|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
12:29 26.05.12
|
יש כאן שני מרכיבים ואף שלושה
ראשית- כן עוצמת אור גבוהה יכולה להשפיע על המחזור הביולוגי ( מפנה אותך לפוסט האחרון שלי בבלוג שלי http://saloona.co.il/sheina/)
שנית- יש כאן מרכיב חרדתי שיש לטפל בו
שלישית- ההתעוררויות והשינוי במרכיבי השינה ואיכותן אצלו, לאחרונה, דורשים מענה נוסף לראות שלא השתנה משהו לשלילה ולתקנו.
|
|
|
ד''ר שי מרקו
מומחה בנוירולוגיה ילדים והתפתחות הילד, מומחה ברפואת ילדים ורופא שינה
רמת גן, (מרפאה 03-6700021 ביאליק 13 רמת גן), אזור חיפה. מוכר להחזרי הוצאות למבוטחי קופ"ח לאומית 052-3381926
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
22:32 24.05.12
|
שלום, בני בן 3 ותמיד הלך לישון בחדר חשוך כשחדר האמבטיה הסמוך עם אור דלוק.
לאחרונה החל להתעורר בלילה ולבכות ולמלמל דברים (ער, יושב במיטה) ולבקש לא לכבות את האור.
האם אור בלילה פוגע איכשהו בשעון הביולוגי? בנתיים האור די חזק עוד לא התאפסנו על מנורת לילה קטנה. האם יש עוצמת אור מומלצת? והאם הפחד מהחושך יעבור בנתיים? יש מה לעשות?
תודה
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
15:51 09.05.12
|
שלום דנה.
התחושה שבה את הולכת לאיבוד תוך כדי החלום בתוך מבוך בלתי ניתן לשליטה של רגשות, של מצבים מפחידים ושל דמויות מאיימות, היא תחושה לא נעימה. בחלומות, משהו סוער עובר עלייך בשבועיים האחרונים, למרות שבחיי הערות שלך את מנהלת שגרה רגילה.
הרבה פעמים נהוג להתייחס לחלומות כאל דלת כניסה שדרכה ניתן להציץ לחיי הנפש שלנו, וללמוד על המתחים הפנימיים שמטרידים אותנו. חיי הנפש של כולנו עשירים במתחים, ברצונות סותרים, בציפיות גדולות, והחלומות של כולנו הם קצת כמו של ילדים - ללא פיקוח "בוגר" וללא הקפדה על נורמות מקובלות. אבל, ייתכן שהסערות הליליות שאת עוברת יכולות ללמד על משהו משמעותי במיוחד שעובר עלייך באופן כללי, ושכעת מוצא את דרכו אל התודעה רק בעקיפין, באמצעות החלומות.
הייתי מציע לך לנסות לברר אם בכל זאת משהו קרה בתקופה האחרונה: האם ישנם נושאים שמטרידים אותך שלא מצאו את פתרונם בשלב זה, האם ישנן תכניות שאת מגבשת שאולי מטרידות אותך (בתחום העבודה או הלימודים, בתחום החיים החברתיים או הזוגיים). הרבה פעמים, למשל, תקופות מעבר או שינוי פאזה - סיום לימודים, או תחילתו של קשר זוגי, נניח - מעוררות פחדים ומעסיקות את הנפש במידה שיוצרת בדיוק את מה שאת חווה.
בכל מקרה, מקווה שהסיוטים הליליים יציקו פחות ושתוכלי גם להיעזר בחלומותייך כדי קצת יותר ללמוד על עצמך ועל הדברים שמעסיקים אותך ושחשובים לך בחיים.
בברכה,
|
|
|
דניאל זק
פסיכולוג קליני מומחה
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
15:43 08.05.12
|
שלום
אני בת 29, בשבועיים האחרונים מאוד מתקשה לישון, מתעוררת באמצע הלילה ולא מצליחה שוב להרדם
אבל מה שהכי מטריד אותי זה שיש לי סיוטים בלילה כמו לילדים קטנים
היום בלילה למשל חלמתי על עכבישי ענק וזומבים ועל זה שנותרתי לבד בעולם
התעוררתי עם דפיקות לב חזקות ולא ידעתי אם אני במציאות אות חלום, איפה אני ומי אני
אני לא מוטרדת כרגע משום דבר מיוחד, שגרה רגילה.
מדוע זה קורה? והאם זה רק חלומות או שיכולה להיות להם השלכה בריאותית?
תודה
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
22:44 07.05.12
|
שלום!
בני בן 2.8. מאז שנולד הוא מרייר ללא הפסקה ברמה כזו שתמיד יש לו עיגול של רטיבות בקידמת החולצה. בנוסף הוא כל הזמן מנוזל ותמיד קם בבוקר עם עיניים מוגלתיות. הוא נוחר מעט בלילה, ישן עם פה פתוח ויש לו קושי בהיגוי אותיות גרוניות. מעבר לכך הוא מתעורר הלילה ממוצע בין 3 ל 5 פעמים ללא כל סיבה (לא רוצה לשתות או פיפי, ללא סיוטים).
