|
- פורום NLP דמיון מודרך
- פורום אימון אישי, קואצ'ינג
- פורום אף אוזן גרון
- פורום אפילפסיה - תמיכה
- פורום ביטוח בריאות, ביטוח סיעודי
- פורום בעיות פוריות - תמיכה
- פורום הפרעות זיכרון הפרעות קוגניטיביות
- פורום חרדה מהריון, חרדה בהריון
- פורום טיפול משפחתי, קשר משפחתי
- פורום לוקמיה, המטולוגיה, קרישת דם, סרטן הדם
- פורום ליקויי למידה, טיפול בליקויי למידה
- פורום סרטן העור, מלנומה, נקודות חן
- פורום סרטן השד
- פורום צינתור, צינתור לב, צינתורים
- פורום קואצ'ינג זוגיות, אימון זוגי
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
19:23 29.12.11
|
אני חושבת על הסבה מקצועית לתחום טיפולי. במקצועי אני מתכנתת.
נתקלתי בקורס שאורך 4 חודשים (17 מפגשים בני 3 וחצי שעות כל אחד)
במרכז ללימוד טיפול התנהגותי (ABA)
1) האם קורס כזה שווה משהו? כלומר שבסיומו תהיה לי המיומנות הנדרשת ואוכל לעסוק כמטפלת. מוסדות/מעסיקים מחשיבים את הקורסים האלו כמספקים?
2) אם קורס כזה לא נחשב אז מהו מסלול הלימודים שעלי לעשות על מנת לקבל הכשרה מספקת. (אני מכוונת לעבודה עם ילדים בעלי קשיי התנהגות או קשיי קשב וריכוז ופחות מעוניינת בעבודה עם לקויות כמו אוטיזם)
אשמח לכל עצה מכוונת בן אם ללימוד שיטת טיפול מומלצת או תחומים בהם יש מחסור במטפלים.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
08:50 22.09.11
|
מתוך אתר של איל-אגודה ישראלית לאפילפסיה
CSWS = ESES ELECTRICAL STATUS IN SLOW WAVE SLEEP
סטטוס אפילפטיפורמי חשמלי בשינה של גלים איטיים
ד"ר ב. בן-זאב -נוירולוגית ילדים – ביה"ח ספרא לילדים – מרכז שיבא
תסמונת זו המוגדרת בעיקר על פי מאפייני רישום ה- EEG ופחות על ידי מאפיניה הקליניים
המאפיין או הדרישה המרכזית לאבחנה הינו מצב שבו בשינה שאינה שנת חלום מעל 85% מרישום ה- EEG יראה פעילות אפילפטיפורמית מתמשכת שיכולה להיות כללית או חד צדדית.
המאפיינים הקליניים בילדים מגיל שנה ועד 12 שנים , אך בממוצע בגילאים 4-5 שנים חל שינוי התנהגותי הכולל: הדרדרות בתפקודים נוירופסיכולוגים שונים: קשיי ריכוז ולמידה בולטים, קשיי שפה, קשיים שאינם שפתיים, משולבים בד"כ בהפרעת התנהגות בולטת בלתי שקטה ותוקפנית. מלווה לרוב בהופעת קשיים מוטוריים של סרבול, אפרקסיה ואטקסיה. לרוב החולים ישנם גם פרכוסים אפילפטים שיכולים להיות חלקיים או כלליים, : ניתוקים, ארועי נפילה (DROP ATTACKS) פרכוסים חלקיים מורכבים. אך לעולם לא פרכוסים טוניים. בחלק מן הילדים התופעה מופיעה ללא כל רקע נויורולוגי בלתי תקין קודם אך בחלק ניכר ישנו רקע של אי תקינות נוירולוגית (בשונה מתסמונת לנדאו קלפנר) הרקע הנוירולוגי יכול לכלול: שיתוק מוחין חד או דו צדדי, הפרעות מבניות מוחיות, גידולי מוח (גם לאחר שהוסרו).
חלק ניכר מהפרכוסים הינם בשינה (בעיקר בהתחלה).
