|
|
|
08:30 06.05.12
|
אביך עבר כבר צנתור כפי שאת מתארת. בצנתור לא ניתן היה לפתוח את ההצרות ככל הנראה מכיוון שהיא ממוקמת בקצה הרחוק של העורק. במצב כזה להזמין את אביך לצנתור בלי לדעת מה היו הממצאים בצנתור הקודם זה מעט לא אחראי.
אם את מעונינת בייעוץ מהיר אנא הגיעי ( בלי אביך שהוא כאמור חולה דיאליזה) עם דיסק הצנתור הקודם שבוצע בסורוקה לאיכילוב, למחלקת צנתורים קומה שנייה בבנין סמי עופר בכל שעה אחר הצהריים עד שעה 1900 . אין צורך להביא התחייבות והדבר לא כרוך בתשלום כלשהו. המטרה לראות את סרט הצנתור ולההודיע לך מהו הטיפול הטוב ביותר שניתן להציע לאביך.
אם לא נוח לך מחר אנא התקשרי לטלפון 036973382 ( מזכירות צנתורים ) והשאירי הודעה עבורי עם מספר טלפון בו ניתן להשיג אותך.
טובי רבין
|
|
|
ד''ר טובי רסין
רופא בכיר במרכז הרפואי תל אביב
איתם 30 ראשל''צ 052-2922375
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
14:11 24.04.12
|
אתה מוזמן להגיע אלי בכל יום ב' בשבוע בשעות הבוקר והצהריים למרכז הרפואי תל אביב בניין סמי עופר קומה שנייה משרד צנתורים. אם תביא טופס 17 לביקור מרפאה מקופת החולים הביקור יהיה ללא תשלום.
לפרטים נוספים אנא התקשר לטלפון 036973382 מזכירות צנתורים.
טובי
|
|
|
ד''ר טובי רסין
רופא בכיר במרכז הרפואי תל אביב
איתם 30 ראשל''צ 052-2922375
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
20:58 26.03.12
|
שלום
האם הנקה בעת חשיפה לקרינת רנטגן (עבודה במעבדת צנתורים כשעתיים פעמיים בשבוע) היא מותרת, או עשדיף להימנע?
תודה
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
08:07 16.11.11
|
מוטי שלום
ברוב המקרים של חסימות שאתה מתאר חטיפול הנכון, הבטוח ביותר, שנותן את הסיכויים הטובים ביותר לאיכות ואורך חיים הוא ניתוח מעקפים.
דבר זה הוכח באין ספור מחקרים, כולל מחקר הסינטקס שעדיין מתנהל בכל העולם והשווה בין צנתורים לניתוח מעקפים.
בהרבה מקרים הטעות היא דווקא בכיוון ההפוך וחולים לא עוברים ניתוח מעקפים שבהחלט מומלץ להם גם לצורך איכות גם לצורך תוחלת חיים.
בכל מקרה השיקול הוא בהתאם למימצאים בסרט הצנתור ולמצבו הכללי של אביך.
אם אתה מעוניין אתה יכול לפנות להתייעצות נוספת, אם אתה רוצה להגיע אלי, אתה יכול לתאם פגישה עם מזכירותי, אסתי או יעל בטלפון 04-8542631
אין צורך בתשלום או בהתחייבות.
בברכה
|
|
|
ד''ר גיל בולוטין
מנהל המחלקה לניתוחי לב, רמב"ם
04-8542631
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
18:11 04.10.11
|
שלום,
אבא שלי, בן 64, גר באוקראינה, עבר כמה ניתוחי לב בעבר, צנתורים, בזמן האחרון מרגיש גרוע ובאולטראסאונד לב גילו לו שהפקיק אמור להשתחרר והוא חייב צנתור דחוף. באוקראינה זה מאוד מסובך, לכן אני רוצה שיעשו לו ניתוח בארץ.האם למישהו יש מושג כמה עולה צינתור לאזרח זר, משום שיעבור הרבה זמן עד שהוא יעשה עלייה וייקבל מעמד בארץ,איפה ניתן לעשות את הניתוח? אודה על ההמלצות.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
07:11 24.08.11
|
עזרא שלום.
