|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
09:29 06.05.12
|
שלום יפית.
אני מכיר קצת את העמותה הזו...
אחרי שהחלטתי להפסיק את התרופות וראיתי שזה בדיוק מה שעזר לי לחזור לתיפקוד תקין, רציתי לתרום את תרומתי לחברה ולצאת כנגד התרופות.
משתקמים שנמצאים במסגרות כמו דיור מוגן או הוסטלים מחויבבים ליטול תרופות על פי המלצת הרופא המטפל, וזה תנאי הכרחי לקבלתם למסגרת השיקום. בהוסטלים הצוות נותן את התרופות. בדיור מוגן אין בדרך כלל פיקוח, אבל זהו תנאי יסודי בהסכם השכירות של קבלה למסגרת. אף אחד אינו חייב להיכנס למסגרת שיקום, אבל אחרי אישפוז שדוחפים למשתקמים תרופות שמחלישות אותם - לא ניתן להיות עצמאיים, ואם אין אפשרות לחזור למשפחה - הסכויים להשתקם אפסיים.
הם מתעסקים בעיקר בהפרת זכויות המתבטאות באישפזים כפויים שאינם מוצדקים, קשירות מעל לרקי הזמן המותרים על פי החוק וכיו"ב.
הם תומכים בשימוש מתון יותר בתרופות פסיכיאטריות, אבל זה לא תחום ההתעסקות שלהם.
מכיון שאין לי טענות כנגד עצם האישפוזים הכפויים שעברתי, ועיקר טענותיי הם כנגד התרופות, ולדעתי, זה הכשל הגדול של שירותי בריאות הנפש, לא מצאתי בהם שום עניין.
כל טוב,
שמוליק.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
17:32 27.04.12
|
בינהם
העברתי מפורום שנסגר ולא עונים שם יותר-דברים מניפולטיביים ודברים דורסניים והאזרח הקטן-פעם הייתי במצוקה מתמשכת ,וקיבלתי אנאפרניל לכמה זמן ויכול להיות שזה כאילו עזר לתקופה מסויימת אבל אז נכנסתי לתקופה של נסיונות אובדניים תכופים ואמא שלי על דעת עצמה הפסיקה לי את זה.
כמה שנים אחרי זה היה לי ידיד טוב שהיתה לו בעיה משפחתית שהוא קרס ממנה ובאתי אליו פעם וראיתי המון תרופות ואמרתי מה שנראה לי בלי לדעת באמת וכשראיתי שיש אנאפרניל נכנסתי למצוקה וקפא לי המח ואמרתי לו שיקח את זה ורציתי לבוא לבקר אותו ובסוף קבעתי וביטלתי ובפעם השניה שביטלתי הוא התאבד.
אמא ואבא לא היו לו-מתו. אח היה לו לא כל כך בריא מנטאלית. אחות היתה לו והוא היה אצלה להשגחה והיה לו נחמד שם והחלטנו להפגש בבית שלו בתל אביב ובסוף בטלתי-פעם נוספת. זה היה לפני 6 שנים וקצת. יש בי חרטה ויסורי מצפון . יש משהו מאוד מניפולטיבי בטיפול פסיכיאטרי תרופתי ואני מתארת לעצמי שלא פחות מזה באשפוז. בגלל זה אני חושבת שיש משהו דורסני בטיפול פסיכיאטרי, וגם בשיקום פסיכולוגי אחרי פגיעת ראש שבא בלי שיקום קוגניטיבי בריפוי בעיסוק ובא בנפרד מקופת חולים ובמקום קופת חולים, שזה מה שקרה לי. בנימה פחות כללית ויותר ספיציפית, אנאפרניל זאת תרופה בעייתית מאוד והבנתי שמשתמשים בה רק כשטיפולים אחרים לא עוזרים ואין לי מושג אם תמיד באמת מנסים טיפולים אחרים, אבל גם אם טיפולים אחרים לא עוזרים, לדעתי זאת לא סיבה להשתמש בתרופה מסוכנת כזאת, ואני אשמח לקבל תגובה. תודה.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
09:37 21.04.12
|
אני אמא ל 4 ילדים בן בן 17 בת 15 בן 7 ובת 3 אני מטופלת עד ילדי פסיכיאטרית בכדורים נכד דיכאון וחרדות אני נשואה לבעל שלא מוכן לומר לילדיו מה מותר מה אסור ואני זו שעד עצם היום הזה אמרתי לא ואסור כיום 2 ילדי הגדולים לא מדברים איתי כאילו אני כלום בשבילהם והילדה אפילו אמרה לי במילים אלו אמא אני לא רואה אותך ממטר ולא סופרת אותך ומה ביקשתי ממנה סך הכל להוריד את שקית האשפה וכמובן בעלי שמע איך היא דיברה ולא אמר מילה
אני מרגישה שפשוט השאלתי את הרחם לבעלי ילדתי 4 ילדים ששתיים מתוכם לא אוהבים אותי לא יודעת עם אני צודקת לאן ללכת אין לי שום תמיכה כלכלית שמישהו מהמשפחה יכול לתת אתמול שוחררתי מבית חולים אחרי היתמוטטות עצבים שעלתה לי בבריאותי ושיתקה חצי פנים וגוף שלי שכרגע אני מתחילה שיקום ופיזוטרפיה בבקשה עזרו לי בא לי למות
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
05:16 11.04.12
|
מכובדי שלום וחג שמח