ישנו קשר ישיר בין הפעילות האפילפטיפורמית המסיבית והמצב הנוירולוגי. הופעת ההדרדרות הנוירולוגית סמוכה להופעת ההפרעה והשיפור במצב חל עם העלמות פעילות זו. יש טענה שקיים קשר בין אופי ההדרדרות הנוירולוגית : התנהגות, שפה, מוטורית והדומיננטיות האזורית של ההתפרקויות האפילפטיפורמית.
הטיפול: הטיפול דומה לטיפול בתסמונת לנדאו קלפנר .התרופות האנטי אפילפטיות המומלצות כוללות: חומצה וולפרואית, זרונטין, בנזודיאזפינים (פריזיום, קלונזפם), טופירמט וכן טיפול בסטרואידים .
פרוגנוזה : כמו בתסמונת לנדאו קלפנר בעשור השני לחיים ישנה ירידה והפסקה של ההתקפים האפילפטיים , כמו כן חל שיפור הדרגתי בתמונת ה- EEG שהופך פעיל פחות וממוקם.עם השיפור ב- EEG חל שיפור בתפקוד החולה אך לרוב אין תיקון מלא ונשארים קשיים קוגניטיבים בעיקר בתחום השפה והריכוז וכן קשיי התנהגות.
אבחנה מבדלת : האבחנה המבדלת הבעייתית ביותר הינה עם תסמונת לנדאו קלפנר. ברמת ה- EEG ידוע היום שכמעט בכל מקרה של לנדאו קלפנר ישנן תקופות שההפרעה הינה זהה. אך כאשר התמונה הינה בעיקרה של נסיגה שפתית, בעיקר בילדים ללא רקע נוירולוגי קודם
|
|
|
יוסי אונטרמן
מנהל אי"ל, אגודה ישראלית לאפילפסיה
02-5000283
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
07:43 17.08.11
|
יעל שלום,
צר לי שחוויית ההורות שלך כל כך קשה. איננו יכולים "לבחור" את ילדינו, הם נולדים עם אופי משלהם, ולפעמים זה אופי קשה. אני יכולה רק להבטיח לך, שבמשך השנים, ילדים נבונים "מתרככים", והמצב נעשה קל יותר. הם מבינים, הם לומדים, אפשר יותר להסביר להם. עוד שנתיים-שלוש.
אני חשה, שכנראה יש גם אינטראקציה מתוחה ביניכם, וזה מחמיר את המצב : הילד מרגיש בוודאי שאתם כועסים עליו, ומגיב בהקצנה וזה הופך מעגל קסמים של אנטי לאנטי......
אינני בטוחה שיש "בעיות התנהגות", כלומר : זה לא משהו פתולוגי שצריך פסיכיאטר, או טיפול תרופתי. גם טיפול רגשי לילד בגיל זה לא יעיל בעיני. אבל חשוב שאתם תקבלו הדרכה, כהורים, מה לעשות ומה לא לעשות, איך להגיב במצבים שונים, כדי ללמוד להסתגל, לא לכעוס.
לכן, הייתי נעזרת בפסיכולוגית התפתחותית, ומבקשת ליווי שלה.
סבלנות, וכל טוב!
|
|
|
ד''ר יוכי בן-נון
מנהלת
בי"ח מאיר, כפ"ס 054-4807441
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
21:22 16.08.11
|
שלום,
בעבר התייעצתי פה לגבי ילדי ודיברנו על מזג קשה. כיום בן 3.
אעברנו אבחון בהתפתחות הילד ודובר על בעיית התנהגות, ייתכן קושי תחושתי.
קיבלנו הדרכת הורים. ריפוי בעיסוק לא הצליח- הילד לא שיתף פעולה, רק בדרך שלו- רצה רק לגזור במספריים, והיה קשה מאוד לקחת אותו להחזיר אותו בגלל שיש לו קושי במעברים).
היה השנה במעון עד 16 וזה מאוד תרם לכל המשפחה.