רוב החידושים בעולם הצנתורים בשנים האחרונות נוגעים בעיקר לתיקונים מבניים בלב, השתלת מסתם אאורטלי בצנתור, תיקון פגמים במחיצה שבין החדרים, סגירת אזנית העליה השמאלית וכו'. לבי צנתורים של העורקים הכלילייים, עיקר החידושים נוגעים לפיתוח סטנטים חדשים, שרובם עדיין לא בשימוש קליני (סטנטים מתקלים). חידוש נוסף שקרה בשנים האחרונות הינו שימוש נרחב יותר ויותר לצנתורים דרך שורש כף היד.
|
|
|
ד''ר אריאל פינקלשטיין
מנהל מעבדת הצנתורים, המרכז הרפואי תל-אביב
רחוב ויצמן 14 תל אביב 03-6973395
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
10:31 13.07.11
|
אפשר לעבור לשיטה של צנתורים לסרוגין
או לבדוק את התכווצות השלפוחית בבדיקה אורודינמית ואם יש התכווצות וגם חסימה אז טיפול בחסימה ישפר את מצבו
|
|
|
ד''ר אורי גור
אורולוג מומחה
URIGUR.COM
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
13:42 22.06.11
|
שלום רב
אני בן 72 . בעל עבר " עשיר" בנושא לב.
נתוח מעקפים . 14 צנתורים . 4 סטנטים.(2 עם תרופה) .
APICAL CM . אי ספיקה דיאסטולית, הגורמת לקוצר נשימה משמעותי.
לפני 3 שבועות עברתי צנתור בו הותקן תומכן מפריש תרופה , במעקף הורידי ל-RCA.ד.א. כל התומכנים הותקנו באותו מעקף.
לאחר 10 ימים התחלתי לצעוד כרבע שעה בקצב מתון .
לאחר מספר דקות של צעדה אני חש כאבים בחזה , אף יותר מאשר היו לי לפני הצנתור האחרון. לעיתים ספריי איזוקט עוזר אולם בדרך כלל לאו.
הכאב חולף ברגע שאני נח.
מה עלי לעשות?
בברכה יקי
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
00:01 14.06.11
|
שלום
הכי טוב היה לקבל הסבר מהרופא שעשה את הבדיקה.
אך באופן כללי אם המצב הוא חדר בודד ואם יש חסימה ניכרת או מלאה של אאורטה אז מדובר במשהו דומה לתסמונת הלב השמאלי ההיפופלסטי.
מום זה, אם מחליטים להמשיך ההיריון, מחייב בד"כ ניתוח ראשון גדול בימים הראשונים אחרי הלידה. מאוחר יותר עוד 2 ניתוחים (גלן ומאוחר יותר פונטן) וגם אז לא ניתן להגיע לתיקון מלא ויש סיכוי די גבוה לבעיות בעתיד. אני מעריך שהתמותה בסכום 3 השלבים היא בסדר גודל של 30-40% אך כל מקרה הוא מעט שונה. בדרך יש צורך במספר צנתורים אבחנתיים ולעתים טיפוליים.
בסה"כ מדובר כפי שאת מבינה במום קשה.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
17:42 31.05.11
|
צליל שלום.
באופן עקרוני, אכן הטיפול המומלץ במקרה של הפרעת קצב מן הסוג אותו את מתארת הינו צריבה (אבלציה) אשר נעשית בחדר צנתורים. קשה לאמר לגבי צריבה באופן כללי מה הסיכוי להצלחה ומה הסיכון, משום שכל צריבה למסלול חשמלי אחר היא בעלת סיכויי הצלחה וסיכונים שונים. לצורך כך עלייך להתייעץ בקרדיולוג המטפל ובאלקטרופיזיולוג האמור לבצע את הצריבה.
|
|
|
ד''ר אריאל פינקלשטיין
מנהל מעבדת הצנתורים, המרכז הרפואי תל-אביב
רחוב ויצמן 14 תל אביב 03-6973395
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
11:53 18.05.11
|
לרויטל
תחילה בעניין המנהלי. בצפון יש מספר בתי חולים בהם מבוצעים צנתור לב כלילים אין לי היכולת והכלים להמליץ באיזה מהם עדיף לעבור צנתור. בכולם מצנתרים מוכשרים , טובים ומנוסים.
