|
- פורום איידס, HIV
- פורום איסוף דם טבורי, שימור דם טבורי, תאי גזע
- פורום אלימות במשפחה
- פורום אספרגר - PDD, חינוך מיוחד
- פורום אפילפסיה
- פורום בישול בריאות, מתכוני בריאות
- פורום הידרותרפיה
- פורום התפתחות הילד, התפתחות ילדים
- פורום טנטרה, מיניות
- פורום מחלות מין
- פורום מחלות ריאה בילדים, הפרעות נשימה
- פורום פוריות, פריון, הפריה חוץ גופית, IVF
- פורום פרחי באך
- פורום קוסמטיקה פרא רפואית
- פורום שיקום לב
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
12:14 05.02.12
|
מני, לצערי, פספסת את המסר העיקרי.
גבר אלים אפשר לרסן רק בכוח. אישה נפגעת אלימות, אין לה שום אפשרות להגן על ילדיה מפני פגיעתו הרעה. והרשויות פועלות לאט, וקשה להוכיח אלימות במשפחה כפי שקשה להוכיח אונס (גירסת הקורבן מול גירסת התוקפן)......וגם במקרה בו מושג צו הרחקה או צו מניעת הטרדה מאיימת, גבר מופרע לא בהכרח יכבד אותו, והמשטרה לא מגיעה מספיק מהר גם כשיש קריאה לעזרה. לעתים דווקא לאחר הגירושין, הגבר האלים מתוסכל יותר, וכשאין לו גם מה להפסיד, הוא מסוכן יותר. אני סבורה שנשים נפגעות אלימות צריכות להיות מצוידות בנשק להגנה עצמית.
אפילו היום, 9 שנים לאחר גירושי, אני עדיין פוחדת מפניו פחד מוות.
הדבר היחיד שאני מסכימה איתך: צריך ללמד כל נערה את תמרורי האזהרה מפני גבר אלים....וברגע שיש סימן ולו הכל ביותר, לנתק את הקשר. לנערה יש עדיין את הגנת בני משפחתה.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
10:39 12.12.11
|
אסי שלום,
הדבר הטוב ביותר לעשותו הוא לפנות למשטרה, לחוקר שהרחיק ולברר במיוחד מה מה מותר ומה אסור.
המטרה שלו (של הגבר עליו אנו מדברים) בנקודה זו צריכה להיות לשמור על עצמו ולא להיקלע לתסבוכת
בהחלט ייתכן ובשלב זה הוא חש ממורמר, פגוע, מופלה לרעה ומקופח.
לכן חשוב שלא לתרגם רגשות אלו למעשים שעלולים לפגוע בו וגם בילדיו.
אפשר גם להסתייע בייעוץ משפטי בעניין.
וכמובן לפנות לקבל עזרה במרכז לטיפול ומניעת אלימות במקום המגורים
מני
|
|
|
מני מלכה
מני מלכה M.S.W מטפל באלימות בין בני זוג ובילדים חשופים לאלימות
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
09:08 12.12.11
|
|
במידה והמשטרה מרחיקה גבר לתקופה של 5 ימים מהבית ומאשתו מה זה אומר לגבי הילדים האם הצו הרחקה הוא גם מהילדים ?האם מותר לו ליצור קשר עם האישה אם הוא רוצה לקחת את הילדים? האם מותר לו לקחת את הילדים במצב כזה מבית הספר ללא ידיעת האם?
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
04:26 11.12.11
|
לפני יותר מ-6 שנים, נטפל אלי פסיכופט, סתם, לאחר ששכר דירה בבית משותף, שם אני גרה בדירה על שמי מקודם. הוא הודיע לי, אני לא הבנתי, ש'נבחרתי' להיות שק החבטות שלו, והחל להתעלל בי. הייתי אז בת 61,
(הוא היה בן 34), ונכנסתי להלם, ממה שהחל לקרות לי, הכל, בלי קשר אלי, כי לא היה קשר. לא ידעתי מה זה פסיכופט, אז. גם לא ידעתי שהוא פושע, שהמשטרה גייסה להיות לה מודיע משטרתי. אף אחד לא מפקח עליו, והוא עושה מעשי עבריינות, ברציפות, בחסות המשטרה, שבמודע, מעלימה עין. הוא בפירוש, סותר מה שטוענים בתקשורת, ש-"אצלנו שום אזרח, אינו מעל החוק". התלונות שלי לא זכו לטיפול, מלבד, רישום ניירות
ש'אין להוסיף לחקור'. הבחור מאד זריז, בעל כישורי פשע מעולים,
כנראה ראש מאפיה, מלא עוזרים, ומלא אביזרים, חדירות אינסופיות
לפרטיות שלי, ציוד הגנתי מעל ומעבר. ואני, שאין לי לא רקע ולא השכלה,
צריכה להתמודד, וחסרת סיכוי, כמובן, לא מצליחה.
ב-30.8.2010, הוצאתי בבית משפט צו הרחקה. הוא צפצף.
המשטרה סרבה לאכוף.
בסוף ינואר 2011, הוא עבר דירה. חשבתי שאוכל לחזור לחיים נורמליי.
מסתבר שמאז, המצב נעשה, אפילו חמור יותר:
הוא נכנס לדירתי, בהעדרי, מטפל בכל המערכות שצמודות לקירות החיצוניים, לשם האזנות וצילומים. מתעלל בחתולות שלי, בצמחים שלי
מפעיל צלילים מתעללים שעות ארוכות, מצב קשה מאד.
שאלתי, האם יש דרך נקודת תורפה, או אחרת, לגרום שיניח לי ?
אני לא חיה, אלא ברווחי זמן קצרצרים, וכל הזמן ממתגוננת, מתקנת,
לעתים, מתרסקת, בוכה ומתיאשת, ושוב קמה להמשיך בהישרדות...
המשטרה לקחה את זכות האזרח הבסיסית שלי כאזרחית גמלאית,
ואינה מגינה עלי. גרוע יותר, נודע לי, שהם רשמו אצלם,
כאילו הייתי חולת נפש ובעלת עבר פלילי, בלי ידיעתי, שניהם שקרים.
בהתאם, הם מתנהגים אלי, ומזמן חדלתי להתלונן. הבחור פועל כל יום,
וכל לילה, ובהתאם, איני ישנה בלילות כבר שנים, כדי לשמור, וישנה
בבקרים, מה שמשבש מאד את חיי.