כשהיה כמעט בן שנתיים לקחנו אותו לאאג ששלח אותנו לצילום ואמר לחזור עם הצילום לרופא המשפחה. אמר שאם הצילום תקין אז הריור יעבור לבד עד בערך שנתיים וחצי ואין צורך בשום טיפול. הצילום היה תקין אך הריור לא עבר כלל והסימנים הנ"ל רק החריפו (אין שיפור בהיגוי, בשינה, במוגלתיות).
לפני כשבועיים, לגמרי במקרה, הצלחנו לראות שהענבל שלו ארוך מאוד ומפוצל בקצהו. לקחנו אותו שוב לאאג שבדק אותו ואישר שהענבל מפוצל אך אמר שאין צורך בשום טיפול וחזר שוב כי הריור יעבור מעצמו עוד מספר חודשים. אמר רק לשים לב שלא ממשיכות הנחירות ושאין הפסקות בנשימה תוך כדי שינה.
רציתי לשמוע את דעתכם על אבחנה זו. בנוסף לבעיה הרפואית, מדאיגה אותי שאלת הריור גם מהכיוון החברתי. בני מגיע לגיל שבו כבר יש מודעות ערה לילדים ואחד החברים בגן שלו העיר לי, כאשר בני ניסה לחבקו, כי הוא אינו אוהב שבני מחבק אותו כי "הוא כל הזמן מלוכלך"...
תודה,
צ
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
00:37 21.04.12
|
שלום רב,
לטופיראמאט או טופמקס יכולות להיות תופעות לואי מגוונות ושונות אך סיוטים אינם נגרמים בד"כ. עם זאת הופעת תופעות לואי שונותהתלויה גם במצב הנפשי של הפציינט ובנטילת מינון מופרז.
מן הראוי לפנות לרופא המטפל בשאלה זו.
בברכה
פרופ' יהודה פינקלשטין
|
|
|
פרופ' יהודה פינקלשטין
מנהל היחידה למחלות החיך מרכז רפואי מאיר ופרופסור באוניברסיטת תל-אביב.
מרכז רפואי רוז מדיקס, רח' נורדאו 29, פתח-תקוה 03-9305599
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
17:30 19.04.12
|
|
עברתי טראומה כשהייתי בת 5, לא ממש רוצה לפרט פה את המקרה. מאז יש לי סיוטים.. לא חשבתי על זה במשך שנים ועכשיו פתאום זה בסיוטים. האם היפנוזה יכולה לעזור לי?
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
22:37 15.04.12
|
סבלתי מדיכאון לפני כשנה ומאז אני מטופלת בסרוקסט,עובד מעולה,אין לי שום טענות.
אני סובלת מבעיות שינה קשות-לא מסוגלת להירדם בכלל,ולא מצליחה לתפקד עד כדי קריסה.
זה התחיל הרבה אחרי שהתחלתי לקחת סרוקסט אז הפסיכיאטרית אמרה שלדעתה זה לא קשור ורשמה לי בוןדורמין לחודש.לא עשה כלום.אבל פשוט כלום!
התחלתי לקחת מירו-רק בשביל השינה,היא אמרה להתחיל מחצי ולעלות לשלם.זה עשה לי ממש רע פיזית,קרסתי לגמרי,אז ירדתי לרבע.זה עובד יותר קצת טוב.
הבעיה היא שמאז שהתחלתי לקחת את הבון דורמין,וגם עכשיו כשאני לוקחת את המירו-יש לי חלומות משונים נורא,שממש מטרידים אותי ומפריעים ביומיום ומורידים משמעותית את איכות השינה,כי המחשבות שלי טרודות בשינה,ובגלל שיש גם סיוטים-אני נוטה להתעורר הרבה.
חשוב לי לציין שעד לפני שלקחתי את הכדורים לא חלמתי בכלל,מעולם.
או שחלמתי ואני לא זוכרת אף חלום מאז שנולדתי,או שפשוט לא הגעתי לשינה העמוקה,שנת החלום,בגלל בעיות השינה ואז הכדורים לכאורה 'פותרים' את הבעיה בכך שהם מאפשרים לי להגיע לשינה עמוקה,אך אז מגיעים הסיוטים.
אני תוהה-מה אני אמורה לעשות?
לפסיכיאטרית כבר אין תשובות בשבילי,כל הזמן אני קובעת אליה עוד תורים במקום להגיע רק פעם בשלושה חודשים,ועכשיו גם אין תור פנוי בחודש הקרוב ואני אובדת עצות.
מה גם שבגלל שאני לוקחת רק רבע כדור-יש גם תופעות לוואי של הכדור,וגם איכות השינה ויכולת ההירדמות לא ממש עלו,בגלל הכמות המעטה של החומרים שנכנסים לגוף.
