|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
09:09 10.05.12
|
מיפוי לב היא בדיקה לא פולשנית בה נבדקת האפשרות שלנבדק יש הצרויות בעורקי הלב. הבדיקה מגלה רק הצרויות בעלות משמעות ( כלומר שגורמות לקיפוח בזרימת הדם לשריר הלב) ומקובל כי הבדיקה מסוגלת לגלות הצרויות רק של מעל 50% מקוטר העורק. הצרויות קלות יותר לא יתגלו וממילא לא מצדיקות כל טיפול פולשני.
בבדיקה לא ניתן לגלות איזה עורק מוצר בדיוק אבל מפענח טוב יוכל להגיד בסבירות גבוה באיזה עורק מדובר. קיימים מספר סימנים שהופעתם במהלך הבדיקה מלמדת כי קיימות הצרויות מסכנות חיים או בעלות פוטנציאל כזה במקרים אלה המפענח מפנה א המטופל לקרדיולוג ישורות בשיחת טלפון כדי לא לאבד זמן יקר.
הטיפול אותו אתה מקבל כולל ככל הנראה אספירין (אתה קורא לו ACID ) אבל השם המלא הוא אמינו סליציליק אסיד. זו תרופה לדילול הדם שנמצאה יעילה במניעה של התקפי לב ואירועים מוחיים. התרופה השנייה קרדילוק היא תרופה שמורידה מעט את לחצי הדם ומאיטה את קצב הלב ובכך מקטינה את הסיכוי לאירוע לבבי. מקבול לתת אותה גם לולים ללא יתר לחץ דם.
אין דרך יעילה להמיס הצרויות בעורקים הכלילים. קיימים מספר מחקרים שמלמדים כי הורדת רמת הקולסטרול הרע מתחת לערך סף יכולה להאיט את התקדמות הטרשת ואפילו לגרום לשיפור בדרגת ההצרויות. בכל חולה עם מחלת לב כלילית טרשתית מומלץ טיפול בתרופות אלה גם אם ערכי הקולסטרול לא מאד גבוהים.
צנתור וירטואלי היא בדיקה לא פולשנית בה ניתן לראות את ההצרויות בעורקים הכליליים אך לא ניתן לטפל בהם ( בצנתור רגיל כן ניתן לעבור מיד לשלב הטיפולי. הבדיקה יעילה בעיקר כאשר רוצים לשלול מחלה כלילית משמעותית
בהצלחה
|
|
|
ד''ר טובי רסין
רופא בכיר במרכז הרפואי תל אביב
איתם 30 ראשל''צ 052-2922375
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
15:15 25.04.12
|
יעל שלום.
לבעלך סוכרת נעורים, המהווה ללא ספק את גורם הסיכון המרכזי (פרט לתורשה) לקיום מחלת לב כלילית.
התאור הקליני אותו תיארת, במקביל לקיום איסכמיה שקטה במבחן מאמץ, מהווים רמז לקיום מחלה טרשתית. לא ברור אם זה נכון או שבדיקת המאמץ שגויה, אך ללא ספק יש צורך בהשלמת הבירור, על ידי מיפוי לב עם טליום במאמץ, או לחילופין בבדיקת טומוגרפיה מחשבית (CT) של הלב. (מה שקרוי צנתור וירטואלי.
קשה לי לאמר בוודאות מה עדיף לבעלך ללא שראיתי את מבחן המאמץ, אבל אם בדיקת המאמץ אכן הראתה איסכמיה אמיתית, רצוי לדעתי לבצע CT על פני מיפוי, ולפי תוצאותיו לשקול צנתור כלילי.
כדי שיהיה ברור, אין מדובר בארוע לבבי אלא במידה ואכן קיימת איסכמיה, בהופעת אור אדום לטיפול ומניעת ארוע חריף.
|
|
|
ד''ר אריאל פינקלשטיין
מנהל מעבדת הצנתורים, המרכז הרפואי תל-אביב
רחוב ויצמן 14 תל אביב 03-6973395
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
18:23 26.02.12
|
|
אי ספיקת לב בהחלט מסוכנת. הסמפטומים של אי ספיקת לב הם קוצר נשימה עייפות ירידה ביכולת מאמץ בצקות בגפיים ועוד. כאשר חולה מפתח אי ספיקת לב בפעם הראשונה יש לבצע ברור הסיבה לאי ספיקת הלב באשפוז. כאשר אבחנים את הסיבה (למשל מחלת לב כלילית, מחלה מסתמית, מחלה של שריר הלב) ניתן להתאים טיפול.
|
|
|
ד''ר דוד רוט
.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
21:03 22.02.12
|
|
במחלה כלילית יש לחשוד כאשר יש כאבי חזה במיוחד אם הם מופיעים במאמץ (לעיתים קוצר נשימה במאמץ). אם יש חשד למחלה ניתן לאשר או לשלול את קיומה על ידי בדיקות לא פולשניות כמו מבחן מאמץ, אקו מאמץ או מיפוי לב. לכל אחת מהבדיקות יתרונות וחסרונות ותפקיד הרופא המפנה להחליט איזו מתאימה ביותר לנבדק היושב לפניו.
|
|
|
ד''ר דוד רוט
.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
19:28 22.02.12
|
שלום
איזה בדיקות צריך כדי לאתר מחלת לב כלילית?
