|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
03:02 13.05.12
|
שלום ותודה מראש..
אני סובלת מדכאון קל- בינוני, חרדה / וחברתית דימוי עצמי נמוך ולעיתים מחשבות אובדניות כשזה מדרדר.
לקחתי כשבוע היפריקום מיצוי הצמח 300 מג פעמיים ביום
יש לי תופעות לוואי רציניות, האם הן תחלופנה או שממש הן מוגזמות?
רגישות רצינית לאור ושמש, הזעה מרובה, דופק מהיר, עצבנות, גלי חום שינה בת 3 שעות בלבד כל לילה, חרדה ולעיתים פרצי צחוק שמחה, בכי אבל ללא עצב כאילו חלול בפנים, תחושה של אומץ ורצון לפעול...חוסר מיקוד
רציתי צמח שאינו מתערב במנגנון ייצור הסרוטנין כמו רדיולה אלה, רק מעכב ספיגה לכן בחרתי היפריקום, שממש משפיע מיד ועושה רושם שמשפיע גם על הנוראדרנלין בצורה רצינית.
האם לרדיולה פחות תופעות יכול להיות שיתאים יותר?
האם בכלל ללכת על תיאנין להעלאת הגאבא שתמתן חרדות ולראות האם הדכאון יתונן משם?
תודה מראש על הסבלנות
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
22:12 12.05.12
|
שלום,
אני נוטלת ציפרלקס כ- 5 שנים וזאת לאחר התקפי חרדה מאוד קשים, המינון במהלך ה- 5 שנים היה כ- 10 מ"ג. לפני כחודשיים וחצי היו לי כאבי ראש כל יום ולא הבנתי מה פשר העניין, יחד עם זה התחילו לי שוב החרדות המתבטאות בסחרחורות, קושי בלנשום, עייפות, לחץ, חוסר רצון ועניין מלעשות דברים. הלכתי לפסיכיאטרית שהמליצה שאעלה את המינון ל-15 מ"ג. כאשר הגעתיהביתה הבחנתי שהכדורים שנטלתי היו פגי תוקף ב- 8 חודשים והשלכתי שאולי כל מה שקרה זה עקב אי לקיחת כדורים ברי תוקף. מזה חודש ימים אני נוטלת 15 מ"ג ציפרלקס פעם ביום ואני עדיין מרגישה חרדה מאוד קשה, אני מרגישה מאוד רע ואין שיפור בכלל. התחלתי לעשות דיקור סיני וטיפול פסיכולודגייו ועדיין אני נמצאת במצוקה מאוד גדולה. מה עלי לעשות?
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
19:48 11.05.12
|
רציתי לדעת האם ייתכן כי הרמוטיב יכול להחמיר מצבים של התקפי פאניקה/חרדה?
התחלתי לפני שבועיים שלושה לקחת אותו ולאחרונה קרה לי מספר פעמים התקף של לחץ בחזה, נשימה כבדה ודופק מהיר, תופעות אשר לא נעים פתאום לקבל באמצע יום שאתה מרגיש שאתה הולך למות ויש עוד אנשים סביבך....
הבנתי שהתרופה עובדת על הסרטונין והנודרנאלין, ייתכן כי הפרשה מוגברת של נודרנאלין מהתרופה גורמת להתקפי החרדה/פאניקה האלה לעיתים תכופות?
מה מומלץ למי שסובל מחרדה המלווית בדיכאון אך מצד שני יש חשש מתרופות כמו וולבוטרין שמעלות רמות חרדה בגוף....
ומה עליי לעשות בזמן התקף חרדה קשה כדי להרגיע אותו?אני מתחילה להיכנס להיסטריה שזה קורה ואז האדרנלין של החרדה פשוט מציף אותי ואני מרגישה שאני פשוט הולכת למות במקום.......
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
19:40 11.05.12
|
|
חברתי סיפרה לי שהיא אובחנה כסובלת מפרקינסון .לשאלתי סיפרה לי שבעקבות תרופות נוגדות חרדה שהיא מקבלת זמן רב אובחנה על ידי רופא ניורולוג כחולה בפרקינסון. האם יש אפשרות כזו? או שיש מחלה שפורצת בגלל שימוש בתרופות כאלו. איך יודעים שזה פרקינסון שאין לו סימפטומים יהאופינים
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
07:42 11.05.12
|
טניה שלום,
לצערנו, יש הרבה תסמונות גנטיות שיש להן ביטוי נפשי ו/או שכלי, לא רק X שביר.
לגבי ADD, ככל הידוע לי, אין עדיין זיהוי גנטי מוגדר של הבעייה.