סוכרת מעבר להיותה גורם סיכון משמעותי להתפתחות מחלת לב כלילית טרשתית ואי ספיקת לב מהווה גם בעיה טיפולית בצנתור בשל נטייה להתפתחות פגיעה כליתית במהלך הצנתור עקב השימוש בחומר ניגוד רנטגני המבוסס על יוד. לא ניתן לבצע הצנתור ללא חומר זה. כדי להקטין את הסיכון לפגיעה כליתית יש להכין את המטופל מראש על ידי עירויי נוזלים.
במחקרים מסוימים נמצא כי חולים סוכרתיים עם מחלה רב כלית ( יותר מעורק אחד מוצר שדורש טיפול) נהנים יותר מניתוח מעקפים מאשר צנתורים טיפוליים עם באלון וקפיץ בעיקר בשל הנטייה של חולי סוכרת ל''סגור'' את הסליל התומך לאחר הצנתור. כדי לפתור בעיה זו פותחו הסלילים התומכים המצופים ( נכללים בסל הבריאות ומושתלים בכל המרכזים הרפואיים בארץ על פי שיקול הדעת של המצנתר).
מקווה שהצלחתי לענות על כל שאלותייך. אם לא אנא פרטי את השאלות.
בהצלחה בצנתור, בשורות טובות.
טובי
|
|
|
ד''ר טובי רסין
רופא בכיר במרכז הרפואי תל אביב
איתם 30 ראשל''צ 052-2922375
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
08:59 20.04.11
|
מתוכן השאלה שלך אני מבין את העובדות הבאות:
מדובר בחולה עם מחלה כלילית שעבר (מתישהו) צנתורים טיפוליים עם השתלת תומכונים לעורק קדמי יורד ועורק ימני ( או ענף שלו שקרוי אחורי יורד) עקב חסימה של סלילים אלה הופנה לאחר זמן לניתוח מעקפים. בניתוח בוצעו מעקפים מעורק שד פנימי שמאלי ( לימה) לעורק קדמי יורד ומעקף מעורק רדיאלי לעורק ימני. כעת צונתר שנית ונמצו חסימות בעורק קדמי יורד עם מעקף פתוח אל העורק החסום ( כלומר העורק מקבל זרימה תקינה דרך המעקף) וחסימה בעורק ימני שהמעקף אליו פתוח. העורק השלישי ( שמאלי עוקף) תקין ללא מחלה וללא מעקף.
במילים אחרות מדובר בחולה לאחר ניתוח מעקפים כאשר כעת זרימת הדם הכלילית תקינה דרך מעקפים פתוחים. במצב זה אין צורך ואין מקום להתערבות פולשנית. היות ולא ברור הגיל כמו גם המגדר ושאר גורמי הסיכון לא ניתן להתייחס באופן ספציפי לשאלת הסיכוי להשנות. בעקרון היתרון הטיפולי של ניתוח מעקפים נשמר לכעשר עד 15 שנה כדי למנוע או להקטין את הסיכון להשנות החסימות או חסימות במעקפים רצוי לעקוב אחר גורמי הסיכון. לטפל באלה המחייבים טיפול תרופתי ( שומני הדם למשל) ולהמנע מאלה שלא ניתנים לטיפול ( עישון) ולעסוק בפעילות גופנית ארובית סדירה.
בברכת חג שמח
טובי
|
|
|
ד''ר טובי רסין
רופא בכיר במרכז הרפואי תל אביב
איתם 30 ראשל''צ 052-2922375
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
17:35 20.02.11
|
רוני שלום
יש כיום אופצייה להחליף את המסתם האאורטלי בצנתור.
התוצאות הראשונות מעודדות וההחלפה מתבצעת בכמה מחלקות בארץ, בין השאר גם ברמב"ם. זהו ניתוח משולב המבוצע על ידי קרדיולוגים ומנתחי לב בחדר צנתורים.
