|
- פורום איידס, HIV
- פורום איסוף דם טבורי, שימור דם טבורי, תאי גזע
- פורום אלימות במשפחה
- פורום אספרגר - PDD, חינוך מיוחד
- פורום אפילפסיה
- פורום בישול בריאות, מתכוני בריאות
- פורום הידרותרפיה
- פורום התפתחות הילד, התפתחות ילדים
- פורום טנטרה, מיניות
- פורום מחלות מין
- פורום מחלות ריאה בילדים, הפרעות נשימה
- פורום פוריות, פריון, הפריה חוץ גופית, IVF
- פורום פרחי באך
- פורום קוסמטיקה פרא רפואית
- פורום שיקום לב
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
15:37 25.05.12
|
תודה על תגובתך...אבל מה עכשיו . הוא מבחינתו עזב, אני זו שכביכול גירשתי אותו מהבית. אני לא מסוגלת יותר לעשות את הצעד ששוב מתקשר . אחרי כל פעם כזו אני מרגישה חסרת ביטחון ואפילו מושפלת . זו הפעם הראשונה שאחרי ויכוח אני אמרתי לו ללכת בשאר הפעמים הוא זה שיזם.
אני לא רוצה לוותר על הקשר מצד אחד אבל מצד שני אולי אם פעם אני לא אתקשר ואולי הוא זה שיזום את הפיוס הוא יבין שאנחנו כן צריכים לדבר על זה ולפתור את הבעיה.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
15:51 24.05.12
|
כמעט שש שנים אנחנו חיים ביחד, זוגיות של פרק ב. יש לנו בעיה שנמשכת כבר לאורך זמן. כל פעם שקצת קשה, אני קצת חופרת יותר מהרגיל או אורז את חפציו ועוזב. בדרך כלל זה שכאשר יש לו לחץ בעבודה ואז יש לו מן קטע שהוא שקט במיוחד (שתיקה היא לא נעימה ....מתיחות) ואז מתפתח וויכוח ברגעים האלה הוא עוזב, כל חצי שנה יש לנו פרידה של איזה שבוע שבועיים ואפילו פעם אחת קרה שנפרדנו לחודש. חשוב לציין שברוב הפעמים אני פניתי אליו והוא מיד חזר היו גם מספר פעמים שהוא הציע לי להתחתן אבל בגלל דפוס ההתנהגות שלו אני כל הזמן דוחה את זה. בפעם האחרונה היה לנו ריב ממש טיפשי לגבי שינוי של יום שהילדים שלו יגיעו אליו (כשהילדים שלו אצלו יש לו דירה שהוא נימצא שם איתם) בסה"כ שאלתי אותו מה נסגר והוא שוב היה ביום עם מצב רוח של "שקט מידי" ואז הרגשתי שהולכת להיות מריבה והעדפתי שהוא ישן בדירה שלו אבל הוא מבחינתו לקח את כל חפציו ועזב. אני בך הכל הייתי חייבת את המרחב שלי ...שקט לא הייתי מסוגלת להיות איתו באותו ערב. הפעם בניגוד לפעמים קודמות לא מעוניינת להתקשר אליו ....אין לי את הכוחות ואיכשהו אני מרגישה אחרי כל פעם שאני יוצרת את הקשר , למה הוא לא התקשר , אולי הוא לא באמת רצה והביטחון שלי יורד.
אודה לעצתכם.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
18:12 24.04.12
|
אני בת 22 ואני במערכת יחסים לא טובה שנמשכת און אנד אוף כבר 7 שנים.
בגיל 15 התחלנו להיות ביחד והיינו ילדים, בשנתיים הראשונות היו לנו ריבים ובעיות של ילדים קטנים ואני כל הזמן רציתי ללכת והוא זה שהתחנן שנחזור והיינו חוזרים.
אני התרחקתי מחברות כי הם פגעו בי ועם הזמן נשארתי לבד כשרק הוא היה לצידי כל הזמן, ממש גדלנו ביחד ונקשרנו אחד לשנייה הוא ידע עליי הכל ואני עליו.
אבל הקשר בינינו אף פעם לא היה טוב כל השנים זה תמיד היה ככה חוסר תקשורת ריבים, פרידות וחזרות. בשנתיים האחרונות זה רק החמיר הוא נפרד ממני בתקופה מאוד קשה שהייתה לי בטענה שהקשר שלנו לא טוב ,ואפילו היה עם אחרות ואחרי כמה חודשים התחנן שאני אחזור ואני חזרתי אליו כי אני כבר ממש קשורה אליו ולא היה לי אף אחד אחר חוץ ממנו. נפרדנו עוד פעם לפני כמה חודשים וחזרתי אליו אחרי שביקש כי הוא אומר שהוא אוהב מאוד. אבל הבעיה שכל פעם שאנחנו חוזרים זה עוד פעם ריבים, הוא מבטיח לי שהוא ישתנה אבל זה לא קורה. הוא משקר לי המון הוא אומר שהוא עובד והוא בעצם יוצא עם חברים.
אני לא מבינה מה הבעיה שלו הוא מבקש שנחזור כי הוא אוהב ואז חוזרים והוא שוב משקר ומזלזל ואני נשארת איתו כי קשה לי לבד ואני לא יכולה לשאת את המחשבה שתהיה לו מישהי אחרת.
איך יוצאים ממעגל הקסמים הנוראי הזה?? לפני כמה ימים שוב גיליתי שקר שלו והחלטתי שהפעם אני מסיימת לתמיד ואני מפחדת שגם הפעם אני אשבר ואחזור אליו בגלל הקושי שלי להיות לבד ולהתגבר אבל אני לא רוצה לזחור כי הקשר עושה לי רע.
אשמח לעזרתכם.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
09:52 24.04.12
|
אני ממש מרגישה שהחבורה הזו שנוצרה, כל אחד מהם הוא חבר טוב שאני יכולה להיעזר בו, לסמוך עליו, וזה חשוב. נכון שהעיקר זה אורי, ונכון שאם אורי לא מצטרף אז אני פחות נלהבת. אבל עדין, יש לי שיחות פה ושם גם עם שאר החבר'ה וזה נחמד.
גם עניין הביטחון וההגנה – זה בעיקר אורי. הוא תמיד כל כך מפוקס, ומאז ומעולם, מהיום הראשון שפגשתי אותו – תמיד דאג, ושמר. כזה הוא. אני צריכה את זה. וזה לא נובע מחוסר ביטחון שלי, כי בגדול יש לי ביטחון. זה פשוט הצורך בשייכות. תמיד היו לי חברים טובים, ותמיד הייתי חברה טובה, שומרת על קשר, עושה את כל מה שצריך. אבל מעולם לא הייתי שייכת באמת לשום מסגרת שהייתי בה. פה ושם היו תקופות של שייכות יותר ושייכות פחות, אבל בגדול – מעולם לא הייתי שייכת.
