|
|
|
23:27 17.05.12
|
|
זאת ההמלצה שלי, כדי לראות יותר התרחבות. לגבי פעילות פיזית מציע לך פעילות ארובית בניגוד להרמת משקולות
|
|
|
ד''ר רוברט הפנר
מומחה לקרדיולוגיה ורפואה פנימית, "מכבי שירותי בריאות", "טיפול נמרץ לב - בי"ח וולפסון"
מרפאה: קניון גבעתיים, דרך רבין 53, גבעתיים. 03-7323311
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
10:45 17.05.12
|
לפרופסור יודסין שלום רב,
בני בן ה- 4 עבר לפני כ- 5 חודשים ניתוח להוצאת ציסטה היגרומה בצוואר עליון שמאלי . הציסטה לא הוצאה בשלמותה מאחר וחלק קטן של דופן ההיגרומה עטף את עורק התרדמה הפנימי ולכן הושאר במקומו. אתמול בוצעה בדיקת אולטראסאונד (עקב חשש שלנו שהמקום קצת נפוח) אשר מצאה צבר של ציסטות בגדלים שונים. כאשר גודל הציסטה הגדולה ביותר 0.7*2.0 .התהליך ממוקם בין שריר ה-scm ועורק הקרוטיס וככל הנראה מדובר בציסטה היגרומה.
האם יש צורך שוב בניתוח? האם קיים טיפול תרופתי?
האם יש צורך לערוך MRI ,- על מנת לבדוק במקומות סמוכים כמו: אוזן, עורף, חס וחלילה ראש, שלא ניתן להגיע אליהם באמצעות בדיקת אולטרה סאונד, הימצאותן של ציסטות נוספות? או שמא אני מרחיקה לכת / קיצונית מדי (רק מתוך דאגה , כמובן, לשלום ילדי)?
מודה מראש,
אמא מודאגת .
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
20:42 15.05.12
|
ערב טוב דוקטור ותודה על התשובה.
אני חושב שהכוונה היתה לאבי העורקים.
אתה אומר שבסך הכל עובי אבי העורקים 3.4 ( כאשר הגבול הנורמלי הוא 3.5 ) הוא בסך הכל בסדר אך ממליץ על מעקב בעוד שנה.מדוע?
ולא ענית לי על פעילות גופנית.תודה מראש ולילה טוב.בוריס.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
18:13 15.05.12
|
|
אתה מתכוון לאבי העורקים? אז בסה"כ הרוחב תקין ממה שאתה כותב וההמלצה לאקו לב חוזר נכונה רק שהייתי עושה אותה בעוד שנה
|
|
|
ד''ר רוברט הפנר
מומחה לקרדיולוגיה ורפואה פנימית, "מכבי שירותי בריאות", "טיפול נמרץ לב - בי"ח וולפסון"
מרפאה: קניון גבעתיים, דרך רבין 53, גבעתיים. 03-7323311
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
15:20 15.05.12
|
צהריים טובים דוקטור,
אני בן 44,לא שותה ולא מעשן, עוסק בספורט (טיפה משקולות והליכה פעם ביומיים למשך כ-45 דקות).
עשיתי אקו לב עקב פעימות לב מוקדמות שהופיעו אצלי לאחרונה.
הרופא אמר שהכל תקין אך הצביע על עורק לב שנושק בעוביו לגבול העליון-שיש לי עובי של 3.4 והגבול העליון הוא 3.5. וביקש שאהיה במעקב בעוד כשנתיים!!!
מהו עובי עורק נורמלי לאדם בגילי?האם העובי של העורק תקין ?מהן הבעיות שיכולות להיווצר כתוצאה מעורך עבה יחסית? האם אוכל לעסוק בספורט כרגיל?