בשלב זה התוצאות עדיין לא טובות כמו ניתוח החלפת מסתם רגיל ולכן השיטה שמורה רק לחולים עם סיכון ניתוחי מאוד גבוה, או כאלו שלא ניתן לנתחם. כלומר, לאיש במצב כללי טוב בגיל 80 אני ממליץ בלב שלם על ניתוח רגיל.
לעומת זאת לאנשים מעל גיל 85 או עם סיכון ניתוחי מאוד גבוה אני ממליץ על ההחלפה בצנתור. בכל מקרה אני, ביחד עם הקרדיולוגים, מבצע את שני סוגי הניתוחים.
אתה מוזמן להגיע להתייעצות עם אמך, או לשלוח עוד פרטים שאוכל לתת המלצה.
תודה
דר' גיל בולוטין
|
|
|
ד''ר גיל בולוטין
מנהל המחלקה לניתוחי לב, רמב"ם
04-8542631
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
10:41 10.02.11
|
אנסה להסביר כמיטב יכולתי.
לענין הפגיעה בלב- תפקוד הלב התקין מוערך בין היתר על ידי פרמטר הקרוי ''מקטע פליטה'' שהוא האחוז מנפח הלב שמוזרק בכל פעימה. ערך תקין הוא מעל 55%. באוטם יש פגיעה ביכולת זו. במקרה שלך מקטע הפליטה ירד ל-35 שנחשב פגיעה בינונית עד קשה. מאידך יש סיכוי טוב שכעת לאחר שני צנתורים טיפוליים ( לעורק קדמי יורד ועורק ימני ) משהלב מקבל זרימת דם טובה יותר התפקוד ישתפר. תקופת ההחלמה והשיפור יכולים להארך עד 6 חודשים.
בחולה עם אוטם חש , גם 24 שעות לאחר האוטם מערכת הקרישה אינה יציבה. בנסיבות אלה לא מומלץ לבצע צנתור של יותר מהעורק שחסימה שלו גרמה לאוטם ולכן טופלת על ידי הרחבה של עורק קדמי יורד ואילו ההרחבה של העורק הימני נדחתה בחודש כדי לאפשר לך התאוששות מסוימת ולהקטין את הסיכון לנזק עקב הצנתור ( נזק ללב וגם לכליות בשל חומר הניגוד המוזרק במהלך הצנתור).
במהלך הצנתור השני לעורק הימני, עקב ניפוח הבאלון נגרמת לעיתים התכווצות של העורק וחסימה חולפת שלו. הדבר בא לדיי ביטוי בתחושת תעוקה חולפת כמו במהלך האוטם אלא שכאן התחושה זמנית וחולפת לאחר הוצאת הבאלון. זו הסיבה בעטיה סבלת מכאב במהלך הצנתור ( שכיח וחסר משמעות לטווח אורך). בשל השתלת תומכון יתכן והכאב ימשך עוד מספר ימים ואפילו שבועות .
נגע מכויב הוא נגע שעלול להתפתח לאוטם ובענין זה טוב שטופלת על ידי באלון וסליל תומך.
העובדה כי קצב הלב שלך מהיר ואתה סובל מקוצר נשימה מעידה כי עדין לא מוצא פוטנציאל הטיפול התרופתי בך ואלה סמני הפגיעה בתפקוד הלב. אתה בהחלט זקוק להמשך מעקב קרדיולוגי.
בברכה
ואיחולי החלמה מלאה
|
|
|
ד''ר טובי רסין
רופא בכיר במרכז הרפואי תל אביב
איתם 30 ראשל''צ 052-2922375
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
21:46 07.02.11
|
שלום ד"ר מתתיהו,
בתי בת ה- 4 וחצי אובחנה כבעלת secundum asd L-R shunt (7 mm). av canal.
מה משמעות הממצאים הנ"ל? ע"פ מה שקראתי, האם ניתן לפתור פגם זה באמצעות צנתור?
האם לאחר הצנתור בתי תהיה מוגבלת מהיבטים שונים (כמו ספורט, פרופיל צבאי, הריון ולידה בעתיד וכדומה)?