את מתארת מצב שבו יש במשפחה ילדה עם ליקוי, לא ברור, ואת בוודאי חרדה להריון שלך, אבל קשה לי לתת לך ייעוץ בדרך זו.
אני בטוחה שאת נמצ את בידיים מקצועיות, הר ופא ייקח את עץ המשפחה שלכם, והוא רואה את תוצאות הבדיקה הגנטית, ומכל הנתונים יחד, ידע לתת לך את התמונה הנכונה, ככל שהמדע יודע לענות. יש הרבה דברים שעדיין איננו יודעים, ואין להם מענה.
אני מקווה עבורך ועבור משפחתך שתקבלו תשובות ככל שניתן, שתוכלו לקבל החלטה נכונה לגבי ההריון, ושיהיה בסדר.
מאחלת לכם הרבה כוחות נפש לעבור את התקופה הקשה וההתלבטויות.
כל טוב!
|
|
|
ד''ר יוכי בן-נון
מנהלת
בי"ח מאיר, כפ"ס 054-4807441
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
23:52 10.05.12
|
שלום! רציתי להתייעץ לגבי כמה דברים,
לפני כמה חודשים החלו לי כאבים ברגל אחרי ריצה בעצימות גבוהה ברמה כזו שלא יכלתי ללכת רגיל כמה ימים וצלעתי. אחרי איזה חודש עשיתי מיפוי עצמות שנמצא שם קליטות פתולוגיות ומוגברות בעצמות כף הרגל וקליטות מוגברות בטיביה. הלכתי לרופא שאמר שזה שברי מאמץ וצריך מנוחה. נחתי עוד חודש ולא רצתי,הרגשתי יותר טוב אז חזרתי לרוץ שוב , היה לי מירוץ ורצתי ברמה מוגברת עד שלקראת הסוף הרגשתי זרם כזה ברגל ולא יכלתי להמשיך לרוץ. עכשיו הלכתי לרופא שעשה לי צילום רנטגן ולא מצא שבר. הבעיה כשאני הולכת אני מרגישה כאב נסבל כזה ואחרי הליכה או אפילו אחרי עמידה של כמה דקות על הרגל כשאני יושבת אני מרגישה כאילו יש לי לחץ על הרגל, כבר עברו כמה ימים וזה ממש מעיק, אני כבר פסיכולוגית מרגישה חרדה כשאני צריכה לקום וללכת ורק מקווה שזה יעבור כבר. רציתי להתייעץ מה אני יכולה לעשות על מנת שזה יתרפא מהר יותר ואני אוכל לחזור לרוץ במהרה, הרופא הביא לי כדורים לדלקת ואמר מנוחה ומדרסים, אבל חשבתי אולי ללכת לרופא ספורט או פיזיותרפיה, נחתי חודשיים שלמים בלי ריצה, זה היה מאוד קשה בשבילי, אני לא יודעת כמה זמן אצטרך לנוח עכשיו.
תודה רבה !!!!!
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
15:33 10.05.12
|
ד"ר שלום
לפני 9 חודשים התחלתי לקחת אסטו 10 מ"ג בבוקר אחרי האוכל עקב לחצים ומחשבות על מחלות חרדה מלחץ דם. בנוסף התחלתי טיפול בלחץ דם קרדילוק 1.25 מ"ג ביחד עם האסטו הוריד לי את הדופק לעד 70 .
החלטתי להפסיק את האסטו לקחתי שבועיים חצי כדור ואז שבוע חצי כדור יום כן יום לא הכול היה נהדר . קצת אחרי ההפסקה המלאה החלו כאבי ראש עם בחילה כמו מיגרנה ודופק מהיר 85 במנוחה הלחץ דם לא עלה.
השאלות:
האם אסטו שווה ערך לציפרלקס?
האם הדרך בה הפסקתי היא נכונה?
האם תופעות לוואי קשורות לזה ואם כן מתי יפסיקו?
האם יש צורך לחזור לקחת חצי כדור לתקופה נוספת?
אני לא כל כך יודעת מה לעשות....
חשבתי לחזור באופן קבוע לקחת חצי כדור האם זה כדור שניתן לחצות אותו??
תודה מראש לימור
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
07:58 10.05.12
|
שלום מרין,
אני מציעה לך לתת לה לפגוש כל פעם ילד אחד, להזמין בתאום עם האימהות ילדים מהשכונה בערך בגילה, ולשהות עימם ביחד כל פעם לחוד, מספר פעמים ואחר כך לנסות עם שני ילדים וכו', עד שיתאפשר לפגוש קבוצה של ילדים בבת אחת.
|
|
|
סמדר ריינר
פסיכותרפיסטית
רמת גן 052-3693493
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
12:37 09.05.12
|
שלום!