תודה מראש.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
09:09 10.05.12
|
מיפוי לב היא בדיקה לא פולשנית בה נבדקת האפשרות שלנבדק יש הצרויות בעורקי הלב. הבדיקה מגלה רק הצרויות בעלות משמעות ( כלומר שגורמות לקיפוח בזרימת הדם לשריר הלב) ומקובל כי הבדיקה מסוגלת לגלות הצרויות רק של מעל 50% מקוטר העורק. הצרויות קלות יותר לא יתגלו וממילא לא מצדיקות כל טיפול פולשני.
בבדיקה לא ניתן לגלות איזה עורק מוצר בדיוק אבל מפענח טוב יוכל להגיד בסבירות גבוה באיזה עורק מדובר. קיימים מספר סימנים שהופעתם במהלך הבדיקה מלמדת כי קיימות הצרויות מסכנות חיים או בעלות פוטנציאל כזה במקרים אלה המפענח מפנה א המטופל לקרדיולוג ישורות בשיחת טלפון כדי לא לאבד זמן יקר.
הטיפול אותו אתה מקבל כולל ככל הנראה אספירין (אתה קורא לו ACID ) אבל השם המלא הוא אמינו סליציליק אסיד. זו תרופה לדילול הדם שנמצאה יעילה במניעה של התקפי לב ואירועים מוחיים. התרופה השנייה קרדילוק היא תרופה שמורידה מעט את לחצי הדם ומאיטה את קצב הלב ובכך מקטינה את הסיכוי לאירוע לבבי. מקבול לתת אותה גם לולים ללא יתר לחץ דם.
אין דרך יעילה להמיס הצרויות בעורקים הכלילים. קיימים מספר מחקרים שמלמדים כי הורדת רמת הקולסטרול הרע מתחת לערך סף יכולה להאיט את התקדמות הטרשת ואפילו לגרום לשיפור בדרגת ההצרויות. בכל חולה עם מחלת לב כלילית טרשתית מומלץ טיפול בתרופות אלה גם אם ערכי הקולסטרול לא מאד גבוהים.
צנתור וירטואלי היא בדיקה לא פולשנית בה ניתן לראות את ההצרויות בעורקים הכליליים אך לא ניתן לטפל בהם ( בצנתור רגיל כן ניתן לעבור מיד לשלב הטיפולי. הבדיקה יעילה בעיקר כאשר רוצים לשלול מחלה כלילית משמעותית
בהצלחה
|
|
|
ד''ר טובי רסין
רופא בכיר במרכז הרפואי תל אביב
איתם 30 ראשל''צ 052-2922375
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
11:50 05.05.12
|
|
לרוב אין מטפלים בחסימה של עורק ורטברלי בפרט אם מלאה יש 4 עורקים למוח מחוברים בינהם ואם אין קליניקה של סימנים נרולוגים אז כנראה אין בעיה ממליץ לפנות לנרולוג נראה שיש מקום לתת אספרין בברכה אברהמי
|
|
|
ד''ר רם אברהמי
כירורג כלי דם
ת.ל.מ מרכז רפואי, הברזל 31 רמת החייל 03-6436938
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
12:05 01.05.12
|
תיאורטית במהלך צנתור שבוצע דרך עורק המפשעה קיימת אפשרות להפגיעה שגורמת לכאבים באותה רגל עקב או חסימה בעורק המפשעה עקב סיבוך של הצנתור או עקב פגיעה בעצב במהלך הדקירה. שני הסיבוכים די נדירים. מאידך אדם שמקבל טיפול בסטטינים כגון ליפיטור, קרסטרו , סטטור וכו סביר מאד להניח שסובל מכאבי שרירים וחולשה עקב כך. לכן מציע
במקביל לברור על ידי דופלר עורקי רגליים להפסיק לחלוטין למשך חודש כל טיפול בתרופות לקולסטרול ולראות מה קורה עם כאבי הרגליים והחולשה. העליה שתגרם ברמת הקולסטרול עקב כך לתקופה של כחודש לא מסוכנת. יש צורך בחשיפה ממושכת לרמות קולסטרול גבוהות משך חודשים ושנים כדי להחמיר מחלה טרשתית. אם הכאב ברגליים נמשך למרות הפסקה של התרופות לחודש יש לפנות לברור מקיף יותר במקביל לתוצאות הדופלר כגון בדיקת הולכה עצבית EMG וכו בהתאם להמלצות אורטופד
|
|
|
ד''ר טובי רסין
רופא בכיר במרכז הרפואי תל אביב
איתם 30 ראשל''צ 052-2922375
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
17:47 30.04.12
|
|
מקובל שכתמי עור מופיעים עד גיל שנה-שנתיים אבל כתמי עור אינם הסימנים היחידיים. חלק מין סימנים דורשים בדיקת רופא מומחה (כמו גידולים, היצרות עורק כליתי, לחץ עצב ריאה ועוד). ראיתי מקרים קלים שלא אובחנו עד לגיל מבוגר.
