|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
16:46 11.12.07
|
כשאני אוכלת אני רובוט, ואני אוכלת, כמו שצריך, בשבילי זה המון.
וזה מרגיש לי כ"כ רע, ואני לא מצליחה להילחם במחשבות האלה, שאני אשמין, שאני לא אהיה מי שאני, שאני אלך לישון ואקום אחרת.
אני לא יכולה עם זה שאני 'משתחררת', שאני כבר לא שולטת, שאסור לי לשלוט.
מתי אפסיק להיות חרדה מהשמנה?
תודה רבה
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
חרדה
|
|
ד''ר אירנה נתנאל 
|
|
22:49 10.12.07
|
קובי שלום,
סימפטומים גופניים שאתה מרגיש הם תגובה של הגוף למצב הנפשי שלך, כאשר מצבך הנפשי ישתפר הסימפטומים הגופניים יעלמו מעצמם. לדיכאון יש הרבה גוונים וצורות ולכן חשוב שאיש מקצוע יאבחן בצורה מעמיקה ומדוייקת. בנוסף, מה שאתה מתאר כנטיה לחרדה חברתית לא ממש מתאים להגדרה, לעומת זאת ישנם מספר סימנים שמתאימים לאגורופוביה (אי נוחות במקומות פתוחים, גדולים או הומי אדם). בכל אופן במצבים שאתה מתאר טיפול התנהגותי - קוגניטיבי אישי או קבוצת יכול מאוד לתרום.
אשמח לענות על שאלות נוספות
|
|
|
ד''ר אירנה נתנאל
פסיכותרפיסטית מוסמכת Ph.D CBT
"מיינד קליניק" מרכז לטיפול מתקדמים שד' דוד המלך 1 תל אביב 03-6962733
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
חרדה
|
|
ד''ר אירנה נתנאל
|
|
22:34 10.12.07
|
שלום לך,
ראשית, חשוב להתאים את הטיפול התרופתי. אתה לא מציין כמה זמן אתה נוטל את התרופות, אך כדי שתדע שלוקח זמן עד שההשפעה של התרופות מורגשת במלואה. שנית, עליך ללמוד לחיות עם הפחד מבלי להמנע משום מצב ותפקוד. כל מצב חרדה הינו הזדמנות להתמודדות ותרגול בדרך להתחזקות. מחשבות קטסטרופליות (על אסון) רק מחמירות את המצב. בלי מחשבות על אסון הפחד מתחיל להעלם מעצמו.
טיפול התנהגותי - קוגניטיבי אישי או קבוצתי יכול לעזור לך לרכוש כלים יעילים כדי לשלוט בחרדה שלך.
אשמח לענות על שאלות נוספות
|
|
|
ד''ר אירנה נתנאל
פסיכותרפיסטית מוסמכת Ph.D CBT
"מיינד קליניק" מרכז לטיפול מתקדמים שד' דוד המלך 1 תל אביב 03-6962733
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
18:57 10.12.07
|
שלום.אני בגיל 25.5 ומאז ומתמיד סובל מנטיה לחרדה חברתית הכוללת סימפטומים אך לא המנעות
טוטאלית,כלומר אני עובד משרה מלאה מדבר עם אנשים בטלפון וכו'.
ארצה לציין שתיאבוני תקין,אין ירידה או עליה במשקל,מצב הרוח בסדר (אין עצבות)ובדיקות מעבדה אצל הרופא תקינות. אבל, כל הזמן כשאני יוצא מהבית מלווה אותי תחושת בחילה מתונה ואין לי כוח לעשות כלום.זה כבר כמה שנים.
אתן דוגמה:כשאני עושה קניות בסופר או הולך בקניון אני מרגיש תשישות או רצון ללכת הביתה וגם בעבודה בחצי היום אני מרגיש ממש עייף ללא חשק להמשיך לעבוד. אני מרגיש לא נוח במקומות הומי אדם אבל ממש לא מרגיש חרד או מפוחד. המצב כפי שהזכרתי מתרחש שנים וברמה היום יומית.
רופא המשפחה רשם לי את התרופה רמוטיב.לקחתי חודשיים וחצי ולא השפיע עלי לטובה ואפילו גרם לי קצת לעצבנות..