אני אמא לילדה בת שנה ועשרה חודשים, מבחינת התפתחותה היא תמיד איחרה בחודשיים שלושה לגילה - אבל תמיד היתה מפצה על האיחור במהירות.
בחודשים הראשונים הייתה מאוד רגישה לרעשים (להתעטש לידה - לא הייתה אופציה) אבל בבדיקות השמיעה הכל היה תקין. אני ובעלי אנשים מאוד רגועים שלא מרימים את הקול ולא מדליקים מוזיקה בקולי קולות ובמקום לסחוב את הילדה לקניון או לסופר - מעדיפים לטייל בגן או בים- אז רוב חייה היא נמצאת האוירה רגועה. אין לנו חברים עם ילדים בני גילה והיא לא נמצאת במסגרת אלא איתי או עם אבא או סבתא (אציין שכולנו מאוד משקיעים בילדה: משחקים,מאתגרים, מלמדים....
בגיל שנה הייתה מאושפזת שמונה ימים בהם עברה פרוצדורות כואבות ומאז פיתחה חרדה ממקומות המזכירים בית חולים (קופות חולים/טיפת חלב/מכון להתפתחות הילד) וממבוגרים שאינה מכירה (כאילו חוששת שאולי יכאיבו לה) - בהתחלה זה היה נורא אבל עכשיו כנראה הזמן עשה את שלו והיא השתפרה פלאים (עדיין חוששת מעט ממבוגרים שאינה מכירה - אבל הבנתי שזו יכולה להיות חרדת זרים הרגילה לגילה).
לצערי, בזמן האחרון פתאום ראיתי שהחרדה כאילו "שינתה כיוון" והיא מופנית עכשיו כלפי ילדים! היא מאוד שמחה לקרוא על ילדים ולראות תמונות (היא גם נותנת נשיקות לתמונות של ילדים) מאוד שמחה לראות ילדים בטלויזיה - אבל כשזה מגיע לדבר האמיתי אני לא מבינה מה קורה לילדה.... מגיל 10 חוד' פעמיים בשבוע אנחנו הולכות למשחקייה על מנת שתיחשף לילדים וזה מקום שהיא מכירה אבל בפעמים האחרונות היא פשוט היסטרית (בין אם זה המשחקייה הקטנה או הג'ימבורי הגדול יותר) ברגע שהיא רואה שיש עוד ילדים היא מתחילה לבכות, לרעוד ,לא עוזבת אותי ואם מפסיקה אז זה רק לדקה שתיים.
בהתחלה חשבתי שאולי התחיל להפחיד אותה המקום עצמו - אבל יצאו פעמיים שהיינו לבד לגמרי והיא השתוללה ושמחה, ניסיתי להגיע לפני כולם שתראה איך הילדים מגיעים בהדרגה - לא עזר, ניסיתי לבוא כשמלא - לא עזר, ניסיתי לחבק לנשק ולהסביר, ללכת יד ביד, לשבת בצד יחד ולתת לה להפנים, לשים אותה יחד עם הילדים וללכת לפינה - כל פעולה מצידי נענתה בבכי היסטרי מצידה (ניסיתי לא להרים ידיים ולוותר אבל אחרי 40 דקות אני פוחדת שזה כבר לא טוב לילדה כי הלב שלה דופק היא היסטרית ואח"כ באוטו היא פשוט באפיסת כוחות עד שהיא מתאוששת קצת... ניסיתי גני שעשועים אבל אם יש ילדים על המתקן אין סיכוי שהיא מתקרבת אלא עומדת ומסתכלת מהצד...
אני מזהה שכנראה חלק מהבעיה היא אצלי - אולי לא חשפתי מספיק, אולי לא שחררתי אבל אני רואה גם ילדים שגדלו באוירה דומה והם משתלבים בחברת ילדים אחרים...