אינני יכולה לעבור דירה, זה פתרון שאינו בא בחשבון.
בכבוד רב, ובתקווה שיש פתרון עבורי,
מושקה עין
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
10:38 09.11.11
|
שלום רב, שמי סמדר, אני בת 31 יש לי שתי בנות בנות שנה ושנתיים וחצי, לאחר חמש שנות זוגיות שבהן הייתי נשואה כמעט כשלוש שנים עזבתי את בעלי עם הבנות לפני כחמישה חודשים (ביולי) כאשר היכה אותי בפעם האלף והחלטתי שלא עוד...שאני מגישה בפעם הראשונה תלונה...הוא היה עצור קרוב לשבוע, עם מעצר בית מלא וישנו צו הרחקה עד להודעה חדשה, ישנם הסדרי ראייה והוא רואה את הבנות לפי ההסדרי ראייה, וכאן אני רוצה לחלוק את הקושי שלי, אני עזבתי את עיר מגוריי, השכרתי דירה הכנסתי את בכורתי למסגרת, ביתי הקטנה נמצאת עם אימי המזונות הזמניים שנפסקו נמוכים מאוד 2800 ש"ח כרגע לשתיהן שלא נכללו בהם מדור וחינוך והוא רק התחיל לשלם בחודש זה מזונות, לא קונה ביגוד שיהיה אצלו, הוא כבר נמצא בזוגיות כבר כארבעה חודשים, מעליל עליי עלילות שבעצם מעולם לא היכה אותי, שאני עשיתי זאת לעצמי למרות שיש תמונות, שנפלתי וכיוב, אך עדיין מסרב לתת לי גט, מושך אותי ומתיש אותי כל עוד ניתן, אני מרגישה כאילו אני העומדת לדין, כאילו עליי להסביר את בריחתי ואת רצוני לחיות חיים בטוחים עבורי ועבור הבנות שראו ונחשפו לחיים אומללים ונוראיים של קללות של אלימות עוד כשהיו בריחמי ( הוא היכה אותי גם כאשר הייתי בהריון עם ביתי הבכורה) הלכנו לטיפול זוגי אך הוא כמובן קטע אותו והחליט שהוא לא צריך שום דבר ) אני מרגישה מותשת, מלאה בזעם שהוא לא נענש ושעליי לתת את ההסברים בעוד אני מהרגע הראשון לא נסיתי למנוע ממנו לראות את בנותיו ואף עמדתי על כך שיראה אותן, מה עושים עם מלחמת ההתשה הזו על מנת להישאר חזקים ומחוזקים במיוחד למען הילדות היקרות לי כל כך שלא יראו את אימן נשברת ??? וכמובן בשבילי, בשביל לדעת שאיפשהו יש גם צדק??
אשמח לעצתכן....
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
15:29 24.09.11
|
שלום לך,
א. כל עוד אין החלטה על משמורת לגבי הילדים הקטינים, הזכות להחזיק בקטינים היא של שני ההורים באותה מידה. יחד עם זאת, היות ואת נשארת בבית וזה גם הבית בו נמצאים הילדים, כרגע נמנע מבעלך לראותם בבית או להיות איתם כפי שהורגלו. כרגע את היא המחזיקה בילדים באופן עובדתי, את אחראית עליהם ואת זו שמחליטה כיצד יתנהלו.
אגב, בית המשפט תמיד יעדיף את טובת הילדים ולכן, מן הסתם, ישאירם בבית ולא יעבירם בהליך קצר כמו צו הגנה לשום מקום אחר, כל עוד אינם בסיכון.
ב. אם בעלך רוצה לראות את ילדיו, וזו זכותו על פי חוק, עליו לפנות לבית המשפט ולבקש זאת. הוא יכול לעשות את זה במסגרת דיון בצו ההגנה (בדיון השני, אליו הוא יוזמן) ואז ההחלטה עשויה להיות מהירה יחסית. יש גם אפשרות שהשופט יבקש התערבות של פ.ס. לסדרי דין, כדי שתתערב ותמסור חוות דעת לבית המשפט לצורך הסדרי ראייה לתקופת צו ההגנה. אפשרות זו יכולה מאד לעזור כאשר בני הזוג אינם יכולים להידבר ולכן גם מומלצת.
ג. את עומדת ותעמדי תחת לחצים שונים. אינך חייבת לנקוט בשום פעולה כדי לאפשר לבעלך לראות את הילדים (כמוסבר בקטע הקודם).
אם יש אפשרות שהילדים יראו את אביהם ואת סבורה שהם עלולים להיפגע אם לא יראו אותו כמה ימים (אני אישית מתקשה לראות דחיפות כל כך גבוהה במקרה מעין זה) ואם יש לך במי להיעזר כדי שהילדים יראו את אביהם מבלי שאת תאלצי להיות עימו בקשר (כי הרי הוצאת צו הגנה) - אזי אין סיבה להכביד בכוונה על הילדים ולמנוע מהם לראות את אביהם. הרי הוא לא הורחק מהם, אלא רק ממך...
ד. אל תתני לרגשי אשמה לנהל אותך. אם הוצאת צו הגנה עליך להיות מספיק אמיצה ולומר לילדיך שכרגע יש מצב כזה וכזה ואת לוקחת עליך את האחריות לכל מה שמשתמע מכך, כולל אחריות מלאה עליהם, שמשמעותה, בין השאר, שאת תחליטי מהם התנאים בהם יוכלו להיפגש עם אביהם.
ה. לעורך הדין שלך בודאי יש ראיה משפטית לגבי העניין שלך. יחד עם זאת הייתי מציעה לך להתייעץ עם איש מקצוע שרואה גם את ההיבטים של טובת הילדים, רמות הסיכון במשפחה ודרכים נוספות לפתרון משברים במשפחה. שווה לפנות ולהתייעץ.
בסיכום, חוץ מאשר להיות עם ילדיך ולספק להם הגנה ובטחון, אינך חייבת לנקוט כרגע בשום יוזמה. הניחי לבעלך לעשות את העבודה, כדי שיוכל לראות את ילדיו. אני רוצה להניח שכל רצונו לראות את הילדים נובע מראיית טובתם בלבד וללא שיקולים זרים אחרים.