האם ישנו חשש שהגוף ידחה את ה"מטריה" שמוחדרת ללב או ש"מטריה" זו עלולה לא להתאים אם החור יגדל עוד?
האם יהיה עליה ליטול תרופות, לאחר הצנתור, למשך כל חייה?
האם יהיה עליה להשמר מזיהומים בצורה חריגה בעקבות הצנתור?
מהם הסיכונים בפרוצדורה זו?
והאם אתה בעצמך מבצע צנתורים לילדים במקרים אלו ומעקב אקו בהמשך (קיבלתי המלצה עליך ממכרה...)?
סליחה על כמות השאלות...
אודה לך על התייחסותך.
מיה.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
14:44 20.01.11
|
יקי שלום.
את זה אתה חייב לשאול את הרופא המצנתר. זה קיים רק במעבדות צנתורים מסויימות, ובכל מעבדה במקום אחר.
|
|
|
ד''ר אריאל פינקלשטיין
מנהל מעבדת הצנתורים, המרכז הרפואי תל-אביב
רחוב ויצמן 14 תל אביב 03-6973395
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
15:10 26.12.10
|
רואן
אם אני לא טועה זו כבר פעם שנייה שאני נתקל במקרה שלך אלא אם כן יש עוד בחורה בת 18 שלא כל כך מתלהבת מהראיון שהיא זקוקה לצנתור לפני ניתוח לסגירת פגם מחיצה בין עליתית.
לשאלך. יש שני סוגי צנתורים.
צנתור שמאלי שמטרתו הדגמת העורקים הכליליים ותפקוד חדר שמאל- קרוי שמאלי אבל הוא מבוצע מכל אחד משני צידי הגוף. הוא בודק בעיקר את הצד השמאלי של הלב ונעשה דרך המערכת העורקית במקרה שלך הוא די מיותר וניתן להחליפו בצנתור וירטואלי CTA.
צנתור ימני - נעשה דרך הורידים ומטרתו בדיקת לחצי הדם בריאות והערכת הנזק שנגרם לריאות עקב הפגם הממושך במחיצה הבין עליתית. זה ככל הנראה הצנתור אותו את צריכה לעבור. צנתור זהה וא יחסית פשוט וללא סיבוכים קשים.
בלי כל קשר לסוג הצנתור. אני הייתי מצפה מבחורה בת 18 שתשאל את הקרדיולוג שלה שמציע לה צנתור מדוע היא זקוקה לצנתור. מהם הסיבוכים הצפויים ומהן בדיקות העזר האחרות הפחות פולשניות ונטולות קרינה מיננת שניתן לבצע במקום הצנתור ואם התשובות שלו לא מספקות סימן שאת צריכה קרדיולוג אחר.
בכל מקרה שהיה בהצלחה ובשורות טובות.
טובי
|
|
|
ד''ר טובי רסין
רופא בכיר במרכז הרפואי תל אביב
איתם 30 ראשל''צ 052-2922375
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
13:08 08.12.10
|
מבצעים צנתורים מסוג זה רדיולוגים ונוירוכירורגים שעברו התמחות נוספת בנוירורדיולוגיה פולשנית.
בהדסה עובד פרופ' חוזה כהן שהינו מצנתר מנוסה ביותר.
|
|
|
ד''ר אייל יצחיאק
מומחה לנוירוכירורגיה ומנתח עמוד שידרה
המחלקה לנוירוכירורגיה, הדסה - עין כרם 02-6778899
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
19:29 11.08.10
|
שלום מורן.
מהתיאור שנתת לגבי המום, קשה להבין בברור את כל פרטי המום.
כאשר אנו מייעצים לזוג לגבי מום לב שנמצא בעובר חשוב לנו לנסות להעריך האם ניתן יהיה להגיע בעזרת טיפולים (צנתורים וניתוחים) לתיקון פחות או יותר מלא, עם 2 חדרים תפקודיים. כאשר יש מעשית חדר אחד בלבד לא ניתן להגיע לתיקון מלא ואפילו אם עושים 3 ניתוחים (כאשר הסופי נקרא פונטן). חלק מילדים אלה ממשיכים לסבול מבעיות בעתיד כמו הפרעות קצב ואי ספיקת לב וחלק יגיעו גם להשתלת לב. במקרים כאלה הנטייה של רוב העוסקים בשטח לייעץ לזוג להפסיק הריון או להיות מודע לבעיות הרבות בהמשך הדרך.