אז מהו הקו הדק בין דיכאון וחרדה? כלומר כאן במצבי אין הפרעה במצב הרוח אבל יש חוסר אנרגיה,
תשישות,סחרחורות,חוסר חשק לעשות דברים.זה שולל דיכאון?האם יתכן וכל התסמינים האלה הם בגלל חרדה חברתית מתונה??? האם טיפול פסיכולוגי קוגנטיבי יכול לפתור גם את התסמינים הפיזים האלה?שמעתי רבות על הטיפול אבל קשה לי להאמין שטיפול שיחתי ישפיע לי על הפיזיות
המעיקה...
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
08:48 10.12.07
|
לבסוף אני הולכת על הקפוארה :-)
אני רציתי לדעת אם יש שעורים פרטיים (יהיה לי קצת קשה להכנס ישר לבוצה עקב חרדה)
חיפשתי ברשת אבל אני לא מוצאת כלום :-( יש רק מורה אחד בירושלים, אבל אני בכלל גרה בפ"ת.
אני אשמח מאוד אם תוכלו לעזור לי.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
03:07 10.12.07
|
|
נראה שאתה מפתח הפרעת חרדה, יתכן מאד בהקשר של גיוסך הקרב לצה"ל. אתה לא צריך טיפול פסיכיאטרי אלא טיפול פסיכולוגי, רצוי קוגניטיבי-התנהגותי, שהוא אפקטיבי מאד במקרים כמו שלך. מדובר בטיפול קצר מועד וכדאי לך להתחיל אותו בהקדם (במקום להמשיך ולסבול ללא צורך).
|
|
|
ד''ר חיים היילפרין
פסיכולוג קליני, מנהל השירות הפסיכולוגי בבאר יעקב.
ליצירת קשר: 052-2533683 או 08-9281224
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
21:41 09.12.07
|
אני בן 35 רווק יש לי רשיון נהיגה ופתאום קיבלתי פחד לנהוג ולנסוע באוטובוסים לצאת מחוץ לבית
לבלות אני מטופל בכדורים רסיטל שלא עוזר ופרפנן ולוריבן
מה עושים הפחד משתלט עליי כמו דיבוק שלא עוזב אותי מה אני עושה ?
תעזרו לי בבקשה המטפל שלי מזלזל בי ואני מאבד את העשתונות
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
23:09 08.12.07
|
מעיין שלום,
דמייני לך שהיית חולה בדלקת ריאות קשה, האם היית מעלה על דעתך לפתור את מצבך ללא עזרה רפואית? ישנם אנשים שמנוהלים על ידי דעות קדומות שמחלות נפשיות זה דבר מביש שאם אדם מטופל אצל פסיכולוג / פסיכיאטר הוא חריג (בניגוד למחלות גופניות). אנשים אלה מאוד סובלים ומאבדים באיכות חיים. לעיתים קרובות אנשים מתקשים לעזור לעצמם וחייבים התערבות מקצועית. אם הבעיה היא כלכלית, ניתן לפנות לטיפול דרך קופת חולים או מערכת ציבורית אחרת.
את מתארת קשיים רבים ומורכבים לכן, כדאי שתשקלי אפשרות של עזרה מקצועית!
אשמח לענות על שאלות נוספות
תודה על פנייתך לפורום!
|
|
|
ד''ר אירנה נתנאל
פסיכותרפיסטית מוסמכת Ph.D CBT
"מיינד קליניק" מרכז לטיפול מתקדמים שד' דוד המלך 1 תל אביב 03-6962733
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
23:04 08.12.07
|
|
דיכאון ו/או חרדה, ברמות שונות, הן תגובות טבעיות למכלול רחב מאד של גורמים מדכאים או מאיימים (כמו פרידה מבן זוג, מלחמה, אם שחולה בלוקמיה ולבסוף הולכת לעולמה או הריון של תאומים שמסתיים בהפלה), וודאי שהמצב החרדתי כשלעצמו מדכא מאד. ההפרדה בין הפורומים היא שרירותית, מעין "חלוקת עבודה" – אני מטפל כמובן הן בדיכאון והן בחרדה (ובכל תגובה רגשית אחרת מקשת הרגשות). אינני יודע למה התכוונת ב"מצב סמוי" אך ברור שמאד קשה להתמודד לבד עם שרשרת אסונות כמו אלה שעברת השנה, ואני יכול רק להמליץ לך בחום להיעזר באיש מקצוע שילווה אותך בתהליך השיקום.
|
|
|
ד''ר חיים היילפרין
פסיכולוג קליני, מנהל השירות הפסיכולוגי בבאר יעקב.