מאוד קשה לי לטפל בילד. שותה המון ומאוד זקוק לבקבוק עדיין. גמול אבל צריך הרבה לשירותים, צריך שאני אלך איתו כל פעם לשירותים. דרשנות מאוד גבוהה, מתקשה מאוד לקבל לא, צריך כל הזמן שיעסיקו אותו, זקוק הרבה למגע, טיול בעגלה, מאוד אוהב אופניים, קפיצות, משחק בכדור. כל הזמן זז או זקוק 'לתזוזה באוויר'. חושש מרעשים. יש לו גם גמישות יתר ואני מרגישה שיש מסורבלות מוטורית.
בשבתות מאוד קשה כשאין לילד מסגרת. ועכשיו בקיץ. (יש גם תינוק בן שנתיים פעיל). צריך ממש סיוע מתמיד איתו אחרת הבית 'מתפרק'.
הפנו אותנו ליחידה לגיל הרך כי נראה לי שהיו די אובדי עצותץ ואני מתלבטת. האם שם יש טיפול רק בצד הרגשי? האם הם ידעו לומר האם הדברים נובעים ממקור נוירולוגי כמו היפראקטיביות או ממקור נפשי?
חשבתי לפנות לנויורלוג / פסיכיאטר באופן עצמאי כדי לבדוק את העניין- האם יש מה לעשות בגיל כזה? תרופה? ויטמינים?
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
16:23 24.01.11
|
נעמי שלום,
המקום המתאים ביותר לאבחן את הקשיים של בתך הוא במכון להתפתחות הילד, דרך קופת החולים שלכם. לפי המידע שמסרת וגם בהתחשב בהתרשמות הגננת, קשה להבחין בייעוץ בפורום מה ההשפעה היחסית של כל אחד מהגורמים האפשריים על הקשיים של בתך: קושי בויסות חושי ובקשירת קשרים חברתיים, הגיל שלה, התקפי האסטמה והולדת האח. באבחון מסודר יוכלו להבחין ביניהם בצורה טובה יותר.
בהצלחה,
שירי
|
|
|
ד''ר שירי שדה שרביט
פסיכולוגית קלינית
תל אביב, 052-3833484
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
23:11 22.01.11
|
שלום,
בתי בת שנתיים וחודשיים.
לפני ארבעה חודשים נולד לה אח קטן. מאז החלו התקפי אסטמה לא קשים אך מאוד תחופים, שבהם אנו מטפלים באצעות התרופות הסטרואידיות המקובלות.(ונטולין ובודיקורט)
במקביל (גם נכנסה לגיל ה terrible two) החלה התנהגותה להפוך לקשה יותר ויותר: תמיד היתה בוכה וצועקת הרבה, אך כעת זה הפך כמעט בלתי נסבל - היא בוכה וצועקת על כל דבר קטן, ואני לא מתכוונת רק להתנגשות רצונות ביננו, אלא כל דבר פעוט שגורם לה תסכול (צעצוע שנפל, משקה שנשפך עליה, אם לא קלענו בידיוק לרצונה במגע או בלבוש או באוכל). כל דבר כזה מוביל לצרחות ובכי. אנו מנסים לברר מה רצונה ומה גורם לה תסכול ומנסים לעזור, אך לפעמים זה לא משנה מה נעשה היא פשוט רוצה לבכות ולצרוח!
יש לציין שבגן התנהגות זו קיימת אם כי ברמות נמוכות בהרבה! כלומר יש לה התקפי בכי וצרחות אך הרבה פחות.
שמתי לב גם שכשהילדים האחרים מנסים ליצור איתה קשר בחיבוק היא מגיבה בבכי או צעקות - כאילו חווה את המגע של הילדים האחרים כאיום, או הפרת גבול כלשהוא.
הגננת העלתה אפשרות של חוסר וויסות חושי.
אני גם חוששת מהפרעה חברתית תקשורתית כל שהיא.
אני רוצה לציין גם שכתינוקת היה קשה מאוד ליצור איתה קשר, לקבל חיוך, או להנות ממגע (חיבוקים וליטופים). אנחנו עובדים על זה חזק ולכן זה מאוד השתפר עם הזמן.
איפה אפשר לעשות איבחון של בעיות בוויסות חושים? או בעיות בקשר? ולקבל ייעוץ כיצד לתת מענה לבעיות שמתעוררות?