סליחה על המגילה,הייתי חייבת לפרט כדי לקבל תשובה ובבקשה אל תפנו אותי לרופאה,כי היא לא פנויה ולא יודעת מה להציע!
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
08:44 15.04.12
|
לקחתי טומפקס ו כדורי קלונקס של 0.25 מ"ג - הכדורים גרמו לי להפרעות בשינה - סיוטים והזיות רבות בכל לילה. ההזיות לא מפסיקות. כל דקה הייתה לי בלילה הזייה עם רעשים וסיוטים ושיתוק שינה שלא יכלתי לזוז כמה דקות. ואיבוד זיכרון בשינה שחשבתי שהתעוררתי כמה פעמים וזה היה הזייה.
כיצד הכדורים הללו יכולים לגרום לכאלה סיוטים והזיות קשות שבחיים לא היה לי כזה דבר! וזה כל לילה רצוף מאז שהתחלתי לקחת את הכדורים!!!
האם יכול להיות שהטומפקס לא מתאים לי?
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
20:43 14.04.12
|
מאז שהתחלתי להשתמש ב"קלונקס" וב"טופיראמאט" נהיו לי סיוטים קשים ורבים בלילה!!!
היו לי בלילה הרבה פעמים שיתוק שרירים שגרם לכך שנשארתי משותקת כמה דקות לאחר ההתעוררות - והרגשתי שהתעוררתי אולם לא יכולתי לזוז והשיתוק היה בהזיות דמויות חלום.
כיצד התרופה "טופריאמאט" גורמת לסיוטים רבים בלילה ולשיתוק בשינה?
כיצד התרופה הזאת משפיעה על החלומות?
זה מסוכן? האם נגרם לי נזק בלתי הפיך?
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
23:21 26.03.12
|
אינני בטוח כי מדובר בסיוטים, אלא בביעותים, כך או אחרת , יש טיפול, וכן, זה יכול לבוא בעקבות מצבים נפשיים או החשפות לתכנים מפחידים, כמו גם חסכי שינה ומחלות חום בילדים המחישות הופעה זו.
זה אכן מפחיד ולאו דווקא מהווה קריאה לעזרה. עשייה בכיוון טיפול בזה- על פי צורך קליני או רצון ההורים להבין, לטפל ולהכחיד, אם ניתן, את התופעה שברוב המקרים יכולה לחלוף לבד.
|
|
|
ד''ר שי מרקו
מומחה בנוירולוגיה ילדים והתפתחות הילד, מומחה ברפואת ילדים ורופא שינה
רמת גן, (מרפאה 03-6700021 ביאליק 13 רמת גן), אזור חיפה. מוכר להחזרי הוצאות למבוטחי קופ"ח לאומית 052-3381926
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
15:02 25.03.12
|
בן ה-3 שלי, כמעט בכל לילה צורח בין פעמיים ל- 3 מתוך שינה, ממש צרחות וקריאות שונות, הכל בקול גדול. אנחנו תמיד ישר באים אליו לחדר, כדי לנסות להרגיע אותו, אבל זה רק מחמיר, והוא ממשיך לצעוק. לפעמים אנחנו מצליחים להבחין במילים שהוא אומר, או קריאות שונות. אני מאוד מודאגת שאולי זו איזו קריאה לעזרה, ויש משהוא ריגשי שהוא מתמודד איתו.
האם זוהי תופעה מוכרת? האם אנחנו צריכים לדאוג מכך?
זה ממש נשמע מפחיד כשזה קורה, כאילו משהו ממש קורה לו.
אשמח לשמוע מה ניתן לעשות כדי לעזור לו עם הסיוטים שללו.
תודה
אמא מודאגת
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
01:36 22.03.12
|
אני רוצה להתנצל מראש על אורך ההודעה, ולהודות על הסבלנות...
אני בת 23, יחסית בריאה (מלבד כולסטרול גבוה) ולא לוקחת תרופות למעט גלולות.
מאז שהייתי ילדה תמיד היו לי בעיות בשינה שהתבטאו בכך שלוקח לי ברוב הימים הרבה זמן להרדם- כמה שעות ולעיתים ללא הצלחה- וכשאני ישנה יש לי סיוטים שגורמים לכך שאני אזוז הרבה במהלך הלילה ואתעורר מספר פעמים, לעיתים לפרקי זמן ארוכים. אולם הבעיה חריפה יותר בלילה, אם אני ישנה בבוקר אני ישנה קצת יותר טוב.
מהלך חיי היה מורכב במקצת- ניצול מיני (אני יודעת על מה שקרה רק מגיל חמש והלאה), התמכרות לסמים אלכוהול ומשככי כאבים (הייתי בגמילה לפני שבע שנים, זה עזר), אשפוז פסיכיאטרי של שנה בעקבות המצב, ולאחרונה אחרי 14 שנים בטיפול פסיכולוגי/פסיכיאטרי הפסקתי את הטיפול. מובן לי מדוע יש לי סיוטים, והדבר עוכל ועובד רבות בטיפולים, אך בעיית השינה מעולם לא נפתרה.