|
|
|
פרופ' אנטוני לודר
מנהל מח' ילדים ושרות גנטי
מרכז רפואי זיו, צפת
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
11:51 21.04.12
|
שלום
כדי להפנות את שאלתך לתחום של אסטטיקה - אין זה מחלת כלי דם.
בברכה
|
|
|
ד''ר ויקטור גינזבורג
מומחה בכירורגיה כללית ובכירורגיה כלי דם
יצחק בן צבי 10 באר שבע 08-6267777
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
02:13 18.04.12
|
שלום
כבר כמה שנים שיש לי עורק מאוד בולט ברקה הימנית
הוא בולט במיוחד לאחר שתיית אלכוהול ובמצבי עייפות
הוא מפריע לי מאוד בעיקר אסטטית
האם יש משהו לעשות בנידון?
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
06:47 17.04.12
|
|
אבחון מוצא כלי הדם בקשת אבי העורקים ניתן להעשות באמצעות CT או MRI .לרוב אין צורך לבצע ברור כזה אם אין תסמינים המצביעים על הפרעה הקשורה בכך. רופא הילדים שלך יוכל לעזור לך בכך.
|
|
|
ד''ר יוליוס הגש
מנהל קרדיולוגיה ילדים בי"ח שיבא
כ"ג 26 גבעתיים 03-7329297
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
22:31 16.04.12
|
שלום, שמי חני אמא לתאומות בנות שנה.
בסקירת המערכות כשהייתי בהריון איתן נמצא ממצא ARSA אצל אחת התאומות. עשינו בדיקת אקו לב לשני העוברים והיה תקין, המשכנו את ההריון ללא בדיקת מי שפיר.
ברוך השם, הן בנות שנה. אני לא בטוחה למי מהן יש את זה אך שאלתי היא האם יש צורך בבדיקה? ייתכן וזה מפריע ביומיום?
אחת התאומות בחודשיים האחרונים מתעוררת בבכי ומתקשה לישון במהלך היום ולעיתים גם בלילה האם ייתכן קשר בין הדברים?
תודה מראש
חני
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
05:25 15.04.12
|
הסתיידות הנה עדות לתהליך דלקתי כרוני.
דהיינו - טרשת העורקים של שקיעת שומנים בדופנות העורקים היא תהליך דלקתי שבו שוקע שומן וגם סידן, כך גם דיסקציה - הגוף מייצר תהליך תיקון אשר בא לידי ביטוי בניסיון תיקון הרקמה בקמה חדשה - "רקמת צלקת" אשר מרכיבי הרקמה דומים לרקמה המקורית, אך התהליך הוא בתהליך "דלקת" . לאורך זמן במקומות כאלו שוקעים חומרים שונים, ביניהם סידן. הסידן לכשעצמו (כפי שציינתי ) לא מהווה בעיה, אך הוא גורם לפגיעה בגמישות העורקים. אין סיבה להרחיק את ההסתיידויות הללו מהעורקים - זה רק יזיק!. במידה ועורק מסוייד ייצטרך לעבור תיקון כירורגי או אנדו-וסקולרי (בלון, סטנט בצנתור), התהליך יותר מסובך מפני שלתקן דופן עורק גמיש, הנה לא כמו לתקן עורק מסוייד ונוקשה.