תודה מראש..
נעמי
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
08:38 29.05.10
|
שלום מלי,
לא כתבת שום דבר על המשפחה, כמה ילדים, האם הילד בן השמונה היה עד אתה הילד הכי קטן, או שלהיפך הוא הכי גדול, האם ניסיתם לדבר איתו ולשאול אותו מה הוא מרגיש כלפי אחיו ומדוע הוא עושה זאת (הוא לא בהכרח ידע לענות תשובה אבל ניתן לנסות).
גם לא כתבת דבר על הילד בן שמונה, איך ההתנהגות שלו בתחומים אחרים, האם יש קשיי התנהגות וכו'.
אנא צייני את הפרטים הנוספים ואנסה לסייע.
|
|
|
סמדר ריינר
פסיכותרפיסטית
רמת גן 052-3693493
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
06:57 26.12.09
|
שלום סיוון,
לא כתבת האם ההתנהגות הזו היא רק בבית או גם בגן? ואיך עם חברים אחה"צ? גם לא ברור לי מהתאור אם ההתנהגות כלפי האח זה הדבר הבעייתי היחיד בהתנהגות שלו או שבכלל הוא ילד עם קשיי התנהגות כאלה או אחרים? גם חשוב לדעת איך הילדים שלכם מעסיקים את עצמם בשעות הפנאי ואיך הילד הקטן "מוחזק" בשעות האלה, האם יש לו תעסוקה, האם מישהו יושב איתו, משחק איתו, האם יש תכנית לאחה"צ הוא שהם פשוט בבית ואז הדבר היחיד שהוא יכול לעשות כדי לא להשתעמם ולקבל התייחסות זה להציק לאחיו? יש כאן כל מיני דברים שעוד לא ברורים לי ובלעדיהם קשה לי לתת התייחסות.
|
|
|
סמדר ריינר
פסיכותרפיסטית
רמת גן 052-3693493
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
18:35 19.12.09
|
שלום חגית,
נתקלתי בתופעה, המקרים שבהם נתקלתי היו להם כל מיני סיבות. אני לא חושבת שזו בהכרח תופעה מוכרת במובן שאת מתכוונת שזה קורה ועובר. אבל הניסיון שלי הוא לא בהכרח מייצג סטטיסטית.
יש פה גם דילמה עד כמה לשדר לילד שלא מרוצים ממנו כמו שהוא.
אני מבינה שזה מפריע לכם, אבל לא ברור לי אם מעבר לכך יש פה מצוקה של הילד. האם הוא סובל? האם מעבר לזה יש בעיות נוספות? למשל האם יש בעיה בהסתגלות החברתית באופן כללי? האם לועגים לו? האם יש קשיי התנהגות במסגרת או בבית?
אם לא, ובכל זאת קשה לכם עם זה, אולי כדאי שתפנו אתם קודם כל לאיש מקצוע, שיחליט איתכם לאחר תהליך ההכרות אם לפגוש גם את הילד או להשאיר את הדברים ברמה של הדרכת הורים. עם איש המקצוע תוכלו לפרוש את החרדות והחששות שלכם והוא יוכל לנסות להכיר אתכם ולהעריך האם העזרה שכדאי לתת לכם היא בכיוון של קבלת המציאות או לראות איך עוזרים לילד להשתנות.
|
|
|
סמדר ריינר
פסיכותרפיסטית
רמת גן 052-3693493
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
00:39 01.07.09
|
שלום,
אני אם גרושה לילד בן 11 עם קשיי התנהגות המתבטאים בבי"ס באלימות מילולית ופיזית כלפי החברים והמורים .
הילד אינו מוכן לקבל טיפול פסיכולוגי . אני והאבא היינו בהדרכת הורים אך לאחרונה חלה הרעה בהתהגות הבן .
מבקשת לקבל ייעוץ אילו טיפולים אלטרנטיביים ניתן לקבל על מנת לטפל בילד והאם טיפול הומופתי יכול לעזור .
תודה .