נשמע לי שהרופא שעשה את הבדיקה התרשם שמדובר במום מהקבוצה הזו.
לדעתי כדאי לך לעשות בדיקה נוספת אצל קרדיולוג ילדים ולשמוע חוות דעת נוספת כדי שתרגישי בטוחה יותר לגבי ההמשך.
בהצלחה
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
21:08 05.08.10
|
שלום
שנתיים אחרי התקף ללא נזק . 2 צנתורים האם מותר לי לעלות להר בשוויץ בגובה 3000 מטר ?
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
10:06 15.07.10
|
החסרון הכי גדול של צנתורים בגישה מהיד (גישה רדיאלית) הוא אירועי כאב. תרופות נוגדות דלקת כמו ארטופן התרופה שהומלצה לאביך לא גורמת לאוטם בשימוש קצר טווח אלא בשימוש ממושך של שבועות ארוכים וחודשים. מומלץ כי יקח את הטיפול לעשרה ימים.
בלי קשר מומלץ כי אביך יבדק שנית על ידי הקרדיולוג כדי שיתרשם שאין פגיעה באספקת הדם שגורמת תכאב הממושך.
בתקווה הלחלמה מהירה ומלאה
טובי
|
|
|
ד''ר טובי רסין
רופא בכיר במרכז הרפואי תל אביב
איתם 30 ראשל''צ 052-2922375
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
19:01 22.06.10
|
צנתור ימני הוא הרחבה למעשה של הצנתור השמאלי.
רוב הצנתורים נעשים לצורך אבחון מחלת לב של העורקים הכליליים המזינים בעיקר את חדר שמאל. בצנתור כזה הקרוי גם ''צנתור שמאלי'' מוחדר צנתר דרך עורק מהיד או מהרגל עד לחדר שמאל והעורקים המזינים את הלב.' במקרים של צנתור כזה אחד הסיבוכים המאד נדירים ( מאד מאד) הוא של אירוע מוחי
במקרים מיוחדים בהם יש צורך לבדוק את המערכת הראתית והחדר הימני המזרים דם לעורק הריאה . היות ולא ניתן להגיע לעורק הריאה וחדר ימין מעורק סיסטמי הגישה בצנתור כזה היא מוריד ( ברוב המקרים וריד במפשעה) צנתור כזה נקרא צנתור ימני. בצנתור ימני הסיכון של אירוע וסקורלי מוחי הוא אפסי (אלא אם כן קיים מום לב מולד שגורם למעבר דם מחדר ימין לחדר שמאל)
כדי להגיע לאבחנה מדויקת של יתר לחץ דם ראתי חייבים לבדוק במקביל גם את חדר שמאל וגם את חדר ימין כולל שלילה של קיום מום לב מולד בו עובר דם מצד לצד. כלומר אימך חייבת לעבור צנתור גם של צד שמאל וגם של צד ימין. למרות זאת הסיכון של אירוע מוחי הוא נמוך ביותר והסיכון לאירוע כזה הוא פחות - 1:1500 כלומר מקרה אחד לאלף חמש מאות צנתורים.
אני בטוח ומשוכנע שאימך תעבור את הצנתור בשלום אני רק מאחל לבשורות טובות.
טובי
|
|
|
ד''ר טובי רסין
רופא בכיר במרכז הרפואי תל אביב
איתם 30 ראשל''צ 052-2922375
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
דוד
|
|
ד''ר טובי רסין 
|
|
18:07 08.06.10
|
בדיוק בשביל זה קיימים צנתורים.