ליצירת קשר: 052-2533683 או 08-9281224
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
22:51 08.12.07
|
גלית שלום,
כדי להתאים את הטיפול התרופתי אני מציעה לך להתיעץ עם רופא פסיכיאטר. עקרונית, תרופות הרגעה יכולות לעזור לך, אך אותן חשוב ליטול במעקב והשגחה רפואית. לגבי טיפול CBT ישנם מטפלים רבים בגישה הזאת שילמדו אותך להסתכל אחרת על הסימפטומים, יעזרו לך לרכוש מיומנויות שליטה בתגובתך על הסימפטומים ולשנות תגובות אוטומטיות. במיינד קליניק אנחנו מנהלים טיפול קבוצתי ואישי משולב עם טיפולים תרופתיים בהפרעות חרדה.
אשמח לעזור!
|
|
|
ד''ר אירנה נתנאל
פסיכותרפיסטית מוסמכת Ph.D CBT
"מיינד קליניק" מרכז לטיפול מתקדמים שד' דוד המלך 1 תל אביב 03-6962733
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
22:41 08.12.07
|
|
ראשית, אני מאד מתרשם ממך, מהמאמץ שאתה עושה להיטיב עם עצמך ועם אחרים ומהמאמר שכתבת. תרפיית מציאות אינה זרה לאנשי המקצוע (במיוחד לפסיכולוג המטפל בגישה הקוגניטיבית-התנהגותית, כמוני), והיא אפקטיבית במיוחד בטיפול בהפרעות נוירוטיות (דיכאון, חרדה וכיו"ב) ופחות בהפרעות פסיכוטיות, כמו מאניה-דפרסיה (מטבע ההגדרה, התסמין הבולט ביותר בהפרעות הפסיכוטיות הוא הניתוק מהמציאות, וקשה לטפל בתרפיית-מציאות במטופל שאינו מסוגל להכיר במציאות!). לשאלתך, רצף ההדחקה נע מהנוירוטיים שאינם יכולים להדחיק כלל (אלה המדוכאים או המוצפים בחרדה) ועד לפסיכוטיים, שניתן לראות בהם את ההדחקה האולטימטיבית. האמנות שבטיפול היא להביא את הסובל לחיבור עם התכנים המודחקים – עם המציאות וכל ידע אחר העשוי לסייע – מבלי להציף אותו במצוקה ו/או לגרום לו להדחיק עוד יותר...
|
|
|
ד''ר חיים היילפרין
פסיכולוג קליני, מנהל השירות הפסיכולוגי בבאר יעקב.
ליצירת קשר: 052-2533683 או 08-9281224
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
קשר
|
|
ד''ר אביגיל ארד
|
|
21:14 08.12.07
|
|
הקשר בין נחירות לעייפות הוא שכשאנחנו עייפים יותר יש כנראה שינה עמוקה יותר בה השרירים רפויים ואז, אצל אנשים עם מבנה הגורם לנחירות, יש יותר נחירה. אם הנחירות מלוות בדום נשימה בשינה אז יש עייפות ביום אחרי ליל נחירות. לא ברור לי מהי חרדת בחילות והקאות. האוזן הפנימית אחראית על שווי משקל ואם יש בה בעיה יתכנו תופעות של סחרחורת בחילה או הקאה, אבל לא של חרדה מפניהם.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
00:58 08.12.07
|
לדורית שלום
הפסקה פתאומית של התרופות יכול לגרום לשינויים בולטים במצב הרוח ואף להופעה חוזרת של דיכאון או חרדה. תרדי מהתרופות, אם זה מתאים, בצורה הדרגתית
|
|
|
פרופ' לאון גרינהאוס
מנהל בית חולים פסיכיאטרי
שדרות דוד המלך 1 קומה 3 תל אביב 03-6962733
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
00:55 08.12.07
|
לגיל שלום
זה נשמע כמו חרדה ואפילו גם דיכאון. תפנה לעזרה!