בן 56. סובל כבר מגיל 20 מדיכאון מג'ורי. כבר אז אושפזתי באיתנים לחודש ובעזרת טיפול תרופתי חזרתי לצבא ותיפקדתי יוצא מן הכלל כמדריך כושר קרבי. המחלה המשיכה לקנן בי ומדי פעם יצאה החוצה וגרמה לי למצבי קיצון. לא התמדתי באף מקום עבודה יותר משנה, תופעות פסיכוסומטיות שונות. 2 גירושים. ועוד. במהלך השנים קיבלתי כמעט את כל התרופות הקיימות משתי המשפחות הידועות. למעט נרדיל, לוסטרל וזיבן. תיפקדתי חלקית . לפני חמש שנים היה לי התקף פסיכוטי במהלכו ניסיתי להתאבד 4 פעמים , 3 ע"י בליעת עשרות כדורי קלונקס ועוד. ופעם אחת בקפיצה מקומה רביעית ולתדהמתי ולתדהמת הרופאים שברתי "רק "שלש חוליות בגב. אושפזתי בתל השומר למשך חודש אחר כך באברבארנל במחלקה סגורה למשך 3 חודשים. לא חל שיפור ניכר למרות הטיפול המסור שקיבלתי. הוכרתי בביטוח לאומי כנכה %100 אי יכולת לעבוד ו-75% רפואי.מאז לא עבדתי ביליתי את רוב זמני במיטה, עברתי ניתחח להסרת ערמונית מוגדלת, הפסקתי לעסוק בספורט , שהיה לי כאורח חיים. זוגיות אין לי כי אין לי שום ליבידו ולא זיקפה ונסיתי את כל התכשירים בנימצא. חברים ומשפחה נעלמו מחיי, כאילו אני מצורע או מדבק. כבר חשבתי על התאבדות נוספת ודווקא אז פסיכיאטר חדש מאיכילוב הציע לי לנסות לוסטרל במינון של 200 מ"ג ביום בשילוב עם דפלפט ולתדהמתי והפתעתי תוך שבועיים חל שיפור במצב בריאותי ועכשיו אחרי נטילת התרופה במשך חודשיים מתפקד טוב. לאחרונה החילותי בחיפוש עבודה עצמאי לא דרך שיקום ביטוח לאומי למרות שהאופציה הזאת הוצעה לי. שלחתי מאות קורות חיים , הייתי בעשרות ראיונות ולפני שבוע קיבלתי תשובה חיובית מאחת החברות אליהן פניתי וסוכם על תחילת עבודה ביום א' הקרוב ה-15.4. ומהרגע שקיבלתי תשובה חיובית חש שאני מתחיל להדרדר. נימצא במתח עצום. בכל זאת הייתי מנותק משוק העבודה קרוב ל-5 שנים. אובד עצות וחושש ברמות והגוף מגיב בהתאם. מעוניין לשמוע את חוות דעתכם.....והאם ניתן להקל עליי בתקופה אקוטית זאת. אני יודע שאם אכשל גם במשרה הזאת זה לא יגמר בטוב....ובאשר לחוסר היכולת לקיים יחסי מין לאיזה גורם עליי לפנות???? גם זה כמובן מוסיף לתחושת הדיכאון...
בכבוד רב
איגואנה
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
00:30 07.04.12
|
זה מה שאני עשיתי אחרי שהפסקתי לעשן והחיים שלי השתנו ברמות שקשה לדמיין.
מבטטת כורסה שמתקשה לעלות קומה אחת במדרגות, התחלתי באירובי, הליכות...ואז אחרי חודש חודשיים שהשתפרתי עברתי לריצות. רצתי דקה והלכתי שלוש. בהתחלה כמעט הקאתי אחרי הדקת ריצה. לאט לאט זה השתפר עד שתוך כמה חודשים רצתי כבר 10 קילומטר. אחר כך רצתי גם חצי מרתון בתקווה לרוץ מרתון שלם.
מסתבר שלראות יכולת שיקום אדירה!
בנוסף פגישה אחת אצל דיאטנית סדרה לי את התפריט. וגם בההליך של הורדת משקל עשיתי אימוני כוח כדי לשמר מסת שריר.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
16:08 24.03.12
|
שלום. אני בת 18 וחצי ומאז גיל מאוד מאוד צעיר (תחילת יסודי) אני צריכה ללכת עם שיער אסוף בגולגול בגלל שהוא פשוט יבש ופגום בקיצוניות, לא קצת כמו שיש להרבה נשים, אלא שהוא פשוט לא נראה בכלל כמו שיער אלא כאילו הוא עבר התחשמלות. השערות לא מחוברות אחת לשנייה כל אחת בפני עצמה והוא מאוד מאוד לא נעים למגע וחסר ברק לחלוטין. זה מתחיל כמה סנטימטרים אחרי הקרקפת, רק האיזור שקרוב לקרקפת הוא בריא ונעים. מלבד זה, יש איזור ב"פדחת" שהשיער שם חסר לחות לחלוטין, הקרקפת לא מייצרת אפילו טיפונת לחות.
- עשיתי בדיקת דם והכל תקין.
- כבר כמה חודשים שאני עושה דיקור סיני שעובד על שיקום השיער וזה באמת עוזר ועכשיו כבר יש לו צורה של שיער והשערות יותר מחוברות אחת לשנייה אבל הוא עדיין יבש מאוד מאוד וקרמים בקושי עוזרים, ניסיתי כבר -ה-כ-ל.
אני מיואשת כל כך. יש לי שיער גלי-מתולתל מקסים שברגע שהוא מתחיל להתבייש הוא נהיה זוועה. איזה עוד אופציות נשארו לי?
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
19:39 21.03.12
|
שלום לכולם,
עברתי לפני שבוע טיפול שנקרא "שיקום שיער" בהייר סנטר, שבו שמו לי חומר על השיער, עשו לי פן ואז מחליק ואז עוד פעם פן ואמרו לי לא לחפוף שבוע.