בצנתור מקובל לפתוח חסימות בכל דרגה שבין הצרות של 50%( הצרויות מתחת 50% לא מצדיקות טיפול על ידי באלון היות וההצרות בדרגה כזו לא מפריעה לזרימת הדם) עד 100%. חסימות של 100% שקיימות כבר תקופה ארוכה של מעל 3 חודשים קשות לפתיחה על ידי באלון וסליל תומך אך הדבר בהחלט אפשרי אם כי סיכויי ההצלחה מעט נמוכים
טובי
|
|
|
ד''ר טובי רסין
רופא בכיר במרכז הרפואי תל אביב
איתם 30 ראשל''צ 052-2922375
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
11:12 05.06.10
|
לפני כמה שנים ראיתי בערוץ 2 באחת התוכניות כירורג קרדיולוג אשר מבצע בלי חשבון צנתורי לב, בראיון עימו אמר כי- 40% מהצנתורים שאנחנו מבצעים אינם הכרחיים אך בכל זאת מבצעים אותם כיוון שהם מכניסים כסף טוב לקופה שלנו. ואני שואלת האם זאת לא בושה? ולא רק זאת, אני אומרת בקול רם כי ישנה האפשרות למנוע את אותם צנתורים.
לפני עשרים שנה אמרו לי שעלי לעבור צנתור לב, אבל צריכים קצת לחכות שיהיו כאבים יותר חזקים, משמע עלי לסבול עוד חצי שנה מהכאבים. ואני עם פסק דינם לא הסכמתי והתחלתי לחפש טיפול.
מצאתי כמה צמחים שמנקים כלי דם והתחלתי להשתמש בהם והצלחתי, אני כבר עשרים שנה לא סובלת מכאבים והרופאים עדיין מחכים שאני אבוא לעשות צנתור.
מטרת בלוג זה היא לעניין אותכם הקוראים ולתת לכם מושג על דברים פשוטים כמו צמחים שיכולים לעזור לנו להימנע מטיפולים פולשניים שמציעה לנו הרפואה המערבית.
למתעניינים שבניכם,
צרו עימי קשר דרך הבלוג, מייל.
אני מאחלת לכולם בריאות ורפואה שלמה.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
20:14 19.04.10
|
לאסותא הסכם עם קופ"ח מאוחדת וניתן לבצע הצנתור באסותא כנגד טופס התחייבות (מימון ע"י הקופה).
מספר רופאים ובהם אני מבצעים צנתורים באסותא.
את המועד עלייך לתאם ישירות עם הרופא שבחרת
אם את מעוניינת שאני אבצע הצנתור עלייך לקבוע עם ורד 0546661111
הערה חשובה - עלי לראות את צילום הרחם בטרם נקבע לצנתור על מנת לוודא שאת מתאימה לטיפול זה. ניתן לשלול לי הדיסק בדואר או כקובץ בדוא"ל danieltug@012.net.il
בהצלחה
|
|
|
ד''ר דניאל טוגנדרייך
מומחה בגניקולוגיה ומיילדות
בן גוריון 183 גבעתיים 050-5621467
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
17:52 15.03.10
|
ככל הנראה מדובר ב-AVM -arterio-venous malformation כלומר הפרעה אנטומית בכלי הדם המוחיים.
בד"כ הרופאים המטפלים בכך הם מצנתרי מוח, לעיתים נוירוכירורגים במידה וקיים דימום ונוירולוגים מטפלים בפרכוסים במידה וקיימים.
מומלץ לפנות לרופא המצנתר לצורך קבלת הסבר מפורט על מצבה של בתך והצורך בהמשך צנתורים
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
06:25 21.02.10
|
עוז שלום.
אין כל אפשרות לבצע צנתור ללא שימוש בחומר ניגוד המכיל יוד. לחולים הרגישים ליוד, מבצעים הכנה תרופתית המונעת את תופעות הרגישות ליוד, ומונעת סיבוכים הכרוכים בכך. הדבר נעשה יום יום בכל מעבדת צנתורים, ואינו חריג כלל.
|
|
|
ד''ר אריאל פינקלשטיין
מנהל מעבדת הצנתורים, המרכז הרפואי תל-אביב
רחוב ויצמן 14 תל אביב 03-6973395
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
12:49 09.01.10
|
אורן
אין כל קשר בין ברידגינג וכולסטרול. נולדת עם הברידגינג.