פנינה
|
|
|
פנינה דובו
מטפלת בנשים ובזוגות המעורבים בקשר זוגי אלים,
"ביחד" - טיפול פרטני, זוגי ומשפחתי, בקיבוץ להב, 050-7511873
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
00:51 24.09.11
|
שלום רב,
בעלי ואני נמצאים בהליכי גירושין. אתמול הוצא לבעלי צו הרחקה מהבית בעקבות איומים כלפיי. ברצוני לדעת מה אומר הדבר לגבי ראיית הילדים (קטינים). האם הוא יכול לבקש זאת ממני באמצעות צד שלישי או שחובה עליו לעשות זאת באמצעות עורך דינו?היום בערב החלו הטלפונים הבלתי נפסקים מצד משפחתו, והוא אף פנה למשטרה בטענה שאינה מרשה לו לראות את הילדים. יש לציין כי אמרתי לקרובת המשפחה שלו כי הוא יראה את הילדים, אך נתבקשתי מעורך דיני שבעלי יעשה זאת בצורה מסודרת עם עורך דינו.אדגיש כי אתמול ראה בעלי את הילדים בבוקר והוא אינו מוכן להמתין ליום ראשון, אלא דורש לראות רק את הילד הבכור ולא את בנו הצעיר, מחר ואמו קבעה עובדה זו ומסרה אותה לקרוב משפחה שלי.
מה עליי לעשות?
לתשובתכם המהירה אודה
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
00:09 14.07.11
|
יקירתי,
בעלך במצב קשה כי לקחו לו את שק החבטות הפרטי שלו ...
אם הוא במצב נפשי קשה ומאיים בהתאבדות - שיפנה לעזרה מקצועית. את לא יכולה לעזור לו משום שאת חלק מהפתלוגיה האלימה שלו.
אל תחזרי לשם בשום אופן כי זה יקרה שוב. אל תשלי את עצמך.
השארי במקום מוגן ואמרי לו שיפנה לעזרה מקצועית.
אולי לאחר טיפול ממושך ותוך היוועצות עם הגורמים המטפלים יהיה מקום לבדוק אם עדיין נשאר שם משהו.
בנוסף ולפי החוק למניעת הטרדה מאיימת - לאף אחד אין זכות להטריד אותך, לארוב לך ליד מקום מגורייך וכן הלאה, גם לא לבעלך, עם כל הכבוד. במידת הצורך, את יכולה להשיג גם צו הרחקה כנגדו מכוח חוק זה.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
23:49 13.07.11
|
אני מסכימה עם מה שכתב לכם מני ומשוכנעת, גם מתוך תגובתכם השניה, ששניכם תוכלו להוסיף חוכמה ודעת ואולי גם אריכות ימים במשותף, בעזרת טיפול של אנשי המקצוע בנושא אלימות במשפחה. אני מדגישה אלימות במשפחה, במובן הרחב, אליו אנחנו מתכוונים, בלי להכנס כאן לפרטים.
תלונות חוזרות, דיווח על "אלימות מילולית בלבד", ילדים חשופים לאלימות, התנגחות במערכות המשפט/משטרה/רווחה, המחשבה שהפתרון בידינו, אבל גם תחושת קורבנות, ההמנעות מלפתוח את הנושא בטיפול והאחיזה בתקווה שיש דרך פורמלית ומקוצרת לפתרון הבעיה - אלה ואחרים הינם מסממני הבעיה עצמה. לא משום שאתם לא רוצים לפתור את הבעיה אלא משום שהדרך לפתרון היא באמת קשה, ארוכה ומחייבת לשנות דפוסים שהתקבעו. וזה לא קל.
מסלול השיקום הוא חלק מהטיפול שתוכלו לקבל בשרותי הרווחה. הטיפול נועד לסייע לכם להשיג את המטרות שאתם מציבים לעצמכם, אלא שאינכם מצליחים לעמוד בהם כפי שהייתם רוצים. מטפל זוגי או יועץ נישואים חסרים לעתים את הידע והנסיון בתחום הספציפי של אלימות במשפחה ולכן אנחנו ממליצים על מי שהוכשר לעניין זה במיוחד.
ולשאלתכם - לפי ההגיון הפשוט עליכם לנסות לשכנע את התובעים (עורכי הדין שייצגו את כתב התביעה בדיון בבית המשפט), כי הארוע הינו יוצא דופן, חריג, איננו מהווה סכנה לאיש מבני המשפחה; כי אתם מסוגלים להתמודד עם הבעיה בהצלחה ואף עשיתם כך בעבר; להביא נימוקים משכנעים כיצד ביטול הצו יתרום למניעת אלימות חוזרת בעתיד; לשכנע שהנזק רב על התועלת וכד'.
לדעתי, הדבר שישפיע ביותר על התביעה יהיה, אם תודיעו שאתם פונים לטיפול (ודאי שירצו מכם גם אישורים לכך בהמשך). אז כפי שאתם רואים, חזרנו שוב להתחלה.
בסופו של דבר האחריות היא שלכם וההחלטה בידכם. החיפוש אחר אשמים לא יועיל לאיש.
בהצלחה,
פנינה
|
|
|
פנינה דובו
מטפלת בנשים ובזוגות המעורבים בקשר זוגי אלים,
"ביחד" - טיפול פרטני, זוגי ומשפחתי, בקיבוץ להב, 050-7511873
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
17:25 10.07.11
|
תודה על תגובתך
נגעת בהכל למעט שאלתי
עצותייך נשמעו כבר בעבר על ידי אחרים ואולי משום שכבר נשמעו בתוספת העובדה שאני בעשור החמישי לחיי גורמת לי להבין (איך לך לא ..?) שזו אינה הדרך
חייבת לציין שתגובתך נשמעת ממקום "כועס" יותר אשר ממקום עוזר
אני לא פוחדת ממנו ולא חושבת שאוכל לשקם את חיי עם צווי הרחקה (וכן אני ערה למקרים מזעזעים )
ברצוני לישון לידו ולפתור את הבעיות שלנו ! לא לגלגלם לבתי משפט\משטרות\רווחה
שהרי אף אחד מהגורמים הללו אינו באמת חושב על פתרון אלא על "מיסמור" והלכאה
אם ברשותך עיצה קונקרטית לגבי מניעת צו ההרחקהאשמח לשמוע
אנא חסכי מאיתנו את " מה יקרה אם " "וזהירויות"
אני יודעת את מצבינו האמיתי וערנית למצב
בעל ואישה
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
10:17 10.07.11
|
שלום לך או לכם
אינני בקיא בצד המשפטי.