אחרי שחפפתי, אני מאוד מרוצה מהתוצאה, ואני רוצה שתישאר לאורך כמה שיותר זמן, לפחות לעוד 4 חודשים. הבחור שעשה לי את הטיפול אמר לי שזה בסדר לחפוף את השיער בשמפו של התינוקות של ג'ונסון ג'ונסון. רציתי לדעת אם אני יכולה לשים מסכה בשיער, האם זה יכול לפגום בטיפול? למשל אם המסכה תכיל חומרים מסויימים שלא כדאי שיהיו על השיער? לא נתנו לי יותר מדי הוראות חוץ מהעניין עם השמפו, ורציתי לדעת אם יש עוד דברים שיוכלו להאריך את התקופה שבה התוצאה תישמר, או לחלופין דברים שיכולים להזיק.
תודה רבה!
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
17:17 20.02.12
|
יש לי כמה "בעיות" ,הקטנים שלי הולכים לישון ב7:30 אחרי ארוחת ערב טוהב ובריאה ,אמבטיה וחלב. את החלב (חלב רגיל)בם לוקחים במיטה:( אני יודעת שזה לא טוב אבל הבן שותה בכוס בישיבה ונרדם אחרי שסיים הבת לא מוכנה בכוס והיא עדיין עם בקבוק ולא נרדמת בלי(הוא המוצץ שלה) הבן קם באופן קבוע ב1 ומקבל מים ונראה שהוא צמא מאוד ושניהם מתעוררים ב5-6 בבוקר מקבלים שוב חלב וחוזרים לישון עד 7:30-8 ,במרפאה אומרים לי שיקומו ב5-6 ולא להחזיר אותם לישון כי זה הרגל רע????זה נכון?
אשמח לשמוע דעות
אך מונעים שיקום ב1 ?
בעייה שנייה הבן לא אוהב לישון צהריים (הם יושנים רק פעם ביום) הם הולכים לישון ב1 אחרי ארוחת צהריים והוא קם אחרי שעה ולפעמים פחות ואז הוא מעיר אותה. היא יכולה לישון שעתיים + אם לא התעוררה ממנו ,מה עושים? מפרידים?
הבעיה הנוספת והכי הכי שלי, הבת מרביצה לו ולוקחת לו כל דבר שישחק איתו, לפעמים הוא מוותר ולוקח משהו אחר ולפעמים בוכה (יש הרבה פעמים שהם משחקים ממש ממש יפה) וכשהיא מרביצה מושכת בחולצה דוחפת ומפילה אותו מהאופניים....הוא בוכה המון וזה נראה שנותן לה סיפוק. כשאנחנו אומרים לה לא או תופסים אותה היא יותר משתוללת ומנסה להגיע אליו שוב
אך מסבירים לה? הם נראים לי קטנים ולא מבינים
מצטערת על האורך:))))))))))תודה
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
20:25 13.02.12
|
שלום
אחרי זריקת SNRB תחת שיקוף בחוליות C4-C6 , כניראה פגיעה בעצב , אני סובל מכאבים עזים באיזור הזריקה עם הקרנה לצד ימין - מזה 3 חודשים בלי שינוי לטובה
בMRI שבוצע אחרי כן - יש בקע דיסק C2-3 עם לחץ על השורש C3,בלט דיסק C5-6 עם לחץ על C5,בלט דיסק C6-7, בלט דיסק C7-8
הבעיה שלי היא כאבים חזקים מהם אני סובל כל יום לאורך שעות רבות באיזור הזריקה - בגרון באיזור הקידמי באיזור של החיבור עם היד ימין
הרופא היום נתן לי תרופה Lyrica ואמר שיחד עם ויטמנימים מקבוצת B היא מיועדת ל "שיקום עצבי"
בדקתי עכשיו באינטרנט וראיתי שבד"כ נותנים אותה לחולי פיברומאלגיה.
אני לא חולה במחלה הזו - יש לי בעיות שקשורות בעמוד השידרה - והכאב האחרון בגרון הוא תוצאה ישירה של הזריקה
כמו כן ראיתי שלתרופה הזו יש תופעות לוואי של נימנום ויובש וכו
אני משתדל להימנע מתרופות ככל האפשר למרות הכאבים העזים מהם אני סובל.
לא ראיתי שהתרופה הזו מיועדת "לשקם עצב" אחרי נזק
אשמח לקבל את חוות דעתם
כרגע אני מעדיף להימנע מזה אלא אם אשתכנע שזה באמת יכול להועיל לי ולשפר את מצבי - מה שיכול לקרות גם ככה עם הזמן.השאלה אם עדיף להימנע.
תודה
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
22:27 06.02.12
|
שלום,
בני בן השנתיים מאוד מפותח מוטורית ולמרות שהוא קטן מבחינה פיזית, בגיל שנה ו-7 חודשים מצאתי אותו עושה "דיו דיו" על מעקה מיטת התינוק שלו (שהייתה במצב של המעקה הכי גבוה ובסיס מיטה הכי נמוך...). לפיכך מיהרתי להעבירו למיטה רגילה. עד אז, היה נרדם בקלות במיטתו, לבדו עם מוצץ.
הוא ישן בחדר משותף עם אחיו בן ה-4, אשר נרדם בקלות גם עם צחוק, בכי, צעקות של אחיו הנמצא צמוד אליו (הוא עוצם את עיניו ועושה כאילו יש שקט ונרדם).