אנא, אני אובד עצות ומאוד רוצה להקל על הילדה כי הרי בסופו של דבר היא תהיה במסגרת ותצטרך להתמודד... בבקשה, מאוד אודה על עצתכם המקצועית.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
10:40 08.05.12
|
שלום לך,אמנם אני לא רופא ואני בטוח שפרופסור בנטוויץ יכתוב לך את אותה התשובה שאני כותב לך..מניסיון בעבר גם אני חייתי לא מעט זמן בתחושה כי "נדבקתי" לאורך זמן היית בטוח וכל סימפטום שחוויתי ישר קישרתי "להדבקה"..אתה סתם עושה לעצמך עוול משווע ונכנס לחרדות מיותרות..אם נבדקת לאיידס ויצאת שלילי מה אתה בדיוק מחפש? להיות חיובי בכח?! אם יש לך ספק לגבי מחלות אחרות לך לרופא משפחה או רופא עור ומין ותעשה בדיקות רלוונטיות לתחושות שמלוות אותך כמו צריבה מאיבר המין..
צא מזה ומהר אחרת חייך לא יהיו חיים,יש מצב שגם דרוש טיפול פסיכולוגי להוציא אותך מהחרדות המיותרות.
מקווה שעזרתי לך במעט
בהצלחה..
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
06:58 07.05.12
|
שלום נטע,
לא מדובר כאן על חוסר ביטחון כי אם על חרדה. דרך אגב לא הבנתי מה זאת אומרת לא אוהבת שאת מלבישה אותה ליד אנשים? היא אמורה אכן בגילה להתבייש להתלבש ליד אנשים, זה משהו שבגיל הזה עושים כבר בפרטיות...אולי לא הבנתי אותך נכון...בכל אופן, נשמע שהילדה במצוקה וכדאי לפנות לטיפול.
|
|
|
סמדר ריינר
פסיכותרפיסטית
רמת גן 052-3693493
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
09:29 06.05.12
|
|
אכן את מתארת מצב לא פשוט וקשה , ממליץ על בירור שיחות טיפוליות ובניית תוכנית טיפול לשיפור הערך העצמי והתפקוד.
|
|
|
ד''ר יונתן דוידאור
פסיכיאטר מומחה, CBT,חוות דעת משפטית.
כתובת הקליניקה: דרך רמתיים 69 , הוד השרון 052-6552269
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
17:28 05.05.12
|
למעלה משנה אחרי לידה לא אמור לכאוב ביחסי מין אלא אם יש בעיה..
יכול להיות בעיה נפשית - חרדה מכאב שעלול להיות כשאז את מתכווצת חוסמת את פתח הנרתיק וחדירה במצב כזה אכן תכאב
או מה שיותר סביר שיש בעיה פיזיולוגית - או שהריפוי של התפרים לא תקין, או שפיתחת בעיה שנקראת וסטיבוליטיס שלאחר לידה שזה רגישות יתר בפתח הנרתיק שנובעת מבעיה עצבית.
חסר לי נתונים רפואיים עליך האם את מניקה האם נוטלת גלולות למניעת הריון - כל אחד מהפרמטרים האלו יכול להשפיע ולגרום לשינויים בעור הנרתיק או ליובש בזמן חדירה.
כדאי לפנות לרופא נשים המתמחה במחלות העריה
|
|
|
ד''ר ליאורה אברמוב
רופאת נשים מומחית בטיפול מיני
אוסישקין 5 רמה"ש 052-4266664
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
01:18 05.05.12
|
היי הילה,
אם תפני לעזרה תרופתית, הטיפול ככל הנראה יהיה בתרופות נוגדות דיכאון, שמתאימות לטיפול הן במצב הרוח והן בחרדה. אני מניחה שאת עובדת עם מתמודדים שסובלים בעיקר מהפרעות פסיכוטיות, ואופי הבעיות שלהם שונה מאוד משלך. לכן, הם מקבלים בעיקר תרופות אנטי פסיכוטיות או מייצבי מצב רוח (ליתיום, דפאלפט ודומיהם), שהשפעתם שונה מאוד מזו של תרופות נוגדות דיכאון. התרופות נוגדות הדיכאון אכן עשויות לתרום לשיפור ניכר במצב הרוח שלך ולהפחתת חרדה, והשיפור מתחיל לאחר כשלושה שבועות של נטילה. נהוג ליטול את הטיפול במשך מספר שנים, כדי להשיג תוצאה אופטימלית לאורך זמן. השיפור במצב הרוח הוא עקב תהליכים ביוכימיים במוח, ואינו קשור בפסיכותרפיה. אולם, פסיכותרפיה (בעיקר בגישה קוגניטיבית התנהגותית- CBT) יכולה לשפר את התוצאות ואף לשמר אותן (כלומר למנוע הדרדרות, שיכולה לבוא עם הפסקת התרופה). טיפול שכזה נותן לך כלים מעשיים להתמודדות עם הבעיות לאורך זמן, ומונע את הישנותן. איני יודעת באילו גישות טופלת והאם את מכירה גישות טיפוליות שונות, אולם מומלץ לקבל מידע לפני שפונים לטיפול, מאחר שיש גישות יעילות יותר ופחות, ומתאימות יותר ופחות בעבורך.