|
|
|
ד''ר טל סולומון
כירורג כלי דם
מרפאת כלי דם, שרותי בריאות כללית, מרכז חורב, חיפה 050-8434185
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
09:19 14.04.12
|
שלום,
דיסקציה של עורקים הנה הפרדות שכבות העורק. הפרדות כזו יכולה לגרום לחסימת סעיף מתוך אותו עורק, חולשת דופן עקב ההפרדות הנ"ל ודימום החוצה, או בטווח הארוך, עקב חולשת הדופן, להיווצרות הרחבה חריגה של העורק - מפרצת/אניאוריזמה עם כל המשתמע מכך. מכיוון שהטיפול בעורקים הנ"ל מלווה תחלואה ותמותה, השיקול הקליני הוא בסיכון ובצורך לטפל בחולים. כיום, חלק ניכר מה דיסקציות ניתן לטפל בצנתור, אך שוב, בהתוויות המתאימות.
נוכחות דיסקציה באאורטה היורדת לכשעצמה אינה התוויה לטיפול, למעט המקרים בהם אספקת הדם לעורקי איברי הבטן מקופחת או לגפיים. התוויה נוספת היא הרחבה מפרצתית של העורק. הסתיידות לכשעצמה אינה התוויה לטיפול, אך נוכחותה מהווה אתגר לא פשוט לטיפול באותו עורק (כאשר ישנה התוויה לטיפול בעורק מסיבות אחרות).
לגבי דיסקציה בעורק תת בריחי משמאל - שוב, הסיבה לטפל היא במידת קיפוח אספקת הדם ליד השמאלית. לגבי עורק ורטברלי - עורק מאוד בעייתי, ובאם הדיסקציה אינה תסמינית, וציבה, הייתי ממליץ לעקוב בלבד.
מכיוון שהמחלה התורשתית של אימך לא שכיחה, קשה לקבוע תוחלת חיים, וסטטיסטיקות צצות להן מדי פעם. חשיבות גבוהה במעקב וטיפול לפי הצורך. אין טיפול במחלה, אלא בסיבוכיה.
|
|
|
ד''ר טל סולומון
כירורג כלי דם
מרפאת כלי דם, שרותי בריאות כללית, מרכז חורב, חיפה 050-8434185
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
13:26 03.04.12
|
בן 50 ערכי לחץ דם וסכרת גבוליים LDL מוגבר אסימפטומטי לאחרונה מבחן מאמץ חיובי וקרדיאק CT חשד לחסימת LAD.
עברתי צינתור לב שמאלי אנגיוגרפיה כלילית לפי שיטת גדקינס דרך עורק שמאלי בדיקה עברה ללא סיבוכים.
תוצאות :
לחצים אאורטה (111) 91\137 ממ"כ
אנגיוגרפיה כלילית:
עורק כלילי שמאלי הראשי תקין
עורק הקדמי היורד חסום בחלקו הפרוקסימלי לאחר גדם קצר.LAD חסום 100%
מתמלא היטב לכל אורכו ע"י קולטרלים מה- RCA
עורק הצירקומפלקס אי סדירות קלה.
עורק הכלילי הימני אי סדירות קלה.
לאחר הצינתור ירדתי ממשקל 105 ל80 ק"ג
אני מבצע כל יום הליכות של כ6 ק"מ במשך שעה.
אינני חש בכאבים עקב מאמץ מוגבר אינני סובל מאיזה שהם סימפטומים.
ניתרתי את עצמי במשך 4 חודשים ואיזנתי את לחץ הדם ללא תרופות
לרמה הנדרשת 75\115 +\-5 וסוכר לרמה של 100- לאחר צום.
ככל הנראה אני זקוק לניתוח מעקף.