ניסיתי תרופות סבתא, ניסיתי לעבוד לילות ולהפוך את מחזור השינה, ניסיתי כדורי שינה שהפסיקו להשפיע מהר יחסית, אך עדיין איני מצליחה לישון נורמלי.
במהלך היום אני כל הזמן עייפה, בשעתיים הראשונות של הבוקר אני כמו זומבי, ובאוקטובר הקרוב אתחיל את התואר הראשון ואם לא אוכל לסדר את זה תהיה לי בעיה רצינית מאחר ואני נכנסת למסלול מצטיינים והדרישות יהיו גבוהות ושעות הלימוד רבות.
אשמח על עצתך, כל עצה שהיא תתקבל בברכה.
תודה ולילה טוב- עומר.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
21:26 12.03.12
|
לפי תיאורך מדובר אכן בהפרעת שינה. באשר להגדרה שלה- נישמע כביעותים ולא סיוטים וכוללים הפרעת יקיצה.
בעיקרון יתכן כי מדובר בשינוי מהסינגולייר ויש להמתין מעט כדי שיתפוגג
לגבי מה לעשות- בעיקרון לא אמורים לעשות דבר וזה יעבור לבד. היה ולא ו/או מחמיר/ משנה הופעה- יש לבדוק יותר לעומק, ברמת יעוץ רפואי מסודר כמובן
|
|
|
ד''ר שי מרקו
מומחה בנוירולוגיה ילדים והתפתחות הילד, מומחה ברפואת ילדים ורופא שינה
רמת גן, (מרפאה 03-6700021 ביאליק 13 רמת גן), אזור חיפה. מוכר להחזרי הוצאות למבוטחי קופ"ח לאומית 052-3381926
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
08:04 09.03.12
|
שלום רב,
בתי בת 2.8 שנים, נרדמת במיטתה בכוחות עצמה עם מוצץ כבר זמן רב. מזה כחודש וחצי, כשעה וחצי-שעתיים לאחר שהיא נרדמת, היא מתחילה לצעוק מתוך שינה (לפעמים ממש מילים ברורות ולפעמים בכי וצעקות), יש פעמים שהיא נרגעת לבד לאחר שמוצאת את המוצץ שלה ופעמים אחרות היא ממש מתעוררת ומחפשת את המוצץ ולא מצליחה לחזור לישון עד שהיא מוצאת אותו (או שאנחנו נותנים לה אותו). ההתעוררויות האלה חוזרות על עצמן בין פעמיים לארבע/חמש פעמים בכל לילה ללא יוצא מן הכלל.
אני לא יודעת אם אלה ביעותים או סיוטים, שכן היא מתעוררת ישר ולא מספרת מה קרה, אך מיד חוזרת לישון עם מוצץ.
לרקע: מגיל מאוד מוקדם היא ישנה לילה שלם, ללא התעוררויות במהלך הלילה, ונרדמת רק עם מוצץ במיטתה. לפני כחודשיים התחלנו לתת לה תרופת מניעה לברונכיט (סינגולייר), שאמרו לנו שיכול להיות שגורמת ל"סיוטים" האלה, ולכן לפני כשבוע וחצי הפסקנו, והצעקות עדיין ממשיכות. היא ילדה מאוד רגישה לסביבה, ושמה לב לכל פרט, ויש לי הרגשה שכל המציאת משתקפת לה בחלום (לפי מילים שהיא צועקת מתוך השינה).
מס' פעמים ניסינו לא להתערב, ולתת לה "לצאת מזה" לבד, אבל זה קורה רק אם היא מוצאת את המוצץ מתוך שינה, אחרת - היא מתעוררת.
איך ניתן לטפל בבעיה הזאת ולהחזיר לנו את השינה השלווה והרצופה שהיינו רגילים אליה.
זקוקה לעזרה דחופה...
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
18:50 08.03.12
|
שלום לדוקטורים אני בן 26
אז קודם כול אני מתוסבך ברמות יש כדור נגד תסביכים?אני מפחד לרשום מפחד שמישהו יזהה אותי לפי צורת הדיבור או משהו אני חיי כול היום בפחד ממה יחשבו עלי
יש לי בעיה רצינית בחיים לפני 7 שנים בערך הייתה תקופה שהייתי מעשן מריחואנה תחת ההשפעה הייתי נהיה מתוסבך איך מסתכלים עלי ודברים כאלה ושהיה יורדת ההשפעה הייתי נהיה רגיל בסופו של עניין ירדה ההשפעה ונשארתי מתוסבך עכשיו זה נהיה כבר כמו בעיה פיזית רק רגשית אני מרגיש מוגבל רגשית עד לפני זה הייתי מאוד חברתי ואוהב אנשים ולהכיר ולהיות בחברה של אנשים אני אוהב איך שאני ניראה אבל את עצמי אני שונא כאילו אני לא יכול להשאר עם עצמי לבד כול הזמן באובססיה כמו בחלום רק חושב על הבעיה הזאת כלום לא מעניין כבר 7 שנים אני לבד עם זה יום יום אין לי דקה של שלווה אני מרגיש מאוד מוזר כאילו אין לי "זכות" לחיות ולהנות אני מרגיש כול הזמן כאילו אני לא בסדר כי אני מתבייש בזה ,שאני במצב הזה כביכול אני "דפוק" כול תפיסת העולם שלי השתנתה אני באמת דפוק יכול להיות שאני משוגע?איך אני יכול לדעת?