אם ברצונך להתמודד עם המצב בכוחות עצמך, כדאי שתבדקי עם עצמך כיצד את מתכוונת לעשות זאת והאם יש לך את הכלים לשם כך. אם אין לך דרכי התמודדות יעילות, חבל להמשיך לסבול (ואולי אפילו להידרדר). ככל שפונים לעזרה מוקדם יותר, כך הפרוגנוזה משתפרת.
בהצלחה!
|
|
|
שרון לויט
פסיכותרפיסטית התנהגותית קוגניטיבית
כספרי 24, חיפה 052-6794957
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
18:18 04.05.12
|
שלום רב,
אני בת 26, במצב בריאותי כללי טוב. ללא בעיות בריאותיות בעבר או בהווה.
ישנה תופעה שחוזרת על עצמה מדי פעם והיא נפיחות בבטן, קוצר נשימה עד כדי חנק, זאת לצד כאב באזור הקיבה וגרפסים ללא הפסקה במשך כמה דק'. זה נמשך כבר שלושה ימים ותוקף אותי בזמנים שונים במהלך היום ללא מאמץ פיזי במיוחד. בנוסף, זה מלווה לפעמים בבכי בלתי נשלט ובדמעות. אני יודעת שזה לא התקף חרדה כי זה קורה במצבים הכי רגועים גם.
מה זה יכול להיות? משהו שקשור לקיבה? מערכת העיקול? מערכת הנשימתית? אנא עצתך? לציין כי בשנה שעברה פניתי לרופא משפחה שהמליץ על תרופת אמפרודקס לקיבה וזה עבר אך חוזר שוב.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
22:39 03.05.12
|
שלום רב.
אני בן 17 וחצי ואני אובחנתי על ידי פסיכיאטר שיש לי OCD והפרעת חרדה.
אחת החרדות שלי היא שאני לא אגבה ושאני אהיה נמוך (כיום אני 175 בערך) ואיכשהו קישרתי בין השינה לבין הגובה.
לפעמים יוצא לי לישון לא הרבה בלילה, אז אני רוצה לישון בצהריים.
עכשיו הבעיה שלי, היא שכשאני הולך לישון אחרי הצהריים אז ברגע שאני מתחיל להירדם טיפה להירדם אבל יחד עם זאת עדיין ער, אני מתחיל לחשוב על התהליך הזה שאני נרדם ואז אני לא מצליח להירדם.
אתה חושב שזה OCD?
תודה.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
21:00 03.05.12
|
שלום לכולם, אני בחורה בת 19 בהיריון... ומאז ההיריון נהייתי אובססיבית כמו רוב הנשים לאמונות תפלות, טפו טפו טפו ומה לא, להכניס תודה לאלוהים אחרי כל משפט.
שלשום עברנו דירה אני ובעלי, הכל בהצלחה ובכיף. אתמול המשפחה שלי (באותו העיר, גרנו לפני זה אצלם) באה לבקר אותנו. כשהם חזרו הביתה, קרה להם משהו מוזר שהם סיפרו לי עליו למחרת, ומאז אני כל הזמן בחרדות ופחדים, לא מצליחה להירגע.
מה שקרה זה שכשהם חזרו הביתה בשעה תשע וחצי בערב בערך, הם מצאו ערימה של שיער אפור-שחור של כלב או חתול, או אלוהים יודע מה מול הדלת של הבית. הם גרים בדירת קרקע כמעט שנה, ההסבר הראשון שהם חשבו עליו שזה כנראה הגיע עם הרוח או חתולים שרבו שם, אבל אז הם ראו שהשיער מסודר בערמות שוות באורכן ורוחבן ברצועות מקבילות זו לזו, מעשי יד אדם בבירור.