|
|
|
פרופ' לאון גרינהאוס
מנהל בית חולים פסיכיאטרי
שדרות דוד המלך 1 קומה 3 תל אביב 03-6962733
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
00:17 08.12.07
|
קובי שלום,
רסיטל היא תרופה נוגדת דיכאון ממשפחת חוסמי ספיגה חוזרת של סרוטונין (SSRI). שימוש נוספים לתרופה זו כולל טיפול בהפרעת חרדה. בכל מקרה כדאי שתתיעץ עם הרופא המטפל.
אשמח לענות על שאלות נוספות.
|
|
|
ד''ר אירנה נתנאל
פסיכותרפיסטית מוסמכת Ph.D CBT
"מיינד קליניק" מרכז לטיפול מתקדמים שד' דוד המלך 1 תל אביב 03-6962733
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
19:10 07.12.07
|
שלום .
אני בן 24
רוצה לדעת האם קושי נשימה הרגשה שהנשימה שלך לא טובה או שיש הרגשה לא טובה בגרון
יכולה להיות חרדה או דיכאון? זה לא נמשך לכמה דקות או לכמה שעות אלא למשך כל היום יש לי את זה במשך שבועיים וכל פעם פותח את הפה.מאד מפוחד
אודה להתייחסות .אני במהלך 4 חודשים בבית ללא מעשה לא מכון כושר ולא כלום.אז אולי זה כן יכול להיות
בתודה.
גיל
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
18:52 07.12.07
|
שלום.אני בן 26 וכול הזמן יש לי אי-שקט ומחשבות על חרדות.
אין לי אנרגיות לבצע דברים ורוב הזמן מסתובב עם תחושה של בחילה.
תיאבוני בלי עין רעה הוא מעולה ומצב הרוח בסדר אבל אני תמיד תשוש,חלש ולפעמים יש לי התקפי חרדה.האם ההרגשות הרעות לאורך כל היום הן תוצאה של התקפי חרדה?
בדיקות דם תקינות.
האם במצב זה יש לטפל תרופתית בתרופות נגד דיכאון כמו רסיטל למרות שאין דיכאון?
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
16:13 07.12.07
|
מעיין שלום,
כדי לעזור לך לצאת מהמצב חשוב לאבחן מאיפה נובע הקושי להתקדם? מה מעכב אותך? מה הסיבה לחוסר הביטחון שלך? ועוד... שיחה עם איש מקצוע יכולה לתת תשובות לשאלות אלה, לכוון ולהדריך אותך, לעזור בפיתוח מיומנויות שונות כמו למשל, כיצד לקבל החלטות, כיצד להעלות בטחון עצמי וכו'.
הייתי מציעה לך לפנות לפסיכולוג/ית לשיחת יעוץ.
אל תרימי ידיים !!!
|
|
|
ד''ר אירנה נתנאל
פסיכותרפיסטית מוסמכת Ph.D CBT
"מיינד קליניק" מרכז לטיפול מתקדמים שד' דוד המלך 1 תל אביב 03-6962733
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
10:10 07.12.07
|
אני בת 24 וקשה לי לקבל החלטות ולהתמודד עם כישלונות ופחדים לאחרונה יש בי איזשהו פחד שלא אצליח בלימודים שזה קשה לי מידי ואני מרגישה שבתוך תוכי הרמתי ידיים וויתרתי .אני מרגישה תקועה ולא מאושרת . הייתי רוצה לדעת איך לצאת מהמצב המגביל הזה איך להחזיר את האמונה בעצמי שאני יכולה איך להחזיר את תחושת הביטחון שאצליח בלימודים ובכלל .
תודה מראש
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
12:28 06.12.07
|
שלום לכן,
אני בהריון שלישי בשבוע 32.
את שני בני ילדתי בלידה טבעית (במקרה שלי הטבע היה קשה ואכזר). הלידה הראשונה היתה ארוכה מאוד. צירים של 20 שעות ולידה כואבת וקשה.