ידוע כי לאחר שהוגשה תלונה במשטרה לרוב מדובר ב"מסמר ללא ראש"- כלומר מסמר שלא ניתן להסירו מהקיר.
גם אם אתם חשים שנעשה לכם עוול- ההחלטה שלא לבטל תלונות במשטרה בתחום האלימות במשפחה, נובעת מתוך הכרה במורכבות של הנושא, ובטלטלות הרגשיות שעוברות על בני זוג. מדובר בנושא סבוך מאוד ומערכת החוק פועלת על סמך ניסיון העבר.
ישנם מקרים-ספורים- שבהם מערכת החוק והמשפט משתכנעת לבטל את התלונה- ויש לכך ביטוי בהחלטות שמתקבלות. לפעמים עורך דין טוב בהחלט עוזר.
יחד עם זאת- הנקודה החשובה איננה התלונה, אלא האלימות עצמה.
אני מניח שאם הגעת לכדי מצב בו הגשת תלונה נגד בעלך מדובר באלימות. אין דבר כזה "אלימות מילולית בלבד". נשים רבות שפגשתי מספרות שהאלימות המילולית לעיתים קשה שבעתיים מזו הפיזית. אלימות שמכרסמת בתחושת העצמי שלהן, בביטחון העצמי והאישי, מילים שמערערות.
לכן הייתי מציע לנסות ולטפל בבעיה ולפנות, כל אחד מכם בנפרד, לטיפול במרכז לטיפול ומניעת אלימות במקום מגוריכם.
אינך אשמה בכך שהמשטרה מרחיקה את בעלך ושמערכת המשפט שופטת אותו. אם בעתיד יידע להעניק לך את הכבוד שראוי לך ולכל אדם- צעד זה ייחסך. אם גם את משתתפת באלימות המילולית אז זכרי שגם לבעלך מגיע יחס של כבוד ורגישות ועליו ללמוד לבקש ולקבל אותו, מבלי לפגוע בך.
אם מדובר בתלונות חוזרות שלך במשטרה, כדאי לשקול היטב את כתיבת המכתב שעורכי הדין מבקשים ממך. נתקלתי במקרים שבהם נעשה בדבר שימוש כדי להטיל דופי באמינותם של נשים. אין זה אומר כמובן שזה מה שיקרה בסיפור הנוכחי אבל כדאי לקחת זאת בחשבון.
לכן אולי כדאי לשניכם להתגייס לטיפול, כל אחד בעצמו ומאוחר יותר בזוגיות שלכן, במקום להתגייס יחד כנגד מערכת המשפט. אולי כדאי להשקיע את הכספים הללו בבנייה ולא במתקפה.
בהצלחה
מני
|
|
|
מני מלכה
מני מלכה M.S.W מטפל באלימות בין בני זוג ובילדים חשופים לאלימות
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
23:37 09.07.11
|
שלום רב,
לפני כשבוע אחרי מריבה מלאת אלימות מילולית (מילולית בלבד!!) הגשתי תלונה במשטרה כנגד בעלי (ולא בפעם הראשונה) שנעצר ל24 שעות והורחק מהבית למשך 60 יום
עכשיו אחרי שבוע אני מבינה שזה לא מועיל והמשטרה שמה בראש מעינייה
"למסמר" את בעלי יותר מלהגן עלי או לפשר בניינו
אחרי מפגש שלי עם יועץ נישואין הבנתי שיש בידיינו את האפשרות לבחור במסלול השיקום
פניתי למשטרה בבקשה לנסות ולבטל את צו ההרחקה והבנתי מה וגם מעוד עורכת דין כי מהלך כזה אינו בשליטתי אך הבנתי שבעלי יכול להגיש את הבקשה לביטול (שכן הצו הוא נגדו) שני עורכי דין אמרו שאם בעלי יגיש לבית משפט את הבקשה היא צריכה להיות מלווה במכתב ממני המאשר זאת
האם אפשר לקבל הדרכה לגבי האמור להיות במכתב ממני ומבעלי המופנה לבית משפט?
האם צריך את המלצת המשטרה ?
שכן הרחקתו אינה תורמת לשיקום מצבינו הזזוגי ובטח ובטח לא תורמת ל3 ילדינו הקטנים שום דבר מועיל
נכון לשעת המריבה זה אולי היה נכון להרחיקו אך , אין שום סכנה אמיתית לחיי ואו לחיי הילדים
דעתך ?
תודה וערב נעים
בעל ואישה
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
13:09 01.04.11
|
|
שלום אחי וגיסתי נמצאים בהליכי גירושין כתוצאה מרצון האישה להתגרש אך אחי רוצה שלום בית ואנחנו מודעים לתקיפות שלו והוא מטופל אצל פסיכולוגית האשה רוצה כסף פיצויים השייכים לאחי והיות שהוא מסרב לשחרר כסף לאחר שכל החסכונות שלו נגמרו ע"י הבזבזנות שלה היא הייתה גרושה + 2 ואחי התחתן איתה עכשיו היא טוענת שאם לא יצא יפה היא תוציא נגדו צו הרחקה למרות שבית הדין אמר שימשיכו בטיפול והוא מטופל האם היא מוציאה צו הרחקה האם הוא יכול לעשות משהו כנגד על נמת לשמר את חיי הנישואין
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
08:08 16.03.11
|
לצערי גיליתי שהאשה מקיימת קשרים עם גברים דרך אינטרנט.
לא ייחסתי לזה חשיבות מירבית אך תיעדתי את הפלירטוטים והגשתי תביעת
גירושין לבית הדין הרבני. כן קיבלתי צו הרחקה נגד האשה.
לימים האשה נעשתה נחמדה משום שרצתה לחזור. קיבלתי אותה בתנאים
ללא פלירטוטים עם גברים והיא הסכימה.
היה צריך להיות לנו דיון ברבנות על הסדרי ראיה , מזונות, וגירושין אך מאחר והאשה התנהגה יפה הסכמתי להליך גישור ובקשתי מבית הדין לדחות את הדיון.
בית הדין הרבני הקפיא את התיק ל-5 חודשים וקבע כי אם אחד הצדדים ירצה אז יוכל לפתוח את התיק מחדש.
צו ההרחקה עומד בעינו.
חשדתי שהאשה מקיימת קשרים דרך המחשב מהעבודה עם גברים.
האשה טענה כי עליה לעבוד שעות נוספות ובקשה שלא אטלפן אליה מתי היא תחזור.