אני בן 40 דואג
יש תסמינים?
תודה
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
20:03 27.01.12
|
ערך המטרה נקבע עפ"י הערכת הסיכון למחלת לב. הערכת סיכון זו מתבססת על מכלול הנתונים הכוללים נוכחות מחלת לב כלילית או מחלת כלי דם, גיל, מין, עישון, לחץ-דם, סוכרת, ערכי שומני הדם השונים, סיפור משפחתי של מחלת לב בגיל צעיר ועוד. לעתים, כאשר המצב "גבולי", אנו נעזרים גם בבדיקות נוספות.
מחלה מסתמית אינה נחשבת לגורם סיכון.
בגבר בן 64 עם יתר לחץ דם מאוזן וללא כל גורמי סיכון נוספים - ערך ה- LDL הרצוי הוא של 100.
שבת שלום ובריאות שלמה!
|
|
|
ד''ר רפי ביצור
רופא בכיר, מרכז הליפידים ע"ש ברוך שטרסבורגר
המרכז הרפואי ע"ש שיבא, תל השומר 03-5304582
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
10:42 22.11.11
|
!
בשבועות האחרונים אימי מתעוררת כאשר עין ימין שלה סגורה לעומת עין ימין וכמו כן מעט נפיחות מסביבה.העין נפתחת בהדרגה עד שעות הצהריים ומשתווה לעין השנייה.כמו כן בשעות הבוקר היא גם רואה מעט מטושטש בעין זו.בעין החולה היא עברה ניתוח קטרקט לפני כשנתיים וחצי.
מחלות הרקע שלה הן:אי-ספיקת כליות.מחלת לב כלילית (היא עברה גם פרפור ומטופלת בפרוקור כבר שמונה חודשים-ובבדיקה של רופאת העיניים לפני כחודשיים לא נתגלה שהתרופה גורמת לה לתופעות לוואי).תת בלוט התריס שבעקבות האלטרוקסין החדש היא הפכה לבלתי מאוזנת (TSH 5.13-7.41) ומספר שבועות היא מטופלת ביוטירוקס (ולפי הצרידות שלה,היא לא נראית לי מאוזנת).לא ידוע על סכרת-בבדיקת דם שלפני שלושה חודשים הגלוקוז היה 100.
מימה יכולה להיות הנפיחות שקיימת אצלה?והאם היוטירוקס שאותו החלה ליטול באותו זמן שהחלה לה הנפיחות גורם לה לתופעת הלוואי (למרות שאני בספק,משום שהבעיה קיימת רק בעין אחת)?
תודה מראש!
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
21:10 19.06.11
|
|
ההיצרות הינה הנגע הטרשתי שנגרם עקב יתר שומנים בדם, במקביל לגורמי הסיכון הנוספים כמו יתר לחץ דם, עישון, סוכרת או סיפור משפחתי של מחלת לב כלילית. קריש דם הוא הגורם החריף לחסימת העורק המתרחשת בשלב מסויים על פני ההיצרות הטרשתית, וגורמת לאוטם שריר הלב.
|
|
|
ד''ר אריאל פינקלשטיין
מנהל מעבדת הצנתורים, המרכז הרפואי תל-אביב
רחוב ויצמן 14 תל אביב 03-6973395
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
21:09 19.06.11
|
|
בהחלט ניתן להגיע להיצרות כזו תוך זמן קצר ביותר, וזה נגרם בד"כ עקב פקיעת הנגע הטרשתי והתהוות קריש דם במקום. יש קשר ברור בין מתח נפשי לקיום מחלת לב כלילית.
|
|
|
ד''ר אריאל פינקלשטיין
מנהל מעבדת הצנתורים, המרכז הרפואי תל-אביב
רחוב ויצמן 14 תל אביב 03-6973395
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
22:29 06.06.11
|
במקרה של מחלת לב כלילית (טרשת של עורקי הלב הכליליים) יש להבדיל בין המצב השכיח, במיוחד בבני 70, שהוא טרשת עורקים, לבין המצב הבלתי שכיח שנגרם עקב היווצרות קריש דם באחד או יותר מהעורקים הכליליים. לכאורה, בבן 70 עם מחלת לב כלילית, אין צורך לברר APLA, אך אני מניח שבשל הטרומבוציטופניה, הרופאים חשדו (בצדק) בנוגדני APLA וכך נמצא LAC חיובי.