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
14:53 22.06.09
|
שלום,
אני אם גרושה לילד בן 11 עם קשיי התנהגות המתבטאים בבי"ס באלימות מילולית ופיזית כלפי החברים והמורים .
הילד אינו מוכן לקבל טיפול פסיכולוגי . אני והאבא היינו בהדרכת הורים אך לאחרונה חלה הרעה בהתהגות הבן .
מבקשת לקבל ייעוץ אילו טיפולים אלטרנטיביים ניתן לקבל על מנת לטפל בילד והאם טיפול הומופתי יכול לעזור .
תודה .
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
09:33 05.03.09
|
שלום לכולם
יש לי ילד בן 6 עם קשיי התנהגות ופיגור שכלי קל .
כרגע אנחנו בשלבי גמילה במשך כבר כמעט שנה יש לפעמים פספוסים של פיפי וקקי
( סליחה אל ההתבטאות) . הוא נולד עם עצירות כרונית ולוקח באופן קבוע ויום יומי פגלקס
הוא מבין ויודע שצריך לגשת אבל מפחד לעשות בטענה שלא יוצא לי
במידה ואנחנו או בגן מיוחד מרגישים שיש לו הוא לחוץ ועצבני מאוד
ניסנו בעבר בזמן החיתולים גם חוקנים מחוסר ברירה .
וגם ניסינו לפני כחצי שנה טיפול עם נרות ע"י הדרכה של רופא של גמילה.
כן יש לו שליטה על הצרכים שלו.
הייתי מאוד רוצה לקבל הדרכה לגמילה לפני הכניסה לבית הספר
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
22:33 02.02.09
|
מור שלום,
מתוך תיאורך אני מבינה כי עיקר הקושי הוא התחום ההתנהגותי של בנך.
מספר שאלות: עד כמה השיבושים בדיבור משמעותיים? האם יש מספר שיבושים בודדים עקביים או שזה קורה הרבה? האם זה פוגע במובנות הדיבור שלו? האם את חושבת שקשה לו לבטא את עצמו וזה משפיע על התנהגותו (הבעת תסכול, מרביץ במקום מדבר, מתקשה להבין את התכנים בגן ולכן מתקשה לשבת במפגש.. וכד').
אם לדעתך יש קשר בין הדברים - מומלץ לפנות לאבחון קלינאי/ת תקשורת.
אם לא - מומלץ לפנות תחילה לאבחון / יעוץ רגשי של פסיכולוג חינוכי או אפילו עם פסיכולוג/ית הגן ולנסות לעזור לו בהתמודדות עם קשייו.
בהצלחה.
|
|
|
ענת תבור
קלינאית תקשורת
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
19:12 26.08.08
|
שלום לנטלי,
מהדברים שאת מתארת אכן עולה כי בתך חווה מצוקה רגשית קשה וכי את מאוד קשובה לה ודואגת לה ובמקביל מרגישה שאינך יודעת כיצד לעזור לה. לפני שאתן לך מספר כללים שעשויים לעזור לך ולבתך בשלב ראשון בהתמודדות, חשוב לבדוק- האם בחודשים האחרונים חלו שינויים כלשהם בשגרת חייכם המשותפת? האם בתך בעלת מזג סוער מלידה? האם חשת שאת "לא מגיעה אליה" מאז ומתמיד או רק לאחרונה?
נראה כי בתך מבטאת בהתנהגותה מעל לכל כי היא מאוד זקוקה לך, לקרבתך, למגע שלך ולקשר ביניכן, כך שחשוב מאוד דווקא להיות איתה ולהחזיק בה כמה שיותר חזק כאשר היא בהתקפת זעם. את עושה נכון כשאת לא מניחה לה ושומרת שלא תפגע בעצמה. ברגעי הזעם היא לא ממש יכולה לשמוע הסברים, אך חשוב שתאמרי לה שאת איתה ואתן תעברו את זה יחד. שאת שומרת עליה חזק שלא תפגע בעצמה וכו'.. היא תקלוט את הנימה מדברייך, גם אם לא את תוכן המילים. את יכולה גם לשקף את הכעס שלה. לא רצוי להניח אותה במיטה שלה (את גם מעידה שזה לא מרגיע) כי אז המסר עלול להיות מיטה =עונש, ובהמשך חלילה יתפתח לקשיים בשינה.