שאלתי העיקרית מי מנתח בשיטה המיזערית (ללא מכונת לב ריאה וללא פתיחה של ביתהחזה) וסיכויי ההחלמה של ניתוח כזה.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
20:55 26.03.12
|
הייתי באולטרסאונד וקיבלתי תשובות כי התינוקת קטנה מאוד ונמצאת נמוך מאוד
להלן תשובות מהבדיקה :
שיליה : קידמית
מידות :
BPD מ"מ 72 מתאים לשבוע 29
HEAD CIR מ"מ 263 מתאים לשבוע 28.4 . הרופא טען כי התינוקת במצב ראש ונמצאת מאוד מאוד נמוך ומתקשה למדוד את הראש במדוייק !
AB CIR מ"מ 218 מתאים לשבוע 26.2
יחס HC/AC 1.2
FEMUR LENGTH מ"מ 57 מתאים לשבוע 30.1
הערכת משקל 1175 ג' מתאים שבוע 27.5
זרימת דם עורק טבורי 3S/D
בסיכום רשם : עמדה נמוכה מאוד של הראש קשה למדוד ראש אחוזון 22 לפי עקומת דולברג הומרוס 52 .
יש לציין כי גם אני קטנטונת , נולדתי רק 2700, התחלתי הריון במשקל 41
והיום אני 48 הריון ראשון
האם יש סיבה לדאגה ??? ומה ניתן לעשות שהתינוקת תגדל כמה שיותר ?
אשמח לתשובה
תודה !
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
18:25 25.03.12
|
לכל בדיקה הטווח הנורמה ולכל טווח רגיל יש מספר פרטים יוצאים מין הכלל, ובלי שיש סיבה מיוחדת.
גודל עורק הראתי אמור להיות מושפע על בעיות לבביות, בעיות ראה, בעיות דם או בעיה אחרת. לא ניתן לשלול מכלל אפשרות בעיה מין הסוג הזה אבל נראה שהסיכון נמוך אם כל שאר הממצאים כולל אקו לב תקין. להמשך טיפול יש לקבל יעוץ גנטי פרטני.
|
|
|
פרופ' אנטוני לודר
מנהל מח' ילדים ושרות גנטי
מרכז רפואי זיו, צפת
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
06:33 25.03.12
|
שלום רב
אני בן 30 90
הייתי ספורטי רב חיי (ריצות וכדורסל)
ובשנים האחרונות 4 העלתי משקל -15 קג
יש לי צרבת בעקבות בקע סרעפתי ואני לוקח לוסק
לאחרונה אני מרגיש באופן אקראי תחושת שריפה בצד שמאל של בית החזה אולם יותר קרוב למרכז בית החזה התחושה היא בעוצמה נמוכה אך היא מטרידה
האם יתכן שמדובר בכלי דם או עורק חסום
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
05:55 24.03.12
|
שלום רב
בשל מעקבים חוזרים הערכת משקל נמוכה
שבוע 35+3 מצג עכוז
BDF 78.5 מתאים ל31+4
OFD 113.5 מ"מ
HC 310 מתאים 34+1
AC 290 מ"מ 33+1
FEMUR 63.4 מ"מ מתאים 32+6
ממוצע 33+3
הערכת משקל HADLOCK 1 2131 גרם
הערכת משקל HADLOCK4 2052 גרם
דופלר עורק טבורי SֹD 2
זרימות דם תקינות מי שפיר תקינה
האם יש מקום לדאגה באשר לגודל ראש העובר?
מדברים איתי על לידה אשמח לדעתך
תודה
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
21:29 21.03.12
|
שלום רב.
במהלך סקירת מערכות מורחבת לעובר התגלה כי עורק הריאה גדול מעט ממה שצפוי.
בדיקת אקו לב לעובר, שבוצע לאחר מכן, הראתה כי המסתם נראה תקין לחלוטין והזרימה נראית גם כן תקינה וטובה.
הקרדיולוג אמר שאכן העורק רחב אך אינו מוצא סיבה שגורמת לכך, אינו יודע מה הגורם, ושלח אותנו ליעוץ גנטי.