חשובה הרמה של LAC והאם נבדק לפני שהוחל קומדין, היות וקומדין עלול לשנות (כלפי מעלה או מטה) את תוצאת LAC, במיוחש אם היא היתה גבולית ולא גבוהה באופן מובהק. אבל, לאחר שנקבעה האבחנה של תסמונת APLA והוחל קומדין, הכלל הוא שלא מפסיקים קומדין. יתכן והסיבה לבדיקה החוזרת של LAC היא "פקפוק" באבחנה הראשונית או פשוט סקרנות רפואית של הרופא (לגיטימי). את זה תבררו עם הרופא ששלח הבדיקה. יש צורך לבדוק את הנוגדנים האחרים הכלולים ב- APLA, שהם נוגדנים נגד קרדיוליפין ונגד בטא-2-גליקופרוטאין. רמתם אינה מושפעת מקומדין.
|
|
|
ד''ר יאיר מולד
מנהל יחידה לריאומטולוגיה בי"ח בילינסון, מרכז רפואי רבין
מכון נארא, ז'בוטינסקי 155 רמת גן 03-7557111
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
11:53 18.05.11
|
לרויטל
תחילה בעניין המנהלי. בצפון יש מספר בתי חולים בהם מבוצעים צנתור לב כלילים אין לי היכולת והכלים להמליץ באיזה מהם עדיף לעבור צנתור. בכולם מצנתרים מוכשרים , טובים ומנוסים.
סוכרת מעבר להיותה גורם סיכון משמעותי להתפתחות מחלת לב כלילית טרשתית ואי ספיקת לב מהווה גם בעיה טיפולית בצנתור בשל נטייה להתפתחות פגיעה כליתית במהלך הצנתור עקב השימוש בחומר ניגוד רנטגני המבוסס על יוד. לא ניתן לבצע הצנתור ללא חומר זה. כדי להקטין את הסיכון לפגיעה כליתית יש להכין את המטופל מראש על ידי עירויי נוזלים.
במחקרים מסוימים נמצא כי חולים סוכרתיים עם מחלה רב כלית ( יותר מעורק אחד מוצר שדורש טיפול) נהנים יותר מניתוח מעקפים מאשר צנתורים טיפוליים עם באלון וקפיץ בעיקר בשל הנטייה של חולי סוכרת ל''סגור'' את הסליל התומך לאחר הצנתור. כדי לפתור בעיה זו פותחו הסלילים התומכים המצופים ( נכללים בסל הבריאות ומושתלים בכל המרכזים הרפואיים בארץ על פי שיקול הדעת של המצנתר).
מקווה שהצלחתי לענות על כל שאלותייך. אם לא אנא פרטי את השאלות.
בהצלחה בצנתור, בשורות טובות.
טובי
|
|
|
ד''ר טובי רסין
רופא בכיר במרכז הרפואי תל אביב
איתם 30 ראשל''צ 052-2922375
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
23:25 31.03.11
|
יהודה שלום,
1. ככל שהחומציות בשמן זית נמוכה יותר, טוב יותר
2. באופן עקרוני לא מומלץ אלכוהול אם יש שומנים בדם. כמובן, הכל עניין של כמות. אם תשתה כוס יין אדום בשבת, זה לא אמור להשפיע על השומנים.
3. אין קשר בין מחיר היין והשפעתו על המניעת מחלות לב. יין לא מוריד כולסטרול, אך עוזר במניעת מחלת לב כלילית גם כנוגד חמצון וגם על ידי העלאת הכולסטרול הטוב (HDL).
בברכה,
|
|
|
ד''ר נסטור ליפובצקי
דיאטן קליני, Ph.D במדעי הרפואה. מפתח "דוקטור נסטור" שיטה מדעית מתקדמת להרזיה ספורט ובריאות
קליניקה בהרצליה: צמרות 2 גבול רמת השרון, קליניקה בת''א: ז'בוטינסקי 63, 09-9553060
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
13:18 24.03.11
|
דניאל שלום.
לפי מה שאתה מספר ומתאר, רצוי לעשות בירור קרדיולוג לתלונותיך, אך בהחלט יש להתייחס לקיום גורמי סיכון למחלת לב כלילית (יתר לחץ דם, עישון, יתר שומנים בדם, סיפור משפחתי של מחלת לב כלילית, סוכרת וכו'), ולסוג הכאבים שלך. אין ספק, שקיום מחלת לב כלילית בגילך הינה דבר נדיר ביותר, אך בהחלט קיים, כמעט אך ורק אצל אנשים אשר להם סיפור משפחתי מרשים של מחלת לב כלילית. בכל מקרה, הייתי מייעץ לך לפנות לרופא המשפחה או לקריולוג המטפל, ושום שמתן חוות דעת בנושה כזה דרך האינטרנט הינה מעשה לא אחראי.
|
|
|
ד''ר אריאל פינקלשטיין
מנהל מעבדת הצנתורים, המרכז הרפואי תל-אביב
רחוב ויצמן 14 תל אביב 03-6973395
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
08:56 17.01.11
|
חסרים נתונים רבים על מנת לענות על שאלתך, וביניהם:
1. מה סיבת אי ספיקת הלב? הבעיות המסתמיות הקלות אינן מסבירות זאת. האם יש מחלת לב כלילית (של העורקים המספקים דם ללב)? האם ביצעת מבחן מאמץ כלשהו?