אני חושבת שהפעם האחרונה שהרגשתי שייכת זה באמת בתקופה של האקס. החבר'ה שלו ביחד מאז ומעולם, ואני זוכרת שאנחנו הבנות זוג ממש הרגשנו כמו גיסות, ואפילו חלקנו שמרנו על קשר גם אחרי פרידות. ועכשיו כשאני חושבת על זה – אמרתי לך כבר בעבר שהקשר שלי עם אורי תמיד היה שונה מעל השאר, וכל פעם שהוא היה מבקר בארץ, גם אם האקס היה בצבא, אורי היה דואג שאגיע למפגשים. והרגשתי את זה עוד יותר דווקא עכשיו, כשאורי תמיד הציג אותי כחלק מהחבר'ה דאז. אגב – בסופש האחרון שאלו אותנו איך אנחנו מכירים, אני פשוט עניתי – אנחנו מכירים מתקופת הצבא. ושוב שאלו – מה, שירתתם ביחד? ואני עניתי – לא, פשוט הכרנו בתקופת הצבא. ממש שמחתי על כך, ואורי זרם איתי עם התשובה שלי. אז נראה לי שיש לנו תשובה חדשה להיכרות בינינו. אני בקשר עם אורי ובסוג של קשר עם האקס, וזה לא קשור אחד לשני (אם כי יש מצב שהאקס יהיה בעצמאות...).
אז כן, אני בתקופת פריחה. בכלל בשנתיים האחרונות, מאז שהתחילו כל השינויים לקראת הגירושין, אני פורחת מבחינה חברתית – וזה מתקשר גם לבחורה ההיא מהעבודה, שירה, וכל הסיפור המשותף שלנו בעניין ההתעללות.
מבחינת הרגשות – אני מקווה שההחלטה שלי להפסיק לחפור תמשיך גם בפעם הבאה שדברים אולי לא יסתדרו לפי הציפיות שלי. כי אז באמת יהיה הכי כיף. כי המצב כפי שהוא עכשיו, אני נהנית ממנו. אולי בסוף אני אפגע, אבל אולי לא. וכרגע זה מתאים לי.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
07:38 03.04.12
|
שני יקרה, צר לי על כאב הלב שאת חווה.
מה שקורה הוא שכל אחד מכם עובר תהליך שונה. את אוהבת מאוד, וקשה לתפוס שאולי אצלו קורה משהו שונה. הכי טבעי לנו להניח שאצל בן הזוג קורים תהליכים מקבילים וזהים, אבל חשוב להבין שזה לא כך.
למשל, יתכן שבשבילך הריבים לא נחשבו למשהו "רציני כל כך" כמו שכתבת, אבל עבורו זאת היתה חווייה יותר קשה וקריטית. יתכן שהוא מגיע מרקע משפחתי שונה, שבו לריבים יש משמעות קשה יותר. למשל אדם שמגיע מבית שבו אין כמעט ריבים - מרגיש מאוד מאויים כאשר קורה ריב בזוגיות שלו, כי זה מערער אותו. או אדם שגדל בבית שבו היו ריבים קשים ואחריהם נתק ופגיעה רצינית באווירה בבית - יגיב קשה יותר מאדם שגדל בבית שבו ריבים נפתרו במהירות ולא עשו מכך עניין והאהבה חזרה מהר.
אז אפשרות אחת להסבר היא הריבים.
אפשרות אחרת היא הגילאים שלכם: שניכם צעירים. את איתו מגיל 20. שלוש שנים. הרבה זוגות בגילאים האלו רוצים לחוות חוויות של רווקים, להכיר עוד בני זוג, להתנסות במין עם אחרים. הרבה פרידות באות על הרקע הזה של הצורך להתנסות.
מה לעשות?
אם הנושא הקריטי הוא הריבים, אפשר לעזור לכם בייעוץ קצר מועד, ללמוד איך לריב, איך להתפייס מהר, איך להימנע מחלק מן הריבים.
אם הנושא הקריטי הוא לחוות חוויות - עלייך לקבל זאת ולא להיאבק בו. לא להחזיק אותו. פשוט לשחרר. הוא זקוק לחוויה של ספייס וחופש. אני מבינה שזה כואב ויש לך פחד לאבד אותו, אבל לא ניתן (וזה גם הרסני לקשר) להחזיק מישהו בכוח.
|
|
|
דורית כהן
פסיכולוגית
054-4438580
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
17:07 23.03.12
|
אני בחור בן 39 רוב חיי היו לי קשרים זוגיים שלא נמשכו יותר משנתיים.
אתמול נפרדה ממני באופן פתאומי בת הזוג שלי, שהיתה הקשר הרציני ביותר בחיי היינו ביחד 4 שנים מתוכן גרנו ביחד למעלה משנתיים.
מדובר בבחורה מיוחדת מבחינת רמת טוב הלב וההתחשבות שהיא בן אדם מקסים. כעיקרון היה לי טוב מאוד בזוגיות מלבד כך שפעם בכמה חודשים היא היתה חושבת שהזוגיות לא מתאימה לה אך בכל פעם המשבר היה נפתר והזוגיות היתה ממשיכה.
הפעם היא החליטה סופית. אני ממש קרוע מזה היה ברור לשנינו שזה קשר רציני שהולך לחתונה וכו' ובדר"כ לא היו חיכוכים מלבד המקרים המאוד יוצאי הדופן האלו. אני זוכר את עצמי אומר ללא הרף שמצאתי את הבחורה המושלמת וזכיתי בפיס וכו' (דבר שמעולם לא אמרתי לעצמי או לאחרים לגבי אף בחורה שהייתי איתה).
אמנם תחומי העניין שלנו היו שונים ובדברים מסוימים הגישה שלנו לחיים היתה שונה מאוד, אבל כאדם היא היתה טובת לב, מקסימה ומתחשבת ברמות שלא הכרתי מעולם ובנוסף אנחנו אוהבים אחד את השניה. (למרות שהיא אמרה שעם הזמן היא התחילה לפקפק ברגשות שלה אלי).