אין לנו אויבים ואנחנו לא מתעסקים באמונות תפלות ושטויות כאלה רוב הזמן, חוץ מסבתא אף אחד לא לקח את זה יותר מידי לראש. היא כמובן העלתה הסבר שמישהו מנסה להפחיד או לקלל אותנו ושעדיף פשוט לשכוח מזה והכל יהיה בסדר. אני יודעת שזה מטריד אותה, וכשהם סיפרו לי זה נורא הטריד אותי. זה לא משהו שמישהו יעשה בצחוק, יאסוף שיער של כלב או חתול ויילך לפזר ליד דלת של בית כשהדיירים במקרה לא נמצאים, במיוחד כשיש לנו כל מיני שלטים של זהירות כלב (אבל לצערי עוד אין כלב, זה נועד סתם להפחדה)
אני כל היום לא מצליחה להוציא את זה מהראש, ועכשיו גם היה מקרה מוזר שנכנס חרק דמוי עש או ג'וק, לא יודעת מה, לא ראיתי כזה בעבר, נכנס לתוך הדירה שלנו, למרות שכל החלונות שפתוחים הם עם רשתות חדשות וסגורות, אני מתחילה לחשוב על איך הוא נכנס לכאן, ועם זה גם איזה סימן רע. אני ממש לחוצה וחרדה, אני כבר מרגישה את השינה הלילה מתפספסת. איך אני משכנעת את עצמי שזה שטויות של מישהו והדברים האלה לא קיימים באמת ופשוט להפסיק לחשוב על זה? אני עוד יותר חרדה מהמחשבה שעם מישהו חיפש לעשות את זה לי הם ימצאו את הדירה החדשה ויעשו את זה פה, ואז אני לא רואה את עצמי נרגעת בשום דרך. מה עושים? בבקשה תעזרו לי בדחיפות, אני לא יודעת לאן לפנות, אין לי כסף לא לפסיכולוג ולא למגדת עתידות שתתן לי תליונים שיגנו עלי ותגנוב לי כסף על בלבולי מוח.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
15:40 03.05.12
|
התגובות שאת מתארת, מיטל, הינן תגובות פיזיולוגיות המופיעות עפ"ר במצבים של חרדה וסטרס. וכשתגובות אלו מחריפות, כמו במקרה שלך, הן גורמות להמנעות חברתית. החרדה הופכת לחברתית כי את ממוקדת בחשש שלך מפני הופעתן של התגובות במצבים שאינם נוחים לך, כמו בשעת ראיון לעבודה. ואילו הגורם הראשוני שבעטיו החלו תגובות ההסמקה והזעה, אינו יותר במוקד המחשבה. את שואלת את עצמך "האם אסמיק" במצב נתון, ואינך שואלת מדוע בכלל אני מסמיקה. לרווחתך אני יכול להרגיעך בכך שניתן בהחלט לטפל בבעיתך, ובהצלחה משמעותית. הטיפול המתבצע בעזרת פסיכולוג מומחה, מחולק לשני חלקים: בחלק הראשון מטרת המטפל היא להרגיע את התגובה הגופנית באמצעות טכניקה ממוקדת המלמדת שליטה על תגובות פיזיולוגיות. החלק השני של הטיפול הינו התנהגותי - חברתי, ובו ממתנים את החרדה והחשש מפני קירבה ויחסים חברתיים. בהצלחה.
|
|
|
ד''ר דניאל לומברוזו
פסיכולוג קליני, מומחה בכיר בפסיכותרפיה ובהיפנוזה.
תל אביב 03-5242371
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
15:58 02.05.12
|
זה כבר בערך שנתיים(אני בת 21) שעובר עליי משהו אינו מוסבר..בהתחלה זה הופיע לעיתים מאוד רחוקות ועם הזמן זה הלך והחריף ועכשיו זה כבר משתלט על חיי. כאשר אני מדברת עם אנשים או אפילו לפעמים רק כשאני נמצאת לידם הפנים שלי מאדימות מאוד..אני ממש נהיית כמו עגבנייה ואני מתחילה להזיע בפנים בצורה מוגזמת ולא נורמלית(רק בפנים). התופעה הזאת מתרחשת לא רק עם זרים..זה קורה גם עם משפחה וחברים (לא תמיד) לאחרונה מרוב שזה מופיע כל כך הרבה זה נמצא כל הזמן בראש שלי ולכן זה קורה יותר ויותר מהלחץ שזה יקרה...זה מתחיל להשתלט לי ממש על החיים..אני יושבת בבית כי אני מפחדת ללכת לחפש עבודה ולעשות ראיון עבודה ולעבוד בכלל עם אנשים..אפילו להיכנס לחנות ולפנות למוכר או כל דבר אחר שמצריך דיבור עם אנשים.התופעה מאוד מביכה אותי כי זה לא משהו שמתרחש בתוכי ואפשר להסתיר אותו..כולם רואים את זה ואני מאוד מתביישת...מה עובר עליי? האם זו פוביה חברתית? מה עליי לעשות? אני לא מצליחה להרגיע את עצמי כשזה קורה..אשמח לעזרה..