כול ההרגשה הפנימית שלי הפכה לפרנויה אחת גדולה אין לי אצ ההרגשה הכיפית הזאת של החיים שאני חי אני מתפלל שאני ימות כבר כי אין לי כוח כבר אני לא יכול עם הריחוק הזה מאנשים איזה טעם יש בחיים אם אי אפשר לתקשר פנים אל פנים אני יודע שיש לי בעיה להסתכל לאנשים בעיניים אני עסוק איך הם מסתכלים עלי ואני לא יודע לאן להסתכל וננעלות לי העיינים ואז אני אוכל סרטים שמי שאני מדבר איתו קולט שמשהו רע עובר עלי ואני איפה שהו לא מוכן שזה יקרה אז כול הזמן אני מסתובב עם פרצוף רציני חושב מה יהיה ורק מעניין אותי שלא יראו שאני "לא בסדר" יש לי גם לפעמים סיוטים שפתאום אני מדבר עם מישהו והיידים נתקעות לי למעלה כמו משוגע ואני מנסה להוריד אותם בחלום ולא מצליח כאילו היידים שאני מרים זה הפחד של יראו שאני "משוגע" ושאני לא מצליח להוריד אותם זה ההרגשה ש7 שנים אני לא מצליח לצאת מזה זה אותו תחושה ולפעמים בחלום אני לא מצליח ללכת הרגליים נתקעות וכאילו אנשים רואים אותי ואני מנסה להראות רגיל כאילו אין בעיה פעם הייתי יודע מי אני מכיר את עצמי היום ני לא יודע מה הרצונות שלי מה אני אוהב מה לא כאילו האופי שלי יצא לפנסיה לא אכפת לי כלום בעירוים שמחים אני רק עוד יותר עצוב שאני ככה ולא יכול להנות הבעיה העיקרית היא שאני לא יכול לדבר על זה עם כול אחד אז הכל נשאר בבטן אני כבר לקחתי את האופציה הזאת שכול החיים אני יהיה ככה בראש אני רק מחכה שיקרה לי משהו קיצוני טוב או רע לא אכפת לי העיקר שיהיה שינוי אני לפעמים מסתכל על ילדים לנסות לראות איך הם לא שמם לב לכלום והם שמחים אני לא יודע איפה למצוא את עצמי מה עושים מה יש לי בבקשה תעזרו
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
12:27 05.03.12
|
שלום רב
בחודשים האחרונים החלה ביתי לקבל התקפי חרדה בעיקר לפני התארגנות ערב ( מקלחות, ארוחת ערב ושינה) וכן סיוטים בלילה. אני מנסה לשדר רוגע על אף שבתוכי אני נקרעת נוכח הסבל שלה מכיוון שהיא באמת סובלת. בהתחלה ניסיתי לתת לה קצת כלים שיעזרו לה להירגע ( תרגילי נשימה,לשיר לקרוא ספר ) ודיברנו על זה הרבה. הפחד הוא מופשט לא ממשהו ברור מלווה בדופק מהיר ובכי לפי מה שהיא מתארת פחד נוראי שאין לה שליטה עליו. ... התחלנו לפני כחודש טיפול אצל מרפאה באמנות.. תחילה היה נראה שזה מתחיל להירגע אבל אז החלו הסיוטים בלילות וחלומות על כך שחוטפים אותה או משאירים אותה ואת אחיה באיזה מקום לבד.
אני לא רואה שום שינוי לטובה והילדה ממשיכה לסבול מה אתם מציעים לעשות?
אשמח לתשובה מהירה
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
10:18 05.03.12
|
בבקשה תצילו אותי תעזרו לייי
אתמול אני וחבר שלי הגענו לזה שאנחנו ניפרדים.
בבצפר זה קרה לא יכלתי לתפקד כול היום, רדפתי אחריו בכל בית הספר הוא אמר לא לשלוח לו הודעות ולא להיתקשר אני לא יכולה ואני לא רוצה להיפרד ממנו אני אוהבת אותוווו עדיין לא רוצה אני לא מוכנה לזה!!!