מעולם לא היה לי קשר זוגי כל כך רציני וארוך שהייתי כל כך מרוצה ממנו ועכשיו היא נעלמה מחיי (כעיקרון הצלחתי לשכנע אותה להיפגש שוב בעוד שבוע כדי "שיהיה לה שבוע לחשוב על זה" אבל נראה שההחלטה שלה סופית והיא עשתה אותה בכאב רב.)
אני נמצא עכשיו בחוויה שאני לא יכול להתמודד איתה מפחיד אותי הסבל שאני הולך לעבור בעתיד, מפחיד אותי געגועים העזים אליה כבן אדם וכרגע הכי מפחיד אותי ללכת לישון בלילה ולחלום עליה.
נוצר לי חור ענק ואני מפחד מההשלכות. יש לי שני חברים טובים קורבים מאוד ואמא שתומכת אבל אני לא יכול לחפור להם על זה עכשיו 24 שעות ביממה.
טיפול פסיכולוגי הוא כרגע קשה מדי בשבילי מבחינה כלכלית (כרגע אני לא עובד ויש לי עוד בעיות חוץ מהדבר הנורא שקרה).
השאלה שלי איך מתמודדים עם דבר נורא כזה, כבר היו לי פרידות בעבר אבל באיזה מקום יש לי סימנים רבים להאמין שהפעם אני ארגיש שמשהו טוב באמת הלך ממני.
אני לא רואה את עצמי יכול להתמודד עם הרגשות והתחושות שיציפו אותי בימים והשבועות הקרובים, במהלך הקשר כולו חזרתי ואמרתי לכולם שהיא הבחורה הכי טובה ומקסימה שהיתה לי אי פעם, איך אני אוכל עכשיו למכור לעצמי סיפורים שאומרים דברים אחרים מבלי לדעת שאני משקר לעצמי?
מעולם לא לקחתי כדורים פסיכיאטרים, אבל אני כל כך מפחד מהגיהנום שאני הולך לעבור בלעדיה שאני שוקל אולי יש כדורים כלשהם שניתן לקחת באופן זמני שהם לא יוצרים תלות? עד שאני אתאושש מכך?
בחודש בקרוב מחכות ההכרעות מקצועיות החשובות ביותר שעשיתי בחיי (בקשר לסיכוי לקבלת עבודה שאני מחכה לה כבר שנים רבות) ואני לא רואה איך אני אוכל בכלל לתפקד.
אשמח לשמוע תגובה בהקדם
תודה
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
10:26 03.03.12
|
בת 49 ג +2 וגם הגבר גרוש+ .
בקשר רע 6 שנים פרידות חזרות נפרד ממני לאחרונה הרגשתי בדיכאון עמוק שאני לא יכולה בלעדיו .כרגע אנחנו ניפגשים. מטופלת במרפאה לבריאות הנפש עקב משברים וקשיים משפחתיים.
ללא תרופות התחלתי רק בוואבן דרך הפסיכאטר מצבי קשה מאוד גם חשבתי שאני מכורה עוד קודם הפסיכולוגית ( המתמחה ) מאשרת זאת. הגבר מכור לסמים - קריסטל.
נמצא במרכז טיפולי . מה עושים לא מסוגלת להתרחק ממנו .לא יכולה בלעדיו. וגם באות לי מחשבות לא טובות בגללו. בטח תגידי שהמקום יעזור לי מה אתה חושבים ? .
אפשר לצאת ממצב כזה ? תודה מראש
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
19:35 29.02.12
|
אני יוצאת עם בחור כמה שבועות ומוצאת את עצמי ברתיעה מהקשר
ההרגשה הזו שמישהו פה וזמין ומבין מרתיעה אותי.
אני כשנה לבד אבל עדין למרות התקדמות שעברתי עם עצמי, עדין ואולי יותר לפעמים מרגישה שלא עד הסוף מצאתי את המקום שלי מבחינה חברתית ,שיש לי את הקונפלקטים בין הרצונות שלי להיות עם עצמי לבין ההרגשה בשייכות חברתית ומשפחתית ומטבעו זה שיש בחור בשטח מצמצם את הזמן לעצמי ולחברים
ואני לא יודעת אם אני מספיק סגורה על עצמי כדי לשלב בחור בחיים שלי
אומנם נפגשים פעם בכמה ימים בתנאים שאני קובעת ויש בינינו פתיחות ודיבור טוב אבל ההרגשה הזו שעדין לא מספיק טוב לי עם עצמי לבד ולא רוצה ליפול לנוחות שיש בבן-זוג ושזה יבוא על חשבון הדברים שלי, וכשזה יגמר אצתרך לאסוף את עצמי שוב
מישהו עוד מרגיש ככה אחרי פרידות בזוגיות חדשה?
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
13:37 27.02.12
|
אולי ככה צריך ,עוד יותר כשזה נישואין, לנסות הכל כולל הכל
וכן מניסיון אם את מרגישה שאת רוצה לחזור לנסות בכל- זאת
אצלי זה השאיר טעם מר ורע כי נגמר עוד יותר בעייתי אבל לפחות זה סוגר את השאלות של מה היה יכול להיות....כי יודעים שזה פשוט נגמר סופית
אני ממליצהבחום לכולם על הספר "נפרדנו טראח" תאמרו למשפחה וחברים שיקנו לכם! ספר מעולה וקולע על פרידות.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
17:52 21.02.12
|
כבר כתבתי לכם פעם
בת 49 גרושה אחרי פרידה כשבועיים מבן זוג גרוש בגיל שלי . קשר של 6 שנים אחרי פרידות מצידי באה פרידה מצידו.יתכן שישנה אישה אחרת היה לי קשה בהתחלה וכעס וכו..אך בהמשך באו געגועים ורצון להיות איתו.
ניסיתי ליצור איתו קשר אך לא ענה בסוף ענה לי אמרתי שקשה לי ומודה שאיני מסוגלת לחשוב שגבר אחר יגע בי ואמרתי שאין לי קשר כרגע .
אז הוא ענה שהוא מוכן להיפגש איתי פעם בשבוע וגם להיות בקשר הנוסף והיא לא צריכה לדעת על כך כך אמר.כרגע זה נשמע לי שזה סידור טוב בשבילי שגם יכול לספק אותי בשלב זה.
אך צריך לעשות איזה שינוי במחשבה ולהבין לציין שזה נאמר היום.לדעתי הוא לא עושה לי טובה מודה שאני זקוקה לו אך במקביל שהוא ינהל קשר גם איתה זה נשמע גם לא טוב . אולי הסיפור נשמע רע ,לדעתי אין לי מה להפסיד גם . תודה מחכה לתשובה
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
01:35 12.02.12
|
בני ידידי שלום,
תודה על שהקדשת מחשבה ובחרת על מענה לסיטואציה הכל כך מסובכת בה אני מצוי. אכן אני מודה ומתוודה שאם חלילה וחס הייתה נוגעת בי אחת ממחלותיה של אשתי (שלא לדבר על שתיהן!) - לא יודע איך הייתי שורד- ועל כן מודה אני לקב"ה על שעשני בריא.