כל שאר הבדיקות יצאו תקינות
האם ידועה תופעה שכזו בהקשר רחב יותר לבעיה בעובר?
האם מדובר על ארוע שהתרחש מוקדם בהריון ולו יכולות להיות השפעות על מערכות אחרות?
אשמח לשמוע את דעתכם.
תודה רבה.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
13:12 12.03.12
|
מאיה שלום.
באופן עקרוני, החלמה מצנתור שלא בוצע בשל התקף לב או ארוע חריף לא אמורה להיות יותר מאשר ימים ספורים. במקרה שהצנתור נעשה דרך עורק היד, ההחלמה מהירה עוד יותר, ולמעשה כבר למחרת יכול המטופל לעסוק בפעילות יומיומית רגילה. במידה והצנתור הוא בשל אוטם שריר הלב או ארוע חריף, ההגבלה היא לא בשל הצנתור אלא בשל הארוע החריף שבעטיו בוצע הצנתור.
|
|
|
ד''ר אריאל פינקלשטיין
מנהל מעבדת הצנתורים, המרכז הרפואי תל-אביב
רחוב ויצמן 14 תל אביב 03-6973395
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
23:47 11.03.12
|
|
הממצאים מראים שיש חסימה שלמהמ מימין ובמקרה כזה אין מה לפתוח יש 4 עורקים למוח מהם אצל אביך שנים מימין סגורים אך יש אספקת דם למוח מצד שמאל באם לא היה ארוע שקשור לצד שמאל כמו שיתוק של צד ימין כרנראה שאין צורך בניתוח עורק הצואר משמאל. לסיכום נראה כמצב סטטי הדורש טיפול מניעתי ולא ניתוחי ממליץ להוועץ עם נרולוג או כירורג כלי דם בברכה אברהמי
|
|
|
ד''ר רם אברהמי
כירורג כלי דם
ת.ל.מ מרכז רפואי, הברזל 31 רמת החייל 03-6436938
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
14:20 11.03.12
|
אבי ביצע בדיקה לזרימת דם בעורקי צוואר ולפני שנתיים עבר אירוע מוחי
להלן הממצאים
ימין- חסימה שלמה של העורק התרדמני הפנימי
חשד חסימה של עורק חוליתי
שמאל- היצרות בשיעור של 50%-70% של עורק תרדמני פנימי
היצרות בינונית של העורק התרדמני החיצוני
היפוך זרימה בעורק חוליתי- יתכן בטוי של lt stenosis
אבקש לדעת כיצד ניתן לעזור במקרה זה
תודה
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
22:23 28.02.12
|
|
בארוע מוחי חוזר לאחר ניתוח עורק תרדמה יש לחזור מידית לבדיקת דופלקס של העורק לבחון האם נחסם לאחר ניתוח אם העורק תקין יש/ להמשך ולקחת תרופות כדוגמת פלביקס לבחון ערכי לחץ הדם שלא יהיו גבוהים מדי. לפי המצב לשקול ביצוע CT של המח בפרט אם התופעה לא חלפה בברכה אברהמי
|
|
|
ד''ר רם אברהמי
כירורג כלי דם
ת.ל.מ מרכז רפואי, הברזל 31 רמת החייל 03-6436938
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
11:53 25.02.12
|
|
קודם העיקר ואני מקווה שהמעקף עובד . העדר תחושה יכול להיגרם מ3 סיבות . אחת ללא קשר למעקף בשל נרופטיה כמו בסוכרת . השניה עקב נזק ב איסכמי בלתי הפיך אזור שהיה ללא אספקת דם זמן ממושך ונפגעו העצבים . שלוש החתך הניתוחי בעור ובאזור חשיפת כלי הדם שחותך גם עצבים תחושתיים . לגבי העדר תחושה מסיבות 2 ו3 אם לא חוזרת במהלך 3 -6 חודשים לרוב לא תחזור לעיתים העדר תחושה מוחמר כשיש בצקת ברגל ואז ניתן לטפל בבצקת אגידה או משתנים לפי הנדרש ואזור חוסר התחושה קטן בברכה אברהמי.
|
|
|
ד''ר רם אברהמי
כירורג כלי דם
ת.ל.מ מרכז רפואי, הברזל 31 רמת החייל 03-6436938
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
09:29 25.02.12
|
כמעט שנה אחרי מעקף עורק ברגל ויש עדין אזורים ללא תחושה.