2. האם יש גורמי סיכון נוספים (סוכרת, לחץ דם גבוה, עישון, סיפור משפחתי של מחלת לב בגיל צעיר ועוד)?
3. מה ערכי שומני הדם עם הטיפול?
מומלץ לפנות עם הנתונים המלאים לרופא המשפחה ולקרדיולוג, ואם ישארו שאלות - ניתן לפנות למרפאת ליפידים.
בריאות שלמה!
|
|
|
ד''ר רפי ביצור
רופא בכיר, מרכז הליפידים ע"ש ברוך שטרסבורגר
המרכז הרפואי ע"ש שיבא, תל השומר 03-5304582
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
16:52 04.01.11
|
לציפי
לדעתי את בהחלט צודקת. המלצות האיגודים השונים בקרדיולוגיה (האיגוד הישראלי, אירופי ואמריקאי) קובעות כי בחולים עם מחלת לב כלילית כמו בעלך ( מצב לאחר אוטם וצנתור טיפולי) מומלץ להוריד את ערכי הLDL מתחת ל-70 מ''ג אחוז. יש כאלה הטוענים כי אפילו רצוי להוריד את הערכים מתחת ל-50 מ''ג אחוז ( דעת מיעוט) .
בעלך כעת עם ערכים מעל 70. כדי להאיט או למנוע לחלוטין את התקדמות הטרשת רצוי להוריד במקביל לכל שאר הפעילויות המבורכות שהוא עושה ( חדר כושר) גם את ערכי הLDL מתחת ל70 לפחות.
טובי
|
|
|
ד''ר טובי רסין
רופא בכיר במרכז הרפואי תל אביב
איתם 30 ראשל''צ 052-2922375
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
18:16 22.12.10
|
לחץ דם.
באופן עקרוני, לחצי הדם שאת מתארת הינם מה שמוגדר כ- high normal, כלאמר הערך העליון ביותר של הנורמלי. ערכים כאלו באופן קבוע בהחלט עלולים לגרום למחלת לב כלילית, אך אם רוב המדידות נמוכות יותר, אין כל סכנה ממשית בגרימת מחלה טרשתית אלא אם כן קיימים גורמי סיכון נוספים (יתר שומנים בדם, סיפור משפחתי של מחלת לב כלילית, סוכרת, עישון וכו').
|
|
|
ד''ר אריאל פינקלשטיין
מנהל מעבדת הצנתורים, המרכז הרפואי תל-אביב
רחוב ויצמן 14 תל אביב 03-6973395
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
08:52 19.12.10
|
על פי הספרות הרפואית לחץ דם תקין הוא לחץ דם של 120/80. כל ערך גבוה יותר מעלה את הסיכון להתפתחות סיבוכי לחץ דם כולל מחלת לב כלילית אלא שעליה כה מתונה לערכים של 140/90 עושים את הסיכון ללא מאד משמעותי. ערכים כאלה לא מחייבים טיפול תרופתי אלא מעקב ושינוי בהרגלי חיים כדי לשפר את ערכי לחצי הדם על ידי דיאטה דלת מלח, פעילות גופנית ארובית, ירידה במשקל וכו.
היות והשאלה שלך התייחסה על ''לגרום באופן חד משמעי למחלת לב כלילית וטרשת עורקים. התשובה שלילית. לחץ דם כזה לא גורם למחלת לב כלילית וטרשת עורקים באופן חד משמעי .
|
|
|
ד''ר טובי רסין
רופא בכיר במרכז הרפואי תל אביב
איתם 30 ראשל''צ 052-2922375
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
13:58 02.11.10
|
מיפוי לב היא בדיקה לא פולשנית שיעודה לבדוק זרימת דם לשריר הלב ואבחון מצבים של אוטם ישן. להבדיל מצנתור כלילי בו נבדק מצב העורקים הכליליים המזינים את הלב ונמדד שיעור ההצרויות בהן במיפוי לא נבדק מצב העורקים אלא יכולת זרימת הדם דרכם. במילים אחרות מיפוי לב תקין שולל מחלת לב כלילית משמעותית המצדיקה צנתור . מאידך אם המיפוי מוגדר כחיובי קיים חשד להצרויות בעורקים הכליליים הגורמות לקיפוח בזרמת הדם ללב במידה המצדיקה צנתור אבחנתי ואולי אם האבחנה תאושר גם בצנתור , טיפול על ידי באלון או אפילו התערבות על ידי ניתוח תלוי בדרגת ההצרות.