בהחלט אני נותן בעין יפה ולפיכך גם מקבל אך לצערי נדמה לי שבחודשים האחרונים הצד המתרוקן - מתרוקן מהר.
דבריך נגעו בי אך היו לי קשים מלהפנים שהרי מי רוצה בסבל מתמשך ובחיים נטולי אהבה.
באופן טבעי פניתי לחלק הקל בתשובתך והלכתי לפורום פרידות, גירושין ובגידות - וכצפוי מצאתי שם יגון וכאב (זו הרי הסיבה שקיימים פורומים...) . בעודני קורא על תוגתם של הבוגדים, צדה לה עיני משפט של אחד הגברים שיש לו מאהבת כי "אנו צריכים לשאוף לחיות מאושרים ולא לחיות מתים"... לא יכולתי להישאר אדיש שכן לא פעם אני חש כך בדיוק.
כך או כך, נותרתי עם רגשות אמביוולנטיים ומקווה למצוא את הדרך הטובה...
מאחל לך חיים נהדרים, בריאים ומלאי אושר!
בתודה שוב,
דן.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
05:20 08.02.12
|
למה פרידות זה דבר כל כך מפחיד וקשה?
ולמה אנחנו מתקשות להמשיך הלאה הרבה יותר מהם...?
לפני שבוע וחצי נפרדתי מהאקס שלי כי היתי במשבר נפשי והוא טען שהיו לו דברים חשובים יותר לעשות. אז יכול להיות שהוא אמר את זה כי הוא היה עצבני על המריבה שהיתה לנו לילה לפני, אבל עדיין התחננתי והסברתי שאני במצב קשה והוא לא בא. אבל זה לא משנה. מה שמשנה זה שנפרדתי ממנו וזו הפעם השניה שאנחנו נפרדים ואני חושבת שהפעם זה לתמיד. מה שאני רוצה לדעת ופה אני באמת אשמח לעזרה מכם, זה איך לעזאזל ממשיכים הלאה ולמה תמיד זה קשה? תמיד יש את הפחד הזה שאני לא אמצא בחור יותר טוב ממנו... ולא סתם אומרים שמקשר לקשר מוצאים מישהו יותר טוב מהקודם. ואולי בגלל זה בעצם נובע הפחד? שאולי הוא היה ה-כ-י טוב? מצד שני אם הוא היה הכי טוב אז כנראה שמישהו למעלה ייעד אותנו אחד לשני ואז הוא גם לא יתן לזה להתפוגג? לא משנה בכל מקרה אני רוצה להישאר ריאלית ולבקש את עזרתכם מה עושים? האם זה חכם לצאת עם בחורים חדשים כשאני עדיין במצב רגיש? ומה אני עושה עכשיו עם העובדה שאני עלולה להיתקל באקס בלימודים כי אנחנו לומדים ביחד את אותו תואר?
תודה רבה לעונים.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
18:06 10.01.12
|
לרויטל שלום,
השם אלונה - יוצר מספר קארמטי 16/7 - עלול לגרום ניתוקים, פרידות, תחושה של תסכול,
קורים פתאום דברים, קושי להתעמק ולהיות איכותי וכו'.
מאוד לא מומלץ.
לגבי שם שני - הוא נכנס לחישוב המפה רק הוא בשימוש ביום יום.
מציעה לחפש שמות בערך נומרולוגי מספר - 1. אך כל שם שתציעי אצטרך לבדוק האם הוא מתאים ויוצר מפה הרמונית לילדה.
אני לרשותך
חנה
|
|
|
חנה עטיה
אסטרונומרולוגיה
חולתה 04-6915120
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
17:05 13.12.11
|
לפני שאני אענה על הבעייה שהצגת אני חייב לומר לך שאני מבין אותך באיזשהו מקום ואני בדיוק כמוך, גם אני טוב מדי. וגם לי היו פרידות שנבעו בדיוק מהמקום הזה, כשהאחרונה בהן הייתה לא מזמן - ככה שאני האחרון שתוכל לומר עליו שלא מבין אותך.
מצד שני, אני מנסה לחשוב הפוך :
אם אותי היו ממש רוצים, ומפנקים (כמובן שזה תלוי במינון, אני לא אומר שבמינון סביר זה לא טוב) ונותנים לי כל מה שאני רוצה ללא מאמץ - זה היה מוציא לי את האתגר מהקשר. ואני יכול לומר לך שגם לי זה קרה, דווקא בנות שממש רצו אותי וחיזרו אחריי - "עשו לי את זה" הרבה פחות . כך שעם כל הצער שבדבר (ושוב אני אומר, אני בד"כ הייתי בצד שלך) כנראה שזה הטבע האנושי. אין לנו מה לעשות אלא להשתנות - ואני כבר עשיתי זאת חלקית.
אין בן אדם שמחפש שיהיו אליו מאנייקים, אבל אין מישהו שרוצה שהכל יבוא לו בקלות (בנושא של קשר זוגי) וקצת אתגר ומאמץ לא מזיקים
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
15:34 06.10.11
|
|
אני כבר נעזרת באיש מקצוע,אני מרגישה שזה לא מספיק לי ואני מפחדת מלהמשיך להיעזר,אבא שלי נשבר אחרי הגירושין שלו ושל אמא שלי,וגם הוא איבד כביכול דברים ומאשים אותה עד היום,אני מרגישה שכיוונתי את עצמי לדרך הזאת בכוח,ושזה גורל,שזה סוג של מגיע לי וזה הטוב ביותר שאני יכולה לקבל.אני מפחדת לנסות להחזיר את חברותיי הישנות אין לי מושג מה אני מרגישה כלפיהן,ואת האקס אני מרגישה שאף פעם לא אהבתי בצורה הגיונית זה היה יותר אהבה שמונעת מאינטרסים או משהו כזה.בכל מקרה הבטחון העצמי שלי ירד כי אני רגילה שאחרי פרידות עם האקס שנינו עצובים,אבל הפעם הוא התגבר די מהר והלך עם בנות אחרות גם בלי לגלות לי ,אני כבר לא יודעת איפה אני עומדת בכל הסיטואציה.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
16:27 21.09.11
|
שלום בדוי,
חשוב שתנסה להפריד לרגע בין רציונל לרגש- יש את הרציונל, דרכו אתה מספר שהיו סיבות לפרידות, היו סיבות לחוסר היציבות של הקשר, ניסית להמשיך הלאה- וגם לזה היו סיבות. נכון לאותה תקופה חשבת שהכל אבוד ורצית להשתחרר מהמועקה שהציפה אותך. נכון לאז-הייתם פרודים.