אני לא ויתרתי וטילפנתי בשעות לקראת החשכה ומסתבר כי האשה יצאה מהעבודה.
לאן יצאה - לא ידעו לי לספר אם יצאה בשליחות מהעבודה.
מאחר וכך נאלצתי לבדוק מתי האשה תחזור לבית או לעבודה. פתאום גיליתי כי מכונית האשה על יד העבודה.
שיערתי שהאשה נסעה עם אדם זר בטרמפ לאיזה שהוא מקום או נסעה לקיים יחסי מין.
אני החלטתי להצטייד במצלמה ולחזור ליד המכונית בערב בשעה 8 לערך- ואז ראיתי
מכונית עם פנסים חניה דלוקים וחשבתי שזו סתם מכונית.
מקודם המכונית הזאת לא הייתה. אני והבת שלי בגיל 13 לערך החלטנו להתקרב ליד המכונית ולראות מי נמצא במכונית.
פתאום אני רואה במכונית את האשה בהתמזמזות עם גבר.
הילדה תפסה את העיניין וגם לה היה מצלמה, והיא צילמה את המכונית.
במעמד זה האשה הסכימה למסור פרטים מה היה.
התברר כי האשה שכבה עם נהג המכונית והודתה בעיניין.
הוצאתי את האשה מהמכונית ולקחתי אותה ישר לבית הוריה ואמרתי להוריה
כי האשה לא תחזור לבית שלי יותר . הבית שלי הוא בבעלותי המלאה מלפני הנישואין.
כן הודעתי להורי האשה כי מאחר והאשה שכבה עם גבר זר, אין לה זכות להיות איתי.
כך אני מבין מהדת היהודית.
זהו עבר לילה קשה, קשה היה להירדם, והמצב בבית צריך להשתנות בעיניין הטיפול במשק הבית.
הילדה היא איתי ואמרה לי כי היא רוצה להיות איתי בשלב זה ותעזור לי בעבודות הבית ובבישולים---ילדה טובה מאד...
הקיצר אין לי בעיה לכבס ולבשל ולסדר לילדה את כל מחסורה- והילדה מחבבת אותי
וכנראה לא תרצה לגור אצל הורי האשה.
עכשיו איך אני יכול לקבל עזרה בתהליך ההעברה של הטיפול במשק הבית. יש לציין
כי את המלאכות הקשות בבית כגון שטיפת רצפות וניקיונות וטאטוא הבית הייתי עושה לבד.
עכשיו יש לי בעיות קטנות:
1. ללמוד לבשל כמו האשה או בערך?
2. לכבס זה ממש לא בעיה.
3.להשגיח על שעורי הבית של הילדה וכו..
4.להשגיח על פעילות הילדה מחוץ לבית.
5. לצאת עם הילדה לקניות של דברי ילדים, דברי כתיבה ביגוד וכו..
6. לצאת לקניות בסופר לבד עם הילדה.
את כל זה אני חייב להספיק והכל לבד-- האם זה יהיה לי קשה?
תודה מראש.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
09:26 05.02.11
|
עד לפני 9 שנים אמא שלי הייתה אלימה פיזית כנגדי וכנגד אחיי, אלימות שכללה מכות רצח עם כל מה שהית קרוב לידיה והתעללות נפשית. האלימות נספקה כאשר איימתי עליה שבפעם הבאה שאראה אלימות בבית אני מתקשרת למשטרה.
יש לה בעיה נפשית אבל היא לא מאובחנת ולכן גם לא מטופלת והיא מסרבת לדון בעניין.
לפני כמה ימים ביקרתי את אחי והיא התפרצה באלימות פיזית קשה נגדי והיה ברור לעין שהיא פשוט נמצאת בהתקף פסיכוטי. הגשתי תלונה במשטרה על תקיפה.
הבעיה היא שאני לא גרה איתם (ההורים והאחים) בבית ולכן אין צו הרחקה שלה מהבית, אני חוששת שההתפרצות הזו תקרה שוב והחשש הגדול הוא שהאחים הקטינים שלי יפגעו ויהיו חסרי הגנה
האם אני יכולה לבקש להרחיק אותה מילדיה (אחים שלי)? איך ניתן להכריח אותה ללכת לפסיכאטר ולקבל טיפול?
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
13:49 02.02.11
|
אזי,, לבטח היינו מקבלים פה רצפט מבטיח.
גשי מיד ללא עיכובין לתחנת המשטרה
הוציאי צו הרחקה
פרטי את כל השתלשלות העיניים
היי בטוחה ואל תפחדי
גשי מיד לשרותי הרווחה
גשי לטיפול
וכן הלאה וכן הלאה
זכרי אל תתמהמהי כי אסונך יחמיר במידה ולא תטפלי
ועוד מיני סוגי הפחדות,,,
ועל זה עוד מברכים "ברוך שלא עשני אישה" (שקרנית)
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
15:05 01.11.10
|
אני אמא לשנים בני 20 ו17 כמעט. גרושה 10 שנים ביוזמתי ולאחר שיקולים קשים החלטתי להשאיר אותם עם האבא בסופו של דבר .
מההתחלה לא היה שיתוף פעולה בינינו והאב הסית אותם נגדי וטען שאני נטשתי אותם דברים אלה עברו אליהם ניסינו לקבל טיפולים משפחתיים שלא הועילו וחלה התדרדרות עם הילד הגדול בלימודים ובהתנהגות שלו ולי היה נתק איתו של שנה .
כמו כן לא טופל בשום מסגרת היו פניות של הרווחה גם לבית משפט בלי תועלת וגם הבן השני הולך בעקבותיו וגם נעשה אלים וצועק וזקוק לטיפול .שניהם יושבים בבית לא יוצאים ולא לומדים לא חברה כל היום מול מחשב שהוא כל עולמם.
הגדול לא בצבא כמובן לציין שלפני שנתיים קרה שהמשטרה היתה מעורבת בגלל אלימות עם האב וגם היה עצור שיצא משם לקחתי אותו אליי והתחילו בעיות קשות איתו אלימות לקיחת כספים בלי רשות עושה כל העולה על רוחו.ער ביום וישן בלילה..
ושולט בי בביתי ניסיתי לערב את הגורמים ובסוף אני הוצאתי צו הרחקה והוא חזר לאביו.
מאז יש לי נתק איתו כבר שנתים כיום בן 20 .
לציין עוד שהגשתי תביעה לאחרונה נגד האב והרווחה בעניין לאורך כל השנים והוגשה בבית משפט לנוער .לגביי הבן הצעיר .