בערך חודש או חודשיים לאחר שהעברנו את הבן הקטן למיטה רגילה, "גילה" כי אפשר לצאת מהמיטה אחרי שמשכיבים אותו ופה החלה הבעיה... הוא כל הזמן יוצא מהמיטה, מתיישב עליה ומשחק, מרביץ לאחיו הישן (מה שלא קורה במהלך היום) וקורא לו בקולי קולות שיקום. תהליך ההשכבה אורך בין שעה לשעתיים ובמהלכו הוא זורק את המוצץ או מחביא אותו בחולצתו כשהוא מרגיש שהוא עומד להרדם.... במהלך הלילה הוא מתעורר גם לפעמים, לרוב לא יותר מפעם אחת. במהלך היום הוא ישן כשעה וחצי ומאז שנולד הייתה לו שינה קלה... ניסינו בשקט ובנועם להכניסו למיטה, להסביר שלילה ולצאת אל בטרם ההגענו לדלת היה יוצא ממטתו שוב. ניסינו להתמיד בדרך הזו ולאחר כשבועיים נשברנו... בהתחלה עמדנו ליד מיטתו וליטפתי אותו, אח"כ רק ישבתי בחדר (או בעלי) והיום אנחנו מעט רחוקים מהכניסה של החדר.
התהליך עדיין ארוך ומתיש, הוא נלחם בעייפות שלו (כשמכניס את המוצץ לפי כמעט ונרדם ואז מיד מוציא המוצץ מפיו!).
ניסינו לכעוס, להתעלם ואף להכנס למיטה שלנו כדי שיראה שכולם ישנים. בכל דרך ניסינו להתמיד לפחות כשבוע ולעיתים אף חודש (תלוי כמה הרגשנו בנוח עם השיטה וכמה הרגשנו שיפור).
אנחנו תשושים ונטולי אנרגיות...
אנחנו שוקים להזמין יועצת שינה לביתנו כדי לקבל ייעוץ מקצועי... במידה ויש רעיון או שיטה אחרת להרדימו - אשמח לשמוע... במידה ולא, אשמח לקבל המלצות על יועצי שינה.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
09:12 24.01.12
|
לא שואלת על מימון ביטוחי, לא שואלת על טיפול פסיכולוגי ולא שואלת על טיפול מיידי אחרי תאונה.
1. אני שואלת על הזכויות הרפואיות בשיקום מטעם קופת חולים שלא ממומשות בכלל או לא ממומשות בזמן סביר בגלל מימון ביטוחי לטיפול פסיכולוגי עד הרבה אחרי התאונה.
2. אני שואלת על זכויות של נפגע שהופכים אותו לחסוי ושיקול דעתו בקשר לעצמו לא נחשב.
3. אני שואלת על הזמן הרב והזכויות שאבדו .
ההודעה הראשונה היתה:
אני חושבת שלמרות החוק החדש חוזרת על עצמה טעות שפוגעת בנפגעי ת.ד.
ראיתי עכשיו בטלוויזיה את אבא של שחר גרישפן מספר על איך החברת ביטוח לא משלמת או משהו כזה ואיך מייעצים לו איך להתמודד עם חברת הביטוח. קופת החולים אמורה לשלם את זה , לא?
אני יודעת רק שכשיצאתי מבית החולים השיקומי אמא שלי דיברה עם הפסיכולוגית של בית החולים ונתנו לי שיקום ביחידת פסיכולוגים שהיו אמורים לתמוך בי, ושבדיעבד גיליתי שבמקביל נשלח למשרד של קופת חולים הנחיה לשיקום בקהילה טיפול קוגניטיבי בריפוי בעיסוק, ואת זה בכלל לא קיבלתי אז. אני רואה שאנשים תובעים הרבה כסף מחברות הביטוח ונבדקים על ידי רופאים מטעמם ומפספסים שיקום מדוייק שמגיע להם מעצם היותם מבוטחים בקופת חולים, בגלל שהם תובעים את חברת הביטוח של הנהג.אני מאוד אשמח לקבל תגובה על ההודעה שלי
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
17:55 23.01.12
|
שלום ל',
איני מבינה את שאלתך. האם זו שאלה על מימון ביטוחי? על שיקום? על טיפול פסיכולוגי? על טיפול מיידי אחרי תאונה?
|
|
|
מעיין רוגל
אחראית תקשורת אינטרנט - עמותת קרן דולב לצדק רפואי
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
07:29 17.01.12
|
|
אני בת 73 לפני ניתוח להחלפת פרק ירך, ניתוח שאחריו שוהים שבוע בבית חולים ולאחריו אני לא מתפקדת עוד מספר שבועות וזקוקה לשיקום. פניתי לקופת חולים מאוחדת שיאשרו שיקום אחרי הניתוח במחלקת שיקום באותו בית החולים. התשובה: אנחנו נשלח אותך לשבוע אחד שיקום בכל מקום שאנחנו נמצא מתאים. השאלה היא האם אין לי זכות לבחור בעצמי את מחלקת השיקום? ואם אצטרך שיקום יותר מבוע?
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
19:28 24.12.11
|
שלום,
אבי בן 78 עבר ניתוח להחלפת מפרק הברך. בבית החולים לא ממליצים לו על שיקום אלא מפנים אותו למרכז החלמה בבת ים שמטפל בחולים אחרי ניתוח אורתופדי. אשמח אם תוכל לייעץ לי לגבי המשך הטיפול הנדרש. תודה . אבי.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
21:12 19.12.11
|
בס"ד
לכבוד ד"ר רסין, וד"ר פינקלשטיין,
שלום רב.
קרוב משפחתי עבר צינתור, לאחר התקף לב. פתחו לו שתי סתימות. אמרו שיש לו "מודרט נזק לתפקוד הlv", ושני קרישים, אחד באאורטה ואחד בכניסה לאחת הכליות. אבל היו כל מיני סיבוכים, זה התחיל באיזה דלקת מעיים (חשש לאפנדיציט, שנרגע אחר כך),ואחר כך הכליות לא תפקדו. נוסף לכך, היו לו נוזלים בלב.(פריקרדיטיס, נדמה לי.)