אחרי שחזרנו מהבית ספר לא יכלתי נסעתי עליו לעיר שלו ושמה היה אותו דבר אותו יחש הוא היה נורא קר ויבש עליי לא מאמינה שככה הוא מתייחס עליי הוא עדיין אוהב אותי אבל הוא אמר שאין לו חשק לכלום הוא לא מרגיש כלום בלב! המילים שלו כול כך פוגעות בי ואני כול פעם שאני מדברת איתו אני בוכה:( נתתי לו הכול את כול החיים שלי את הגוף שלי אני חשבתי שעם הגבר הראשון שאני יכנס למיטה הוא יהיה איתי לתמיד, אני פגועה ולא מפסיקה לבכות ולחשוב עליו, בזמן האחרון אני חולמת חלומות שמראים על הפרידה שלי איתו סיוטים שאני קמה בעמצא הלילה ולא מצליחה לחזור לישון אני יודעת שאני צריכה להיפררד אבל אני לא רוצה אני לא יכולה לדמיין אותו עם מישהי אחרת, פשוט לא יכולה ! אנחנו באותו כיתה ואני ירא אותו כול יום ואני לא יוכל להתרכז וללמוד בגגלו, כול המילים שאני אומרת לו שאני אוהבת אותו שאני לא מוכנה לוותר על האהבה הזאת שאני לא יכולה בלעדיו שעדיין הוא בלב שלי ועדיין אני מחשיבה אותנו כחברים הוא אומר לי כלום לא יעזור לך אנחנו לא נחזור, אמרתי לו תיתן לי לפחות צא'נס הוא אמר את לא אשמה אמרתי אז תן לפחות לעצמך צא'נס לחזור להיות כמו שהיית הוא אמר אני לא רוצה ניאמס לי, אחרי דיבורים הוא אמר טוב אני יהיה איתך שבוע ואחרי זה זהו, מה אני אמורה לעשות בשבוע הזה?????
איך להחזיר אותו עליייי איך לעשות שיתקרב עלייי? אוף באלי למוווות:'(
תעזרו לי בבקשההה
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
17:05 22.02.12
|
שלום גליה,
כדאי לברר יותר לעומק מה מטריד אותו במהלך היום. האם הוא עובר כרגע מעברים או משברים שמשפיעים על יכולתו לישון בשקט בלילה?
אולי אפשר לנסות לדבר איתו במהלך היום על הדוב והדבורים שמפחידים ואתו בלילה, לעזור לו לעבד את הפחדים ואת מה שהם מייצגים במהלך היום, למשל לתת לו לצייר ואתם, לספר עליהם סיפור וכו', וזה יכול לעזור קצת גם במהלך הלילה. אם את לא מצליחה אולי כדאי לפנות לייעוץ מקצועי.
|
|
|
סמדר ריינר
פסיכותרפיסטית
רמת גן 052-3693493
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
08:19 22.02.12
|
שלום
יש לי ילד בן 4 וחודשיים שמדבר המון מתוך שינה וצועק ובין הדיבורים והצעקות יש לו ממש סיוטים הוא אפילו קפץ מהמיטה לרצפה מהפחד שלו וכל הגוף שלו רעד (הוא חולם על דוב, דבורים וכל מיני חלומות שמפחידים אותו) אני יודעת שהגיל הזה סוער במיוחד מבחינת פחדים וריגשית , התמודדתי עם הילדה שלי עם העיצות שקיבלתי בפורום הזה אבל אני לא יודעת להתמודד מול צעקות וסיוטים. . אני ניגשת אליו מחבקת אותו מנשקת ומרגיעה מחזירה אותו למיטה (הוא לא מתנגד לחזור למיטתו) וכעבור רבע שעה הוא שוב חולם
אנא עיזרי לי
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
09:41 21.02.12
|
שלום לך
חרדה לקראת לידה במיוחד לידה ראשונה היא תופעה שכיחהה.
לא פירטת איזה סיוטים ובאיזו שכיחות ואיך את קמה בבוקר האם המחשבות מלוות אותך גם במשך היום?
אם את סובלת מאוד כדאי שתפני לייעוץ .
אם מדובר בתופעה שאת מרגישה שהיא זמניתת וחולפת נסי לעשות תרגילי הרפייה לפני השינה שיעזרו לך לישון שינה רגועה ומרעננת.
בהצלחה
|
|
|
ד''ר נועה ברק
פסיכולוגית קלינית ורפואית מומחית ומדריכה
ביאליק 15 תל אביב 03-5284386
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
18:22 20.02.12
|
התחלתי השבוע את החודש התשיעי, ויש לי סיוטים נוראיים בקשר ללידה, זה הריון ראשון שלי וברור לי שזה הגיוני. אבל הם ממש מציאותיים וגורמים להזעה ולקימה בבהלה ממשית.
זה נורמלי?