המומחים למיפויים הם הקרדיולוגיים העוסקים ברפואה גרעינית מעטים מהם עוסקים ברפואה פרטית אם בכלל. . אלה העובדים באסף הרופא הם טובים ומצוינים ואת בידים טובות ולא זקוקה ליעוץ נוסף. אם הבדיקה תהיה תקינה ואני מקווה שכך יהיה אביך לא זקוק לברור נוסף. אם הבדיקה תהיה פתולוגית יש להיוועץ עם קרדיולוג, לגבי הצורך בצנתור. תלוי בדרגת הפגיעה ומידת המעורבות של שריר הלב בתהליך. אם ההפרעה לזרימת דם נרחבת בהחלט מוצדק צנתור בהקדם.
בדיקות אלה והפרשנות שלהם הם ''לחם חוקם'' של כל הקרדיולוגים וכל מומחה לקרדיולוגיה יכול לעזור לך.
בברכה ובאיחולי ''בשורות טובות''
טובי
|
|
|
ד''ר טובי רסין
רופא בכיר במרכז הרפואי תל אביב
איתם 30 ראשל''צ 052-2922375
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
10:19 15.07.10
|
קראתי בעיון ובצער את הסיפור של בעלך . קיימת בעיה להסביר את ההתדרדרות החמורה בתפקוד ליבו של בעלך. הסיבות האפשריות כוללות במקום הראשון מחלת לב כלילית, הפרעות קצב על חדריות ואפילו את ההפרעה לתפקוד המסתם האורטלי ( ציינת אי ספיקה אורטלית בינונית).
מצב זה שבו תוך פרק זמן קצר חלה התדרדרות בתפקוד חדר שמאל מחייב ברור מהיר בתקווה לגרום להפיכות של המצב וחזרה לתקנה של עבודת הלב התקינה.
הצנתור עצמו למרות שהוא פעולה פולשנית נעשה בהרדמה מקומית בלבד (דרך המפשעה או דרך היד) . הפעולה אורכת כשעה לכל היותר מרגע הכניסת לחדר הצנתור. אם מדובר בצנתור טיפולי מעט יותר הכאב בדרך כלל נסבל ואינו קשה. ההתאששות מידית וכבר לאחר יום אחד של מנוחה אפשר לחזור לתפקוד רגיל ( לא לעבודה פיזית) אם הוחלט על ביצוע פעולה בצנתור , כלומר הצנתור טיפולי נדרשת מנוחה ארוכה מעט יותר של מספר ימים עד שבוע.
למרות שמדובר בפעלה שגרתית קיימים סיכונים רבים בכל הרמות החל מתגובה -רגישות ליוד דרך סיכון של פגיעה בעורק הכניסה ועד סיבוכים חמורים ומאד נדירים כמו אירוע מוחי ואפילו מוות ששכיחותם מאד מאד(נדירים יותר מאחד לאלף) נמוכה אבל מתרחשים.
מקווה לתוצאות טובות התאוששות מהירה.
טובי
|
|
|
ד''ר טובי רסין
רופא בכיר במרכז הרפואי תל אביב
איתם 30 ראשל''צ 052-2922375
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
10:48 09.07.10
|
בחולים עם מחלת לב כלילית מוכחת כמו במקרה שלך לאחר השתלת ארבעה תומכונים מומלץ מאד כי רמת הקולסטרול הרע תהיה נמוכה מ-70 לא משנה באילו אמצעים. אם ללא טיפול הערכים נמוכים מ-70 אינך זקוק לטיפול תרופתי אחרת מומלץ טיפול והטיפול הטוב ביותר הוא על ידי סטטינים כמו סימבסטטין.
אכן לתרופה תופעת לוואי של כאבי שרירים ועוד אחרות. תופעות הלואי יתכנו גם תחת סטטינים אחרים כמו פרבסטטין או ליפיטור או קרסטור אך הסבירות להופעתה נמוכה סטטיסטית בעיקר עם השניים האחרונים.
היות והתוויות סל הבריאות בישראל קובעות כי יש להוריד את רמת LDL רק מתחת ל-100 מ''ג אחוז ( יש פער בין המלצות הסל שהן מעט מיושנות להמלצות האיגודים הקרדיולוגים המדברות על ערך מתחת 70 ) יתכן והתרופות התחליפיות כמו ליפיטור או קרסוטור לא יאושרו על ידי קופת החולים שלך מה שיחייב אותך לרכוש אותן בכספך ( עלות סביב 200 ש''ח לחודש תלוי במינון).