כמו שרינת אמרה רק היא מחליטה מה היא רוצה. אבל חשוב שלא תשכח את אופיו של הקשר, כיוון שיש דפוסים מסוימים בקשר ונניח שאם הייתם חוזרים עכשיו- לא בטוח שהם לא היו צפים שוב ושוב, ושוב היו פרידות. חשוב לעבוד על הדברים האלו.
כרגע מה שאתה חווה הוא קושי להתמודד עם האובדן והאבל על הקשר. אתה מרגיש גם אשם לגבי אותו קשר זמני שהיה, והכל ביחד יוצר אצלך חוסר וודאות והרבה מתח. אם תצליח להגיד לעצמך שמה שהיה- היה, ומה שקרה- קרה עם סיבה, ומה שיקרה- כבר פחות בשליטתך, יהיה לך קל יותר להתמודד הלאה. היא צריכה להחליט האם היא מוכנה לפתוח דף חלק- אבל לעבוד על כל הבעות שנוצרו כשהייתם יחד, ואת זה רק היא תגיד. בינתיים כדאי שתשמור מרחק ותהיה כמה שיותר מנותק. לא לנסות ליצור קשר, כי ככל שיותר תרדוף אחריה, תהיה לה סיבה טובה להתרחק.
|
|
|
עדי בדיחי
עובדת סוציאלית M.A
052-5987445
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
21:54 20.09.11
|
בס"ד
אני וחברה שלי נפרדנו לאחר שנתיים וחצי של קשר שהיה בו הכול מהכול,אהבתי אותה אני חושב שעדיין אוהב אותה והיא אוהבת אותי,אבל קרו כול מיני מקרים ורבנו וחזרנו אבל אלה היו פרידות קטנות,לפני 4 חודשים נפרדנו,לאחר 3 חודשים חשבתי שזה אבוד והלכתי והייתי עם מישהי אחרת לגמרי עד הסוף אם אתם מבינים את העניין(לא הייתי בקשר עם מישהי,הלכתי הייתי עם מישהי במצב חד פעמי)...לאחר חודש חזרנו וסיפרתי לה והיא ממש לא קיבלה את זה והתעצבנה ושאלה איך יכולתי,בסוף היא סלחה...הסכימה,אבל תמיד הרגשתי שזה לא בלב שלם,והיא אמרה לי אני עובדת על עצמי אתה היית של מישהי אחרת בזמן שאני חשבתי עלייך כול הזמן הזה,סימן שאתה לא אוהב אותי ולא אהבת,הסברתי לה שזה לא נכון ואני גבר ורציתי לשכוח ממנה,היא לא מוכנה לשמוע בטענה שאני כבר משומש ומישהי אחרת הייתה איתי ,ואני לא מאשים אותה אולי היא צודקת...כי אמרתי לה את האמת ואם המצב היה ההפך לא הייתי חוזר אלייה...
קשה לי המחשבה להיות בלעדייה אני אוהב אותה,אני תמיד נזכר בכול הדברים שעשינו ביחד לאן יצאנו,לחופשות שנסענו,לכול הזכרונות למתנות שהבאנו אחד לשנייה, אני משכנע את עצמי שיהיה לי טוב יותר אולי אני יכיר מישהי שמתאימה לי באמת שהכול זה מלמעלה וככה ה' רצה,אבל הורגת אותי המחשבה שמישהו אחר ייצא איתה או יאהב אותה וכואבת לי המחשבה הזאת,אני לא יודע מה יש לי אני ממש מבולבל ולא יודע מה לעשות
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
15:12 19.09.11
|
שלום רב לכולם,
אני רואה שעיקר הדיונים פה זה בנושאים של גרושים ופרידות אחרי יחסים ארוכי טווח.
הבעיה שלי לא כזו אלא אחרת, אומנם הסיפור יראה מתגמד ליד סיפורים אחרים אך אבקש ממי שאפשר את תשומת לב כי גם מצבי רגיש ואני ברגשות מעורבים.
אני בת 28, רווקה. אני שנתיים וחצי לבד. עד אז הייתי בקשר ארוך של 5 שנים.
רוב התקופה שאני לבד לא מצאתי את שאהבה נפשי.אך זה קרה לפני חצי שנה.
הכירו לי בחור שגדול ממני ב 3 שנים בן 31.מאזור מגורי.(ממש מרחק הליכה מביתי).
הכירו בינינו והוא היה יותר מ 100% בעניין.
הוא יצא מקשר של 6 שנים עם בחורה שצעירה ממנו בעשור.קשר של ביחד ולא ביחד.הרבה פרידות והרבה כאב.
אך הוא היה נחוש לכבוש אותי. והוא לא הפסיק לומר לי כמה הוא רוצה בי.
המשיכה בינינו היתה מדהימה.אני לא ארחיב בנושא.. אבל היתה משיכה מטורפת.
היתה כימיה טובה.הקשר היה מאוד הדוק ואינטנסיבי. לא דימיינתי ופינטזתי. הכל היה מדהים. כל הסובבים אותו המשפחה והחברים פירגנו והרבה אף אמרו שאני הכי טובה שהיתה לו! שאני הכי יציבה שהיתה לו.
היה מדהים היתה זרימה.
עד שהוא לא יכל יותר. הוא נכנס לקשר מהר מידי. ומה שפחדתי שיהיה ריבאונד הפך לאם כל הריבאונדים.
הקשר נקטע אחרי חודשיים.ההסבר היה שכיף לו שאני מדהימה, יפה , חכמה, מוכשרת, מצחיקה, סקסית נורא אבל הלב שלו חסום. והבנתי..שאני חייבת להניח לזה.
ועד מהרה גיליתי שהוא חזר לאקסית שלו. מהחברים שלו שמעתי שהוא חושב שאם האקסית לא היתה בתמונה המצב בינינו היה אחרת והיינו יחד.
הנחתי לזה. עברו 3 חודשים שהוא לא יצא לי מהראש יום ולילה.
יום אחד הלב אמר לי ליצור איתו קשר. היתה לי הרגשה ששוב הוא נפרד מהאקסית והיא שוב רק אקסית.