את צודקת בהרגשתך שהיא מעמידה אותך במבחן: עד כמה את עמידה להתקפות שלה, עד כמה תוכלי לשרוד אותן מבלי לכעוס עליה חזרה. היא צריכה להרגיש שאת חזקה. כהורה, מדובר באחד המבחנים הקשים ביותר, בכל הגילאים כך שתחושת התסכול שלך מובנת ובתהליך מקביל לבתך, לא רצוי שתעברי את ההתמודדות הזו לבד. נכון עשית כשפנית לקבל עזרה!
אני ממליצה לך בחום לפנות לייעוץ מקצועי, ובאופן ספציפי, נראה לי שאת ובתך יכולות להיעזר מאוד בסוג של טיפול שנקרא "טיפול דיאדי", המשתף אותך ואת בתך, ומטרתו בדיוק מה שאת מחפשת-להגיע אל בתך ולתקשר איתה יותר טוב.
אשמח להפנות אותך אם תהיי מעוניינת לאיש מקצוע בקרבת מגורייך.
אודט
|
|
|
אודט בוקאי
פסיכולוגית התפתחותית מומחית
עובדת בשירות הציבורי ובקליניקה פרטית ברמת השרון 054-4554353
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
18:03 26.08.08
|
שלום רב.
ביתי בת שנה, ובחודשים האחרונים אני חווה איתה קשיי התנהגות שהולכים ומחמירים.
לאחרונה היא נהייתה מאד דעתנית, וכשהיא לא מקבלת מה שהיא רוצה או כשמשהו מעצבן אותה (למשל לא בא לה להיות בכסא אוכל יותר, או לא בא לה לשכב על הגב כדי להחליף חיתול) היא מתחילה לבכות, זורקת את עצמה עם הראש אחורה וקדימה, בין אם היא על הרצפה - ואז היא חוטפת מכה בראש, ובין אם היא על הידיים ואז היא חוטפת מכה בסנטר ולעיתים גם נושכת את הלשון או השפתיים, ובימים האחרונים אף מוסיפה לכך משיכת שיער (של עצמה) בעוצמה עד כדי תלישת שיערות ממש! כמובן שזה מאד מתסכל אותי לראות אותה מתנהגת ככה מסיבות ברורות, אך אינני יודעת איך להתמודד עם התופעה: בגן אמרו לי להניח אותה ולהתרחק ממנה כשהיא עושה את זה וכך תבין שעליה לחדול מכך, אך אני חוששת שאם אניח אותה כשהיא בהתקפת אמוק כזו היא עלולה לגרום לעצמה נזק ולחטוף מכה בראש חלילה או משהו כזה (היא זורקת את עצמה עם כל הכוח ואם תיהיה על הרצפה התוצאה ברורה...). ניסיתי כמה פעמים להניח אותה במיטה שלה כשהיא עושה את זה אך היא לא הפסיקה לצרוח ולבכות ונראה לי שזה רק החמיר את הדברים! מצד שני, אני מסרבת להכנע לסחטנות הרגשית הזו, חשוב לי להציב לה גבולות וברור לי שהיא בודקת אותי ושאל לי להיכנע, אך לצערי אני לא ממש עומדת במבחן...
כמובן שאני מדברת אליה ומסבירה לה שאני לא מוכנה להתנהגות כזו וכד', אך היא לא מקשיבה. אציין שבגן היא ממש לא מתנהגת ככה וזה קורה רק בבית.
כיצד עלי לנהוג כדי להבהיר לה שההתנהגות הזו לא מקובלת עלי ומצד שני לא להסתכן בכך שיגרם לה נזק? כיצד אני מגיעה אליה? אני מרגישה שיש לי בעיות תקשורת איתה ולמרות שלפעמים היא מגיבה אלי וברור לי שהיא מבינה מה אני אומרת לה, ברגעים של אמוק היא נאטמת ותחושת התסכול שלי היא קשה מאד וגורמת לי לפקפק ביכולות ההוריות שלי.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
09:03 26.08.08
|
שלום רב.