להערכתי כדי למנוע את התקדמות מחלת הלב שלך וצורך בהתערבויות חוזרות בעתיד או חס וחלילה אוטם מומלץ כי תקפיד בעזרת רופא המשפחה או הקרדיולוג המטפל על המלצות אלה. במחקרים השונים נמצא כי הקפדה על רמת LDL נמוכה מונעת אירועים כליליים (לביים) ואף אירועים מוחיים.
טובי
|
|
|
ד''ר טובי רסין
רופא בכיר במרכז הרפואי תל אביב
איתם 30 ראשל''צ 052-2922375
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
לגלי
|
|
ד''ר אופיר אביזהר 
|
|
06:46 02.06.10
|
|
בהנחה שאין לך סכרת או מחלת לב כלילית ידועה אלה בדיקות טובות שלא מצריכות טיפול תרופתי. תזונה נכונה מומלצת תמיד.
|
|
|
ד''ר אופיר אביזהר
פנימאי וקרדיולוג
מנהל המכון לרפואה מונעת, רמב"ם- הקריה הרפואית לבריאות האדם
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
עינב
|
|
ד''ר אריאל פינקלשטיין
|
|
14:45 05.05.10
|
עינב שלום.
הטיפול באספירין ניתן לכל חולה מחלת לב כלילית, או חולה עם גורמי סיכון למחלת לב כלילית. הטיפול בפלביקס ניתן לחולים בהם הושתל סליל תומך, או בחולים ללא צנתור או השתלת סליל תומך אולם לאחר ארוע כלילי חריף (אוטם שריר הלב או ארוע כלילי חריף אחר). במידה והיה צנתור אבחוני בלבד ללא ארוע לבבי, אין כל סיבה לקבל פלביקס. קשה לתת תשובה מדוייקת ומחייבת ללא ידיעת הפרטים הרלוונטיים לחולה, ולצורך כך יש להתייעץ עם הרופא המטפל/המצנתר.
|
|
|
ד''ר אריאל פינקלשטיין
מנהל מעבדת הצנתורים, המרכז הרפואי תל-אביב
רחוב ויצמן 14 תל אביב 03-6973395
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
11:48 11.04.10
|
אייל שלום.
מדובר אכן בטיפול חדשני אבל לא כזה הניתן במקום צנתור. אנסה להסביר בצורה הכי פחות מורכבת.
כלי הדם בלב נוטים להסתם עקב טרשת עורקים אותו תהליך כרוני שגורם לאורך שנים להתפתחות הצרויות בעורק ומואץ בהשפעות גורמים כמו עישון, שומני דם , יתר לחץ דם וסוכרת.
חולים אלה עם מחלת לב כלילית , כלומר טרשת עורקים הסותמת או מצרה את העורקים הכליליים המזינים את הלב עצמו מבצעים צנתור אבחנתי שמטרתו אבחון הבעיה ואם קיימת תכנון הטיפול.
הטיפול יכול להיות:
תרופתי ( במקרים קלים של חסימות לא משמעותיות כדי למנוע את התקדמותם.
הרחבה על ידי באלון ו/או סטנט ( תומכון) באותם מקרים בהם הדבר אפשרי , למעשה ברוב המקרים הדבר אפשרי.
ניתוח מעקפים . מיועד כאשר אין אפשרות טכנית להרחבה של העורק על ידי סליל תומך או כאשר הסיכון לכך גבוה מידי
יש קבוצעה של חולים עם מחלה טרשתית קשה ומפושטת שלא ניתן לטפל בהם לא על ידי צנתור טיפולי ולא על ידי ניתוח. בחולי אלה נעשה ניסיון טיפולי על ידי הרקה ישירות לב של חומר ביוכימי שגורם למיחה של כלי דם חדשים. מדובר במחקר בלבד הניתן בשלב זה רק לאוטם חולים שלא מועמדים לא לצנתור טיפולי וגם לא לניתוח.
טובי
|
|
|
ד''ר טובי רסין
רופא בכיר במרכז הרפואי תל אביב
איתם 30 ראשל''צ 052-2922375
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
12:32 17.03.10
|
ממצאי הבדיקה מעידים עם מחלת לב כלילית, כלומר הצרויות בעורקים המזינים את הלב וגורמים קיפוח בזרימת הדם לשריר הלב באופן שפוגע בתפקודו.
בהתחשב בעובדה שהנבדק בן 52 וממצאי האקו לב מלמדים על פגיעה בינונית בתפקוד חדר שמאל יש צורך בביצוע צנתור בהקדם. יש סיכוי סביר שניתן יהיה לבצע רוסקולרזיציה ( חידוש אספקת הדם דרך העורקים המוצרים) בין אם על ידי צנתור טיפולי ( באלון וסטנט) ובין אם בניתוח.