האם כדאי לפנות גם לבית משפט למשפחה ? ואולי תציעו מה לעשות כדי לקרב אותו אליי לגביי הבן הגדול .תודה מראש
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
11:48 21.10.10
|
אני באה מבית אלים אימא שלי מתנהגת באלימות כלפי הילדים, אני בת 20 וקצת ונכון להיום ברחתי מהבית כדי לא לסבול שם יותר, אני מרגישה שלא יכלתי יותר להשאר שם ומצד שני נשארו שם 2 ילדים קטנים שהם חסרי אונים לבד. המצב בבית בלתי נסבל זה כולל אלימות מכל סוג שהיא.
אני מרגישה שהילדים האלא בסכנה בוודאות נפשית ולדעתי גם פיזית.
אין לי אומץ לפנות למשטרה וגם לא נראה לי שיאמינו לי (פעם היא הוציאה לי צו הרחקה מהבית בטענה שהפעלתי אלימות אז נראה לי שיחשבו שאני נוקמת בה...) וגם רשויות הרווחה היו מועברות פעם ולא עשו כלום אז הם לא פיתרון.
האם למשהו יש רעיון מה עושים??
תודה רבה
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
08:13 19.10.10
|
אני חייבת עזרא. יש לי ילד בן 3.5 ואני בחודש 9 להריון. אני והבן זוג שלי חיינו ביחד כ 5 שנים.החיים ביחד לא היו קלים ולא פעם נוצרו ריבים רציניים לצערי גם בנוכחות הילד. לפני כחודש הגענו למצב של ריב מאוד חזק בלילה והוא היכה אותי (לא הפעם הראשונה אבל בעוצמה כזאת- כן),הילד קם מהמיטה וראה את הכל. כמובן שבאותו לילה הצלחתי להרגיע ולהרדים אותו ומאותו היום אביו לא נמצא יותר בבית(הוא קיבל צו הרחקה).. בימים הראשונים הילד היה שואל אותי איפה אבא ולמה הוא כעס עלי באותו לילה.לאחר כשבוע הוא הפסיק לדבר עליו כלל.לא ידעתי אם זה לטוב או לרע עד שאחותי ששומרת עליו אחרי הגן סיפרה לי ששמעה אותו מדבר עם בן דוד שלו בן ה-4 ואומר לו שהואלא אוהב את אבא כי אבא הרביץ לאמא בראש וגםהדגים לו על עצמו(התחיל לחבוט לעצמו בראש) הילד לא האמין לו ואמר לו מה פתאום לא יכול להיות אבל הוא המשיך להרביץ לעצמו ואמר כן אני ראיתי הוא עשה לה ככה ככה!!
כמו שאמרתי איתי הוא לא דיבר על זה. אתמול לקחתי את שני הילדים מהגן והוא שוב העלה את הנושא ואז גם האחיין שלי שאל האם זה נכון. והילד שלי פשוט לא נתן לי לענות הוא אמר לו כן אני ראיתי ושוב הרביץ לעצמו כדי להדגים.
אני לא יודעת איך לדבר איתו ומה לענות לו כי לי בעצמי אין הסבר למה הוא עשה את זה אז איך אני יכולה להסביר את זה לילד קטן?
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
23:12 03.09.10
|
לבעלי,אדם מאוד רגוע ביומיום, יש סיבה מוצדקת ומוכחת לכעוס ולהיות פגוע ממני. נפגשתי עם מישהו כ- 5 פעמים, ורק התנשקנו. הוא חשד בי ולכן התקין מצלמות במס' מקומות בבית. דרכו להוציא את הכעס היתה להראות את התמונות לאישה של הצד השני, (מאותה השכונה) וזאת עשה יום לפני תחילת הלימודים (כנראה כדי שלא אברח איתם)למרות שהמידע בידיו יותר מחודש, הוא לא עדכן אותי במידע שלו, ישר הלך לביתה מול ילדתה. בטרם הגיע אליה וא עצר לקנות לי פרחים ושוקולד, ובערב התנהג למופת, ופינק כמו שמעולם לא פינק. ובכלל בכל התקופה האחרונה (שבה כבר ידע את הסיפור) הקשר בנינו השתפר פלאים! ובכן למחרת 31.8נודע לי מחברה משותפת שלי ושל הצד השני עלי מעשהו של בעלי. הוא הודה ואף איים שאם אשתגע אז יהרוס אותי, עם זאת אמר שאוהב אותי מאוד מאוד ולא רוצה לפרק את המשפחה. במשך הימים הוא החליט לממש את איומיו ואמר לאישה שאני חולה בנפש . כמו כן הוא מצא את היומן האישי שלי, קרא אותו וצילם חלק רלוונטי, והביא לה . וכל זאת כשהוא ממשיך לומר שאוהב אותי והוא מציל אותי ושאני צריכה חינוך. אמר שיש לו עוד כלים שישתמש בהם אם אשתגע. הוא תפס את אימי לשיחה (מזל שמעורה במצב) ואמר לה שיש לי סוג של הפרעת נפש וכו'.
מיד נפגשתי עם עו"ד והוא יקבל את התביעה בימים הקרובים. שאלתי- רגש הנקמנות שלי אומר להוציא צו הרחקה, אך אני יודעת שזה מעשה לכיוון אחד של הסלמה ואני מפחדת או שלא נעים לי ממנו (כי הרי הוא עושה את זה כדי להציל אותנו ואת ילדינו- 2 בנים רכים) אני מרחמת עליו בטיפשותי. גם מתייסרת על ילדיי, הם אוהבים אותו מאוד ובתכלס אני פישלתי פה. (אגב מצבנו הזוגי הוא גרוע מאוד והרבה פעמים דיברנו על גרושין אך עצרנו לטובת הילדים) . עם זאת הוא מכפיש את שמי בשכונה , במשפחה, חדירה לפרטיות בצורה הכי גועלית ,ומודעת והפיץ אותה ברבים. קראתי שאלות בפורומים כאן וחשבתי אולי לכפות עליו הסתכלות פסיכיאטרית, שהרי לדעתי יש לו בעיה. אגב, שוחחתי עם גרושתו ואמרה שעברה איתו יסורי גהנום פסיכולוגיים. הוא שקרן פתולוגי ומומחה מאוד. אז איזו דרך לדעתכן? ומה בכלל תתן לי ההסתכלות מלבד אישור פורמלי שהוא שרוט (לדעתו הוא בסדר גמור)?