אין כל צורך במעקב בגלל הממצא הנ"ל.
סימבסטטין הגיוני, לדעתי אספירין אתה לא צריך.
אם אתה פעיל פיזית אין גם צורך במבחני מאמץ תקופתיים.
אתה לא נחשב לחולה לב, הממצא של הברידגינג שכיח, פשוט מגלים את זה מאוחר, כי צנתורים עוברים מגיל מסוים ואילך.
לסיכום: תמשיך עם הסימבסטטין ושכח מכל היתר, אתה בחור בריא.
|
|
|
ד''ר רוברט הפנר
מומחה לקרדיולוגיה ורפואה פנימית, "מכבי שירותי בריאות", "טיפול נמרץ לב - בי"ח וולפסון"
מרפאה: קניון גבעתיים, דרך רבין 53, גבעתיים. 03-7323311
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
06:09 02.01.10
|
זיו שלום
ברמב"ם מבוצעים מספר סוגי ניתוחים היברידים בתחום ניתוחי הלב.
שני העיקריים: החלפת המסתם האאורטלי דרך העור (או מהמפשעה או מבית החזה השמאלי). בניתוח זה מוחלף המסתם האאורטלי ללא צורך בפתיחת עצם החזה וללא התחברות למכונת לב ריאה. ביצענו מספר ניכר של ניתוחים כאלו וכולם עברו ללא שום תקלה. הניתוח מיועד לחולים שלא יכולים לעמוד בניתוח רגיל או שדרגת הסיכון שלהם לניתוח רגיל מאוד גבוהה.לאור שאלתך אנסה לדאוג שיהיה הסבר יותר ברור בגוף הסרט.
הניתוח היברידי השני שבוצע ברמב"ם,הוא ניתוח לפרפור עליות שבו אנו מבצעים צריבה חיצונית סביב הלב בגישה טורקוסקופית (דרך שלושה פתחים קטנים בחזה) ללא פתיחת החזה והמשך במיפוי וצריבה מתוך הלב על ידי הקרדיולוג. ניתוחים כאלו מבוצעים בארץ רק ברמב"ם
כל הניתוחים ההיברידים מבוצעים בחדר צנתורים על ידי צוות משותף של קרדיולוגים ומנתחי לב.
אני מאמין שזה הכיוון הנכון, עבודה משותפת של הקרדיולוגים ומנתחי הלב לטובת החולה.
בברכה
דר' גיל בולוטין
|
|
|
ד''ר גיל בולוטין
מנהל המחלקה לניתוחי לב, רמב"ם
04-8542631
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
02:31 27.12.09
|
שלום לד"ר היקר,
אתה אומר שלא מחמיר, אחרים אומרים כן; אתה אומר בצד שמאל, אחרים אומרים שזה תמיד גם בצד ימין (פשוט קשה לאתר); אתה אומר שלכל הניתוחים/צנתורים יש אותו אפקט, אחרים אומרים (לפחות לגת גורן) שמי שמצליח (85%) זה כל החיים; אתה אומר שאם זה לא משפיע על פוריות לא כדאי לעשות, אחרים אומרים שמכיוון וזה תמיד מחמיר לפעמים הנזק הוא בלתי הפיך לכן לא כדאי לחכות וכו' וכו.
1. מה ההבדל בין שיטת אמבוליזציה לבין גת גורן? אם אין הבדל והכל זה פרסום (נניח) איך אפשר להסביר את הבדלי ההצלחה (הם טוענים ל85% ואילו אורולוגים טוענים שזה זמני ביותר)?
2. האם גת גורן מלחימה את הוורידים המקולקלים בניגוד לאמבוליזציה שפשוט סותמת?
2. גם אם אין לי כרגע בעיה של פוריות - לא עדיף ללכת לגת גורן הזה ולסיים עם הבעיה הזאת אחת ולתמיד מאשר כל שנה לבצע אולטראסאוד לבדוק שאין אוטורפיה (דלדול) או החרמה בוריקוצל ולבצע בדיקת זרע?? איך אפשר לחיות ככה בינתיים בידיעה שזה זמן שאול?
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|