ללא צנתור יש סיכון גבוה לפיו תתפתח בהקדם אי ספיקת לב ואפילו הפרעות קצב מסכנות חיים.
צר לי שאני לא איש בשורות. לא ניתן לחזות את התקדמות המחלה. יתכן ויעברו ימים, שבועות ,חדשים ושנים ולא יקרה דבר ( לא תהייה החמרה) מאידך המצב עלול להחמיר במהירות.
אנא גש לרופא קרדיולוג בהקדם עוד לפני החג.
טובי
|
|
|
ד''ר טובי רסין
רופא בכיר במרכז הרפואי תל אביב
איתם 30 ראשל''צ 052-2922375
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
08:16 17.03.10
|
|
שלוםרב,לקחתי אקטיבל וקליוג'סט במשך 15 שנה ואז חזרו גלי חום. הפסקתי לפני שנתיים(בהנחה שזה יעלם..)אבל היום המצב בלתי נסבל(יום ולילהעם גלים והזעות).גניקולוגית הציעה לי ויפאקס.אני חוששת.מה לעשות?(יש לי מחלת לב כלילית).תודה על תשומת הלב.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
15:31 18.02.10
|
הסטוריה משפחתית של מחלת לב כלילית מוגדרת כ: התקף לב או ניתוח מעקפים, או פתיחת עורק כלילי בצנתור בבן משפחה מדרגה ראשונה לפני גיל 55 בגבר או 65 באשה. יש הגדרות אחרות אך זו הגדרה מקובלת.
הטיפול הראשון ביתר כולסטרול הוא תזונתי, וכדאי להתייעץ בתזונאי/ת. רמת היעד המקובלת בהעדר מחלת כלי דם ידועה ובהעדר סוכרת היא LDL כולסטרול מתחת 130 מ"ג%.
אם יש הסטוריה משפחתית של מחלת לב כלילית, וטיפול תזונתי לא הביא לרמת היעד בהחלט כדאי לשקול טיפול תרופתי בסטטין, כי יש עדויות שטיפול כזה יכול להקטין הסיכון לארועי לב.
|
|
|
ד''ר אופיר אביזהר
פנימאי וקרדיולוג
מנהל המכון לרפואה מונעת, רמב"ם- הקריה הרפואית לבריאות האדם
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
09:56 03.02.10
|
מתאורך את המיפוי עולה ספק ניכר לגבי דיוק האבחנה שנקבעה במיפוי כלומר שבאמת הינך סובל מאיסכמיה וזאת בעיקר בשל הסיבולת המעולה שגילית בבדיקה. סיבולת של מעל 12 מטץ מלמדת על סבירות נמוכה ביותר למחלת לב כלילית.'' לב חולה'' לא מסוגל להגיע לעומסי מאמץ כה גבוהים. בנוסף לכך יש לזכור שהרגישות של בדיקת המיפוי עומדת על 80-90 אחוז בלבד כלומר בעשרה עד עשרים אחוז מהמקרים בהם המיפוי כביכול חיובי הממצאים בצנתור תקינים. בדיוק כמו במקרה שלך.
לגבי הטיפול. מתן הסימבסטטין נעשה לצורך מניעה ואם ערכי הקולסטרול בדמך מעל ערכי הייחוס אתה זקוק לטיפול בלי קשר אם יש או אין לך מחלת לב כלילית. אגב בחולים עם מחלת לב כלילית מוכחת ( אתה לא נכלל בקטגוריה זו) ההמלצות להתחלת הטיפול נמוכות יותר ולכן ברר שנית עם הרופא שלך לגבי הצורך בטיפול. לגבי האספירין יש המלצות גורפות לטיפול מעל גיל 50 מאידך יש על כך ויכוחים.
לגבי הפעילות הגופנית יש מעט מאד דברים שאתה עושה או תעשה בחייך לטובת עצמך שמשתווים בתועלת שמביאה לך הפעילות הגופנית. עשה פעילות גופנית ככל שרק תוכל התועלת ממנה עולה אפילו על התועלת מהטיפול התרופתי.
במילים אחרות תמשיך לעשות כל מה שעשית.
טובי
|
|
|
ד''ר טובי רסין
רופא בכיר במרכז הרפואי תל אביב
איתם 30 ראשל''צ 052-2922375
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
17:41 02.01.10
|
לגבי HDL כולסטרול - הוא נמוך. באשה אנו שואפים לרמה הגבוהה מ-50 מ"ג/ד"ל. ירידה במשקל כשיש עודף, פעילות גופנית סדירה והפסקת עישון במעשנים- עשויים לשפר.
לגבי LDL כולסטרול- ככל שרמת הסיכון שלך גבוהה יותר - אנו רוצים רמת LDL כולסטרול נמוכה יותר.