האם יש עוד סיכוי שאחזור לתחושות?
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
23:02 21.02.12
|
שלום
המשמעות היא שמדובר בהיצרות של דופן של עורק, לרוב מדובר בעורק הכליה או עורק הקרוטיד בצואר המוביל דם למוח. במידה ומדובר בהיצרות משמעותית, מומחה לכלי דם ישקול ביצוע הרחבה עם בלון תחת צינתור.
|
|
|
ד''ר יאיר גלילי
מנהל המחלקה לטיפול בורידים במכון מור
ז'בוטינסקי 7 בני ברק 1700-703031
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
16:55 06.02.12
|
שלום,
לאחר CT נקבע כי לאבי (בן 58 עם מחלת לב, עבר ניתוח מעקפים לפני 10 שנים, ולחץ דם גבוה) יש מפרצת בטנית בחלק דיסטלי בקוטר 8 ס"מ ואורך 13 ס"מ.
ניתנו לו שתי אופציות: ניתוח פתוח להחלפה בשתל סינטתי או סטנט דרך עורק המפשעה.
מה מומלץ במקרה כזה? והיכן כדאי לבצע את ההליך הרפואי?
הב"יח שהוא מאושפז בו לא מבצע את הכנסת הסטנט ולכן לא יכולים לתת לנו ייעוץ במקרה הזה.
תודה
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
15:39 01.02.12
|
אבי שלום
לשאלותך הראשונה- ברמת העקרון הרי שנכון הוא שמטופל שעובר השתלת סטנט מטופל גם בפלוויקס עקב היותו תכשיר נוגד טסיות הגורם לדילול הדם ואמור למנוע היווצרות קריש בסטנט דבר שיביא לחסימתו של הסטנט. אך הפלוויקס ניתן גם במצבים שלא הושתל סטנט כאשר למשל יש אירוע לבבי הנובע מחסימתו של עורק. יש לזכור כי אירוע זה התרחש למרות שאביך היה מטופל בקרטיה האמור ל"דלל" את דמו ולמנוע אירוע שיווצר קריש בעורק. חרף זאת התרחש האירוע ומשיקולי המצנתרים היה שאין כרגע אינדיקציה או דחיפות לפתוח את העורק שנחסם. אך בכדי למנוע שלא תהיה אירוע נוסף הרי שיש ליעל ולשפר את הטיפול בדילול הדם קרי בעוד תכשיר הנוגד טסיות(שבעיקרם הם הגורמים להווצרות הקריש בעורק כאשר הם נאגרים ומשופעלים) ולכן הוסיפו את הטיפןל בפלוויקס והעלואת מינון הקרדיולוק האמור לתת תוספת הגנה ללב.
לשאלתך השניה הרי שהאומפרדוקס הינו אותו תכשיר כמו הלוסק ויספק הגנה נאותה לרירית הקיבה. לאור התוספת של הפלוויקס הרי שיש חשיבות ליטול תכשיר מעין זה לאור הסיכון לדימום שקיים כתופעת לוואי לטיפול בשתי תכשירי נוגדי טסיות היכולים להגביר אירועי דמם ממערכת העיכול.
בהצלחה ורפואה שלמה
בכבוד רב
דר דני פינק
מנתח לב וחזה
מרכז רפואי שערי צדק ירושלים
|
|
|
ד''ר דני פינק
מנתח לב-חזה
מרכז רפואי שערי צדק ירושלים 050-8685071
|
|
|
|
|
|
|