וחידשנו את הקשר לעוד שבוע. היה מדהים. היה כמו שרציתי שיהיה.אבל הוא התחיל להרגיש שוב מתחייב והוא נלחץ ונעלם.
אני יודעת שעלי להמשיך. אבל כבר כמעט 5 חודשים אני מתקשה להרפות ולשחרר את הבחור מהלב.ואני לא בת 16 אני בת 28...
חברת ילדות שלו אמרה לי שבעבר מי שרצתה אותו כמו האקסית שלו, פשוט ישבה עליו.
טלפונים, פגישות. היא אמרה לי אם את רוצה אותו את תסבלי תקופה אבל הוא בסוף יהיה שלך.
חודשיים אחרונים פניתי לטיפול מקצועי אצל פסיכולוגית. והיא עוזרת לי. אבל בפנים עמוק אני מרגישה שאולי אני צריכה להלחם עליו. שאולי אני לא צריכה לצאת מהתמונה.
מגיע לי שילחמו עלי. שירדפו אחרי. אבל אולי האהבה הזו יכולה להיות שווה את זה
עיזרו לי....
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
13:11 16.09.11
|
שלום ליאן
ראשית זה שהאבא מגיע פעם בשבועיים זה הרבה יותר טוב משלא היה מגיע בכלל.
שנית זה שיש לילדה דמויות קבועות זה מצויין ומחסן אותו מפני חרדות בעתיד.
שלישית לבת שלך יש משבר הסתגלות לגן . אין לה חרדות בגלל חילופי הדמויות בחיים שלה.
רביעית תהי רגועה הבת שלך תסתגל ותסתדר
בהצלחה
|
|
|
טובי פלד
פסיכולוג מומחה . מטפל ומאבחן.מגן לילד במערכת ה"חינוך". בברכה הצלחה.
גזית 4 גבעתיים 050-5406680
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
20:37 14.09.11
|
שלום. בתי בת שנה וחצי, החלה בשבוע שעבר מעון נעמת עם עוד 30 ילדים אחרי ששנה שעברה (מגיל 5 חודשים) הייתה במשפחתון אינטימי. בעלי לא נמצא בבית (רואה אותה אולי פעם בשבועיים, שזה בטח יותר מבלבל מבלי אבא בכלל). בשל עבודתי אני יוצאת מאוד מוקדם בבוקר וגיסתי מכינה ולוקחת אותה לגן. אני חוזרת מאוחר אחה"צ אז אימי אוספת אותה ומבלה איתה עד שאני חוזרת. בקיצור, יוצא שהיא חווה לפחות 3 פרידות ביום (ממני בבוקר, אחר כך מגיסתי, ואחר כך מהגן ואחר כך מאמא שלי). הסידור הזה בתוקף מאז שהיא בת 5 חודשים והיא ילדה מאוד שמחה וחברותית באופן כללי, אבל התקופה האחרונה מאז הכניסה לגן היא קשה במיוחד - בכי גם בפרידות, גם כשהיא הולכת לישון, גם באמצע הלילה. התנהגות סרבנית ועקשנית באופן כללי. ברור לי שזה בעיקר בשל ההסתגלות לגן החדש והסתגלות מחדש לסדר יום בלי אמא אחרי החופש הגדול, אבל אני מפחדת שאני שורטת את נפשה הצעירה לנצח...
עצות? המלצות? מילות הרגעה?
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
01:00 12.09.11
|
זיו לא נפרדים מכלום. רק עוברים לצורת אכילה שונה. כמויות קטנות. אכילה איטית. לעיסה. נכון שאת הולכת לעבור שינוי בחייך. אבל שינוי שיעשה לך טוב הן מבחינה נפשית הן מבחינה פיזית.
אנחנו כאן קבוצה אמיתית גדולה ותומכת. הרבה כאן אומרים הלואי עלי הקדמת הניתוח.
אם כל כך חשוב לך להיפרד מהקולה....הרי נותר לך מספיק זמן לכמה פרידות מכובדות.
בהצלחה
|
|
|
שולה זק
יו"ר עמותת משקל בריא
050-6233250
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
18:58 11.09.11
|
שלום
שמי אדווה ואני בת 22. לפני בערך 10 שנים הכרתי חברה, שנינו לא חשבנו לרגע שאנחנו נמשכות למין הנשי.
לאחר תקופה קצרה של שיחות התחלנו להבין שאנחנו מתאהבות אחת בשניה.
שהיינו מתראות, וגם בשיחות שלנו הייתה משיכה.
לאחר 6 שנים שאף אחת מאיתנו לא לקחה צעד בעניין (בתקופה הזאת היא יצאה עם גברים והיא אמרה שעדין היא הייתה חושבת עליי) אני לקחתי יוזמה ונישקתי אותה.
מאז היינו ביחד תקופה של 4 שנים. היו באמצע מספר פרידות בגלל שהיא לא הייתה סגורה על עצמה וניסתה להשלים עם עצמה. ניסתה להיות עם גברים. כל פעם חזרנו מחדש.
היא טענה שהניסיון שלה לא היה אמיתי כי לא נתתי לה חופש. היינו מדברות עדיין, וכל פעם היא הייתה נשברת.
לפני שבועיים היא שוב עשתה את הצעד הזה של הפרידה בטענה שהיא כבר בת 23 והיא כבר חייבת להגיע להחלטה מה היא באמת רוצה בחיים שלה.
האהבה בינינו עצומה והיא תמיד טענה שאם הייתי גבר היינו נשואות כבר ממזמן ובחיים לא קרה לה דבר כזה. היא בטוחה באהבה שלה אליי ב100% אבל לא מצליחה להיות בטוחה בקשר.. היא בטוחה רק ב98% והיא צריכה זמן להחליט עם עצמה אם זה מה שהיא באמת רוצה בחיים.
הפעם היא באמת לקחה את הניסיון ברצינות והיא לא עונה לי להודעות ולא לשיחות.
אני לא יודעת מה לחשוב ואיך להתמודד עם זה.
אני מפחדת לאבד אותה.
אני לא מפסיקה לחשוב עליה ומפחדת שבמקום להגיע להשלמה עם עצמה שהאהבה שלנו מעל הכל, היא תגיע להחלטה אחרת.
איך מתמודדים עם מצב כזה? ומה אתם חושבים יהיה בסוף?