גורמי סיכון מקובלים- הסטוריה משפחתית של מחלת לב כלילית בגיל צעיר, עישון, יתר לחץ דם. אם יש לך שניים מאלה לפחות כדאי ש-LDL יהיה פחות מ-130. אם יש סוכרת או מחלת לב כלילית - רצוי פחות מ-100 מ"ג/ד"ל. אם יש גם סוכרת וגם מחלת לב אנו כבר שואפים ל-70. אלה פחות או יותר ההנחיות הנוכחיות. תזונה נכונה, דלת כולסטרול ושומנים רוויים מן החי רצויה בכל מקרה. אם לא מגיעם ליעד בשיפור תזונה ניתן לשקול תרופות. אין לקחת את התרופה אם את בהריון או מתכננת הריון בקרוב.
|
|
|
ד''ר אופיר אביזהר
פנימאי וקרדיולוג
מנהל המכון לרפואה מונעת, רמב"ם- הקריה הרפואית לבריאות האדם
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
14:10 31.12.09
|
אי ספיקת לב בנוכחות מחלת לב כלילית ( סתימות בעורקים הכלילים המזינים את הלב) כרוכה באחוזי תמותה גבוהים מאד ללא טיפול לעיתים עד 50% תמותה לשנתיים. בפנייתך לא פירטת את דרגת הפגיעה בליבו של אביך כך שהמספרים שציינתי אינם מוחלטים. בכל מקרה דרגה תפקודית שלישית רביעית מלמדת על תפקוד ירוד מאד ואיכות חיים גרועה , בלי קשר לתוחלת החיים הצפויה.
השתלת לב היא קשה מסובכת וההמתנה לה ארוכה עם אחוזי תמותה גבוהים יחסית בשנה ראשונה. שאר האופציות הטיפוליות מחייבות בכל מקרה צנתור. לא ניתן לבצע ניתוח מעקפים ללא צנתור מקדים ( צנתור אבחנתי) .
השורה התחתונה היא שככל הנראה צנתור הוא בלתי נמנע. במקרה כזה צנתור טיפולי עדיף על פני ניתוח.
לדעתי מהתיאור שנתת צנתור טיפולי הוא הרע במיעוטו.
טובי
|
|
|
ד''ר טובי רסין
רופא בכיר במרכז הרפואי תל אביב
איתם 30 ראשל''צ 052-2922375
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
08:01 30.06.09
|
איזוקט , השם הגנרי הוא איזוסורביד דיניטראט שייך לקבוצת תרופות מרחיבות כלי-דם הנקראות ניטראטים, והכוללות גם את החומר גליצריל טריניטראט. משתמשים באיזוסורביד דיניטראט להקלת הכאב ולהפחתת התדירות של התקפי תעוקת חזה.
קורדיל, או בשמו הגנרי Isosorbide Dinitrate , שייך לקבוצת תרופות
הקרויה ניטראטים. מדובר בתרופה המרחיבה כלי דם, וניתנת בשתי
אינדיקציות עיקריות:
1. היות והיא מרחיבה את כלי הדם בלב, היא משמשת להקלת כאבי חזה
בחולי אנגינה פקטוריס (מחלת לב כלילית).
2. היא מפחיתה את התסמינים של קוצר הנשימה בחולי אי ספיקת לב.
בנוסף, לעיתים נותנים קורדיל לחולים עם לחץ דם גבוה, עוויתות קשות
בשרירי הוושט או במקרים אחרים בשל תכונתו להרפות שרירים חלקים.
אדאלט-ניפדיפין, אחת התרופות הפופולאריות ביותר בשימוש במחלות לב ויתר לחץ דם, נכנסה לשימוש לפני פחות מ-20 שנה. בהיותה שייכת לקבוצת התרופות הנקראות "בולמי סידן" , מתערבת התרופה בהולכת אותות חשמליים בשריר הלב ובכלי הדם.
ניפדיפין משמש בעיקר לטיפול בלחץ דם גבוה, במיוחד בטבליות לשחרור מושהה המאפשרות נטילת התרופה פעמיים ביום בלבד.
כמו-כן נפוץ השימוש בניפדיפין לטיפול בתעוקת חזה, במיוחד כאשר זו נובעת מעווית העורקים הכליליים, ובחולים עם אי ספיקת לב,
לועזית: heparin
נוגד קרישה שמיוצר בתאי הכבד ובחלק מתאי הדם הלבנים; הוא פועל על-ידי עיכוב פעולת האנזים תרומבין בשלב האחרון של קרישת דם. צורה מטוהרת שלו משמשת למניעת קרישת דם בחולים עם פקקת ומחלות דומות.
|
|
|
חיים זייד
פראמדיק מדריך
054-5675650
|
|
|
|
|
|
|
|
|
| מנהל | | | הודעה מקורית | | | תגובה | | | ללא תוכן | | | הודעה חדשה | | | הודעה עם תמונה | | | הודעה עם וידאו |
|
|
|
|
|