מנתח לב נתח אותו, והוציא את הנוזלים מהלב,הוא אמר שהוא עשה "חלון", כדי להוציא את הנוזלים מהלב, ולא הוציא אותם בפרוצדורה רגילה, כי הוא חשש שאולי יצטרך לנתח יותר פנימה בצורה יותר רצינית, ולשים אותו על מכונה וכו', שאולי יש בעיה בלב וכו'. בסופו של דבר ב"ה הוא הוציא את הנוזלים וחכה ,וראה שלא נוזל יותר וסגר והשאיר שני נקזים. אחרי הנתוח הקרוב משפחה שלי, הרגיש הרבה יותר טוב. ובינתיים ב"ה גם הכליות או לפחות אחת מהן עובדת מאה אחוז. (על יד אחת הכליות יש כנראה איזה קריש דם וכו'). עכשיו הוא מרגיש הרבה יותר טוב, והוציאו לו את הנקזים, והפסיקו אנטיביוטיקה. אבל כנראה, שלפי דעתם היה נזק ללב.בכל אופן, המשפחה הבינה שעיקר השיקום יהיה בעזרת ה', פעילות גופנית מודרכת שינוי אורח חיים, אכילה בריאה, ובקיצור שיקום חולי לב. הוא עדיין מאושפז במחלקה הקרדיולוגית, כבר שלוש וחצי שבועות, ועכשיו הם מדברים על שחרור, אבל הם צריכים להחליט האם להשתיל לו דיבפברילטור. נוסף לכך, הוא יצטרך לקחת קומדין גם בבית.
השאלות שלנו הם כאלה:האם הפרוצדורה של השתלת דיפברלטור היא מסוכנת?
האם אפשר להוציאו , אם תפקוד הלב ישתפר, עם הזמן?
מחר יעשו לו אקו, הוא גם באמצע הולטר עכשיו, האם יתכן שהמצב השתפר והוא לא יצטרך דיפברלטור?
מדוע הוא צריך להמשיך קומדיו בבית, והאם יתכן שלא יצטרך קומדין יום אחד?
מה זה "אינג'קשין פרקשין", שאותו מודדים באחוזים, כדי להחליט על דיפברלטור?
בכבוד רב וסליחה על ריבוי השאלות
שכחתי לציין שהוא בן 58 בלי עודף משקל, ולא מעשן, אבל אבא שלו גם היה לו עם הלב.
רותי
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
00:20 13.12.11
|
|
שלום אני רועי חייל בן 21 עברתי ניתוח שחזור acl בעקבות קרע מלא, ותפירה של המניסקוס המדיאלי (קרע הוירוזנטלי בקרן האחורית+ציסטה מניסקאלית ייתכן שהיה עוד משהו כי מה שציינתי זה היה רק מה שהיה ידוע לפי הMRI והוא בוצע לפני חמישה חודשים) , ידוע לי שנעשו 2 תפרים כי קראתי את דוח הניתוח.. כיום אני שבוע אחרי הניתוח ועדיין עם ברך מאוד נפוחה, האם זה לגיטימי? מה אני יכול לעשות על מנת להוריד את הנפיחות .? והאם כדאי כבר להתחיל עם טיפולי פיזיוטרפיה? ובגדול כמה זמן שיקום ייקח כל התהליך? תודה מראש
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
10:27 27.11.11
|
ג'ני שלום,
העייפות הגדולה היא תוצאה של חודשים של הריון, מתוכם הטרימסטר השלישי של הריון מתקדם הוא המעייף ביותר.
תוסיפי לקינוח לידה שבעצמה מהווה תהליך טראומטי לגוף וכבר את מקבלת מתקון הגיוני לרמת התשישות עליה את מדברת.
שלושת השבועות הראשונים לאחר הלידה ולעיתים עד שישה שבועות, חייבים להיות מוקדשים לשיקום. עליך לנוח ככל הניתן ולהעזר בבני משפחה על מנת לתפעל את הבית בשוטף. את זקוקה לשינה מרובה בהפוגות שבין האכלות.
לצורך שיקום הגוף עליך לאכול שתי קעריות של גריסים כל יום (מכינים כמו אורז. הגריסים מסייעות לניקוז וסילוק הנוזלים המיותרים מהגוף).
כמו כן עליך לאכול 2 כפות של מזון מלכות (royal jelly) ליום. מאד מחזק ועשיר בחומצות אמינו (אפשר ביחד עם הגריסים או לחוד).
ברפואה הסינית קיים פרוטוקול לשיקום אחרי לידה שנמשך שנה וכולל טיפולי אוקופונקטורה, פורמולות צמחים, תזונה ופעילות גופנית. ברגע שתתאושי מעט, ממליץ לך למצוא טיפול מקצועי שיסייע לך לשקם את גופך.
בברכה
עומר
|
|
|
ד''ר עומר טופול
רפואה סינית, נטורופתיה והומיאופתיה
הנשיא 18, נוף ים, הרצליה 09-9559485
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
00:46 11.11.11
|
כל הכבוד.
עצם זה שהפסקת לעשן זה כבר דבר מצוין. אבל אתה יכול לעשות עבור עצמך עוד. לריאות יש יכולת שיקום אדירה. והדרך לשקם אותם היא דרך הספורט
תתחיל עם הליכות. לאט לאט תראה שאתה הולך מהר יותר ולמרחק גדול יותר. ואז בשלב מסוים תתחיל גם לרוץ. אפשרות אחרת היא לרכב על אופניים או לשחות.
במידה ויש לך בעיות במשקל תעשה לעצמך גם תפריט תזונה ותשלב אימוני כוח בחדר כושר כדי לשמר מסת שריר בזמן ירידה במשקל.