הלידה השניה היתה ארוכה יותר . אחרי 30 שעות של צירים כואבים בשבוע 41 פלוס עדיין לא היתה פתיחה משמעותית, נורא רציתי לידה טיבעית ומאוד חששתי מכל התערבות של הצוות. אני אסמאטית קשה ובערך חודשיים לפני הלידה הייתי בקוצר נשימה שהלך והתחזק ככל שהתינוק גדל. הגעתי ללידה באפיסת כוחות אבל בתחושה שאף אחד לא יגיד לי מה לעשות, שאני אקבע את הלידה שלי.
כפי שסיפרתי, אחרי שעות של צירים נאמר לי שיש מעט מידי מי שפיר ושיתכן שהתינוק במצוקה ולכן יש לתת זירוז. כל כך בכיתי. הרופא שנכנס לחדר הלידה היה קר ואדיש, לא שוחח איתי , לא הסביר לי פשוט שאל אותי למה אני בוכה בזלזול נוראי. אמרתי לו שזו ממש לא הלידה שתכננתי ושאני נורא נורא מאוכזבת. בשלב הזה הייתי בכאבים נוראיים. שש שעות אחרי מתן הזרוז ללא אפידורל פתאום התחילו צירי לחץ. כבר לא נותר בי כוח. בעלי מספר שכמעט איבדתי את ההכרה מרב תשישות. איתמר המלאך יצא כולו מרוח בקקי שלו , הוא באמת היה במצוקה. ואני כל כך תשושה כואבת, מאוכזבת אפילו לא היה לי הכוח להסתכל עליו. שעה וחצי אחרי הלידה רעדתי כנראה מהמאמץ והתקף האסטמה שהתחיל לפני הלידה ונעצר במהלכה חזר בגדול, עייפה , לא נושמת, רגשות אשם לגבי התינוק שזנחתי ולא היה לי כוח לראות. נלקחתי לחדר ההתאוששות ואחר כך למחלקה. שלושה ימים ששכבתי במחלקה התקשתי לנשום, האינהלציות לא עזרו ואני הייתי בדמעות כמעט כל הזמן.
לקח לי שבועיים וחצי לצאת לגמרי מההתקף ולהתחיל לחזור לעצמי. היום איתמר כבר בן שלוש וחצי, ילד מתוק בטירוף. את הלידה שלו אני לא שוכחת .
ככל שהזמן חולף והלידה הנוכחית מתקרבת הפחד ממלא אותי יותר ויותר. כמו בהריונות הקודמים מהשבוע ה 28 בערך אני עם צירי בריקסטון היקס חזקים מאד, שאמנם לא מובילים ללידה אבל מתישים נורא, אתמול הגעתי למיון בגלל , מה שחשבתי להיות צירים, ההתכווציות שחשתי היו חזקות מאוד באו בהפרשים של 10 שניות האחד מהשני. בכל התכווצות כזו חשתי שאיני יכולה לנשום .
כשנבדקתי נאמר לי שאלו אינן התכווציות רחמיות ונראה שאני באיזושהי התקפת חרדה. שלוש שעות לקח לי להרגע וזאתבזכות עיסוי ומילים טובות של אמא שלי . שוחררתי מבית החולים תשושה , מפוחדת ומבולבלת.
את הלידה הבאה אני מאוד רוצה לעשות בלניאדו עם מייילדת פרטית ומקווה כל כך שהיא תהיה מתקנת. הפחד ממשיך לקנן בעיקר אחרי שראיתי באיזה מצב חרדה אני נמצאת. אני מרגישה בושה מסוימת שאני לא בשליטה.
סליחה על הסיפור הארוך והמשתפך , אבל איפה עוד אפשר לספר.
האם משהי מזדהה או מבינה
תמר
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
09:29 04.12.07
|
שלום שמעון,
מה שאתה מתאר יכול להתאים לתופעה שנקראת חרדה חברתית. חרדה חברתית הינה הפרעה די שכיחה אשר ניתנת לטיפול בעזרת תרופות ובעזרת טיפול פסיכותראפי קוגניטיבי-התנהגותי. אני ממליץ לך לפנות לפסיכיאטר ע"מ לקבוע האם אכן אתה סובל מבעיה זו ושימליץ על טיפול. במיינד קליניק ניתן להיבדק ע"י פסיכיאטר ולקבל טיפול קוגניטיבי התנההגותי.