ביתי בת שנה ובחודשים האחרונים אני חווה איתה קשיי התנהגות שהולכים ומחמירים.
לאחרונה היא נהייתה מאד דעתנית, וכשהיא לא מקבלת מה שהיא רוצה או כשמשהו מעצבן אותה (למשל לא בא לה להיות בכסא אוכל יותר, או לא בא לה לשכב על הגב כדי להחליף חיתול) היא מתחילה לבכות, זורקת את עצמה עם הראש אחורה וקדימה, בין אם היא על הרצפה - ואז היא חוטפת מכה בראש, ובין אם היא על הידיים ואז היא חוטפת מכה בסנטר ולעיתים גם נושכת את הלשון או השפתיים, ובימים האחרונים אף התחילה להוסיף משיכת שיער (של עצמה) בעוצמה עד כדי תלישת שיערות ממש! כמובן שזה מאד מתסכל אותי לראות אותה מתנהגת ככה מסיבות ברורות, אך אינני יודעת איך להתמודד עם התופעה: בגן אמרו לי להניח אותה ולהתרחק ממנה כשהיא עושה את זה וכך תבין שעליה לחדול מכך, אך אני חוששת שאם אניח אותה כשהיא בהתקפת אמוק כזו היא עלולה לגרום לעצמה נזק ולחטוף מכה בראש חלילה או משהו כזה (היא זורקת את עצמה עם כל הכוח ואם תיהיה על הרצפה התוצאה ברורה...). ניסיתי כמה פעמים להניח אותה במיטה שלה כשהיא עושה את זה אך היא לא הפסיקה לצרוח ולבכות ונראה לי שזה רק החמיר את הדברים! מצד שני, אני מסרבת להכנע לסחטנות הרגשית הזו, וברור לי שהיא בודקת את הגבולות ושאל לי להיכנע, אך לצערי אני לא ממש עומדת במבחן...
כמובן שאני מדברת אליה ומסבירה לה שאני לא מוכנה להתנהגות כזו וכד', אך היא לא מקשיבה. אציין שבגן היא ממש לא מתנהגת ככה וזה קורה רק בבית.
כיצד עלי לנהוג כדי להבהיר לה שההתנהגות הזו לא מקובלת עלי ומצד שני לא להסתכן בכך שיגרם לה נזק? כיצד אני מגיעה אליה? אני מרגישה שיש לי בעיות תקשורת איתה ולמרות שלפעמים היא מגיבה אלי וברור לי שהיא מבינה מה אני אומרת לה, ברגעים של אמוק היא נאטמת ותחושת התסכול שלי היא קשה מאד וגורמת לי לפקפק ביכולות ההוריות שלי.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
19:01 13.06.08
|
בני לומד בכיתה ב' כשהיה בן 5 אובחן כסובל מADHD ונוטל ריטלין LA 30 מ"ג.
מאז תחילת השנה מראה קושי התנהגותי וחברתי, מרבה להפריע בכיתה, או לצאת מהכיתה, מתחצף ולא מקבל את מסגרת בית הספר, מצד שני מוציא ציונים טובים מאוד בעיקר בחשבון. בנוסף לטיפול התרופתי מקבל טיפול רגשי.
שאלתי היא- האם לא כדאי לערוך אבחון נוסף לאחר 4 שנים? אולי הריטלין כבר לא "עובד" עליו יותר?
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
00:15 19.02.08
|
|
נראה לי שיש צורך ללוות אותך על ידי הדרכה של עו"ס התפתחותית שעוסקת בכך. בנוסף, ראוי שפסיכולוג/ית יהיו בתמונה . אפשר לקבל פרטים על מטפלים מתאימים ממכונים להתפתחות הילד או יחידות העוסקות בלקויות למידה או דרך מורה יועץ/יועצת בבית הספר.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
| מנהל | | | הודעה מקורית | | | תגובה | | | ללא תוכן | | | הודעה חדשה | | | הודעה עם תמונה | | | הודעה עם וידאו |
|
|
|
|
|