תראה כיצד איכות החיים שלך תשתנה בלי הכר אחרי השילוב הזה בין הפסקת עישון לספורט וכיצד הריאות שלך יעמדו במשימה הזאת של אספקת חמצן לגוף כאשר הכושר שלך רק ישתפר.
בהצלחה!!!
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
15:35 22.10.11
|
שלום רב.
סבתא שלי עברה ניתוח להחלפת מפרק הברך לפני כשבועיים וחצי. (יש לציין שהניתוח עבר לא בארץ).
לאחר הניתוח היא נשלחה למרכז שיקום בו נאמר שאין עליה לעשות תרגילים עם הברך עם תום הניתוח. האם זה באמת המצב וההנחיה הגיונית? שמעתי על הנחיות סותרות אשר דוגלות בלעשות תרגילים כמעט ישר אחרי הניתוח כדי שהברך תשתקם כמו שצריך.
מה מבין הגישות היא המומלצת יותר?
באם יש לעשות תרגילים, אילו תרגילים מומלצים?
האם יש מצב שכעבור שבועיים וחצי ללא תרגילי שיקום נגרם נזק כלשהו?
בתודה מראש,
פבל.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
14:31 11.10.11
|
שלום,
בני 33, אנו נשואים כ 3 שנים ויש לנו ילד בן 2.4, ילד מקסים, מדבר יפה, נמצא בגן. לאחרונה בעלי ואני נמצאים בתקופה של מתח והרבה ריבים. בתקופת החגים הבן היה עד למספר ריבים ומתח. הוא מגיב בכך שהוא צועק עלינו "אנחנו משפחה תפסיקו לריב" או שהוא אומר לי "אמא, תעזבי את אבא עכשיו הוא חולה".
בגן הוא בסדר, קצת מתקשה להיפרד בבוקר אבל לא בוכה, משתתף ונהנה מהפעילויות. אחרי הגן כשאני הולכת איתו לגינה הוא חושש לעלות על המגלשה אם יש עליה ילדים גדולים שהוא לא מכיר. הסברנו לו שאמא ואבא רבים לפעמים ותמיד משלימים ושזה לא בגללו ואנחנו אוהבים אותו מאוד. אבל אני מרגישה שהמתח בבית וחוסר הביטחון בבית משפיע עליו. אני ובעלי שוקלים פרידה ומתחילים ללכת לטיפול במטרה לנסות לשקם את הקשר. אנו מנסים לא לריב ליד הילד אבל לאחרונה בשל עומס רב אנו חוטאים בריבים והתפייסויות לידו. אני אומרת "בוא נפסיק עכשיו, אני מתנצלת שאתה מרגיש כך, נמשיך אחר כך".
אני מתלבטת מה לעשות, האם ללכת לטיפול עם הילד (תראפייה במוזיקה וכו') או שזה יעבור עם השינוי שיחול בבית (שיקום הקשר או החלטה על פרידה).
תודה
דיתי
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
18:40 03.10.11
|
קודם כל תודה רבה לך על התשובה!!
אבל אם היית יכולה אולי בבקשה להגיד על סמך הנסיון שלך ...בהנחה והגבס ירד סוף חודש הבא שזה אומר 6 וחצי חודש עם גבס..כמה זמן יקח תהליך של פיזיותרפיה (אם בכלל צריך)בדרך כלל אחרי תקופה כזאת עם גבס לצורך שיקום היד..
והשאלה שבאמת הכי חשובה בשבילי..האם באמת תהליך של שחיקת הסחוס יכול להמשך גם אחרי שהשבר מתאחה ..
אודה לך מאוד אם תוכלי להביע את דעתך על זה..
תודה מראש!
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
07:49 23.08.11
|
שלום רב
בת 52 סובלת מכאבי גב חריפים כמעט לא יכולה לקום מהמיטה .
בהדמייה אבחנתית :
"שינויים דיסקוגנים בL5-S1 מספר קשריות ע"ש שמורל שינויים ארטרוטיים "
מה סוג הטיפול הנדרש - זריקות שיקום פיזיוטרפי?
לציין שהופיע אחרי שבוע של סחיבות קשות בבית של חפצים
תודה מראש
שובל
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
01:05 22.08.11
|
בגלל לחץ חזק , לחץ נפשי חזק, איימו על חיי, וכן הייתי מסוכסך
עם אנשים וגם נתון במשפטים. היה סטרס אדיר.
התחלתי להתקרב לדת..והתחלתי לחשוב שאני המשיח..התנהגתי באלימות לפעמים
ולכן אושפזתי בכפייה.
אחרי כ-3 שבועות בבית החולים הבנתי שעשיתי טעות, ואני לא המשיח.
אחרי כחודש וחצי שוחררתי מבית חולים.
נתנו לי מעקב במרפאה בבית החולים ואחר כך בבית חולים ממשלתי רגיל במרפאות
חוץ קרוב לשנתיים, ורק אחרי שנתיים הפסיקו לי את התרופות לגמרי כי הייתי
כנראה בריא.
כמו כן מאז התחלתי לעבוד באופן שוטף ואני עובד ונח עובד ונח עם החלפת מקומות עבודה
כי לא הייתי כנראה מרוכז.
.
נתנו לי אבחנה של סכיזופרניה בביטוח הלאומי, ועכשיו בשנה האחרונה ביררתי אם
אני באמת סכיזופרן. כל פסיכיאטר כותב לי בבדיקה שלו שאין עדות למצב פסיכוטי וכי אני
צלול בדעתי. יש לי אבדן זכרון בגלל פגיעת ראש בתאונת דרכים וכן חוסר ריכוז כגלל זה.
שוכח דברים. פוסט טראומה, הפרעות פסיכונוירוטיות מוכרות במשרד הבטחון בגלל התאונה שהייתה בצבא.