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
18:40 27.01.12
|
עדי שלום
נישמע תקין לגילו , לאו דווקא נישמע בעייה של SLEEP-WAKE TRANSITION אלא יתכן כי מדובר בחלומות - ולא הייתי עושה עם זה דבר בשעה זו אלא עוקב
היה וממשיך או תבקשו יעוץ מסודר- אתם מוזמנים לפנות
|
|
|
ד''ר שי מרקו
מומחה בנוירולוגיה ילדים והתפתחות הילד, מומחה ברפואת ילדים ורופא שינה
רמת גן, (מרפאה 03-6700021 ביאליק 13 רמת גן), אזור חיפה. מוכר להחזרי הוצאות למבוטחי קופ"ח לאומית 052-3381926
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
14:39 25.01.12
|
ד"ר מרקו שלום,
בני בן שנה ו-8 חודשים, מזה כחודש ימים ישנה תופעה מטרידה החוזרת על עצמה בצורה רנדומלית ואפילו "נעלמה" לשבוע ימים אולם שוב חזרה הלילה.
הבן שלי בוכה וצועק מתוך שינה, ממלמל משהו לא קבוע (חתול, עוף...). לרוב הוא מתעורר וחוזר לישון בטווח של רבע שעה - חצי שעה. היו פעמיים שהוא התעורר ממש נסער והתחיל לבכות ואחרי שנרגע לקח לו שעתיים להרדם בחזרה!
קראתי על הבלבול בין החלום למציאות אצל פעוטות אולם לא הצלחתי להבין אם זו התופעה המדוברת והאם זה הגיל שבו מתחילים סיוטים. לא היה שום שינוי בבית והוא עדיין לא הולך לגן.
אציין כי "גיל שנתיים הנורא" כבר התחיל אצלנו כדי שתקבל מושג על קצב ההתפתחות של בני.
בתודה מראש
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
07:46 18.01.12
|
היי,
כתבתי כאן לא מזמן והתשובה שקבלתי עזרה לי להבין דברים וגם לדבר עליהם בטיפול. אני בת 26, נמצאת בטיפול כבר 9 שנים. לקח לי המון זמן לפתוח שם את נושא הפגיעה והכל קרה לאט לאט. עדיין קשה לי לדבר על זה בקול, אני בעיקר מספרת לה במייל והיא מביאה את זה לחדר במילים.
אחרי שכתבתי כאן ספרתי לה והיא שמחה מאד. כי זו היתה הפעם הראושנה שהצלחתי להגיד את זה לעוד מישהו, אפילו שזה אנונימי לגמרי. קשה לי לכתוב כאן ובפורומים דומים לזה, כי קשה לי עם המילים. לא רוצה להיות חלק מהקבוצה הזו ולא רוצה לתת לדברים האלה שם.
בעוד שבוע וחצי היא יוצאת לחצי שנת שבתון בחו"ל ואני אשאר לבד. כבר התמודדי בעבר עם שבתון שלה ועוד הפסקות ארוכות, אבל אז הסוד היה עדיין בפנים. רק שלי.
עכשיו זה המקום היחיד שיש לי לדבר עליו או להתמודד איתו. אני מרגישה שאני צריכה לקחת נשימה עמוקה, כמו שעושים לפני שצוללים למים. נשימה ארוכה לפני תקופה של הדממה. לא יודעת אם מסוגלת שוב להשתיק את זה ככה, כמו פעם. אבל גם לא מסוגלת לדבר על זה עם אף אחד אחר.
בעבודה ובלימודים אני מתפקדת נהדר ושמחה במה שאני עושה, אבל יש לי סיוטים בלילה ופלשבקים. הפגיעה עוד לא נגמרה לגמרי (בדרך לשם..). לא היה לי אף פעם קשר זוגי וגם התחום החברתי מדשדש לגמרי. אין לי בעיה ליצור קשרים, אבל אינטימיות מפחידה אותי למוות.
מה עושים עכשיו?
הכל כואב מיידי והייאוש חזק יותר מהכל.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
14:58 12.12.11
|
|
במשך 3 שנים היתי נשואה לגבר שהיה נוהג להשפיל אותי ולעתים גם היה מרביץ לי(אגרוף בפנים וכד'). הוא גם היה שותה המון אלכוהול ובמצב שכרות היה מחפש לריב והיו מצבים ממש מפחידים. כאשר זה עבר להיות אלימות בפומבי, מול חברי משפחה, עשיתי את הצעד והתגרשתי(לא היו לנו ילדים). לצערי הרב, הנסיבות החזירו אותי לאותו מעגל חברים, שאין באפשרותי להתנתק ממנו בגלל קשרי משפחה. למרות שאני והגרוש לא נתראים, ואני כבר תקופה גרה עם בן זוג(אנחנו אוהבים מאוד ויחסים בינינו מעולים, הוא חם ואוהב ואף פעם, גם בחילוקי דעות לא צועק עליי ואנחנו לא רבים כלל), עדיין נשאר לי הפחד מבעלי לשעבר. כל הזמן אני מפחדת לפגוש אותו ברחוב, פוחדת שישה שתוי ויחפש להשפיל אותי. גם הרבה פעמים בלילה יש לי סיוטים-אני חולמת שהוא משפיל אותי ומרביץ לי. נפגשתי איתו לפני כחודש להסדיר כמה עניינים כלכליים, ומאוד פחדתי מהפגישה, שהוא שוב ילעג לי וישפיל אותי(למרות שהכל עבר בשלום בסופו של דבר). אני מרגישה שהטראומה הנפשית הזאת מפריעה לי להנות מהחיים וזה כל הזמן מציק לי איכשהו. גם במערכת יחסים נוכחית אני כל הזמן מפחדת לעשות משהו לא בסדר, למרות שאני יודעת שאין לי מה לפחד. האם עליי לפנות לפסיכולוג? אולי ישנן עמותות שנותנות תמיכה נפשית במקרה הזה?