תודה.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
14:40 02.05.12
|
שלום תמי,
אפשר להכין את הילד מעכשיו. עם זאת אני לא בטוחה שהבעיה של בנך היא הסתגלות איטית. כי אם הוא עושה מניפולציות, זה לא מתוך בעיית הסתגלות זה בגלל שהוא מבין שהמניפולציות עובדות עלייך. לכן יכול להיות שאת יותר חרדה ממנו סביב המעבר, והוא ירגיש את זה ו"ינגן" על זה. לכן, אם את מכינה אותו, חשוב שזה יהיה בלי לחץ, בצורה מינורית, להזכיר את מעבר הגן מספר פעמים, ללכת לראות איתו מבחוץ ובקיץ לדבר על זה שוב. לא הייתי עושה משהו שמשדר שזה עניין גדול, שאמורה להיות פה בעיה, ושאת מחכה בכיליון עיניים לראות איך הוא יעבור את "הדבר הנורא" הזה. אני לא אומרת שזה מה שאת עושה בהכרח, אני רק מציעה נקודות לתשומת לב
|
|
|
סמדר ריינר
פסיכותרפיסטית
רמת גן 052-3693493
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
03:58 02.05.12
|
שלום. אני כבר פרק זמן רב מתלבטת האם לקחת תרופות ואילו לקחת. עד כה ניסיתי ssri קשה לי לומר אם הם עזרו או לא (חרדה חברתית-כללית ודיכאון) אבל הפרדוקס הוא שתמיד הרגשתי הרבה יותר טוב כשהפסקתי את השימוש בהם. אני לא יודעת אם זה התיזמון או הכימיכלים במוח שעובדים בצורה שונה(?).
אני אהיה עינייית. השאלות הם כאלא:
1. האם EFEXOR גורם להשמנה בגלל הגברת התאבון וכתוצאה מאכילה מופרזת או שמשתבש משהו בחילוף חומרים ולא עיניין של קשר ישיר למינון האוכל.
והאם זה משהו שממשיך להשפיע גם כשמסיימים לנטול את התרופות?
2. אני סובלת מעצירות. זה לחלוטין על בסיס נפשי, עצירות רגשית. בתופעות לוואי של הEFEXOR קראתי שזה גורם לעצירות. לעומת תרופות מקבוצת ה ssri שהרבה מהם "משחררות".. האם זה סימן שזאת לא התרופה הנכונה עבורי?
(לאחרונה קיבלתי את המרשם לאפקסור, רציתי תרופה מקבוצת הSNRI אבל פתאום זה נשמע לי כמו "סם כבד" ואני לא בטוחה שהמצב שלי כ"כ גרוע והאם כדי לי ללכת על זה לפני שאני נותת צ'אנס לכמה תרופות נוספות מקבוצת ה SSRI. אשמח גם לחוות דעת כללית על התרופה..)
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
23:05 01.05.12
|
שלום. מוזמנת להגיע לקליניקה שלנו בתל אביב. מספר טלפון בראש הפורום.
בברכה
|
|
|
ד''ר אלונה גוברמן
פסיכיאטרית מומחית
מיינד קליניק, שד' דוד המלך 1 ת"א. 03-6962733
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
22:40 01.05.12
|
|
שלום דוקטור, קודם כל תודה על התשובה, בחושים שלי אני יודעת שלא טעיתי כשלא הורדדתי את המינון, לצערי עוד לא הסתיים רבעון ולא אוכל להגיע לפסיכיאטר דרך הקופה, אנסה למצוא דרך אחרת..15 שנה הייתי בטיפול פסיכולוגי שמאד עזר אבל פיתחתי תלות וגם העלות הייתה כבר בלתי אפשרית עבורי, לצערי, למזלי אני לא כ"כ נראית "חולה" אבל אני כן..רציתי להוסיף שהפורום מאד מעניין והתשובות מאד מחכימות...תודה וכל טוב
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
22:05 01.05.12
|
שלום. לא ניתן לתת תשובה בלי הכרות איתך. אני ממליצה שוב לחזור לרופא המטפל או לפנות לפסיכיאטר אחר לדעה שניה ולקבל הסבר.
בנוסף ,טיפול התנהגותי קוגניטיבי מאוד יעיל במצבים של חרדות ולחץ
בברכה
|
|
|
ד''ר אלונה גוברמן
פסיכיאטרית מומחית
מיינד קליניק, שד' דוד המלך 1 ת"א. 03-6962733
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
20:16 01.05.12
|
|
אני בת 25 ואני 1.30 ואני לא יכולה לחיות עם הגובה הזה בגלל זה אני לא יוצאת מהבית... אני בחרדה גדולה כי אני בגובה של ילדה בת 5 .