"הסכיזופרניה" לא הייתה בצבא--והייתה כ-10 שנים אחרי התאונה.
עכשיו אחרי האשפוז הפסיכיאטרי של הסכיזופרניה נגשתי לעשות החמרה במשרד הבטחון והועדה הרפואית שם אמרו שיש לי סכיזופרניה שזה לא קשור לתאונה.
פקידת שיקום במשרד הבטחון אמרה לי ללכת לביטוח לאומי ואכן הלכתי לשם וביטוח לאומי נתנו לי נכות של זכיזופרניה..ומה הקאץ' פה.. שמתברר כעת כי סבלתי מפוסט טראומה כל הזמן וכן תסמונת לאחר פגיעת ראש- ומשרד הבטחון אומר לי שיש לי סכיזופרניה ואין לי בעיות בגלל פגיעה מוחית ופוסט טראומה, ואילו רופאה פסיכיאטרית שנתנה לי חוות דעת קבעה שאין לי סכיזופרניה ויש לי רק סכיזואפקטיב...שגם את זה אני חושב שאין לי.
הרווח המושג פה הוא של משרד הבטחון בכך שהוא לא נותן לי את כל הפגיעה המוחית שלי מהתאונה והפוסט טראומה..ומגלגל את זה על הסכיזופרניה שלדעתי אינה קיימת.
עברתי בדיקת MRI מוח ורופא נוירולוג קבע כי יש לי פגיעה באונה הימנית של המוח בגלל שבבדיקה קלינית גילה כי חלק הגוף השמאלי שלי לא מגיב כמו הימני. כן קבע לי אותו נוירולוג
30% נכות מהתאונה בצבא, כאשר אגף השיקום נתן לי רק 10% על הזעזוע מח שקרה לי בגלל אבדן הכרה בתאונה. כן קיבלתי חוות דעת על נכות נכות פוסט טראומה בשעור 30% מפסיכיאטרית פרטית.
אני רוצה להיבדק אצל רופא פסיכיאטר שיקבע כי אין לי סכיזופרניה- וכל הבעיות הנפשיות שלי הן רק מהתאונה. אולי גם ההתקף הפסיכוטי גם בא מהתאונה???
האם אוכל לקבל דבר כזה- לפי הסיפור הארוך שהבאתי לכם????
תודה ולילה טוב.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
15:52 11.08.11
|
שלום , אבי כבן 80 עם אירוע מוחי הוא מונשם עם טרכאוסטומיה.
שאלותי : מה זכויותיו כחולה בעיקר בנושא השיקום.
ניסו בבית חולים לעשות לו גמילה מהנשמה וזה לא כל כך הצליח אז לא המשיכו !!!!!,
אני רוצה לשנות לו את התזונה ולהוסיף לו לזונדה תרופות של פרויוביוטיקה ומיצים טבעיים אך אין שיתוף פעולה עם הדיאטנית !!!!!
הוא לא מקבל טיפול פיזיוטרפיה בבית חולים כי זה לא מקום שעושה שיקום ,מצד שני אין מקום ויש מחסור חמור במוסדות שיקומיים למונשמים,
האם אני יכולה להביא לו פיזיוטרפיסט שיטפל בו בכתלי בית החולים ?
הוא נופל בין הכסאות בינתים הוא בהכרה מלאה ואף מתקשר מילולית ומבין הכל ,רק שהוא עיף מאוד.
אני מרגישה חוסר אונים נורא, כי אני יודעת שהוא רוצה לחיות ולא ויתר על החיים!!!!
ושאפשר להביא אותו לרמה תפקודית רק שאף אחד לא מתאמץ......
ופשוט בא לי להפוך את העולם ,אז מה אם הוא בן 80 האם בגלל זה לא משקיעים בזקנים ,הרי יום אחד כולנו נגיע לגיל הזה האם נצטרך להכין כדור ציאניד קטן למקרה שנראה שאין סיכוי להשתקם אחרי אירועים כאלה ? או שנכתב בצואות שלנו " לא להחיות אותי תנו לי למות ולא להגיע למצב הזה ?
תודה על תשובתכם.
חוה
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
15:00 10.08.11
|
עברתי היסטרוסקופיה ניתוחית ב4/8/11 בעקבות צילום רחם שהראה הידבקויות של כל חלל הרחם, לפני שנתיים וחצי ילדתי את בני בניתוח קיסרי ולא עברתי כל הליך כירורגי אחר.
תוצאות הניתוח היו חיוביות : פתיחה שלמה של החלל, תוך הדגמת פיתחי החצוצרות.
3 שאלות:
1. האם זה בסדר שלא קיבלתי שום טיפול הורמונלי לתמיכה/שיקום ברירית הרחם?
.2 דיממתי מספר ימים, ביום ראשון(3 ימים אחרי) פסקו הדימומים אך חזרו לפתע אתמול, האם יתכן שמדובר הפעם במחזור? או שהגיוני המשך דימום מהתהליך.
3. נאמר לי לא לקיים יחסי מין שבועיים, האם בכדי שלא אקלט להריון בטעות או בהקשר אחר?
יש לציין כי אני מרגישה מצוין וללא כאבים.
תודה
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
10:14 27.07.11
|
נחומית שלום
יש הרבה אנשים עם הבעיה הזאת. בדרך כלל זה לוקח עד שנה להבריא. רוב האורולוגים לא יעשו פעולות פלשניות לפחות עד שנה אחרי הניתוח. בזמן אחרון פגשתי אישה, גפן גלצור איגר, שמתמחה ב"שיקום הוליסטי בתנועה". יש לה הצלחה עם דליפת שתן אחרי ניתוחים רדיקאלים. מספר הטלפון שלה - 6843101 050
אני ממליץ שתדברי איתה.