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
00:22 08.12.11
|
אני בת 16 ומאז ומתמיד היה לי קשה להירדם ולישון יותר מכמה שעות ברצף.
בשנתיים האחרונות זה החמיר עד כדי כך שהיו שבועיים ברצף שלא ישנתי, אולי משהו כמו 3 שעות בכל השבועיים. נתנו לי את כל כדורי השינה וההרגעה האפשריים וכלום לא עזר.
בסוף עם שילוב של כמה תרופות ובניהן בונדורמין הצלחתי לישון.
בשבועיים האחרונים היו לי סיוטים זה לא הרגיש כמו חלום זה היה מציאותי לגמרי.
ניסיתי לצעוק ולזוז כאילו להילחם במשהו. משהו ממש הפחיד אותי אבל אני לא יודעת מה. לא יצא לי קול לא הצלחתי לזוז עד שהתעוררתי והרגשתי פחד משתק. פחדתי לזוז ולפתוח את העיינים.
מאז הפסקתי לקחת את הכדורים ובמשך שבוע עוד הצלחתי לישון כמו שצריך.
אבל עכשיו אני לא מצליחה להירדם ואני כל הזמן עייפה.
לקחת כדורי שינה כל החיים זה לא פיתרון ואני עוד קטנה...
מה עושים?
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
23:01 24.11.11
|
האם קיים קשר או ממשק בין מיניות לכרישים מבחינה פסיכולוגית?
בהיותי ילדה הוטרדתי מינית, כמו כן מהיותי ילדה קטנה קיים אצלי פחד מכרישים וחיות ים נוספות כך שאין אני מסוגלת לצפות בתמונה של כריש בלי להיות בהתקף חרדה, נוסף על כך קיימים סיוטים בלילה הנוגעים להטרדות מיניות או לחילופין כרישים וחיות ים נוספות.
אודה להתייחסות
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
10:54 15.11.11
|
|
חייבים עצה בדחיפות, בתי בת השבע ישנה בשעות סבירות לפעמים גם מאוחר מהסביר (22:00) אבל לעתים נדירות. היא ישנה לאחרונה טוב ולא קמה באמצע הלילה , לפני חצי שנה היו לה סיוטים והיא היתה קמה ונרדמת מיד, בערך פעם בלילה. עד לפני 5 חודשים היא הייתה מרטיבה במיטה כמעט מדי לילה. הבעיה הגדולה שמרידה אותנו היא שהיא לוקחת אצבע ונרדמת כמעט בכל השיעורים בביה"ס (שזו השנה השניה באותו בי"ס) היא טוענת שביה"ס משעמם אותה, לי זה נראה חריג שילד נרדם בבי"ס , האם ידוע לכם על תופעה כזו שילד נרדם בבי"ס? מה עלינו לעשות. לקחנו אותה לאבחון בבי"ח פסיכיאטרי ולא נראה על פניו כי ישנה בעיה פסיכיאטרית(שני מפגשים בסה"כ בינתיים) איך מאבחנים בעיה כזו ולמה זה קורה לה , בבקשה עזרתכם!
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
18:09 12.11.11
|
בני בן ה12 כבר שנתיים מתעורר בכל שעה בכל רגע עם הרעש הכי קטן , נרדם ב23:00 מתעורר ב3 לפנות בוקר מסתובב בבית ולא מסוגל לחזור לישון .
כשישן השינה שלו לא שקטה כלל מבחינת תזוזות גוף , תזוזות עיניים , רפלקסים בגוף , מלמול מוזר , סיוטים .
הילד לא ישן , הילד לא רגוע בכלל בשנתו הקצרה כל כך, ככה זה מגיל 10 בערך.
עכשיו זה מאוד מפריע לו ונורא מלחיץ אותנו בבית לראות אותו משוטט בבית בשעות מוזרות או צופה בטלויזיה .
מה לעשות למי לפנות ?
עינת
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
| מנהל | | | הודעה מקורית | | | תגובה | | | ללא תוכן | | | הודעה חדשה | | | הודעה עם תמונה | | | הודעה עם וידאו |
|
|
|
|
|