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
17:02 22.08.11
|
שלום לך,
קל להתרשם מהודעתך הקצרה, שהנפש שלך בורכה בעושר וברבדים רבים. החלום הוא חלון אל הלא-מודע, אל הסודות שהנפש מסתירה מפני עצמה, אל התשוקות והחרדות הכמוסים.. בחיי העירות את עסוקה במשימות ובתפקוד, ובחיי השינה את גולשת אל עולם פנימי עשיר ומורכב, הכולל קשרים רגשיים עמוקים, תהליכי אבל, פרידות, משאלות, פחדים וקונפליקטים. יתכן כי בן זוגך המופיע בחלום מייצג לא רק את עצמו, אלא קשרים ופרידות משמעותיים מן העבר, שלא עובדו די הצורך.
נפש עשירה היא ברכה ומתנה גדולה, אך לפרקים היא עלולה להיות מעמסה. לפעמים היא הופכת להיות "גדולה" על הגוף הנושא אותה...
אולי יעזור לך, אם תצליחי גם בחיי העירות וה"מציאות" לפנות מקום לתהליך האבל והפרידה שאת עוברת. אם בדיבור עם חברה קרובה, אם בעזרת טיפול פסיכולוגי, ואם בהתמרת רגשותייך ומחשבותייך לתחום יצירתי (למשל סדנא לכתיבה יוצרת, את כותבת נהדר!).
קחי את התהליך הקשה הפוקד אותך כהזדמנות להתוודע אל עולמך הפנימי המורכב, אל שאלות שנשארו לך מהקשר, אל שאלות מן העבר, ולצמוח מכך. בעניין תהליך הפרידה, ככל שתתני יותר מקום לעובר עלייך, כך הוא ייפתר ויתרכך במשך הזמן.
אגב, בעבר כתבה כאן מישהי בסגנון דומה, על לבטים שלה בקשר לזוגיות עם אדם בעל בעייה נפשית, אני סקרנית אם זו את..
כל טוב!
|
|
|
רוני פרישוף
פסיכולוגית קלינית בכירה
הירקון 179, תל אביב 054-6544985
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
15:26 22.08.11
|
|
לקבלת תשובה רחבה ומקיפה, יש להציג הודעה זו בפורום: פרידות_גירושין_בגידות' class='Blue'>פרידות, גירושין, בגידות.
|
|
|
מוניקה הרשקוביץ
מאמנת אישית רב תחומית
052-4033683
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
17:10 21.08.11
|
שלום, אני גרושה + ואני חייה עם גרוש + רוב ימות השבוע אנחנו חיים ביחד למעט הימים שהילדים של בן זוגי נמצאים אצלו ואז הוא הולך ללון בדירה שלו. אנחנו ביחד כבר חמש שנים. במהלך החמש שנים היו לנו מספר פרידות ורובן יזומות על ידו. בן זוגי הוא הרבה פחות ריגשי ממני ...אם בכלל והוא צריך "שקט" שאני לא אטריד אותו בעיניינים רגשיים שמפרעים לי . בכל הפרידות שהיו הוויכוח היה די מיותר אני אומרת שלו לא אכפת ואז הוא שותק..אני לא מוותרת והוא עוזב . אחרי כמה ימים , שבוע שבועיים חזר וברוב הפעמים לאחר שאני בקשתי. למרות שהוא אומר לי שהוא רצה לחזור אני תמיד נשארתי עם המחשבה וההרגשה שאני זו שבעצם בקשתי שיחזור ואין לי בטחון במערכת יחסים הזו ...שהוא באמת רוצה כמוני. לאחרונה הוא גם אמר שהוא מוכן להתחייב רק בשביל שיהיה לי בטחון ...לי זה נשמע רע מה הוא עושה לי טובה??? ושוב הוויכוח חוזר והאיום מצדו שהוא רוצה לעזוב והוא אורמ שאולי אנחנו לא מתאימים. אין לי כוח למשפט הזה אפילו שיש סתם ויכווח אני התחלתי לשאול אם הוא עוזב זו המציאות שאליה התרגלתי . אני לא יודעת מה לעשות אני לא רוצה לעזוב אצלי למשפט לעזוב יש הרבנ משמעות מבחינתי שאני אומרת זה לתמיד .
אודה לעצתכם.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
15:35 14.08.11
|
שלום מגי,
אני לא בטוחה שהבנתי למה כוונתך. אני יכולה רק לנחש, ואם כך להוסיף, תחזיקי מעמד, היא עוד תשוב (:
כך או כך, מילותייך המעטות, הן כמו שיר זן.
מבטאות את תמצית כאב הנטישה, שכל אחד יכול להזדהות איתו.
כנראה שמי שנצרב בנטישה מוקדמת, לאורך חייו פרידות יהיו עבורו קשות ומייסרות. מקווה ומאחלת שיהיה לך תיקון!
רוני
|
|
|
רוני פרישוף
פסיכולוגית קלינית בכירה
הירקון 179, תל אביב 054-6544985
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
16:55 11.08.11
|
זה לא רע לעשות סקס לפעמים..חח
תראי. לעשות אהבה ולהזדיין זו אותה פעולה. השוני הוא ממקום שזה מגיע. גם עשיית אהבה יכולה להיות פרועה וסוערת. פשוט התחושות שונות. המגע שונה ואת מרגישה את ההבדל בקצות אצבעותייך כשאת נוגעת.ואת מרגישה את זה כשהוא נוגע.
יחד עם זה את מי שאת. לא כל אחד ראוי לך. מי שרוצה בקרבתך צריך להוכיח את עצמו. לכן זה בסדר אם את דוחה את אלה שנותנים לך תחושה שכל מה שהם רוצים זה זיון.
את לא בנויה לזיון ללא רגש.( או שלפחות כך נדמה לך.זה יתברר לך אחרי שתתחילי לעשות סקס). לכן תבטחי באינטואיציה הנשית שלך. תדחי את הדוחים אבל תשאירי פתח לאלה שנחמדים כדי שיוכלו להראות לך מי הם באמת. את לא חייבת להיפגש איתם במקומות מבודדים ואת בטח לא חייבת לעלות אליהם הביתה אחרי פגישה או שתיים. אם מישהו רוצה אותך באמת ( ולא את רק הגוף שלך) הוא ירצה להיפגש איתך בכל מקום. וזה יכול להיות בית קפה נחמד.