תודה
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
00:27 19.08.10
|
שלום
רציתי לדעת האם אפשרי הדבר להוציא צו הרחקה לאשה של בן זוגי .
הדבר תמוה אני מודעת העניין הוא כך כשהקשר ביננו החל הוא היה גרוש הבאנו ילד לעולם
ולאחר שילדתי הגברת היקרה החליטה שהיר מעוניינת לחזור כיון שפחדה שאקח את ממון הגבר
בגלל שי לו רכוש ועסקים
ה"חכם " החזיר אותה וכעת הוא חי אצלי ומבקר שם וממן את הבית שם
היא הגיעה מס פעמים לביתי צעקה דפקה בעטה בדלת פעם שרטה אותי בפניי והן משכה לי בשיער
שולחת SMS מטרידים
היום כבר פחות מגיעה אך הכל לפי הקריזה שלה עושה בושות במדרגות וצורחת כמו משוגעת
אני רוצה להוציא לה צו הרחקה הבן זוג לא מעוניין
ומצד אחר מפחדת שעוד אחכ אני זו שישאו אשמה אליה בטענה שהיא אשתו ואני לא
בזמן שהכל זה עניין של נייר בלבד
מה עושים????
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
00:26 19.08.10
|
שלום
רציתי לדעת האם אפשרי הדבר להוציא צו הרחקה לאשה של בן זוגי .
הדבר תמוה אני מודעת העניין הוא כך כשהקשר ביננו החל הוא היה גרוש הבאנו ילד לעולם
ולאחר שילדתי הגבאת היקרה החליטה שהיר מעוניינת לחזור כיון שפחדה שאקח את ממון הגבר
בגלל שי לו רכוש ועסקים
ה"חכם " החזיר אותה וכעת הוא חי אצלי ומבקר שם וממן את הבית שם
היא הגיעה מס פעמים לביתי צעקה דפקה בעטה בדלת פעם שרטה אותי בפניי והן משכה לי בשיער
שולחת SMS מטרידים
היום כבר פחות מגיעה אך הכל לפי הקריזה שלה עושה בושות במדרגות וצורחת כמו משוגעת
אני רוצה להוציא לה צו הרחקה הבן זוג לא מעוניין
ומצד אחר מפחדת שעוד אחכ אני זו שישאו אשמה אליה בטענה שהיא אשתו ואני לא
בזמן שהכל זה עניין של נייר בלבד
מה עושים????
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
16:49 21.07.10
|
שלום לך,
אני שומעת את מצוקתך ואת חרדתך הרבה. אני מתנצלת שלא יכולנו להושיט לך יד ברגע שהיית זקוקה לנו. אנו משיבים לפורום ברגעי פנאי, ואיננו מחוברים למחשב כל הזמן. זמן התגובה בפורום יכול לקחת מספר ימים ואף שבוע, כך שהוא כתובת פחות מתאימה למצבי חירום, לצערי.
משפחתך הצעירה זקוקה להערכה ולטיפול מקצועי. את ובן זוגך במשבר כבד, אישי וזוגי. עליכם להיערך כראוי לקראת בוא הרך הנולד, כדי להבטיח לו או לה התחלה בריאה וטובה לחיים.
אני ממליצה לך בחום לפנות לרשויות הסיוע הקיימות בארץ.
פני ללשכת הרווחה הקרובה לאזור מגורייך, ושם יצמידו לך עובדת סוציאלית שתלווה אותך ואת משפחתך, ותתמוך בך בצעדי ההורות הראשונים. ברווחה יתנו לך כלים והכוונה כיצד לטפל בעניין בעלך.
אם את חשה ולו רמז קל שבקלים לסכנה מצידו של בעלך, עלייך לאזור עוז ולפנות למשטרה. המשטרה היא לא גורם מעניש, אלא גורם מגונן, ששם גבולות תקיפים ובריאים להתנהגות אנטי-סוציאלית ופוגענית. יתכן כי צו הרחקה זמני ינער את בעלך ויזעיק אותו לטפל בעצמו.
אם את חשה שבעלך שוב מאבד את שפיותו, את יכולה לפנות ללשכת הפסיכיאטר המחוזי. לפסיכיאטר המחוזי יש סמכות לזמן את בעלך לפגישת הערכה של מצבו הנפשי. יתכן כי ימליץ על מעקב אמבולטורי (יומי) או על אשפוז. יש לו כלים לכפות טיפולים אלו במידה וקיימת התנגדות.
את עצמך מצוייה במצב נפשי קשה ובמצוקה רבה. בכל חדר מיון, רגיל או פסיכיאטרי, תוכלי לקבל מענה מיידי וטיפול הרגעתי. במרפאה לבריאות הנפש תוכלי לקבל טיפול נפשי ותמיכה נפשית. אני בטוחה שלאור מצבך יקבלו אותך ללא המתנה. גם במחלקת היולדות וב"טיפת חלב" יוכלו לעזור לך ליצור קשר עם עו"ס, אחות ביקורי בית, מתנדבת-תומכת ועוד.
לגבי מצבו הנפשי של בעלך, אני מבינה שהוא קיבל באשפוזיו אבחנה של חולה סכיזואפקטיבי. אבחנה זו מתייחסת למחלה נפשית שאיננה קשורה לשימוש בסמים, אך עלולה להיות מוחרפת על ידם. את יכולה לבקש לשוחח עם הפסיכיאטר המטפל בבעלך ורושם לו מרשם לכדורים, ולהתייעץ איתו.
כדאי שתגייסי כמה שיותר תמיכה מן הסובבים אותך: משפחה, חברות וכאמור, גורמי תמיכה מקצועיים בקהילה. ככל שתרגישי עטופה ונתמכת יותר, יקל עלייך לטפל בתינוקך ולהנות מגידולו.
בטווח הארוך אני מאד ממליצה לך לנסות להשתלב בשוק העבודה, ולהגיע לעצמאות נפשית וכלכלית, כדי להשיג בטחון אישי, ושלא תהיי תלוייה במצב התנודתי של בעלך.
זה הזמן להיות אמיצה ולפעול כמה שיותר בשיקול דעת, כדי להשיג את מקסימום העזרה שמגיע לך לקבל. אל תחששי להפעיל גורמים בקהילה מול בעלך. זה לא נגדו, חלילה, אלא בעדו, ובעד משפחתך וילדך הרך. לך אין מספיק כוח כדי לעמוד מולו, את זקוקה לגורמי סמכות מקצועיים שיעזרו לך.