בברכה,
דר' הראל
|
|
|
ד''ר ערן ואדים הראל
פסיכיאטר
מייד קליניק - תל אביב 03-6962745
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
07:20 04.12.07
|
שלום רב,
לביתי בת ה-4 נטייה להכניס כמעט כל דבר לפיה, החל משרוולי החולצה, שערות, דברי פלסטיק שונים, טושים וכו'. הדבר החל מאז הפסיקה למצוץ מוצץ (לפני כשנה בערך) אך לאחרונה הדבר גובר. ברצוני לציין גם כי לאחרונה יחסי עם בן זוגי עלו מעט על שרטון.
ברצוני לציין כי הינה ילדה בעלת בטחון עצמי גבוה, מובילה חברתית, אינטליגנטית מאוד ביחס לבני גילה, ואינה בעלת קושי התנהגותי כלשהו, למעט התופעה האמורה.
מהי הסיבה לכך כי ילדים מכניסים דברים לפיהם? האם לדעתך יש קשר בין היחסים המתוחים בבית להעצמת התופעה לאחרונה? האם היא חרדה/מנסה להעביר מסר כלשהו?
תודה, מיכל
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
חרדה
|
|
ד''ר שבתאי ורסנו
|
|
21:09 03.12.07
|
שלום,
הסבירות שחלית בסרטן ריאה שואפת לאפס. יתכן מאד שתחושת קוצר הנשימה שלך יא משנית לחרדה אך עלייך לעבור שוב הערכת רופא מקצועי כולל תפקודי ריאה.
בברכה,
ד"ר שבתאי ורסנו
|
|
|
ד''ר שבתאי ורסנו
סגן מנהל מחלקת ריאות ומנהל יח' אסתמה
ארלוזורוב 31 רעננה 09-7445571
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
16:31 03.12.07
|
|
שלום תמיד שאני עם חברים אני מתביש לדבר לידם הרבה לא יודעעע אני מעדיף לשתוק אין לי בטחון לידהםם רציתי לדעת איך אפשר לחזיר את המצב רוח שלי אני מדביש ללכת למקומות כי אני פוחד שאנישם חושבים עלי דברים לא טובים וכול זהה רציתי לדעת עם זה נקרא חרדה?אני תמיד עובר ליד אנישם ואני מדביש אני גם רוצה ללכת באיזה מקום ואני מדביש שיגידו לי איזה נדחף אתהה וכול זה ואתה ילד חברתי מאוד אבל מזה יכול להיות שאני ככה תודה על עזרה !
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
08:53 03.12.07
|
שלום לך!
אני שולח לך הסבר קצר על הגדרת ההפרעה וכן על התסמינים המאפיינים אותה:
1. תחילת התבטאות הסימפטומים לפני גיל 7 שנים (במידה והפרעת הקשב והריכוז מופיעה בגיל מאוחר יותר הסיכוי הוא שהגורם הוא לא הפרעת קשב וריכוז ראשונית אלא מצבים אחרים כגון "סערת גיל ההתבגרות", הפרעה חברתית או רגשית וכ"ו).
2. התבטאות ההפרעה קיימת לפחות בשני מצבים חברתיים שונים (בית ספר, בית, בזמן הבדיקה הנוירולוגית).
3. ההפרעה קיימת לפחות 6 חודשים.
4. ההפרעה גורמת לפגיעה משמעותית בתפקוד האקדמי, חברתי או תעסוקתי (תעסוקתי – הכוונה למבוגרים עם ADHD העלולים להתקשות להתמיד או להצליח במקום עבודתם).
5. הסימפטומים לא מוסברים ע"י הפרעה אחרת כגון PDD (Pervasive developmental disorder), הפרעת אישיות, חרדה, דיכאון וכ"ו.
להלן קריטריונים מקובלים כיום כמאפיינים ילדי ADHD עם הפרעות קשב:
1. לעתים קרובות לא מקדיש/ה תשומת לב לפרטים הקשורים לשיעורים או לפעילויות אחרות, עושה שגיאות "טיפשיות" בשיעורים או בפעילויות אחרות בגלל פיזור דעת.