אני מראש אומר לך שנכונות לך גם אכזבות. ככה זה . כולנו עברנו פרידות קשות ואכזבות מאנשים שחשבנו שהם אחרת.אבל יקירתי כשלומדים לשחות אז בולעים קצת מים פה ושם.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
21:13 06.08.11
|
יש לי חברה כבר 5 שנים
שנה וחצי ראשונות היו בסדר אחר כ ךהתחילו הבעיות של החרדה בזמן שאנ יאיתה
בחילות לחצים דאונים הרבה פרידות חזרות בגלל זה
לא יודע מה הסיבה לזה ועוד בנוסף הבנתי שיש לי חרדות ממצבים של עימות עם דברים או מפגשים
נגיד היה ריב עם חבר ודיברנו על זה במישפחה א המחשבה על העימות גרמה לי לחרדה או המנהלים קראו לי למשרד בעבודה והמחשבה גרמה לי לחרדה
או חבר רצה שאני יצא איתו אבל הפחד להיות שם וליראות את החברה היה גורם לי לחרדה ובחילות ולחצים אז לא יצאתי כמובן
השאלה מה עושים בנושא הייתי פסיכולוג תרופות שום דבר לא עזר
האם אני צריך להתנתק מהחברה לגמרי בשביל שזה יעבור
מה שבטוח שאני לא יחזור אליה כי אז אני בכלל לא יתפקד אני יתחיל לחשוב הרבה לאבד תיאבון להיות בלחצים ובחילות להסתגר בחדר אחרי העבודה
מה שטוב זה שקניתי בית וסוף סוך בגיל 29 אני עוד 4 חודשים עובר וזה יוריד לי גם מהמתח והחרדה שידוע שלא קל לגור בגיל כזה עם ההורים
מה שאנ ייודע זה שאני לא איתה אני רגוע כי הפחד והחרדה לא בעוצמה חזקה כמו שאנחנו מוגדרים כביחד
אבל גם שאני לא איתה יש לי חרדות ודאונים וחוסר מצב רוח
התיאבון שלי חלש אומנם אבל אני מצליח לאכול את ארוחת הצהריים בעבודה שלא הייתי מצליח עם היינו מוגדרים ביחד
עוד דוגמא שהיה לי חרדה שישבנו בסלון המישפחה ואחות של אמא ובעלה והילד והזמנו פיצה אז אכלתי רק משולש אחד כי לא היה לי תיאבון וחשתי בחרדה
החרדה גורמת לי ללחצים ולנשימות עמוקות ואז בחילות ואני מקיא אם יש מה להקיא
כמובן שאחרי שאני מקיא אני רגוע כמו מיגרנה שמקיאים וכל הכאב ראש יורד
אני כל חיי היייתי עם ביטחון מלא ולא פחדתי להתעמת עם שום מצב או להיפגש עם אנשים
עוד דוגמא למשל אם נגיד עכשיו יש לחבר יומולדת או סתם יושבים כולם ואני והחברה לו ביחד אבל יש לנו את אותם חברה אז היא תבוא אני כמובן לא יגיע כי אני יודע שאני ילחץ ויהיה בחרדות וילך שם לשירותים להקיא
בגלל זה גם אני לא יוצא לבלות כי אנ יידוע שאם אנ ייראה אותה שם אני ילחץ השאלה עם זה משהו טבעי או ששום דבר בעולם לא מצדיק את מה שקורה לי בין אם אנחנו ביחד או לא או בין עם זה יצליח או לא
מה עושים?
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
23:14 04.08.11
|
נותר לי רק להגיד שאני מסכימה עם כל מילה של אלדר.
ההתעסקות בשאלות יכולה לבלבל עוד יותר לא פעם, אם את מרגישה שיש "מוטיב חוזר" של פרידות (שאחרים יוזמים במערכות יחסים איתך) זה שווה בירור. אם תבדקי את זה לעומק, בטיפול, בסדנה, אולי תגלי צדדים בך שהם לא מודעים, ובכך להציל את הקשר הבא?
מאחלת לך הרבה בהצלחה.
|
|
|
עדי בדיחי
עובדת סוציאלית M.A
052-5987445
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
01:14 23.07.11
|
אני הייתי ילדה שמנה מגיל 5
ילדה עם פנים מאוד יפות אבל מוזנחת
עברתי התעללות...
בגיל 18 התגייסתי על חודו של קילו אחד
נלחמתי להתגייס וירדתי 13 קילו והיה לי חסר אחד. כאן הייתה המלחמה הראשונה.
במהלך כל השירות הצבאי שלי עליתי במשקל
בגיל מאוחר יותר עברתי עוד אירוע קשה
והשומן רק התווסף עליי
הייתי אדם סגור ומבודד אבל בעובדה הייתי אדם משוחרר ומיוחד
נאהבת. סוג של פיצול מטורף. אבל ככה שרדתי וככה אני עדיין שורדת.
לפני שנתיים התחלתי טיפול
שחשף בפניי את חיי והעלה שאלות לגבי הבחירות שלי כיצד להתמודד
בשנה האחרונה נושא הניתוח עלה מול הרופאה שלי ובזכות הרצון לחיות
בחרתי בסופו של דבר בתהליך הזה
וזהו
עכשיו אני מוצאת את עצמי יורדת במשקל אבל נמצאת בקונפליקט פנימי מאוד גדול
כאילו לסרב לרדת להישמר
מצד אחד אני מאושרת לראות את ההיקפים יורדים כפי ששולה אמרה ( לא בהכרח המשקל... ) אבל מצד שני אני עצובה. מאוד עצובה על הכול.
ואני גם רוצה להוסיף ,ששינוי ההרגלים טומן בחובו פרידות. חלקן גם הן עצובות. להיפרד הגם אם זה לתקופה מסוימת זה עדיין להיפרד ממאכלים, להיפרד מתשוקות וזה קשה
אני מוסיפה שזו גם פרידה מעצמי, ממי שאני , ממי שהתרגלתי להיות, הפרידה הזו היא פרידה ממשהו שנוא שיש לי כלפיו המון כעס אבל הי, זו אני, אני נפרדת מעצמי ונולדת מחדש פשוט ככה, ועד שלא אהיה המישהו החדש הזה לא מוקדם להיפרד? מי אני בתקופה הזו של בין לבין?
תודה תודה שאתם איתי ככה בתהליך
אני מבוישת
ואני יודעת שאם אשים תמונה אז ייתכן ודניאל גם יאמר שהוא שמח שאני פה
אבל הפנים היפות שלי הן מצד אחד השער לכאב שלי
ולימים הן יהיו השער לשמחה שלי
את האושר אצטרך לגלות במעלה הדרך
וזה תהליך לא קל ואני חייבת להודות שהוא גם מאוד מאוד מפחיד
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
| מנהל | | | הודעה מקורית | | | תגובה | | | ללא תוכן | | | הודעה חדשה | | | הודעה עם תמונה | | | הודעה עם וידאו |
|
|
|
|
|