אני מבין מה בעלך עובר וס"ך הכל יש השתפרות. הוא צודק לחפש דרכים אלטרנטיבים לניתוחים נוסםים. קחי בחשבון שרוב המקרים אחרי ניתוחים רדיקאלים יש טיפה דליפה במצבי מאמץ וזה לא מפריא לנו.
בהלצחה
|
|
|
לני הירש
יושב ראש, עמותת חיים עם סרטן הערמונית וקבוצות תמיכה
ת.ד. 5154 קציר 054-4570595
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
10:31 20.07.11
|
הערותי....
.1. בעתדי מאמין תימצא השיטה לעמוד על נכשיר זה או אחר, רוטט או שלא, ולשפר היכולות הגופניות באופן ממשי. עד אז... ויש לא מעט שנים, צריך להתאמן לפי ההמלצות ולבצע אימוני כוח ואימונים אירוביים על בסיס קבוע...
2. מכשירים אלה טובים במיוחד בתהליך שיקום, אחרי פציעה, למוגבלי תנועה, לעיתים עבדו עם מכשירים אלה עם אסטרונאוטים בחלל או בחזרה לכדור הארץ ועוד.
3. חוסר איזון והפעלה של שרירים מייצבים הנו דבר מצוין אך ניתן לעשות זאת בחינם,,, ללא כסף עם תרגילים כנגד משקל גוף ואביזרי עזר פשוטים.
בברכה
|
|
|
ד''ר איתי זיו
מומחה לפעילות גופנית
קמפוס שיאים - אוניברסיטת תל אביב 057-7271811
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
03:52 05.07.11
|
רציתי לדעת איך אפשר לצאת מצבע שחור מבלי לפגוע בשיער? ,
אני רוצה צבע דומה לטבעי שלי שזה חום שטני,בגלל שכאשר יהיה לי שורש לא יהיה הבדל כמו עכשיו
אני בתהליך של שיקום השיער אחרי כמה שנים טובות של פנים ...
כרגע השיער נהיה לי שחור אדמדם כי לא צבעתי 4 חודשים
תודה רבה
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
13:13 03.07.11
|
שלום
אני בת 18 ומטופלת אצל עובדת סוציאלית ופסיכיאטרית בגלל פגיעה עצמית ורצון למות.
אובחנתי כסובלת מחרדה ודכאון ובעיות אישיות... והפסיכיאטרית אמרה שלא כדאי לי ללכת לצבא.
העובדת הסוציאלית הסבירה לי מהו שירות לאומי ועודדה אותי לקבל פטור מהצבא ולא להתעצב יותר מידי כי תיהיה לי אפשרות לעשות שירות לאומי.
הסכמתי וכרגע אני בתהליך עם הצבא, מתוכננת לי שיחה עם קב"ן השבוע.
העובדת הסוציאלית החליטה לחזור בה מכיוון שלא הסכמתי ליטול תרופות,
אני לא רוצה להיכנס לתוך הסיפור עצמו אבל היא אמרה שהיא מעדיפה שנתחיל בו זמנית לדבר עם ביטוח לאומי ולקבל סל שיקום.
אין לי מושג מהו סל שיקום אבל יש לי הרבה חששות ורציתי להתייעץ בכם,
אני מפחדת שזה ייסגור בפני את האפשרות לקבל רשיון נהיגה ולעבוד כפסיכולוגית קלינית כפי שתמיד רציתי (אני בדרך לתואר ראשון באוניברסיטה הפתוחה כרגע)
עד כמה החששות שלי מוצדקות?
מישהו אמר לי שהדברים האלה במילא סגורים בפני בגלל הפרופיל הצבאי וכדאי לי להקשיב לעובדת הסוציאלית.
אני לא רוצה להחתים לעצמי את החיים ולסגור בפני עצמי אפשרויות, בבקשה תגידו לי את האמת.
נ.ב- העובדת הסוציאלית שלי מתנהגת אלי בצורה מגעילה, היא סיננה אותי במשך זמן רב אחרי שמלאו לי 18, ורק לאחר שנזפו בה היא שוב יצרה קשר. כרגע היא מאד לוחצת עלי להתחיל טיפול תרופתי ומאיימת באישפוז, היא מנסה לשכנע אותי שהמצב שלי רק הולך ומחמיר למרות שהסברתי לה שהמצב רק משתפר, שאני מרגישה שדברים מתחילים להיות יותר יציבים. היא פוגעת בבטחון העצמי שלי ומחזירה אותי לדכאון והרגשה של "אני לא יכולה להשתנות".... אני לא רוצה לפגוע בה אבל מצד שני היא מאד פוגעת בי, והיום היא אמרה שאם לא אשתה את התרופה היא לא תעזור לי בכלל אז נאלצתי לשקר לה שאני כן שותה ועכשיו אין לי מושג מה לעשות עם עצמי כי היא קבעה לי פגישה לפסיכיאטר ואם אני אספר את האמת היא שוב תלחץ עלי ואני שונאת את זה.
תודה מראש לכולם.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
07:06 30.06.11
|
שלום לך,
הניתוחים בסל הבריאות למי שזכאי.
רצוי רק אחרי שנתיים לגשת ליעוץ ולאחר שעומדים חצי שנה במשקל יציב. ואז הולכים לפלסטיקאי מקבלים תכנית "שיקום" ומתחילים את הדרך לועדות שונות....עד קבלת האישורים הדרושים
|
|
|
שולה זק
יו"ר עמותת משקל בריא
050-6233250
|
|
|
|
|
|
|
|
|
| מנהל | | | הודעה מקורית | | | תגובה | | | ללא תוכן | | | הודעה חדשה | | | הודעה עם תמונה | | | הודעה עם וידאו |
|
|
|
|
|