2. מתקשה להתמיד במשימות או משחקים ("מפסיק/ה באמצע").
3. לעתים קרובות נראה כי לא מקשיב/ה למה שאומרים לו/לה.
4. מתקשה למלא הוראות ולסיים שיעורים ומטלות אחרות (אם כי מבין את ההוראות הנדרשות ממנו/ה).
5. מתקשה לארגן משימות (הכנת שיעורים, ארגון חומר לימודי במסגרת עבודות חקר, וכדומה).
6. לעתים קרובות מסרב/ת לבצע משימות הדורשות הקשבה והתמדה (כגון שיעורים או עזרה בבית).
7. לעתים קרובות מאבד/ת חפצים הדרושים לפעילות יום-יומית (צעצועים, כלי כתיבה, ספרים וכו').
8. גירויים חיצוניים (רעשים, מוסיקה , פטפוט של חברים, טלוויזיה) מסיחים בקלות את דעתו/ה ולכן מפסיק/ה להיות מרוכז בשיעורים או במטלות אחרות.
9. "מבולבל/ת ושכחן/ית" בפעילויות יום-יומיות (שוכח/ת למסור הודעות , שוכח/ איפה הניח חפצים, מאבד חפצים…).
מה הסימפטומים של אימפולסיביות?
1. עונה לשאלות לפני שסיימו לנסח אותן.
2. מתקשה לחכות לתורו/ה במשחקים או בפעילויות חברה.
3. לעתים קרובות מטריד/ה או מפריע/ה לילדים אחרים.
מה מאפיין פעילות יתר ("היפראקטיביות")?
1. מגלה סימני אי שקט, "זז/ה הרבה במקום" "קשה לו/ה לשבת במקום", "יש לו/ה קוצים", מרבה להתעסק בידיים או רגליים, ("לא מסוגל/ת לשבת בשקט על הכיסא"), מתופף/ת על השולחן.
2. לעתים קרובות קם/ה מהמקום, עוזב/ת את הכיתה.
3. מרבה בריצה או בטיפוס (על עצים, מקומות גבוהים), נחבל/ת לעתים קרובות, מבצע/ת פעילות מסוכנת.
4. מתקשה לשחק בשקט.
5. מרבה להתרוצץ, להסתובב, לטפס על חפצים בכיתה או בבית.
6. מרבה לדבר, פטפטן/ית.
ועתה – אם הגעת בקריאה לסוף הקטע הזה יתכן ואין לך הפרעת קשב....
בכל מקרה במידה ואתה מוצא תסמינים שמאפיינים את תפקודך עליך לגשת לאבחון מסודר במכון שמתמחה בתחום זה.
בברכה,
דר' עדי אדר
|
|
|
ד''ר עדי אדר
מומחה בנוירולוגיה ילדים והתפתחות הילד, מומחה ברפואת ילדים.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
03:51 03.12.07
|
|
את מעלה מספר נושאים כאובים, שעיקרם ההתעללות המינית שעברת כילדה והחרדות מהן את סובלת. ראשית, תוציאי לך מהראש, אבל לחלוטין, שאת אשמה או אחראית למה שקרה לך בילדותך (גם אם נהנית מזה בזמנו). שנית, זה רק טבעי שעם משא טעון שכזה של אשמה, בלבול וכאב תסבלי מפחדים וחרדות מאוחר יותר. למזלך, את יכולה "להשתחרר" הן מטראומות הילדות והן מהחרדות בטיפול פסיכולוגי מתאים, ואני ממליץ לך בחום ליצור קשר איתי או עם מטפל אחר המתמחה הן בטיפול בקורבנות של פגיעה מינית והן בטיפול בהפרעות חרדה.
|
|
|
ד''ר חיים היילפרין
פסיכולוג קליני, מנהל השירות הפסיכולוגי בבאר יעקב.
