהאכילה המופרזת הזו, העיקר לא להקיא....לפעמים זה עובר, לפעמים לא...אבל כשזה עובד-אני מעלה במשקל בקצב נוראי. ביום-יומיים כמה קילוגרמים...קילוגרמים שאני עמלה הרבה על ההורדה שלהם, בשניה אחת הכל נמחק.
just dance - הגבת ואמרת "אני בצד השני של הסיפור"...אני אשמח אם תפרטי... את עוסקת בהרגלי אכילה וטיפול בהפרעות אכילה? או שהבנתי לא נכון את הכוונה שלך?
תודה על הכל בנות...אני מרגישה שהפורום הזה הולך לעשות לי רק טוב...מקום לדבר על הכל עם יד על הלב.
אז, שיהיה לכן המשך ערב נעים.!
אני אשמח אם תגיבו לי
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
| מנהל | | | הודעה מקורית | | | תגובה | | | ללא תוכן | | | הודעה חדשה | | | הודעה עם תמונה | | | הודעה עם וידאו |
|
|
|
|
|