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
19:01 01.05.12
|
היי חיננית,
הדבר הכי חשוב בנוגע לחרדה הוא, לא להילחץ ממנה. עצם הניסיון לדחות מחשבות ורגשות רק משמר אותם. צריך לזכור, שרגשות הם דבר טבעי ופונקציונלי, וכל אדם מרגיש לפעמים פחד וירידה במצב הרוח.אני מציעה לחכות כמה ימים ולראות אם יש שינוי. אם לא, ניתן לפנות לרופא המשפחה לבדיקות. ייתכנו הרבה גורמים לשינוי- הורמונליים (אפילו מחזור חודשי), השינויים בתזונה, התחלפות העונות, אירוע שקרה בחייך וכו'.
כל טוב,
|
|
|
שרון לויט
פסיכותרפיסטית התנהגותית קוגניטיבית
כספרי 24, חיפה 052-6794957
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
18:10 01.05.12
|
|
שלום רב, אני נוטלת ציפרלקס 20, מזה כשנתיים ומצבי די טוב, לפני כשבוע התחלתי דיאטת הרזיה, אכילה בריאה יותר ומבוקרת. מאתמול אני חשה אי נוחות מעין חרדה וירידה במצב הרוח. מה עלי לעשות?אודה לתשובה מהירה
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
03:59 01.05.12
|
התשובה שקבלת מהימנה בהחלט וניתן לקבוע שאינך נושא את נגיף האיידס!!
באשר לסימני ה"מחלה" שאתה מתאר-בראש וראשונה כדאי שרופא פנימי טוב יבדוק אותך ויקבע אם אכן יש לך או אין לך מחלה כךשהי. יש סיכו מאוד גדול שכל הסימנים שאתה מתאר הם פרי חרדה בלבד ואז אתה זקוק לטיפול נפשי שיעזור לך להתגבר על כך.
|
|
|
פרופ' צבי בנטואיץ'
ראש מרכז למחלות טרופיות ואיידס,אוניברסיטת בן גוריון
מרכז קובלר לאימונולוגיה ואיידס ,בי"ח איכילוב;פרטי- רח' קוסובסקי 56, תל אביב 052-2440060
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
02:50 01.05.12
|
אני נעזרת בחצי קלונקס (חצי של 0.5 הכדור הכתום) למקרי לחץ חרדה או לפני שינה.
רציתי לדעת תוך כמה זמן הכדור יתחיל להשפיע ומתי תהיה ההשפעה המקסימלית שלו ?
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
01:40 01.05.12
|
היי לילו,
ראשית, לא רק אנשים שסובלים מבעיות קשות נוטלים טיפול תרופתי. גם אנשים רבים שהבעיות שלהם קלות לוקחים כדורים נגד חרדה/דיכאון (בעצם אלה אותם כדורים, והם משמשים לטיפול בכמה בעיות). הכדורים לא גורמים לבעיות להחמיר- במקרה הגרוע ביותר אין שיפור, ואפשר לסבול ממספר תופעות לוואי, כגון עייפות. בדרך כלל מדובר בטיפול מאוד יעיל, שאינו גורם נזק.
שנית, עלייך לענות על השאלה מדוע המטפלת שלך הציעה לך תרופות. האם יש תחושה של אחד הצדדים, או שניהם, שאין התקדמות מספקת בטיפול? שההתקדמות איטית מדי? או בכלל מדובר בטיפול ארוך טווח שאמור להימשך מספר שנים, והמטפלת שלך רוצה לזרז תהליכים? הפתרון לבעיות האלה הוא לא תמיד תרופתי. לפעמים הוא כרוך בשינוי כיוון או ריענון בתוך הטיפול (צריך לחשוב עם המטפלת איך עושים את זה). יש מטופלים שאף מחליפים את הטיפול בטיפול בגישה ממוקדת וקצרת טווח, כדי להשיג תוצאות מהירות יותר.
בקצרה, יש כל מיני אופציות, ואפשר לשקול אותן עם המטפלת שלך ו/או בינך לבין עצמך.
בהצלחה!
|
|
|
שרון לויט
פסיכותרפיסטית התנהגותית קוגניטיבית
כספרי 24, חיפה 052-6794957
|
|
|
|
|
|
|
|
|
| מנהל | | | הודעה מקורית | | | תגובה | | | ללא תוכן | | | הודעה חדשה | | | הודעה עם תמונה | | | הודעה עם וידאו |
|
|
|
|
|