אני מאחלת לך לידה קלה, והרבה אושר ונחת באימהותך. אני מאמינה שהמשבר החריף יפתר, ותישארי עם החלטות לגבי העתיד ארוך הטווח.
|
|
|
רוני פרישוף
פסיכולוגית קלינית בכירה
הירקון 179, תל אביב 054-6544985
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
08:49 04.07.10
|
|
את צודקת. אני באמת צריך לקחת קורס ברונולוגיה. אני יורד נמוך??????????? חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח..... כמו שהתנסחת נראה לי שהפטנט הזה יתאים לך בול. מי שמחפשת לסלק את בעלה מהבית מסוגלת לשקר במשטרה. והם לא שואלים שאלות. קודם כל צו הרחקה מהבית ל 14 יום .אמרתי לך. אם הוא לא מתעלל בך אין לך וגם לו שום דרך לסלק אחד את השני מה בית. תרדי מזה. לסלק אותו מהבית אפשר רק בדרכי מרמה. לגבי חשבון הבנק אז גם אמרתי לך את לא יכולה לעשות כלום. וגם הוא לא. אז תרדי גם מזה. לכי לבית משפט. תפתחי תיק ותחלקו את הרכוש. ואל תצפי שהוא יהיה נחמד ויועיל בטובו להרים דגל לבן ,יקפל את הזנב וילך לגור אצל ההורים או בשכירות וישאיר לך את הבית. את לא נשמעת לי מקסימה עד כדי כך.בכלל מי קבע שהוא זה שצריך ללכת? את? גם כשיש ילדים הוא לא חייב לצאת. אז אל תחפשי פטנטים.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
11:10 18.05.10
|
|
מה זה לעזאזל? שתוציא נגדו צו הרחקה שתעיף אותו לקיבינימאט את החוליגן הזה. ואת לפחות,תצילי את עצמך אם זה לא יוצא
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
15:33 12.05.10
|
אחותי בת 38 גרה בבית הורי מאז ומתמיד היא בחורה בעייתית ואלימה היא אינה נושאת בעול התשלומים בבית .
בחודשים האחרונים אימי חטפה אירוע מוחי ונמצאת מיזה מ"ס חודשים בבית חולים שיקומי היא עוד מעט עתידה לצאת הבייתה ואבא שלי לא מעוניין שאחותי תתגורר בבית היא מתערבת בכל דבר והוא מפחד ממריבות עימה ליד אימי הו מפחד שהיא תקבל עוד אירוע.
וגם הוא לא מסוגל להחזיק כלכלית בעול ההימצאות של אחותי בבית הם פנסיונרים ואין להם אפשרויות.
היא לא מוכנה לצאת מהבית וכל שיחה ניגמרת בקללות ואיומים.
אנחנו לא יודעים מה לעשות נא עזרתכם הדחופה
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
00:25 14.03.10
|
שלום,
שכנתי (בת 60) מטרידה אותי ואת משפחתי ללא הפסקה. היא עברה לגור לידנו לפני כ-4 שנים ומאז היא התלוננה עלינו (ועל שכנים אחרים) במשטרה ובעירייה מאות פעמים. היא טענה כי בעלי עושה בה מעשים מגונים, התלוננה על רעש, על אלימות כלפיה ועוד (כל אלו הוכחו כשקר). בנוסף, מסרה למשטרה הודעה שיקרית כי בתה שלה סוחרת בגופה. אחרי שהמשטרה ביקרה אצלנו עשרות פעמים, הם התייאשו והחליטו לתת לבעלי צו הרחקה.
לאחר המקרה האחרון היא התקינה מצלמות על גג ביתה בטענה שהיא חוששת לחייה.
האם מדובר במחלת נפש?
האם עלינו לפנות לבקשה לבדיקה פסיכיאטרית כפויה?
אם כן, כיצד עושים זאת?
תודה
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
19:48 25.02.10
|
לאבנר שלום
המצב שאתה מתאר הוא מאוד מורכב. לא ברור האם לבחור מחלה כלשהי אך תגובות כאלו מקבלים מאנשים שסובלים מסכיזופרניה. צריך לנהוג בזהירות מאחר ואנשים במצב כזה יכול להיות תוקפניים. החוק בישראל לא מאפשר אשפוז כפוי אלה עם האדם במצב לא שפוי ומסוכן לעצמו או לאחרים. ניתן לפנות למשטרה ולקבל דרך בית המשפט צו הרחקה מהבית.
|
|
|
פרופ' לאון גרינהאוס
מנהל בית חולים פסיכיאטרי
שדרות דוד המלך 1 קומה 3 תל אביב 03-6962733
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
20:54 09.02.10
|
היי ותודה רבה על ההתייחסות.
אחותי מטופלת בבריאות הנפש הפסיכיאטרית שלה אמרה לנו שאי אפשר להכריח אותה להיות במסגרות אם היא לא רוצה ,הבעיה היא שאימי קורסת צמודה אליה 24 שעות ביממה מריצה אותה ממקום למקום,ואימי כבר לא רואה את נכדיה עקב התנהגותה של אחותי הבלתי נסבל.
הפסיכיאטרית שלה אמרה שאם נוציא צו הרחקה היא תהיה ברחוב זה לא נשמע הגיוני שאין לה פתרון
היא אמרה שניתן להוציא אישפוז כפוי כי היא לא מאוזנת אבל אח"כ תחזור לבית.
אימי לא רוצה אותה בבית כי אין לה חיים,איך ניתן לפתור בעיה זאת???שתהיה במקום שמתאים לה
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
15:49 08.02.10
|
שלום,
רציתי לשאול יש לי אחות בת 20 שחולת נפש קשה,
אימי אפוטרופוס שלה ,ואחותי לא מוכנה לצאת מהבית למסגרת
אימי לא יכולה לחיות ולסבול את התנהגותה היומיומית יותר בשום פנים ואופן.
כעת עושה צו הרחקה מהבית,וברצוני לשאול ברגע שמשטרה לוקחת אותה
מי אחראי למצוא לה מקום?מי יסתכל עליה?
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
| מנהל | | | הודעה מקורית | | | תגובה | | | ללא תוכן | | | הודעה חדשה | | | הודעה עם תמונה | | | הודעה עם וידאו |
|
|
|
|
|