ליצירת קשר: 052-2533683 או 08-9281224
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
22:08 02.12.07
|
שלום נירה
אם הילדה סובלת במשך 4 שנים, יש להפרעות החרדה משמעות ויכולים להיווצר תכנים רגשיים המתלווים לתחושה של חיים בצל הפחד. אני הייתי מציעה לגשת לייעוץ.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
15:42 01.12.07
|
שלום נירה
כיוון ששללתם בעייה גופנית, אני משערת שמדובר באיזשהוא סוג של הפרעת חרדה. אם היה שינוי מהותי בחייה בתקופה האחורנה, אפשר לשייך את התגובות הפיסיות לזה. אם לאו - אני מציעה להתייעץ עם איש מקצוע באיזור מגוריכם. הסימפטומים הגופניים של ביתך מעידים על מצוקה פנימית שאין לילדתך מילים לה והיא לא יודעת להתמודד עימה, ולכן הגוף שלה "מדבר". אין שום רע בהיוועצות עם איש מקצוע שיראה את ילדתכם ויעזור לה ולכם להתמודד עם הקושי
בברכה,
שרון באומל
פסיכולוגית קלינית
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
12:21 01.12.07
|
שלום
זו הפעם הראשונה שאני נכנסת לאתר זה . היום אני בת 29 נשואה +2 . אני חושבת שיש לי מה שנקרא התקפי חרדה , זה התחיל בלימודים כשהייתי פןחדת להשיב לשאלות לא הייתי אוהבת שמורה יפתיע אותי בשאלות הייתי רועדת להשיב . אז לא חשבתי שיש ישנה בעיה חשבתי זה סוג של ביישנות .
כשנכנסתי למכללה ללמוד והיו מבקשים להציג רפרט הייתי מטה מפחד כל הגוף רועד לא יכולה לנשום וגם מתחילה לגמגם ודפיקות לב חזקות ומהירות , וכאילו הייתי מכינה את עצמי ומדברת עם עצמי להירגע ואין משהו מפחיד ותירגעי את תהיי טובה ואין מישהו יותר טוב ממך אבל לא עזר . ברפרט שבו הייתי עם מישהי אחרת כלומר זוג היה פחות או יותר טוב אבל אם זה לבד היה נוראי .
רק אז התחלתי להרגיש שיש לי בעיה וזה גם התבטא בכל דבר אם אני צריכה להרים טלפון לשאול מישהו מסוים לוקח לי שעות עד שאני מעיזה להרים את הטלפון ולדבר וגם אז דפיקות הלב שלי מהירות . בעלי התחיל לשים לב ותמיד היה אומר לי את לא צריכה להרגיש ככה אין מישהו יותר טוב ממך אבל לא יודעת למה זה קורה לי , למרות שאני יודעת שאני יכולה ויודעת טוב מאד תשובות אבל בכל זאת .אני היום עם תואר ראשון בחינוך לא מלמדת כרגע אבל בכל פעם שאני צריכה להתראיין כל מה שציינתי לעיל קורה איתי .
האם אתם יכולים להגיד לי במה מדובר ואם ישנו טיפול מסוים .
תודה
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
11:25 01.12.07
|
משה שלום,
סימפטומים גופניים שאתה מרגיש נובעים מהחרדה, הפרשנות שלך כ"מחלה נוראית" מגבירה את רמת החרד ובעיקבותה גם את הסימפטומים הגופניים ולכן, אתה באופן מתמיד נמצא בתוך מעגל הקסמים של החרה. הפרשנויות שלך משמרות ומגבירות את החרדה.
טיפול התנהגותי - קוגניטיבי (אישי או קבוצתי) משולב עם תרופות מאוד יעיל בטיפול בחרדות. אנו ב"מיינד קליניק" פותחים טיפול קבוצתי בגישה התנהגותית - קוגניטיבית משולבת עם טיפול תרופתי. נשמח מאוד לראותך בין המשתתפים.
אשמח לענות על שאלות נוספות
|
|
|
ד''ר אירנה נתנאל
פסיכותרפיסטית מוסמכת Ph.D CBT
"מיינד קליניק" מרכז לטיפול מתקדמים שד' דוד המלך 1 תל אביב 03-6962733
|
|
|
|
|
|
|
|
|
| מנהל | | | הודעה מקורית | | | תגובה | | | ללא תוכן | | | הודעה חדשה | | | הודעה עם תמונה | | | הודעה עם וידאו |
|
|
|
|
|